מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, נעמי נוימן
נעמי נוימן, לשעבר ראש המחקר ועיצוב המדיניות בשב"כ וכיום עמיתת מחקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, מגיעה ל"סדר חדש" לריאיון ראשון ולשיחה על אחת השאלות שישראל הפסיקה לדבר עליהן: לאן הולך הסכסוך הישראלי-פלסטיני?
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, ולאחר שתפיסת "ניהול הסכסוך" קרסה בבוקר ההוא, ישראל עוד לא מציבה תפיסה חלופית, ולא אופק ביטחוני או מדיני ברור. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מנתחת נוימן את התפיסות שהובילו ל-7 באוקטובר ואת החלופות שנמצאות היום על השולחן. נוימן מסבירה מה קורה בצד הפלסטיני: על מצבה של הרשות הפלסטינית ומה עומד מאחורי הירידה בתמיכה בחמאס ובמאבק המזוין.
נוימן מנתחת את סיכויי ההתלקחות בגדה וסיכויי ההיפרדות מהפלסטינים לאור המחירים שמשלמת החברה בישראל על היעדר הכרעה בסכסוך המדמם.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
איזה שטח ישראל מתכננת לספח וכמה תושבים צפויים להיכלל במדינת ישראל לאחר הסיפוח; מה צפוי לקרות ליישובים שאינם כלולים בגושי ההתיישבות? וכיצד יתקבל המהלך בקהילה הבינלאומית. כל התשובות לכל השאלות
מאת: פרופ' עמיחי כהן
בהחלטתו בעניין חוק ההסדרים השבוע, הציב בית המשפט במרכז הדיון המשפטי את אי השוויון המובנה ביחסי הכוח בין המתנחלים לפלסטינים ביהודה ושומרון
ישראל מחויבת לאפשר אספקת חשמל, אין היא מחויבת לממן את אספקת החשמל. מאז השתלטות החמאס על הרצועה, הרשות הפלסטינית המשיכה לממן את תשלומי החשמל לחברת החשמל בישראל ואת אספקת הדלק לתחנת הכוח. החמאס, לעומת זאת, גובה כנראה תשלומים בגין חשמל מתושבי הרצועה ואולם אינו מעביר אותם לרשות הפלסטינית
מאת: פרופ' עמיחי כהן
העצרת הכללית של ארגון האומות המאוחדות שדרגה את מעמדה של הרשות הפלסטינית למעמד של מדינה משקיפה. מהי משמעות מהלך זה?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
אירועי חודש יוני 2007 ברשות הפלסטינית הם הזדמנות להבהיר מהי שיטת המשטר הנהוגה בה ומהן הסמכויות של יושב ראש הרשות וראש הממשלה על פי החוקה שהתקבלה ב-2002 ותוקנה ב-2003. (ראו החוקה הפלסטינית)
נדמה לי שהמחלוקת העיקרית ביני לבין עו"ד לופט היא אכן בשאלה אם ישראל היא עדיין "המעצמה הכובשת" בעזה ובשל כך חלים עליה דיני הכיבוש של המשפט הבינלאומי ההומניטארי, שתים עשרה שנה לאחר ההתנתקות.
מאת: עו"ד מיכל לופט
במאמרו של לירון ליבמן, נטען שישראל אינה חייבת לספק חשמל לעזה, אם היא לא מקבלת על כך מימון. ואולם, אין במשפט הבינלאומי הוראה שמתנה את אספקת הצרכים ההומניטאריים של תושבי שטח כבוש בקבלת תשלום על כך. זאת, לא בכדי. המשפט הבינלאומי מטיל על מדינות אחריות כאשר הן שולטות בשטח זר. אחריות זו כוללת את החובה לא רק לאפשר העברת חשמל לתושבים, אלא גם לספק אותו, מקום בו אין מקורות מספיקים שלו בשטח. בית המשפט העליון הישראלי הכיר בכך, ולכן אין ספק כי החלטת ישראל לצמצם את אספקת החשמל לעזה לאור הפסקת מקורות המימון, מהווה הפרה של החובות הבינלאומיות של מדינת ישראל