אל"ם (מיל') ד"ר לירון ליבמן

מחד אין בסיס לטענות על גזענותו של החוק, ומאידך ראוי לתת מעמד קבע לאלו שממילא נמצאים כאן שנים רבות. מאחורי הארכת חוק האזרחות והכניסה לישראל.

פקיעת חוק יהודה ושומרון תגרום להשלכות דרמטיות על כל תחומי החיים על ישראלים ועל פלסטינים, בשטחים ומחוץ להם. האם יש דרך לעקוף את פקיעת הסמכויות, האם ישראלים תושבי השטחים יוכלו להצביע בבחירות, ואילו הסדרים עלולים להתבטל?

לקראת ההצבעה בעניין הצעת חוק יהודה ושומרון, התשובות מאחורי השאלות. לשם מה נועד החוק, כיצד הוחל כדי למנוע התנגשות עם המשפט הבינ"ל, ועל המשמעויות אם לא יוארך.

פלדמן מלעיג על בית המשפט העליון, שדחה עתירה כנגד ההחלטה לסגור את התיק בפרשת ארבעת ילדי משפחת בכר, שנהרגו מתקיפה אווירית של צה"ל במהלך מבצע "צוק איתן", ומקביל בין אירוע זה לבין פשעי המלחמה הנעשים במלחמה באוקראינה. אין ספק שמדובר באירוע נורא, אבל כדי לשכנע את הקורא שמדובר בפשע מלחמה, פלדמן מתעלם מעובדות מסוימות וממציא אחרות

פיגועי הטרור האחרונים העלו ציפייה טבעית של הציבור שהממשלה תפעל בנושא. אך בעוד שחלק מהאמצעים שמשמשים כיום לסיכול הטרור ראויים, אחרים עלולים דווקא להזיק

בית המשפט העליון דחה לאחרונה את ערעור הרמטכ"ל על ביטול החלטתו בבית המשפט המחוזי להדיח את רס"ן פרנקן, מפקד בסיס מצ"ח באר שבע בזמן שאירע מותו הטראגי של סמל ניב לובטון ז"ל. יש הטוענים כי מדובר בהחלטה שעלולה לפורר את צה"ל, אך למעשה ההחלטה רק תחזק אותו

בהעדר צורך צבאי לשנות את המדיניות, קשה להימנע מן החשש כי השינוי מושפע מהלכי רוח מסוימים בציבור ומרצון לרצות את הקוראים "להפסיק לקשור את ידי הלוחמים". כללי הפתיחה באש הם עניין של חיים ומוות לבני אדם משני צדדי הכוונת. יש לקבוע אותם מתוך שיקולים מקצועיים, ערכיים ומשפטיים ולא מתוך ניסיון למצוא "אמצע" מדומין בין ימין לשמאל

עלות הארכת שירות החובה לגברים משלושים חודשים לשלושים ושניים עלולה להיות פגיעה קלה תקציבית בכנף בתקופת מחסור, 'רק' כ-2.8 מיליארד שקל בשנה. מה שמטריד יותר במהלך הוא התמונה העגומה המצטיירת לגבי תהליכי התכנון וקבלת ההחלטות הלקויים בנושא ביטחוני חיוני, בעל השלכות כלכליות וחברתיות, הנוגע כמעט לכל בית בישראל

יהיו אשר יהיו שיקוליו של רה"מ לשעבר נתניהו להסתרה לכאורה של ההסכמה שניתנה למכירת צוללות למצרים, קבלת החלטה על ידי רה"מ בלבד בנושא ביטחוני רגיש זה, אינה רק חוטאת לתהליך קבלת החלטות מיטבי, אלא נגועה בחוסר סמכות. יש לקוות שהממשלה החדשה תקפיד על כך שהחלטות ביטחוניות ומדיניות חשובות תתקבלנה בממשלה או בקבינט, כמתחייב מעקרון האחריות המשותפת של הממשלה

הזכות לבחור עם מי להינשא ולהקים משפחה היא זכות יסוד, אולם כמו כל זכות אחרת, עליה לעיתים לסגת כשהיא מתנגשת בזכויות ובאינטרסים ציבוריים אחרים. מדיניות שקולה ועניינית המבוססת על חשיבה לטווח ארוך עשויה להיות המפתח, לא רק לפתרון המשבר הנוכחי, אלא להסדרה הוגנת של מכלול הסוגיות הקשורות בהגירה לישראל

ככל שגורמי הביטחון ממשיכים עם האיפול התקשורתי סביב נסיבות מותו של קצין אמ"ן, כך נפגע יותר אמון הציבור בצה"ל. על הצבא מוטלת האחריות לספק הסבר להסתרת הפרשה, וזאת מבלי לפגוע בביטחון המדינה

אחרי 11 ימי לחימה, עסקים רבים מדווחים על נזקים והפסדים כספיים בשל המצב הביטחוני. אילו מהם יהיו זכאים לפיצוי בגין אבדן הכנסה בעקבות המבצע?

עד כמה הלחץ הבינ"ל משפיע על ישראל ובפרט על צה"ל; אילו סמכויות נמצאות בידי מועצת הביטחון של האו"ם, ומתי בעבר התקבלו החלטות משמעותיות בנוגע לישראל?

ראוי לעשות כל מאמץ להימנע מהכנסת כוחות צה"ל לפעילות של אכיפת החוק, שתעמיד אותם בעימות עם אזרחים ישראלים. ככל שאכן מדובר במוצא אחרון, יש לתת את הדעת לנקיטת צעדים שיקטינו את הסיכון המשמעותי הצפוי מצעד זה

יש הצדקה לדרוש נאמנות למדינה ממי שמבקש להתאזרח בה, אולם סירוב לגנות בן משפחה איננו שקול לחוסר נאמנות או לתמיכה במעשה שעשה. על כן סירובה של המדינה להעניק לכרים חשים אזרחות ישראלית, על רקע סירובו להתנער מאחותו, שמרצה עונש מאסר על רקע מעורבותה בפיגוע טרור - אינו מוצדק

מכתבו של יו"ר הכנסת יריב לוין לנשיאת בית המשפט העליון בבוקרו של יום שבו התנהל בבג"ץן דיון בעתירות נגד חוק הלאום, הוא חציית קו אדום נוסף המהווה חריגה מסמכותו של לוין

מעקב של חיילי צה"ל אחר אזרחים ברשתות החברתיות מעורר קשיים רבים במישור החוקתי, במישור ההגנה על פרטיות האזרחים ובמישור של אמון הציבור בצה"ל. עוצמתו של הצבא הופקדה בידו על מנת להרתיע את אויבי המדינה ולנצח במערכות נגדם, ולא כדי לכוונה כלפי אזרחי המדינה פנימה

בין שלל הקריאות להקמת ועדת חקירה לבדיקת פרשת הצוללות, חשוב לפעול למיצוי את ההליך הפלילי בטרם הקמת ועדת חקירה. ניהול מקביל של ועדת חקירה והליך פלילי באותה פרשה עלול לפגוע באפקטיביות של שני ההליכים

טיוטת צו שפורסמה לאחרונה (24.9), מציעה לאפשר קריאת חיילי מילואים לשירות על מנת לבצע "פעולות הנוגעות להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה". יש להימנע מהתקנת הצו בניסוח כל כך רחב וכוללני, החורג מן הסמכות שהוקנתה לשר הביטחון

היעדר הציות להנחיות בחלקים גדולים בחברה החרדית וכתוצאה מכך, הזינוק בתחלואה בקרב ציבור זה, מחדדים את הצורך בשינוי מן היסוד של היחסים בינם לבין המדינה, שימנע מתן כוח מוחלט לרבנים כמתווכים בין קהילתם למדינה

נדרשת זהירות מיוחדת בהגבלת הזכות להפגין, בגלל זהותה של המגבילה, הממשלה, הנמצאת בניגוד עניינים מובנה. בתוך כך, באפשרותם של מארגני ההפגנות והציבור המשתתף בהן להיות חלק מהפתרון ולקחת אחריות גם על בריאות הציבור

לא ניתן להצדיק את מדיניות הריסת בתי משפחות של מחבלים, וראוי להפסיקה לחלוטין. צדק לא יושג כתוצאה מפגיעה בבני משפחותיהם החפים מפשע של מחבלים - יהודים ולא יהודים, אלא כשתופסק מדיניות הריסת הבתים, תהיה אשר תהיה זהות הרוצח וזהות קורבנו

הגבלות המרחק ואיסור היציאה מהבית למרחב הציבורי פוגעות באחת מהזכויות הבסיסיות ביותר, חופש התנועה. האם יש צדק בדבר, או שהוא נעשה רק מטעמי הפחדת הציבור על מנת שימשיך להקפיד על ההנחיות?

ח"כ יולי אדלשטיין איבד את הלגיטימציה הציבורית שהייתה לו לכהן בתפקיד יו"ר הכנסת פעם נוספת, אחרי שסירב לפעול על פי החלטת בג"ץ. לא ראוי שאדם שפעל כך יכהן בתפקיד ציבורי ממלכתי

בעוד ישראל עודנה מתמודדת עם מצב החירום הנוכחי בעקבות משבר הקורונה - כבר עכשיו ניתן להצביע על מספר תיקונים הכרחיים שיסייעו לשמור על הדמוקרטיה ומוסדותיה, גם במצבי חירום עתידיים. בין היתר, חשוב שההכרזה על מצב החירום תהא מפורטת וברורה, כמו גם לשמור על עצמאותן ותפקודן התקין של הכנסת, מערכת המשפט והתקשורת, ועיגון סמכויות חירום מסוימות בחקיקה קיימת

בתקנות לשעת החירום שפורסמו אתמול נפל ליקוי חמור המחייב תיקון מיידי. מחד, התקנות מתירות יציאה ממקום המגורים לצורך חיוני שאינו מפורט בפסקאות האחרות, ומנגד - מגדירות יציאה ממקום המגורים לעבירה פלילית

האישור שנתנה ערכאת הערעור של בית הדין הבינלאומי הפלילי לתובעת לפתוח בחקירה בנוגע לחשד לפשעים שבוצעו במלחמה באפגניסטן, למרות התנגדותה של ארצות הברית, מעלה סימני שאלה בדבר יחסו העתידי של בית הדין לישראל ולחקירות עתידיות בעניינה

בצל ההתמודדות עם נגיף הקורונה- האם התשתית המשפטית והמוסדית הקיימת להתמודדות עם מצבי חירום בישראל, מותאמת להתמודדות עם משבר אפידמיולוגי? במידה ולא, כיצד ניתן לשפרה?

מה המשמעות של החלטת התובעת בבית הדין הבינלאומי בהאג לפתוח בחקירה כנגד ישראל, ומהן ההשלכות? האם יש לבית הדין סמכות לחקור את הנעשה בשטחנו, והאם ישראל חייבת לשתף פעולה עם החקירה? כל מה שרציתם לדעת על בית הדין בהאג והחלטתו לפתוח בחקירה נגד ישראל בגין פשעי מלמה

רצונו של שר חדש להטביע את חותמו ולערוך שינויים מובן, אולם בזמן ממשלת מעבר ובדרך למערכת בחירות נוספת - לא זו העת לרפורמות מרחיקות לכת. על שר הביטחון החדש, נפתלי בנט, לרסן עצמו ולא לקבל החלטות משמעותיות הנוגעות למדיניות הביטחון הישראלית

זו אחת הסוגיות החשובות ביותר במדינת ישראל, המעורבת באופן תדיר בעימותים צבאיים, ועדיין - גבולות הסמכות של הקבינט המדיני-ביטחוני אינם ברורים, ותהליכי קבלת החלטות הרות גורל אינם מעוגנים כראוי בחוק. נדרשת הסדרה ועיגון בחקיקה של סמכויות הממשלה והקבינט, ויפה שעה אחת קודם

האם ארצות הברית עלולה לנטוש את מדינת ישראל, כפי שנטשה את הכורדים בסוריה? השלכות המבצע הטורקי בסוריה על ישראל רבות, ובקרב רבים בישראל מעלות סימני שאלה גם בנוגע ליחסי ישראל-ארה"ב

קשה לזכור, אבל רק לפני כשבועיים צייץ הנשיא טראמפ, כי סיכם עם ראש הממשלה נתניהו לדון בברית הגנה הדדית בין ארה"ב לישראל לאחר הבחירות. מדובר ברעיון שעלה וירד במהלך השנים, בעיקר כחלק מהתמורה להסכם שלום שבו תיקח ישראל על עצמה סיכונים ביטחוניים. זו סוגייה חשובה, שצריך להתקיים בה דיון ציבורי ענייני, בנפרד ממערכת הבחירות

למרות שהתחושות בקרב הציבור הישראלי כלפי המשפט הבינלאומי לרוב שליליות, דווקא בעניין משלוחי הנשק הימיים שמפעילה איראן, המשפט הבינלאומי פועל לטובתה של ישראל

האם צמצום מרחב הדיג בעזה נחשב לענישה קולקטיבית, ובכך לאמצעי פסול שנוקטת ישראל? כך או כך, יעילותו של העונש מוטלת בספק, בעוד הפגיעה בכלכלה בעזה פוגעת באזרחים חפים מפשע. על ישראל לשקול את התועלת הצפויה מצמצום מרחב הדייג מול נזקיו

שחרור האסירים הסורים הוא סוגיה נוספת בה הושאר הקבינט המדיני-ביטחוני מאחור ולא היה צד בתהליך קבלת ההחלטות, בזמן שראש הממשלה לקח לידיו את הסמכות. הדרת הקבינט עלולה להוות תקדים מסוכן, שמצריך עיגון סמכויות הקבינט בחוק והגבלת כוחו של ראש הממשלה בנושאי חוץ וביטחון

אם שופטי בית המשפט העליון סבורים שקיים צורך בשינוי המדיניות למדיניות הריסת הבתים להביע את דעתם ולבקש דיון מורחב, עליהם לפעול לשינויה ולא להסתפק בהסתייגות ממנה

פרשת לוחמי "נצח יהודה" מעוררת חשש שמא תפיסה של "סגירת חשבון" מסתננת לצבא ההגנה לישראל. הרצון לנקמה אינו יכול לעמוד לנגד עיניהם של החיילים, ללא קשר לנסיבות, ואף עלול להיות הרסני

הניסיון של השר בנט לקשור בין הקשיים בהתמודדות בעזה לבין הפחד כביכול שמטילים הפרקליטים הצבאיים על הלוחמים הוא ההפך הגמור מן המנהיגות הנדרשת

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק עונש מוות: "הצעה המנוגדת למגמה העולמית ושעשויה אף להגביר את הטרור והסכנה לחטיפת חיילים"

בחינת ההחלטה למנוע כניסה מישראל לחולות סרטן עזתיות הנדרשות לטיפול מציל חיים, מן הטעם היחיד שהן קרובות משפחה של אנשי חמאס, מצביעה על כך שלמרות שאין מדובר במקרה של ענישה קולקטיבית, אלא של פגיעה קולקטיבית ולמרות חשיבותו של האינטרס בפדיון שבויים, לא ניתן להצדיקה בשל הפגיעה הקשה בערך החיים, מצד אחד, וקיומו של ספק רב בנוגע לאפקטיביות שלה ולהיותה מוצא אחרון, מהצד האחר.

לא החוק יושיע בפרשת חאן אל אחמר. גם לא הצדק, שרוב המעורבים חשים שהוא מצוי בכיסם. הטלת ספק, דיאלוג, ראיית האחר וצרכיו, גישה פרגמטית, הם המפתח לפתרון במקרה הזה וכנראה גם בסוגיות אחרות, כלליות יותר, במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני

את המגמה המסוכנת המסתמנת יש לתאר כך: רתימת הגופים האמונים על שמירת ביטחון המדינה ומאבק בטרור, באמצעות תפיסה מרחיבה של המאבק ב"דה לגיטימציה", לרדיפה פוליטית של מתנגדי מדיניותה של הממשלה הנוכחית

בשל הקושי למנוע את הפרחת העפיפונים באופן ישיר, נראה שאין מנוס מלתקוף מטרות צבאיות אחרות ויקרות לליבו של חמאס. רק כך חמאס ישתכנע לפעול להפסקת התופעה

בשיאו של גל הפיגועים שכונה "אינתיפאדת הבודדים", באוקטובר 2015, מוסטפה חטיב, תושב ירושלים בן 17, ביצע פיגוע דקירה בו נפצע קל שוטר מג"ב האם הדבר מצדיק לשלול את רישיון הישיבה בישראל של אמו של המחבל? המוקד להגנת הפרט, שייצג את האם בהליך, רואה בפרקטיקה שנפסלה בערר ענישה קולקטיבית. האמנם ניתן לתאר כך את הניסיון לשלילת מעמד אמו של המחבל?

אפשר להביע דאגה בנוגע למידתיות השימוש בכוח על ידי צה"ל, אבל תיאור האירועים כ"הפגנות שלוות" מצביע על ניתוק מוחלט מהמציאות. מה יכולה ישראל לעשות ברמה הבינלאומית בכדי לשמוט את הקרקע מתחת לניסיון לפגוע בלגיטימיות שלה על ידי המועצה? 

בדיון על פסקת ההתגברות, כדאי להרחיק את המבט ולשאול: כיצד נהגה הכנסת כאשר ביקשה לבצר ערכים חשובים בעיניה מפני רוב מקרי של חברי כנסת? האם מוצדק הפער לפיו אפשר לשלול את זכותו של חבר כנסת ברוב של תשעים חברי כנסת, בעוד שאת זכויותיו של האזרח הפשוט די לשלול ברוב של ששים ואחד חברי כנסת?

אמש בהחלטה חפוזה, שזכתה לתשומת לב ציבורית מעטה, הצעת חוק המאפשרת לקבינט המדיני-ביטחוני לקבל החלטה על פתיחה במלחמה ובנסיבות קיצוניות, גם בהרכב מצומצם של ראש ממשלה ושר הביטחון.

צעדת האזרחים ההמונית שמתכנן החמאס לקיים לעבר הגדר בין עזה לישראל מעוררת את השאלה כיצד יש להיערך אליה ובכלל זה, כיצד ייגזרו הכללים לשימוש בכוח

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הקבינט: לא לאפשר להעביר את החוק ללא דיון מעמיק ותיקונים מהותיים; יש לחייב נוכחות של לפחות מחצית משרי הקבינט בקבלת הכרעות על יציאה לפעולה צבאית משמעותית ובהם בעלי התפקידים המשמעותיים הנוגעים לכך

העובדה שביום אחד של התנגשויות בגבול עזה נהרגו חמישה עשר בני אדם, ככל הידוע לא כולם פעילי חמאס חמושים, מטרידה מאוד. לכן, יש לחקור את האירועים בחקירה ישראלית מדוקדקת. היות שאין מדובר באירוע לחימה מובהק, נדרשת חקירת מצ״ח, בפיקוח הפרקליטות הצבאית, על מנת שהחקירה תעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים. חקירה כזו תידרש לשאלה, מהם הגבולות המותרים לשימוש בכוח במצבים שנוצרו?

צעדת האזרחים ההמונית שמתכנן החמאס לקיים לעבר הגדר בין עזה לישראל מעוררת את השאלה כיצד יש להיערך אליה ובכלל זה, כיצד ייגזרו הכללים לשימוש בכוח – האם מדיני הלחימה או מהכללים לאכיפת חוק במצבי שגרה?

מבקר המדינה צודק בהמלצתו לרמטכ"ל ולפצ"ר לחזק ולעגן את מערך הייעוץ המשפטי האופרטיבי לאוגדות. עם זאת, אין הצדקה לקרב את הייעוץ המשפטי עוד יותר לדרג הלוחם. מקום בו צריך לקבל החלטה תוך שבריר שנייה, לא יועיל יועץ משפטי. המענה לצורך לפעול בהתאם לדיני הלחימה של המשפט הבינלאומי גם בדרג השטח צריך שיהיה מבוסס על הטמעת העקרונות הרלוונטיים כחלק מהכשרתו של המפקד

משרד המשפטים פרסם לאחרונה תזכיר לתיקון חוק יסוד: הממשלה המציע להרחיב את סמכות הממשלה בענין פתיחה במלחמה גם להחלטות היכולות להוביל למלחמה, וכן לאפשר לממשלה לאצול את הסמכות לקבינט המדיני הבטחוני. המאמר דן בהצעות אלו, ובתיקונים נדרשים נוספים בנוגע לסמכויות הממשלה והקבינט ביחס ליציאה לפעולות בטחוניות

מבלי להפחית מחשיבותה של ביקורת על החוק והנוהג בנוגע לחקירה, מעצר ודיון פלילי בעניינם של קטינים המעורבים בעבירות ביטחון, דומה שראוי כי חלק, לפחות, מהביקורת בנושא תופנה כלפי התופעה המביאה בכלל קטינים להליכים פלילים והיא, ניצולם של קטינים על ידי הוריהם ומבוגרים אחרים בסביבתם לקידום מאבקים לאומיים ואידיאולוגיים מכל סוג שהוא. ראוי להותיר את הילדים מחוץ למאבקים אלה

קריאת פסק הדין שניתן לאחרונה בבג״ץ ואשר דחה עתירה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקרי שב״כ בגין תלונה של נחקר יוצרת תחושה מטרידה של העדר איזון בריקוד העדין הזה

לפני כשבועיים פורסמו ברשומות החוקים ליישום ההסכמים בין ישראל לבין יוון וקפריסין בנוגע למעמד כוחותיהם. הסכמים כאלה נועדו להסדיר שורה של סוגיות משפטיות המתעוררות כאשר כוחות צבא של מדינה אחת מצויים בשטחה של מדינה אחרת לצורכי הכשרה, אימונים או שיתוף פעולה מבצעי. מי ישפוט חייל זר שחרג מן השורה? האם מותר לו לשאת נשק? לנהוג ברכב צבאי? מה קורה כאשר נגרם נזק בפעילות של הכוח הזר? כיצד תיחקרנה תאונות קטלניות ואחרות? מה הכללים שיחולו באשר לאבטחת מידע? אלה ושאלות רבות אחרות מיושבות בהסכמים מסוג זה.

כולם מדברים על חוק ההמלצות אבל השבוע הצביעו על חוק משמעותי נוסף, העברת הסמכות לפתיחה במלחמה או פעילות צבאית משמעותית לקבינט. יוזמה מבורכת אך הביצוע חייב להשתפר באמצעות מתן יותר כלים לחברי הקבינט, ובמקביל לוותר על הרעיון לצמצם את מספר מקבלי ההחלטות, ללא דיון ציבורי רחב.

בסוף החודש שעבר תקף צה"ל מנהרה התקפית שנחפרה על ידי הג'יהאד האסלאמי משטח עזה לשטח ישראל. לאחר התקיפה הודיע צה"ל כי הוא מחזיק בגופות חמישה פעילי טרור ששהו במנהרה. המדינה חזרה והבהירה כי הגופות תוחזרנה רק בתמורה להתקדמות בסוגיית החללים והאזרחים הישראלים המוחזקים ברצועת עזה.
האם פעל צה"ל כדין? אילו חובות מטיל המשפט הבינלאומי במצב כזה ומה ניתן ללמוד מפסיקת בית המשפט העליון במקרים דומים?

נשאלת השאלה, האם האמצעים עליהם הכריז ראש הממשלה הם בגדר ענישה קולקטיבית והאם ניתן להצדיקם. על הריסת בתי מחבלים כבר נכתב רבות ואמצעי זה מעורר קשיים נוספים, מעבר לסוגיית הענישה הקולקטיבית. על כן, אתמקד בשני האמצעים האחרים: הטלת כתר על הכפר ממנו יצא המחבל ושלילת היתרי העבודה של בני משפחתו המורחבת

פסילתו של ההסדר החוקי התבססה על פגיעתו בשוויון, המגיעה עד כדי פגיעה בכבוד האדם כזכות חוקתית, ועל אי עמידתו של ההסדר במבחן הראשון של המידתיות, שהוא קשר רציונלי בין תכלית התיקון, שעיקרה קידום השוויון, ובין האמצעים שהוא נוקט. קביעה זו התבססה על מספר נדבכים, שנבחנו בראייה כוללת

המציאות של המאה ה-21 מתבטאת בטשטוש גבולות בין מלחמה ושלום. רוב הסכסוכים המזוינים בעולם היום אינם בין מדינות בלבד, אלא מערבים ארגונים חמושים שאינם מדינתיים. הגבול בין מלחמת אזרחים לעימות בינלאומי ובין מלחמת אזרחים למהומות והפרות סדר נרחבות אינו תמיד חד. המאבק בטרור הבינלאומי מתנהל לעיתים בו זמנית בכלים של משפט פלילי, מנהלי ובינלאומי. היום לא תמיד ברור מתי מתחילה המלחמה ומתי היא מסתיימת: אין מכריזים על מלחמה ואין היא מסתיימת בהסכם שלום או כניעה. לא ברור היכן מתנהלת הלחימה: שדה הקרב מזמן כבר אינו שדה של ממש מחוץ לעיר ולחימה מתנהלת גם בממדים חדשים, כגון בסייבר. גם האבחנה בין לוחמים לאזרחים מסובכת יותר.

הדיון הסוער והכאוב בנושא פדיון שבויים ושחרור אסירים משקף את המתח בין רגישות החברה בישראל לחיי כל אזרח וחייל לבין החשש משאלת ה"מחיר" יש לגבש עקרונות לחילופי שבויים ועצירים שכוחם דווקא בהיותם גלויים, מוצהרים מראש ומעוגנים באופן שיקשה לסטות מהם

הסכמים לפדיון שבויים ושחרור אסירים הם סוגיות סוערות וכואבות שמשקפת במידה רבה את הדילמה שבין הסולידריות בחברה בישראל ובין שאלת המחיר. מה ניתן לעשות ואיך זה יחזק את ישראל במשא ומתן עתידי? האזינו לפודקאסט בהשתתפות עו"ד אל"מ (במיל.) לירון ליבמן, לשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל.

בהנחיית: עמוס הראל, הכתב הצבאי של עיתון הארץ

נדמה לי שהמחלוקת העיקרית ביני לבין עו"ד לופט היא אכן בשאלה אם ישראל היא עדיין "המעצמה הכובשת" בעזה ובשל כך חלים עליה דיני הכיבוש של המשפט הבינלאומי ההומניטארי, שתים עשרה שנה לאחר ההתנתקות.

עקרונות לניהול משא ומתן על חילופי שבויים ועצירים שכוחם דווקא בהיותם גלויים, מוצהרים מראש ומעוגנים באופן שיקשה לסטות מהם. היתרון האפשרי בכך הוא האפשרות להשפיע על התנהגות הצד שכנגד

ישראל מחויבת לאפשר אספקת חשמל, אין היא מחויבת לממן את אספקת החשמל. מאז השתלטות החמאס על הרצועה, הרשות הפלסטינית המשיכה לממן את תשלומי החשמל לחברת החשמל בישראל ואת אספקת הדלק לתחנת הכוח. החמאס, לעומת זאת, גובה כנראה תשלומים בגין חשמל מתושבי הרצועה ואולם אינו מעביר אותם לרשות הפלסטינית

המכון הישראלי לדמוקרטיה בעד הצעת החוק של ח"כ סמוטריץ' למינוי עורך דין מיוחד לעצירים ביטחוניים: "שמירה על זכויות הפרט ללא פגיעה בביטחון המדינה"

מרכיב חשוב של עוצמה לאומית היא לכידות פנימית, לעומת זאת הפניית משאבים ביטחוניים ומודיעיניים ל"ציד מכשפות" פנימי, פוגע בעוצמה הלאומית

לגיטימי לבקר את המצב בשטחים ולגיטימי לחשוב הפוך, אולם בכל מצב, חשוב לדרוש מכל חיילת וחייל לפעול כחוק, באנושיות ובהגינות.

לאחר פסק הדין במשפט אזריה, מהן האופציות המשפטיות העומדות בפני החייל ומשפחתו? מי רשאי להמתיק את עונשו? וכיצד מתבצע תהליך קבלת החנינה מהנשיא?