ד"ר גיא לוריא

31 בינואר 2026

הצעת החוק מבקשת לאחד את מנגנון קביעת השכר של בכירי השלטון תחת ועדה ציבורית אחת תוך ביטול ההגנה על שכר השופטים. כיצד נקבע השכר כיום? מה יהיו ההשלכות על שכר השופטים? ומהן הסכנות הטמונות במהלך לעצמאות הרשות השופטת?

19 בינואר 2026

בבקשת החנינה שלו מבקש ראש הממשלה מהנשיא לא רק לפגוע בעצמאות התביעה במשפטו, אלא לפגוע גם בעצמאות השופטים, בניגוד גמור לכללי האתיקה שאמורה הנהגה אחראית לאמץ.

1 בדצמבר 2025

ההצעות המכונות "פיצול תפקיד היועמ"ש" מבקשות למעשה לקדם מהלך רחב הרבה יותר: להחליש את עצמאות התביעה והייעוץ המשפטי באמצעות מינוי והדחה פוליטיים של מי שאמור לוודא שהממשלה פועלת על-פי החוק, ולהפוך את חוות הדעת המשפטיות של הייעוץ ללא מחייבות. מהלך כזה יפגע בעצמאות מערכת אכיפת החוק, יסיר בלמים מדרכה של הממשלה ויערער את שמירת שלטון החוק וזכויות האדם.

24 בנובמבר 2025

הקושי עם פסק הדין שנתנו שופטי בג"ץ בעניין חקירת הפצ"רית הוא בכך שבית המשפט התיר, באופן חריג, התערבות של גורם פוליטי בחקירה פלילית קונקרטית. בעשותו זאת, הוא סימן את הדרך לפוליטיקאים שירצו לעשות זאת בעתיד.

17 בנובמבר 2025

על רקע זימון היועצת המשפטית לממשלה לשימוע כחלק מהליך הדחתה, נבקש להסביר מהו הליך הפיטורים של יועץ משפטי לממשלה, כיצד הוא שונה לאחרונה, ומה הקושי בנסיבות הקיימות לקיים הליך זה.

14 ביולי 2025

עם תחילת מבצע "עם כלביא" והמלחמה נגד איראן, הורה שר המשפטים על צמצום פעילות בתי המשפט ומעבר למתכונת של "מצב חירום מיוחד". מתי הוכרז בישראל מצב כזה בעבר, מה משמעותו ואילו דיונים ממשיכים להתקיים במהלכו?

ריבוי ההדלפות מחייב בחינה יסודית של הכלים להגנה על סודות ביטחוניים. אך במקום לקדם פתרונות אמיתיים, יו"ר ועדת החוקה מנצל את הדיון לרדיפת גורמי אכיפת החוק במקום לקדם פתרונות אמיתיים. כך נפגעת עצמאות מערכת האכיפה והמאבק בהדלפות נותר ללא מענה.

השינוי בוועדה לבחירת שופטים מנסה להוביל לכך שבבתי משפט בכל הערכאות ישבו שופטים שקיבלו את התפקיד בשל נאמנות אישית או פוליטית. המטרה אינה גיוון, אלא מערכת משפט שתייצג את הפוליטיקאים במקום לקיים את שלטון החוק, ואת המחיר ישלמו האזרחים.

לפיטורי ראש השב"כ, הדחת היועצת המשפטית ושינוי הוועדה לבחירת שופטים יש אותה מטרת-על: נטרול האיזונים והבלמים שאמורים להבטיח כי הממשלה תהיה כפופה לחוק.

לא ניתן למצוא הצדקה אמיתית לשינוי שיטת בחירת השופטים לבתי המשפט שאינם העליון, לא בטענות שהשמיעו תומכי השינוי, לא בהשוואה בינלאומית וגם לא בטענות ביחס לרצון לקדם גיוון שיפוטי. הכול כסות ואמתלה לשאיפה להשיג כוח בלתי מוגבל.

כשתשומת הלב הציבורית מופנית לחטופים ולשאלה אם תתחדש הלחימה בעזה, מבקש שר המשפטים להשלים את הפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים. במחטף, באופן דורסני וחד-צדדי מעבירים שינוי קיצוני ודרמטי בחוק יסוד.

הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואופן עבודתה נועדו לאזן בין "המקצועי" ו"הפוליטי", לאפשר לפוליטיקאים להשפיע על בחירת השופטים אבל במקביל לשמור גם על אי-תלות השופטים. 'מתווה לוין-סער' מציע להפר את האיזון החשוב הזה, לטובת מתן משקל מכריע לשיקולים פוליטיים.

להעדר שיתוף פעולה של שר המשפטים עם נשיא בית המשפט העליון ישנן שלל השלכות שיפגעו בין היתר בשירות שמעניקה הרשות השופטת לאזרחים.

משמעות ההצעה לשינוי הוועדה לבחירת שופטים היא שהשופטים כולם, מבית משפט השלום ועד לעליון – יזכרו תמיד שקידומם תלוי בעמדתם הפוליטית ובנאמנותם, ולא בשאלת המקצועיות.

בישראל לא מכהן היום נציב תלונות הציבור על שופטים, בשל רצונה של הקואליציה לקדם הצעת חוק שנועדה לשנות באופן פסול את דרכי מינויו ולפתוח פתח לפגיעה בעצמאות מערכת המשפט.

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה על תגובת המפכ"ל ליועמ"שית: "חמורה, שגויה ומסוכנת. חוקיות החלטת העברת יועמ"ש המשטרה מתפקידו מוטלת בספק".

הצגת מועמדות כל שופטי העליון לתפקיד הנשיא היא ניסיון לסרבל את הליך הבחירה, אלא אם יוסרו השופטים שהמועמדות נכפתה עליהם. אם המהלך של השר לוין יצליח, הוא עלול לפגוע בתפקוד התקין של הרשות השופטת ובאזרחים הנזקקים לשירותיה. כך או כך, בג"ץ קבע שלאחר 45 יום ממועד פרסום הרשימה על לוין לכנס את הוועדה לא רק לשם דיון אלא לצורך קבלת החלטה על נשיא חדש.

המהירות והנחרצות של עבודת התביעה המשטרתית במקרים של נועה גולדנברג וירדן מן מציבות סימני שאלה רבים ביחס אליה. במציאות שבה המשטרה מאבדת מאמינותה, חשוב לזכור שתפקיד התביעה הוא לאכוף את החוק לפי שיקול דעת מקצועי ובלתי תלוי ולקבל כל החלטה לפי חוק בלבד ובאופן שקול והוגן.

שיטת הסניוריטי במינוי נשיא העליון נועדה לשמור על אי-תלות השופטים. מעבר לכך, דגם הממשל של הרשות השופטת בישראל מאזן את שליטת שר המשפטים במנהל בתי המשפט, באמצעות הענקת תפקידים וסמכויות לנשיא העליון. ביטול עקרון הסניוריטי עלול להעניק לממשלה דריסת רגל בהחלטות שבאחריות נשיא העליון, באופן שיערער את עצמאות הרשות השופטת.

שלושת השופטים בבג"ץ 1711/24 התנועה לאיכות השלטון נ' שר המשפטים קבעו כי יש לפרש את החוק כך שבחירת נשיא לבית המשפט העליון תצריך הסכמה של רוב רגיל בקרב חברי הוועדה ולא רוב מיוחד של שבעה חברים, כפי שטען לוין. הם הורו לשר לכנס את הוועדה ולבחור נשיא, משום שמדיניותו לא לעשות כן במצב הנוכחי חרגה מהוראות הדין.

תגובתו של השר לפסק הדין המחייב אותו לפרסם את רשימת המועמדים לתפקיד בתוך שבועיים כללה האשמות שווא על נטילת סמכויותיו ואמירות על גיוון במערכת. חשוב להעמיד את הדברים על דיוקם אחד לאחד.

שר האוצר טוען במכתבו כי חוות דעת של היועמ"שית ביחס לחוקיות סבסוד מעונות היום ניתנה בחוסר סמכות. זוהי דוגמה נוספת לניסיון שלו ושל הממשלה כולה להתעלם מתפקידה של היועצת ולנסות להתנער מפסיקת בג"ץ ומהמגבלות שמציב שלטון חוק במדינה דמוקרטית. על אותם תהליכי עבודה משובשים מתריעה היועצת בתקופה האחרונה. לאילו מקרים היא מתייחסת, מה חשיבותן ומעמדן של חוות הדעת שלה ומדוע הן קריטיות לשלטון החוק?

ב-18 ביולי 2024 דן בג"ץ בעתירה הדורשת משר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לשם מינוי שופטים ונשיא קבוע לבית המשפט העליון. צפו בדיון.

הדווחית המיוחדת לעצמאות שיפוטית מתייחסת בדוח החדש שלה לחקיקה או למדיניות שמגבירות מעורבות ממשלתית או פרלמנטרית ישירה במינוי שופטים, ל"רפורמות" שמצמצמות ביקורת שיפוטית וכן למתקפות מילוליות על שופטים. לישראל כדאי מאוד להתייחס לאזהרותיה בכובד ראש.

ייתכן שבבג"ץ הפטור מגיוס, הממשלה האמינה שיש "מחנה שמרני" בבית המשפט העליון  שיתמוך בפגיעה במעמד היועצת המשפטית. בפועל, ההרכב הבהיר פה אחד ובמילים נחרצות: "ההחלטה להתיר ייצוג נפרד נתונה לשיקול דעת היועצת המשפטית לממשלה". אם תוכל הממשלה על דעת עצמה לקבל ייצוג על ידי עורך דין חיצוני מטעמה, לא רק שייפגע מעמד היועצת המשפטית לממשלה, גם לא ניתן יהיה לקיים את עקרון כפיפות השלטון לחוק.

הוצאת מח"ש מאחריות היועמ"שית בשל חשש מלחצים משטרתיים על המחלקה עלולה לחשוף אותה ללחצים פוליטיים שישבשו את שיקוליה המקצועיים, וזהו סיכון גדול במיוחד בתקופה זו של ניסיונות פוליטיזציה בשירות הציבורי. בנוסף, חשוב לבחון באופן מקיף את מערכת התלונות נגד שוטרים, כולל גופי הבדיקה המשטרתיים והממשק בין גופי הבדיקה.

שר המשפטים עושה שימוש ציני ומקומם ברטוריקה של "הסכמה רחבה" כדי לשנות כללים בלתי פורמליים חשובים בעבודת הוועדה לבחירת שופטים: כלל הסניוריטי, דרך קבלת ההחלטות בוועדה וחוסר רלוונטיות של שיקולים פוליטיים בבחירת שופטים.

נתונים שהתקבלו במענה לבקשת חופש מידע מעלים כי בשמונת החודשים הראשונים של 2023, בתקופת ההפגנות נגד הממשלה, נרשם מספר כמעט זהה של תלונות שהוגשו למח"ש בגין עבירות אלימות של שוטרים (1,299 תלונות) למספר התלונות מסוג זה בכל 2022 (1,304 תלונות). העלייה במספר התלונות מעלה סימני שאלה על רקע המתאם למועד כניסתם לתפקיד של הממשלה ובפרט של השר לביטחון לאומי.

המאמר יצא לאור בכתב העת German Law Journal כחלק ממחקר בינלאומי רחב יותר, והוא שופך אור על האופן שבו הממשלה הולכת ומכרסמת במנגנוני הגנה בלתי-רשמיים שנועדו לשמור על עצמאות הרשות השופטת.

דרך המלך לבירור טענות להפרת כללי אתיקה היא מנגנוני האתיקה והמשמעת של הרשות השופטת. עצם הניסיון להפעלת הוועדה נגד השופט כבוב מעלה חשד למניעים גזעניים לגביו.

פרטים מודלפים מתוך דיוני הוועדה בשאלת קידום שופטים ולצד זאת שר המשפטים לוין עומד בסירובו לקדם בחירת נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, בשל שאיפתו לביטול הסניוריטי. כיפוף הכללים הבלתי פורמליים הוא בשורה רעה להגנה על שלטון החוק.

רוב מכריע של 12 מתוך 15 שופטים קבע שלבית המשפט סמכות לפסול חוק יסוד. רוב קטן יותר של 8 שופטים סבר שביטול העילה פוגע באופן חמור וחסר תקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, בפרט בעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. מה השלב הבא וכיצד ישפיע פסק הדין על תיק הנבצרות ועל המלחמה?

הדיווחים המדאיגים על לחצים מצד ראש הממשלה על הצנזור הראשי לאורך המלחמה מצטרפים לקולות הגוברים בשנים האחרונות ביחס לחוסר האפקטיביות של הצנזורה בעידן הדיגיטלי. עם היחס המועדף לכלי תקשורת שונים והכרסום במעמדה ובלגיטימציה הציבורית שלה, ייתכן שהגיעה העת שתהפוך משומר הסוד הלאומי לגוף מייעץ בלבד.

ברור שצריך למנוע דליפת סודות מדינה, אבל האם נכון לנקוט אמצעי זה והאם נכון שהשב"כ, שנתון בעצמו למרות הממשלה ומופקד על שמירת ביטחון המדינה מפני איומי טרור, ישמש גורם אכיפה כלפי השרים? כך או כך, שליפת פתרון קיצוני במקום אימוץ כללי אתיקה, כפי שהציעה ועדת שמגר, מצביעה על מחדל ומעלה סימני שאלה.

שר המשפטים הודיע שיביא לדיון רק החלטות שבהן יש "הסכמה רחבה". במועד קרוב זה לא ניתן יהיה לבחור שופטים חדשים, אולם הוועדה תידרש לבחור ועדות משנה.

מאז תחילת המלחמה השתמשה הממשלה בסמכויות המוקנות לה במצב חירום והתקינה תקנות שעת חירום במעמד של חקיקה ראשית של הכנסת, המותקנות בלא אישור הכנסת. ניתן להתקינן אם מצב החירום מחייב זאת ואין אפשרות לחקיקה רגילה, אך בהעדר הבלמים הרגילים, הן עלולות לסכן את שלטון החוק ולהעלות חשש לפגיעה מופרזת בזכויות האדם ובמיעוטים.

הימנעות שר המשפטים מכינוס הוועדה לבחירת שופטים כדי להביא למינוי נשיא חדש לעליון בעייתית בכל עת ובפרט בשעת חירום, שבה העליון מתפקד במתכונת חירום וכהונת ממלא מקום זמני כנשיאו היא בעייתית שבעתיים. דווקא משום שהממשלה נטלה לעצמה סמכויות אדירות בשעת חירום נדרש גורם בלתי תלוי, כמו בית המשפט העליון, שיבקר את פעולותיה ויגן על שלטון החוק ועל זכויות האדם.

במהלך מצב החירום מצטמצמת פעילות בתי המשפט. נדונים בהם רק הליכים דחופים כגון מעצרים או עתירות דחופות לבג"ץ, שדחיפותן נקבעת בהחלטת נשיאת בית המשפט העליון. עם פרישת הנשיאה אסתר חיות ומשום ששר המשפטים לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא חדש, ימלא את מקומה המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן.

מספר התיקים האזרחיים לתושב בישראל כפול מהממוצע באירופה, בעוד שמספר השופטים המקצועיים לתושב הוא שליש מהממוצע באירופה. שר המשפטים מועל בתפקידו בכך שאינו מכנס את הוועדה ולמעשה לוקח את הציבור הנזקק לבתי המשפט ואת השופטים כבני ערובה.

לפי תקנון הכנסת, בהעדר די קולות בעד שני המועמדים לוועדה, יתקיימו בתוך חודש בחירות חדשות לנציג שנותר. עוד קודם לכן ייערכו הבחירות ללשכת עורכי הדין שאם נציגיה יכרתו ברית עם הקואליציה הדבר יאפשר לקואליציה למנות את שופטי הערכאות הנמוכות.

הפקעת סמכויות אסדרת המקצוע מהלשכה והפקדתן בידי מועצה בשליטה ממשלתית הן מהלכים נוספים של הקואליציה, שמטרתם דה-לגיטימציה, פגיעה בעבודת מערכת המשפט ושליטה על בחירת השופטים.

בחינת שיטות המינוי ב-42 מדינות מראה שגם במדינות המעטות שבהן הקואליציה ממנה את השופטים קיימת התייעצות בגורמי מקצוע או בוועדות סינון מקצועיות. בעוד שבעשורים האחרונים מסתמנת מגמה עולמית של ביזור הכוח במינויים, תכנית לוין-רוטמן תוביל את ישראל בכיוון ההפוך והריכוזי.

היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה נדרשים לסייע ביישום מדיניות ולשמור על שלטון החוק. ההצעה שהמנכ"ל ימנה אותם כמשרות אמון תפגע בעצמאותם ותגרום נזקים לנורמות המקצועיות.

אחרי שהקואליציה – כל קואליציה – תקבל שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים, מערכת המשפט תפעל אך ורק מתוך אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים.

תכנית לוין-רוטמן כוללת בין השאר את זניחת כלל הסניוריטי והענקת אפשרות לקואליציה לבחור נשיא מחוץ לביהמ"ש העליון, תאפשר לפוליטיקאים להשפיע על ליבת העשייה והניהול השיפוטיים ותשליך על יתר בתי המשפט.

עם הקמת הוועדה לבחירת שופטים ב-1953 היא נתפסה כדרך הראויה לנטרול השפעת אינטרסים מפלגתיים על המינויים. על הקואליציה החדשה ללמוד מנבחרי הציבור של אז ולמנוע פגיעה בעצמאות הרשות השופטת.

הכוח המחייב של חוות דעתו המשפטית של היועץ, היותו מינוי בלתי תלוי וכן הבלעדיות והעצמאות שלו בהצגת עמדת המדינה בבית המשפט הם מאפיינים קריטיים בפעילותו. יש לשמור עליהם מפני היוזמות לפגוע במעמדו.

אחרי תיקון פקודת המשטרה כך שתאפשר לשר לביטחון לאומי להתוות את מדיניות הארגון, תיפגע עוד יותר העצמאות האופרטיבית שלו.

הפיכת היועמ"שים למשרות אמון של השרים ומנכ"לי המשרדים תסכל את יכולתם להגן על שלטון החוק ותפחית את אמון הציבור במשרדים.

באנגליה ובוויילס העצמאות האופרטיבית של המשטרה היא עקרון יסוד, בניו זילנד השר מנוע מלעסוק בחקירות, בתביעות ואף בפריסת שוטרים. בישראל יש צורך בתיקון פקודת המשטרה כך שתשמור עליה מהתערבות פוליטית.

מדוע לא רצוי לתת לקואליציה כוח מכריע בבחירת שופטי העליון? האם נכון לטעון שבישראל השופטים ממנים את עצמם? כל מה שחשוב לדעת.

אם היועצים המשפטיים יתמנו כמשרות אמון של השרים, כפי שדובר עתה במגעים הקואליציוניים, הם יהפכו לעושי דברם ותפקידם יישאר ללא תכלית.

בבחירות האחרונות דרשו מפלגות שונות מכמה גופים להירשם כ"גוף פעיל בבחירות" אצל מבקר המדינה ולעמוד במגבלות שהחוק מטיל על גופים כאלה – דרישות שנדחו. כך, יו"ר ועדת הבחירות דחה את עתירת יש עתיד להכריז כי ערוץ 14 הוא גוף פעיל בבחירות ועתירות דומות של הליכוד נגד "שוברים שתיקה", "זזים" ו"דרכנו" נדחו אף הן. זהו כישלונו החרוץ של חוק V-15.

אחד הטיעונים שתומכי פסקת ההתגברות משמיעים כדי לבסס את הצורך בה, הוא האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון בפסילת חוקים, בין היתר בהשוואה לבתי משפט אחרים בעולם. לטענה זו אין בסיס.

ההצעה לבטל את הוועדה לבחירת שופטים תביא לפוליטיזציה, תפגע באי תלות השופטים ובאיזון בין הרשויות. כך גם צמצום עצמאות מוסד היועץ המשפטי עלול להביא להימשכות הפרות חוק, מינויים פסולים ושחיתות ללא בקרה. מי שייפגע מביטול ההגנה על שלטון החוק בישראל יהיו כולנו.

הטענות השבוע בתקשורת של סגן מנהל מח"ש לשעבר משה סעדה על המערכת, שעד לא מכבר היה חלק ממנה, פוגעות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. ודווקא על רקע זה, ברורה השגיאה של המערכת בכך שאינה מחזקת את הבקרה עליה. בעבר, ראשי הפרקליטות התנגדו להקמת נציבות הביקורת ונאבקו לקצץ את סמכויותיה בחוק, על ידי השמטת היכולת לערוך בדיקות מערכתיות יזומות ולא רק לברר תלונות המתקבלות מהציבור. כעת המסקנה ברורה הפרקליטות צריכה לשאוף לחזק את נציבות הביקורת עליה ולא להיפך.

לקראת הבחירות הקרובות ועל רקע אישור החוק לסימון תעמולת בחירות בכנסת, פנה המכון ביחד עם ארגון פייק ריפורטר בבקשה כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יוציא הנחיות סדורות בדבר שקיפות בתעמולת הבחירות. היערכות זו נדרשת, כדי להבטיח שהבחירות הקרובות תהיינה תקינות, חופשיות ושוויוניות, נטולות מניפולציות תעמולתיות בלתי הוגנות על הבוחרים.

בהמשך לאישור העלאת סעיף המימון למפלגות בוועדת הכנסת עתה, שלחו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אסף שפירא וד"ר גיא לוריא, חוו"ד הקוראת להתנגד להצעה להגדלת המימון הציבורי באמצעות עקיפת הוועדה הציבורית.

האם הוועדה לבחירת שופטים תבחר לבית המשפט העליון שופטים שמרנים או ליברלים? החוקר גיא לוריא מסביר למה הסיווג הזה לא רלוונטי, אילו סכנות טמונות בו, ומהי השאלה שבאמת צריכה להישאל בבחירת השופטים החדשים

עם פרישתו הקרובה של השופט ג'ורג' קרא יישאר בית המשפט העליון בלא שופט ערבי. היה על הוועדה לבחירת שופטים, שתתכנס מחר כדי למנות אליו ארבעה שופטים חדשים, למצוא מועמדים ערבים רבים לבית המשפט העליון, שכן כרגע ברשימת המועמדים מצוי רק מועמד ערבי אחד. העבודה על כך צריכה להתחיל בערכאות הנמוכות יותר, וביוזמות אקטיביות של הוועדה לאיתור מועמדים

כדי למנוע את פיצול התפקיד, יש להגביר את האחריות הציבורית של היועץ המשפטי לממשלה כלפי הציבור. בכך יתאפשר המשך ריכוז הסמכויות הנוכחי החיוני לשמירה על שלטון החוק

מהן ההצדקות לעסקאות טיעון באופן כללי ומהם הטיעונים מנגד, ולכמה זמן יורחק מהזירה הציבורית מי שדבק בו קלון, וגם- האם בית המשפט עשוי לא לקבל את העסקה

מערך הטיפול בתלונות נגד שוטרים אינו מספיק אפקטיבי, ואת ההשלכות סופגות בעיקר האוכלוסיות המוחלשות ביותר בישראל.

מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2021 מצביע על ירידה נוספת באמון הציבור בבית המשפט העליון, אך כשמסתכלים על הלגיטימציה הציבורית לתפקיד שממלא בית המשפט, התמונה נראית אחרת. אין לראות בממצאים הצדקה לצמצום סמכויות בית המשפט העליון או את עצמאותו

השבוע התריע דוח המבקר מפני "הנדסת בחירות" בהיקפים נרחבים שמתבצעת בישראל. הדוח חושף כי מפלגות פרסמו תעמולה אנונימית ברשתות החברתיות במערכת הבחירות הראשונה ב-2019 (מועד א'), בניגוד גמור לצו יו"ר ועדת הבחירות. אך כל עוד הכנסת לא פועלת בנושא, אכיפת דיני תעמולת הבחירות במרחב הדיגיטלי נופלת בין הכיסאות – והכוח מוטה למפלגות במקום לבוחרים

עם פרישתו הקרובה של השופט ג'ורג' קרא יישאר בית המשפט העליון בלא שופט ערבי. על הוועדה לבחירת שופטים למצוא מועמדים ערבים לעליון, שכן כרגע ברשימת המועמדים מצוי רק מועמד ערבי אחד. העבודה על כך צריכה להתחיל בערכאות הנמוכות יותר, וביוזמות אקטיביות של הוועדה לאיתור מועמדים

ממשלות נתניהו רמסו את המיעוט הפוליטי בכנסת, ודוגמה לכך אפשר למצוא בהתעלמות השיטתית מהמנהג החוקתי למנות חבר אופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים. כעת, על הממשלה החדשה להגביל את כוחו של הרוב בכנסת כדי למנוע את איבוד הרסן

ראש הממשלה רמס פעם נוספת את שלטון החוק, תוך התעלמות מוחלטת מעמדת היועץ המשפטי לממשלה. כל זה, בזמן שאין שר משפטים מכהן שיפעל להגנה על מערכת המשפט. בימים האלה אין שר משפטים בישראל, וראש הממשלה הישר בעיניו יעשה - ולא משנה מה אומר החוק

הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, המואשם במעשים פליליים, לוקה בחוסר סבירות קיצוני, משום שהיא מהווה פגיעה אנושה במבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל, במאבק בשחיתות השלטונית, בטוהר המידות ובאמון הציבור בשלטון. המשך כהונתו יעמיד את ראש הממשלה נתניהו בניגוד עניינים מובהק, בין ענייניו המשפטיים האישיים ובין האינטרס הציבורי

למי שעקב אחר התנהלותה של משטרת ישראל לאורך השנים, מופעים של אלימות משטרתית אינם מפתיעים, ומבטאים בעיות יסוד מערכתיות שהמשטרה מתמודדת איתן מזה עשורים, העיקרית שבהן היא היעדר אפקטיביות של מנגנוני הבקרה הפנימיים והחיצוניים לה

סקירת כמה מהזיכויים הבולטים משנות ה-90 המוזכרים כהוכחות ל"תפירת תיקים", הם למעשה ההיפך הגמור. הזיכוי אינו ראשית ראיה אפילו לתפירת תיק, והפרקליטות אינה קבלן של הרשעות, ואבוי לנו אם כל אישום היה מסתיים בהרשעה. תפקידו של בית המשפט לבחון אם האשמה הוכחה מעל לספק סביר, ואם לא- לזכות

בין הסיבות העומדות מאחורי התנגדותם העזה של שלושת חברי הוועדה - השרה מירי רגב, ח"כ אוסנת מארק וח"כ צבי האוזר לקידום השופט עבאס עאסי לבית המשפט המחוזי בירושלים, ישנו מניע אישי, מניעים פוליטיים ואף חשד כבד לאפליה

סביב הוועדה לבחירת שופטים שפעלה בכנסת הקודמת נקשרו לא פעם פרשיות שפגעו באופי וטוהר המינויים שהחליטה עליהם. כדי שאלה לא ישפיעו על המינויים של הוועדה החדשה שמתכנסת היום לראשונה, יש למנוע ניגודי עניינים בין חברי הוועדה החדשים לשופטים הממונים על ידה

כאשר גוף כמו מח"ש חווה משבר אמון כה עמוק וחמור מצד הציבור, עליו לפעול בשקיפות מרבית ולנסות למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. זה לא קרה בתיק "מחוז ירושלים"

בשעה שמתרבים הקולות מימין לפוליטיזציה של ביהמ"ש העליון, הייתה זו מורשתו של שמגר, שבקרוב נציין שנה לפטירתו, שהתמקדה במינויים על בסיס שיקולים מקצועיים, ולא פוליטיים

המגבלות שאוסרות יציאה של יותר מקילומטר מהבית, אותן החילה ממשלת ישראל גם על הפגנות, הן חריגות בחומרתן בעולם. מהשוואה בינלאומית עולה כי ישראל היא המדינה היחידה שהגבילה את טווח ההפגנות של אזרחיה ביחס למקום מגוריהם

מהי פרשת אום אל-חיראן, מהן הטענות בעניין התנהלות הפרקליטות ומח"ש ומה עשויות להיות התוצאות של בירור התלונה על ידי נציב שירות המדינה? עושים סדר בבלאגן

על אף ההצדקה לשמור על מעמדה של הממשלה בהליכי המינוי של הממונה על התקציבים באוצר, יש להבטיח כי הליך המינוי לתפקיד יבטיח בחירה של גורמים מקצועיים, בעלי יכולות וכישורים גבוהים במיוחד, בין היתר באמצעות ועדת איתור בלתי תלויה והקשחת תנאי הסף

הצעדים שהכריז עליהם אתמול שר המשפטים במחלקה לחקירות שוטרים אמנם חשובים ומבורכים, אך נחוצה רפורמה מקיפה ומעמיקה בהרבה על מנת שנחזה בבשורה אמיתית

קשר ישיר עובר בין הלחץ של השר לביטחון פנים על מפקד מחוז ירושלים, לבין כוונתה של ח"כ אסנת מארק לפעול לבחירת שופטים בעלי תפיסת עולם ימנית שמרנית ברוח הליכוד. מדובר במתקפה משולבת על האופי הממלכתי של השירות הציבורי ושל הרשות השופטת, אשר נועדה להביא לפוליטיזציה של שניהם

משבר האמון שחווה המשטרה מצד הציבור מעמיק בצל האתגרים שמציב בפניה משבר הקורונה. אולם המשטרה במאמציה מיישמת את הנחיות חברי הממשלה, ואלה, כמו גם הגורמים שאמורים לפקח עליה - כושלים במשימתם

על רקע מעצרו של תא"ל (מיל') אמיר השכל וההפגנות שנלוו לכך- חשוב להבין שהבעיה נעוצה במדיניות המעצרים של המשטרה, שהביאה לכך שמספרי המעצרים, כולל מעצרי השווא, תפחו מאז נחקק חוק המעצרים ב-96'. המצב הזה מצריך חשבון נפש מצד המשטרה, אבל גם מצד הציבור

על רקע גל המחאה בארצות הברית, הגיע הזמן שגם בישראל יאמצו מערכת התרעה מוקדמת שתסייע בהתמודדות עם אלימות משטרתית, באמצעות ניתוח מקרים חוזרים של שימוש בכוח, לצד תלונות מצד אזרחים

ההסכם הקואליציוני מבטא בעיקר החלשה שיטתית של האופוזציה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הפרת הנוהג שהשתרש בשנות ה-90, לפיו בוועדה לבחירת שופטים יהיה נציג מהקואליציה ואחד מהאופוזציה. אם חברי הקואליציה אינם מסוגלים לכבד את האופוזיציה מכוח מנהג, יש לקבע את המנהג הזה בחוק

תקנות החירום בעת משבר הקורונה מקנות שיקול דעת מקצועי נרחב לשוטרים כדי לשמור על הסדר הציבורי, אולם כשם ששיקול הדעת המשטרתי מוגבר יותר בעת הזו, כך גם אמצעי הבקרה על המשטרה צריכים להיות מוגברים

בחסות הקורונה, נוקטת הממשלה בצעדים שנויים במחלוקת במטרה לבטל את מערכת האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה הישראלית, תוך שימוש בסמכויות לשעת חירום. גם מבלי להטיל ספק בנחיצותם, היעדר מנגנוני הבקרה על המהלכים הללו מסוכן, והשלכותיו עלולות להישאר איתנו הרבה אחרי שהקורונה תחלוף

בזמן שבישראל השביתו כמעט את כל הפעילות של מערכת המשפט - כיצד מתפקדים בתי משפט בדמוקרטיות אחרות בעולם בתקופת מגפת נגיף הקורונה?

מעבר לקיתונות הביקורת שנשמעו כלפי שר המשפטים על סגירת מערכת בתי המשפט בצל הקורונה, נשאלת השאלה - מדוע בכלל צריכה להיות בידיו סמכות שכזו? במיוחד בזמנים כאלה, הצורך בעצמאות המוסדית של בתי המשפט והעברת סמכויות הניהול משר המשפטים למערכת בתי המשפט, מתחדד

שיטת מינוי השופטים אכן דורשת מספר שינויים שירעננו את התנהלותה, וכדי לנטרל את השיקולים הזרים לטובת אלה המקצועיים, אולם השיטה בבסיסה הוכיחה את עצמה, ואין לשנותה

החלטת הממשלה להקים ועדת בדיקה ממשלתית שתבחן את הנעשה במח"ש, אינה ראויה. העיתוי בו הדבר נעשה- ערב בחירות, כמו גם הבחירה להתמקד במח"ש בלבד, תוך ההתעלמות ממסקנות הוועדה הבין משרדית שהוקמה בדיוק למטרה זו- מצביעים על כך שמטרתה האמיתית של ההחלטה אינה אלא התנגחות בפרקליטות

העבירה העולה לכאורה מכתב האישום של ח"כ כץ היא של מעשה שחיתות. עצם העובדה שהיא נוגעת לפעילות פרלמנטרית, אינה נותנת "רישיון" לפעול בשחיתות

הנימוקים המובאים בבקשתו של ראש הממשלה לחסינות מפני העמדה לדין אינם מתיישבים עם עקרונות הבסיס של חסינות חברי כנסת, שמוענקת לחברי כנסת על מנת שיוכלו לבצע את תפקידם ללא חשש מפני התעמרות מצד הממשלה

החשש מפני פגיעה של התביעה בזכויות חשודים ונאשמים הצטמצם בעשור האחרון בזכות הגברת הבקרה עליה, אולם החשש הזה עדיין קיים וניתן לצמצום באמצעות רפורמות מבניות, שיחזקו את נציבות התלונות ויאחדו את התביעה המשטרתית עם הפרקליטות

מה שברור הוא שהנתונים הללו מזמינים בדיקה מדוקדקת של מנגנון בדיקת התלונות נגד שוטרים. במיוחד על רקע הביקורת הציבורית בחודשים האחרונים על התנהלות המשטרה ומח"ש, לא ניתן להתעלם מהנתונים הללו. התעלמות מהנתונים – בניגוד למח"ש, המשטרה אף אינה טורחת לפרסם את מספר התלונות המוגשות לה – לא תעלימם

הממוצע הכולל של תקופת הכהונה של שופטי בית המשפט העליון מאז הקמתו עומד על 12.4 שנים. יש הטוענים כי הגבלת כהונת השופטים, כפי שמקובל בבתי המשפט לחוקה באירופה, תמתן את הפגיעה הנטענת של הביקורת השיפוטית בעקרון ההכרעה הדמוקרטית, אך האם הדבר באמת הכרחי?

מנגנוני הבקרה על התביעה בישראל אינם מושלמים ומצריכים חיזוק, אך ניסיון העבר מלמד שהפרקליטות דווקא נוטה להקל עם חשודים נבחרי ציבור בשאלת ההעמדה לדין

חיזוק העצמאות המוסדית של בתי המשפט בישראל באמצעות העברת סמכויות ניהול משר המשפטים למערכת בתי המשפט היא רפורמה חיונית שתוביל להגברת אמון הציבור במערכת בתי המשפט תוך חיזוק שלטון החוק בהגנה על ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם. הסדרה חוקית ברורה של מערכת היחסים בין שר המשפטים ובין הרשות השופטת, ובכללה הסדרת אמצעי הפיקוח שיעמדו לרשות השר, תצמצם את הסבירות של עימותים ביניהם

עיקר הוויכוח בישראל על בית המשפט העליון קשור לפסיקותיו בהגנה על זכויות אזרחיות ופוליטיות. אולם הדיון הציבורי ביחס לפסיקות בית המשפט בהגנה על זכויות חברתיות מצומצם הרבה יותר.
בעוד שבקרב משפטנים נערך מזה שנים דיון ער בנושא זה, ואף הובעה ביקורת על בית המשפט העליון על כך שהוא לא מצליח למלא את תפקידו כמגן זכויות הפרט ושבפועל הוא משרת בפסיקה המגינה על זכות הקניין אינטרסים של בעלי הכוח הכלכלי בישראל, הציבור הרחב פחות עוסק בכך.

הליך השימוע נועד לתת הזדמנות לחשוד להניא את הרשות התובעת מלהגיש כתב אישום בשל אינטרס ציבורי או בשל טעות שנפלה בייחוס האישום. אולם יש לוודא שהוא לא יהפוך להליך לא שוויוני שיהיה בו מסלול מיוחד לחשודים מיוחסים

החלטת הממשלה לקדם את חוק המצלמות בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, היא תוצאה של יוזמות רבות שעלו בשנים האחרונות, שמטרתן לפגוע במוסד היועמ"ש על רקע מעמדו העצמאי והבלתי תלוי. אולם אלו בדיוק המאפיינים בתפקידו המאפשרים לו לשמור על שלטון החוק וזכויות הפרט במדינה, במיוחד על רקע כוחה הרב של הממשלה בישראל ומיעוט הבלמים המאזנים

קביעתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי ארגון "דרכנו" הוא 'גוף פעיל בבחירות' אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, מצמצמת את חופש הביטוי הפוליטי בתקופת בחירות ועלולה לפגוע קשות בגופי חברה אזרחית

הירידה במספר התלונות שהתקבלו במח"ש מעלה סימני שאלה רבים, בעיקר על אמון הציבור ביעילות הטיפול בתלונות נגד שוטרים. על ממשלת ישראל לנצל את ההזדמנות שנוצרה לביצוע בדק בית עמוק ויסודי בנוגע למנגנון בדיקת התלונות נגד השוטרים, על מנת להבטיח לציבור שיטור ערכי ומקצועי

אסדרת פעילותם של גופים חוץ-מפלגתיים בבחירות היא מהלך חיוני המשרת ערכים דמוקרטיים כמו שוויון בבחירות ושקיפות. אולם, כפי שהוכח מעבר לכל ספק במערכת הבחירות האחרונה, האסדרה שאומצה בישראל מציבה חובות ותנאים מוגזמים הפוגעים בחופש הביטוי

הרכב הוועדה למינוי שופטים מבטיח שהשיקולים שינחו את חברי הוועדה בתהליך המינוי יהיו מקצועיים ככל האפשר. שינוי ההרכב עלול להכניס לתמונה גם שיקולים פוליטיים ולגרור אותנו אחורה, בעוד מדינות רבות דווקא שואפות להגביר את מעורבות השופטים בתהליך המינוי כדי למנוע פוליטיזציה

דוח מבקר המדינה מעלה תמונה מדאיגה על הנעשה בגוף התביעה שפועל מטעם המשטרה. בהיעדר יישום המלצותיהן של כמה ועדות ציבוריות על איחוד התביעה המשטרתית עם פרקליטות המדינה, יש להדק את הפיקוח והבקרה על התביעה המשטרתית

גורמים בקואליציה המסתמנת טוענים שהביקורת השיפוטית שמפעיל בית המשפט העליון תוקעת מקלות בגלגלי המשילות של ממשלות ישראל, ולכן יש לצמצם את סמכויותיו. ואולם, תזכורת קצרה מוכיחה עד כמה חזקה עוצמתה של הממשלה בישראל ויכולתה לממש את מדיניותה ומדוע צמצום סמכויות בג"ץ יהיה מהלך מסוכן לכולנו

זוהי לא הפעם הראשונה בה עולה הרעיון להנהיג הליכי שימוע בכנסת למועמדים לבית המשפט העליון, אך זו עלולה להיות פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות השופטים, כמו גם שיטה שלא בהכרח מותאמת לאקלים הישראלי

התבטאויותיהם של נבחרי ציבור באשר לתוצאות הבחירות, לפיהן הן משקפות את הלך הרוח גם בנוגע לחקירות ראש הממשלה והחשד בפלילים, מסוכנות. אמנם חלק גדול מהציבור נתן את קולו לליכוד למרות החשדות התלויים ועומדים כלפי העומד בראשה, אך זהו מדרון חלקלק של זלזול בכוחו של שלטון החוק שאסור שייסלל

חוק v15 שעבר בכנסת היוצאת אמנם נועד לשמור על שוויון הבחירות ומטיל פיקוח על גופים חוץ-מפלגתיים שעוסקים בפעילות בחירות, אך נכשל בשמירת האיזון בין השוויון לחופש הביטוי – כאשר הוא מטיל מגבלות חריגות, עמומות ומוגזמות

בזמן שעוד ועוד מדינות בעולם נעות לעבר השיטה הישראלית בכל הקשור למינוי שופטים, דווקא שרת המשפטים שקד מבקשת להתרחק ממנה. השיטה, שמטרתה הוצאת המינוי מידיים פוליטיות, היא מעמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית – ועל כן יש לשמור עליה

שימורה של התביעה המשטרתית עם הקמת המדינה נקבע בעקבות הסדר בין שתי אסכולות – הראשונה רצתה להפקיע מידי המשטרה את תפקידה כתובעת וליצור פרקליטות מדינה מונוליטית ואנרכית, והשנייה שאפה להותיר את התביעה המשטרתית על כנה. מאמר זה סוקר את הסיבות שהובילו לשימורה של התביעה המשטרתית במתכונתה הנוכחית

חוק יסוד: הכנסת אמנם קובע באופן עקרוני שכל אזרח ישראלי בוגר יכול לבחור ולהיבחר, אך בפועל נראה כי קיימים פערים בין החוק לבין המציאות, המונעים מהזכות הדמוקרטית הבסיסית הזו להיות שוויונית ונגישה כפי שמציע החוק.

שרת המשפטים, שמכהנת גם כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, מתהדרת בכך שהביאה לגיוון בתמהיל השופטים מחד, ולמינוי שופטים בעלי השקפת עולם ימנית רבים יותר. טענתה זו צובעת את בחירת השופטים בפוליטיזציה חמורה ומסכנת את אמון הציבור במערכת המשפט

בעוד חוקי המשחק בשוק התקשורת והפוליטיקה עברו שינויים רבים בעשורים האחרונים, החוק המסדיר את תעמולת הבחירות לא שונה או עודכן שנים רבות. נדרשת רפורמה לביטול שידורי התעמולה במתכונתם הנוכחית והתאמת חוק התעמולה למציאות בעידן הדיגיטלי

ככל שמתקרבת שעת ההכרעה בעניין ראש הממשלה, הצורך בביצור שלטון החוק וסמכויות רשויות אכיפת החוק הולך ומתחזק. אימוץ כללי אתיקה בסיסיים על ידי חברי הממשלה יכול להיות צעד מהותי בהנחלת נורמת התנהגות, הצבת קווים אדומים והתוויית דרך מוסרית להתמודדות עם כתבי אישום ועבירות מצד פוליטיקאים

לוועדה לבחירת שופטים יש מעמד מיוחד ורב-משמעות בשיטת המשפט בישראל. אם מבקשים לשנות את השיטה, יש לעשות זאת בזהירות רבה ועל דרך הצמצום, וזאת רק אם הנחיצות בשינוי ברורה ונדרשת

כפיפות התביעה המשטרתית למשטרה, אשר מקשה עליה לתפקד באובייקטיביות, היא רק אחד מהכשלים במבנה התביעה הפלילית בישראל. פרשת המצלמות מהדהדת את הצורך ברפורמה מבנית, שתנתק את התביעה המשטרתית מהמשטרה ותעבירה לפרקליטות המדינה

גם אם מוקדם עדיין להעריך אם חקירות ראש הממשלה והתיקים נגדו יובילו בסופו של דבר לכדי הגשת כתב אישום, לא כל שכן להרשעה, נקודת הזמן הנוכחית מספקת הזדמנות טובה לעשות סיכום של התייחסות החוק למצב בו ראש ממשלה נתון בהליך פלילי, ולהציע כמה תיקונים

למרות שהשופט בדימוס עודד מודריק כבר אינו כפוף לכללי האתיקה השיפוטית, הצטרפותו לצוות ההגנה המשפטית של נתניהו עדיין מעלה סימני שאלה אתיים ומקצועיים

הוראת השרה שקד להדיח את המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר, מייצוג עמדת הממשלה בוועדות הכנסת, נעשתה ללא כל סמכות חוקית. מוטב ששרת המשפטים תתמקד בגיבוי והגנה על המערכת עליה היא אמונה, במקום להתבטא כנגדה כדי להשיג רווחים פוליטיים

מתוקף תפקידו, היועץ המשפטי לממשלה כפוף לממלכתיות ולהתנהלות תקשורתית מושכלת ומאופקת. עם זאת, עליו לספק דין וחשבון לציבור ולהפוך את פעילותו ופעילות המוסד בראשו הוא עומד לשקופה יותר, וכפועל יוצא - גם לאמינה יותר

ד"ר גיא לוריא, חוקר במרכז למוסדות וערכים דמוקרטיים מגיב למאמר גיל ברינגר, יועץ שרת המשפטים על מאמרו בכתב העת השילוח: השאיפה להפוך את היועץ המשפטי לאיש אמונו של השר, גם במחיר של עיקום החוק וכללי המינהל התקין מסוכנת ולא ראויה

בדיון הציבורי הנערך בישראל בתקופה האחרונה, נשמעת לעתים הטענה שלפיה בית המשפט העליון בישראל הוא חריג יחסית לבתי משפט בעולם בהיקף המופרז של הביקורת השיפוטית שהוא עורך על חקיקה. אין זה פשוט למדוד אקטיביזם שיפוטי, דבר הכרוך בסוגיות מורכבות של הגדרה, ולא כאן המקום לעשות זאת

הערכת התפקוד של מערכת המשפט מעורר שאלות לא פשוטות. לדוגמא, האם נכון להתייחס לראשי התביעה, הייעוץ המשפטי ובתי המשפט כמכלול אחד וכראשי "מערכת המשפט"? האם נכון לבחון את תפקוד הרשות השופטת רק באמצעות "מדדי יעילות" תוך התעלמות מהמתח בין יעילותה הכוללת – שאין עוררין על חשיבותה – לבין תכלית קיומה לשם פתרון סכסוכים ועשיית צדק בכל מקרה ומקרה?

הביקורת הציבורית והתקשורתית כלפי היועץ המשפטי לממשלה הולכת ומחריפה, וההפגנות השבועיות מול ביתו רק גדלות. ביקורת כלפי היועץ המשפטי לממשלה לגיטימית ואף עשויה להיות מוצדקת, אולם אי אפשר שלא לתהות אם אין זה ראוי להעניק ליועץ המשפטי לממשלה ולמערכת אכיפת החוק יותר אשראי. הטלת דופי במניעי היועץ המשפטי בשלב הזה אינה מועילה ויש להמתין למסקנותיו 

מהי הרוח העצמאית של שופט בשפיטתו; מהן ההטיות הקוגניטיביות והמוסדיות העלולות לשבש עצמאות זו; וכיצד באה לידי ביטוי מסורת הרוח העצמאית שהפגינו שופטי בית המשפט העליון מהיווסדו? מתוך "ספר דורית ביניש"

הצעת החוק שעלתה אתמול בכנסת, לפיה כל שר ימנה את היועץ המשפטי במשרדו בהתאם להמלצותיה של ועדת איתור, אשר בראשה יעמוד מנכ"ל משרדו, היא חלק ממגמה כוללת של יוזמות ממשלתיות שמבקשות לכרסם בשלטון החוק. מדובר ב"שינוי טכני קטן", לכאורה, אך למעשה בצעד משמעותי נוסף המצטרף למגמה הכוללת, ובפרט לניסיון המתמשך לפגוע בעצמאות השירות הציבורי

הצעת החוק תוביל לדרדור נוסף במדד אמון הציבור כלפי מוסדות השלטון ונבחריו. אי אפשר להתעלם מהעובדה כי מדובר בהצעה שנתפרה למידותיהן של הפרשות הנוכחיות הקשורות בראש הממשלה

לפי החלטת בג"ץ, בבחירות הבאות יוכלו מפלגות או תומכיהן לעשות שימוש כמעט ללא הגבלה בפרסום באינטרנט. הפיקוח יחול על ידיעות אחרונות ומעריב אך לא על ynet ו"וואלה!". בטלוויזיה יוקרנו סרטונים באופן מוגבל ולפי הקצאה. ובפייסבוק, ללא הגבלה. כבר כשנתיים יושבת על המדוכה ועדה האמורה לעסוק בעניין – והמלצות סופיות אין

בדיונים שנערכו בתקופה האחרונה על "שיטת הסניוריטי" למינוי נשיא בית המשפט העליון (קרי, מינוי אוטומטי לפי ותק), נזנח נושא חשוב אחד: בשיטת המשפט הישראלית אין לרשות השופטת עצמאות מוסדית בענייני מינהל שיפוטי

הקוד האתי שפירסם פרופ' אסא כשר להתנהלות המרצים במל"ג יפגע בעצמאות המוסדות האקדמים ובאיכותם והוא מנוגד לחוק המל"ג

בתקופה הקרובה תעמוד הוועדה לבחירת שופטים לפני הצורך לבחור שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון. מי שעוסק בשאלה אם רצוי לבחור שופט שמרן או אקטיביסט מחמיץ את הסוגיה החשובה באמת. היום מכהן בבית המשפט העליון שופט ערבי אחד

האינפלציה ביוזמות חקיקה לשינויים בבימ"ש העליון גורמות לכרסום ברוחם העצמאית של השופטים

פרופ' קרמניצר וד"ר לוריא משיבים למאמר של פרופ' מני מאוטנר, אשר טען לאחרונה כי יש להגביר את כוחם של הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים, שוללים מתן כוח מכריע לפוליטיקאים בהליך מינוי השופטים, ומסבירים מדוע מוצדק להותיר כפי שהוא את משקל קולם של השופטים בהליך.

דו"ח המבקר מחייב רפורמה בחוקי מימון המפלגות בישראל. מן הראוי להסדיר את פעילות הארגונים החוץ־מפלגתיים שקשורים לבחירות. עם זאת, כדי לא לפגוע בחופש הביטוי, אסור שיוטלו מגבלות חריפות מדי על פעילות הבחירות שלהם. בהקשר זה, אסור שהחשש מפני כסף שיזרום למערכות הבחירות ישמש אמתלה לאכיפת יתר ולדיכוי יוזמה אזרחית וביטוי מגוון וחופשי בבחירות.

ד"ר גיא לוריא על מהותה ומתכונתה (אם בכלל) של הביקורת על התביעה הכללית.

נציבות הביקורת הוקמה כדי לקדם את התנהלותה המקצועית, הבלתי-תלויה, השקופה וההגונה של התביעה, וזאת כדי לשמר את אמון הציבור בה. לכן, על הנציב להיות חזק דיו ולקבל סמכויות שיאפשרו לו למלא את תפקידו. מן הראוי שגם נציב בירור תלונות הציבור ימונה באמצעות ועדת איתור מקצועית-ציבורית, ושהאפשרות של העברתו מתפקידו צריכה להיות מצומצמת בעילותיה ולא תלויה ברצונו הטוב של שר כזה או אחר.

שקיפות ומדדים להערכה ביצועית- שני נדבכים שלא קיימים היום בהערכת תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה. לתשומת לב וועדת האיתור לבחירת היועמ"ש הבא- קראו המאמר של קרמניצר ולוריא להבטחת הצלחתו של מי שיחליף את ויינשטיין. 

היועץ המשפטי הבא, כמו קודמיו, יידרש לכישורי מנהיגות, ליכולות ארגון, לעצמאות מחשבתית, ליושרה, לנחישות, ליוזמה ובעיקר ליכולת עמידה על עקרונותיו, וזאת הן כאשר הוא יסייע לממשלה ביישום מדיניותה במסגרת החוק, והן כשהוא יקדם באופן אקטיבי את שלטון החוק ויגן על עקרונותיה החוקתיים של ישראל. 

מאמר מתוך גיליון 29 של כתב העת "עורך הדין"

אף שפיצול מוסדי של משרת היועץ המשפטי לממשלה יביא לחיזוק שלטון החוק, תנאי לכך הוא שהפיצול ייעשה בשום שכל. מן הראוי שהפיצול יכלול הקמת רשות תביעה עצמאית שתהיה מנותקת מהזירה הפוליטית ושהיועמ"ש ימשיך להחזיק בסמכות הבלעדית לייצוג המדינה בעניינים אזרחיים ובבג"ץ, וכך יישמר כוחו כשומר סף.

לקראת ההצבעה במליאת הכנסת לבחירת שני נציגיה בוועדה לבחירת שופטים, שלחו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר גיא לוריא מכתב חריף לשרים כחלון ושקד ולכלל חברי סיעת כולנו, בו הם מוחים על "הדיל" שבמסגרתו מבקשת הקואליציה להביא לבחירת נציג של מפלגת ישראל ביתנו מטעם האופוזיציה, באופן שיפר את האיזון החוקתי הנהוג. 

הוועדה הציבורית לבחינת רפורמה מקיפה בחוק תעמולת הבחירות, אשר בראשה תעמוד נשיאת בימ"ש העליון בדימוס, השופטת דורית בייניש חייבת לעצב מחדש את סדרי תעמולת הבחירות בישראל, באופן שישמר את חופש הביטוי הפוליטי אבל גם ובעיקר יתמודד עם המציאות התקשורתית העדכנית.

חוק הבחירות (דרכי תעמולה) הוא נטע זר במציאות התקשורתית והפוליטית של היום. המחברים מציעים שורה של המלצות לשינוי החוק לקראת הסדר חוצה מדיה.

אם תתקבל, הצעת החוק תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכות הגישה לערכאות. היא תחייב את בתי המשפט להכריח מתדיינים לנהל את ההליכים בניהם בפני בורר וללא חובת הסכמת הצדדים.

לזכות הגישה לערכאות שיפוטיות מעמד חוקתי מיוחד במשפט הישראלי. הצעת החוק 'בוררות חובה' פוגעת בזכות הגישה לערכאות; היא מהווה הפרטה של שירות חיוני שמדינה אמורה לספק לאזרחיה. נדרש טיפול בעומס בבתי המשפט וזו אכן מטרת ההצעה, השאלה המרכזית היא האם בכל מחיר, גם בפגיעה בנגישות האזרח למערכת הצדק. קראו את מכתבם של פרופ' מרדכי קרמניצר, עו"ד גיא לוריא ועו"ד עמיר פוקס, שנשלח ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

בניסיון להימנע משיקולים פוליטיים מבקשת הצעת חוק חדשה למנות מבקר לפרקליטות שימונה על ידי הכנסת. מדובר בהצעה מסוכנת לשלטון החוק ולשוויון לפניו, שכן משמעותה עירוב שיקולים פוליטיים בניהול הליכים פליליים ופגיעה בעצמאותה המקצועית של הפרקליטות.

הצעת חוק חדשה מציעה להקים נציבות ביקורת על פרקליטות המדינה. למרות הצורך בביקורת על הפרקליטות, סבורים  מרדכי קרמניצר וגיא לוריא כי ההצעה הנוכחית  אינה יעילה, וכי היא יוצרת ביקורת פוליטית על הפרקליטות ולא מקצועית.