ביד חזקה ומושטת
כשאלימות משטרתית תהיה נחלת העבר וכשבמוקד 100 ייתנו מענה מהיר ובערבית - תצליח המשטרה להוריד את הפשיעה בקרב אזרחי ישראל הערבים
לפני מספר חודשים הונחה על שולחן הממשלה תכנית לפתיחת עשר תחנות משטרה ביישובים הערביים. נראה, כי הציבור היהודי לא מבין מדוע האוכלוסייה הערבית מתנגדת לתכנית הממשלה, הרי הסובלים העיקריים מהפשיעה על כל סוגיה ומההפקרות בטיפול בפשיעה היא החברה הערבית. מדובר בסוגיה הנמצאת במחלוקת פנימית נרחבת בתוך החברה הערבית אך קשה שלא להבין מדוע חלקים גדולים ממנה סולדים מהיוזמה. השר ארדן טען עם השקת התכנית, שיישומה "יביא לשיפור אדיר באיכות חייהם של ערביי ישראל ויצמצם את הפשיעה והאלימות בכל רחבי המדינה", והוסיף כי היא "תיתן קודם כול מענה להפרת החוק הבוטה שממנה סובלים ערביי ישראל המשלמים מחיר כבד על תאונות הדרכים, מעשי רצח ופשעים נוספים". לכאורה- נשמע כמו תכנית טובה. אלא שאם יורדים לפרטים מגלים עד כמה היא מעוותת ומגיעה מתוך גישה פטרנליסטית ברוח "הערבים נוהרים לקלפיות" של אלו, הרואים באזרחים הערביים כגיס חמישי וכאיום בטחוני הראויים ל"טיפול" מיוחד. כך למשל, אחת התחנות שהמשטרה רצתה לפתוח היא תחנה בעיר עכו, שבה כבר קיימת תחנת משטרה מזה שנים רבות. אלא שבמקום לתגבר את התחנה בכוח אדם נוסף ובאמצעים הנדרשים, בחרו במשטרה להקים תחנה נוספת מיוחדת שתיקרא "תחנת עכו כפרים" (כי הרי הערבים גרים בכפרים ויכולים להגיע לערים רק באוטובוסים ביום הבחירות). מה ההיגיון התקציבי בכך? למה מרמז השם? ואלו אמצעים שונים יינתנו לתחנה החדשה? רק לשר ארדן ולמערכת המשטרתית התשובות.
רוב הציבור וודאי לא מכיר את אירוע "כיר חמדאן". זהו שם אחד מתוך מיני "מטופלים" שנורה למוות בידי כוחות המשטרה בכפר- כנא. אירוע זה זכור לי ולאחרים בעיקר בגלל התיעוד המצמרר בו תועד אזרח ערבי נהרג על לא עוול בכפו. המספרים מדברים היום על 51 מקרי "הריגה" של אזרחים ערבים על ידי המשטרה מאז שנת 2000. אם המספר הזה היה מנת חלקו של הציבור היהודי הייתה קמה מחאה שהייתה מרעידה את אמות הסיפים במדינה.
צריך להבין, כי בעיני הציבור הערבי המשטרה נכשלה כישלון מוחץ בטיפול בתופעות הפשיעה למיניהן, כמעט ואין תיקי רצח מפוענחים, תחושת הביטחון האישי נמוכה מאי פעם, עשרות נשים ערביות נרצחות מדי שנה ואין דין ואין דיין. ובעוד המציאות הזו מכה בציבור הערבי, הוא פוגש את המשטרה בשני מופעים עיקריים- בחלוקת דו"חות תנועה ובמהלך הריסות בתים שנבנו ללא היתר. כשחוסר האמון כל כך עמוק אין זה פלא שהחברה הערבית מתנגדת לתכנית.
זוהי הסיבה שלא יעזור למשטרה להקים גם מאה תחנות ולשים שוטר על כל בית. ולמעשה המפכ"ל כבר הציג לאחרונה תכנית שמתאימה לחברה הערבית, אלא שכמו תמיד הוא היחיד שלא יהנה ממנה. המפכ"ל אמר כי על המשטרה להפנות יותר קשב לצרכי התושבים ופחות למדדי האכיפה המשטרתיים שהיו נהוגים עד כה. אך דווקא בחברה הערבית, הדברים כרגיל "מוכתבים מלמעלה". לכן, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לנצל את המשאבים הקיימים והנוספים שניתנו לשיקום האמון ולהתעסקות בנושאים האמתיים שמטרידים את החברה הערבית. כשאזרחי ישראל הערבים יתחילו לראות כיצד ניכרת ירידה באחזקת הנשק הבלתי חוקי שגורם להורים לחשוש כשילידהם הולכים לבית הספר, כשירי בחתונות וזיקוקים לא ירעידו את חלונות הבתים ביישובים הערבים, כשבמוקד 100 ידעו לתת מענה מהיר ובשפה הערבית וכשאלימות משטרתית תהיה נחלת העבר, תוכל המשטרה לחסוך את הקמת התחנות החדשות ולהוריד דרמטית את רמת הפשיעה בקרב אזרחי ישראל הערבים.
המאמר פורסם ב"מעריב".