הרשות השופטת ואכיפת החוק

חיפוש חופשי

תוצאות חיפוש ל: הרשות השופטת ואכיפת החוק

102 תוצאות

מאמרים

המידתיות המשפטית היא המסגרת המשפטית המובילה להכרעה שיפוטית במקרים של התנגשות בין ערכים. יחד עם זאת, מעט מאד ידוע אודות הגורמים המשפיעים על גיבוש שיפוטי מידתיות. המחקר הזה הוא בגדר המחקר האמפירי הראשון בהקשר הזה, והוא מבוסס על מדגם של 331 מומחים משפטיים (עורכי דין ומשפטנים אקדמיים).

תום הקדנציה של הנציבה הארצית הראשונה, עו"ד ציונה קניג-יאיר, ותחילת הקדנציה של הנציבה החדשה, עו"ד מרים כבהא, הוא עיתוי מתאים ללמוד מן הניסיון שהצטבר עם פעילות הנציבות, ולבחון עריכת תיקונים בכדי לשדרג את מעמדה.

שנים של "אילוף" של הימין הפוליטי את המערכת המשפטית, שירותי הביטחון והמשטרה, הביאו לכך שהתגובות שלהם אל מול הימין האלים הן רופסות ואינן שוות ערך לאלה שכנגד טרור פלסטיני. המערכת חייבת לעבוד שינוי תפיסתי עמוק שצריך להתחיל בביטול החלוקה על בסיס לאום בשב"כ.

לאחרונה הוגש לשר המשפטים הדו"ח הסופי של הוועדה בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר, לבחינת עברות ההמתה בישראל. בחוות הדעת המפורטת שהוגשה, מציעה הוועדה רפורמות מרחיקות לכת בנושא זה. עיינו בתקציר הדו"ח ובנוסח המלא.

יאיר שלג על הנסיבות שהביאו לאירועי השבוע שעבר בשומרון: התהליכים הפוליטיים והאידאולוגיים בקרב המתנחלים, וגם המשבר הכללי במעמד הסמכויות, וסמכות שלטון החוק בפרט, בחברה הישראלית.

האינפלציה ביוזמות חקיקה לשינויים בבימ"ש העליון גורמות לכרסום ברוחם העצמאית של השופטים

על בית המשפט העליון בישראל מוטל הנטל הכבד של עמידה מול השררה בתנאים לא פשוטים. עליו להגן על זכויות האדם והמיעוט בישראל כנגד רוב מזדמן בכנסת, כנגד מנגנון בירוקרטי דורסני, כנגד שאפתנות פוליטית פוגענית.

בתקופה הקרובה תעמוד הוועדה לבחירת שופטים לפני הצורך לבחור שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון. מי שעוסק בשאלה אם רצוי לבחור שופט שמרן או אקטיביסט מחמיץ את הסוגיה החשובה באמת. היום מכהן בבית המשפט העליון שופט ערבי אחד

איננו יכולים בלי הלוויתן. תומס הובס, שכינה כך את השלטון, הבהיר את נחיצותו של כוח מרכזי לשם תפקודה של חברה מתוקנת שמקיימת סדרים שמבטיחים לנו יציבות, יעילות ובטחון. גם חז"ל, מפי חנניא סגן הכהנים, מבטאים רעיון דומה: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו"

נגן
חוות דעת

הבנאליות של השחיתות

העיסוק התקשורתי בהפחתת שליש מעונשו של אולמרט פוגע בסופו של דבר במאבק האמיתי בשחיתות. בלהט הדיון, נכרכות ביחד בטעות שתי שאלות- סוגית ההרתעה שבעונש ושאלת אמון הציבור במלחמה בשחיתות

סקירת מאמרו של ידידיה צ' שטרן 'בין שופט לשיפוט', בעקבות צאת ספרו של אהרן ברק שופט בחברה הדמוקרטית*

המסר המטעה, ההתיישנות שחותרת תחת האמת והדמיון המופרך לצרפת. החוק של ח"כ אמסלם ומטרתו האמיתית

פסק הדין באשר לשבת התל-אביבית הדגים את הקשר שבין זהות השופט לבין הכרעתו: שני השופטים הדתיים פסקו בדרך המתאימה להעדפות אופייניות לציבור הדתי, ואילו חמשת חבריהם הכריעו בכיוון ההפוך. למערכת המשפט דרושים שופטים שלבם מכוון אל המכנה המשותף של חלקיו המרכזיים של הקולאז' הישראלי

התפישה שיש לעשות ככל הניתן להרחיק את השפעת השר על יועצו המשפטי לא קובעת בהכרח שמישהו מואשם באופן מיידי בהיותו מושחת, אלא שבאופן כללי צריך לשמור על למקסימום מרחק, או היעדר זיקה, בין היועצים המשפטים ושומרי סף אחרים לבין השרים שעימם הם אמורים לעבוד. זאת כדי להבטיח שההחלטות המתקבלות במערכת הממשלתית הן הכי נקיות והכי מקצועיות שאפשר להשיג.

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ההצעה להפוך את תפקיד היועץ המשפטי במשרדי הממשלה למינוי פוליטי: "חקיקה שחותרת תחת מהות התפקיד במטרה להפוך את היועצים ממשרתי הציבור לעושי דברם של השרים"

המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד הצעת החוק שתאסור על בג"ץ לפסול חוקים: "פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות ובזכויות האזרח והמיעוטים בישראל"

ניתן לשנות את דרך המינוי, אך לא בהרכב ובשיטה שמציגה השרה שקד

מדובר בהצעה תמוהה, שכן לאור הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, כבר היום לא מועברת המלצה לפרקליטות אלא אך ורק סיכום תיק. שינוי המצב הנוכחי בהתאם לחוק המוצע, ימנע מהגוף שעסק זמן רב בחקירה מ"לחבר את הנקודות" ולסייע בידי הפרקליטות למלא את תפקידה

לקראת הדיון המחודש בוועדת שרים לחקיקה על "חוק ההמלצות": "השינויים האחרונים מוכיחים שמדובר בחוק תפור המנצל את כוחם של המחוקקים בכדי להיטיב עם ראש הממשלה"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי ועדת חוקה לקראת ההצבעה על חוק נציבות הביקורת על התביעה: "החוק בנוסחו הנוכחי מאפשר מעורבות פוליטית בנציבות- אין להעביר אותו בכל מחיר".

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק נציבות הביקורת על התביעה: בניגוד לנטען- אין כל סתירה בין קיומה של ביקורת מערכתית לבין פעילות מבקר המדינה.

רבים יהיו מופתעים לשמוע, שהפרקליטות איננה הגוף שמנהל את רוב האישומים הפליליים בישראל. תואר זה שמור לחטיבת התביעות של המשטרה, אשר מגישה כ-87% מן התביעות הפליליות בישראל. הוראת השעה המסדירה את חלוקת העבודה בין המשטרה לפרקליטות, תפוג בקרוב. האם אין מקום להפסיק את הכפיפות של התביעה המשטרתית למשטרה ולאחד את התביעה המשטרתית עם הפרקליטות?

נציבות הביקורת הוקמה כדי לקדם את התנהלותה המקצועית, הבלתי-תלויה, השקופה וההגונה של התביעה, וזאת כדי לשמר את אמון הציבור בה. לכן, על הנציב להיות חזק דיו ולקבל סמכויות שיאפשרו לו למלא את תפקידו. מן הראוי שגם נציב בירור תלונות הציבור ימונה באמצעות ועדת איתור מקצועית-ציבורית, ושהאפשרות של העברתו מתפקידו צריכה להיות מצומצמת בעילותיה ולא תלויה ברצונו הטוב של שר כזה או אחר.

מאמצי המיתוג של "חוק העמותות" והשימוש לרעה במושג "שקיפות" לא יצלחו. אם החוק יעבור, תהיה לו תוצאה אחת: תיוג ו"שיימינג" של ארגוני זכויות אדם, דבר שיפגע קשות בפועלם.

אסור לשתוק לנוכח הצעות החוק האחרונות, שגם אם לא יתקבלו, מכרסמות בערכי השוויון והממלכתיות. 

בניסיון להימנע משיקולים פוליטיים מבקשת הצעת חוק חדשה למנות מבקר לפרקליטות שימונה על ידי הכנסת. מדובר בהצעה מסוכנת לשלטון החוק ולשוויון לפניו, שכן משמעותה עירוב שיקולים פוליטיים בניהול הליכים פליליים ופגיעה בעצמאותה המקצועית של הפרקליטות.

מאמר מתוך גיליון 29 של כתב העת "עורך הדין"

האם מרשה לעצמה הפרקליטות להטעות את הציבור בהסתמך על כך שהוא אינו נחשף לעובדות לאשורן? 

בעוד שאזרחי ישראל הזדעזעו מקמפיין הסרוגים בפרויקט כרמי גת, ממשיכה המדינה לתת גושפנקא לוועדות הקבלה שהם בגדר גזענות בחסות המדינה

הריסת בתים אינה הפרקטיקה המשפטית היחידה שמכוונת להרתעה, פרקטיקות כאלה נהוגות גם במשפט פלילי. אך האם יעלה על הדעת להחליט, לגבי מגזרים שסטטיסטית מעורבים יותר בפשיעה, או מכבדים פחות את שלטון החוק, שכלפיהם נדרשת יותר הרתעה?

מאמר מתוך גיליון 29, אוקטובר 2015, של כתב העת "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין בישראל.

על מנת להילחם בעבריינות ובריונות מסוכנות יש להוסיף משאבי אכיפה משטרתיים וחקיקה מחמירה. אבל אסור בתכלית האיסור על פקידי שלטון ופוליטיקאים לנסות להשפיע על תוצאות של הליכים ספציפיים, ואסור להם לפגוע בשום דרך, בוודאי לא בקשר לקידום מקצועי, בשופטים הפוסקים שלא לפי דעתם.

אף שפיצול מוסדי של משרת היועץ המשפטי לממשלה יביא לחיזוק שלטון החוק, תנאי לכך הוא שהפיצול ייעשה בשום שכל. מן הראוי שהפיצול יכלול הקמת רשות תביעה עצמאית שתהיה מנותקת מהזירה הפוליטית ושהיועמ"ש ימשיך להחזיק בסמכות הבלעדית לייצוג המדינה בעניינים אזרחיים ובבג"ץ, וכך יישמר כוחו כשומר סף.

אם ההסדרים החדשים אליהם הגיעה המדינה הם "כשרים" ועומדים בכללים הבינלאומיים המקובלים, מדוע סירבה המדינה בדיון שנערך בבית המשפט ב- 13 ביולי לחשוף פרטים על ההסדרים עם המדינות השלישיות ולהעמידם למבחן משפטי וציבורי, ומדוע בית המשפט אינו דורש ממנה לעשות כן?

אסור שהמעצר המנהלי ישמש תחליף למשפט הפלילי, ודרך לעקוף את דרישות ההליך ההוגן המאפיינות את המשפט הפלילי. אסור שהמעצר המנהלי יבוא במקום מאמץ חקירתי ומודיעיני בתחום האכיפה הפלילית, כקיצור דרך על רקע של אוזלת יד.

השפל אליו הגענו מחייב שינוי עמוק בהתנהגות השלטונית, באכיפת החוק וברתימת מערכת החינוך למערכה נגד השנאה, הגזענות והאיבה לאחר, תוך הטמעת שוויון ערך האדם וקדושת חייו, באשר הוא אדם. כדאי שנזכור- היחלשות של שלטון החוק, מזמינה פריעת חוק. ובהעדר שלטון חוק, אין תקומה לחברה.

חוק ההזנה בכפייה אושר במליאת הכנסת. החוק, שסותר את כללי האתיקה הרפואית יפגע קשות בכבוד האדם של האסירים. סיטואציה שבה קושרים אדם ומזינים אותו בכח גורמת לו כאב וסבל, מפרה את האוטונומיה שלו עלולה לגרום לו נזק ולהביא למותו.

לקראת ההצבעה במליאת הכנסת לבחירת שני נציגיה בוועדה לבחירת שופטים, שלחו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר גיא לוריא מכתב חריף לשרים כחלון ושקד ולכלל חברי סיעת כולנו, בו הם מוחים על "הדיל" שבמסגרתו מבקשת הקואליציה להביא לבחירת נציג של מפלגת ישראל ביתנו מטעם האופוזיציה, באופן שיפר את האיזון החוקתי הנהוג. 

שלב זרועות, חזק את שיתוף הפעולה עם ארגונים אחרים ודאג לשיפור אמון הציבור במשטרה. קראו את עצותיו של פרופ' יובל פלדמן, ראש התכנית לרפורמה ביחסי עבודה במכון, למפכ"ל החדש.

ב-22 בספטמבר 2014 פסל בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ את התיקון לחוק למניעת הסתננות. פסק הדין המרכזי קובע כי שני ההסדרים פוגעים יתר על המידה בזכויות לחירות הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובזכויות לכבוד,  ואינם עומדים בדרישת המידתיות. קראו את ניתוח פסק הדין.

בימים אלה מגבש ראש הממשלה יחד עם שותפיו הפוטנציאליים את קווי היסוד של מפלגתו. אלו ימים קריטיים לדמוקרטיה. מה תבחר הממשלה החדשה לשים בראש סדר עדיפויותיה? האם פגיעה בסמכויות בית המשפט והחלשת עקרונות דמוקרטיים, או שאולי דווקא הבטחה על שמירת המקום שאמור להגן ולבצר את זכויות המיעוטים. ד"ר עמיר פוקס, במאמר שפורסם בעיתון הארץ.

ריבוי מקרי השחיתות בשלטון המקומי נובע מהיעדר שקיפות, נורמות עבודה לקויות והתייחסות מתמשכת למשפט הפלילי כנקודת ההתייחסות למה נחשב שחיתות ומה לא. דו"ח שנכתב במכון הישראלי לדמוקרטיה, מצא כי מאבק נחוש בשחיתות צריך להיות מערכתי, מניעתי, שוויוני וצופה פני עתיד.

פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין חוק ועדות הקבלה הוא פסק דין מאכזב משום שבית המשפט פספס הזדמנות להשמיע מסר חד וברור כנגד גל החקיקה האנטי-דמוקרטית שאפיינה את הכנסת השמונה-עשרה. בית המשפט לא עשה את שהיה עליו לעשות, אבל גם לא "הכשיר חוקתית" את החוק. הוא השאיר פתח ברור לפסול את החוק בעתיד.

היועץ המשפטי לממשלה החליט לפני ימים ספורים כי אין לפתוח בחקירה נגד הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת בגין הסתה לגזענות. לא רק שהנימוקים שהציג היועץ אינם משכנעים, הם מנוגדים לשכל הישר ואף מקוממים מהיותם מנוגדים לעקרונות שלטון החוק והשוויון בפני החוק.

הקרב שמנהלת שקד על המינויים הבאים לבית המשפט העליון והמחיר שכולנו משלמים עבור הקרב הוא אמיתי וכואב וילווה את הדמוקרטיה הישראלית הרבה אחרי ששאלות מינויים אישיות כבר ישכחו.

חנינה לאלאור אזריה עוד בטרם יבשה הדיו על הכרעת הדין היא טעות משפטית ומוסרית.

​על פרשת נתניהו-מוזס יש להסתכל גם בעיניים ערכיות ולא רק בהיבט הפלילי. הפרשה מציגה בעיות מבניות בשוק התקשורת ולא פחות מכך, מטילה את האחריות גם לפתחו של הציבור.

ישנם מקרים שבהם הצדק מנוגד למציאות המשפטית. השאיפה של בית המשפט חייבת להיות לצמצם מקרים אלו במיוחד במצבים שבהם המדינה היא שמביאה למחדל גדול ומתמשך כמו באום אלחירן.

ב 31 בדצמבר 2007, דנה ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת החוק לאיסור פרסום שמו של חשוד בעברה פלילית לפני שהוגש נגדו כתב אישום. המאמר שלפניכם מבקר את הצעת החוק בנימוק של פגיעה באינטרסים הציבוריים ומציע הסדר משפטי חלופי.

גם אוהבי המשפט העברי ודורשי טובתו צריכים להתנגד לתיקון המוצע. הניסיון מלמד כי לא בדרכי כפייה ניתן לחולל יחס חיובי כלפי המשפט העברי. להפך- הכפייה מרחיקה ומנכרת. זאת ועוד, אין זה לכבודו של המשפט העברי שלשם "מכירתו" מסתירים את פגמיו וחולשותיו. לא על הדרך הזו תהיה תפארתו, ויש לו תפארת

אמרו מעתה - המבקש לסלול את הדרך להפיכת ישראל למדינה אתנוקרטית-דתית, והמאמין כי לעולם חוסן פוליטי להשקפת עולם זו, יש לו סיבה טובה לתמוך בהוראת ההתגברות. מי שמבחינתו מדינה כזו היא חלום בלהות - צריך להתנגד לכך

סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה בראשות מפכ"ל המשטרה, ערך יום עיון והעמקה בנושא יחסי המשטרה והמגזר הערבי במכון הישראלי לדמוקרטיה.

 

הצעת החוק המבקשת להגביל את העתירות הציבוריות בישראל מסוכנת לשלטון החוק.

הצעת חוק שתפגע בשלטון החוק, באמון הציבור במוסדות השלטון ושאינה לה כמעט אח ורע בעולם הדמוקרטי.

לקראת הדיון הצפוי בוועדת הכנסת בהצעת החוק המבקשת למנוע מחברי כנסת לעתור לבג"ץ בנושאים ציבוריים, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי הוועדה המבקשת מהם לדחות את הרעיון על הסף.

ז'בוטינסקי היה מגדולי הוגי הדעות הציונים. בעיניי - הגדול שבהם. מי ייתן וקברניטי המדינה, ואזרחיה, יעיינו בכתביו ויאמצו משם את משנתו הליברלית-דמוקרטית.

בית המשפט העליון זיכה בשבוע שעבר את הבריונות עם קביעתו שאין לקיים את מצעד הגאווה בבאר שבע. הדיון העיקרי בדבר חשש מאלימות, איפשר לבריונות לרמוס את חופש ההפגנה. 

השבועות האחרונים מדגימים את בלבול המערכות שאנו חיים בו בשלוש זירות ענק: כלכלה, צבא ודת. כל אחת מהזירות מציפה שבר עומק, כרוני, בחברה הישראלית: השבר החוקתי, השבר המוסרי והשבר הדתי. 

חוות דעת שכתבו פרופ' מרדכי קרמינצר וד"ר עמיר פוקס לועדת השרים לענייני חקיקה, שומטת את הקרקע תחת עקרונותיה הבסיסים ביותר של הצעת חוק העונשין (תיקון- גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשע"ה.

עצם היכולת של הרוב הפוליטי, ולו הזעום ביותר בישראל, לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, היא האקדח האמיתי המונח על שולחנה של כל קואליציה בישראל.

מכתב הרבנים הקוראים לבוא לעמונה ולהתנגד לפינוי מחייב זהירות יתרה בשל תפקידם בחברה הדתית ואחריותם כלפי ציבור המאמינים.

לקראת הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בנוגע לחוק נציבות הביקורת על הפרקליטות, נשלחה חוות דעת לחברי הוועדה המבקשת לשנות את נוסח החוק, כך שגם מוסד הביקורת המערכתית ישאר בידי הנציבות ולא כחלק מביקורת פנים.

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לחברי הכנסת להתנגד לחוק ההשעיה: "המקום להתמודד עם תמיכה במאבק מזוין או הסתה הוא בבית המשפט ולא בכנסת"

יש להפריד בין הגוף התובע לגוף החוקר ולהעביר את סמכויות התביעה המשטרתית לפרקליטות המדינה; לתביעה המשטרתית אין יכולת לייצג את האינטרס הציבורי

ספרים