הצעת החוק לשינוי מעמד מח"ש
הצעת החוק שתוציא את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות ותהפוך אותה למחלקה נפרדת במשרד המשפטים לא תשפר את מערך בדיקת התלונות נגד שוטרים, אלא היא עלולה לפגוע באי-תלותם של חוקרי ותובעי מח"ש, ביכולתם לפעול באופן מקצועי ואפקטיבי, ובאמון הציבור בגורמי אכיפת החוק
Photo by Yonatan Sindel/Flash90
מה מבקשת ההצעה לעשות?
המחלקה לחקירות שוטרים (מח״ש) פועלת כיום במסגרת פרקליטות המדינה ובאחריותו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה. מח״ש חוקרת עבירות פליליות של שוטרים ופועלת כחלק ממערך התביעה הכללי, תוך כפיפות לעקרונות של עצמאות מקצועית, אחידות אכיפה ופיקוח מוסדי.
הצעת החוק מבקשת לערוך שינוי יסודי במעמדה ובסמכויותיה:
- הוצאת מח״ש מפרקליטות המדינה והקמתה כיחידה נפרדת במשרד המשפטים.
- הענקת סמכויות תביעה עצמאיות לתובעי מח״ש, שאינן כפופות ליועץ המשפטי לממשלה.
- שינוי מנגנון מינוי והדחת מנהל מח״ש, באמצעות ועדה בת 5 חברים שרוב חבריה ממונים בזיקה פוליטית (מנכ"ל משרד המשפטים ועוד שני חברים המתמנים האחד על ידי שר המשפטים והשני על ידי יו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת). בנוסף, ההצעה מעניקה לשר המשפטים השפעה רבה על הוועדה: יושבים בה מנכ"ל משרדו, עו"ד שהשר עצמו ממנה וחבר שלישי שמתמנה ע"י נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים.
מה הבעיות בהצעה?
- קידום חקיקה בהליך פגום, במקביל לעבודת מטה ממשלתית שטרם הושלמה, ותוך עקיפת תהליך סדור.
- פגיעה בעצמאות ובאי־התלות של חקירות ותביעות נגד שוטרים, והכנסת השפעה פוליטית למנגנונים שאמורים להיות מקצועיים ובלתי תלויים.
- יצירת מנגנון מינוי והדחה למנהל מח״ש שאינו חסין מלחצים פוליטיים ועלול לפגוע בשיקול דעת מקצועי.
- החלשת אחידות האכיפה הפלילית ופגיעה בעקרון השוויון, באמצעות ניתוק מח״ש ממערך התביעה הכללי ומהיועץ המשפטי לממשלה. הפעלת הדין הפלילי כלפי שוטרים עלולה להיות שונה מהפעלתו כלפי יתר האזרחים, ובאותן עבירות.
- פגיעה בהגינות הליכי החקירה והתביעה כלפי שוטרים בשל שיקולים זרים ובשל העדר אחידות, עלולה לפגוע בלגיטימציה של מערכת בדיקת התלונות ובסופו של יום לכרסם באחריותיות השוטרים כלפי הציבור.
- בידודה של מח"ש מיתר מערכת אכיפת החוק והחלשתה עלולים להביא לפגיעה במעמדה המקצועי של מח"ש.
- פגיעה באפקטיביות אכיפת החוק נגד שוטרים: הוצאת מח"ש מהפרקליטות ומתחום אחריותו של היועץ המשפטי לממשלה תפגע בשיתוף הפעולה בין הזרועות השונות של מערכת אכיפת החוק. הסמכות הרחבה שניתנת לממונה על התיאום להחליט על העברת תיקים ממח"ש או אליה תסרבל עוד את עבודת מח"ש: הוא יידרש לבחון תיקי חקירה שאותם אינו מכיר ולקבל החלטות תוך כדי הליכי חקירה באופן שיעכב או יפגע בהליכים. הוא גם יהפוך, באופן מעשי, לפוסק האחרון בהגשת כתבי אישום.
הצעת החוק משתלבת במגמה רחבה ומדאיגה של פגיעה בעצמאות מערכת אכיפת החוק והכפפתה לדרג הפוליטי, לצד מהלכים לשינוי אופן בחירת שופטים וניסיונות לפגוע במעמד היועץ המשפטי לממשלה.