דפנה אבירם-ניצן

לצד הפגיעה הכלכלית והתעסוקתית בכלל המפונים, ניכרת פגיעה עמוקה במיוחד במפוני הצפון ותושבי הצפון שלא פונו, מה שמחייב בדיקה מחודשת של מדיניות הסיוע בשעת חירום.

52% מהעצמאים דיווחו על ירידה בהכנסה האישית, יותר מכפול מהעובדים השכירים. את המחיר הכלכלי הכבד ביותר מהמלחמה משלמים גם עובדים צעירים וערבים.

השימוש ב-AI לצרכי עבודה אמנם זינק בשנה האחרונה בישראל, אך מרבית העובדים עדיין לא עושים בו שימוש משמעותי. מדדים בין-לאומיים מצביעים על פער בין חשיפה גבוהה של המשק ל-AI, לבין רמת מוכנות מערכתית נמוכה להטמעת הטכנולוגיה.

פחות מ-16% מכלל המינויים למנכ"לים מאז ראשית כהונת הממשלה ה-30 בשנת 2003 ועד מרץ 2025 – היו נשים (38 מתוך 243) • מצב הייצוג של נשים בממשלה ה-37 נמצא בשפל של לפחות 20 שנה: 2 נשים בלבד מונו למנכ"ליות (4% מכל המינויים) • גם מאז פסיקת בג"ץ בחודש פברואר, שחייבה את הממשלה לקבוע כללים בעניין - מונו רק גברים למנכ"לים.

סקר שערך ארגון ה-OECD בשנת 2022, הבוחן את תפיסות הציבור במדינות הארגון ביחס לסיכונים שונים, סיפק תובנות ייחודיות על עמדות הציבור הישראלי כלפי סיכונים ארוכי טווח. בארבע השנים האחרונות, ישראל התמודדה עם משברים רבים שהובילו את הציבור להתמקד בעיקר באיומים מיידיים, בעוד שהסיכונים ארוכי הטווח נדחקו לשולי תשומת הלב הציבורית. שנת 2022, שהתאפיינה ביציבות יחסית, לאחר מגפת הקורונה ולפני פרוץ גל המחאות בינואר 2023 שבא בעקבות הרפורמה המשפטית, וכן לפני אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, אפשרה הצצה נדירה לעמדות הציבור ביחס לסיכונים לטווח הארוך דוגמת משבר האקלים.

סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה את עוצמת הפגיעה הכלכלית במפונים, ואת הפערים בין הדרום לצפון: 54% ממפוני הצפון וכמחצית מכלל תושבי הצפון מדווחים על ירידה בהכנסות משק הבית בשל המלחמה, לעומת 33% ממפוני הדרום.

ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מחוץ לתהליך העולמי של מעבר לכלכלה דלת פליטות, אבל כדי שיצליח – המעבר הזה חייב להיעשות תוך מחשבה על העובדים החלשים שעלולים להיפגע ממנו.

גם היום, שנה ורבע מפרוץ המלחמה, הנפגעים העיקריים ממנה מבחינה כלכלית הם אוכלוסיית העצמאים: 54% מהעצמאים מדווחים על ירידה של כ- 50% בפעילות העסקית וכ- 58% דיווחו על ירידה בהכנסת משק הבית. בנוסף, כשליש מהעצמאים מתקשים לעמוד בתשלומי הדיור. נתונים מדאיגים גם על מצבם הכלכלי של ערביי ישראל: 37% מהערבים השכירים מדווחים על ירידה בהיקפי המשרה, 55% מדווחים על ירידה בהכנסת משק הבית ו- 52% נכנסו או העמיקו את האוברדרפט. שיעור בולט בקרב השכירים הצעירים מדווחים על ירידה בהיקפי המשרה.

מסמך זה בוחן את התפתחות רכיבי הצמיחה של המשק בשנתיים האחרונות, שהיו מרובות תהפוכות: החל מניסיונות ההפיכה המשפטית ותגובת הנגד של חלקים גדולים בציבור שיצאו לרחובות והפגינו כנגד, וכלה בבמתקפת ה-7.10.23 ומלחמת חרבות ברזל שטרם הסתיימה.

בשנת 2024, לראשונה מאז קום המדינה עלה ערכו של יצוא שירותי ההיי-טק על ערכו של היצוא התעשייתי, זאת על רקע שתי המגמות ההפוכות של ירידה במשקל היצוא התעשייתי ועלייה דומה במשקל יצוא שירותי ההייטק. בשנתיים האחרונות מסתמנת ירידה ריאלית ביצוא התעשייתי, אשר עלולה לפגוע ביציבות התעסוקתית בפרפריה וביציבות המשק כולו בעתות משבר ושיבושים בשרשראות האספקה.

49% סבורים כי איכות השירותים הציבוריים כיום נפגעה בהשוואה לממשלות הקודמות, לעומת כ-15% בלבד שציינו כי איכותם השתפרה • 63% סבורים כי יש לצמצם או לבטל את הכספים הקואליציוניים שנחתמו בתקציב המדינה הנוכחי • הציבור נותן ציון משוקלל בלתי מספיק לממשלה על מדיניותה בתחום הרווחה והשירותים לפרט, הביטחון האישי והסיוע הכלכלי לאוכלוסיות ועסקים שנפגעו במלחמה. הסיבות העיקריות לכך הן סדרי עדיפויות שגויים וחוסר אכפתיות של ההנהגה.

קרוב למחצית מהעובדים העידו על ירידה בתפוקה בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה. 40% ציינו שלא חל שינוי בתפוקתם ורק 14% העידו שתפוקתם עלתה • הסיבות העיקריות לירידה בתפוקה הן קושי להתרכז בגלל המצב (56%) וירידה בפעילות של מקום העבודה או סגירתו (48%).

על ממשלת ישראל להכיר בחשיבותם האסטרטגית של ענפי החקלאות, המזון והתעשייה של מוצרים ביטחוניים להבטחת תפקודו הרציף של המגזר העסקי בזמן המלחמה. מענקי השקעה בחדשנות טכנולוגית לענפי החקלאות והבניה יתרמו לחיזוק החוסן הלאומי ולתפקוד המשק.

עיקרי התובנות מדיון צוות שוק העבודה החדש

מרבית המפונים והמתפנים הם תושבי הדרום וחלקם מהצפון. רוב המפונים משני האזורים זכאים למלון או לבתי הארחה במימון המדינה.

החשש מהחלשת מעמדם ועצמאותם של המוסדות הפיננסיים (כמו בנק ישראל), לצד הפגיעה במעמדם של מוסדות החוק, מרתיעים את המשקיעים ואת חברות דירוג האשראי. בזמן שממשלת ישראל שוחקת את הדמוקרטיה ואת איתנותם של המוסדות, נוגסת במקצועיות השירות הציבורי, פוגעת באמון של יותר ממחצית העם ויוצרת פילוג בעם, השקל נחלש והמשקיעים יוצאים מהמשחק.

סקר עמדות הציבור בנושא כלכלה ויוקר המחייה, המתפרסם לקראת כנס אלי הורביץ 2023, מעלה כי 60% מהציבור בישראל רואה בממשלה אחראית ליוקר המחייה. כמחצית מהציבור מדווחים על הרעה במצבם הכלכלי האישי.

קרוב לחצי שנה מוקפאות ההכשרות המקצועיות, בשל קרב הניטש בין משרדי הממשלה. עד שיוחלט מי בעל הבית, האזרח הקטן משלם.

שיעור המרוצים מאיזון זה גבוה בקרב העובדים מהבית ביחס לעובדים במשרד. 47% מהשכירים מדווחים על השכר כמאפיין החשוב ביותר בעבודתם, עלייה לעומת 39% ב- 2018.

מסימולציות שבחנו כיצד תשפיע התכנית על מצבן הכספי של משפחות לפי עשירוני הכנסה עולה כי הפגיעה בעשירונים הנמוכים כתוצאה מהחקיקה תהיה החריפה ביותר. בנוסף לפגיעה הכלכלית שמוצגת בסימולציות, צפוי להערכתנו קיצוץ חד בהוצאה הציבורית שיוביל לירידה בקצבאות ולצמצום היקף ואיכות השירותים הציבוריים לאזרח.

מעבר לכלכלה דלת פחמן ואישור יעדים להפחתת פליטות ל-2050 הם הישגים משמעותיים במאבק הישראלי במשבר, שהושגו בסיוע צוותי המכון. לנוכח האיומים המקומיים והקונקרטיים על ישראל והביקורת שספגה, על הממשלה להכיר בהזדמנויות הטמונות בו ולפעול בהקדם.

ככל שיותר מחוסרי ומשפרי דיור ינצלו את חלון ההזדמנויות וירכשו דירה בפריפריה הרחוקה, יירדו המחירים במרכז ויתרחב היצע הדירות הפנויות להשכרה באזורים המבוקשים. נדרשת גם הגדלת מענקים שיסייעו לגייס הון ראשוני לרכישת דירה.

משבר האקלים הוא איום סביבתי, כלכלי, חברתי וביטחוני עבור מדינת ישראל. בהיעדר העברת חוק האקלים והיערכות ממשלתית משמעותית למשבר האקלים, תיוותר ישראל חריגה בנוף הבין-לאומי, ותתקשה לסחור עם העולם המפותח.

גל פיטורי העובדים מענף ההיי־טק שנרשם בחודשים האחרונים העלה את השאלה אם מדובר במשבר או רק בתיקון של העליות החדות שמהן נהנה הענף בתקופת ההתאוששות ממשבר הקורונה. כדי לענות על שאלה זו, בחנו את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בפרספקטיבה רחבה יותר של עשור לאחור.

מאחורי השיא במספר המשרות הפנויות, בעידן של תעסוקה מלאה ומשק עם צמיחה מהירה. אילו צעדים על המדינה לנקוט כדי לקדם שילוב עובדים שמחוץ לשוק התעסוקה וסיוע לעסקים?

סקר מיוחד לקראת כנס הורביץ לכלכלה וחברה חושף את הסוגיות החברתיות שהכי מטרידות את הציבור הרחב. בסקר, מוענקים ציונים לממשלה על תפקודה בתחומים השונים – 56% נותנים ציון נכשל על הורדת מחירי הדיור, ומנגד, 38% מעניקים ציון טוב על שירותי הבריאות. וגם, האם הציבור תומך בהעלאת מסים לטובת שיפור השירותים החברתיים.

כ-250 אלף איש אינם מקבלי אף קצבה מהמדינה, רובם מגיעים מאוכלוסיות חלשות יחסית. רובם הגדול הצהירו כי הם מעוניינים לעבוד, וחלק גדול מהם מחפשים עבודה באופן אקטיבי, אך רבים ממתינים למשרה שתתאים לציפיותיהם. הנתונים מעלים חשש שבהעדר פתרון אחר הם ייאלצו בקרוב לעבור להסתמך על הבטחת הכנסה או ייכנסו לחובות

ערב פרוץ גל האומיקרון, שוק העבודה התאפיין במספר גבוה באופן חריג של מפוטרים ושל מבוגרים בגילאי 45-64. בעוד עיקר הגידול במספר האנשים שלא עובדים ומחפשים עבודה היה בקרב צעירים בגילאי 21-34, הרי שדווקא המבוגרים היוו את עיקר הגידול במספר האנשים שלא עובדים וגם לא מחפשים עבודה

"ההתפטרות הגדולה" ששטפה את ארה"ב ובריטניה בחודשים האחרונים היא אחד מסמלי ההתאוששות מהמגפה והקושי באכלוס משרות בתקופה של פתיחת המשק. גם בארץ חל גידול משמעותי במספר ובשיעור המתפטרים, אך האם מגמת ההתפטרות הגדולה מאפיינת גם את ישראל?

דוח חדש חושף תמונת מצב מדאיגה על מצבם הכלכלי של מובטלי הקורונה, ומספק גם הסבר על אי חזרתם לשוק העבודה. וכמה מהם החליפו עבודה?

על רקע הירידה העקבית בעבודה מהבית בהשוואה לתחילת הקורונה, מתברר שבעלי הכנסות גבוהות עובדים מהבית יותר מפי שניים לעומת בעלי הכנסות נמוכות. לצד זאת, קרוב ל-70% מהשכירים מעוניינים לעבוד מהבית, וכמה מהם מעריכים את העבודה מהבית כאפקטיבית ויעילה?

היישר מוועידת האקלים, דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומובילת פרויקט ההיערכות למשבר האקלים עם הממשלה, מתארחת בפודקאסט השבועי שלנו עם כל המסקנות מגלזגו: מהם ההישגים הכי דחופים שנדרשים עכשיו? איך מגייסים את המגזר העסקי להיכנס מתחת לאלונקה? איך מתמודדים עם העובדה שהמדינה הכי מזהמת בעולם לא הגיעה לוועידה? והאם ישראל, אומת הסטארט אפ, תהיה זו שתביא את הבשורה?

הפערים בין הקבוצות החלשות לחזקות הולכים ומתרחבים על רקע משבר הקורונה: שיעור המדווחים על פגיעה בשכר ביולי האחרון עמד על 10% בקרב שכירים בהיי טק, לעומת 25% מהשכירים ביתר ענפי המגזר העסקי. בתוך כך, יותר גברים נפגעו בשכרם ביולי, אך עוצמת הפגיעה בשכרן של נשים הייתה חזקה יותר

בישראל נשמעת תדיר הטענה על נטל בירוקרטי כבד, עודף רגולציה, חוסר יעילות ואף סתירות בין דרישות רגולטוריות שנות. מאידך, בתחומים שונים נשמעות טענות בדבר היעדר רגולציה מספקת ומעודכנת. המכון הישראלי לדמוקרטיה עושה סדר ומסביר מהו חוק יסודות האסדרה (רגולציה) המתגבש, ומה יהיו סמכויותיה של רשות הרגולציה העתידה לקום במסגרת החוק

צוות חשיבה של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהשתתפות נציגים מהאוצר, זרוע העבודה, ההסתדרות, נציגי המגזר העסקי וארגוני המגזר השלישי בוחן בימים אלה את המודל הראוי להסדרת העבודה מהבית. הצוות, בראשות אבי ניסנקורן, עמית מחקר אורח במכון ודפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה בוחן לעומק את הסדרת יחסי העבודה, מודל החזר הוצאות על עבודה מרחוק, פרטיות העובד, זמן רווחה ושעות עבודה אל מול העלאת הפריון.

המכון הישראלי לדמוקרטיה מברך על פרסום דוח הוועדה הבין-משרדית לרגולציה חכמה ועל הכוונה ליישר קו עם מדינות מובילות ב-OECD באמצעות הקמה ומיסוד של רשות רגולציה. זהו צעד חשוב בבניין היכולות המקצועיות של הרגולטורים השונים בממשלה. לצד זאת, יש להבטיח שהגוף שיוקם לא ינגוס בסמכויות הרגולטורים המקצועיים

דיגיטציה, טכנולוגיות חדשות ומעבר לכלכלה ירוקה יאלצו את שוק העבודה לחשב מסלול מחדש. לפי ארגון העבודה העולמי, משבר האקלים לבדו מציב בסיכון כ-1.2 מיליארד משרות. על ממשלות לנקוט כעת בצעדים שיאפשרו מעבר חלק של משרות ואוכלוסיות למציאות המשתנה, דוגמת הכשרות מקצועיות מותאמות

דליפת הנפט בים התיכון הציפה סוגיה מדאיגה עליה תצטרך מדינת ישראל לתת את הדעת בשנים הקרובות: איכות הסביבה ומשבר האקלים. ואכן, 44% מהישראלים לוקחים בחשבון את עמדות המפלגות בישראל בנושאי סביבה כשהם מחליטים לאיזו מפלגה להצביע, בהם בעיקר מבוגרים בני 65+ והמשתייכים למחנה השמאל והמרכז

בהנחה שלא נחווה גל שני של התפרצות, אנו מעריכים שלקראת סוף השנה, שיעור האבטלה יתייצב על 9.5%, שהם כ-400 אלף מובטלים. מדובר במכה קשה למשק

ביום שאחרי משבר הקורונה, בעוד מנהיגי העולם יהיו עסוקים בגיבוש מדיניות לשיקום ההרס הכלכלי שהותיר אחריו, יהיה עליהם להתייחס ברצינות רבה גם למשבר הבא שמתקרב אלינו בצעדי ענק ומהווה איום גדול בהרבה לאנושות כולה - ההתחממות הגלובלית

אחד הצעדים ששקל משרד האוצר לנקוט כדי לסייע לאזרחים ובעלי עסקים בזמן משבר הקורונה, הוא להתיר משיכת כספי קרנות ההשתלמות לפני תום תקופת חיסכון, אולם מהלך כזה עלול להוביל למשבר פיננסי חמור. במקום זאת, יש להעמיד ערבות ממשלתית לאשראי החוץ-בנקאי

משבר הקורונה צפוי לגרום נזק עצום לכלכלה העולמית, ולפגיעה קשה בחברות, ארגונים, מעסיקים וכוח עבודה. עם זאת, הוא הביא עמו גם הזדמנות להאצה ופיתוח טכנולוגיות הרפואה מרחוק, קידום יוזמות לשינוי דפוסי העבודה ועידוד קנייה תוצרת כחול-לבן

מדינת ישראל מתמודדת כיום לא רק עם משבר בריאותי חמור בשל נגיף הקורונה, אלא גם עם משבר כלכלי בהיקף חסר תקדים. על מנת שהמשק יוכל לחזור לתפקוד ביום שאחרי, על הממשלה להזרים בעת הזו סכומי כסף גדולים ונדיבים, כדי להבטיח שהעסקים, העצמאים ומשקי הבית יהיו מסוגלים לעמוד בהתחייבויות שלהם ולהתקיים

רוב הישראלים עובדים מעבר לשעות העבודה אבל מרשים לעצמם לנוח בחופשות, סופי שבוע וחגים. סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בדק את האיזון בין חיים אישיים לעבודה, גמישות תעסוקתית וכן מוכנות לשינויים הצפויים בשוק העבודה

כרבע מהציבור הישראלי נותן ציון נכשל למדיניות הכלכלית של הממשלה היוצאת, בעיקר בגלל סדרי עדיפויות לא טובים וחוסר אכפתיות של ההנהגה.  סקר מיוחד לקראת בחירות 2019 מועד ב', מגלה כי רוב הציבור מביע חשש שהעלאת מיסים לא באמת תופנה לטיוב השירותים שהמדינה מעניקה לאזרחים, ושלמעשה אין משמעות להצהרות או הבטחות כלכליות ללא כיסוי

רוב הציבור מעדיף לשלם יותר מסים בתמורה למימון חינוך מגיל אפס לכל ילדי ישראל; הגורם העיקרי המשפיע על איכות החינוך הוא איכות ההוראה בבתי הספר; עם זאת, רוב הישראלים לא יעודדו את ילדיהם לעבוד כמורים בעתיד

בעוד שבעבור חלק ניכר מהישראלים, הסוגיות החברתיות-כלכליות הן החשובות והקריטיות ביותר, רוב המפלגות כלל לא מציגות מדיניות ברורה בנושא, ומתמקדות בנושאים הביטחוניים. זה הזמן לדרוש מהנבחרים להציג עמדות ותוכניות כלכליות ברורות ולשים את הנושא החשוב ביותר בעיני הבוחרים במרכז השיח הפוליטי

שיפור הסביבה העסקית בתוך שנה וחצי בלבד התאפשר הודות לעבודה רוחבית ושיתוף פעולה בין-משרדי. יש לאמץ מודל זה כדי להתמודד עם אתגרים נוספים הדורשים שיתוף פעולה בין גורמי ממשל, נציגים מהמגזר העסקי והמגזר השלישי ומכוני מחקר רלוונטיים, וכך לבנות אסטרטגיות אפקטיביות, מקיפות וארוכות טווח

הגיע העת שגם ממשלת ישראל תיקח אחריות אמתית על עתיד רשת הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל ותפעל לבלימת הגרעון הידוע והצפוי מראש של הביטוח הלאומי

החלטת הממשלה לאימוץ ה- RIA היא החלטה חשובה שתגביר את האמון בין הרגולטור, בעלי עסקים והציבור, ובמקביל תצעיד את ישראל צעד נוסף בטיוב עבודת הממשל

השאלה המרכזית שנותרה פתוחה, וחשוב שהוועדה תיתן לה מענה, היא אילו הכשרות מקצועיות יניבו את התשואה המיטבית למשק ועל אילו הגיע הזמן לוותר, זאת לצד מיפוי סט המיומנויות הנדרש כיום בשוק העבודה, בדגש על תחומים בהם לאדם יש יתרון מובהק על המחשב והמכונה

50% מהציבור סבורים, כי כחלון תורם למצב הכלכלי-חברתי בישראל אחריו נתניהו עם 44% ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג עם 37%

בעשור האחרון ישראל התדרדרה 25 מקומות במדד עשיית העסקים (Doing-Business) של הבנק העולמי.  המדד מהווה אמת מידה עבור משקיעים בארץ ובעולם לבחינת המדינות בהן כדאי להשקיע ולעשות עסקים. ניתוח מיוחד שערכנו מציג את הפערים בין ישראל למדינות המובילות בתתי המדדים שנבחנו, ומנגיש לגורמי הממשל השונים כלי ידידותי, המאפשר זיהוי מהיר של התחומים הדורשים שיפור ואת מידת הרגישות של המדד לכל שינוי

מדינת ישראל ירדה בעשור האחרון במדד העשיית העסקים (Doing Business) של הבנק העולמי ממקום ה-29 למקום ה-54 בעולם. ח"כ רועי פולקמן (כולנו) ודפנה אבירם-ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירים מדוע חלה הידרדרות, ומה ניתן לעשות כדי לשפר את מיקומנו במדד?

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

לאחרונה התבשרנו על הידרדרות נוספת במיקומה הבינלאומי של ישראל במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי ("Doing Business"). בהשוואה למדינות המפותחות (מדינות ה-OECD ) אנו נמצאים במקום החמישי מהסוף. מה שמטריד עוד יותר הוא מגמת הירידה העקבית בעשור החולף במיקומנו היחסי. 

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ירידת ישראל בדרוג "נוחות עשיית העסקים" של הבנק העולמי: "כדי להביא לשינוי המגמה יש להגדיל את השימוש בכלים טכנולוגיים ובכלכלה התנהגותית"

פרופ׳ יותם מרגלית ודפנה אבירם ניצן בשיחה עם איתן אבריאל, עורך מגזין דה מרקר ומייסד האתר, על המעבר משוק של מקצועות לשוק של מיומנויות, כיצד השחקנים המרכזיים במשק ובממשלה נערכים למציאות המשתנה ואיך מייצרים אקוסיסטם להתמודד עם האתגרים של חוסר ביטחון תעסוקתי

הגיע הזמן להקים גורם על-מתכלל, אשר יהיה אמון על גיבוש מדיניות והובלת שיפור בפריון העבודה.