חוות דעת

חוק מינוי יועצים משפטיים

בעקבות הפרסום על יוזמת שרת המשפטים להעביר את דרך קביעת היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה לוועדות האיתור, אומרים במכון הישראלי לדמוקרטיה כי אמנם ניתן לשנות את דרך המינוי ולהעבירה לוועדה, אך לא בהרכב ובשיטה שמציגה השרה.

במכתב שנשלח לפני חודש, על רקע פרסום כוונתה בנושא, כותבים פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר גיא לוריא לשרה שקד, כי לא ברור מה הפגם בשיטה הנוכחית שיש לשנותה. עם זאת הדגישו, במידה והשרה רואה צורך כזה, יש לעשות זאת באופן שיבטא את מהות תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה- להעמיד לרשות המשרד את הכלים המשפטיים ליישום מדיניותו תוך שהוא משמש שומר סף המקפיד על כך שהמשרד פועל בהתאם לחוק. לפיכך, בכל הצעה, על היועץ המשפטי להישאר עצמאי מהמשרד בחוות דעתו המקצועית תוך שהוא כפוף מקצועית ליועץ המשפטית לממשלה.

קרמניצר ולוריא מציעים מודל שבמסגרתו יעמוד בראשות ועדת האיתור שופט עליון בדימוס שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון ויקחו בה חלק נציג נציבות שירות המדינה, יועץ משפטי ממשרד ממשלתי שימונה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, מנכ"ל המשרד הרלוונטי ואיש אקדמיה המומחה לתחום המשפטי הרלוונטי שימונה על ידי נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים. כל זאת ברוח מסקנות ועדת אברמוביץ שבחנה את הנושא בשנת 2008 באופן מעמיק.

לאור פרסום העקרונות של הצעת השרה הבוקר, אומרים קרמניצר ולוריא כי מדובר על פניו בהצעה שתביא לפוליטיזציה של משרת היועץ משום שהגורם שיהיה אמון על המינוי הוא הדרג הפוליטי ולא היועץ המשפטי לממשלה, לו תינתן זכות וטו בלבד. עוד אומרים קרמניצר ולוריא, כי בכל מצב יש לוודא שאורך הקדנציה של היועץ הוא מלא ולא קשור לאורך הקדנציה של השר, זאת בייחוד על רקע העובדה שבישראל מתחלפים שרים מדי שנתיים בממוצע. עוד מדגישים החוקרים, כי חובה שמינוי חברי הוועדה השונים ייעשה על ידי גורמים מקצועיים ולא על ידי השר.