הצהרת שימוש בעוגיות (Cookies)
האתר עושה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) לצורך תפקוד תקין, אבטחת מידע, מדידת ביצועים, שיפור חוויית המשתמש והתאמה אישית של תוכן ופרסומות.
בלחיצה על כפתור "מאשר/ת", הנך מסכים/מה לשימוש בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.

פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס היא חברת סגל בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. היא בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (LL.B) והפקולטה למשפטים באוניברסיטת קולומביה (LL.M, J.S.D.). היא מלמדת וחוקרת בתחומי המשפט החוקתי והמשפט הבינלאומי, תוך התמקדות בממשק שבין משפט חוקתי, משפט בינלאומי, תיאוריה פוליטית, וזכויות אדם. היא יו"ר (במשותף) של הסניף הישראלי של האגודה הבינלאומית למשפט ציבורי (ICON-S).
המערב דורש מישראל לשמור בקפדנות על חוקי המשפט הבינלאומי הן במהלכים האוויריים והן בקרקעיים ברצועת עזה, כתנאי להמשך הגיבוי שניתן לה. עידוד התושבים להתפנות לדרום הרצועה, לדוגמה, חייב להיות זמני ולהתבצע במסדרונות הומניטריים מוגנים ותוך מילוי צורכי המפונים.
מאת: עו"ד עדנה הראל פישר, פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס, עו"ד ליטל פילר
אילו נזקים טמונים בהפרת נאמנות הנבחרים והפקידים כלפי הציבור? כיצד ניתן למדוד שחיתות שלטונית ולנהל את המאבק בה? ההסבר המלא.
בשנים האחרונות נשמעה העמדה כי לאור העובדה שהסיפוח הזוחל יצר סיפוח דה-פקטו, השינוי שיחיל סיפוח רשמי אינו דרמטי. אולם ישנה חשיבות להתנגדות לסיפוח רשמי, גם במציאות שבה בהיבטים רבים כבר הוחל סיפוח דה-פקטו
הדמוקרטיה הישראלית, כמו גם בעולם כולו, בנויה משילוב של בחירות בהן מבטא העם את רצונו, נבחרי ציבור המקבלים החלטות דה פקטו, ומנגנונים המוודאים שנבחרי הציבור אכן פועלים לפי רצון העם. כך היה וכך ראוי שימשיך להיות
בישראל לא קיימת הסכמה על עיקרי תוכנה וגבולותיה של הממלכתיות, והתרבות הפוליטית אינה מבוססת על פתרון מחלוקות בהסכמה רחבה. במצב כזה, הממלכתיות עשויה להיות מנוכסת על ידי הרוב הפוליטי כדי לזהותה עם עמדתו, להאציל עליה לגיטימציה, ולעשות דה-לגיטימציה לעמדת המיעוט
בג"ץ קיבל אתמול את עתירתן של חמש נשים חולות סרטן, תושבות רצועת עזה, אשר ביקשו לקבל טיפול רפואי למחלתן בבתי חולים במזרח ירושלים. בכך, הוא דחה את עמדת המדינה, אשר הודיעה כי למעט במקרים חריגים, לא תאפשר לחולים מעל גיל 16 בעלי קרבה לחמאס לקבל טיפול רפואי בארץ, אלא רק בגדה ובחו"ל
העמעום בנוגע לאיום שעל הפרק, ההטעיה בנוגע למשמעות של ניסיונות חציית הגבול והצגת המצב כסכנה קיומית יוצרים לגיטימציה ציבורית לשימוש לא מוגבל בכוח. וגם אם בצה"ל נעשים מאמצים כנים לצמצם פגיעה באזרחים, וגם אם לכוחות הביטחון הוגדרו איומים קונקרטיים והוראות הפתיחה באש הוגדרו בהתאם, המספרים שדווחו אתמול מעוררים לכל הפחות חשש כבד שרוח המנהיגים מחלחלת גם למטה למפקדים בשטח
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס
פרופ' תמר הוסטובסקי-ברנדס, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה וחברה בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, מגיעה ל"סדר חדש" כדי לעשות חשבון מסכם לארבע שנים של שינויים במערכת המשפט, במנגנוני הפיקוח ובמערכת השלטונית בישראל.
אילו מהלכים הושלמו ואילו נותרו על השולחן? מה קורה כשמחברים יחד את השינויים בוועדה לבחירת שופטים, במעמד הייעוץ המשפטי, בתקשורת ובשירות הציבורי ואיפה כל זה פוגש את האזרח בחיי היומיום, גם אם בינתיים נדמה שהחיים ממשיכים כרגיל?
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם בוחנת פרופ' הוסטובסקי-ברנדס עד כמה השתנתה הדמוקרטיה הישראלית במהלך הקדנציה האחרונה, ומה עשוי לקרות אחרי הבחירות: אילו מהלכים צפויה לקדם ממשלה שתמשיך את דרכה של הקואליציה היוצאת, ומה תצטרך לעשות ממשלה שתבקש לבטל חלק מהשינויים, לשקם את מנגנוני האיזונים והבלמים ולבנות כללי משחק שיוכלו להחזיק גם בחילופי שלטון.
האתר עושה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) לצורך תפקוד תקין, אבטחת מידע, מדידת ביצועים, שיפור חוויית המשתמש והתאמה אישית של תוכן ופרסומות.
בלחיצה על כפתור "מאשר/ת", הנך מסכים/מה לשימוש בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.
בחר/י אילו קטגוריות תרצה/י לאפשר