נושאי תוכן

חיפוש חופשי

תוצאות חיפוש ל: יחסי יהודים- ערבים

82 תוצאות

מאמרים

כשאלימות משטרתית תהיה נחלת העבר וכשבמוקד 100 ייתנו מענה מהיר ובערבית - תצליח המשטרה להוריד את הפשיעה בקרב אזרחי ישראל הערבים

ביטויי הגזענות של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' בנושא הפרדת יולדות בבתי חולים מנסים לעקור את הסיכויים לדו קיום מהשורש. זו קריאת השכמה לא לתת יד לדבר ולפעול לחיים משותפים כל אחד במרחבו האישי.

עמידת חד"ש ובל"ד לצד חיזבאללה מחבלת בקידום יחסי יהודים - ערבים בישראל. אך יש לזכור שמדובר בהצהרת פוליטקאים, ולא ברצון הציבור הערבי

נסרין חדאד חאג' יחיא קוראת לראש הממשל לשים לב שהדרך לפיתוח הכלכלה הישראלית עוברת בטייבה, בסח'נין ובנצר ולא במזרח הרחוק.

לקראת הדיון ביום ראשון (6.3.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

על אדמות שני היישובים הבדואים עתיר ואום אל-חיראן, החליטה המדינה להקים יישוב קהילתי יהודי. בכדי לפנות את השטח החליטה המדינה כי בתי הכפרים ייהרסו, והתושבים שהועברו למקום על ידי המדינה מלכתחילה, יועברו כעת ליישוב חורה. בשולחן עגול שקיימנו במכון עלו מספר פתרונות שיאפשרו גם את הקמת היישוב היהודי וגם את יישובם מחדש של תושבי אום אל חיראן המקובלים על התושבים הבדואים. לקראת דיון בוועדת הפנים, קראו מאמר בנושא.

כיפת הברזל לא הצליחה לגונן על הישראלים מפני פגיעתו הרעה של טיל מדויק ויעיל - טיל שנאה בין יהודים וערבים אזרחי ישראל - שתוקע טריז משמעותי בין חלקי החברה. כיצד נתגונן – יהודים וערבים – מפני הזיהום הגזעני שהחל פושה בנו?

המאמר עוסק באומדן פערי השכר בין היהודים לערבים בשוק העבודה בישראל, ומתבסס על התפיסה שלפיה אפליית השכר כלפי הציבור הערבי היא "קנס אתני" שציבור זה "משלם" כשהוא לוקח חלק פעיל בשוק העבודה.

60 שנה עברו מטבח כפר קאסם, שהפך אירוע מכונן בגיבוש הזהות של המיעוט הערבי בישראל ונקודת מוצא בדרך הארוכה שבה הוא צועד לשם מימוש זכויותיו. ואולם, אזרחי ישראל הערבים עדיין נתפסים על ידי רבים, רבים מידי, כ"אחר" שיש להסתכל בו ממרחק, ובעין חשדנית, מיעוט שהאזרחות שלו היא על תנאי תמידי.

מאמר זה משווה את ההשפעה של מחזורי עסקים על מצבם של הערבים והיהודים בשוק העבודה הישראלי.

הפעלת אלימות קשה כלפי נבחרי ציבור במגזר הערבי חייבת להטריד את מנוחת קברניטי המדינה. נדמה כי אין פגיעה חריפה יותר בדמוקרטיה מאשר האיום שחשים נבחרי ציבור מצד גורמים אלימים. על הבעייתיות שבתופעה כמו גם פתרונות אפשריים קראו במאמרו של מומי דהן.

הניסיון להציג הגברה של אכיפת הריסות הבתים במגזר הערבי באותה הנשימה יחד עם הריסת עמונה מבטאת כשל במדיניות ובהקשר ואינה במקומה. במקום להתמקד בהרס- יש להשקיע בבנייה ובקידום החברה הערבית.

הפוסט של ראש הממשלה המציג הריסה של 11 בתים בקלנסווה כהישג פוגע באזרחי ישראל הערבים ובמרקם העדין שביחסי יהודים-ערבים. אפשר גם אחרת.

ישנה חשיבות רבה בשילוב ערבים בוועדה המוניטרית ובמועצה המנהלית של בנק ישראל, דווקא משום שהם כמעט ואינם מיוצגים בזרועות השלטון. הדבר גם יועיל לכלכלה וגם מחויב לפי חובת הייצוג ההולם.

בעיני רבים מערביי ישראל הוויכוח על זכויות על קרקע ומשאבים אינו שאלה של שוויון אזרחי אלא סוגיה לאומית

המדינה חייבת לנהוג בשוויון ובכבוד כלפי כל אזרחיה. ספק רב אם יכול להתקיים הלכה למעשה שוויון, כאשר שוללים את זהותו הפרטיקולרית- הדתית, התרבותית או הלאומית של ה"אחר".

עבור אזרחי ישראל הערבים הרואים עצמם כפלסטינים השוויון אינו מתמצה בקבלת ערבים למקומות עבודה או במתן זכויות לבניה. הוא מלווה אותם בכל צעד ומחלחל מאי הכרה בזכויות הלאומיות שלנו ועד לאפליה שיטתית בכול תחומי החיים.

סיפור יציאת מצרים לימד עם ששועבד כיצד לנהוג בזר ובגר. עלינו להפנים את הלקח הזה גם כיום

ההתנגשות האחרונה בין המשטרה לחברה הערבית בכפר קאסם, היא עוד רגע של שפל ביחסי המיעוט הערבי עם השלטון. ההתנגשויות האלו, שחוזרות על עצמן בגלים אחת לכמה חודשים מציפות מעל לפני השטח את המציאות היומיומית בחברה הערבית

בשבועות האחרונים, החל קמפיין במדיה בערבית הקורא לאזרחי ישראל הערבים להתעניין בזכויותיהם הסוציאליות ולמנוע ניצול שלהם במקום העבודה. אלא שהפלא ופלא, העובדים שנראים על המסך אינם רק פועלי בניין או מנקים. על המסך מופיעים בעיקר אנשים צעירים- נשים וגברים, בחולצות מכופתרות במהלכה של עבודה משרדית. זהו קמפיין חריג בנוף ולא טריוואלי.

 

"מפירה את האיזון העדין בחקיקה בין הרכיב היהודי לדמוקרטי ומסכנת את אופיה של המדינה"

משרד החינוך צריך לתת אופק לצעירים הערבים בהיי-טק, בכלכלה, בסיעוד ובתעשיית הגז המתפתחת בצפון. בתקופה האחרונה, נעשו ניסיונות לשיבוץ מורים ערבים במגזר היהודי ואף הוגדרו יעדים בנושא שבהם עומד משרד החינוך באופן חלקי. צעד זה ללא תמיכה וקידום ראויים לא יצליח להביא לשיפור המצב ורק יגביר את התסכול בקרב הציבור הערבי.

האינטרס לשמר את הממלכתיות מעבר לצורך של המדינה עצמה, הוא גם האינטרס העצמי של כל אחד מהמיעוטים בישראל, על מנת שיוכלו להבטיח כי חינוך הדור הבא לא יהיה מסור בידי מיעוט אחר. אז מה צריך לעשות?

פרשת חקירת החשודים בביצוע הפיגוע בכפר דומא העמידה את השב"כ במרכז השיח. מטבע הדברים, כאשר מדובר בארגון חשאי ככזה, העומד בראשו מקבל את כל האחריות עליו וההתמודדות היא שלו בלבד. 

בעוד שאזרחי ישראל הזדעזעו מקמפיין הסרוגים בפרויקט כרמי גת, ממשיכה המדינה לתת גושפנקא לוועדות הקבלה שהם בגדר גזענות בחסות המדינה

גל האלימות הנוכחי מזכיר את תחילת אירועי ספטמבר 2000 גם באופן בו החל וגם בתחושת המבוי הסתום והיעדר התקווה לשינוי כתוצאה מאי-אמון בשני הציבורים בתוחלת של פיוס בצורת פתרון מדיני ריאלי היוצרת את "אדי הדלק" המזינים את התבערה. כדי לצאת מן המעגל הזה אנו חייבים לפעול ליצירת תקווה לשני העמים.

כדי להביס את הקיצוניים ואת תופעות האלימות במשטר הדמוקרטי שלנו, יש לפתוח בחזית תלת ראשית בזירה המשפטית, הביטחונית ובחינוך הדור הצעיר.

בשנת 1956 עברו בני שבט אלקיעאן, בהוראת המושל הצבאי, לאזור המצוי בחבל יתיר והתיישבו בו בכפר- אום-אלחיראן, המורכב משתי שכונות.

כאשר גינוי הפסקת עבודת הערבים באשקלון מגיע ממי שמקדמים במרץ שורה ארוכה של חוקים אנטי דמוקרטיים בכנסת, יש בו גם מידה מסוימת של צביעות.

זוהי הצעה מיותרת ומסוכנת, העלולה להפר את האיזון העדין, בין שתי מהויותיה הבסיסיות של המדינה - יהודית ודמוקרטית. מדובר בחוק יסוד משוריין, שייקבע זהותה של המדינה. הצעת החוק תדחוק את היסוד הדמוקרטי מן המרכז אל שולי השוליים. ההצעה משדרת הדרה וניכור כלפי אזרחי המדינה הערבים.

תשע עשרה שנים חלפו מאז נרצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל. מסיבות פוליטיות, ומתוך רצון שלא להעמיק את הקרע בעם, נמנעה החברה הישראלית מבירור ענייני ונוקב של הרקע לרצח, משמעותו והשלכותיו. לא ניתן לבנות אחדות על גבו של טיוח. גם לא על סימטרייה כוזבת בין שמאל לימין. 

הבטן מסרבת להגן על חופש הביטוי של חברת הכנסת חנין זועבי. התייחסותה  לחטיפת הנערים מעידה על חוסר רגישות אנושית שראוי לגלות כלפי כל פגיעה במי שאינו מעורב בלחימה - תהא זהותו אשר תהא. אולם השכל מחייב להתנגד להחלטת וועדת האתיקה של הכנסת להטיל עליה את הסנקציה הכבדה ביותר שעומדת לרשות הוועדה.

בימים אלו מהלכים הישראלים כולם, ערבים ויהודים, עם עצבים חשופים. כל מילה, כל התבטאות, כל משפט, כל תמונה מעוררים תגובה לא מידתית. לשמור על הדמוקרטיה הישראלית בעת הזו אין פירושו של דבר לא לנקוט עמדה או לגזור אלם, אך גם לא להתלהם ולהסית. דווקא בימים אלו, כשאנו עומדים בקצה הצוק, דרושה הפנמה של תרבות דמוקרטית מהותית , עלינו לשמור שהדמוקרטיה הישראלית לא תיפול לתהום.

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את "הצעת חוק זכויות התורמים למדינה". מאחורי הכותרת הפופוליסטית הזו מסתתרת אחת מהצעות החוק המפלות ביותר שידעה הכנסת.

מגישי הצעת "חוק המסגדים" לא באמת רוצים לשפר את איכות החיים או להוסיף חוק שנדרש לשם כך. הם רוצים לעשות סיבוב על גבה של החברה הערבית תוך קריצה לבוחריהם על חשבונה של החברה הישראלית המקוטבת כולה.

ערעור על זכויות הציבור הערבי בישראל הינו ערעור של ערכיה של המהותיים של הדמוקרטיה. יאיר שלג מציע לרבנים ואינטלקטואלים לא לבחון את המציאות בכלים תיאורטיים והלכתיים חד-מימדיים, אלא להביט בה במבט מורכב ופתוח.

ציון יום העצמאות כיום אבל על ידי אזרחי המדינה הוא ללא ספק ביטוי מקומם, לא נעים ומתריס - אך דווקא במתן אפשרות לביטויים כאלה נבחנת מדינה דמוקרטית. קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס.

הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי החדשה שהגישו בשבוע שעבר ח"כ יריב לוין ואיילת שקד, מבקשת לחולל לא פחות ממהפכה באשר לאופייה של מדינת ישראל. הצעת החוק אינה רק אנטי דמוקרטית, היא אף אנטי ציונית – היא חותרת תחת יסודות הציונות כפי שהם באים לידי ביטוי במגילת העצמאות.

במהלך הזוי אישרה ועדת השרים לעניני חקיקה את "הצעת חוק התורמים למדינה" של יו"ר הקואליציה יריב לוין. הצעת חוק זו, אם תאושר כחוק חלילה, תציב באופן רשמי סימן שאלה גדול ביחס להיותה של ישראל מדינה דמוקרטית.

האם יש בישראל שני סוגי אזרחים- על כריכת הריסת הבתים בעמונה בהגברת האכיפה נגד בניה ללא היתר במגזר הערבי.

ישנם מקרים שבהם הצדק מנוגד למציאות המשפטית. השאיפה של בית המשפט חייבת להיות לצמצם מקרים אלו במיוחד במצבים שבהם המדינה היא שמביאה למחדל גדול ומתמשך כמו באום אלחירן.

סקר פלסטיני-ישראלי משותף, של פרופ' הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה וד"ר שקאקי מהמרכז הפלסטיני לחקר מדיניות ולסקרים, שהתפרסם השבוע, חושף עובדה מרתקת: ערביי ישראל, מבחינת עמדותיהם כלפי "הסכסוך" והיחסים בין ישראל והפלסטינים, מהווים קבוצת מרכז מובהקת. מהן השאיפות ארוכות הטווח של הפלסטינים כלפי ישראל? והפחד מהזולת באשר הוא?

לקראת הדיון ביום ראשון (13.11.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור על נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי הכנסת, שרי הממשלה ושגרירים להשתתף באירוע פומבי שבו לא יוצב דגל המדינה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

ביום ראשון הקרוב אמורה לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ההצעה שבנדון. מחברי מסמך זה מתנגדים להצעה וטוענים שמלבד היותה של ההצעה לא חוקתית, היא מבזה את הכנסת ותכפיש את שמה של ישראל בקהילה הבינלאומית.  

עדכון, 18.9.2014: חוק ועדות הקבלה שהגישו ארגוני זכויות אדם נדחה בהרכב מורחב של בג"ץ (ברוב של 4 נגד 5). קִראו את חוות הדעת שכתבו מומחי המכון בעת הגשת העתירות שעיקרה הסתייגות חד-משמעית מקיומן של ועדות הקבלה.

לקראת הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט, חוות דעת של חוקרי המכון על הכשלים בהצעה לתיקון סעיף 7א בחוק יסוד: כנסת, המבקשת להרחיב את האפשרות ולהקל על פסילת רשימות לכנסת.