ד"ר גיא לוריא

חיזוק העצמאות המוסדית של בתי המשפט בישראל באמצעות העברת סמכויות ניהול משר המשפטים למערכת בתי המשפט היא רפורמה חיונית שתוביל להגברת אמון הציבור במערכת בתי המשפט תוך חיזוק שלטון החוק בהגנה על ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם. הסדרה חוקית ברורה של מערכת היחסים בין שר המשפטים ובין הרשות השופטת, ובכללה הסדרת אמצעי הפיקוח שיעמדו לרשות השר, תצמצם את הסבירות של עימותים ביניהם

עיקר הוויכוח בישראל על בית המשפט העליון קשור לפסיקותיו בהגנה על זכויות אזרחיות ופוליטיות. אולם הדיון הציבורי ביחס לפסיקות בית המשפט בהגנה על זכויות חברתיות מצומצם הרבה יותר.
בעוד שבקרב משפטנים נערך מזה שנים דיון ער בנושא זה, ואף הובעה ביקורת על בית המשפט העליון על כך שהוא לא מצליח למלא את תפקידו כמגן זכויות הפרט ושבפועל הוא משרת בפסיקה המגינה על זכות הקניין אינטרסים של בעלי הכוח הכלכלי בישראל, הציבור הרחב פחות עוסק בכך.

הליך השימוע נועד לתת הזדמנות לחשוד להניא את הרשות התובעת מלהגיש כתב אישום בשל אינטרס ציבורי או בשל טעות שנפלה בייחוס האישום. אולם יש לוודא שהוא לא יהפוך להליך לא שוויוני שיהיה בו מסלול מיוחד לחשודים מיוחסים

החלטת הממשלה לקדם את חוק המצלמות בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, היא תוצאה של יוזמות רבות שעלו בשנים האחרונות, שמטרתן לפגוע במוסד היועמ"ש על רקע מעמדו העצמאי והבלתי תלוי. אולם אלו בדיוק המאפיינים בתפקידו המאפשרים לו לשמור על שלטון החוק וזכויות הפרט במדינה, במיוחד על רקע כוחה הרב של הממשלה בישראל ומיעוט הבלמים המאזנים

קביעתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי ארגון "דרכנו" הוא 'גוף פעיל בבחירות' אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, מצמצמת את חופש הביטוי הפוליטי בתקופת בחירות ועלולה לפגוע קשות בגופי חברה אזרחית

לקראת הדיון הצפוי בנושא, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית שלא להתיר הצבת מצלמות במתחמי הקלפיות ברחבי הארץ. פעולה כזו תפגע בזכות לבחור ולהיבחר, בזכות לפרטיות ובעיקרון חשאיות הבחירות, ועל כן מנוגדת לכמה מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית

פסק הדין של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מלצר, לפיו תנועת "דרכנו" נחשבת כגוף פעיל בבחירות ועל כן עליה לפעול בהתאם לחוק מימון מפלגות, מעניק לחוק פרשנות רחבה מדי, באופן הפוגע יתר על המידה בחופש הביטוי

הירידה במספר התלונות שהתקבלו במח"ש מעלה סימני שאלה רבים, בעיקר על אמון הציבור ביעילות הטיפול בתלונות נגד שוטרים. על ממשלת ישראל לנצל את ההזדמנות שנוצרה לביצוע בדק בית עמוק ויסודי בנוגע למנגנון בדיקת התלונות נגד השוטרים, על מנת להבטיח לציבור שיטור ערכי ומקצועי

אסדרת פעילותם של גופים חוץ-מפלגתיים בבחירות היא מהלך חיוני המשרת ערכים דמוקרטיים כמו שוויון בבחירות ושקיפות. אולם, כפי שהוכח מעבר לכל ספק במערכת הבחירות האחרונה, האסדרה שאומצה בישראל מציבה חובות ותנאים מוגזמים הפוגעים בחופש הביטוי

היוזמה לביטול התפזרות הכנסת פסולה ויש להתנגד לה נחרצות. מדובר ביוזמה המקדמת אינטרסים אישיים ופוליטיים, הפוגעת באמון הציבור ובחובת נבחריו לפעול בטוהר וביושר. ובמקביל שולחת מסר סמוי לאזרח שלפיו קומבינות ומהלכים נכלוליים אשר משרתים את טובתם האישית של חלק מנבחרי הציבור הם דפוס התנהגות נורמטיבי

המשפט המנהלי הוא אחד הכלים החשובים, ובישראל גם מהיחידים, לפיקוח על השלטון ועל האופן בו הוא מפעיל את סמכויותיו. היוזמות לצמצום סמכויות בג"ץ והביקורת המנהלית על הכנסת והממשלה, יפגעו בשלטון החוק בישראל ולמעשה יעניקו לשלטון כוח בלתי מוגבל

הרכב הוועדה למינוי שופטים מבטיח שהשיקולים שינחו את חברי הוועדה בתהליך המינוי יהיו מקצועיים ככל האפשר. שינוי ההרכב עלול להכניס לתמונה גם שיקולים פוליטיים ולגרור אותנו אחורה, בעוד מדינות רבות דווקא שואפות להגביר את מעורבות השופטים בתהליך המינוי כדי למנוע פוליטיזציה

דוח מבקר המדינה מעלה תמונה מדאיגה על הנעשה בגוף התביעה שפועל מטעם המשטרה. בהיעדר יישום המלצותיהן של כמה ועדות ציבוריות על איחוד התביעה המשטרתית עם פרקליטות המדינה, יש להדק את הפיקוח והבקרה על התביעה המשטרתית

גורמים בקואליציה המסתמנת טוענים שהביקורת השיפוטית שמפעיל בית המשפט העליון תוקעת מקלות בגלגלי המשילות של ממשלות ישראל, ולכן יש לצמצם את סמכויותיו. ואולם, תזכורת קצרה מוכיחה עד כמה חזקה עוצמתה של הממשלה בישראל ויכולתה לממש את מדיניותה ומדוע צמצום סמכויות בג"ץ יהיה מהלך מסוכן לכולנו

זוהי לא הפעם הראשונה בה עולה הרעיון להנהיג הליכי שימוע בכנסת למועמדים לבית המשפט העליון, אך זו עלולה להיות פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות השופטים, כמו גם שיטה שלא בהכרח מותאמת לאקלים הישראלי

התבטאויותיהם של נבחרי ציבור באשר לתוצאות הבחירות, לפיהן הן משקפות את הלך הרוח גם בנוגע לחקירות ראש הממשלה והחשד בפלילים, מסוכנות. אמנם חלק גדול מהציבור נתן את קולו לליכוד למרות החשדות התלויים ועומדים כלפי העומד בראשה, אך זהו מדרון חלקלק של זלזול בכוחו של שלטון החוק שאסור שייסלל

חוק v15 שעבר בכנסת היוצאת אמנם נועד לשמור על שוויון הבחירות ומטיל פיקוח על גופים חוץ-מפלגתיים שעוסקים בפעילות בחירות, אך נכשל בשמירת האיזון בין השוויון לחופש הביטוי – כאשר הוא מטיל מגבלות חריגות, עמומות ומוגזמות

בזמן שעוד ועוד מדינות בעולם נעות לעבר השיטה הישראלית בכל הקשור למינוי שופטים, דווקא שרת המשפטים שקד מבקשת להתרחק ממנה. השיטה, שמטרתה הוצאת המינוי מידיים פוליטיות, היא מעמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית – ועל כן יש לשמור עליה

שימורה של התביעה המשטרתית עם הקמת המדינה נקבע בעקבות הסדר בין שתי אסכולות – הראשונה רצתה להפקיע מידי המשטרה את תפקידה כתובעת וליצור פרקליטות מדינה מונוליטית ואנרכית, והשנייה שאפה להותיר את התביעה המשטרתית על כנה. מאמר זה סוקר את הסיבות שהובילו לשימורה של התביעה המשטרתית במתכונתה הנוכחית

חוק יסוד: הכנסת אמנם קובע באופן עקרוני שכל אזרח ישראלי בוגר יכול לבחור ולהיבחר, אך בפועל נראה כי קיימים פערים בין החוק לבין המציאות, המונעים מהזכות הדמוקרטית הבסיסית הזו להיות שוויונית ונגישה כפי שמציע החוק

שרת המשפטים, שמכהנת גם כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, מתהדרת בכך שהביאה לגיוון בתמהיל השופטים מחד, ולמינוי שופטים בעלי השקפת עולם ימנית רבים יותר. טענתה זו צובעת את בחירת השופטים בפוליטיזציה חמורה ומסכנת את אמון הציבור במערכת המשפט

בעוד חוקי המשחק בשוק התקשורת והפוליטיקה עברו שינויים רבים בעשורים האחרונים, החוק המסדיר את תעמולת הבחירות לא שונה או עודכן שנים רבות. נדרשת רפורמה לביטול שידורי התעמולה במתכונתם הנוכחית ותתאים את חוק התעמולה למציאות בעידן הדיגיטלי

ככל שמתקרבת שעת ההכרעה בעניין ראש הממשלה, הצורך בביצור שלטון החוק וסמכויות רשויות אכיפת החוק הולך ומתחזק. אימוץ כללי אתיקה בסיסיים על ידי חברי הממשלה יכול להיות צעד מהותי בהנחלת נורמת התנהגות, הצבת קווים אדומים והתוויית דרך מוסרית להתמודדות עם כתבי אישום ועבירות מצד פוליטיקאים

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הוא הראשון שחתם על האמנה לבחירות הוגנות של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המבקשת מהמפלגות לסמן תעמולה באופן ברור ואחיד, לא לעשות שימוש בחשבונות מזויפים ברשת ולהקפיד על סימון בוטים; עוד מתחייבים חותמי האמנה לא לעשות שימוש במידע פרטי של אנשים כדי להשפיע עליהם בעזרת מניפולציה רגשית וכן לאבטח את מידע הקמפיין כולל הצפנת מסרים אישיים ואבטחת מאגרי מידע. בהמשך השבוע צפויים עוד ראשי מפלגות לחתום על האמנה

לוועדה לבחירת שופטים יש מעמד מיוחד ורב-משמעות בשיטת המשפט בישראל. אם מבקשים לשנות את השיטה, יש לעשות זאת בזהירות רבה ועל דרך הצמצום, וזאת רק אם הנחיצות בשינוי ברורה ונדרשת

הסערה האחרונה במערכת המשפט אינה בהכרח מעידה על הכלל. שיטת מינוי השופטים בישראל, ובכללה הרכב הוועדה למינוי שופטים, מצליחים לשמור על מקצועיותם ועצמאותם של השופטים, ולהשאיר שיקולים פוליטיים מחוץ לדלתות הוועדה. על כן, המצב אינו דורש שינוי מקיף, אלא תיקונים קלים בלבד

כפיפות התביעה המשטרתית למשטרה, אשר מקשה עליה לתפקד באובייקטיביות, היא רק אחד מהכשלים במבנה התביעה הפלילית בישראל. פרשת המצלמות מהדהדת את הצורך ברפורמה מבנית, שתנתק את התביעה המשטרתית מהמשטרה ותעבירה לפרקליטות המדינה

גם אם מוקדם עדיין להעריך אם חקירות ראש הממשלה והתיקים נגדו יובילו בסופו של דבר לכדי הגשת כתב אישום, לא כל שכן להרשעה, נקודת הזמן הנוכחית מספקת הזדמנות טובה לעשות סיכום של התייחסות החוק למצב בו ראש ממשלה נתון בהליך פלילי, ולהציע כמה תיקונים

למרות שהשופט בדימוס עודד מודריק כבר אינו כפוף לכללי האתיקה השיפוטית, הצטרפותו לצוות ההגנה המשפטית של נתניהו עדיין מעלה סימני שאלה אתיים ומקצועיים

הוראת השרה שקד להדיח את המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר, מייצוג עמדת הממשלה בוועדות הכנסת, נעשתה ללא כל סמכות חוקית. מוטב ששרת המשפטים תתמקד בגיבוי והגנה על המערכת עליה היא אמונה, במקום להתבטא כנגדה כדי להשיג רווחים פוליטיים

מתוקף תפקידו, היועץ המשפטי לממשלה כפוף לממלכתיות ולהתנהלות תקשורתית מושכלת ומאופקת. עם זאת, עליו לספק דין וחשבון לציבור ולהפוך את פעילותו ופעילות המוסד בראשו הוא עומד לשקופה יותר, וכפועל יוצא - גם לאמינה יותר

האם היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה מקדמים חקיקה שנתקעת בכנסת?

המרחב הדיגיטלי של תעמולת הבחירות הפך בשנים האחרונות למערב פרוע. בעוד שחוקי התעמולה נוקשים על העיתונות, הרדיו והטלוויזיה, באינטרנט כמעט ואין הגבלות על אופן הפרסום, על שימוש בנתונים פרטיים ועל תקצוב הפרסום. היעדר ההסדרה כבר הוכח ככזה שעלול להטות תוצאות בחירות ולהביא לשימוש של בעלי עמדות כוח בשלטון המקומי בידע שהעירייה כגוף שלטוני צוברת אודותינו.

ד"ר גיא לוריא, חוקר במרכז למוסדות וערכים דמוקרטיים מגיב למאמר גיל ברינגר, יועץ שרת המשפטים על מאמרו בכתב העת השילוח: השאיפה להפוך את היועץ המשפטי לאיש אמונו של השר, גם במחיר של עיקום החוק וכללי המינהל התקין מסוכנת ולא ראויה

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק זכויות החשודים בחקירות: "חיזוק ההגנה על זכותם של נחקרים וחשודים להליך הוגן"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על החוק שיאפשר להפחית בשכר השופטים: "פגיעה בעצמאות מערכת המשפט שתאפשר הורדה ספציפית רק של שכר השופטים"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק שיאפשר הרחבת המינויים הפוליטיים במשרדי הממשלה: "הכנסת נגד ההמלצות של עצמה: מהלך שנעשה בניגוד להמלצות צוות ממשלתי ובניגוד לדו"ח ועדה מיוחדת שעסקה בשירות המדינה"

בדיון הציבורי הנערך בישראל בתקופה האחרונה, נשמעת לעתים הטענה שלפיה בית המשפט העליון בישראל הוא חריג יחסית לבתי משפט בעולם בהיקף המופרז של הביקורת השיפוטית שהוא עורך על חקיקה. אין זה פשוט למדוד אקטיביזם שיפוטי, דבר הכרוך בסוגיות מורכבות של הגדרה, ולא כאן המקום לעשות זאת

הערכת התפקוד של מערכת המשפט מעורר שאלות לא פשוטות. לדוגמא, האם נכון להתייחס לראשי התביעה, הייעוץ המשפטי ובתי המשפט כמכלול אחד וכראשי "מערכת המשפט"? האם נכון לבחון את תפקוד הרשות השופטת רק באמצעות "מדדי יעילות" תוך התעלמות מהמתח בין יעילותה הכוללת – שאין עוררין על חשיבותה – לבין תכלית קיומה לשם פתרון סכסוכים ועשיית צדק בכל מקרה ומקרה?

לקראת מינוי שני שופטים לבית המשפט העליון, פגשנו בכנסת את ח"כ ועו"ד רויטל סויד (המחנה הציוני) וד"ר גיא לוריא לשיחה על השיטה שלנו בישראל לבחירת השופטים, עד כמה התהליך פוליטי, האם כס השפיטה מספיק מגוון מבחינת מגזרים ומגדר ומה קורה בעולם.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בצמצום סמכויות מבקר המדינה: "נסיון נוסף בשורת מהלכים לפגיעה בשומרי הסף ובשלטון החוק"

הביקורת הציבורית והתקשורתית כלפי היועץ המשפטי לממשלה הולכת ומחריפה, וההפגנות השבועיות מול ביתו רק גדלות. ביקורת כלפי היועץ המשפטי לממשלה לגיטימית ואף עשויה להיות מוצדקת, אולם אי אפשר שלא לתהות אם אין זה ראוי להעניק ליועץ המשפטי לממשלה ולמערכת אכיפת החוק יותר אשראי. הטלת דופי במניעי היועץ המשפטי בשלב הזה אינה מועילה ויש להמתין למסקנותיו 

מהי הרוח העצמאית של שופט בשפיטתו; מהן ההטיות הקוגניטיביות והמוסדיות העלולות לשבש עצמאות זו; וכיצד באה לידי ביטוי מסורת הרוח העצמאית שהפגינו שופטי בית המשפט העליון מהיווסדו? מתוך "ספר דורית ביניש"

הצעת החוק שעלתה אתמול בכנסת, לפיה כל שר ימנה את היועץ המשפטי במשרדו בהתאם להמלצותיה של ועדת איתור, אשר בראשה יעמוד מנכ"ל משרדו, היא חלק ממגמה כוללת של יוזמות ממשלתיות שמבקשות לכרסם בשלטון החוק. מדובר ב"שינוי טכני קטן", לכאורה, אך למעשה בצעד משמעותי נוסף המצטרף למגמה הכוללת, ובפרט לניסיון המתמשך לפגוע בעצמאות השירות הציבורי

חוק היועצים המשפטיים אושר הלילה בקריאה ראשונה, על פיו השרים ימנו את היועצים במשרדיהם. מדובר בחוק פוליטי שירוקן את עצמאות היועמ"ש, ומבטא נאמנות לשר במקום לציבור

לקראת ההצבעה הצפויה על הצעת החוק המבקשת לקבוע, כי המדינה תממן את הליך הפריימריז עבור חברי כנסת מכהנים, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המסבירה כי מדובר בהצעה שנועדה לקידום תכלית ראויה אך היא יוצרת בפועל מנגנון מפלה ובלתי שוויוני

לראשונה מזה שנים רבות אין לאופוזיציה בכנסת נציג בוועדה לבחירת שופטים. ההסדר שלפיו חברי הכנסת בוועדה ייבחרו בבחירות חשאיות נועד למתן את כוחן של הקואליציה והממשלה בוועדה ולמנוע פוליטיזציה בתהליך המינוי. בשנה האחרונה נותרה הוועדה ללא ייצוג אופוזיציוני, ויש לעצור זאת באמצעות עיגון חקיקתי של נציגות אופוזיציונית בוועדה

יש שופטים בישראל? ברור. ומי בוחר אותם? הוועדה לבחירת שופטים. כיום, בוועדה לוקחים חלק שלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. בכדי לבחור שופט נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה- זכות וטו לפוליטיקאים ולשופטים

ניתן לשנות את דרך המינוי, אך לא בהרכב ובשיטה שמציגה השרה שקד

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון על הקמת ועדת חקירה לארגוני זכויות אדם: "תפקיד חברי הכנסת הוא לפקח על הממשלה ולא על ארגונים פרטיים"

הצעת החוק תוביל לדרדור נוסף במדד אמון הציבור כלפי מוסדות השלטון ונבחריו. אי אפשר להתעלם מהעובדה כי מדובר בהצעה שנתפרה למידותיהן של הפרשות הנוכחיות הקשורות בראש הממשלה

הצעת חוק שתפגע בשלטון החוק, באמון הציבור במוסדות השלטון ושאינה לה כמעט אח ורע בעולם הדמוקרטי.

נוסח הצעת החוק פוגעת במפלגות המקיימות פריימריז ומפלה בין חברי כנסת מכהנים למתמודדים חדשים

לפי החלטת בג"ץ, בבחירות הבאות יוכלו מפלגות או תומכיהן לעשות שימוש כמעט ללא הגבלה בפרסום באינטרנט. הפיקוח יחול על ידיעות אחרונות ומעריב אך לא על ynet ו"וואלה!". בטלוויזיה יוקרנו סרטונים באופן מוגבל ולפי הקצאה. ובפייסבוק, ללא הגבלה. כבר כשנתיים יושבת על המדוכה ועדה האמורה לעסוק בעניין – והמלצות סופיות אין

בדיונים שנערכו בתקופה האחרונה על "שיטת הסניוריטי" למינוי נשיא בית המשפט העליון (קרי, מינוי אוטומטי לפי ותק), נזנח נושא חשוב אחד: בשיטת המשפט הישראלית אין לרשות השופטת עצמאות מוסדית בענייני מינהל שיפוטי

עד שנות התשעים של המאה עשרים, מספר השופטים הערבים בישראל היה חד-ספרתי ולא היו פרקליטים ערבים בפרקליטות המדינה. כיום יש למעלה מחמישים שופטים וכשישים פרקליטים. המאמר סוקר את שורשי היעדר הגיוון במוסדות אלה ומתאר כיצד התחולל השינוי.

הצעת חוק חדשה בענין מימון הפריימריז יוצרת מנגנון של אי שוויון בין ח"כים מכהנים למועמדים חדשים

הצעת החוק המבקשת לחייב את היועץ המשפטי לממשלה להציג את עמדות הממשלה בערכאות משפטיות, אומרים במכון כי "החוק שואף להציב את הממשלה מעל החוק ולפגוע בשומר הסף המחוייב למדינה ואזרחיה"

הקוד האתי שפירסם פרופ' אסא כשר להתנהלות המרצים במל"ג יפגע בעצמאות המוסדות האקדמים ובאיכותם והוא מנוגד לחוק המל"ג

בתקופה הקרובה תעמוד הוועדה לבחירת שופטים לפני הצורך לבחור שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון. מי שעוסק בשאלה אם רצוי לבחור שופט שמרן או אקטיביסט מחמיץ את הסוגיה החשובה באמת. היום מכהן בבית המשפט העליון שופט ערבי אחד

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ההצעה להפוך את תפקיד היועץ המשפטי במשרדי הממשלה למינוי פוליטי: "חקיקה שחותרת תחת מהות התפקיד במטרה להפוך את היועצים ממשרתי הציבור לעושי דברם של השרים"

האינפלציה ביוזמות חקיקה לשינויים בבימ"ש העליון גורמות לכרסום ברוחם העצמאית של השופטים

לקראת ההצבעה בוועדה המשותפת הדנה בחוק V-15, מכתב של חוקרי המכון המצביע על הכשלים בנוסח הנוכחי של ההצעה ומציע דרכים לתקנה. מצורפת גם טיוטה של מחקר נרחב בנושא מימון גופים לא מפלגתיים בתקופת בחירות.

יש להפריד בין הגוף התובע לגוף החוקר ולהעביר את סמכויות התביעה המשטרתית לפרקליטות המדינה; לתביעה המשטרתית אין יכולת לייצג את האינטרס הציבורי

פרופ' קרמניצר וד"ר לוריא משיבים למאמר של פרופ' מני מאוטנר, אשר טען לאחרונה כי יש להגביר את כוחם של הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים, שוללים מתן כוח מכריע לפוליטיקאים בהליך מינוי השופטים, ומסבירים מדוע מוצדק להותיר כפי שהוא את משקל קולם של השופטים בהליך.

דו"ח המבקר מחייב רפורמה בחוקי מימון המפלגות בישראל. מן הראוי להסדיר את פעילות הארגונים החוץ־מפלגתיים שקשורים לבחירות. עם זאת, כדי לא לפגוע בחופש הביטוי, אסור שיוטלו מגבלות חריפות מדי על פעילות הבחירות שלהם. בהקשר זה, אסור שהחשש מפני כסף שיזרום למערכות הבחירות ישמש אמתלה לאכיפת יתר ולדיכוי יוזמה אזרחית וביטוי מגוון וחופשי בבחירות.

ד"ר גיא לוריא על מהותה ומתכונתה (אם בכלל) של הביקורת על התביעה הכללית.

במערכת הבחירות לכנסת ה-20 עלתה על סדר היום סוגיית פעילותם של ארגונים חוץ-מפלגתיים הפועלים כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, כדוגמת ארגון V15. אף שהצעת החוק של ח"כ קיש כוללת רעיונות ראויים, אנו סבורים שיש לערוך בה תיקונים. 

נציבות הביקורת הוקמה כדי לקדם את התנהלותה המקצועית, הבלתי-תלויה, השקופה וההגונה של התביעה, וזאת כדי לשמר את אמון הציבור בה. לכן, על הנציב להיות חזק דיו ולקבל סמכויות שיאפשרו לו למלא את תפקידו. מן הראוי שגם נציב בירור תלונות הציבור ימונה באמצעות ועדת איתור מקצועית-ציבורית, ושהאפשרות של העברתו מתפקידו צריכה להיות מצומצמת בעילותיה ולא תלויה ברצונו הטוב של שר כזה או אחר.

נציבות הביקורת הוקמה כדי לקדם את התנהלותה המקצועית, הבלתי-תלויה, השקופה וההגונה של התביעה, וזאת כדי לשמר את אמון הציבור בה. לכן, על הנציב להיות חזק דיו ולקבל סמכויות שיאפשרו לו למלא את תפקידו. מן הראוי שגם נציב בירור תלונות הציבור ימונה באמצעות ועדת איתור מקצועית-ציבורית, ושהאפשרות של העברתו מתפקידו צריכה להיות מצומצמת בעילותיה ולא תלויה ברצונו הטוב של שר כזה או אחר.

המכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי ועדת חוקה לקראת ההצבעה על חוק נציבות הביקורת על התביעה: "החוק בנוסחו הנוכחי מאפשר מעורבות פוליטית בנציבות- אין להעביר אותו בכל מחיר".

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק נציבות הביקורת על התביעה: בניגוד לנטען- אין כל סתירה בין קיומה של ביקורת מערכתית לבין פעילות מבקר המדינה.

שקיפות ומדדים להערכה ביצועית- שני נדבכים שלא קיימים היום בהערכת תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה. לתשומת לב וועדת האיתור לבחירת היועמ"ש הבא- קראו המאמר של קרמניצר ולוריא להבטחת הצלחתו של מי שיחליף את ויינשטיין. 

מיהו היועץ הטוב? ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על חוסר השקיפות בעבודת היועץ המשפטי לממשלה ומציג שורה של מדדים ויעדים שיש לפרסמם לציבור בכדי להנגיש את עבודתו לציבור.

לקראת הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בנוגע לחוק נציבות הביקורת על הפרקליטות, נשלחה חוות דעת לחברי הוועדה המבקשת לשנות את נוסח החוק, כך שגם מוסד הביקורת המערכתית ישאר בידי הנציבות ולא כחלק מביקורת פנים.

היועץ המשפטי הבא, כמו קודמיו, יידרש לכישורי מנהיגות, ליכולות ארגון, לעצמאות מחשבתית, ליושרה, לנחישות, ליוזמה ובעיקר ליכולת עמידה על עקרונותיו, וזאת הן כאשר הוא יסייע לממשלה ביישום מדיניותה במסגרת החוק, והן כשהוא יקדם באופן אקטיבי את שלטון החוק ויגן על עקרונותיה החוקתיים של ישראל. 

מאמר מתוך גיליון 29 של כתב העת "עורך הדין"

אף שפיצול מוסדי של משרת היועץ המשפטי לממשלה יביא לחיזוק שלטון החוק, תנאי לכך הוא שהפיצול ייעשה בשום שכל. מן הראוי שהפיצול יכלול הקמת רשות תביעה עצמאית שתהיה מנותקת מהזירה הפוליטית ושהיועמ"ש ימשיך להחזיק בסמכות הבלעדית לייצוג המדינה בעניינים אזרחיים ובבג"ץ, וכך יישמר כוחו כשומר סף.

לקראת ההצבעה במליאת הכנסת לבחירת שני נציגיה בוועדה לבחירת שופטים, שלחו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר גיא לוריא מכתב חריף לשרים כחלון ושקד ולכלל חברי סיעת כולנו, בו הם מוחים על "הדיל" שבמסגרתו מבקשת הקואליציה להביא לבחירת נציג של מפלגת ישראל ביתנו מטעם האופוזיציה, באופן שיפר את האיזון החוקתי הנהוג. 

הוועדה הציבורית לבחינת רפורמה מקיפה בחוק תעמולת הבחירות, אשר בראשה תעמוד נשיאת בימ"ש העליון בדימוס, השופטת דורית בייניש חייבת לעצב מחדש את סדרי תעמולת הבחירות בישראל, באופן שישמר את חופש הביטוי הפוליטי אבל גם ובעיקר יתמודד עם המציאות התקשורתית העדכנית.

חוק הבחירות (דרכי תעמולה) הוא נטע זר במציאות התקשורתית והפוליטית של היום. המחברים מציעים שורה של המלצות לשינוי החוק לקראת הסדר חוצה מדיה.

אם תתקבל, הצעת החוק תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכות הגישה לערכאות. היא תחייב את בתי המשפט להכריח מתדיינים לנהל את ההליכים בניהם בפני בורר וללא חובת הסכמת הצדדים.

אם תתקבל, הצעת החוק תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכות הגישה לערכאות. היא תחייב את בתי המשפט להכריח מתדיינים לנהל את ההליכים בניהם בפני בורר וללא חובת הסכמת הצדדים.

לזכות הגישה לערכאות שיפוטיות מעמד חוקתי מיוחד במשפט הישראלי. הצעת החוק 'בוררות חובה' פוגעת בזכות הגישה לערכאות; היא מהווה הפרטה של שירות חיוני שמדינה אמורה לספק לאזרחיה. נדרש טיפול בעומס בבתי המשפט וזו אכן מטרת ההצעה, השאלה המרכזית היא האם בכל מחיר, גם בפגיעה בנגישות האזרח למערכת הצדק. קראו את מכתבם של פרופ' מרדכי קרמניצר, עו"ד גיא לוריא ועו"ד עמיר פוקס, שנשלח ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

בניסיון להימנע משיקולים פוליטיים מבקשת הצעת חוק חדשה למנות מבקר לפרקליטות שימונה על ידי הכנסת. מדובר בהצעה מסוכנת לשלטון החוק ולשוויון לפניו, שכן משמעותה עירוב שיקולים פוליטיים בניהול הליכים פליליים ופגיעה בעצמאותה המקצועית של הפרקליטות.

הצעת חוק חדשה מציעה להקים נציבות ביקורת על פרקליטות המדינה. למרות הצורך בביקורת על הפרקליטות, סבורים  מרדכי קרמניצר וגיא לוריא כי ההצעה הנוכחית  אינה יעילה, וכי היא יוצרת ביקורת פוליטית על הפרקליטות ולא מקצועית.