הצעת חוק מימון מפלגות ("חוק בנט")
הצעת החוק המבקשת להטיל על יושבי ראש מפלגות אחריות אישית לחובות מפלגות שחדלו מלהתקיים נוגעת בבעיה ממשית, אלא שהפתרון המוצע הוא רטרואקטיבי, פרסונלי ונועד לפגוע במפלגות העתידות להתמודד בבחירות הבאות. מכיוון שכך, מדובר במהלך פסול הפוגע בשוויון ובזכות לבחור ולהיבחר
Photo by Michael Giladi/Flash90
תקציר
- כמעט כל המפלגות המיוצגות היום בכנסת או היו מיוצגות בעבר הקרוב צברו חובות משמעותיים – במיוחד הלוואות שהן צריכות להחזיר לכנסת בסכום כולל של כ-94 מיליון ש"ח.
- מפלגות שאינן מיוצגות כיום גם מתקשות מאוד להחזיר את ההלוואות, מה שמוביל ל"חובות אבודים".
- מדובר בבעיה מערכתית הנובעת ממצב חוקי בעייתי, התנהלות לא־אחראית של מפלגות ומריבוי מערכות הבחירות בשנים האחרונות.
מה מבקשת הצעת החוק לעשות?
- ההצעה עוסקת רק במקרה הספציפי שבו פוליטיקאי שעמד בראש מפלגה שכבר אינה מיוצגת בכנסת מצטרף למפלגה אחרת המיוצגת בכנסת או מתמודדת בבחירות, ועומד בראשה.
- אם המפלגה הקודמת התנהלה בצורה לא תקינה ובשל כך צברה חובות – אותו יו"ר יישא באחריות לחובות מפלגתו הקודמת.
- החוב יכוסה באמצעות כספים שהמפלגה החדשה תקבל ממקורות שונים.
- בפועל, ההצעה תחול על פוליטיקאים ומפלגות ספציפיים המתמודדים בבחירות לכנסת ה־26 ומייצגים מחנה פוליטי מסוים.
מדוע מדובר בהצעה בעייתית?
- שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק: הרוב הפוליטי מנסה להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות הכוח שיש לו לתקן את דיני הבחירות.
- רטרואקטיביות: החלת אחריות על פעולות עבר פוגעת בעיקרון שלטון החוק וביכולת האזרחים להסתמך על החוק.
- פרסונליות: החוק ממוקד במפלגות ספציפיות, אף מתעלם מבעיות קשות הנוגעות להתנהלות הכלכלית של מפלגות אחרות. בכך הוא פוגע בעקרונות הצדק, ההוגנות והשוויון ובזכות לבחור ולהיבחר.
