מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס
פרופ' תמר הוסטובסקי-ברנדס, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה וחברה בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, מגיעה ל"סדר חדש" כדי לעשות חשבון מסכם לארבע שנים של שינויים במערכת המשפט, במנגנוני הפיקוח ובמערכת השלטונית בישראל.
אילו מהלכים הושלמו ואילו נותרו על השולחן? מה קורה כשמחברים יחד את השינויים בוועדה לבחירת שופטים, במעמד הייעוץ המשפטי, בתקשורת ובשירות הציבורי ואיפה כל זה פוגש את האזרח בחיי היומיום, גם אם בינתיים נדמה שהחיים ממשיכים כרגיל?
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם בוחנת פרופ' הוסטובסקי-ברנדס עד כמה השתנתה הדמוקרטיה הישראלית במהלך הקדנציה האחרונה, ומה עשוי לקרות אחרי הבחירות: אילו מהלכים צפויה לקדם ממשלה שתמשיך את דרכה של הקואליציה היוצאת, ומה תצטרך לעשות ממשלה שתבקש לבטל חלק מהשינויים, לשקם את מנגנוני האיזונים והבלמים ולבנות כללי משחק שיוכלו להחזיק גם בחילופי שלטון.
נעמי נוימן, לשעבר ראש המחקר ועיצוב המדיניות בשב"כ וכיום עמיתת מחקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, מגיעה ל"סדר חדש" לריאיון ראשון ולשיחה על אחת השאלות שישראל הפסיקה לדבר עליהן: לאן הולך הסכסוך הישראלי-פלסטיני?
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, ולאחר שתפיסת "ניהול הסכסוך" קרסה בבוקר ההוא, ישראל עוד לא מציבה תפיסה חלופית, ולא אופק ביטחוני או מדיני ברור. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מנתחת נוימן את התפיסות שהובילו ל-7 באוקטובר ואת החלופות שנמצאות היום על השולחן. נוימן מסבירה מה קורה בצד הפלסטיני: על מצבה של הרשות הפלסטינית ומה עומד מאחורי הירידה בתמיכה בחמאס ובמאבק המזוין.
נוימן מנתחת את סיכויי ההתלקחות בגדה וסיכויי ההיפרדות מהפלסטינים לאור המחירים שמשלמת החברה בישראל על היעדר הכרעה בסכסוך המדמם.
יעקב כץ, מייסד פורום MEAD לדיאלוג בין ישראלים, אמריקאים ומנהיגים ערבים מהאזור ועורך ה"ג'רוזלם פוסט" לשעבר מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על מצב הברית האסטרטגית החשובה ביותר לישראל: הברית עם ארצות-הברית.
במשך עשרות שנים התמיכה בישראל הייתה כמעט קונצנזוס בפוליטיקה האמריקאית. בשנים האחרונות ובעקבות ה-7 באוקטובר, מתרבים קולות בפוליטיקה ובדעת הקהל המערערים על הברית, ואף יוצאים נגדה חזיתית.
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מסביר כץ מה עומד מאחורי השינוי ביחס לישראל בשתי המפלגות, איזה חלק מהמשבר נובע מתהליכי עומק בחברה ובפוליטיקה האמריקאית ואיזה מהיעדר מדיניות של ישראל בסוגייה הפלסטינית, ומה יכולה ישראל לעשות כדי לבלום את ההידרדרות?
וגם: מדוע דווקא עכשיו הוא מוביל את פורום MEAD לדיאלוג בין מנהיגים?
מאת: יוחנן פלסנר
"זה פופוליסטי" היא אחת ההאשמות השכיחות בפוליטיקה הישראלית. פרופ' יותם מרגלית, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש ביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחב"ל באוניברסיטת תל אביב מגיע ל"סדר חדש" כדי להסביר מה הופך מפלגה או פוליטיקאי לפופוליסטיים, ולמה הפופוליזם הפך לכוח פוליטי דרמטי בעשורים האחרונים?
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, הוא מסביר מהם הכוחות הכלכליים, החברתיים והתרבותיים שהזינו את עליית הפופוליזם, מה ההבדלים בין פופוליזם מימין ומשמאל ואיך הפופוליזם בישראל שואב השראה ממגמות ומשטרים בעולם.
וגם: מדוע הבטחה ל"חזרה לנורמליות" אינה מספיקה כדי להתמודד עם הפופוליזם בעידן ה-AI.
ד"ר שירה עפרון, חוקרת בכירה וראש קתדרת ישראל והמזרח התיכון במכון ראנד, מגיעה ל"סדר חדש" לשיחה על ההסכם המתגבש בעזה, כאשר חמאס נותר שחקן מתעצם בשטח. הנשיא טראמפ חתם על שלב ב' של תוכנית 20 הנקודות לשלום בעזה, אך הסוגיות המרכזיות נותרו פתוחות: מהי המשמעות בפועל של פירוק חמאס מנשקו? עפרון מתייחסת גם לגישה הדוגלת בהמשך השליטה ב"רצועות ביטחון" בעזה ובלבנון ועד כמה מדובר בתפיסת ביטחון חדשה/ישנה.
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם, עפרון בוחנת את המחיר האזורי והבינלאומי של היעדר מהלך מדיני: האם הנורמליזציה עם סעודיה עדיין אפשרית; ומה מלמד הסכם הגרעין הסעודי-אמריקני על מקומה של ישראל באזור?
שירית אביטן כהן, הפרשנית הפוליטית של "ישראל היום" ופאנליסטית בחדשות 12, מגיעה ל"סדר חדש" לשיחה על הימין הישראלי לקראת בחירות 2026. הציבור בישראל זז ימינה, אך התמיכה בקואליציה הנוכחית הצטמצמה. מה זה אומר להיות ימני בישראל שאחרי 7 באוקטובר, איך מנתח מצביע ימין את אחריות הממשלה לטבח ואילו קבוצות מרכיבות את מחנה הימין?
אביטן כהן מנתחת את הכוחות שמעצבים את מפת הימין בפתח בחירות 26: מדוע מצביעים שעזבו את נתניהו אחרי 7 באוקטובר חזרו לתמוך בו; כיצד מתייחסים בליכוד לברית עם המפלגות החרדיות; מי הם מצביעי בן גביר ומה מסביר את צמיחתו כמנהיג מפלגת הימין השנייה בגודלה לפי הסקרים? האם בנט, איזנקוט ושחקנים חדשים יכולים לבנות ימין ממלכתי שאינו חלק מהקואליציה הנוכחית?
לבסוף, מה חשוב יותר לבוחרי הימין: אופייה היהודי של המדינה או המבנה הדמוקרטי שלה?
ד"ר לורן דגן־עמוס, חוקרת מדיניות החוץ והביטחון של הודו במרכז בגין־סאדאת באוניברסיטת בר־אילן, מגיעה ל"סדר חדש" לשיחה על אחת ממערכות היחסים החשובות והפחות מדוברות של ישראל. בזמן שמעמדה הבינלאומי של ישראל נשחק, הודו דווקא מצהירה בפומבי על רצונה להעמיק את הקשרים הכלכליים, הביטחוניים והדיפלומטיים עמה. עד כמה מדובר בשותפות אסטרטגית, ומה הודו מבקשת להשיג באמצעותה?
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם, דגן־עמוס מסבירה מה עלה בגורלו של מסדרון הסחר השאפתני IMEC, שאמור לחבר בין הודו לאירופה דרך מדינות המפרץ ונמל חיפה, וכיצד אירועי 7 באוקטובר שינו את התוכניות. עוד בפרק: איך הודו מצליחה לקיים במקביל יחסים עם ישראל, איראן, רוסיה וארצות הברית; כיצד משפיעות עליה היריבויות עם סין, פקיסטן וטורקיה; מה עומד מאחורי החזון הפוליטי של נרנדרה מודי שמנהיג את המדינה הלא־מוסלמית שבה חיה האוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעולם?
אורי דביר, חוקר אורח במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר מנהל אגף תקציבים בנת"ע, מתארח אצל יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם לשיחת עומק על משבר התחבורה בישראל ועל הפקקים שעולים למשק עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה. מדוע למרות הסבסוד הנדיב והמחיר הנמוך, התחבורה הציבורית עדיין אינה חלופה אמיתית לרכב הפרטי? שיחה על אוטובוסים שלא מגיעים, רכבות שלא מתחברות, המטרו שעוד רחוק - וגם על הפתרונות שאפשר ליישם כבר עכשיו.
רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון ומחבר הספר "שעת אפס: איך ויתרנו על החינוך וקיבלנו הפיכה משטרית", מגיע ל"סדר חדש" לשיחת עומק על הקשר שבין מערכת החינוך, זהות ודמוקרטיה. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, הוד מציג את הפערים בתקצוב בין זרמי החינוך, את כניסתן של עמותות חיצוניות לבתי הספר, את הרדיפה הפוליטית אחר מורים ומנהלים ואת המחיר שמשלמת חברה שמניחה שילדים יהפכו מעצמם לאזרחים דמוקרטיים.
בהמשך עוסק הפרק בשאלה האם אפשר להחזיר למערכת החינוך את האחריות לעיצוב אזרחים מעורבים, ביקורתיים ואכפתיים, לפני שיהיה מאוחר מדי?
מיכאל שמש, כתב ופרשן פוליטי בחדשות 13, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על המערכת הפוליטית לקראת בחירות 2026. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, שמש מנתח את שליטתו המוחלטת של נתניהו בליכוד, את הפער בין הביקורת החריפה שנשמעת בחדרים סגורים לבין הנאמנות המוחלטת בפומבי, ואת ההפתעה המוחלטת בממשלה מהעובדה שהיא שרדה אחרי השבעה באוקטובר ומילאה את ימיה.
הפרק עוסק גם במשבר הגיוס וביחסי המדינה והחברה החרדית, באחריותן של המפלגות החרדיות לניהול המלחמה, ובעימות המחריף סביב מעצרי בני הישיבות. לקראת סיום, שמש מסביר מדוע מערכת המשפט, המפלגות הערביות והיכולת של הגושים להתארגן נכון הן שיכריעו את תוצאות מערכת הבחירות הקרובה.
יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מקדישים פרק מיוחד לארבע הסוגיות הפנימיות שיכריעו את בחירות 2026 ואולי גם את עתידה של ישראל ברקע קיטוב פנימי חסר תקדים: יחסי המדינה והחברה החרדית, מקומה של החברה הערבית והקול הערבי בפוליטיקה הישראלית, עתיד הדמוקרטיה ומוסדות השלטון, וההתפתחויות ביהודה ושומרון והשפעתן על ביטחונה, אופייה ומעמדה של ישראל. דרך נתונים, מחקרים ודיון פתוח, יוחנן ושירה מנסים להסיט את הדיון מהפוליטיקה היומיומית אל השאלות העמוקות יותר: אילו הכרעות ניצבות בפני המצביעים הישראלים, ומה יהיו ההשלכות של המשך המגמות הקיימות או של שינוי כיוון לאחר הבחירות.
מפכ"ל משטרת ישראל לשעבר, רב ניצב משה קראדי, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה נוקבת על מצבה של המשטרה ועל האתגרים העומדים בפניה תוך שינויים חסרי תקדים המתחוללים בה. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, קראדי טוען כי המשטרה עברה בשנים האחרונות תהליך עמוק של פוליטיזציה ופגיעה בערכי הארגון, מתייחס ליחסים בין השר למפכ"ל, לעצמאות המשטרה, למינויים ולחששות לקראת מערכת הבחירות. עם טשטוש גבולות ההתערבות של הדרג הפוליטי בארגון עולה השאלה - לאן הולכת המשטרה?
עופרה אש, לשעבר מנכ"לית פורום "דבורה", מגיעה ל"סדר חדש" לשיחת עומק על שירות נשים בצה"ל, נשים לוחמות והוויכוח הציבורי סביב שילובן במערכי הלחימה. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, אש מתייחסת לפריצת הדרך של הלוחמת הראשונה שסיימה את מסלול סיירת מטכ"ל, לבג"ץ הלוחמות ולשינויים שחלו בצה"ל בעשורים האחרונים. עוד עוסק הפרק במחלוקת סביב פקודת השירות המשותף, ביחסי דת ומדינה בתוך צה"ל, ובשאלה האם הוויכוח על נשים לוחמות כבר הוכרע - או שהוא רק משנה צורה.
נדב פרי, פרשן פוליטי ומהפודקאסטרים המצליחים בישראל, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם על מערכת הבחירות הקרובה ועל השאלות הגדולות שישפיעו על הצבעת הבוחר הישראלי בה. פרי מסביר מדוע בעיניו אלו הבחירות הגורליות ביותר שידעה ישראל, ומנתח את שלושת הנושאים המרכזיים שיעמדו במרכזן: השלכות 7 באוקטובר והמלחמה, היחסים בין המדינה לחברה החרדית, והשאלה כיצד מתפקדת הממשלה בתחומי הביטחון, הכלכלה ויחסה לאזרח. עוד בפרק, כוחה של מערכת התהודה הפוליטית לעצב תודעה ציבורית בכלל ובמערכת הבחירות הקרובה בפרט, כשהרשתות החברתיות והפודקאסטים בראש.
נושא הדיון שהתקיים ב-9 ביוני 2026: השפעת קיצוץ תקציבי חומש על צעירים ערבים.
סיון קלינגבייל, עיתונאית כלכלית ועד לאחרונה עורכת TheMarker, מתארחת ב"סדר חדש" לשיחה על אחת הסוגיות שמטרידות יותר מכל את הציבור הישראלי: יוקר המחיה. בראיון עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, קלינגבייל מסבירה מדוע ישראל נותרה יקרה כל כך יותר מעשור אחרי המחאה החברתית, ומנתחת לעומק את תפקיד הריכוזיות, הרגולציה, שוק הדיור ומערכת הכשרות בעליית המחירים. וגם, מדוע ממשלות ישראל מתקשות לקדם רפורמות עומק ומה חלקם של הצרכנים במאבק ביוקר המחיה.
פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר ועמיתה בכירה ע"ש ויליאם דוידסון במכון הישראלי לדמוקרטיה, מגיעה ל"סדר חדש" לשיחה על אחד האתגרים הגדולים שניצבים בפני ישראל: איך משקמים כלכלה שמתמודדת עם מלחמה ממושכת, גירעון גדל ואי ודאות פוליטית? בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, מנתחת פרופ' פלוג את השפעות המלחמה על הצמיחה, שוק העבודה וההשקעות, ומסבירה מדוע אמון הציבור, השווקים והמשקיעים הוא גורם מכריע לעתידה הכלכלי של ישראל. האם דירוג האשראי צריך להדאיג אותנו? מהם היתרונות שעדיין מחזיקים את המשק הישראלי חזק? ומה נדרש כדי להבטיח יציבות, צמיחה ושגשוג גם בשנים של משברים מתמשכים?
המחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן יוצג בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2026.
תא"ל במיל' גיא חזות, לשעבר ראש מערך הלמידה המבצעית בזרוע היבשה, מחבר רב המכר "צבא ההיי-טק וצבא הפרשים" וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מגיע לפודקאסט "סדר חדש" לשיחת עומק על הכשלים שנחשפו ב-7 באוקטובר וכל מה שעדיין לא תוקן מאז. בראיון עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, חזות מנתח כיצד השתנתה תפיסת הביטחון של ישראל, על התהליך בו צבא היבשה איבד מכשירותו ומעמדו, ואיך תרבות ארגונית של ייפוי המציאות ופחד מעימות פנימי פגעה ביכולת של צה"ל ללמוד ולהיערך למלחמה רב-זירתית. חזות גם מנתח את ההתרחשויות כעת בדרום לבנון לאור התהליכים הללו.
פרופ' יניב רוזנאי, סגן דיקן בית הספר למשפטים באוניברסיטת רייכמן ומומחה למשפט חוקתי, בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם בעקבות הבחירות הדרמטיות בהונגריה והתבוסה של ויקטור אורבן. רוזנאי מסביר כיצד הפכה הונגריה למודל של פופוליזם ושחיקת מוסדות דמוקרטיים, מהשתלטות על מערכות המשפט והתקשורת ועד שינוי כללי הבחירות. רוזנאי מנתח את ההיערכות האפקטיבית של פיטר מדיאר להבסת אורבן ואילו מנגנונים שהקים פירקו את מנגנון התעמולה הממשלתי שם. הפרק, שבוחן עד כמה הבחירות בהונגריה רלוונטיות לבחירות בישראל, נוגע גם בהשפעת הרשתות החברתיות וכיצד סחף אותן מדיאר בדרך לניצחונו.
האלוף במילואים גדי שמני, לשעבר אלוף פיקוד המרכז ומזכירם הצבאי של ראשי הממשלה שרון ואולמרט, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על מי מושל בגדה, העלייה באלימות ובטרור היהודי ביהודה ושומרון והחשש מהידרדרות לאינתיפאדה שלישית. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, שמני מתאר כיצד השתנתה המדיניות הישראלית בגדה, ומהם המחירים הביטחוניים, המדיניים והבינלאומיים שישראל עלולה לשלם אם המגמות הנוכחיות יימשכו.
פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מומחה למשפט בינלאומי וחוקר צבא וחברה, בשיחת עומק עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם על השינוי בתפיסות המוסר והמשמעת בצה"ל ובחברה הישראלית. בין שחיקה, פוליטיזציה ולחצים מבצעיים, על הגבולות שנמתחים ועל אלה שכבר נחצו.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, אסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית הגליל העליון
אסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית הגליל העליון, מספר ליוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם על החיים בקו העימות ביום שאחרי עוד הפסקת אש. כשהממשלה מבטיחה שיקום אבל הכסף לא מגיע, כשהאיום לא נעלם והאזרחים נשארים לבד. ואיך בכל זאת מנסים לבנות מחדש מציאות של צמיחה, קהילה ואמון.
בשבוע בו ישראל נעה בין כאב לתקווה, בין יום הזיכרון ליום העצמאות, פרק מיוחד של "סדר חדש" מבקש לעצור לרגע ולהביט קדימה. יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את עופר ורפל, לוחם שייטת שנפצע קשה באינתיפאדה השנייה, לשיחה על שיקום, בחירה ומשמעות. דרך סיפורו האישי של עופר, מהרגע שהתבשר כי יהיה משותק, דרך ההחלטה “לא לעצור”, ועד להקמת מיזם "בית ארזים" על שמם של לוחמי השייטת ארז אשכנזי ואלי גינסברג ז"ל, נפרשת השקפת עולם שמבקשת לא רק להחלים, אלא לבנות מחדש.
השיחה נוגעת בפגועי גוף ונפש, בשאלות של זהות, ומשפחה שנוגעות במרקם האינטימי של החברה הישראלית. זוהי שיחה אופטימית על היכולת לראות עתיד תוך בנייה ותרומה הדדיות של אדם וקהילה.
יום השואה 2026 מגיע על רקע מציאות משתנה שבה האנטישמיות אינה רק זיכרון היסטורי, אלא תופעה דיגיטלית מתפתחת במהירות חסרת תקדים. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר לירם קובלנץ-שטנצלר, מומחית לאנטישמיות ולרדיקליזציה בעידן הדיגיטלי, לשיחת עומק על פניה החדשים של השנאה.
כיצד השתנתה האנטישמיות מאז ה-7 באוקטובר? מה תפקיד הרשתות החברתיות בהפצת שנאה, תיאוריות קונספירציה ורדיקליזציה - לעיתים במסווה של ביקורת פוליטית לגיטימית? והאם מדובר בתופעה חדשה, או באותם דפוסים היסטוריים בלבוש טכנולוגי עדכני?
השיחה בוחנת את הגבול המיטשטש בין אנטי-ציונות לאנטישמיות, את המנגנונים שמובילים אנשים "רגילים" לאמץ רעיונות קיצוניים, ואת הדרך שבה שיח שנאה מחלחל מהשוליים הדיגיטליים אל המיינסטרים ולעיתים גם לאלימות ממשית.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, שגריר דנמרק בישראל תומאס וינקלר
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, וטראמפ שלוטש עיניו לטריטוריה בשליטה אירופית, גורמים לאירופה לארגן מחדש את הבריתות שלה. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים באולפן את שגריר דנמרק בישראל, תומאס וינקלר, לשאלה מה רוצה טראמפ מגרינלנד הדנית, האם אלו צרכי ביטחון, מלחמת האנרגיה או מאבק בין מעצמתי? השיחה, שהוקלטה לפני תחילת המערכה עם איראן, נמשכת לנושאי ביטחון, בריתות ועתיד נאט"ו על רקע הטלטלות הגלובליות.
השגריר, שגם שימש בעבר כממונה מטעם דנמרק על הקשר עם הטריטוריה של גרינלנד, מתאר כיצד שינתה הפלישה הרוסית את תפיסת הביטחון של מדינות סקנדינביה, ומדוע מדינות כמו דנמרק חשות כיום איום קיומי לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה?
המלחמה עם איראן נכנסת לחודש השני, וסימני שאלה כבדים מרחפים מעל מטרות המלחמה ומהלכי ההכרעה שיביאו לסיומה המוצלח. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את עמוס הראל, הפרשן הצבאי של עיתון "הארץ", לסיכום ביניים של המלחמה. האם חזינו במיסקלקולציה אמריקאית ביחס למיצרי הורמוז? מה המשמעות של התארכות המלחמה, והאם יש לישראל או ארה"ב אסטרטגיות הכרעה ויציאה יעילות?
הפרק מנתח את ההישגים והמחירים שבידי איראן, וגם בוחן את הזירות הבוערות בלבנון, יהודה ושומרון והיחסים עם ארצות הברית – ועל המחירים האסטרטגיים של ריבוי חזיתות. האם ישראל מצליחה למנף את עוצמתה הצבאית לכדי הישג מדיני, או שהיא נגררת למלחמת התשה יקרה וארוכה.
האם התקיפות של ישראל וארה"ב על מתקני הגרעין באיראן באמת עוצרות את התוכנית או רק קונות זמן? ומה יותר מסוכן לישראל - הפצצה הגרעינית או המשטר שמבקש להחזיק בה?
בפרק מיוחד של "סדר חדש" שמוקלט בעיצומה של מלחמת איראן השנייה, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר ג'סי פרס, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומחבר הספר "שנית לא תיפול: איך ישראל תשרוד במזרח-תיכון גרעיני". יחד הם נכנסים לשאלות שהשיח הציבורי נוטה להימנע מהן: מה המשמעות של מאות קילוגרמים של אורניום מועשר שנותרים בידי איראן; מה אפשר ללמוד מהמקרה של צפון קוריאה; האם העולם בכלל יודע לעצור מדינה שנחושה להגיע לפצצה; מה עושים אם למרות הכול איראן הופכת למדינה גרעינית; או אולי השאלה מי מחזיק בפצצה חשובה יותר מהפצצה עצמה?
כשבועיים וחצי אחרי פתיחת המערכה הצבאית של ישראל וארצות הברית נגד איראן, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם בפרק מיוחד בצל הלחימה. לצד ההישגים הצבאיים מעוררי הגאווה, מתגבשת תמונה מורכבת יותר של המלחמה: המטרות אינן חד-משמעיות, אסטרטגיית היציאה אינה ברורה, והאיום הגרעיני, גם לאור הישגי שני חילות האוויר, עשוי להישאר נתון להחלטתה של הרפובליקה האיסלאמית.
עם מחירי נפט מאמירים ואזהרות מפני מיתון עולמי, סגירת מיצרי הורמוז מוסיפה ממד כלכלי גלובלי למשבר ומאיימת לקצר את חלון הזמנים להשגת היעדים. בזירה האמריקאית, שתיקתו של סגן הנשיא ואנס, לצד קולות ביקורתיים ואף ארסיים בצד הרפובליקני, מצביעות על שסע פנימי שעשוי להשפיע על איתנות הברית האסטרטגית עם ישראל לשנים קדימה. ובישראל, נגלה פער עמוק בין יכולות צבאיות מופלאות ובין היעדרו הכמעט מוחלט של מעשה מדיני שיוכל למנף הישגים בשדה הקרב לביטחון ארוך טווח.