ד"ר עמיר פוקס

הצעת החוק מבקשת להטיל מס בגובה 80% על תרומות מישות מדינית זרה ולאסור על בתי המשפט לדון בבקשות מגוף שרוב תרומותיו מגיעות ממקורות אלה. מה מטרת החוק, מי הארגונים שייפגעו, ולמה ממשלות וארגונים בעולם מעניקים תמיכה לגופים ישראליים? כל מה שצריך לדעת.

הרחבת הצעת חוק המאבק בטרור מרחיבה את האיסור על הסתה לטרור שלא לצורך ועלולה להפליל התבטאויות רבות שאין בהן יסוד של חומרה מיוחדת ושאין בהן פוטנציאל סכנה שמצדיק הפללה.

הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר מבקשת להטיל מס בגובה 80% על כל תרומה לעמותות מ"ישות מדינית זרה" ולחסום את גישתן של עמותות כאלה לערכאות שיפוטיות. התוצאה: פגיעה קשה בחברה האזרחית, למעט ארגונים שימצאו חן בעיני שר האוצר.

הניסיון שעולה מתצהיר רונן בר לא רק לגרום לראש השב"כ להפעיל את סמכויותיו בניגוד לדין, אלא גם למנוע תיעוד של הדרישה הזאת ולהבהיר כי הציפייה היא שיהיה נאמן לראש הממשלה ולא לבג"ץ – מזכירים שנסיגה דמוקרטית יכולה להתבצע גם במחשכים, ללא תיקוני חקיקה.

כאשר שרים בממשלה מתכחשים לסמכות הייעוץ המשפטי, מתעלמים מפסקי דין ואף קוראים שלא לציית להם – גובר הסיכון לקריסת המסגרת החוקתית שמגבילה את השלטון, שומרת על אופי המדינה ומגנה על אזרחיה. מהו משבר חוקתי? מדוע הוא מסוכן? ומה אפשר לעשות כאשר מגיעים אליו?

בנסיבות שבהן ראש הממשלה עומד לדין פלילי בגין עבירות חמורות, החלטת ממשלה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, שהיא ראש התביעה הפלילית בישראל, נגועה בניגוד עניינים ובחוסר סבירות. בנוסף לכך, הממשלה גם לא הציגה עילה מוצדקת לפיטורים: "חילוקי הדעות" המוזכרים בהחלטה נוגעים למקרים שבהם ביקשה הממשלה לפעול בניגוד לדין.

מי מוסמך לפטר את היועצת? איך נראה הליך הפיטורים? והאם למרות הסדר ניגוד העניינים לו מחויב ראש הממשלה, אפשר מבחינה משפטית לפטר אותה? כל התשובות לכל השאלות בעקבות פתיחת הליך הדחת היועצת בידי שר המשפטים.

הטענה לפיה לא חלה שום מגבלה על סמכותה של הממשלה לפטר את ראש השב"כ היא ניסיון לזרות חול בעיני הציבור. כל החלטת ממשלה, גם כזו שנעשית לפי סעיף ברור בחוק – כפופה לביקורת בית המשפט, והדיון המשפטי סביב ביטול עילת הסבירות לפני שנתיים מוכיח שכולם מבינים זאת.

ההצעה שתאפשר לשר החינוך לקצץ תקציבים ממוסדות להשכלה גבוהה בשל פעולות והתבטאויות עלולה לגרום לפוליטיזציה של האקדמיה הישראלית ולבודד אותה מעמיתיה בעולם. היא מהווה פגיעה בלתי חוקתית בחופש הביטוי.

התיקון לחוק החסינות מבקש ליצור מחסום כמעט בלתי עביר מפני חקירה והליכים אזרחיים נגד חברי כנסת, באמצעות דרישת רוב מיוחד של 75 ח"כים. מדובר במכה קשה לשלטון החוק שתעניק לחברי הכנסת חופש כמעט מוחלט לעבור עבירות חמורות ולבצע עוולות אזרחיות ללא השלכות משפטיות משמעותיות.

שינוי אופן מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים שאישרה הכנסת נותן לקואליציה אפשרות להתעמר בשופטים ולהפעיל עליהם לחץ פוליטי. מדובר בחוק שאינו חוקתי ופוגע גם בזכותנו, האזרחים, להליך הוגן בפני בית משפט בלתי תלוי.

לנציב תלונות הציבור על השופטים יש סמכויות משמעתיות-אתיות. הצעת החוק לשינוי אופן מינויו היא למעשה ניסיון להפוך אותו לכלי שדרכו אפשר להפעיל לחץ פוליטי על השופטים.

הצעת חוק העמותות של ח"כ אריאל קלנר תוביל לסגירת ארגונים הפועלים למען זכויות נשים, עובדים, קשישים, ניצולי שואה ועוד. היא בלתי חוקתית עלולה לפגוע ביחסי ישראל עם מדינות המערב 

הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואופן עבודתה נועדו לאזן בין "המקצועי" ו"הפוליטי", לאפשר לפוליטיקאים להשפיע על בחירת השופטים אבל במקביל לשמור גם על אי-תלות השופטים. 'מתווה לוין-סער' מציע להפר את האיזון החשוב הזה, לטובת מתן משקל מכריע לשיקולים פוליטיים.

אף שהצעת החוק אינה מעניקה רוב לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים ואף שתחילתו של החוק בכנסת הבאה – מדובר בהצעה שתוביל לפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים ותגרום להעדפה מלאה של השיקול המפלגתי בבחירת השופטים על פני השיקול המקצועי.

העברת הסמכות לקביעת דמי חבר בלשכת עורכי הדין לידי שר המשפטים היא ניסיון להעצים את כוחה של הממשלה באמצעות החלשת גורם מקצועי עצמאי המאזן ומבקר אותה.

לאחר שלא הצליחה להשיג רוב לעמדתה בוועדה לבחירת שופטים, מנסה הקואליציה להעביר לידי הכנסת את הסמכות לבחור נשיא לבית המשפט העליון. התוצאה עלולה להיות שליטה מוחלטת של הקואליציה בהליך המינוי, ופגיעה בעצמאות הרשות השופטת.

בכסות של פיקוח הכנסת על הממשלה, יקבלו ועדות הכנסת סמכויות להתעמר בעובדי ציבור, לחקור אותם, להטיל עליהם סנקציות כלכליות כבדות ולפגוע ביכולתם לבצע את עבודתם.

התיקון המוצע לחוק סמכויות שעת חירום מבקש לצמצם את השימוש במעצרים מנהליים, כך שיחולו רק על ארגוני טרור הפועלים נגד מדינת ישראל או אזרחיה. משמעותו: שלילת סמכויות חיוניות מרשויות הביטחון במאבק בטרור המכוון נגד תושבים פלסטינים ביהודה ושומרון.

משבר חוקתי מובהק הוא סירוב מודע, עיקש ופומבי של הממשלה, הכנסת או הגופים הכפופים להן לקיים החלטה שיפוטית, באופן שמבטא התנערות מעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. מדוע הוא מסוכן לדמוקרטיה, באילו מדינות התרחש בעבר וכיצד יכול בית המשפט להתערב כדי לפתור אותו? כל מה שחשוב לדעת.

התעלמותו של השר מפרשנותה המחייבת של היועמ"שית בפרשת קידום רפ"ק מאיר סוויסה למפקד תחנה בתל אביב קשה באופן יוצא דופן, משום שמדובר במינוי במערכת שאמורה לאכוף את החוק. כאשר בה מתעלמים מהדין המחייב במדינה, הפגיעה בשלטון החוק חמורה במיוחד.

בדיוק כמו לגבי אי מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, שני שופטים שחסרים בו, וחלק מהשופטים בערכאות הנמוכות – גם ההצעה להפוך את נציב תלונות השופטים למינוי פוליטי נובעת מכך ששר המשפטים מנצל לרעה את כוחו ומסכל מינויים מאחורי התירוץ של "העדר קונצנזוס". בהקשר הנוכחי, הוא מסרב להמשיך נוהג שהיה קיים בכל המינויים בעבר משום שחלק מהתלונות מוגשות ביחס לעבודת בית המשפט העליון - ורק מי ששפט בבית המשפט העליון מכיר את אופן העבודה שם, כמו גם את המערכת כולה.

ההצעה מעניקה סמכויות דרקוניות למנהלי המוסדות האקדמיים ולמועצה להשכלה גבוהה לפטר אנשי סגל ללא פיצויי פיטורין או להפחית תקציבים ממוסדות שיסרבו לעשות זאת, באמתלה של "מאבק בטרור", ללא כל האיזונים המהותיים והפרוצדורליים הקיימים ביחס לעבירות ההסתה לטרור. התוצאה תהיה אפקט מצנן קשה ופגיעה חמורה בחופש האקדמי בישראל.

הוועדה פרסמה מכתבי אזהרה ביחס לחמישה נחקרים, ובהם רה"מ נתניהו ושר הביטחון לשעבר יעלון. הם רשאים להופיע בפניה ולהגיב לאזהרות, כך שהתמונה הסופית לגביהם עשויה להשתנות.

הוועדה הצביעה על קיומה של "תרבות רעה" של העדר נטילת אחריות, ועל מחדלים וכשלים בהתנהלות שורה של גופים, ובהם משרדי ממשלה, המשטרה, המועצה האזורית. היא הטילה אחריות אישית שיש בה אשם על 16 מהמעורבים ואף המליצה ליועצת המשפטית לממשלה להמשיך בבדיקה לגבי חלקם.

מתן הסמכות לשר החינוך ולמנכ"ל משרדו לפרש וליישם עצמאית הגדרה רחבה וייעודית לחינוך של ההזדהות עם טרור, בנפרד מגורמי אכיפת החוק וללא קבלת אישור היועמ"ש, הוא פסול. במקביל, קידום הליך מנהלי נפרד שירחיב את הגדרת ההזדהות שבחוק המאבק בטרור ונועד רק למורים, מייצר איום ממשי על חופש הביטוי וחופש העיסוק שלהם. בפרט בזמן המלחמה, החוק המוצע יגרום לאפקט מצנן ויאיים על מורים בכלל ובמיוחד בחברה הערבית.

כדי לפתוח בהליך הדחה נדרשת בקשת 70 ח"כים, בהם לפחות 10 מהאופוזיציה • ההדחה תתאפשר אם הכנסת קבעה שמעשי חבר הכנסת מסיתים לגזענות או תומכים במאבק מזוין נגד ישראל • המחוקק המודח זכאי לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, שיבחן האם היא מוצדקת ועולה בקנה אחד עם הראיות והעילות להדחה.

בית המשפט העליון קבע בעבר שעקרון ההגנה העצמית אינו נותן אישור לנושאי נשק לעשות בו שימוש נגד מי שאינו מהווה סכנת חיים ברורה ומידית. חשוב שגורמי אכיפת החוק ורשויות התביעה יבהירו בפני המתחמשים החדשים את גבולות עקרון ההגנה העצמית וכן שהמשטרה תהיה מעורבת יותר בתהליך ההכשרה והריענון של בעלי רישיונות הנשק – הכל במטרה להציל חיי אדם.

איזה פרסום המעודד לטרור או מזדהה עמו נחשב לעבירה על החוק? כיצד מאזנים בין שמירה על ביטחון הציבור לבין חופש הביטוי? מה משמעות העבירה החדשה שנוספה במלחמת "חרבות ברזל" ומתייחסת לצריכת פרסומי הסתה לטרור או תיעוד של טרור?

ביטול חוקים במסגרת בג"ץ נעשה בהתאם לחוקי היסוד, והוא ממש לא חריג בעולם הדמוקרטי. מאז הקמתו בשנות החמישים ועד היום בג"ץ ביטל רק 24 חוקים – ובהם חוק יסוד אחד - בעיקר משיקולים של פגיעה קשה בכבוד האדם וחירותו, בחופש העיסוק ובשוויון.

במרץ 2023 אישרה הכנסת את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, שקבע כי העילה לנבצרות של ראש הממשלה היא אי מסוגלות נפשית או פיזית בלבד וכן שמי שיכריז על הנבצרות הוא ראש הממשלה בעצמו, באישור שני שליש מחברי ועדת הכנסת, או בהחלטה של שלושה רבעים מהממשלה. השבוע, קיבל בג"ץ את העתירה נגד התיקון והכריז שייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה. מה היו הנימוקים ומה השלכות הפסיקה?

רוב מכריע של 12 מתוך 15 שופטים קבע שלבית המשפט סמכות לפסול חוק יסוד. רוב קטן יותר של 8 שופטים סבר שביטול העילה פוגע באופן חמור וחסר תקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, בפרט בעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. מה השלב הבא וכיצד ישפיע פסק הדין על תיק הנבצרות ועל המלחמה?

חוק יסוד: הלאום הוא אמנם הצהרתי בעיקרו, אך זה לא מפחית מחשיבותו ומהבעיות הקשות שבו. נוכח השיח הציבורי המחודש בחוק, אילו מרכיבים חוקתיים יש לשלב בו כך שיקיים את יסודות השוויון וערכי מגילת העצמאות? כל מה שחשוב לדעת.

מתן הסמכות לנקוט צעד קיצוני כזה לשרי הפנים או המשפטים, כהחלטה מנהלית, סותר את הפסיקה בנושא. תכלית וחומרת הענישה שבתזכיר החוק מצויות ממילא בדין הקיים, ואינן מצדיקות צעד כה מרחיק לכת גם בתקופה של הכרזה על "מצב מיוחד בעורף" - שלא נועדה להעניק סמכויות כאלה.

אחד הסעיפים בחוק השנוי במחלוקת, שעלה לאחרונה שוב לכותרות, נוגע לחובתה של המדינה לדאוג לכלל האזרחים – ולא רק לבני העם היהודי – ככל שייקלעו לצרה בשל יהדותם או אזרחותם. אסור שבמלחמה הנוכחית יאבד ערך זה, שמטיל על המדינה חובה מוסרית להשקיע מאמץ בשחרור החטופים.

מאז תחילת המלחמה השתמשה הממשלה בסמכויות המוקנות לה במצב חירום והתקינה תקנות שעת חירום במעמד של חקיקה ראשית של הכנסת, המותקנות בלא אישור הכנסת. ניתן להתקינן אם מצב החירום מחייב זאת ואין אפשרות לחקיקה רגילה, אך בהעדר הבלמים הרגילים, הן עלולות לסכן את שלטון החוק ולהעלות חשש לפגיעה מופרזת בזכויות האדם ובמיעוטים.

התיקון לחוק יסוד: הממשלה קובע כי ראש הממשלה עצמו, באישור של שני שלישים מחברי ועדת הכנסת או בהחלטה של שלושה רבעים מחברי הממשלה, רשאים להודיע על נבצרות ראש הממשלה. הוא מבטל את מצבי חוסר התפקוד שהוכרו בעבר בפסיקה ובפרט את ה"נבצרות המשפטית". ב-28 בספטמבר 2023 דן בג"ץ בהרכב מורחב בן 11 שופטים בעתירה והתמקד בשאלה האם יש לדחות את תחולת החוק.

הכנסות האחרונות שוברות שיאים של תיקון חוקי יסוד שוב ושוב לפי גחמות פוליטיות. זו שיאה של מגמה שנמשכת שנים, של תיקונים בלתי פוסקים, שקשורים לסמכויות הממשלה, לעניני התקציב, חוק יסוד הכנסת, הבחירות ועוד. כל זה נובע משום שבישראל כדי לתקן חוק יסוד מספיק רוב רגיל (או רוב של 61 ח"כים) וניתן לתקנו ב-3 קריאות ביום אחד. זה מצב שאין לו תקדים והוא מעמיד, כל הזמן, בסיכון את כל השיטה ואת כל זכויות היסוד שלנו, תחת איום שכל רוב רגעי של 61 ח"כים יחליט להפוך את השיטה על פיה.

לצד ההליך השערורייתי שקדם לו, החוק שאושר השבוע עלול למוטט כמגדל קלפים את שלטון החוק בישראל ובין השאר לייתר את הצורך בחוק היועמ"שים, משום שהם לא יהיו עוד במעמד מקצועי ועצמאי. גם העיקרון של "בחירות שוות" ייפגע ממנו, שכן דיני הבחירות מבוססים על כך שמתחם הסבירות של ממשלת מעבר מצומצם יותר מזה של ממשלה רגילה.

הצעת החוק המבקשת לבטל את מעמדה של לשכת עורכי הדין תעניק לממשלה שליטה מוחלטת בבחירת ובקידום שופטים לערכאות הנמוכות. היא תיראה כ"עונש" לצד שזכה בבחירות ותאותת כי הלשכה תפורק אם הנהגתה לא תשתף פעולה עם הממשלה.

הצעת החוק תאפשר לשר להורות על מעצר של חצי שנה בנימוק של "סכנה לביטחון הציבור" ולהטיל מגבלות דרקוניות למשך שנה, בין השאר על תנועה ועבודה. זהו ניסיון לעקוף את ההליך הפלילי, שיחשוף את האזרחים לפגיעה ללא הליך הוגן או יכולת להתגונן ובאופן שאין לו אח ורע בדמוקרטיות אחרות.

אין הצדקה מיוחדת, למעט הכוח הפוליטי של החרדים בקואליציה, להפוך את הקבוצה החרדית לקבוצה הדתית היחידה המוגנת מפני הסתה, בפרט מבלי שמוסיפים קטגוריות כנטייה מינית ומגדר ומגנים על להט"בים ונשים הסובלים תדיר ממתקפות נגדם.

התיקון לחוק העונשין מבקש להרחיב את הגדרת ההסתה נגד גזענות כך שתכלול גם חרדים, בעבירה שעונשה חמש שנות מאסר. הוא מוצע כלאחר יד וללא חשיבה על היסודות העובדתיים והנפשיים של העבירה, באופן שיפגע בחופש הביטוי ומבלי להתייחס לקבוצות נוספות כגון להט"בים, נשים ורפורמים.

הפקעת סמכויות אסדרת המקצוע מהלשכה והפקדתן בידי מועצה בשליטה ממשלתית הן מהלכים נוספים של הקואליציה, שמטרתם דה-לגיטימציה, פגיעה בעבודת מערכת המשפט ושליטה על בחירת השופטים.

התיקון לפקודת האגודות השיתופיות יפתח צוהר לחדירה לפרטיות בתהליך הקבלה, ליחס גזעני ולהדרת מיעוטים מיישובים קהילתיים.

הצעת החוק תסמן ארגונים מתחומים רבים כ"סוכנים" זרים, ובפרט תחליש את ארגוני זכויות האדם תוך הבחנה לא רלוונטית בין תרומות מחו"ל שהן פרטיות ובין תרומות של מדינות או האיחוד האירופי והאו"ם. תקדימי פולין והונגריה הראו כיצד פגיעה כלכלית ותדמיתית בארגונים מצד המדינה הצרה את צעדיהם ופגעה קשות בזכויות האדם.

קביעת איסורים רחבים בתחומי הביטוי, מעבר למותר בדין הכללי וללא מגבלות בקרה ואיזון, אינה מוצדקת והיא בעייתית דווקא לגבי המוסדות להשכלה גבוהה, שבהם מקום מרכזי לחופש הביטוי ולחירות המחשבה.

התיקון מרחיב מאוד את עבירת ההזדהות עם ארגון טרור: הוא משמיט את היסוד הנפשי של הזדהות עם ארגון הטרור והופך כל מעשה של הנפת דגל של "ארגון טרור" או תמונות של מורשעים ברצח בנסיבות טרור לעבירה מנהלית. בעוד שכיום כל עבירת ביטוי עוברת אישור חקירה והגשת כתב אישום על ידי הפרקליטות והיועמ"ש, התיקון יאפשר התעמרות שרירותית באזרחים על ידי המשטרה.

בחירת שופטי עליון ונשיא בידי הממשלה תפגע אנושות באי-תלות השופטים ותזהה אותם פוליטית. היא מפרה את האיזונים והבלמים ומאיימת על אופי המדינה כיהודית ודמוקרטית.

המתווה אמנם מעגן בחוק יסוד את הזכות לשוויון וחופש הביטוי ושומר על מעמד היועמ"שים, אך מחליש את עילת הסבירות ומבטל את הווטו השיפוטי על מינויים לביהמ"ש העליון. האיזונים מחייבים את קידום המתווה כמקשה אחת.

החוק, שמעניק לאנשי ביטחון מכלל הגופים חסינות נרחבת מחקירה ומאחריות פלילית, בפעילות מבצעית לרבות באימונים, הוא רישיון מובהק לעבור על החוק ולפגוע באחרים. במישור הבין-לאומי, הוא יחשוף את חיילי ומפקדי צה"ל לסיכונים משפטיים חמורים.

מצבור התיקונים קיצוני, מרחיק לכת ובעל אפקט מצטבר של פגיעה אנושה בעצמאות השיפוטית, בשלטון החוק ובהגנה על זכויות האדם. כל אחד מהתיקונים וכולם יחד חותרים תחת ההגדרה הבסיסית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

מחקרים רבים לא מצאו ראיות לכך שעונש המוות אכן מרתיע. הצעת החוק משדרת זילות של ערך החיים ושל כבוד האדם ותעורר ביקורת קשה כלפי ישראל.

הצעת החוק מנוגדת לערכי היסוד של מדינת ישראל, סותרת את האמנות הבין-לאומיות המחייבות אותה ותצמצם את היתרון המוסרי שלה מול המחבלים. היא תחשוף אותה לביקורת בין-לאומית קשה ותקשה, לא תקל, על המאבק בטרור.

ביום שאחרי יישום תכנית לוין, עם חוק הלאום ובלי הגנה חוקתית ובית משפט עליון חזק, ישראל תתקשה להשיב כראוי לטענות אנטי-ציוניות על כך שמדינה יהודית לא יכולה להיות דמוקרטית.

לא ראוי להחיל מיידית את הצעת החוק, כשראש הממשלה נאשם בפלילים. לצד זאת, היא עשויה ליצור מצב אבסורדי ומסוכן במקרה שראש הממשלה מחוסר הכרה, אלא אם כן 75% חברי הממשלה יביאו את העניין בפני הכנסת, הוא ימשיך בתפקידו.

התיקון לחוק יסוד: הממשלה שימנע ביקורת שיפוטית על מינויי שרים הוא פרסונלי במובהק ומהווה מופת של זילות כלפי שלטון החוק, פסיקות בית המשפט העליון והמאבק בשחיתות.

התיקון לפקודת המשטרה יקנה לשר את סמכות מינוי מנהל מח"ש ולמחלקה סמכות לחקור פרקליטים. הוא עלול לשמש אמצעי רדיפה אחר שוטרים ופרקליטים באופן שיסכל חקירות שחיתות שלטונית.

לרשות ישראל עומדים כיום מגוון כלים פליליים ומשפטיים נגד פעילי טרור, כולל שלילת אזרחות בהליך משפטי, ולכן אין צורך להוסיף סנקציה של שלילת אזרחות אוטומטית.

אף שבית המשפט לא פסל עד כה חוק יסוד, תכנית יריב לוין תמנע זאת גם אם החוק יפגע בזכויות אדם או בערכי יסוד של המדינה.

המטרה היחידה של ההסכם נראית כניסיון לחבל בפעילות עמותות ביקורתיות כלפי השלטון וליצור דה-לגיטימציה כלפיהן.

ככל שהסעיף יקנה הטבות ייחודיות ליהודים בתקציבים ובהקצאת קרקעות הוא יסתור את מגילת העצמאות ואת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

הסעיף העמום טומן בחובו מהפכה משטרית שתפר את האיזונים בין הרשויות ותותיר כוח יתר בידי הרוב הקואליציוני. פגיעה בסמכות ביהמ"ש לביקורת חוקתית, באמצעות פסקת התגברות, ולביקורת מינהלית כמו ביטול עילת הסבירות, תשאיר את זכויות האדם ללא הגנה מהותית.

הפרקטיקה שיתיר סעיף זה תאפשר הדרת מיעוטים ביישובים רבים ועלולה לגרור הדרת קבוצות בערים ובשכונות.

הטיעונים נגד עונש מוות רבים ומגוונים, ובהם אי הרתעה ועידוד לטרור. לצד זאת, החוקים הקשורים לנושא מהעשור האחרון לא העלו צורך בעונש המוות כנדרש לטיפול בטרור.

הגבלת הזכות לבחור ולהיבחר על חבר כנסת חמורה בהרבה מההגבלה על כשירות לכהן כשר. בצד הסכנה שבחזרת מורשע בפלילים לחיים הפוליטיים, מדובר בתיקון פרסונלי ומבזה שעוקף חוק יסוד.

אין סיבה להניח שהכוח המוחלט ישמש רק ליישום מדיניות שתפגע בשוויון, בחירות או בחופש הדת, אלא לזכור שהוא עלול לשמש נשק לפגיעה בהליך הדמוקרטי עצמו, כפי שקרה בהונגריה ובפולין.

ישראל היא מדינה חסרת חוקה משוריינת, רב-תרבותית, שסועה וסקטוריאלית. פסקת ההתגברות עלולה לדרדר אותה לכאוס חוקתי ולגרום לפגיעה במיעוטים. גם ההשוואה לקנדה אינה מבטיחה את קיום האיזונים והבלמים הנדרשים.

למעלה מעשור שנים שהמכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בתיקון נוסח העבירה של מרמה והפרת אמונים ובהחלפתו בנוסח מעודכן יותר, אך לא בביטול העבירה ולא בביטול ההוראה המהותית הגלומה בה. התיקון הוא צעד חשוב במלחמה בשחיתות השלטונית. ביטול העבירה הוא כניעה לה

כל התשובות מאחורי קביעת אי הכשירות של ח"כ לשעבר שיקלי לרוץ במסגרת רשימת הליכוד על ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת.

מינויים בזמן ממשלת מעבר, מגבלות על כלכלת והבטחות בחירות וממשלות מעבר בעולם. הכל מאחורי סמכויות ממשלת מעבר.

הצעת החוק להורדת אחוז החסימה ל-2% עלולה להגביר את הפיצול במערכת הפוליטית ובכנסת, ועלולה להוות תקדים של תיקון דיני הבחירות ערב הבחירות הקרבות בהתאם לנוחות הרוב הפוליטי.

החקיקה המוצעת עלולה להוות פגיעה משמעותית בחופש הביטוי בישראל. הצעת החוק לא תגביר את ההזדהות על תושבי ישראל הערבים עם המדינה, אלא עלולה להוביל להתנגשויות ולמתחים מול המיעוט הערבי, לצד פגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל.

מדינת ישראל היא ככל הנראה המדינה היחידה בעולם הדמוקרטי שבחוקתה או בחוקי היסוד שלה אין שום אזכור לזכות לשוויון. כעת, פרסום שמו של סגן אלוף מחמוד ח'יר א-דין ז"ל הצית מחדש ויכוח סוער על החוק. ההתעלמות בחוקי היסוד מהמיעוטים, ואי אזכור הזכות לשוויון זועקים לשמיים,  ואת החסר ניתן לתקן במגוון דרכים

לאחר שח"כ עופר כסיף תועד השבוע תוקף פיזית שוטר, וח"כ אחמד טיבי סייע לחשוד להימלט מהמשטרה, לא נפתחה חקירה נגד אף אחד מהם מאחר ויש להם חסינות, אך במשטרה ביקשו מהיועמ"שית לאשר בכל זאת את המהלך. מהם סוגי החסינות של חברי הכנסת, ובאיזה הליכים ניתן בכל זאת לנקוט נגדם כשביצעו עבירה? חוקרי המכון מסבירים

מפלגת כחול לבן הודיעה כי תקדם פעם נוספת את הצעתה לעיגון הזכות לשוויון כ"חוק יסוד". מה משמעות החוק שרוצה גנץ להעלות בוועדת השרים? איך חקיקת חוק כזה יכולה להשפיע למשל על חוק השבות? ואיך החוק ישפיע על ההסכם הקואליציוני? התשובות לכל השאלות 

חוקרי המכון מברכים על קידום חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי, אך סבורים שיש מקום לתקן את נוסח חוק היסוד המוצע, משום שהוא צר מדי בהיקף פריסתו בשלושה מובנים עיקריים: תחולתו בזמן רק על חקיקה שתחוקק בעתיד; תחולתו על התחום הפלילי בלבד; גישה "רזה" להיקף חלק מהזכויות. בנוסף, החוקרים סבורים כי יש להעניק לזכויות המפורטות ב הצעת החוק הגנה חזקה יותר

חוקרי המכון מברכים על קידום חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי, אך סבורים שיש מקום לתקן את הנוסח המוצע משום שהוא צר מדי בהיקף פריסתו בשלושה מובנים עיקריים: תחולתו בזמן רק על חקיקה שתחוקק בעתיד; תחולתו על התחום הפלילי בלבד; גישה "רזה" להיקף חלק מהזכויות. בנוסף, אנו סבורים שיש להעניק לזכויות המפורטות בטיוטא הגנה חזקה יותר

יש לברך על קידום חוק היסוד החדש שנועד להגן על זכויות חשודים, נחקרים ונאשמים, אך קיימות בו כמה בעיות משמעותיות, שאם לא ייפתרו במהלך חקיקתו, לא יושג חלק משמעותי מהתכליות שהוא אמור להשיג

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה סבורים שיש מקום לתקן את נוסח חוק היסוד המוצע בתזכיר משום שהוא צר מדי בהיקף פריסתו בשלושה מובנים עיקריים: ראשית, תחולתו בזמן רק על חקיקה שתחוקק בעתיד; שנית, תחולתו על התחום הפלילי בלבד; ושלישית, יש בו גישה "רזה" להיקף חלק מהזכויות. נוסף על כך, ההגנה החוקתית שמוצע להעניק לזכויות המפורטות היא הגנה חלשה יחסית להגנה החוקתית המוענקת לזכויות אחרות בדין הישראלי

מתי רשאי היועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות ראש הממשלה? מתי נבצרות זמנית הופכת לקבועה ומה נקבע בעבר בשאלת נבצרותו של בנימין נתניהו?

מהן ההצדקות לעסקאות טיעון באופן כללי ומהם הטיעונים מנגד, ולכמה זמן יורחק מהזירה הציבורית מי שדבק בו קלון, וגם- האם בית המשפט עשוי לא לקבל את העסקה

לאור המשבר המתמשך ביחסים בין הקואליציה והאופוזיציה, המכון הישראלי לדמוקרטיה שיגר לראשי האופוזיציה והקואליציה חוו"ד המתווה מסלול להסדרת היחסים ביניהן. לדברי החוקרים, ד"ר אסף שפירא, ד"ר עמיר פוקס וד"ר חן פרידברג, השיבוש המסוכן ביחסים פוגע בתפקוד הכנסת, ומצב דברים זה מעמיד את הדמוקרטיה הישראלית בפני משבר מסוכן

מאז הקמת הממשלה הנוכחית חל שיבוש מסוכן ביחסי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת, אשר אינם מתנהלים באופן תקין. תפקודה של הכנסת, המוסד החשוב ביותר בדמוקרטיה, נפגע, ונפגעים גם תדמיתה והאמון הציבור בה. מצב דברים זה מעמיד את הדמוקרטיה הישראלית בפני משבר מסוכן

החוק מאפשר כיום ליישובים קהילתיים לקיים ועדות קבלה. כאשר אדם לא מתקבל ליישוב משום תרבותו או היותו שייך לאוכלוסייה מסוימת, כבודו נפגע בצורה קשה העולה כדי השפלה ממש, שאין להשלים עמה, לא במדינה דמוקרטית ולא במדינה יהודית. כאילו זה לא היה גרוע מספיק, החוק המוצע מבקש להרחיב ולהוסיף יישובים רבים נוספים

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מתנגדים בחריפות להצעת התיקון להרחבת חוק ועדות הקבלה, שמרחיבה את הפגיעה הקשה של החוק בשוויון כלפי מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות, בזכות לפרטיות ובכבוד האדם: "הדרת אוכלוסיות מיישובים קהילתיים זהו לא המסר ש'ממשלת אחדות' אמורה לשלוח"

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מברכים על המהלך לעגן את הזכות לשוויון בהצעת חוק יסוד השוויון, ומציינים את הצורך הדחוף בעיגונה גם על רקע חוק יסוד הלאום. לצד זאת, ממליצים החוקרים על שורת תיקונים

תזכיר החוק כולל שינויים לטובה בחוק, אך יש לשקול לוותר על שינוי תקופות הארכת תוקף ההכרזה על מצב החירום, וכן יש לבצע חשיבה מחדש על מודל הפיקוח הפרלמנטרי על התקנת תקנות

יש לקוות כי עבודת הכנסת תתנהל כסדרה מעתה. אנו ראויים לבית נבחרים מתפקד, כזה שיש בו אופוזיציה לוחמת אך ממלכתית, וכן קואליציה שמקדמת אג'נדות ומדיניות, תוך שמירה על ייצוג הולם לאופוזיציה. בעתיד, יש מקום לחוקק בחוק יסוד, באופן ברור וחד משמעי, את זכויותיה של האופוזיציה

היתרונות בתזכיר החוק קשורים במניעת הסכנה בריכוז יתר של עוצמה בידי ראש הממשלה, ומנגד יש לשים לב שהצעה זו לא קיימת בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות. וכל זה נאמר מבלי לנקוט עמדה חד-משמעית לגבי עצם הרעיון להגביל את כהונת ראש הממשלה

אנו שבים וקוראים לנציגי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת לשוב להידברות, ולהסכים על חלוקת המושבים ותפקידי היו"ר בוועדות הכנסת, בהתבסס על יחסי הכוחות (הצמודים) בכנסת הנוכחית

עברו מעל 73 שנים מאז הקמת המדינה, ועדיין אין חוק יסוד הקובע את המובן מאליו בדמוקרטיה: הכל שווים בפני החוק. אין מפלים בין אדם לאדם. מילים אלמנטריות שמופיעות בכל חוקה בעולם. יש לברך את ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת שהחלה השבוע בסדרת דיונים שיעסקו בשאלת עיגון ערך השוויון בחוקי היסוד של מדינת ישראל

חלוקת החברים בוועדות הכנסת אינה הוגנת וחריגה ביחס לכנסות ב-15 השנים האחרונות. הוגנות כלפי האופוזיציה איננה רק בגדר "נדיבות של מנצחים", אלא מתחייבת מאופייה הדמוקרטי של המדינה

אימוץ מודל של חוק נורבגי מלא, המחייב את כל השרים וסגני השרים להתפטר מהכנסת, הכרחי כדי להגדיל את מספר חברי הכנסת הפנויים לעבודה פרלמנטרית מלאה ולהקל על עומס העבודה של חברי הכנסת

ההצעה לאפשר לקבוצה של ארבעה חברי כנסת או יותר להתפלג מסיעתם, פסולה ונובעת משיקולים פוליטיים. במיוחד בימים אלה, חשוב לעודד יציבות פוליטית ולצמצם את ההתפלגויות בסיעות הכנסת

הסכמים פוליטיים יש לקיים על סמך אמון הדדי ותמריצים פוליטיים, ולא לאכפם באמצעות חקיקת יסוד. מדובר בהצעה שמשקפת את המשך התרבות הפוליטית של תיקוני חוקי יסוד תכופים שלא לצורך

עד כמה החלת חובת צינון לראשי ממשלה היא מידתית? ומה בנוגע להגבלת כהונת ראש ממשלה? כל התשובות על ההסכמים הקואליציוניים

שינויים בשיטת הבחירות בהחלט אפשריים, אך אלה צריכים להיעשות בזהירות ובהליך חקיקה ארוך ומחושב, וחייבים לחול אך ורק על הכנסת הבאה. היוזמה להחלת הבחירה הישירה באופן מיידי מאפיינת משטרים של דמוקרטיה מתפוררת, בה השלטון מתקן שוב ושוב את דיני הבחירות כך שיוכל להנציח את שלטונו

כיצד נבחר נשיא בישראל; מדוע ההצבעה חשאית; באיזו מידה קיימת לנשיא חסינות מדין פלילי, והאם ניתן להתנות את בחירת הנשיא בהסכמתו מראש למתן חנינה לאדם כלשהו?

ההצעה לבחירה ישירה לראשות הממשלה משנה באופן מהותי את שיטת הממשל בישראל. מדובר בשינוי רטרואקטיבי בחוקי המשחק, שמעוות את החלטת הבוחר ומתערב במהלך הרכבת הממשלה. גם בהשוואה בינלאומית, זוהי "המצאה" מקורית שאינה קיימת בשום דמוקרטיה אחרת

ההצעה לבחירות ישירות לראשות הממשלה איננה הפתרון למבוי הסתום הפוליטי שנקלענו אליו. אם המועמד הנבחר לא יצליח להרכיב ממשלה גם הפעם, נלך כולנו לסבב בחירות חמישי. מה היו ההשלכות של הבחירה הישירה שהונהגה בשנות ה-90 בישראל, והאם בג"ץ יוכל לאשר את המהלך?

מניעת תפקוד הוועדה מסכלת את תכלית חוק יסוד הכנסת ומשתקת את הכנסת. זוהי פעולה הפוגעת קשות במרקם החיים הפרלמנטרי. על יו"ר הועדה המסדרת לכנס את הוועדה באופן מיידי ולאפשר לרוב שבה להעלות הצעות שיאפשרו את קיומה התקין של הכנסת

הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, המואשם במעשים פליליים, לוקה בחוסר סבירות קיצוני, משום שהיא מהווה פגיעה אנושה במבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל, במאבק בשחיתות השלטונית, בטוהר המידות ובאמון הציבור בשלטון. המשך כהונתו יעמיד את ראש הממשלה נתניהו בניגוד עניינים מובהק, בין ענייניו המשפטיים האישיים ובין האינטרס הציבורי

פעולות הממשלה להגבלת כניסת ויציאת אזרחים ותושבי קבע ישראלים חורגות מגבולות המידתיות, וננקטו על רקע חוסר היכולת של המדינה לאכוף מגבלות בידוד לחוזרים לישראל באפקטיביות. גם בהשוואה בינלאומית, לא נמצאו הגבלות כה גורפות על הזכות של אזרחים להיכנס למדינה

עידוד התחסנות באמצעים התנהגותיים ובאמצעות שכנוע הוא בעל תכלית ראויה, אולם ישנם אמצעים שעשויים להיות אסורים ופוגעניים. לפיכך, על המדינה למצות ככל האפשר אמצעי הסברה ושכנוע שאין בהם פגיעה בזכויות כלל ולהיזהר בהפעלת אמצעים, בעיקרם מתן תמריצים, כך שהפגיעה בזכויות תהיה מינימלית

פסילת מועמדים ורשימות לכנסת פוגעת באחת הזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר, הזכות לבחור ולהיבחר. על כן, עליה להיעשות תוך נקיטת משנה זהירות, שיקול דעת ואובייקטיביות. מי רשאי לפסול מועמדים ורשימות לכנסת, ועל סמך אילו קריטריונים ניתן לעשות זאת? חוקרי המכון עם התשובות לכל השאלות

בקלות בלתי נסבלת, יכולה הכנסת לתקן את חוקי היסוד, לבטלם, או לחוקק חוקי יסוד חדשים. לכן יש צורך בחקיקת חוק יסוד חקיקה שישריין את חוקי היסוד הקיימים ברוב גדול

סקירת כמה מהזיכויים הבולטים משנות ה-90 המוזכרים כהוכחות ל"תפירת תיקים", הם למעשה ההיפך הגמור. הזיכוי אינו ראשית ראיה אפילו לתפירת תיק, והפרקליטות אינה קבלן של הרשעות, ואבוי לנו אם כל אישום היה מסתיים בהרשעה. תפקידו של בית המשפט לבחון אם האשמה הוכחה מעל לספק סביר, ואם לא- לזכות

מאז הוקמה הממשלה הנוכחית, ובחודשים האחרונים ביתר שאת, ממעטות שתיים מרשויות השלטון בישראל, הממשלה והכנסת, להפעיל את סמכויותיהן. למעשה, למעט בנושאים הקשורים למגפת הקורונה, הממשלה מונעת כמעט כל חקיקה, ובכך "משתקת" את פעילות הכנסת. השיתוק הזה גובה מחיר יקר בטווח הקצר והארוך

הצעת החוק להכללת הזכות לשוויון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שעברה בשבוע שעבר בקריאה טרומית, היא תיקון מתבקש ואלמנטרי שחייב להכלל ואף נכלל בכל חוקה של מדינה דמוקרטית, חוץ מאשר במדינת ישראל. בכוחו של חוק השוויון לחולל שינוי ולחזק את תביעתם של נשים, להט"בים, בעלי מוגבלויות, מיעוטים, ואוכלוסיות אחרות, לשוויון בפני החוק

אנו סבורים כי התקנת תקנות הקובעות "סגר לילי" ארצי, וזאת בניגוד להמלצת מומחי משרד הבריאות ומומחים נוספים, תעמוד בניגוד לחוק סמכויות הקורונה, המסמיך את הממשלה להטיל מגבלות מכוחו רק כאשר שוכנעה שיש בכך כדי למנוע הדבקות, וכן לאחר ששקלה את הפגיעה בזכויות ובמשק. כמו כן, תקנות כאלה יעמדו בניגוד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.  לכן לטענתנו התקנת התקנות הינה בחוסר סמכות, ואם יותקנו התקנות לא יוכלו לעמוד בביקורת שיפוטית

הנזק האמיתי והעיקרי של חוק הלאום הוא שכל כולו אך ורק הצהרתי. זהו החוק המגדיר את המדינה, וכאשר הגדרה כזו היא חסרה ומדירה, וכשאין בה את המובן מאליו, שבד בבד עם היותה של המדינה מדינת לאום יהודית, היא גם מדינתם של כל האזרחים החיים בתוכה, והם זכאים לשוויון זכויות גמור - יש לה השלכות חמורות

עצם כהונתו של ראש ממשלה הנאשם בשוחד בראשות המדינה, משליכה על כל הממשלה תחתיו, ועל הנורמות שחלות כלפיה. במסגרת התרבות הקלוקלת שלפיה הכל מותר, וגם מה שאסור מותר לבעלי השררה, אין שום סיבה לצפות מהשרה גילה גמליאל להתפטר, ובוודאי שלא ניתן לצפות מנתניהו לפטרה

המגבלות שאוסרות יציאה של יותר מקילומטר מהבית, אותן החילה ממשלת ישראל גם על הפגנות, הן חריגות בחומרתן בעולם. מהשוואה בינלאומית עולה כי ישראל היא המדינה היחידה שהגבילה את טווח ההפגנות של אזרחיה ביחס למקום מגוריהם

בעת הנוכחית לא רצוי לצאת להפגנות המוניות. עם זאת, התיקון לחוק על הגבלת ההפגנות אינו ראוי ופוגע באופן מופרז בזכות היסוד הדמוקרטית של החופש למחות

תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), המבקש להחריג את מתקני המעצר הביטחוניים מסטנדרט מינימלי שנקבע בידי בית המשפט כסטנדרט חוקתי, כולל הוראות שמביאות לפגיעה קשה ומשמעותית בזכויות אדם ושלטון החוק, כמו גם שולל מהציבור כל אפשרות לעקוב אחר הנושא

על בית המשפט העליון לבטל את החלטת ועדת הכנסת להעניק חסינות לחבר הכנסת חיים כ"ץ. כל עוד לא יבוטלו החוקים שמאפשרים להילחם בשחיתות והיא תהפוך מותרת באופן רשמי, הכנסת לא יכולה לשים עצמה מעל החוק כאשר היא מעניקה חסינות

חוק הקורונה הוא לא כ"כ דמוקרטי ולא פרקטי. אין ספק שמגפת הקורונה דורשת ממשלה בעלת סמכויות, גמישות ומהירות פעולה. אולם העובדה שלא מאשרים מראש את התקנות בכנסת בעייתית מאוד

ההצעה לתיקון חוק יסוד: הכנסת, כך שההחלטה לפסול מועמד תהיה כפופה לערעור בבית המשפט העליון, בדומה לפסילת רשימה, נועדה להרחיב את עילות הפסילה הקיימות כיום בסעיף 7א לחוק יסוד הכנסת. זהו מעשה שיפגע בזכות לבחור ולהבחר, שהיא אבן הראשה של השיטה הדמוקרטית

בשנים האחרונות מתחזק תהליך של התבטלות הכנסת בפני הממשלה. בעוד שהממשלה אמורה להיות "אחראית בפני הכנסת", היוצרות מתהפכות והכנסת הופכת לסוכנות החקיקה של הממשלה. האם במצב של שגרת חירום בחסות נגיף הקורונה, ניתן לכנסת להעביר לממשלה את הסמכות להסדיר סמכויות שיש בהן פגיעה בזכויות האזרח?

ההצעה אינה מגשימה את מטרתה, משאירה שיקול דעת רחב מדי בידי הממשלה וגורמי האכיפה, ומעט מדי הסדרה ראשונית ופיקוח בידי הכנסת. הפגם העיקרי הוא הסמכת הממשלה להתקין תקנות באופן רחב, ללא דרישה לאישור מצב החירום המיוחד על-ידי הכנסת, וללא אישור התקנות מראש, אלא רק בדיעבד

המכון הישראלי לדמוקרטיה בחוות דעת על תזכיר חוק הקורונה: המודל חוטא לתכלית התזכיר ומפרק את הכנסת מסמכותה; בתוך כך, יש להאריך את ההכרזה על מצב החירום לזמן קצר בלבד

האם המשפט צפוי להתנהל כסדרו גם בצל מגפת הקורונה; האם לבחירות הקרבות עלולה להיות השפעה על המשפט; האם העובדה שמדובר בממשלת מעבר צפויה להשפיע? כל מה שרציתם לדעת על משפט נתניהו

המשך כהונת נתניהו יציב אותו בניגוד עניינים חריף; יצור פער בין ראש הפירמידה והנמצאים מתחתיו מבחינת הכשרות לכהן תחת כתב אישום; ויהווה תקדים שלילי ובלתי הפיך לנורמות של שלטון החוק

על ההצעה לתיקון חוק יסוד הממשלה, שנועדה להכשיר את ממשלת החילופים בין הליכוד לכחול לבן, להיות משוריינת ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, ולא 75 כפי שמוצע כעת; להיות בגדר הוראת שעה ומוגבלת לזמן כהונתה של הכנסת ה-23; וכן להבהיר את התנאים להארכת תקופת הכהונה של הכנסת מעבר ל-3 שנים

ההסכם הקואליציוני, הכולל סעיף המבטל את ייצוג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, מהווה הפרה של נוהג חוקתי שנועד לשמור על האופי הממלכתי של הוועדה לבחירת שופטים, על עקרון אי תלות השופטים, על שיתוף המיעוט בהליכי קבלת החלטות ועל עקרון הייצוג היחסי

לאחרונה נחקקה בכנסת הרפורמה בעברות ההמתה, שכללה גם עברה של המתה בקלות דעת. יחד עם הנחיות התביעה בקשר לעברה של גרימת מוות ברשלנות, הן יוכלו להועיל לאכיפה יעילה יותר ומרתיעה יותר במקרים של גרימת מוות בתאונה בתחום הבנייה

הכשלים העיקריים בשינוי המשטרי בחסות ממשלת הליכוד וכחול לבן עוברים דרך השוואת מעמדו של ראש הממשלה החלופי לראש הממשלה; שינוי רטרואקטיבי להשלכות המשפטיות מתיקיו הפליליים של ראש הממשלה; תיקון לחוק מימון מפלגות המטיב רק עם סיעת דרך ארץ; קיצור כהונת הכנסת ל-3 שנים וממשלה מנופחת של למעלה מ-30 שרים

ההסכם שנערך בין הליכוד לכחול לבן לביטול ייצוג האופוזיציה הפרלמנטרית בוועדה לבחירת שופטים, הוא הפרה של נוהג חוקתי שנועד לשמור על האופי הממלכתי של הוועדה, על עקרון אי-תלות השופטים, על שיתוף המיעוט בהליכי קבלת החלטות ועל עקרון הייצוג היחסי. בהסכם זה יש פגיעה באיזונים ובבלמים של הדמוקרטיה הישראלית, והוא אף למיטב הבנתנו בלתי חוקי

עם כניסת יו"ר כחול לבן בני גנץ לממשלה בראשות נתניהו- יהיה עליו לשמור על שלטון החוק ועצמאותם של מערכת המשפט ושומרי הסף, מפני אלה המבקשים להכפיפם לכוחם של הפוליטיקאים

מה יקרה לאחר כניסת התפטרותו לתוקף והאם ההתפטרות פוטרת את יו"ר הכנסת מהחובה לקיים את פסק הדין? האם התערבות בג"ץ בנושא הזה הייתה ראויה?

יו"ר הכנסת הזמני, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין, חותר תחת הסדר החוקתי והמשטרי בישראל. אלו הם תפקידו וחובתו של בית המשפט העליון להורות ליו"ר הכנסת לאפשר בחירת יו"ר קבוע באופן מיידי

יו"ר הכנסת הנוכחי, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין, מונע הצבעה על בחירת יו"ר קבוע על אף שקיימת לכך דרישה מצד 61 חברי כנסת, תוך ניגוד עניינים חריף והפעלת שיקולים זרים. לפיכך, עליו לקבוע מיד מועד לבחירת יו"ר קבוע- הן משום שכך הדין קובע, והן משום שזהו המעשה הראוי והדמוקרטי

על פי חברי הממשלה, העם הוא העם היהודי בלבד, והרוב בשלטון הרוב הוא הרוב מבין היהודים, שכן הערבים אינם חלק מהעם. זו איננה דמוקרטיה, אלא תפיסה מעוותת של דמוקרטיה חלולה

חסינות מהותית נועדה למעשים שהם בשולי הפעילות החוקית והלגיטימית של חברי הכנסת, ולא למעשי שחיתות חמורים, או להכשרת מעשה של קבלת שוחד או הפרת אמונים. כאשר חבר כנסת מעביר חוק, אל לו לעשות זאת למען האינטרסים הפרטיים שלו, גם בהנחה שמדובר בחוק שייטיב עם אחרים

היות והממשלה הנוכחית היא ממשלת מעבר בעלת לגיטימציה דמוקרטית חלשה במיוחד, ובשל האופי הגורלי של ההחלטה על סיפוח שטחי יהודה ושומרון, עליה להימנע מקבלת החלטה בעניין טרם בחירות

כבר למעלה משנה שמכהנת בישראל ממשלת מעבר, שלא זכתה למנדט ציבורי או לאמון הכנסת. חמישה שבועות לפני הבחירות, מתפרסמת תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, ועמה עולה שאלת הלגיטימיות והיכולת המשפטית של ממשלת המעבר להכריע בעניין זה. מורה נבוכים לתהליך החקיקה

העבירה העולה לכאורה מכתב האישום של ח"כ כץ היא של מעשה שחיתות. עצם העובדה שהיא נוגעת לפעילות פרלמנטרית, אינה נותנת "רישיון" לפעול בשחיתות

הנימוקים המובאים בבקשתו של ראש הממשלה לחסינות מפני העמדה לדין אינם מתיישבים עם עקרונות הבסיס של חסינות חברי כנסת, שמוענקת לחברי כנסת על מנת שיוכלו לבצע את תפקידם ללא חשש מפני התעמרות מצד הממשלה

רבים ראו באמירתו של ראש הממשלה, לפיה "חסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה", מעין קוריוז או פליטת פה, אלא שיש להתייחס לאמירתו בכובד ראש ולהבין מה עומד מאחוריה

מהם השיקולים להקמת ועדת הכנסת לעניין החסינות; האם אפשר להתקדם עם דיוני החסינות ללא הקמת ועדת הכנסת וכיצד צפוי להתנהל הדיון מבחינת עדים וראיות?

מהי חסינות פרלמנטרית, מדוע היא איננה ניתנת לחברי כנסת באופן אוטומטי ומהן העילות להענקתה? עם שובה של החסינות לסדר היום, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה עושים סדר ומסבירים כל מה שצריך לדעת

העשור האחרון בישראל אופיין על ידי גל של חקיקה הפוגעת קשות בערכי הדמוקרטיה, שלטון החוק והפרדת הרשויות. יש לקוות כי בעשור הבא נזכה לצמצום ואף בלימת הצעת אלה ושחברי הכנסת ישכילו למצוא את הדרך להסדיר את יחסי הרשויות ואת זכויות האדם בחקיקת יסוד יציבה ומשוריינת ברוב גדול

האם ראש ממשלה רשאי להוסיף ולכהן כאשר מוגש נגדו כתב אישום חמור בעברות של שחיתות, שיש עמן קלון? מה הנפקות, לעניין שאלה זו, של היות הממשלה זו ממשלת מעבר? האם ניתן להטיל על מועמד שתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור, להרכיב ממשלה? האם נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו? חוות דעת זו לא תתייחס לשאלה אם בג״ץ צריך לדון לפני הבחירות בעתירות סביב סמכות הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על ח״כ שנאשם בפלילים

שינוי חוק מימון המפלגות, רגע לפני הבחירות ובמחטף של הרגע האחרון, הוא שערוריה שלא מתיישבת עם עקרונות שלטון החוק - על אחת כמה וכמה כאשר זה נעשה על ידי המפלגות, שמן הסתם מעוניינות בהגדלת תקציביהן

הענקת החסינות נועדה לאפשר לכנסת להגן על חבריה מפני רדיפה של הרשות המבצעת. אם הכנסת מסרבת לפעול לשם כך, יש שיקול דעת ליועץ המשפטי האם להגיש את כתב האישום. אחרת, הכנסת עלולה להפוך ל"עיר מקלט" שחבריה חסינים מפני הדחה עד ההכרזה על בחירות חדשות

המכון הישראלי לדמוקרטיה ליועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת: אל תהפכו את הכנסת לעיר מקלט- הקימו ועדת כנסת כדי לאפשר דיון ענייני בעניין החסינות

סמכות היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום, במצב בו לא קיימת ועדת כנסת, איננה בהירה ועל כן ניתנת לפרשנות. המצב מחייב הקמת ועדת כנסת, על אף המצב הפוליטי הרגיש שישראל נתונה בו, ועיגון סמכות היועמ"ש לעשות זאת בחוק, באופן שאינו משתמע לשני פנים

הניסיון לעשות דה לגיטימציה לרעיון של ממשלת מיעוט, בטענה שזו מפרה את העקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה בכך שאיננה מבטאת את שלטון הרוב- צורם ואבסורד, על אחת כמה וכמה כאשר הדבר מגיע דווקא מצד אלה המכהנים בממשלת מעבר שלא קיבלה את אמון הכנסת

ההשלכות של סבב בחירות נוסף עלולות לעלות לנו ביוקר, ולא רק בפן הכלכלי: פעילות החקיקה והפיקוח של הכנסת נמצאת בהשבתה, וכתוצאה מכך - חוקים רבים אינם מקודמים, ורפורמות נחוצות אינן מקודמות

משנתו של השופט בדימוס ונשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר ז"ל, ראתה בהיותה של ישראל מדינה יהודית, כזו הדוגלת גם בערכים דמוקרטיים ומחויבת לשוויון מלא לכלל אזרחיה, ערך ראשון במעלה. תרומתו והישגיו בתחום שלטון החוק וזכויות האדם עיצבו את דמותה של המדינה, וראוי להוקירם ולשמרם

במקור, רעיון הנבצרות נועד לספק מענה למצב זמני בו ראש הממשלה אינו יכול לתפקד, למשל בשל מצב רפואי. שכן, אין זה מצב בריא או הגיוני שלאורך שנים, יהיו "שני ראשי ממשלה", אחד מהם שנמצא בנבצרות והשני הממלא את מקומו. אין ספק שכוונותיו של הנשיא טהורות וטובות, אך אנו סבורים שהפתרון שהוצע על ידו מצריך בחינה מחודשת

מעולם, בהיסטוריה של מדינת ישראל, לא נחקק חוק הנוגע לבחירות, סמוך כל כך למועד קיומן. בחקיקת החוק המתיר הצבת מצלמות בקלפיות, ממשלת המעבר ביצעה מחטף והשתמשה לרעה בכוחה הפוליטי, תוך פגיעה קשה במוסד היועץ המשפטי לממשלה ובשלטון החוק

עיקרון שלטון החוק חל בישראל, אך יש לו גם סייגים מוגדרים ומוגבלים. בשנים האחרונות, ישנם לא מעט ניסיונות להתגבר עליו, שעלולים לפגוע קשות באמון הציבור בחוק ובמערכת המשפט

מה העיקרון העומד מאחורי הפרדת הרשויות, כיצד מיישמים אותו בפועל והאם יש מי שמפקח על פעולות בית המשפט העליון? כל התשובות לכל השאלות בסקירה שלפניכם

התפיסה הרווחת לפיה בג"ץ קושר את ידי מערכת הביטחון, שגויה. סקירה קצרה באשר להלכות בית המשפט בקשר לאמצעים חריגים למלחמה בטרור מצביעה דווקא על ההפך - הוא כמעט תמיד מקבל את עמדתם ולא קושר את ידיהם

לצד המשמעויות הפרקטיות של חוק הלאום, שעוד מוקדם להצביע עליהן, ישנן גם משמעויות סמליות וחינוכיות שכבר מחלחלות ומעבירות מסר מסוכן לציבור. שנה לחקיקת החוק, חשוב לקרוא לכנסת הבאה לשנותו כך שישקף את ערכיה הדמוקרטיים והציוניים של מגילת העצמאות

המצדדים בפסקת ההתגברות בישראל מביאים את קנדה כדוגמה בה השימוש בפסקה מוגבל ומרוסן, אך ההבדלים בין ישראל לקנדה רבים, וגם שם נרמס עכשיו חופש הדת בחסותה. ההגנה על זכויות היסוד בישראל אינה חזקה גם ככה, ומתן כוח בלתי מוגבל לכנסת עלול להחלישה עוד יותר

היוזמה לביטול התפזרות הכנסת פסולה ויש להתנגד לה נחרצות. מדובר ביוזמה המקדמת אינטרסים אישיים ופוליטיים, הפוגעת באמון הציבור ובחובת נבחריו לפעול בטוהר וביושר. ובמקביל שולחת מסר סמוי לאזרח שלפיו קומבינות ומהלכים נכלוליים אשר משרתים את טובתם האישית של חלק מנבחרי הציבור הם דפוס התנהגות נורמטיבי

המשפט המנהלי הוא אחד הכלים החשובים, ובישראל גם מהיחידים, לפיקוח על השלטון ועל האופן בו הוא מפעיל את סמכויותיו. היוזמות לצמצום סמכויות בג"ץ והביקורת המנהלית על הכנסת והממשלה, יפגעו בשלטון החוק בישראל ולמעשה יעניקו לשלטון כוח בלתי מוגבל

ממשלת מעבר היא ממשלה ש'מתחם הסבירות' שלה מצומצם יותר מזה של ממשלה רגילה. על כן, ביטול הביקורת המינהלית על נבחרי הציבור, כפי שעמדה לעשות הקואליציה שלא הוקמה לבסוף, יותירו אותנו האזרחים חסרי הגנה מפני שרירות השלטון

החלשת כוחו של בית המשפט העליון תפגע באופייה הדמוקרטי של ישראל, תהפוך את החוקה לכלי בידי הממשלה, תחליש את המשילות ותפגע במעמדה הבינלאומי של ישראל כדמוקרטיה שיש בה הגנה משפטית על זכויות חוקתיות

פסקת ההתגברות העולה לשיח הציבורי בימים אלה במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, מיושמת ואף נכללת בחוקה של קנדה, ואולם גם שם מתנהל כיום דיון ער על השימוש בה. מה משמעות החוק, כיצד הוא מיושם ואילו לקחים ניתן להפיק כלפי החלתו בישראל?

במכתב שנשלח ליועמ"ש הוסיפו חוקרי המכון כי גם חקיקת פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ לפסול את התיקון לחוק החסינות היא חלק מעסקת שוחד

בימים אלה שגרעין הליבה של הדמוקרטיה הישראלית ושלטון החוק עומדים בסכנה של ממש, נעים להיזכר בזמנים בהם עסקה הכנסת בקידום ערכים אלה ובזכויות האדם, ולא בניסיונות לחבל בהם

ההצעה לשינוי חוק חסינות לחברי הכנסת היא הצעה פרסונלית שנועדה להיטיב באופן ספציפי עם ראש הממשלה ונבחרי ציבור נוספים החשודים בפלילים. ההצעה היא ניסיון לחזור למצב שבו החתול שומר על השמנת; משדרת מסר חריף של זלזול בשלטון החוק ומנוגדת למגמה המקובלת במדינות דמוקרטיות

חקיקת חוק הלאום אותתה לאזרחי המדינה הערבים שהם אינם שווים בין שווים, וכי מדינת ישראל אינה מדינתם. על כן, אין זה מפתיע שהם בחרו להדיר רגליהם מהקלפיות ולא להשתתף במשחק הדמוקרטי. בתור התחלה, יש לבטל, או לכל הפחות לשנות, את חוק הלאום, כך שיאפשר להם להרגיש אזרחים מן השורה

אין צורך ללכת רחוק מדי – רק לפני 7 שנים, הייתה בכנסת מפלגת ליכוד אחרת, ליברלית ושוויונית יותר, שהוכיחה שעמדות ימין לא בהכרח סותרות את מערכת הערכים הליברלית. מאז, הימין הליברלי לא נעלם, אך דומה שהוא כמעט ונעלם בליכוד

בצל חקירות ראש הממשלה, שתופסות את עיקר השיח סביב מערכת הבחירות הנוכחית, נמצאת סוגיה חשובה לא פחות, שליוותה אותנו במהלך כל הקדנציה של הממשלה היוצאת – התערערות מעמדם וסמכותם של שומרי הסף ושלטון החוק בישראל. מפלגות המבקשות לשמור על שלטון החוק חייבות להתייצב בפירוש מאחורי עקרון זה, על כל היבטיו, ולהתחייב בפני הציבור לבצר אותו מפני המתקפות עליו

היה יכול להיות גרוע יותר: הכנסת היוצאת חוקקה לא מעט חוקים שפגעו בערכים הדמוקרטיים של המדינה וערערו את מעמדם של שומרי הסף. עם זאת, מפלגת כולנו והעומד בראשה בלמו לא מעט חוקים ומנעו פגיעות נוספות, יש שיאמרו אנושות, בדמוקרטיה הישראלית

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהצעת החוק לתיקון חוק יסוד: הממשלה: "הצעת החוק מיותרת ופסולה משום שהיא פרסונלית, מבקשת להגביל את חופש הפעולה של נשיא המדינה ומערערת על ערכי הבסיס של הדמוקרטיה הישראלית"

כללי משחק אינם ניתנים לשינוי לעיתים קרובות, בטח לא לשם הטבה עם שחקן אחד בלבד, אז איך זה שאת חוקי היסוד בישראל, עליהם מושתתים העקרונות הדמוקרטיים והיהודיים של המדינה, ניתן לשנות בקלות רבה כל כך?

בסערה שקמה סביב הצהרת האמונים של חברי מועצת עפולה קיים מוסר כפול. אל לנו להיות מופתעים שהרשויות המקומיות מיישמות הלכה למעשה את מה שהתקבל כחוק יסוד בכנסת – אפליית מיעוטים והתחייבות לשמור על צביון יהודי

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהרחבת חוק ועדות הקבלה: "חקיקה שנובעת מגזענות, בדלנות וניסיון של "מיוחסים" להגדיל את הערך הכספי של נכסיהם"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק עונש מוות: "הצעה המנוגדת למגמה העולמית ושעשויה אף להגביר את הטרור והסכנה לחטיפת חיילים"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון על ההצעה המבקשת להגדיר כל מעשה שפוגע באינטרסים של ישראל כעבירה פלילית: "הצעה מבישה ומבזה שאינה מתאימה למשטר דמוקרטי"

עבירת ה"מרמה והפרת אמונים" היא אחת העבירות הנפוצות בהן מואשמים בשנים האחרונות חברי מועצות ערים וראשי ערים. למרות זאת, נוסח העבירה הוא עמום ומורכב ממשפט אחד בלבד. מצב זה, לא רק שיוצר חוסר בהירות משפטית, אלא בעיקר פוגע ביכולת להבהיר לנבחרי הציבור בדיוק היכן עובר הגבול בין התנהגות פלילית לחוקית. כפי שנעשה בעולם, גם בישראל הגיע הזמן לכתוב מחדש באופן ברור ומפורט את נוסח העבירה, ובכך לסייע במאבק בשחיתות השלטונית.

בעוד בכל דמוקרטיה תיקון החוקה הוא תהליך ארוך, שדורש רוב גדול והסכמה רחבה, בישראל הרוב הפוליטי בנקודת זמן ספציפית קובע את כללי המשחק ומשנה אותם לפי צרכיו. הכוח המופרז שנתון בידי הכנסת, שנשלטת בידי הממשלה, ואופן חלוקת הסמכויות, מהווים סכנה אמיתית לדמוקרטיה בישראל

בישיבת הפתיחה החגיגית של הוועדה המיוחדת שדנה בחוק הלאום הצהירו יו"ר הוועדה ושרת המשפטים, כי מדובר בחוק יסוד שנועד להגדיר את זהותנו כמדינה. אם כך- מדוע לאחר שהחוק עבר, הם טוענים שאין בו מקום גם לעיגון הזהות הדמוקרטית?

דבר אחד הוא להוביל אג'נדה, לקחת חלק בניסוח טיוטת חוק יסוד, להתווכח עם האידיאולוגיה ההפוכה, לגייס את התמיכה הפוליטית ולהעבירה בכנסת. וזאת עשה ישראל הראל, יחד עם אחרים, באשר לחוק הלאום, ובהצלחה. דבר אחר הוא להציג בצורה צינית, מופרכת ושגוייה את טענות מתנגדיו, לטעון בשמם טיעונים שלא טענו וזאת בכדי לעשות להם דה לגיטימציה.

האידיאולוג הרוויזיוניסטי, מנהיג הימין תחת המנדט, ראש בית"ר שהטיף לקיר ברזל – אפילו הוא שב והדגיש את החובה להעניק שוויון לאזרחים הערבים. השנה מצוין יום פטירתו במקביל לסערת חוק הלאום האנטי דמוקרטי

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק שוברים שתיקה: "יאפשר שיקול דעת כמעט בלתי מוגבל לכל שר חינוך, מימין ומשמאל, מי יוכל להיכנס לבתי הספר"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק זכויות החשודים בחקירות: "חיזוק ההגנה על זכותם של נחקרים וחשודים להליך הוגן"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על החרגת הדת מ"חוק המועדונים": "הצעה שתביא להדרת נשים, ותפגע בלהט"בים ובכל מיעוט בישראל"

די ברור שהפרקטיקה של שימוש בפסקאות ספציפיות תיכלל מראש בהסכמים קואליציוניים לנושאים שהם חשובים מספיק למפלגות השונות. משום מה מהלך זה משווק ככזה שלא יפגע, או שיפגע משמעותית פחות, בערכי הדמוקרטיה ובמעמדו וכוחו של בית המשפט העליון, לעומת פגיעתה של פסקת ההתגברות הכללית שהוצעה לאחרונה

על אף שהצעות החוק מנוסחת כהצעה שהיא "בעד" המשרתים בצבא, מבחינה תוצאתית היא תוביל לאפליה לרעה של אוכלוסיות שאינן משרתות – כגון ערבים, חרדים, בעלי מוגבלויות ועוד. באשר לאוכלוסייה הערבית קשה להתעלם מהעובדה לפיה אי-שירותם בצה"ל נובע מהחלטת המדינה שלא לקרוא להם לשירות

למרבה הצער, לא כל מאבק ליברלי, ובוודאי מאבק לשוויון של קבוצות מיעוט בישראל מצליח במידה דומה או מצליח כלל. מה ייחודו של המאבק הלהט"בי? האם מכאן נובע שבמאבקים לשוויון בהקשרים אחרים (כמו של המיעוט הערבי בישראל למשל) המצב אבוד?

לקראת הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בחוק המואזין, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי הוועדה להסיר את החוק מסדר היום שכן אין בו כל צורך מעשי. חוקרים במכון מעלים את השאלה, מדוע בכלל סבורים מגישי הצעות החוק שהחוק החדש יאכף, אם לכאורה לא נאכף חוק הרעש עד כה ממילא?

המכון הישראלי לדמוקרטיה על הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל: "עשוי להביא לאיסור כמעט גורף של פיקוח על פעילות הצבא, ולפגיעה במנגנוני ההגנה מפני תביעות בבתי דין בינלאומיים"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על החוק שיאפשר להפחית בשכר השופטים: "פגיעה בעצמאות מערכת המשפט שתאפשר הורדה ספציפית רק של שכר השופטים"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על פסקת ההתגברות: "רמיסת עיקרון הפרדת הרשויות ופגיעה פוטנציאלית בכל אחד מהשבטים במדינה"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לשרי הממשלה: "לקיחת הסמכות מבג"ץ לפסול חוקים- סכנה ברורה ומידית לדמוקרטיה הישראלית ופגיעה ישירה בחלשים בחברה"; "המודל הבריטי" כולל מערכת איזונים ובלמים שאינה קיימת בישראל"

בעקבות ההתפתחויות בימים האחרונים בסוגיית מבקשי המקלט וקריאתו של ראש הממשלה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת פועלה של הקרן החדשה לישראל, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה לראש הממשלה לחזור בו מהצהרותיו

אפילו אמירה שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח ערכי מגילת העצמאות, נחשבת ליברלית מדי לחלק מהקואליציה

מושב הכנסת האחרון שהחל בחודש אוקטובר 2017 והסתיים בחודש מרץ 2018, התאפיין בהמשך קידום יוזמות הפוגעות בערכים דמוקרטים. עם זאת, יש לציין, כי רוב היוזמות הללו רוככו בסופו של דבר לפני שהובאו לסיום הליך החקיקה, או נתקעו, לפחות בשלב זה. להלן רשימת הצעות החוק האנטי דמוקרטיות המלאה:

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק הלאום בוועדת המיוחדת: "הפרת האיזון בין היהדות לדמוקרטיה- הדרת ערך השוויון מהחוק מטרתה להגביר את השסעים ולפגוע בחברה הישראלית כולה"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בצמצום סמכויות מבקר המדינה: "נסיון נוסף בשורת מהלכים לפגיעה בשומרי הסף ובשלטון החוק"

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לחברי הכנסת לא לאשר את "חוק ההמלצות" המרוכך: "החוק מבדיל בין בכירים לאנשים מן היישוב ומחבל בעבודת המשטרה והפרקליטות"

לקראת דיון בוועדת השרים לחקיקה על שינוי נוסח הצהרת האמונים של חבר כנסת, כך שתביע מחויבות למדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות מתריעים במכון הישראלי לדמוקרטיה שמדובר בהצעה שתפגע בזכות לבחור ולהיבחר ומיועדת לפגוע בחברי הכנסת הערבים

היום תדון ועדת החוקה בהצעה לתיקון תקנות העמותות שהניחה שרת המשפטים לאישור הועדה. שכיום החובה לפרסם שמות תורמים לגבי תרומות פרטיות חלה רק על תרומות שעולות על 20 אלף שקלים לשנה מתורם אחד, מוצע לתקן זאת כך שחובת פרסום שמות התורמים תחול רק על תרומות שעולות על 150 אלף שקלים. אנחנו מקווים שהשרה וחברי הכנסת יהיו קשובים לביקורת שעלתה כנגד ההצעה, והעלאת התקרה לפטור משקיפות לא תאושר

לקראת הדיון המחודש בוועדת שרים לחקיקה על "חוק ההמלצות": "השינויים האחרונים מוכיחים שמדובר בחוק תפור המנצל את כוחם של המחוקקים בכדי להיטיב עם ראש הממשלה"

מדובר בהצעה תמוהה, שכן לאור הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, כבר היום לא מועברת המלצה לפרקליטות אלא אך ורק סיכום תיק. שינוי המצב הנוכחי בהתאם לחוק המוצע, ימנע מהגוף שעסק זמן רב בחקירה מ"לחבר את הנקודות" ולסייע בידי הפרקליטות למלא את תפקידה

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בשלילת זכות הערעור על החלטות ועדת הבחירות המרכזית: "כל רוב קואליציוני יוכל לפגוע בזכות לבחור ולהיבחר- החתול שומר על השמנת"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון על הקמת ועדת חקירה לארגוני זכויות אדם: "תפקיד חברי הכנסת הוא לפקח על הממשלה ולא על ארגונים פרטיים"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בשלילת זכות הערעור על החלטות ועדת הבחירות המרכזית: "הפקרת הזכות הבסיסית ביותר לדמוקרטיה - הזכות לבחור ולהיבחר - לידי גוף פוליטי"; "תקדים מסוכן שעלול להשפיע בעתיד גם על בחירת חברי כנסת חרדים ומהימין הקיצוני"

הצעת החוק תוביל לדרדור נוסף במדד אמון הציבור כלפי מוסדות השלטון ונבחריו. אי אפשר להתעלם מהעובדה כי מדובר בהצעה שנתפרה למידותיהן של הפרשות הנוכחיות הקשורות בראש הממשלה

המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד הצעת החוק שתאסור על בג"ץ לפסול חוקים: "פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות ובזכויות האזרח והמיעוטים בישראל"

הצעת חוק שתפגע בשלטון החוק, באמון הציבור במוסדות השלטון ושאינה לה כמעט אח ורע בעולם הדמוקרטי.

המשפטנים ד"ר עמיר פוקס וד"ר אביעד בקשי על המשמעויות האופרטיביות של חוק הלאום. האם המשך למגילת העצמאות או פגיעה באיזון שבין הרוב למיעוט?

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

בכל מספר שנים עולה שוב בישראל הדיון באשר להחלת עונש מוות למחבלים. הנושא עלה לשולחנה של ועדת השרים לעניני חקיקה של הממשלה הנוכחית (במאי 2016), ובשבוע האחרון אף התבטא לראשונה ראש הממשלה בעניין זה כשאמר כי יש להוציא אל הפועל את האפשרות לגזור עונש מוות על המחבל שדקר שלושה קרובי משפחה בפיגוע בחלמיש. יש לציין כי בדיון מעורבבות הצעות שונות: עונש מוות לרוצחים ממניע טרוריסטי, הצעות לעונש מוות לרוצחים גם במקרים נוספים (כגון רצח ילדים), וכן הצעות העוסקות ספציפית בדין בשטחים. אך חשוב מכך הוא הדיון העקרוני יותר על סוגיית עונש המוות בישראל.

מושב הקיץ של הכנסת העשרים שהסתיים השבוע היה רווי ביוזמות חקיקה הפוגעות בערכים דמוקרטים כמו שוויון, חופש הביטוי והמחאה, חופש אקדמי ובבית המשפט העליון.

ועדת חוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת החוק של חברי הכנסת מקלב וגפני, המבקשת להסמיך את בתי הדין הרבניים לדון בסכסוכי ממון בהסכמת שני הצדדים. הצעה זו, מבקשת לעגן סמכות שנפסלה בעבר בבג"ץ, והופכת את בתי הדין הרבניים לגוף מגשר

המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד הצעת החוק המבקשת לשריין ברוב מיוחד את גבולותיה של ירושלים: "פגיעה בעיקרון הדמוקרטי הבסיסי של שלטון הרוב ללא הצדקה מיוחדת ובאופן חסר תקדים"

לקראת הדיון בוועדת הכספים בהצעת החוק המבקשת להפלות עמותות "הפועלות נגד מדינת ישראל" או שאינן עוסקות באזרחי ישראל בהטבות מס, נשלחה חוות דעת לחברי הכנסת הקוראת שלא לקדם את ההצעה

הצעת החוק המבקשת להגביל את העתירות הציבוריות בישראל מסוכנת לשלטון החוק.

"מפירה את האיזון העדין בחקיקה בין הרכיב היהודי לדמוקרטי ומסכנת את אופיה של המדינה"

האם כל תקציב שמוציא משרד ממשלתי, כמוהו כקופה הקטנה והמשפחתית של אותו שר, ורשאי הוא לחלקו לפי שיקול דעתו הבלעדי, במסגרת אותו "חופש מימון"?

מושב החורף של הכנסת, שהסתיים לאחרונה, המשיך את המתקפה על הדמוקרטיה וערכיה. מכאן הדרך לעריצות הרוב והידרדרות למשטר לאומני אנטי-דמוקרטי היא קצרה

תפיסה שצמחה מתוך גימוד הדמוקרטיה ככזו המבטאת שלטון עם, ולא רק שלטון רוב.

לקראת ההצבעה על הצעת החוק המבקשת לשנות את נוסח הצהרת האמונים של חברי הכנסת, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת להתנגד לחוק.

הצעת החוק המבקשת לאפשר לשר החינוך לשלול תקציבים ממוסדות שמרצים שלהם קוראים לחרם על ההתנחלויות או אפילו על מוצר ספציפי היא הצעה שמשמעותה סתימת פיות הבורחת מהבעיה האמתית.

את השאלה של הקריטריונים להקצאת תקני השירות הלאומי לעמותות ניתן לנהל, אך יש לעשות זאת לפי נושא הפעילות ומטרות העמותה ולא לפי הקריטריון של מימון ממדינה זרה.

הצעת חוק המבקשת להגדיר איזה צד בוויכוח הפוליטי פועל למען המדינה ואיזה כנגדה ולהדיר את ישראל ממשפחת המדינות הרואה בפעילות למען זכויות האדם באשר הוא אדם כמו סיוע לילדים סורים, ערך חשוב.

"חוק שוברים שתיקה" יאפשר לכל שר חינוך בהווה ובעתיד לפסול ארגונים שונים מסיבות שונות מלהופיע בפני תלמידים. יש לאפשר ולעמוד על חופש הביטוי גם במערכת החינוך.

חנינה לאלאור אזריה עוד בטרם יבשה הדיו על הכרעת הדין היא טעות משפטית ומוסרית.

על רקע "חוק שוברים שתיקה", שעבר אתמול בקריאה ראשונה בכנסת, נשלחה חוות דעת הקוראת לשרים להצביע נגד החוק. ההצעה, מבקשת להרחיב את סמכותו של שר החינוך לפסול ארגונים שפעילותם מנוגדת לשיטתו למטרות החינוך הממלכתי, ואוסרת על ארגונים שבשל פעילותם תיתכן העמדה לדין של חיילי צה"ל בחו"ל או פגיעה "במעמדו וכבודו של צה"ל בחברה הישראלית״ להיכנס לשערי בתי הספר

לקראת הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט, חוות דעת של חוקרי המכון על הכשלים בהצעה לתיקון סעיף 7א בחוק יסוד: כנסת, המבקשת להרחיב את האפשרות ולהקל על פסילת רשימות לכנסת.

עצם היכולת של הרוב הפוליטי, ולו הזעום ביותר בישראל, לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, היא האקדח האמיתי המונח על שולחנה של כל קואליציה בישראל.

לקראת הדיון ביום ראשון (13.11.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור על נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי הכנסת, שרי הממשלה ושגרירים להשתתף באירוע פומבי שבו לא יוצב דגל המדינה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

לקראת הדיון ביום ראשון (13.11.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור על נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי הכנסת, שרי הממשלה ושגרירים להשתתף באירוע פומבי שבו לא יוצב דגל המדינה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

לקראת דיון בוועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת החוק המבקשת לאסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

במשטר הפרלמנטי בישראל, בו הכנסת למעשה היא עושת-דברה של הממשלה יותר מאשר מפקחת עליה, מגן זכויות האדם (בכללן החירות) העיקרי בשיטת הממשל שלנו, הוא בית המשפט העליון, ועל כך יש לשמור מכל משמר.

בשנים האחרונות מתפשט שימוש שגוי במונח "הפרדת רשויות", שסותר את מהותו האמתית של המונח. ממונח המייצג עקרון יסוד בדמוקרטיה, שתכליתו לשרת את חירות האזרחים, הוא הפך לקרדום לחפור בו כדי לפגוע בדמוקרטיה.

ז'בוטינסקי היה מגדולי הוגי הדעות הציונים. בעיניי - הגדול שבהם. מי ייתן וקברניטי המדינה, ואזרחיה, יעיינו בכתביו ויאמצו משם את משנתו הליברלית-דמוקרטית.

שופט העליון מלצר אמר בדיון בביה"מ שלפי חוק יסוד: הממשלה, אין לראש הממשלה סמכות לכהן כשר. ד"ר עמיר פוקס מציע להתייחס ברצינות לפרשנותו של מלצר לחוק ומציע פרשנות שונה.

הצעה פופוליסטית, הפוגעת בעיקרון השוויון ובאוכלוסיות שהמדינה מנסה לשלב בשוק התעסוקה; תגמול למשרתים נדרש להיעשות באופן מערכתי ולא על ידי "מירוץ" חקיקה פרטית בלתי מנומקת לשם עשיית הון פוליטי.

לקראת הדיון הצפוי בוועדת הכנסת בהצעת החוק המבקשת למנוע מחברי כנסת לעתור לבג"ץ בנושאים ציבוריים, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי הוועדה המבקשת מהם לדחות את הרעיון על הסף.

פגיעה בלתי מוצדקת בזכות לבחור ולהיבחר; תביא לפסילת מועמדים ללא כל הצדקה עניינית. קראו את חוות הדעת שנשלחה לועדת השרים לענייני חקיקה שתתכנס ביום ראשון.

מאמצי המיתוג של "חוק העמותות" והשימוש לרעה במושג "שקיפות" לא יצלחו. אם החוק יעבור, תהיה לו תוצאה אחת: תיוג ו"שיימינג" של ארגוני זכויות אדם, דבר שיפגע קשות בפועלם.

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לחברי הכנסת להתנגד לחוק ההשעיה: "המקום להתמודד עם תמיכה במאבק מזוין או הסתה הוא בבית המשפט ולא בכנסת"

על רקע הדיון נוסף שהתקיים בוועדת חוק, חוקה ומשפט בנוגע לחוק העמותות, מציינים חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי ההצבעה הצפויה על נוסח החוק מקוממת, בין השאר, על רקע העובדה שאפילו חלק מחברי הקואליציה שהופיעו לדיונים, הביעו התנגדות נחרצת על קידומו במתכונת הנוכחית המבחינה בין תרומות פרטיות לתרומות ממדינות.

חוות דעת שכתבו פרופ' מרדכי קרמינצר וד"ר עמיר פוקס לועדת השרים לענייני חקיקה, שומטת את הקרקע תחת עקרונותיה הבסיסים ביותר של הצעת חוק העונשין (תיקון- גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשע"ה.

לקראת הדיון ביום ראשון (6.3.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה על חוק העמותות והנוסח המתוקן שפורסם לחוק, שלחו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס חוות דעת המבקשת לבלום את אישור החוק המדובר.

בעוד שאזרחי ישראל הזדעזעו מקמפיין הסרוגים בפרויקט כרמי גת, ממשיכה המדינה לתת גושפנקא לוועדות הקבלה שהם בגדר גזענות בחסות המדינה

הריסת בתים אינה הפרקטיקה המשפטית היחידה שמכוונת להרתעה, פרקטיקות כאלה נהוגות גם במשפט פלילי. אך האם יעלה על הדעת להחליט, לגבי מגזרים שסטטיסטית מעורבים יותר בפשיעה, או מכבדים פחות את שלטון החוק, שכלפיהם נדרשת יותר הרתעה?

על רקע העברת הצעת התיקון לחוק יסוד: הכנסת בנושא שלילת סמכותו של בית המשפט העליון מלהתערב בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית בעניין פסילת מועמד או רשימה מלהשתתף בבחירות, מוועדת השרים לחקיקה להחלטת הנהלת הקואליציה, נשלחה חוות דעת חריפה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, הקוראת להתנגד ולבלום הצעה זו.

בעקבות פרסום תזכיר חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה" של משרד המשפטים ולקראת העלאת הצעה דומה ביום א' הקרוב (22.11) בוועדת השרים לחקיקה על ידי ח"כ רוברט אילטוב, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת להתנגד ולבלום את החוק. 

ביום רביעי, 11.11.15 תעלה לדיון ההצעה שבנדון. פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס מבקשים להתנגד להצעה ופירוט התנגדותם מופיע בחוות דעת זו שנשלחה לוועדת חוקה חוק ומשפט.

ימים אלה הם ימי מבחן. מבחן לדמוקרטיה, מבחן לערכי המדינה – האם אלה ערכי שנאה או ערכי שוויון? האם אלה ערכי שלטון חוק או ערכי שלטון הרחוב? גם את המבחן הזה חייבת המדינה לעבור, משום שאין ברירה אחרת, אם רוצים שהיא תמשיך להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית.

חוות דעת חריפה של המכון הישראלי לדמוקרטיה נשלחה לחברי ועדת השרים לחקיקה נגד התיקון המוצע לחוק מימון מפלגות המבקש לשלול מימון ממפלגה הקוראת להטלת חרם על מדינת ישראל. "נוסח ההצעה נועד להשתיק חברי כנסת ולמנוע ביקורת על מדיניות הממשלה; תמיכה בהצעה היא בגדר ציוד אויבי המדינה בתחמושת נגדה".

חוות דעת חריפה של המכון הישראלי לדמוקרטיה נשלחה לחברי ועדת השרים לחקיקה נגד התיקון המוצע לחוק מימון מפלגות המבקש לשלול מימון ממפלגה הקוראת להטלת חרם על מדינת ישראל. "נוסח ההצעה נועד להשתיק חברי כנסת ולמנוע ביקורת על מדיניות הממשלה; תמיכה בהצעה היא בגדר ציוד אויבי המדינה בתחמושת נגדה".

חוות דעת שנשלחה לשרים החברים בוועדת השרים לענייני חקיקה לקראת דיון בנושא.

על מנת להילחם בעבריינות ובריונות מסוכנות יש להוסיף משאבי אכיפה משטרתיים וחקיקה מחמירה. אבל אסור בתכלית האיסור על פקידי שלטון ופוליטיקאים לנסות להשפיע על תוצאות של הליכים ספציפיים, ואסור להם לפגוע בשום דרך, בוודאי לא בקשר לקידום מקצועי, בשופטים הפוסקים שלא לפי דעתם.

שנת לימודים חדשה עומדת בפתח אחרי קיץ רווי שנאה וגזענות שמלמד על פגיעה ב DNA הדמוקרטי שלנו. אחד האתגרים הגדולים הוא להחזיר את הדמוקרטיה במשמעותה המלאה ללב ההסכמה החברתית והחינוכית הישראלית. זהו תפקידה של ההנהגה המדינית ושל ההנהגה החינוכית להחזיר עטרה ליושנה. 

אסור שהמעצר המנהלי ישמש תחליף למשפט הפלילי, ודרך לעקוף את דרישות ההליך ההוגן המאפיינות את המשפט הפלילי. אסור שהמעצר המנהלי יבוא במקום מאמץ חקירתי ומודיעיני בתחום האכיפה הפלילית, כקיצור דרך על רקע של אוזלת יד.

חוק ההזנה בכפייה אושר במליאת הכנסת. החוק, שסותר את כללי האתיקה הרפואית יפגע קשות בכבוד האדם של האסירים. סיטואציה שבה קושרים אדם ומזינים אותו בכח גורמת לו כאב וסבל, מפרה את האוטונומיה שלו עלולה לגרום לו נזק ולהביא למותו.

ביום 23.6.2015, עלתה לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט ההצעה שבנדון. מהטעמים שיפורטו להלן, אנו מתנגדים להצעת החוק. קראו את חוות הדעת שנשלחה ליו"ר הועדה.

בימים אלה מגבש ראש הממשלה יחד עם שותפיו הפוטנציאליים את קווי היסוד של מפלגתו. אלו ימים קריטיים לדמוקרטיה. מה תבחר הממשלה החדשה לשים בראש סדר עדיפויותיה? האם פגיעה בסמכויות בית המשפט והחלשת עקרונות דמוקרטיים, או שאולי דווקא הבטחה על שמירת המקום שאמור להגן ולבצר את זכויות המיעוטים. ד"ר עמיר פוקס, במאמר שפורסם בעיתון הארץ.

אנו נמצאים בתקופה רגישה, אולי גורלית, של מתקפה-רבתי על הדמוקרטיה בישראל. שר המשפטים הבא יאלץ לתפקד כשומר סף וכמגן מפני ניסיונות לפגוע בדמוקרטיה הישראלית – בחקיקה, בפגיעה במערכת המשפט, ובאופי המדינה. יהיה עליו להוביל רפורמות במערכת המשפט ולקדם שינויים נדרשים שיחזקו את שלטון החוק ואת זכויות האדם והמיעוט.

יש לקוות שמערכת הבחירות המתרגשת עלינו תהיה התמודדות של השקפות עולם ואג'נדות פוליטיות ברורות, וכי הציבור לא יאפשר למבקשים את אמונו לרקד בנשף מסכות. אין להסתפק בנושאים הקריטיים של מדיניות החוץ והפער החברתי הבלתי נסבל. חשובה כמותם שאלת זהותה של המדינה.

כאשר גינוי הפסקת עבודת הערבים באשקלון מגיע ממי שמקדמים במרץ שורה ארוכה של חוקים אנטי דמוקרטיים בכנסת, יש בו גם מידה מסוימת של צביעות.

זוהי הצעה מיותרת ומסוכנת, העלולה להפר את האיזון העדין, בין שתי מהויותיה הבסיסיות של המדינה - יהודית ודמוקרטית. מדובר בחוק יסוד משוריין, שייקבע זהותה של המדינה. הצעת החוק תדחוק את היסוד הדמוקרטי מן המרכז אל שולי השוליים. ההצעה משדרת הדרה וניכור כלפי אזרחי המדינה הערבים.

גוף פוליטי מובהק כמו הכנסת לא אמור לקבל החלטות קיצוניות על הדחה של חבר פרלמנט מכהונתו, תוך פגיעה קשה בזכותו להיבחר ובזכות בוחריו לבחור. ההחלטה מפרה את האיזון בין השמירה על בטחון המדינה ובין חופש הביטוי.

פסק הדין בו פסל בג"צ את התיקון לחוק הטיפול במסתננים, עורר מחדש את  ההצעות השונות להצר את צעדיו של בית המשפט. הצעה עיקרית מתמקדת בחקיקת חוק "עוקף בג"צ", המתגבר על חוק היסוד. תוספת זו עלולה להיות מכת מוות למגן העיקרי שיש לזכויות אדם ולמיעוטים בישראל.

פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין חוק ועדות הקבלה הוא פסק דין מאכזב משום שבית המשפט פספס הזדמנות להשמיע מסר חד וברור כנגד גל החקיקה האנטי-דמוקרטית שאפיינה את הכנסת השמונה-עשרה. בית המשפט לא עשה את שהיה עליו לעשות, אבל גם לא "הכשיר חוקתית" את החוק. הוא השאיר פתח ברור לפסול את החוק בעתיד.

מתחת לעימות הביטחוני המדאיג ומשבש את חיינו, מסתתר איום משמעותי לא פחות: גל של שנאה, אלימות גזענית מזעזעת. מה שהחל בהתבטאויות איומות ברשתות חברתיות, התגלגל לאלימות ברחובות, לרצח מזעזע ובימים האחרונים גם לאלימות בריונית כלפי מפגינים. למרבה הצער, הפתרון האמיתי היחיד שיוכל להתמודד עם התופעה מן השורש, ייקח שנים. הוא מתחיל ונגמר בחינוך אמיתי לדמוקרטיה מהותית.

הצעת חוק מע"מ אפס לא תועיל להפחתת מחירי הדירות ויש בה פגיעה בשוויון, והדרת אוכלוסיות לא משרתות.

הצעת החוק מקפלת בתוכה פגיעה חמורה בשוויון כלפי אוכלוסיות שאינן משרתות בצבא – בעיקר במגזר החרדי והערבי. ההצעה אינה מקיימת את תנאי המידתיות הבסיסי, שהוא קשר רציונלי בין האמצעי ובין התכלית שהחוק מנסה להשיג – הורדת מחירי הדירות.

הצעת החוק שתעלה מחר בוועדת כספים, מקפלת בתוכה פגיעה חמורה בשוויון כלפי אוכלוסיות שאינן משרתות בצבא – בעיקר במגזר החרדי והערבי. ההצעה אינה מקיימת את תנאי המידתיות הבסיסי, שהוא קשר רציונלי בין האמצעי ובין התכלית שהחוק מנסה להשיג – הורדת מחירי הדירות.

טוב תעשה הממשלה אם תזנח את קידומה של הצעת החוק לתיקון חוק יסוד: הנשיא, האמורה למנוע שחרור רוצחים מכלאם. מדובר במפגן של עליבות וחולשה, המוביל לחוק מופרך, מזיק, ובלתי ישים. 

ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה בימים אלה בהצעת חוק המאבק בטרור, כדי לקבוע קריטריונים להרשעה בטרור. אך הצעה זו רחבה מדי ולא כל הנכלל בה יכול להיות מוגדר כ"טרור".

טיוטת החוק ''טיפול בנזקי שביתת רעב'', כפי שאושרה על ידי ועדת שרים לחקיקה, לא עומדת בתנאי המידתיות ועלולה לגרום לפגיעה קשה בכבוד האדם של האסיר. התחושה היא ששביתת הרעב מצליחה בפועל להעלות על סדר היום סוגיות בעייתיות שהמדינה מבקשת למנוע דיון ציבורי בהן.

חוות דעת שהוגשה לעיונה של ועדת השרים לענייני חקיקה, לקראת דיון בהצעת חוק העוסקת בשביתות רעב של אסירים.

חוות דעת שהוגשה לעיונה של ועדת השרים לענייני חקיקה, לקראת דיון בהצעת חוק העוסקת בשביתות רעב של אסירים.

תופעת פשעי השנאה כלפי אזרחי ישראל הערבים מתרבה ומתפשטת וזה מדאיג ומחייב טיפול חריף מגורמי אכיפת החוק. אלא שמי שמכנה תופעה זו כאקט של "קיצוניים" וקורא לפעולה של גורמי אכיפת החוק כנגדה – מבלי לראות שמדובר ב"חוד החנית" של תופעה רחבה הרבה יותר – או שמיתמם או ששוגה שגיאה חמורה.

ההצעה לחקיקת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי הוא מהלך שיביא לשינוי רדיקלי באיזון הקיים בין "יהודית" ל"דמוקרטית" ולמעשה להכפפת היסוד הדמוקרטי לזה היהודי. אסור להיתמם – הצעה זו לא נועדה "לשקף את הקיים" אלא לשנותו מהיסוד.

לאור הצהרתו של ראש הממשלה שבכוונתו לקדם את חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, אנו מביאים לפניכם את חות הדעת שכתבו פרופ' מרדכי קרמניצר ועו"ד עמיר פוקס באשר לנוסח האחרון שהונח על שולחן הכנסת לחוק יסוד כזה. לטענתם, החוק יביא לשינוי רדיקלי באיזון בין ערכי היסוד של המדינה, ויכפיף את הערך הדמוקרטי לערך היהודי. חוק היסוד יפגע קשות במיעוטים בישראל ובעיקר במיעוט הערבי.

דווקא מי שתומך בהמשך החלת המשפט הפלילי גם על עבירות טרור – ראוי שיתנגד בכל פה לכרסום האינהרנטי במטרות ובלגיטימיות של ההליך הפלילי, שגורמים השחרורים למיניהם.

המתחיל במצווה, אומרים לו גמור. הרפורמה המוצעת בעבירות ההמתה היא רק חלק קטן מהרפורמה הכללית הדרושה בכל חלק העבירות של חוק העונשין שלנו. חלק זה של החוק הינו מיושן ואינו מתאים למדינה דמוקרטית במאה ה-21. ראוי ששרת המשפטים תיזום מהלך חקיקתי כולל לרפורמה בחלק העבירות של חוק העונשין. 

לאחרונה פרסם משרד המשפטים את תזכיר הצעת חוק הטרור שמטרתו לתת בידי המדינה כלים משפטיים להתמודדות עם תופעת הטרור. בהצעה מופיעים שינויים מהותיים לעומת מה שהיה מקובל עד היום - בהגדרת הטרור, בדין המהותי, בסדרי הדין ובהחמרה הדרמטית ברף הענישה. כל אחד מן השינויים המוצעים ראוי לדיון ציבורי מעמיק ורציני, בעיקר באשר למידת הפגיעה בזכויות האדם הנובעת ממנו ובאשר לאפשרות הצדקתה. צוות טרור ודמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה הכין מסמך המתייחס להצעת החוק באופן מפורט. קראו את עיקר דבריהם.

אם תתקבל, הצעת החוק תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכות הגישה לערכאות. היא תחייב את בתי המשפט להכריח מתדיינים לנהל את ההליכים בניהם בפני בורר וללא חובת הסכמת הצדדים.

אם תתקבל, הצעת החוק תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכות הגישה לערכאות. היא תחייב את בתי המשפט להכריח מתדיינים לנהל את ההליכים בניהם בפני בורר וללא חובת הסכמת הצדדים.

חוק חינוך ממלכתי כפי שהוא היום, מנסה לאזן בין ערכיה השונים של המדינה. הצעת חוק זו מבקשת להטות את הכף ולחזק את החינוך ללאומיות ועלולה להתפרש בנקל כקריאה לעידוד לחינוך לאומני ולסתימת פיות של חינוך ליברלי וביקורתי.

חוות דעת שנשלחה לחברי ועדת השרים לעניני חקיקה לקראת דיון בהצעת חוק העמותות, ובה הם מתנגדים להצעה.

אישור הצעת החוק יהווה פגיעה קשה בחופש למתן ביטוי לעמדות הנמצאות בשוליים ופרושו טבעת חנק על חופש הביטוי וחופש ההתאגדות. אישור ההצעה סותר את אופייה הדמוקרטי של ישראל ואינו מתיישב עם ערכיה היהודיים במיטבם. אישורה יגרום נזק לדמותה של המדינה, לתדמיתה ולמעמדה בעולם ויסייע בידיהם של מי שפועלים לדה-לגיטימציה של ישראל. 

חוות דעת שנשלחה לחברי ועדת השרים לעניני חקיקה.

מאמר דעה מאת עמיר פוקס בעקבות הקמפיין של שמעון גפסו לראשות עיריית נצרת עילית.

מדוע תרומות שמקורן במדינות החשודות בהתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל פסולות, בעוד שתרומות מארגונים דתיים מחו"ל, או מאילי הון, הן לגיטימיות? על הצעת חוק העמותות.

הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי החדשה שהגישו בשבוע שעבר ח"כ יריב לוין ואיילת שקד, מבקשת לחולל לא פחות ממהפכה באשר לאופייה של מדינת ישראל. הצעת החוק אינה רק אנטי דמוקרטית, היא אף אנטי ציונית – היא חותרת תחת יסודות הציונות כפי שהם באים לידי ביטוי במגילת העצמאות.

במהלך הזוי אישרה ועדת השרים לעניני חקיקה את "הצעת חוק התורמים למדינה" של יו"ר הקואליציה יריב לוין. הצעת חוק זו, אם תאושר כחוק חלילה, תציב באופן רשמי סימן שאלה גדול ביחס להיותה של ישראל מדינה דמוקרטית.

ביום ראשון הקרוב אמורה לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ההצעה שבנדון. מחברי מסמך זה מתנגדים להצעה וטוענים שמלבד היותה של ההצעה לא חוקתית, היא מבזה את הכנסת ותכפיש את שמה של ישראל בקהילה הבינלאומית.  

ביום ראשון הקרוב אמורה לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ההצעה שבנדון. מחברי מסמך זה מתנגדים להצעה וטוענים שמלבד היותה של ההצעה לא חוקתית, היא מבזה את הכנסת ותכפיש את שמה של ישראל בקהילה הבינלאומית.  

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת עתידה להתכנס לדיון בהצעת החוק להתיר ללוחמי צה"ל לתבוע, בתביעה ייצוגית, תביעת לשון הרע כאשר הפרסום הפוגע היה בעניין פעילות מבצעית של צה"ל.

המאבק בטרור חשוב וצודק מאין כמותו. כדי לנצח בו חייב להישמר האיזון בין שמירה על בטחון המדינה לבין שמירה על הליך הוגן ועל ערכי הדמוקרטיה. זו הזדמנות היסטורית לערוך דיון מושכל בחקיקה בקשר לטרור בישראל וחבל להחמיצה. זו גם הזדמנות לבטל כליל את תקנות ההגנה (שעת חירום). הגררות להסדרים לא לגיטימיים, תהיה ניצחון לטרור.

האם דברי ביקורת, קשים ככל שיהיו, המתפרסמים במאמר פובליציסטי, יכולים לשמש בסיס לאישום פלילי? חופש הביטוי במדינה דמוקרטית נמדד דווקא באותם מאמרים מקוממים, מופרכים ומטרידים – ולא במאמרים משבחים ונעימים. 

עו"ד עמיר פוקס בטור מפרגן ליוזמת המכון לאסטרטגיה ציונית בעקבות הקמת הארגון 'זכויות אדם כחול לבן'. 

"תכליתו הפסולה של חוק ועדות הקבלה גלויה לעין כול: הדרת ה'שונה' מיישובים קטנים ואקסקלוסיביים. מדובר באפליה כלפי ערבים, אך לא רק. ועדות הקבלה פוגעות באוכלוסיות שלמות המשתייכות לקבוצות שלא נושאות חן בעיני שכניהן הפוטנציאליים: מבוגרים, עולים (ובעיקר יוצאי אתיופיה), משפחות חד-הוריות, ועוד". עמיר פוקס יוצא נגד חוק ועדות הקבלה שעלה אתמול לדיון נוסף בבג"ץ.

ארז תדמור תקף במאמרו את החוברת 'על דמוקרטיה, שוויון וזכויות הפרט: לפי משנת זאב ז'בוטינסקי' וטען שמדובר בחוברת עמוסת הטעיות וסילופים. המחברים משיבים לו.

לזכות הגישה לערכאות שיפוטיות מעמד חוקתי מיוחד במשפט הישראלי. הצעת החוק 'בוררות חובה' פוגעת בזכות הגישה לערכאות; היא מהווה הפרטה של שירות חיוני שמדינה אמורה לספק לאזרחיה. נדרש טיפול בעומס בבתי המשפט וזו אכן מטרת ההצעה, השאלה המרכזית היא האם בכל מחיר, גם בפגיעה בנגישות האזרח למערכת הצדק. קראו את מכתבם של פרופ' מרדכי קרמניצר, עו"ד גיא לוריא ועו"ד עמיר פוקס, שנשלח ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

בעוד עמדות הציבור ובני הנוער מקצינות לכיוון הלאומני-דתי, עד כדי תמיכה גוברת בשלילת זכותם של אזרחים ערבים להיבחר לכנסת, עוסק משרד החינוך בחיזוק הערכים הלאומיים- והחלשת לימודי האזרחות כמקצוע להקניית ערכים של דמוקרטיה ליברלית. עמיר פוקס בעקבות גילויי האלימות בירושלים השבוע.

מי שעוקב אחר התנהלותו של משרד החינוך יכול היה לחזות שמפקח מקצוע בעל תפיסה ממלכתית, פלורליסטית וביקורתית כאדר כהן לא יאריך ימים במשרד. פיטוריו מבטאים גישת "תפוס ככל יכולתך" הפושה כיום בקרב העומדות בראש מוסדות השלטון.

המחאה החברתית של הקיץ מזכירה לכולנו את משמעותה האמיתית של דמוקרטיה. דווקא בימים אלה יש לדאוג בייחוד לאושיות הדמוקרטיה בישראל: חופש הביטוי, חופש המחאה והיכולת להשמיע ביקורת על השלטון.

האם ראוי שעבירת הרצח תכלול גם מקרה בו הנאשם היה אדיש בקשר לגרימת המוות? מה צריך להיות העונש על רצח בנסיבות מחמירות? קראו את מאמרם של מרדכי קמניצר, יו"ר הועדה לבחינת עבירות ההמתה, ועמיר פוקס, חבר בוועדה. 

בהצעת חוק יסוד החקיקה כלול מנגנון התגברות, המאפשר לכנסת, ברוב של 65 ח"כים, להתגבר על פסיקת בית המשפט העליון. מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס טוענים שמדובר בלא פחות ממהפכת נגד למהפכה החוקתית. הם קוראים לתומכי בית המשפט והדמוקרטיה בישראל להתאחד כנגד ההצעה.

זכות ההפגנה והמחאה נמצאת הקיץ במתקפה לאחר מפגן המחאה הדמוקרטית של השנה שעברה. ואולם אין להתפלא על כך לנוכח המגמה לחקיקה הפוגעת בחופש ביטוי המקודמת בשנים האחרונות בישראל. קראו את מאמרו של עמיר פוקס על הזכות להפגין.

הצעות שונות חוק שונות המבקשות בניסוחים שונים ותנאים שונים, לאסור בעבירה פלילית שעונה מאסר, על שימוש בסמלי הנאצים או השואה. זהו עוד חוק בשרשרת חקיקה הפוגעת בחופש הביטוי בישראל קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס.

במאמרו "על פינוי ראוי ובלתי ראוי" טוען יאיר שלג כי פינוי המתיישבים בגבעת האולפנה ובמגרון, שבג"ץ לא אישר לעכבו, אינו ראוי. עמיר פוקס חולק על כמה מההנחות ומהקביעות המשפטיות והעובדתיות שמעלה שלג וכן על טיעונו המרכזי. קרא שתי דעות שונות במכון. 

תזכיר חוק יסוד החקיקה כולל בחובו מהפכה של ממש: בכוחם של 65 ח"כים יהיה לגבור על פסיקה של בג"צ כי חוק הוא בלתי-חוקתי. קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס המתנגדים נחרצות לחוק, שעלול להביא לפגיעה קשה בזכויות מיעוטים.

"הצעת חוק יועץ משפטי למשרדי הממשלה" היא עוד יוזמה שמטרתה לפגוע בשלטון החוק. על פי ההצעה תיווצר תלות בדרג הפוליטי ופגיעה בעצמאות הייעוץ המשפטי. ההצעה מבטאת תפיסה שגויה של מהות תפקידו של היועץ המשפטי במשרד ממשלתי ופוגעת ביכולתו לחשוף שחיתויות ולמנוע אותן.

לפי "חוק לפיד 2" כל אדם שיכריז בעל פה, בכתב או בהתנהגות על כוונתו לרוץ לכנסת, יחוייב להקים מפלגה בתוך 14 יום, ולא יושתו עליו קנסות מופלגים.  יש הטוענים כי ההצעה פסולה משום שהיא פרסונאלית, יש בה היבטים רטרואקטיביים, והיא מביאה לתוצאות אבסורדיות ויש הטוענים כי זו זכותם של נבחרי ציבור לנסות ולצמצם את מספר המפלגות ואולי ניסיון זה יביא לחיזוק המפלגות ולא לפיצול הכוחות. קראו שתי דעות שונות לגבי החוק.

הצביעות שמגלים חלקים בציבור הישראלי, ובעיקר בממסד הישראלי ובראשו בית המחוקקים, שוברת בימים אלה שיאים. היום הם נרעשים ומוחים כנגד אפלייה גזעית מצד אנשים פרטיים במגורים ואילו במושב הקודם קידמה הכנסת בברכה את חוק ועדות הקבלה.

בתאריך 10.1.12, דנה ועדת החוקה חוק ומשפט בהצעת חוק בתי המשפט – בוררות חובה. מדובר בהצעה מסוכנת, המשקפת התנערות מוחלטת של המדינה מאחריותה לספק "חבילת שירותים" בסיסית לאזרחיה. הצעה זו פוגעת קשות בזכות הגישה לערכאות. יוצא אפוא שעל מזבח החתירה להליך יעיל מוקרבות זכויות אדם בסיסיות. 

הצעת החוק לשינוי בחירת הנציגים לוועדה לבחירת שופטים מהווה שינוי של כללי המשחק בצורה דרמטית. שינוי כזה חייב להיעשות לפני הבחירות בלשכה ולא אחריהן.

מתברר שלמרות הביקורת הרבה והמוצדקת על היחלשות ערכי הדמוקרטיה בישראל, הציבור מסרב להפנים את הטענה שדמוקרטיה היא רק שלטון הרוב. בסקר שנערך לאחרונה עולה כי לציבור הבנה טובה יותר בדמוקרטיה משיש לכמה מן המחוקקים.

לאחרונה הוגש לשר המשפטים הדו"ח הסופי של הוועדה בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר, לבחינת עברות ההמתה בישראל. בחוות הדעת המפורטת שהוגשה, מציעה הוועדה רפורמות מרחיקות לכת בנושא זה. עיינו בתקציר הדו"ח ובנוסח המלא.

החוק המכונה "חוק החרם" עבר דיון בוועדת החוקה ונמצא בשלבי חקיקה מתקדמים. פרופ' מרדכי קרמניצר ועו"ד עמיר פוקס טוענים כי החוק פוגע פגיעה קשה בחופש הביטוי ולמעשה מיועד למנוע ביקורת פוליטית על מדיניות השלטון.

ציון יום העצמאות כיום אבל על ידי אזרחי המדינה הוא ללא ספק ביטוי מקומם, לא נעים ומתריס - אך דווקא במתן אפשרות לביטויים כאלה נבחנת מדינה דמוקרטית. קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס.

עדכון, 18.9.2014: חוק ועדות הקבלה שהגישו ארגוני זכויות אדם נדחה בהרכב מורחב של בג"ץ (ברוב של 4 נגד 5). קִראו את חוות הדעת שכתבו מומחי המכון בעת הגשת העתירות שעיקרה הסתייגות חד-משמעית מקיומן של ועדות הקבלה.

סאבר קאשור, ערבי ישראלי שהציג את עצמו לפני נשים בשם "דודו", הודה בעסקת טיעון באונס במרמה. עמיר פוקס סבור כי הרשעה זו נותנת גושפנקה משפטית לתפיסות גזעניות ופוגעת בערך השוויון. קראו את מאמרו.

על פי הצעת חוק חדשה, מקבלי קצבאות וגמלאות מהביטוח הלאומי שלא ידווחו על פרטים מסוימים בחייהם יואשמו בעברה פלילית שעונשה מאסר. מדובר בשימוש לא ראוי במשפט הפלילי, שכן הוא יביא להכללת מקרים רבים בהגדרת העברה הפלילית אף על פי שאין הם אמורים להיכלל בה.

את מאמרו "בשבח הריסון השיפוטי" מסיים חיים זיכרמן באמירה ש"לא הורגים זבוב בתותח" ומסכם כי "על בית המשפט להרעים בתותחיו רק במקרים החמורים באמת". לטענתו, העובדה שבשנה האחרונה פסל בית המשפט העליון שלוש הוראות חוק מעידה על היעדר ריסון שיפוטי מצדו ועל התנהלות "בלתי חכמה" העלולה לפגוע בתדמיתו. עוד נטען במאמר כי "שימוש בכלי מחץ לפתרון נושאים הנמצאים באזור הדמדומים יחזק את הניסיונות הפוליטיים לכרסם בכוחו של בית המשפט העליון". 

מאמרם של פרופ' מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס פורסם בעת הגשת הצעת החוק הקודמת על יד שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן. להלן קישור לנוסח ההצעה המעודכנת שהוגשה ע"י משרד המשפטים באפריל 2012: http://www.tazkirim.gov.il/Tazkirim_Attachments/41283_x_AttachFile.doc להלן קישור לנוסח ההצעה המתוקנת שהוגשה לכנסת:  http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/2056.rtf

פסקת ההתגברות מאפשרת לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ, ובכך לעקוף את בית המשפט. כיצד היא מיושמת בקנדה והאם היא מתאימה למערכת הישראלית?