ד"ר דנה בלאנדר

בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה בעוד משפטו מתנהל מציבה את נשיא המדינה בפני דילמה ראשונה מסוגה: האם לסטות מהנוהג לפיו חנינה ניתנת רק לאחר סיום ההליך המשפטי. החלטתו בנושא עלולה להשפיע לא רק על היחסים בין הרשויות, אלא גם על האופן שבו הציבור מבין את מוסד החנינה ואת עקרונות שלטון החוק והשוויון בפניו.

1 בדצמבר 2025

על רקע בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה נתניהו לנשיא הרצוג, בדקנו מהן סמכויות החנינה של הנשיא, מי רשאי לבקש אותה (רמז: לא נשיא ארצות הברית), האם הודעה באשמה היא תנאי להגשת חנינה והאם יכול הנשיא להעניק חנינה גם תוך כדי הליך משפטי?

30 בנובמבר 2025

במקום ועדת חקירה ממלכתית ובלתי תלויה - הממשלה מנסה להמציא מנגנון חלופי שאין לו בסיס חוקי או ציבורי. ועדה כזו תהיה המסמר האחרון בארונה של הממלכתיות, של ההגנה על האינטרס הציבורי ושל האמת.

18 בנובמבר 2025

ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי היחיד שיכול לברר את האמת, להפיק לקחים מערכתיים ולשקם את אמון הציבור. אך כדי שתמלא את ייעודה, עליה לקבל מנדט עצמאי וברור, רק כך תוכל הוועדה להיות צעד ראשון בדרך לשינוי ולהחזרת השליטה והסדר אחרי האובדן והכאוס.

11 בנובמבר 2025

האירוע בפתיחת כנס החורף של הכנסת, שבו מחה נשיא המדינה על ביזוי נשיא בית המשפט העליון, הזכיר לכולנו שהממלכתיות הישראלית כבר כמעט שאינה קיימת. האם תפקידו של נשיא המדינה בתקופה כזו הוא לשמור על ניטרליות ולפשר, או להתייצב בחזית ההגנה על ערכי היסוד של הדמוקרטיה?

23 באוקטובר 2025

לנוכח כשלי המערכות הממשלתיות במלחמת "חרבות ברזל" והדיון על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, פורסם כי ראש הממשלה שוקל להקים ועדת חקירה ממשלתית לחקר אירועי 7 באוקטובר. אילו הבדלים קיימים בין שתי הוועדות, כיצד מקימים כל אחת מהן ואילו סמכויות יש לה? כל השאלות והתשובות.

03 בספטמבר 2025

אירועי השבעה באוקטובר, הפיכה משטרית, לחימה בלתי פוסקת, אלימות רצחנית ברחובות, יוקר מחייה מאמיר – כל אלה לא הצליחו לערער את יציבות הקואליציה. האם בסופו של דבר מה שיפיל את ממשלת נתניהו הוא המחלוקת על גיוס בחורי הישיבות? מבט אל ההיסטוריה של משברים קואליציוניים על רקע דת ומדינה.

ההימנעות מהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר מערערת את אמון הציבור ומסכנת את יכולת המדינה להפיק לקחים. רק גוף עצמאי, בעל סמכויות חקירה מלאות, יוכל לברר את האמת, לשקם את האמון ולמנוע את האסון הבא.

צריך לומר ביושר: כאשר תקום ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי 7 באוקטובר, האתגרים שיעמדו בדרכה יהיו גדולים. ובכל זאת, ועדה כזו היא הדרך היחידה להפוך את הפצע המדמם לצלקת.

גם לאחר שנדחתה במליאה, לכנסת עדיין יש דרך להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי 7 באוקטובר, אם לא תשכיל הממשלה להקים בעצמה ועדה ממלכתית ועצמאית, במקום לחרב גם את המוסד הזה על ידי פוליטיזציה שלו.

יותר מהכול, חזרתו של טראמפ לבית הלבן מעידה על המשבר העמוק של הדמוקרטיה הליברלית, שהופכת לדמוקרטיה חלולה, ולא רק בארה"ב. העובדה שבישראל נהוג משטר פרלמנטרי ולא נשיאותי יכולה להגן על הדמוקרטיה מפני ריכוז של מוקדי הכוח באדם אחד, אבל בסופו של דבר מי שיצטרכו להגן על הדמוקרטיה באשר היא הם האזרחים.

ועדת החקירה הציבורית שמקדם הליכוד לא נועדה לחקור באמת את מה שאירע ב-7 באוקטובר וברור למה ראש הממשלה מעדיף אותה על פני ועדת חקירה ממלכתית. כך רוצה הממשלה לקעקע את הקונצנזוס האחרון בחברה הישראלית.

גילוי האמת לא ישנה את מהלך אירועי ה-7 באוקטובר, אך בכוחו לאפשר התמודדות עם הכאב והכעס. לקיחת אחריות חיונית להחזרת האמון במדינה, בנבחריה ובמוסדותיה. אז מדוע כמעט כולם תומכים בוועדת חקירה ממלכתית פרט לראש הממשלה?

מאז אירועי שבעה באוקטובר נשמעות קריאות מכיוונים שונים לחקור את שאירע. סקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה באמצעות מרכז ויטרבי ביולי 2024, בחן את עמדות הציבור ביחס לצורך לחקור את אירועי שבעה באוקטובר, בשאלות מהו המנגנון המועדף לחקירה ומה צריך להיות עיתוי החקירה, וכן לאלו היבטים מן הראוי שהגוף החוקר יידרש.

המחדל של אוקטובר 2023 נראה כסוג המקרים החריגים שבהם לא סביר שלא להקים ועדת חקירה, ולהעדיף הקמת ועדת בדיקה ממשלתית או ועדה מסוג אחר כדי להימנע מהקמת ועדת חקירה ממלכתית - גוף בלתי תלוי בראשות שופט בית משפט עליון או מחוזי, בעלת סמכויות לזמן ולחקור עדים ולאסוף מסמכים. לכן ייתכן שבית המשפט יתערב בהחלטת הממשלה האם להקים ועדת חקירה וגם בשאלה איזו ועדה להקים.

למרות האזהרות החמורות שפרסמה "ועדת הצוללות", וגם אם מסקנותיה והמלצותיה יהיו חריפות, אפילו יותר מאלה של ועדת מירון, יש לזכור כי ועדת חקירה ממלכתית אינה קובעת מי יהיה ראש הממשלה, אך בהחלט יכולה לעזור לציבור ולכנסת לראות מי אינו ראוי להיות, מי כשל בתפקידו, מי אחראי למחדל. חשיבותה של עבודת הוועדה היא גם בהפניית זרקור להתנהלות הכאוטית בתחום חיוני מאין כמותו לביטחון המדינה.

נתוני מדד הדמוקרטיה 2023 ביחס לנשיא מראים עד כמה בשעת משבר יש שאיפה ציבורית למכנה קיומי וערכי המשותף לכלל האזרחים. הסבר נוסף לתמיכה הגבוהה הוא המחוות השונות שביצע, כגון הביקור ביישובי עוטף עזה והחיילים בחזית.

הוועדה הצביעה על קיומה של "תרבות רעה" של העדר נטילת אחריות, ועל מחדלים וכשלים בהתנהלות שורה של גופים, ובהם משרדי ממשלה, המשטרה, המועצה האזורית. היא הטילה אחריות אישית שיש בה אשם על 16 מהמעורבים ואף המליצה ליועצת המשפטית לממשלה להמשיך בבדיקה לגבי חלקם.

בעוד שברמת המסקנות נקטה הוועדה לשון חריפה וביקורתית, ברמת ההמלצות היא הייתה זהירה ומאופקת. על אף הטון התקיף והביקורתי של הוועדה גם ביחס לנבחרי ציבור, היא לא תחליף למשפט הציבור ולכן בכל הנוגע למחדל אוקטובר הלקח של הציבור צריך להיות לא להמתין לדוח של ועדת חקירה כדי לתבוע אחריות מנבחריו.

בישראל יש תרבות פוליטית מתמשכת של העדר קבלת אחריות על מחדלים, ולנוכח זאת עיצוב מושגי האחריות המיניסטריאלית והאחריות האישית של דרג פוליטי נבחר ודרג מקצועי ממונה נעשה על ידי ועדות חקירה ממלכתיות. אף שחלקן מתחו ביקורת על הדרג הפוליטי, הן הותירו את גורל הפוליטיקאים למשפט הציבור והכנסת. לכן, למרות חשיבותן, לא צריך לחכות להמלצותיהן כדי לתבוע אחריות ממשלתית למחדל.

ועדות חקירה הן כלי חשוב לשיקום האמון הציבורי ולהפקת לקחים. במקרה של "חרבות ברזל" בירור העובדות והגורמים הקשורים במחדל אף עשוי לסייע בהתמודדות הקוגניטיבית והנפשית עם הטראומה ברמה הלאומית. עם זאת, הציבור הישראלי והכנסת לא צריכים לחכות למסקנות ועדת חקירה כדי לתבוע מהממשלה לקחת אחריות על המחדל.

משאל עם אינו מנגנון מתאים לחברות שסועות כמו החברה הישראלית משום שאינו מאפשר לבטא עמדות מורכבות, לא ניתן לערער על ההכרעה החד-משמעית בו ותוצאותיו עלולות להעלות חשש לדריסת זכויות המיעוט.

נשיאת הונגריה החזירה לפרלמנט חוק שחושף משפחות להט"ביות להלשנה ונשיא פולין בלם רפורמה שמגדילה את תלות מערכת החינוך בשר. גם בישראל יש לשקול להעניק לנשיא סמכות להחזיר לעיון הכנסת חקיקה שעלולה לפגוע באופי המדינה.

באוסטריה ובגרמניה נהנים נשיאים מסמכות וטו עקיפה, באיטליה הנשיא יכול להחזיר את החוק לבחינה מחודשת בפרלמנט ובאירלנד - להפנות חוק לבית המשפט העליון לשם בחינת חוקתיותו. בישראל, לעומתן, מוסד הנשיאות חלש ונטול סמכויות של ממש.

בהסכמים הקואליציוניים נזרעו הזרעים להפיכת הוועדה, שמלכתחילה מוטה פוליטית, לגורם הפוגע בייצוג מיעוטים. אם לא ניתן יהיה לעתור לבית המשפט כנגד פגיעה באופי הבחירות יהיה זה קץ הדמוקרטיה בישראל.

האם ריכוז הכוח בידי הרשות המבצעת הוא טוב או רע? האם הוא יחזק את הדמוקרטיה או ימית אותה? לפני שמצטרפים לוויכוח הסוער על הפרשנויות, כדאי להכיר היטב את העובדות.

ישראל כבר ידעה בעבר נשיאים שהשמיעו אמירות פוליטיות טעונות. אף שחוק יסוד: הנשיא מקנה בעיקר סמכויות סמליות ולא ביצועיות, האם הנשיא הנוכחי יוכל לעמוד מנגד כשמתערערים יסודותיה הדמוקרטיים של המדינה?

כפי שראינו בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, החוקים בישראל הם כחומר ביד הרוב המקרי שיוצר אותם. כשכולם הופכים פתאום משפטנים המתעמקים בהוראות החוקים זה הזמן להתחיל לדאוג.

יכולתו של ממלא המקום להטיל וטו על קביעת סדר היום של הוועדה מנוצלת לרעה בידי גורמים המבקשים לצמצם את גבולות הדמוקרטיה. הכוחות הפוליטיים שפיצלו בעבר משרדים והמציאו תפקידים כאתנן קואליציוני אחראים למצב שנוצר כעת.

בסיום חישוב הקולות, תצטרך ועדת הבחירות לאשר את התוצאות. ומה אם חבריה יבחרו שלא לעשות כן? סיבה נוספת להקמת רשות בחירות עצמאית.

מאחורי האחריות האישית והכוללת: גם אם הדרג הזוטר כשל במילוי תפקידו, אין זה פוטר את הדרגים הפוליטיים הבכירים מאחריות. בעידן של עריפת ראשים, ההמלצות המערכתיות שיכולות למנוע את האסון הבא עלולות להעלות אבק.

ישראל היא המדינה היחידה שבה חברי פרלמנט פעילים מכהנים בגוף המנהל את הבחירות, ובהן סמכות לפסול רשימות ואת המועמדים נגדם בבחירות. יש לנתק את הפוליטי מוועדת הבחירות המרכזית.

כשנה לאחר הבחירות לכנסת ה-24, שוב עומדת הכנסת בפני טלטלה. הקואליציה הבלתי אפשרית שעמדה על תילה בזכות קוצו של קול איבדה את הרוב הפרלמנטרי. האם פירושו של דבר שהכנסת תתפזר ויתקיימו בחירות חדשות? האם יתכן כי הממשלה תוחלף והכנסת תישאר על כנה? והאם יכולה לכהן כעת ממשלת מיעוט? המאמר סוקר את הדרכים לפיזור הכנסת ומראה כיצד הן שומרות על מנגנוני איזון, ייצוב ובלימת זעזועים פוליטיים

הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות עשויה להיות הזדמנות אמיתית לבירור תהליכי קבלת החלטות בתחום הרכש הבטחוני, ולמיפוי הממשקים בין גופי הביטחון השונים והדרג המדיני. מהי בעצם ועדת חקירה ממלכתית, מהן סמכויותיה ומעמד המלצותיה, כיצד על הוועדה שתוקם לפעול וממה עליה להיזהר במיוחד? התשובות בסקירה שלפניכם

לרגל כנס הדמוקרטיה השנתי ע"ש פרופ' ירון אזרחי שמתקיים השבוע במכון, חזרה עמיתת המכון הבכירה ד"ר דנה בלאנדר לדברים שפרסם לפני למעלה מעשרים שנה בנוגע למדיניות התקשורת בישראל, וגילתה שמשנתו הפילוסופית-פוליטית לא רק עמדה במבחן הזמן, אלא גם ניבאה את האתגרים שאנחנו מתמודדים עמם כיום

תזכיר החוק של השר גדעון סער המונע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה הוא הזדמנות לבדוק מה קורה בשאר העולם: אמנם בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות לא מוכר הסדר חקיקתי דומה, אבל מצד שני, מדובר במצב תקדימי וחריג, שמרביתן לא התמודדו איתו. אז מה אומר החוק בבריטניה, שוודיה ודנמרק?

בחינה של החלקים המרכיבים את הקואליציה החדשה מגלה כי הרכבה דומה לזה שבאופן מסורתי מאפיין אופוזיציה בישראל - משני קצוות המפה הפוליטית. באופן פרדוקסלי, ניסיונם של מנהיגים פופוליסטיים לקטב ולפלג מוביל כעת לתוצאה ההפוכה של איחוד המתנגדים להם

בשונה ממוסדות שלטון אחרים, מוסד הנשיאות נדרש להצדיק את עצם קיומו, ויש אפילו המערערים על נחיצותו. כדי להכריע אם מדובר במוסד המצדיק את קיומו, חשוב להבין את האופן שבו התגבש מעמדו, את תפקידיו הסמליים ואלה שעשויים להיות בעלי השלכות מרחיקות לכת, את הביקורת השיפוטית על החלטותיו ואת מעמדו בזירה הפוליטית והציבורית

האסון בהר מירון מצריך הקמתה של ועדה ממלכתית שתקבע נורמות ראויות של אחריות במישור האזרחי. זו תצטרך להיכנס בעובי הקורה ולהצביע על הכשלים המערכתיים העמוקים ביחסי דרג אזרחי מבצע ודרג פוליטי

המגמה המסתמנת בישראל היא שוועדת חקירה מוקמת כדי לפצות על היעדר התרבות של אחריות מיניסטריאלית, היעדר מנגנוני פיקוח ובקרה בעלי עוצמה בידי הכנסת, וכן היעדרה של מחאה ציבורית אפקטיבית. יחד עם זאת, עליה להתמקד לא רק במציאת אשמים אלא גם בניתוח דרכי קבלת ההחלטות ובכשלים המערכתיים

נתניהו ספק ביצע עבירה, אבל את הכרטיס האדום הוא יקבל לא על העבירה, שיתכן ואפילו לא הייתה מזכה אותו בכרטיס צהוב, אלא על ההשתלחות שלו בשופט. בדמוקרטיה, כמו בכדורגל, יש כללי משחק

הסכנה לפגיעה באמון הציבור בתוצאות הבחירות יכולה להגיע דווקא מוועדת הבחירות המרכזית עצמה. כדי להימנע מתסריטים כאלה בעתיד, יש להקים "רשות בחירות לאומית" שתנהל את הבחירות לכנסת, ותהיה מקצועית

הגל הפופוליסטי ששטף את הדמוקרטיות בעשור האחרון הוא לא מקרי. הוא מהווה קריאת השכמה לדמוקרטיה הליברלית. הפופוליזם על אף מגרעותיו והשלכותיו ההרסניות מביא איתו משהו אחד חשוב - מראה, שבה משתקפת דמותה של הדמוקרטיה הליברלית בת זמננו. ומה שנגלה במראה הזו הוא עיוות קיצוני של הרעיון הדמוקרטי הליברלי

ניהול מערכת בחירות בצל מגפה מציף אתגרים חדשים, ובהם גם החשש לזיופים. על מנת לשמור על טוהר הבחירות, על ועדת הבחירות המרכזית לבצע דה-פוליזטיציה של הליך הבחירות בכללותו, באמצעות הקמת רשות בחירות ארצית מקצועית ובלתי תלויה. גם ועדות הבחירות האזוריות צריכות להיות מקצועיות ולא נציגות של סניפי המפלגה המקומיים, כמוהן גם ועדות הקלפי

ההצעה למנות ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת הצוללות, מעידה בעיקר על חוסר הבקיאות של הח"כים והציבור באשר להליכי הקמתה וסמכויותיה. אם היו מכירים את הסמכויות שבידיה, וגם את אלה שאינן - לא היו תולים בה את יהבם

מיום ליום מתגבר הצורך בהקמת ועדת חקירה, שתבחן את מוכנותם והתמודדותם של משרדי הממשלה ומערכת הבריאות והחינוך במהלך משבר הקורונה. השאלה מי יהיה הגוף החוקר משליכה במידה רבה על אופי החקירה, המסקנות ובעיקר האם ההמלצות יעלו אבק או יאומצו

בין אם מדובר בפולין, הונגריה, ארצות הברית, רוסיה או ישראל - המדריך להרס הדמוקרטיה מאומץ בווריאציות שונות, אך רשימת הצעדים נותרת זהה.

הקמת ועדת חקירה בעניין משבר הקורונה, תלויה בעיקר בנרטיב של ההתמודדות עם משבר הקורונה במישור הרפואי והכלכלי-חברתי. אם בגל הראשון הנרטיב היה של "מלחמת ששת הימים", הרי שלנוכח השאננות, העלייה בתחלואה בגל השני, ולצד המשבר הכלכלי העמוק והמדיניות הכלכלית שמעוררת ביקורת, הנרטיב הנוכחי מקבל יותר נופך של "מלחמת יום הכיפורים". האם לחץ הציבורי יוביל להקמת ועדת חקירה ממלכתית?

העובדה שהמגפה התפרצה בסין, מדינה לא דמוקרטית, העניקה למנהיגים אשראי ציבורי לנקוט בצעדים קיצוניים, אולם הלגיטימציה הזו לא תחזור במקרה של גל שני

אין ספק שמשבר הקורונה מתדלק צעדים אוטוריטריים, אבל לא לאורך זמן. ייתכן שאנו חוזים בשירת הברבור של מנהיגים פופוליסטיים, שהמסרים שבעזרתם זכו עד היום לתמיכת "העם" איבדו מכוחם

ימים יגידו האם החלטתו של יו"ר כחול לבן בני גנץ להצטרף לממשלת אחדות יחד עם הליכוד הייתה צעד אסטרטגי מושכל שיניב פירות בהמשך הדרך, או טעות חמורה שתמחק אותו מהמפה הפוליטית

אמצעי המדיניות שננקטים כעת בשל מגפת הקורונה, המגבילים לא פעם את חירותם ופרטיותם של האזרחים, מאתגרים את הערכים הבסיסיים עליהם מושתתת הדמוקרטיה. כשברקע עומדות גם נסיבות פוליטיות, כל שינוי מדיניות הופך חשוד כנגוע באינטרסים אישיים ומרוקן מהלגיטימציה הציבורית במוסדות ובנבחרי הציבור

אחרי שלושה סבבי בחירות רצופים, המערכת הפוליטית עדיין מסרבת להגיע להכרעה. האם משבר נגיף הקורונה הוא שיביא להקמת ממשלת אחדות ולסיום הפלונטר? מהם התרחישים האפשריים העומדים בפנינו, ומהם סיכויי ההישרדות של ממשלה כזו, אם תקום?

לרבים מנשיאי המדינה במדינות פרלמנטריות יש תפקיד בהליך הרכבת הממשלה, אך לרוב הוא פורמלי בלבד. לנשיא בישראל עשויות בנסיבות מסוימות להיות סמכויות בעלות משמעות מהותית החורגת מעבר להיותו סמל וחותמת גומי פוליטית למהלכים פוליטיים

עושים סדר: הזכות לבחור היא מהזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר והיא כמעט ואינה מוגבלת, אך גם לה יש מספר סייגים. כיצד התפתחה הזכות לבחור ואיך החלה את דרכה בישראל, מי רשאי לבחור (ומי לא), ומה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות?

סימני שאלה רבים צצים נוכח אירועי הימים האחרונים והלחימה בדרום – כיצד עשויה להשפיע המתיחות הביטחונית על תוצאות הבחירות, והאם יש לבחון את האפשרות לדחיית הבחירות, במקרה של עימות ביטחוני מתמשך?

ועדת הבחירות המרכזית היא מהגופים החשובים ביותר בתקופת בחירות, אך הרכבה ואופן פעילותה אינם מוכרים מספיק לציבור הרחב. כשהיא מורכבת מחברי כנסת המשקפים את הרכב הכנסת היוצאת, החלטותיה והכרעותיה אינן יכולות להיות אובייקטיביות

"מפגש השבטים" שמתאר בן גוריון ו"נאום השבטים" של הנשיא ריבלין מבטאים את המאפיין המשמעותי ביותר של החברה הישראלית מראשיתה: היותה חברה מרובת קבוצות, שביניהן קיימים מתחים ומחלוקות. מאפיין זה הופך את החברה הישראלית לחברה משוסעת לעומק Deeply Divided Society .

המצב בו ראש הממשלה ימשיך לכהן תחת כתב אישום חריג בנוף העולמי אבל לא בלתי קיים. אחד המקרים הבודדים שבהם עמד ראש מדינה לדין פלילי ואף הורשע בעודו מכהן, הוא זה של סילביו ברלוסקוני. סקירה השוואתית על הסדרים החוקיים הקיימים במדינות שונות במקרה בו ראש הרשות המבצעת נחשד או מורשע בפלילים ומגלה כי למרבה הפליאה, ברוב הדמוקרטיות המצב החוקי עמום

התפטרותו של שר הבריאות ליצמן וההסכמות לשינויי חקיקה בנושא השבת הם חולייה נוספת בשרשרת של משברים קואליציוניים שמקורם בענייני דת ומדינה. בואו נזכר בבולטים שביניהם.

הצעה שנתפרה למידותיהם של הטייקונים וחורגת ממטרות הבסיס של הכנסת- לפקח על הממשלה; מעלה חשש לסגירת חשבונות פוליטיים

על אף שהחוק אינו אוסר באופן מפורש על כהונתו של ראש הממשלה גם כשר במקביל, הדבר בעייתי לנוכח העומס הרב המוטל על ראש הממשלה והצורך בניהול תקין של משרדי הממשלה. המציאות לפיה מצד אחד ראש הממשלה – מהמנהיגים העסוקים ביותר בעולם– חולש במקביל גם על שלושה משרדים ביצועיים חשובים, ומצד שני חברים בממשלה שרים שאחראים על משרדים קיקיוניים שהוקמו לצרכים קואליציוניים, היא בלתי נסבלת מבחינה משטרית ומשילותית.

יום הבחירות הוא יום שבתון בישראל, בשונה מרוב המדינות הדמוקרטיות האחרות.  קיתונות של ביקורת נשפכו על על כך ונשמעים קולות הקוראים לבטלו בשל הנזק הכלכלי. יתכן שכדי להצדיק את יום השבתון מן הראוי להכריז עליו כיום חגהּ של הדמוקרטיה הישראלית.

האם תעמולת תשדירי התעמולה בטלוויזיה משפיעים על הכרעת הבוחרים? כיצד הם תורמים לידע הפוליטי שלנו האזרחים ומה קורה בעולם?

קיימת אפשרות שהייצוג של המפלגות הערביות יצטמצם ורק מפלגה אחת או שתיים יעברו את אחוז החסימה החדש. אולם מבחינה תיאורטית, מפלגה ערבית מאוחדת יכולה להפוך לאחת המפלגות הגדולות בכנסת. אך שינוי בייצוג של מפלגות ערביות יהיה בעל משמעות פוליטית, רק אם ילווה בשינוי בתרבות הפוליטית הקיימת, כדי שמפלגות ערביות יתפסו כשותפות לגיטימיות לקואליציה.

דמוקרטיה זקוקה לסמלים כמו הנשיא אשר משקף את המשותף מעבר למחלוקות הפוליטיות, גם אם מדובר באשליה. האזרחים כמהים למוסד אשר מעביר את המסר שלא הכל פוליטי, לא הכל מושחת, לדמות שניתן להתגאות בה ולהעריץ אותה, שיכולה לרגש ולהתרגש.

קשה להעריך כיצד ישפיע השימוש במנגנון משאל העם על היבטים שונים במערכת הפוליטית ובתרבות הפוליטית בישראל אך כבר עתה ברור כי יש להשקיע מאמצים בהסברה לציבור בדבר הערך הגלום בְּמשאל שבו לכל האזרחים ללא הבדל דת, לאום, גזע ומין ניתנת זכות להיות שותפים להכרעות היסטוריות. 

המצדדים בביטולו טוענים שניתן להעביר את סמכויותיו לגופים אחרים ולחסוך את ההוצאה הציבורית הלא מוצדקת. התומכים מדגישים את תפקידו הסמלי והמאחד. כיצד יש להכריע?

הבחירות הנוכחיות מסמלות התייצבות של ההשתתפות הפוליטית של האזרחים על רף נמוך יותר מבעבר. מצב עגום זה מדאיג על שום השפעתן הרבה של הרשויות המקומיות על חיי היומיום של האזרח, וכן משום שהשתתפות בפוליטיקה המקומית עשויה להיות מקור להעצמת האזרח ולהגביר את ההשתתפות הפוליטית בכללה.

 ממצאי מדד הדמוקרטיה 2013 צריכים להדיר שינה מעיני כל מי שהדמוקרטיה הישראלית יקרה ללבו. מתברר שרוב אזרחי ישראל היהודים סבורים שדמוקרטיה אינה אלא "שלטון הרוב". יתרה מכך מתברר שלא כל רוב זוכה ללגיטימציה בדמוקרטיה הישראלית. רק רוב יהודי.

השבוע סערה הכנסת בשל אישורה של הצעת "חוק המשילות" בקריאה טרומית. במאמר טוענת דנה בלאנדר כי הניסיון לחוקק מעין חוק הסדרים פרלמנטרי מחטיא את מטרתו, ומציעה לחברי הכנסת לחוקק תיקונים חוקתיים כאילו היו מאחורי "מסך הבערות".

תוצאות הבחירות לכנסת התשע-עשרה משקפות שוב את פלגנותהּ של החברה הישראלית. לנוכח זאת, תפקידן של המפלגות הוא למתן את הקיטוב ולא להחריפו. הנטייה של מפלגות מסוימות להקצין את השיח, לכפות על המיעוט את הכרעת הרוב מבלי להתחשב בזכויותיו, והפסילה מראש של אפשרות שיתוף פעולה עם מפלגות מסוימות שוברות, את הכלים במשחק הדמוקרטי.

הסערה שהתעוררה סביב התבטאותו של הנשיא פרס בדבר השלמת הסכם השלום עם הפלסטינים ללא דיחוי וקידום פתרון שתי המדינות ועיתויה, מעלה שוב את שאלת מעמדו של נשיא המדינה וסמכויותיו. 

לנוכח היציאה למבצע "עמוד ענן" זמן קצר לפני הבחירות לכנסת ה-19 שאמורות להיערך ב-22 בינואר 2013, מתעוררת תחושת דֶז'ה-וו לבחירות 2009, שנערכו בצל מבצע "עופרת יצוקה". על אף שטווח הזמן הנוכחי בין ראשית המבצע ומועד הבחירות ארוך קצת יותר מאשר ב-2009, חוסר הודאות לגבי היקפו של המבצע ומִשכו, מעלים את השאלה האם יתכן שהבחירות ידחו בשל המבצע.

המאמר סוקר את הדרכים לפיזור הכנסת ומראה כיצד הן שומרות על מנגנוני איזון, ייצוב ובלימת זעזועים פוליטיים, שמטרתם לנסות לייצב את המערכת הפוליטית טרם ההליכה לבחירות.

בעקבות התבטאותו של הנשיא שמעון פרס בענין התקיפה באיראן, דנה בלאנדר מעלה שוב את שאלת מעמדו של נשיא המדינה וסמכויותיו.

דוח מבקר המדינה בעניין השרפה בכרמל, שכותרתו דוח ביקורת על השרפה בכרמל - דצמבר 2010 מחדלים, כשלים ומסקנות, העלה שוב את סוגיית אחריותו של הדרג המדיני למחדלים בתחומים הנתונים באחריותו. מבקר המדינה קבע בדוח כי שר הפנים ושר האוצר נושאים ב"אחריות מיוחדת" וכי השר לביטחון פנים וראש הממשלה נושאים ב"אחריות כוללת". מאמר זה יבהיר מהי משמעותם של סוגי האחריות שקבע המבקר ויחווה דעה בשאלה: האם על המבקר היה לכלול בדוח גם המלצות אישיות בעניין הדרג המדיני?

האם הקמתה של ממשלת האחדות באישון לילה היא שעתה היפה של הפוליטיקה או שעתה הרעה? תלוי כמובן את מי שואלים – את מי שמשך בחוטים או את מי שצפה בהצגה בלי לדעת מה מתרחש מאחורי הקלעים. מצד אחד יש שיאמרו שהמהלך המפתיע הוא הפוליטיקה במיטבה, מצד אחר יש שיראו במהלך "מכירת חיסול". מכל מקום מהלך זה יגדיר מחדש את האסור, את המותר ואת הכדאי בפוליטיקה הישראלית. 

בימים אלה דנה הכנסת בהקמת שתי ועדות חקירה פרלמנטריות לחקירת פעילותם של ארגוני זכויות אדם בישראל. המכון הישראלי לדמוקרטיה מודאג ממגמה זו, החותרת תחת ערכי יסוד של המשטר הדמוקרטי – חופש הביטוי והשמירה על זכויות האדם. קראו על הקמת הוועדות ועיינו בפרסומי המכון בנושא.

מחאות חברתיות בישראל מוכרות לנו מן העבר, אך לרוב היו אלה קווי שבר אחרים: אמונה דתית, השתייכות עדתית וקיפוח מגזרי היו הגורמים שהוציאו המונים לרחובות. האם במחאה הנוכחית אנו עדים סוף סוף להתגבשותו של מעמד ביניים על בסיס כלכלי בישראל?

לצורך בדיקת פרשת "ביבי-טורס", החליטה הוועדה לביקורת המדינה להרחיב את סמכויותיו של מבקר המדינה, כך שיהיו לו סמכויות של ועדת חקירה. האם היה זה נכון להעניק למבקר המדינה ולבא כוחו סמכויות אלה, או שהייתה זו החלטה שהתקבלה במחטף, והנושא הזה כלל לא נמצא בגבולות סמכויות החקירה של מבקר המדינה?

לנוכח היוזמה להקים ועדות חקירה פרלמנטריות לחקר הארגונים לזכויות אדם, מנסה לעמוד דנה בלאנדר על הרכבן, מעמדן וסמכויותיהן של ועדות חקירה פרלמנטריות

קולות רבים הקוראים להקים ועדת חקירה ממלכתית להתנהלות הרשויות בשרפה בכרמל מתייחסים לוועדה כזאת כפתרון לכל צרותינו. דנה בלאנדר טוענת כי זוהי התחמקות מהבעיה האמיתית – האשמות אישיות במקום הפקת לקחים ארגוניים.

ביום שני האחרון אישרה הכנסת את חוק משאל העם, המחייב קיום משאל עם לפני כל החלטה על נסיגה משטח בריבונות ישראלית. דנה בלאנדר טוענת שמנגנון משאל העם כפי שהוא מעוגן בנוסח החוק יהפוך לגולם שקם על יוצרו.

האם סמכויותיו של מבקר המדינה מאפשרות לאכוף את המלצותיו וליישם את מדיניותו, או שמא דרושים לשם כך מנגנוני מעקב אחר ההמלצות ואמצעי אכיפה?

בישיבה סוערת שקיימה ועדת הכנסת ב-19 במאי 2009 הוחלט שסגני שרים יוכלו להשתתף ולהצביע בוועדות הכנסת. החלטה זו מעוררת מחדש את סוגיית הפרדת הרשויות במערכת הפוליטית בישראל. מאמר זה בוחן  את המצב החוקי הקיים ואת ההשלכות האפשריות של החלטה זו על מערכת היחסים בין הכנסת לבין הממשלה.

חבר הכנסת ראובן ריבלין הושבע השבוע לתפקיד יושב ראש הכנסת. עוד טרם מינויו לתפקיד הודיע ריבלין על שינוי קוד הלבוש שהנהיגה קודמתו בתפקיד ח"כ דליה איציק, והצהיר שיתיר ללבוש מכנסי ג'ינס במשכן הכנסת. לרגל בחירת יושב ראש הכנסת, מאמר זה מבקש לבחון מהם תפקידיו של יושב ראש הכנסת על פי החוק ועל פי הנוהג (פרט לקביעת קוד הלבוש...). לאור זאת תיבחן השאלה אם זהו תפקיד סמלי או בעל השפעה ממשית על אופן הפעולה של הכנסת. ולבסוף תוצג השוואה לסמכויות ולתפקידים של מקביליו של יושב ראש הכנסת בפרלמנט הבריטי והאוסטרלי.

ההחלטה על הקדמת הבחירות הארציות ל-10 בפברואר 2009 יצרה סמיכות זמנים, הפרש של שלושה חודשים בלבד, בין הבחירות לרשויות המקומיות, שנערכו בנובמבר 2008, ובין הבחירות הארציות. סמיכות הזמנים מחדדת את שאלת הזיקה בין שתי מערכות הבחירות: האם הצלחה במישור המקומי מנבאת הצלחה במישור הארצי? האם העובדה שמועמד מטעם מפלגה מסוימת נבחר לראש רשות מקומית מלמדת על מידת התמיכה במפלגה? תוצאות הבחירות המקומיות שנערכו בנובמבר 2008 סיפקו עדות נוספת להתעצמותן של רשימות ומועמדים עצמאיים-מקומיים ולהיחלשות של המפלגות הארציות במישור המקומי. לראיה, ראשי ארבע הערים הגדולות שנבחרו (ניר ברקת בירושלים, רון חולדאי בתל אביב, יונה יהב בחיפה ורוביק דנילוביץ' בבאר שבע) הם מועמדים עצמאים שלא זוהו זיהוי רשמי עם שום מפלגה (אף שחלקם זכו לתמיכתן של מפלגות).

בשבועות האחרונים מתנהלת חקירה נגד נשיא המדינה בגין חשדות לביצוע עברות, על פי החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח-1998, ובגין חשד לביצוע עברות מין בכפייה

אירועי חודש יוני 2007 ברשות הפלסטינית הם הזדמנות להבהיר מהי שיטת המשטר הנהוגה בה ומהן הסמכויות של יושב ראש הרשות וראש הממשלה על פי החוקה שהתקבלה ב-2002 ותוקנה ב-2003. (ראו החוקה הפלסטינית)

הליך אישור החוק לווה בביקורת מצד חלק מחברי הכנסת, והם אף פעלו לצמצום חוק ההסדרים ולהוצאת סעיפים אחדים מחוצה לו לדיון בוועדות הכנסת. הוויכוח סביב חוק ההסדרים מספק הזדמנות לבחון מהו חוק ההסדרים, מה תכליתו, מה ייחודו בהשוואה לחקיקה אחרת, מדוע הוא מעורר ביקורת וכיצד אפשר לשנות את מתכונתו.

בימים אלה מתנהל ויכוח ער בשאלה אם יש לשנות את שיטת המשטר בישראל או לשפר בה את המשטר הקיים. הצעת החוק של חבר הכנסת אביגדור ליברמן אושרה בממשלה, והיא מציעה להנהיג בישראל משטר נשיאותי. המאמר יבחן את הצעת החוק, יבהיר את עיקריה ויצביע על חסרונות אפשריים של השיטה הנשיאותית בכלל ושל הצעת החוק בפרט. הקושי המרכזי בהצעת החוק הוא שלמעשה אין מדובר כלל במשטר נשיאותי, אלא במשטר כלאיים המשלב מרכיבים מהשיטה הפרלמנטרית ומרכיבים משיטת הבחירה הישירה (שהייתה נהוגה בישראל בשנים 2001-1996 על פי חוק יסוד: הממשלה, 1992). לפיכך הצעת החוק מלאה סתירות פנימיות ואף טעויות מהותיות. יש לתמוה על שהמציעים הצעה כה מרחיקת לכת בשיטת המשטר הישראלית עושים זאת באופן מרושל ביותר, המעיד על חוסר רצינות.

נייר רקע לכינוס השביעי של המועצה הציבורית.