התוכנית לחברה הערבית בישראל

מראשיתה, ובשנים האחרונות ביתר שאת, החברה הערבית בישראל נעה בין קטבים: בין התבדלות לבין היטמעות – בפוליטיקה ובחברה, למשל; בין אורבניזציה ומודרנה לבין שימור הסדר המסורתי; בין הסתמכות על מנהיגי הדת וזקני השבט בניווט הספינה המיטלטלת לבין התייצבותם של קולות חדשים וצעירים. 

בתוך המורכבויות הללו, והאתגרים והמתחים הנובעים מהן, ולנוכח האפליה ארוכת השנים שהייתה, ועודנה, מנת חלקה של החברה הערבית, התוכנית לחברה הערבית בישראל שמה לה למטרה לחתור לשוויון בין יהודים לערבים בכל מישורי החיים. על כן היא פועלת להבנת המגמות והתמורות בחברה זו לאשורן ומבקשת להיות מקור לידע עדכני למשרדי הממשלה בגיבוש מדיניות מבוססת נתונים בכל הקשור לחברה הערבית; ומוקד לדיון ציבורי על אודות החברה הערבית לנבחרי ציבור, לאנשי חברה אזרחית ולפעילים חברתיים.

בשנים הקרובות תתמקד התוכנית בעיקר בנושאים האלה: התושבים הערבים בערים המעורבות; חיזוק הרשויות המקומיות הערביות; וקידום צעירים בחברה הערבית, בייחוד בנקודת המפתח – בסיום הלימודים בתיכון ובשילובם בשוק העבודה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא

    קראו עוד

    ד"ר חדאד חאג‘־יחיא היא בעלת תואר שני בחינוך ובגאוגרפיה חברתית ודוקטורנטית בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטור שלה עוסקת בהשפעה של חסמים במרחב החברתי על חוסר מעש בקרב צעירים ערבים.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אריק רודניצקי

    חוקר

    קראו עוד

    ד"ר רודניצקי עוסק בחקר החברה הערבית בישראל בשני העשורים האחרונים. תחומי העניין העיקריים שלו: תמורות פוליטיות, לאומיות וחברתיות בחברה הערבית; יחסי יהודים-ערבים, וכן מדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים במדינה. הוא בעל תואר שלישי מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן, וכן תואר שני ותואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון, ותואר שני במנהל עסקים, מאוניברסיטת תל-אביב.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד עודד רון

    חוקר

    קראו עוד

    בעל תואר שני במשפטים מתכנית "תקנה" בקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא, המכללה למנהל ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. התמחה באגודה לזכויות האזרח.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' אסמעיל אבו סעד

    עמית בכיר

    קראו עוד

    פרופסור במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מנהל מייסד של המרכז לחקר החברה הבדואית והתפתחותה ומופקד הקתדרה לחינוך על-שם אברהם קוטלר באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

  • תמונת ברירת מחדל

    חמודי אבו רייש

    עוזר מחקר

  • תמונת ברירת מחדל

    יונתן אריה

    עוזר מחקר

  • תמונת ברירת מחדל

    ד״ר מוחמד ח'לאילה

    חוקר

    קראו עוד

    חוקר בתכנית לחברה הערבית בישראל, המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים

ההישגים הלימודיים הנמוכים בבתי הספר הערבים-בדואים בנגב הם גורם משמעותי, הפוגע בתדמיתו של בית הספר, הן בקרב ההורים והן בקרב התלמידים. מהו הקשר בין הישגים אלה לבין מדיניות משרד החינוך כלפי בתי הספר במהלך השנים האחרונות?

בחזרה למבנה המשולש: אחרי סגירת הרשימות, המערכת הפוליטית הערבית יוצאת לדרך עם שלוש אלטרנטיבות – האחת דוגלת בהשפעה ישירה מבפנים, השנייה בהשפעה מבחוץ והשלישית שואפת לאתגר את המיינסטרים הפוליטי בישראל. בהפוך על הפוך, דווקא הפיצול עשוי להפיח חיים ולעודד השתתפות בבחירות.

הפיצול ברשימה המשותפת יצר שלוש רשימות שלכל אחת מהן אידיאולוגיה משלה, והציבור הערבי זכה לבחירה רבה יותר. מצד שני, הפירוק יכול אפילו לסכן את הייצוג הערבי בכנסת הבאה והשלכותיו יתבהרו בהמשך. כך או כך, הכתובת הייתה על הקיר.

היעדר פתרונות הולמים להצבעה בכפרים הבלתי מוכרים פוגעת בייצוגם בכנסת ובסיכויים להעלות את הסוגיות הבוערות להם על סדר היום הציבורי. צריך להיאבק על מנת להסיר חסמים אלה מהאוכלוסייה הבדווית.

שיעורי הצבעה נמוכים בבחירות הקרובות של הציבור הערבי, יפגעו לא רק בייצוגם בכנסת, אלא גם יסיגו את מעמדם בחברה ויהוו פתח להתבטאויות גזעניות וחוקים גזעניים.

חלפו חודשים מהחלטת הממשלה, אך התכנית הרב-שנתית ליישובים מעורבים טרם הובאה לאישור הממשלה. היו גורמים רבים לאירועי מאי, אך המצב החברתי-כלכלי הקשה בערים המעורבות מצמיח גם רגשות של עוינות. על הממשלה לאשר בהקדם האפשרי את התכנית מתוך ראיה לטווח רחוק, ומתוך דאגה לביטחונם של אזרחי ישראל היהודים והערבים כאחד.

נוכח שורת הפיגועים הרצחניים, אזרחי ישראל הערבים נתבעים על בסיס שעתי להוכיח את נאמנותם הבלתי מסויגת למדינה ולמוסדותיה בשל מעשיהם המזוויעים של בודדים, אך המקרה האחרון מזכיר כי גם על מוסדות המדינה ובכלל זה הרשויות המקומיות ומשטרת ישראל להוכיח שגם הן פועלות בנאמנות ובאופן שוויוני עבור תושביה ואזרחיה הערבים

הממשלה שהוקמה רחוקה מאוד מלהיות התגשמות החלומות של הציבור הערבי, אבל היא נקודת פתיחה טובה לצמצום הפערים בישראל. כעת, במקביל לתקוות הגדולות שתולה הציבור הערבי בפוליטיקה הארצית, הבשורה האמיתית לה אנו מחכים בישראל היא שותפות בכל המישורים האחרים של חיינו

יחד עם זאת, נרשמה עלייה משמעותית בהוצאה למשק בית; תמותת תינוקות בחברה הערבית היא פי 2 בחברה היהודית, ובנגב מטפס לכ-1 מכל 100 תינוקות; פשיעה בחברה הערבית: גידול של 44% במספר אירועי הירי תוך 3 שנים

 

 

שנתון החברה הערבית בישראל 2021, שיוצא לאור זו השנה הראשונה במכון הישראלי לדמוקרטיה, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה הערבית בתחומים מגוונים, בהם חינוך, תעסוקה ואורח חיים

במשך חמישים השנים האחרונות חלו תמורות אדירות בקרב הנשים הערביות בישראל, אך מבחינת נוכחותן בראש הרשויות המקומיות, הזמן עצר מלכת. במקביל למאבקן על הזירה הציבורית-פוליטית שבה לא הצליחו להתקדם כמתבקש, עליהן לעמוד כתף אל כתף עם הגברים הערבים במאבק על הזירות שבהן הם מתקשים

שיעור בעלי הדירות הערבים בערים המעורבות צלל בעשור האחרון, כאשר מדובר בירידה של כמעט פי עשרה מזאת שנרשמה בציבור היהודי, ופי כחמישה מהציבור הערבי הכללי. במקביל חלה נסיקה בשיעור שוכרי הדירה מקרב אותם תושבים

 

 

מחקר זה נועד לשרטט תמונת מצב עדכנית לצד מגמות ותמורות בערים המעורבות, בחמישה תחומים הקשורים זה לזה בעבותות: רווחה, חינוך, השכלה גבוהה, תעסוקה ופשיעה, במטרה לסייע לקביעת כלי מדיניות

המצוקות הקשות של החברה הערבית צפו לאחרונה על פני השטח עם גל פשיעה קשה ומדמם. תחילתו של הפתרון המיוחל עשויה להיות תכנית החומש החדשה לחברה הערבית, שמביאה איתה הבטחות גדולות מאי פעם. ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, ראשת התכנית לחברה הערבית בישראל של המכון, מתארחת בפודקאסט שלנו עם רועי כ"ץ ואדריאן פילוט ומסבירה במה התכנית החדשה שונה מאלו שקדמו לה, ומה חייב לקרות כדי לסגור סוף סוף את הפערים – אבל לגמרי התפספס עד היום

מערכת החינוך לא קיימה את משאלתו של המחוקק הן באשר לתלמידים יהודים הן באשר לתלמידים ערבים, מה שהוביל לעוינות ולניכור בין יהודים וערבים והערים קשיים על שילוב החברה הערבית כחלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. כעת ייתכן שהתהוותה שעת כושר לשינוי פני הדברים, בין היתר בזכות זהותה של שרת החינוך הנוכחית

דבריו המרגשים של הנשיא יצחק הרצוג בטקס הזיכרון לקורבנות הטבח בכפר קאסם הם צעד משמעותי להכרה ולקירוב, ותוכניות החומש והשותפות הפוליטית נוסכים תקווה, אך לפנינו עוד כברת דרך ארוכה עד שאזרחי ישראל הערבים יהפכו לשותפים שווים ולגיטימיים בכלכלה, בחברה ובפוליטיקה הישראלית

בעקבות הכרזת שר הביטחון בני גנץ על ארגונים בגדה כארגוני טרור, המכון הישראלי לדמוקרטיה עושה סדר בסוגיה: בידי מי הסמכות על ההכרזה, מה מקובל בעולם ובכלל - כמה ארגוני טרור מוכרזים קיימים בישראל?

הודעת שר הביטחון כי החליט להכריז על שישה ארגונים פלסטינים כ"ארגוני טרור" על רקע קשריהם עם החזית העממית עוררה סערה ציבורית ובינלאומית. להכרזה על ארגוני טרור תפקיד חשוב במאבק במימון טרור, אך מדובר בסמכות הדורשת זהירות מיוחדת. עו"ד לילה מרגלית מציעה מספר כדי להבטיח שימוש ראוי והוגן בסמכות הזאת

מאז ומתמיד סבלה מערכת החינוך הערבית בישראל מאי-שווין ממסדי שקוף. האי-שווין כלפי מערכת החינוך הערבי מהווה משולש מערכתי שהזרוע הראשונה היא אי שוויון תקציבי, הזרוע השנייה היא אי-שוויון ייצוגי בפיקוח ובניהול מערכת החינוך והזרוע השלישית היא חוסר שוויון בתכנים הלימודים ובתכוניות הלימודים

רק 49% מהבנים הערבים בערים המעורבות זכאים לבגרות, לעומת 68% בקרב הבנים היהודים באותן ערים. מצבן של הבנות הערביות בערים המעורבות טוב יותר משל הבנים, אבל הפערים בין הבנות היהודיות בערים המעורבות לבין הערביות גדולים אף הם. סקירה מיוחדת על הפערים בחינוך בערים המעורבות

עם פרישתו הקרובה של השופט ג'ורג' קרא יישאר בית המשפט העליון בלא שופט ערבי. על הוועדה לבחירת שופטים למצוא מועמדים ערבים לעליון, שכן כרגע ברשימת המועמדים מצוי רק מועמד ערבי אחד. העבודה על כך צריכה להתחיל בערכאות הנמוכות יותר, וביוזמות אקטיביות של הוועדה לאיתור מועמדים

המשבר במערכת החינוך כולל בין היתר, מחסור של כ-10,000 מורים. אפשר לגייס מורים ללא תעודת הוראה, להגדיל את אחוזי המשרה. אבל צעד אחד, מתבקש במיוחד, לא נעשה: שילוב מורים ומורות מהחברה הערבית בבתי ספר יהודיים.

על שרת החינוך החדשה להקים מינהל חינוך ערבי עצמאי ואוטונומי במשרד החינוך, שיעניק לחברה הערבית בישראל השפעה על תכני הלימוד וגיוס כוח ההוראה, ויתקן את המצב הנוכחי בו השליטה אינה בידיהם כלל

היעדרותו של הציבור הערבי ממוקדי ההנהגה הצעירה שקמה במחאה החברתית של 2011, בשילוב תת-הייצוג שלו במוקדי השלטון, הביאו לכך שגם הישגיה המוגבלים של המחאה כמעט שלא השפיעו על החברה הערבית. ייתכן שהמחאה החברתית של הציבור הערבי הגיעה בחלוף עשור, באירועי מאי 2021, וחשוב להקשיב לזעקה שעלתה ממנה

לצד השותפות הפוליטית המבורכת החדשה בממשלה, יש לחזק ולטפח שותפות מקצועית במשרדי הממשלה כדי לפעול למען הציבור הערבי והיהודי גם יחד

זירת ההשפעה המרכזית עבור הציבור הערבי היא הרשות המקומית. עם זאת, התושבים הערבים בערים המעורבות משתתפים בבחירות המקומיות בשיעור נמוך בהרבה מאשר ברשויות הערביות. בבחירות לכנסת, לעומת זאת, שיעור הצבעתם דומה לממוצע הנמוך בקרב הציבור הערבי. על הממשלה החדשה והרשויות המקומיות לפעול להגברת האמון של התושבים הערבים בהן

כבר שנים שהאוכלוסייה הבדואית בנגב חשה שאין נכונות מצד המדינה לבוא לקראתה, דבר שבתורו מוביל לתחושות תסכול ומצוקה שרק הולכות וגוברות. על מנת למנוע עימות בין מדינת ישראל והבדואים בנגב, המדינה חייבת להכיר בזכות הבדואים על אדמתם, לשתפם בתכנון עתידם, ולהפסיק עם מדיניות מפלה רבת השנים

המדינה השקיעה משאבים רבים בשנים האחרונות כדי לקדם חלקים מן האוכלוסייה הערבית, אך הצעירים הערבים נפלו בין הכסאות, ורבים מהם נותרים חסרי מעש, ללא תעסוקה או פרנסה. תכנית של שנת מעבר תסייע לאותם צעירים לרכוש כלים ומיומנויות להשתלבות מיטבית בשוק העבודה הישראלי

פשעי שנאה המבוצעים על ידי ערבים כנגד יהודים נמצאים ממילא "על הכוונת" של גורמי האכיפה ושירות הביטחון הכללי, ונדרש מאמץ מיוחד כדי שגם פשעי שנאה של יהודים יזכו ליחס דומה

ההנהגה הלאומית חייבת ליצור הבחנה מברזל בין סבב הלחימה מול עזה לבין המהומות בערים המעורבות. עליה לקבוע אסטרטגיה לאומית מול עזה שאיננה מקבלת את מדיניות הסבבים כגזירת גורל ולפעול לפתרון אתגרי היסוד המטרידים את האזרחים הערבים וכך לתקוע טריז בינם לבין המנהיגים האסלאמיים בעזה

שיעור העוני של האוכלוסייה הערבית בירושלים כפול מזה שבאוכלוסייה היהודית. גם תקציב החינוך למזרח העיר נופל משמעותי מזה שבמערבה. סדר העדיפויות כאן חייב להשתנות

בתי הספר הערביים הבדואיים בנגב נמצאים הרחק מאחור ביחס למערכת החינוך העברית - החל בתשתיות וכלה באיכות בתי הספר, מה שבא לידי ביטוי בהישגים הלימודיים. כל אלה מקשים על החברה הבדואית בנגב להשתלב באקדמיה, בשוק העבודה ובחברה הישראלית

התפיסות והיחס כלפי הערבים תושבי הערים המעורבות, שנפלו בין הכסאות בכל התוכניות הממשלתיות, הם כמי שישפיעו לרעה על צביונן של הערים. האתגר עומד כעת לפתחה של הממשלה שתקום, שצריכה להשקיע ולכלול בתוכניותיה לצמצום הפערים גם את הערבים בערים המעורבות

ראשי הרשויות המקומיות הערביות התגלו במהלך משבר הקורונה כשותפים מלאים ליישום החלטות הממשלה. יחד עם זאת, המשבר חשף את חולשתן המבנית של הרשויות הערביות, אשר מוצאות עצמן במצב שברירי במיוחד ביחס לרשויות יהודיות

דווקא בתקופה שבה הקול הערבי מקבל חשיבות מכריעה, כוחן של המפלגות הערביות נחלש ויותר מחצי מהמצביעים הערבים לא הגיעו לקלפי. שתי הרשימות הערביות אמנם הצליחו לעבור את אחוז החסימה ולשמור על ייצוגן בכנסת, אולם הרשימה המשותפת תידרש לעשות חשבון נפש נוקב ולתהות מדוע דווקא היא שילמה את מחיר הפיצול בשורותיה ערב הבחירות

שיעור גבוה יותר של מובטלים או עובדים שיצאו לחל"ת ופגיעה עמוקה יותר בשכר ובהיקף המשרה, מעצימים את הבעיות שרווחו עוד קודם לכן בחברה הערבית. קיים חשש אמיתי שמשפחות רבות יתדרדרו לעוני, ושעובדים רבים שנפלטו משוק העבודה לא ימצאו את דרכם חזרה. לאלו עלולות להיות השלכות ארוכות טווח שליליות על החברה הישראלית כולה

גם אם לעיתים נדמה שהממשלה ויתרה על הערבים, הערבים לא ויתרו על רצונם להפוך לשחקן פוליטי משמעותי. יהיו תוצאות הבחירות אשר יהיו, את חשיבות הקול הערבי נראה שכולם כבר הפנימו

עקב כשלים מבניים וחוסר טיפול הולם מצד רשויות המדינה, צעירים רבים בחברה הערבית אינם מוצאים את מקומם. כדי למנוע את הידרדרותם לאלימות ופשיעה, יש להקים גוף ייחודי שיציע לצעירים וצעירות הכוונה וסיוע ברכישת כלים בצמתי קבלת ההחלטות בכניסתם לאקדמיה ולשוק העבודה

כאשר האלימות והפשע הם חלק בלתי נפרד מהמרחב, אלו מחלחלים גם אל הילדים, אפילו במערכת החינוך. התחושה שאין דין ואין דין ביישובים בערביים מפחידה את כולנו, במיוחד הנשים, האמהות

על ראש הממשלה ויתר המועמדים המבקשים לרכוש את אמונו של הציבור הערבי, להבין את המצוקות מהן הוא סובל, בראשן הפשיעה המשתוללת ברחובות, ולהבטיח לטפל בהן ללא קשר להצבעה למפלגה כזו או אחרת

תשתיות רעועות וקושי בהבנת התכנים הנלמדים בזום: הקורונה העצימה את הפערים בין סטודנטים יהודים לערבים. החשש הוא שבשנה הקרובה תהיה נשירה מסיבית של סטודנטים ערבים, דווקא בעידן שבו השכלה גבוהה היא הכלי המשמעותי ביותר למוביליות חברתית וכלכלית

המזומנים אינם אלא צינור החמצן של ארגוני הפשע, ואת מכונת ההנשמה הזו, צריך לנתק ויפה שעה אחת קודם


נאומו של יו"ר הרשימה המשותפת על דוכן הכנסת המחיש את כישלונה של המדינה להעניק לרבים מאזרחיה הערבים את תחושת הביטחון וההגנה לה זקוק כל אזרח. על המדינה להילחם בארגוני הפשיעה הערבים כפי שעשתה בהצלחה עם אלה שנוהלו בידי יהודים, ולייעל את פעולות המשטרה להחרמת נשק לא חוקי בחברה הערבית

הגיע הזמן שאמצעי התקשורת, העורכים והכתבים ייצאו מאזור הנוחות הגאוגרפי והתרבותי ויסקרו גם את האנשים שקולם אינו נשמע, ובמיוחד- את קולן של הנשים הערביות, שספגו פגיעה כלכלית קשה בעקבות משבר הקורונה

השימוש הפופוליסטי המתרחב במונח 'עם ישראל' משאיר חמישית מאזרחי המדינה מחוץ לשיח, וכתוצאה מכך, מחוץ לחברה הישראלית

שנת הלימודים האקדמית נפתחה, אולם כחמישית מהסטודנטים הערבים כלל לא בטוחים שימשיכו בלימודים, כפול משיעור הסטודנטים היהודים; 74% ממשקי הבית של הסטודנטים הערבים נפגעו כלכלית בעקבות המשבר, לעומת 43% ממשקי הבית של הסטודנטים היהודים. פערים קיימים גם בתשתיות האינטרנט ובהבנת התכנים המועברים באמצעות הזום

כשברקע תחילת הסגר הלילי על עשרות יישובים, מרביתם חרדיים וערביים, והקריאה להצבת חיילים במדים ביישובים אלה - על מקבלי ההחלטות לנקוט במספר צעדים הכרחיים אשר יסייעו לתדרך את החיילים לקראת המפגש הרגיש והמורכב על האוכלוסייה הערבית

דבריו של פרופ' רוני גמזו, הפרויקטור החדש למאבק בנגיף הקורונה, כלפי החברה הערבית טומנים בחובם דעה קדומה שפוטנציאל הנזק שלה על הלגיטימציה הציבורית בו, בעיקר בקרב הציבור הערבי, עצום

משבר הקורונה אולי הביא לשיפור במערכת היחסים בין יהודים לערבים בישראל, אולם בכל הנוגע ליחס הממסדי כלפי הערבים- התמונה שונה לגמרי. הגיע הזמן לשלב את נבחרי הציבור הערבי בתהליכי קבלת ההחלטות – ברמה המקומית והארצית

מהם האתגרים הבוערים שעל הממשלה ה-35 לטפל בהם, על מנת להביא לצמצום הפערים בין האוכלוסייה היהודית לזו הערבית במדינת ישראל?

בהשוואה לרוב היהודי, האוכלוסייה הערבית סובלת מרמת תעסוקה נמוכה יותר ואיכותית פחות. הגיע הזמן שלצעירים ערבים ייפתחו אפשרויות תעסוקה אמיתיות, מבלי שייכפה עליהם להתפרנס דווקא מעבודות קשות ומסוכנות כמו ענף הבנייה. נדרשת השקעה ניכרת בתחום החינוך והקצאת המשאבים הדרושים להבטחת בטיחות העובדים בענף זה

בעוד החשש להידבק בקרב הציבור הערבי גבוה מבציבור היהודי, התמיכה בצעדים בהם נוקטת הממשלה נמוכה באופן משמעותי. זאת, במידה רבה בשל המאמצים המוגבלים לדבר בקרב הציבור הערבי, ול"דובר הרשמי" של משבר הקורונה, ראש הממשלה

בעוד במערכת הבריאות עומד שיעורו של הציבור הערבי על כ-18% - פחות משלושה אחוזים מסגל עובדי משרד הבריאות משתייכים לאוכלוסייה הערבית. על מנכ"ל משרד הבריאות לפעול לטובת ייצוג הולם לציבור הערבי במוקדי קבלת ההחלטות במשרד הבריאות באופן מיידי, שכן הייצוג הנמוך מסכן את בריאות כלל הציבור

בעוד ראש הממשלה עומד ומבהיר את חשיבות הציות להנחיות משרד הבריאות, מגבילות ככל שיהיו, לשם שמירה על בריאות הציבור- דווקא יו"ר הכנסת אינו מציית להנחיית בית המשפט, שנועדה לשמור על חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית

הרוב המכריע בציבור הערבי התגייס בבחירות 2020 להבעת אמון ברשימה המשותפת, עם שיעור ההצבעה הגבוה ביותר משלוש מערכות הבחירות הרצופות. כמה מהערבים אזרחי ישראל הצביעו לרשימה המשותפת וכמה למפלגות היהודיות, ובאיזה מגזר הייתה תמיכה גדולה יותר בכחול לבן, מאשר ברשימה המשותפת?

הטריגר שהוציא את הציבור הערבי להצביע בבחירות האחרונות נמצא מחוץ לפוליטיקה הערבית. אם ביבי הוציא את הערבים להצביע בספטמבר, הפעם היה זה טראמפ. ההתלכדות סביב ההתנגדות לסיפוח המשולש הוכיחה עצמה, ועודדה את האזרחים הערבים להצביע ולשנות את התמונה הפוליטית

האם ההאטה בגיוס שוטרים מהמגזר הערבי ומיוצאי אתיופיה, נובעת מהתפתחויות חיוביות במעמדן של אוכלוסיות אלה בחברה, או שמא מדובר בירידה באמונן במשטרה? כך או כך, יש צורך בשינוי חברתי עמוק יותר ביחס לשתי האוכלוסיות הללו

לצד הצורך לדחות על הסף את הסעיף בתכנית השלום האמריקנית המציע להעביר את יישובי המשולש על כל תושביהם למדינה הפלסטינית העתידית, יש להשקיע מאמצים גם בהפיכת אזרחותם של הערבים תושבי מדינת ישראל למשמעותית, משפיעה ואפקטיבית

תכנית השלום האמריקנית בולטת לרעה בהיותה הפסד צורב עבור שני הצדדים: הן עבור העם הפלסטיני, בתוכו גם הערבים אזרחי ישראל, והן עבור אזרחיה היהודים, החפצים עדיין לשמור על ערכיה הדמוקרטיים של המדינה

יחסו העוין של הציבור הישראלי כלפי חברי הכנסת הערבים לא הוגן, בעיקר לאור יחסו האוהד כלפי מנהיגי העולם, חלקם נגועים בעמדות אנטישמיות מובהקות

פיתוח כלכלי איכותי של האוכלוסייה הערבית תלוי לא רק בהשקעה כספית, אלא גם בפיתוח המשאב האנושי. לצד התקציבים הייעודיים, חשוב גם להגדיל את ייצוג הערבים בשירות המדינה, ובפרט בסגל הבכיר, על מנת לסייע לשילובם במשק ובמדינה

חוק הלאום, דה-לגיטימציה ואפליה - כך נראה העשור האחרון בראי החברה הערבית בישראל. האוכלוסייה הערבית היא חלק בלתי נפרד מהמדינה, והגיע הזמן שתהיה לה גם נציגות ראויה בשירות הציבורי ובמוקדי קבלת ההחלטות

אחוזי ההצבעה בציבור הערבי היו גבוהים מהמצופה, והערבים אזרחי ישראל הוכיחו שהם רוצים להיות חלק מהמשחק הפוליטי - והחברה הישראלית. אולם היעדר ההתנגדות דווקא מקרב היהודים להתבטאויות האחרונות של ראש הממשלה כלפי חברי הכנסת הערבים, מעבירה את הכדור הדמוקרטי לידיהם

בעוד רק שליש מהיהודים סבורים שהערבים מרגישים חלק מהחברה הישראלית, בפועל מעל למחצית מהערבים מדווחים שהם מרגישים שייכות. הפערים נובעים מתפיסות מוטעות של הציבור היהודי כלפי הערבים בישראל, וככל שנכיר בכך, ניתן יהיה לשקול מחדש את העמדות הישנות והסטראוטיפים, ובכך לתת גם רוח גבית לנבחרי הציבור לפעול יחד, גם בזירה הפוליטית

play

מחקר חדש של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה: רוב הערבים במדינה גאים להיות ישראלים- השיעור הגבוה שנמדד מאז 2003; רוב גדול של הערבים בישראל תומכים בהצטרפות המפלגות הערביות לממשלה, אך גם אינם מכירים בזכותה של ישראל להגדיר עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי

אחרי שבבחירות באפריל האחרון הגיע אחוז ההצבעה בחברה הערבית לשפל, הפעם נרשמה עלייה של כ-10%. כמו כן, קולות הערבים העניקו לכחול לבן מנדט, עם למעלה מ-80% מהדרוזים שהצביעו למפלגות יהודיות. מרצ, לעומת זאת, איבדה כמעט שני שלישים מכוחה בקרב הציבור הערבי

המפלגות הערביות החליטו להתאחד ולרוץ פעם נוספת תחת הרשימה המשותפת. אם בפעם הראשונה היה האיחוד מלווה בתחושת אופוריה, הפעם התלוותה למהלך הפוליטי של איחוי הקרעים תחושה של אנחת רווחה. כעת, היא ניצבת בפני אתגרים חדשים, כמו שחקנים חדשים בזירה ואמון הבוחר הערבי, שצנח בבחירות האחרונות והגיע לשפל חדש

הגורמים לשפל באחוזי ההצבעה בקרב הציבור הערבי רבים, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שגם קמפיינים הממומנים על ידי המדינה, שהיו אמורים לעודד הצבעה בקרב הצעירים הערבים – לא תוקצבו כראוי ולא הותאמו לאוכלוסיית היעד

הסיפור האמיתי בבחירות אפריל 2019 התרחש מחוץ לקלפיות. בציבור הערבי פעלה במאורגן "התנועה הלאומית להחרמת הבחירות לכנסת". מדובר בתנועה עממית, לא-ממוסדת, שהסתמכה על צעירים וסטודנטים ערבים. הללו היו פעילים ברשתות החברתיות ובתקציב זעום הנהיגו קמפיין אפקטיבי עם מסר פשוט וקליט: "ההחרמה – רצון העם". המסר עמד בניגוד גמור לסיסמת בחירות 2015 – "הרשימה המשותפת – רצון העם"

"רוב הציבור הערבי מעוניין בשלושה דברים: חינוך, כלכלה וביטחון פנים", האמנם? משנתו של נתן אשל על הציבור הערבי שטחית ופטרונית, ומתעלמת מהצורך בצמצום פערים, החלת שוויון על פי ערכי מגילת העצמאות והפסקת הדמוניזציה כלפיו

שלושה אירועים שונים שהתרחשו בעת האחרונה במספר רשויות מקומיות, מאיימים על המרקם העדין של מגוון הזהויות המתקיימות במדינה. הכוח שלנו כחברה טמון ביכולת לפתור את הסוגיה על דרך רב תרבותיות, לפני שהאיזון יתפורר

שיעורי ההצבעה הנמוכים בקרב הציבור הערבי הם תמרור אזהרה, ומסר פוליטי חד וברור לנציגיו בכנסת. כעת, הפוליטיקאים הערבים קיבלו הזדמנות נוספת להוכיח לציבור הערבי שהם כאן בשבילו, לאחר שזה איבד את אמונו במערכת הפוליטית ובנציגיו

שיעור ההצבעה הנמוך בקרב האוכלוסייה הערבית עלול ליצור מצג לפיו זו מסרבת או נמנעת לקחת חלק ולהשפיע על עיצוב פניה של המדינה. זוהי תמונה לא מדויקת שאינה משקפת את רצון הערבים לקחת חלק פעיל בתהליך קבלת ההחלטות בחברה הישראלית, בין היתר דרך שירות המדינה

הערבים נוהרים לקלפיות? אחוזי ההצבעה בבחירות בקרב האזרחים הערבים נמצאת בשפל של שני עשורים, ועומד על 49.2% בלבד שהשתתפו בבחירות לכנסת ה-21. סקירה מקיפה אודות דפוסי ההצבעה בקרב הציבור הערבי

הציבור הערבי הולך ומדיר את רגליו מההליך הדמוקרטי, בין היתר בגלל שאיבד אמון במנהיגיו. המפלגות הערביות יצטרכו לעשות חשבון נפש ולהיערך מחדש לקראת הבחירות הבאות ואולי, דווקא על רקע הכישלון המהדהד של המפלגות, בחירות 2019 עשויות לבשר על ראשיתה של תקופה חדשה בפוליטיקה הערבית בישראל

הפערים בנקודות הפתיחה בין יהודים לערבים ניכרים כבר ברגע שהם יוצאים מחדר הלידה – החל ממקום המגורים, דרך מערכות החינוך הנפרדות וכלה בשוק העבודה. ואולם, ישנן כמה אבני דרך בהן יכולים להתקיים מפגשים משמעותיים בין שתי האוכלוסיות, אך גם שם ישנו פער גדול בשל היעדר חלוקת תקציבים הוגנת ושוויונית

play

למרות השאיפה לצמצום פערים חברתיים, המיזם לקורס הכנה חינמי לבחינה הפסיכומטרית של המשרד לשוויון חברתי מתעלם מ-20% מהאוכלוסייה בישראל, ואינו כולל גרסה בשפה הערבית. הדבר רק מעמיק את הפערים, שממילא קיימים, ומרחיק את השוויון החברתי המיוחל

play

חודש לאחר פרישת תע"ל מהרשימה המשותפת, עתידה של הרשימה המשותפת עדיין לוט בערפל. אם לא תימנע התפרקותה של הרשימה המשותפת ברגע האחרון, 4 מפלגות ערביות שונות יתחרו על קולם של 950 אלף מצביעים. בשל החשש מירידה באחוז ההצבעה בקרב הערבים, על המפלגות הערביות לשלב כוחות ולפתור את המשבר כדי לזכות מחדש באמון הציבור הערבי

המבחן האמיתי של הפוליטיקה הערבית הוא חיזוק אמון הציבור בבחירות לכנסת בכלל וברשימות הפוליטיות הערביות בפרט. עם פרישתו של ח"כ אחמד טיבי, עתידה הפוליטי של 'הרשימה המשותפת' מותנה ביכולתה לשמור על לכידות פנימית ולשכנע את הציבור הערבי להשתתף בבחירות ולהביע במפלגה אמון מחודש

אף שקיים יעד ממשלתי לשילוב ערבים בשירות המדינה, ייצוגו של הציבור הערבי במשרדים הממשלתיים נמוך משמעותית מחלקו היחסי בחברה הישראלית. הדבר מקשה על יכולתו לקבל את התקציבים שהוקצו לו, ולצמצם את הפערים שנפערו עם השנים אל מול האוכלוסייה היהודית

מגמת המעבר של משפחות ערביות לערים מעורבות בהן חיים יהודים וערבים התרחבה בשנים האחרונות, אך מה שהיה אמור להיטיב עם המשפחות הערביות בשל הזדמנויות תעסוקה רבות יותר, בעיקר לנשים, נתקל בקשיים כאשר לצד מגוון עבודות רחב, העובדים הערבים משתכרים פחות מאלה היהודים. אם פערי השכר הללו לא יצומצמו, מגמת המעבר עלולה להיבלם, ואיתה גם הפוטנציאל הגלום בערים מעורבות

play

הייצוג החסר של האוכלוסייה הערבית בוועדות הפרס של משרד התרבות והספורט מצביע על בעיה רחבה הרבה יותר - הדרה ארגונית ומערכתית של עשרים אחוזים מהאוכלוסייה מהמשרד שאמון על תקצוב ושימור התרבות של כלל אזרחי המדינה

קשה להאמין שהממשלה היוצאת, זו שאישרה תוכנית חומש לפיתוח כלכלי של יישובים ערביים בתחילת דרכה, היא אותה ממשלה שבחודשים האחרונים חוקקה את חוק הלאום, שמפלה לרעה את הציבור הערבי בישראל. אמנם ההיבט הכלכלי חשוב, אך בבחירות הקרובות על הציבור לשאול - מה שווה פיתוח כלכלי ללא שוויון אזרחי?

לצד ההתפתחויות והמגמות החיוביות שעברה מערכת החינוך הערבי בישראל, ישנם עדיין מספר אתגרים העומדים לפתחה, כמו גם פערים שיש לצמצם - הן ביחס למערכת החינוך היהודי, והן ביחס לצורכי האוכלוסייה הצומחת - כדי להביא לשילוב מיטבי של האוכלוסייה הערבית בחברה ובכלכלה בישראל

שני אזרחים ישראלים נחלו הישגים גדולים בזמן האחרון והביאו למדינה גאווה גדולה, אולם בעיני רבים מהציבור הישראלי הם עדיין נחשבים לאזרחים סוג ב'. למה? כי הם לא יהודים

play

פוליטיקה בצד, מקומות עבודה המעסיקים יהודים וערבים מפתחים את היצירתיות והחדשנות בקרב העובדים, מסייעים להפחתת הניכור בין שתי האוכלוסיות ותורמים למשק. הדרך לעולם תעסוקה אידאלי ושוויוני עוד ארוכה, וכוללת הירתמות של המדינה ושל החברה כולה

במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לתמוך בתיקון לחוק החברות הממשלתיות המחייב ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית שתעלה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה.

שיעור התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה של אזרחי ישראל הערבים נמוך בהרבה מהשיעור בקרב שאר האוכלוסייה ועומד על 56.6% וכמחצית מהם חיים מתחת לקו העוני. אם נוסיף למציאות הזו את השינויים בשוק העבודה שמתקדמים בקצב מסחרר ואת עשרות המקצועות שנעלמים וימשיכו להיעלם, יש פתרון אחד מרכזי שיגדיל את השוויון- רכישת השכלה אקדמית

על רקע מערכת הבחירות המוניציפליות, מצאו עצמם אזרחי המדינה, שלא בטובתם, כקהל שבוי בשורה הראשונה הצופה בקרבות התגוששות מכוערים בין מועמדים. לצד הטלת הרפש הבין - אישית, בחרו מספר מועמדים ורשימות להסית במסגרת הקמפיין גם כנגד קבוצות באוכלוסייה. חוט השני המקשר בין הקמפיינים הגזעניים הוא ניסיון לסמן את קבוצת המיעוט כאיום קיומי על שאר תושבי העיר

play

הערים המעורבות בישראל בהן חיים זה לצד זה ערבים ויהודים הן מרחבים בהם מתקיימת מערכת יחסים מורכבת. בדיקה של הייצוג של הערבים בתוך המערכת העירונית מראה מצד אחד על עליה בייצוג בקרב עובדי העיריות וכן בקרב נבחרי הציבור. עם זאת, גם בערים אלו ייצוגם של הערבים עדיין נמוך ביחס לחלקם באוכלוסייה.

בינואר 2018 דווח בדה-מרקר כי חרף הדחיפות והחשיבות בגיוס מחליף שיכנס לנעליו הגדולות של מנהל הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית איימן סייף "במשרד לשוויון חברתי לא ממהרים למצוא מנהל חדש". מאז חלפו שמונה חודשים, "אחרי החגים" תכף אחרינו וקברניט לרשות לפיתוח כלכלי שינווט את ספינת התקציבים וסדרי העדיפויות עבור האוכלוסייה הערבית- יוק

על רקע הדיון שנערך בוועדת השרים לחקיקה בנוגע להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה להרחיב את התיקון, שיחול גם על האוכלוסייה הערבית

אחד הטעמים המרכזיים ביסוד הצורך בייצוג בצמתי הכרעה מרכזיים בתחום הבריאות עניינו כשירות תרבותית ככלי לצמצום פערי בריאות. ידע על ההקשרים החברתיים, המעמדיים והאתניים של קבוצות שונות, הכרחי לקבלת החלטות על תרופות וטכנולוגיות המיועדות להכללה בסל הבריאות

על אף שהצעות החוק מנוסחת כהצעה שהיא "בעד" המשרתים בצבא, מבחינה תוצאתית היא תוביל לאפליה לרעה של אוכלוסיות שאינן משרתות – כגון ערבים, חרדים, בעלי מוגבלויות ועוד. באשר לאוכלוסייה הערבית קשה להתעלם מהעובדה לפיה אי-שירותם בצה"ל נובע מהחלטת המדינה שלא לקרוא להם לשירות

הסיבה העיקרית לפער בין השתתפותם של ערבים אזרחי ישראל בדירקטוריונים לבין השתתפותם בקרב עובדי החברות הממשלתיות הינה אחת – היעדר חובה חקיקתית לייצוג הולם שלהם בחברות הממשלתיות. במקום להסתכל על חצי הכוס הריקה, רצוי לראות בעובדה שיותר ויותר ערבים מעוניינים לקחת חלק בשירות המדינה, כניצנים חיוביים המעידים על רצון להשתלב ולהשפיע על החברה הישראלית מתוך המערכת וכחלק ממנה

ככל שנציבות שירות המדינה מבקשת לקדם מהלך רציני לייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוקדי קבלת החלטות בשירות המדינה, מהלך זה חייב להיות מלווה בשילוב אפקטיבי של ציבור זה באותם מוקדים בהם מעוצבת דמותה של הפקידות הבכירה. אשר על כן, על הנציבות לקבוע כלל, המחייב מינוי חבר או חברה ערביה בכל ועדת איתור

גזרי דין שניתנו בשנים האחרונות מגלים כי ישנו פער בין הטרמינולוגיה של בית המשפט בנוגע לחומרת עבירות ממניע גזעני לבין העונש אותו הם משיתים – פעמים רבות ללא מאסר בפועל. על הפרקליטות ובתי המשפט לבצע שידוד מערכות בכל הנוגע להעמדה לדין והענישה בגין עבירות שנאה

מערכת הבריאות בישראל השכילה להבין ששילוב המיעוט הערבי בשורותיה הוא רווח לכל הצדדים- למערכת שזקוקה לכוח אדם מיומן, ולאזרחי ישראל הערבים, הזקוקים לעבודות מכניסות שדורשות השכלה אקדמית. את המודל הזה, הגיע הזמן לשכפל

האופן בו בנויה החברה בישראל כיום מקדם הלכה למעשה את המשך השנאה, הפחד והדעות הקדומות בין יהודים וערבים בישראל. במחקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה בשנת 2017, נמצא שרוב מוחץ בקרב היהודים והערבים רוצים שמערכת החינוך תלמד על היסטורית הסכסוך האחד של השני. אמפתיה והכרה בכאב של האחר הן לעתיד משותף טוב יותר 

חרדים וערבים, שתי האוכלוסיות המובדלות ביותר בישראל, ימנו ע"פ התחזיות, בעוד 40 שנה, מחצית מאזרחי ישראל. במהלך המחאה החברתית של קיץ 2011 אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי, "בניכוי ערבים וחרדים, מצבנו הכלכלי מצוין". האמנם? ד"ר גלעד מלאך, ראש התכנית חרדים בישראל ונסרין חדאד חאג'-יחיא, ראש התכנית ליחסי יהודים- ערבים- שניהם חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה, על מצבם הכלכלי- חברתי של שני המגזרים.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן כלכלי של דה מרקר

שנת 2017 מסתמנת כשנה לא פשוטה ביחסים שבין הציבור הערבי למדינה. מחקר חדש של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל במכון הישראלי לדמוקרטיה, 43% מהאזרחים הערבים מעידים כי הרגשתם כלפי מדינת ישראל הפכה שלילית יותר בשנים האחרונות

בשבועות האחרונים הגיע לשיא הקמפיין של הפלסטינים, הנהגת ערביי ישראל ותומכיהם הקורא לבריטניה להתנצל על הצהרת בלפור ולפצות את הפלסטינים על הנזקים שהיא גרמה להם. בשלילת הצהרת בלפור, חושפים הפלסטינים את תכלית המאבק הלאומי שלהם, הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה.

הניסיון מלמד שתביעות נגד אפליה הן חשובות. אך המהלך האקטיבי שמקדמים בימים אלו בנציבות שוויון הזדמנויות בתעסוקה, לליווי, ייעוץ ותמרוץ מעסיקים בשירות המדינה להעסיק יותר ערבים, אתיופים, נשים ומבוגרים ישדרג משמעותית את השוויון בשוק העבודה הישראלי.

למרות הטענות החוזרות ונשנות על שלטון אפרטהייד בשטחי יהודה ושומרון, הלכה למעשה יש הבדל גדול בין שלטון אפרטהייד כמו זה שהתקיים בדרום אפריקה, או הגדרתו של אפרטהייד במשפט הבינלאומי, למצבם של הפלסטינים בשטחים. אבל צריך לומר בכנות: הפועל היוצא של המציאות הזו הוא במקרים רבים פגיעה בזכויותיהם של הפלסטינים, שאין חולק שמגיעות להם כבני אדם. 

play

יחסים בין יהודים וערבים- על הפנים? לא מדויק. נסרין חדאד חאג'-יחייא, ראשת התכנית ליחסי יהודים-ערבים במכון על היחסים המורכבים שבין ערבים ויהודים. אם ברמה הלאומית הפערים גדולים, דווקא ברמה האישית- בחיי היומיום, בעבודה ובפייסבוק היחסים ביננו מעולים.

דווקא רבין, הגנרל, זה שקרא "לשבור את הידיים והרגליים" באינתיפאדה הראשונה, הכיר ועשה למען חיים משותפים ויצירת בסיס שוויוני בין אזרחי ישראל הערבים לבין היהודים. כאזרחית ערביה איני יכולה להזדהות עם הערכים הציוניים אותם ייצג. ולמרות זאת, נראה כי רבין האדם סלל את השביל, שבו אנו עומדים היום ומחפשים את דרכנו בתוך מדינת ישראל. על כך, עלינו אזרחי ישראל הערבים להצדיע לרבין

נתונים עדכניים של נציבות שירות המדינה מראים, שעל אף ההתקדמות שהושגה בקידום ייצוג הולם לערבים במגזר הציבורי - נמשך תת-ייצוגם החמור במוקדי קבלת החלטות. נדרשת פעולה אקטיבית של הממשלה, כדי שבשנת השמונים למדינה, המציאות כבר תהיה אחרת.

מחצית ממשקי הבית הערבים מכניסים פחות מ-8,000 שקל בחודש לעומת רבע מהיהודים; למעלה ממחצית מהערבים מרוויחים כ-2,000 שקל לעומת 12% מהיהודים; אם רוצים לחתור לשוויון ולשפר גם את הכלכלה הישראלית וגם את יחסי היהודים והערבים בישראל, חייבים להתחיל מהבסיס ולאפשר לערבים "לנהור לשוק העבודה"

הבדיקה שערכו בהתאחדות התעשיינים מצביעה על כך שכ-80% מבעלי החברות בצפון סובלים מהיעדר כוח אדם. נתונים אלו, מציגים כשל מדיניות, כמובן על רקע העובדה שלמעלה ממחצית מאוכלוסיית הצפון מורכבת מערבים שהצעירים שבהם מתקשים במציאת עבודה

בשבועות האחרונים, החל קמפיין במדיה בערבית הקורא לאזרחי ישראל הערבים להתעניין בזכויותיהם הסוציאליות ולמנוע ניצול שלהם במקום העבודה. אלא שהפלא ופלא, העובדים שנראים על המסך אינם רק פועלי בניין או מנקים. על המסך מופיעים בעיקר אנשים צעירים- נשים וגברים, בחולצות מכופתרות במהלכה של עבודה משרדית. זהו קמפיין חריג בנוף ולא טריוואלי.

 

ההתנגשות האחרונה בין המשטרה לחברה הערבית בכפר קאסם, היא עוד רגע של שפל ביחסי המיעוט הערבי עם השלטון. ההתנגשויות האלו, שחוזרות על עצמן בגלים אחת לכמה חודשים מציפות מעל לפני השטח את המציאות היומיומית בחברה הערבית

פעמים רבות אני נשאלת, מה באמת יגרום לנו, אזרחי ישראל הערבים, להרגיש בישראל "כמו בבית". בחוק הלאום שעבר השבוע בוועדת שרים לענייני חקיקה טמונה התשובה האמיתית

עבור אזרחי ישראל הערבים הרואים עצמם כפלסטינים השוויון אינו מתמצה בקבלת ערבים למקומות עבודה או במתן זכויות לבניה. הוא מלווה אותם בכל צעד ומחלחל מאי הכרה בזכויות הלאומיות שלנו ועד לאפליה שיטתית בכול תחומי החיים.

play

עם פרסום נתוני הלמ"ס על שוק העבודה עולה כי 80% מאזרחי ישראל הערבים מועסקים בעמידה, מחציתם נחשפים לרעש בעוצמה חזקה וכ-40% מהם נדרשים להרים משאות כבדים וחשופים לחומרים רעילים. צפו במחקר בדקה על תופעת חוסר מעש במגזר הערבי, ועל צעדי המדיניות לשיפור המצב

ישנה חשיבות רבה בשילוב ערבים בוועדה המוניטרית ובמועצה המנהלית של בנק ישראל, דווקא משום שהם כמעט ואינם מיוצגים בזרועות השלטון. הדבר גם יועיל לכלכלה וגם מחויב לפי חובת הייצוג ההולם.

ישנם מקרים שבהם הצדק מנוגד למציאות המשפטית. השאיפה של בית המשפט חייבת להיות לצמצם מקרים אלו במיוחד במצבים שבהם המדינה היא שמביאה למחדל גדול ומתמשך כמו באום אלחירן.

הפוסט של ראש הממשלה המציג הריסה של 11 בתים בקלנסווה כהישג פוגע באזרחי ישראל הערבים ובמרקם העדין שביחסי יהודים-ערבים. אפשר גם אחרת.

הניסיון להציג הגברה של אכיפת הריסות הבתים במגזר הערבי באותה הנשימה יחד עם הריסת עמונה מבטאת כשל במדיניות ובהקשר ואינה במקומה. במקום להתמקד בהרס- יש להשקיע בבנייה ובקידום החברה הערבית.

מגישי הצעת "חוק המסגדים" לא באמת רוצים לשפר את איכות החיים או להוסיף חוק שנדרש לשם כך. הם רוצים לעשות סיבוב על גבה של החברה הערבית תוך קריצה לבוחריהם על חשבונה של החברה הישראלית המקוטבת כולה.

60 שנה עברו מטבח כפר קאסם, שהפך אירוע מכונן בגיבוש הזהות של המיעוט הערבי בישראל ונקודת מוצא בדרך הארוכה שבה הוא צועד לשם מימוש זכויותיו. ואולם, אזרחי ישראל הערבים עדיין נתפסים על ידי רבים, רבים מידי, כ"אחר" שיש להסתכל בו ממרחק, ובעין חשדנית, מיעוט שהאזרחות שלו היא על תנאי תמידי.

משרד החינוך צריך לתת אופק לצעירים הערבים בהיי-טק, בכלכלה, בסיעוד ובתעשיית הגז המתפתחת בצפון. בתקופה האחרונה, נעשו ניסיונות לשיבוץ מורים ערבים במגזר היהודי ואף הוגדרו יעדים בנושא שבהם עומד משרד החינוך באופן חלקי. צעד זה ללא תמיכה וקידום ראויים לא יצליח להביא לשיפור המצב ורק יגביר את התסכול בקרב הציבור הערבי.

play

כשאלימות משטרתית תהיה נחלת העבר וכשבמוקד 100 ייתנו מענה מהיר ובערבית - תצליח המשטרה להוריד את הפשיעה בקרב אזרחי ישראל הערבים

ביטויי הגזענות של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' בנושא הפרדת יולדות בבתי חולים מנסים לעקור את הסיכויים לדו קיום מהשורש. זו קריאת השכמה לא לתת יד לדבר ולפעול לחיים משותפים כל אחד במרחבו האישי.

נסרין חדאד חאג' יחיא קוראת לראש הממשל לשים לב שהדרך לפיתוח הכלכלה הישראלית עוברת בטייבה, בסח'נין ובנצר ולא במזרח הרחוק.

כיפת הברזל לא הצליחה לגונן על הישראלים מפני פגיעתו הרעה של טיל מדויק ויעיל - טיל שנאה בין יהודים וערבים אזרחי ישראל - שתוקע טריז משמעותי בין חלקי החברה. כיצד נתגונן – יהודים וערבים – מפני הזיהום הגזעני שהחל פושה בנו?

בימים אלו מהלכים הישראלים כולם, ערבים ויהודים, עם עצבים חשופים. כל מילה, כל התבטאות, כל משפט, כל תמונה מעוררים תגובה לא מידתית. לשמור על הדמוקרטיה הישראלית בעת הזו אין פירושו של דבר לא לנקוט עמדה או לגזור אלם, אך גם לא להתלהם ולהסית. דווקא בימים אלו, כשאנו עומדים בקצה הצוק, דרושה הפנמה של תרבות דמוקרטית מהותית , עלינו לשמור שהדמוקרטיה הישראלית לא תיפול לתהום.

המחקר מבקש לבחון האם נשים יהודיות ונשים ערביות בישראל נבדלות ביניהן בעוצמת ההשפעה של הרקע החברתי-כלכלי של הוריהן על הישגיהן ההשכלתיים. כלומר האם קבוצות מיעוט נחשלות סובלות מאפשרות ניעות פחותה שגורמת להן, כבמעגל קסמים, להישאר בתחתית ההיררכיה המעמדית. 

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את "הצעת חוק זכויות התורמים למדינה". מאחורי הכותרת הפופוליסטית הזו מסתתרת אחת מהצעות החוק המפלות ביותר שידעה הכנסת.

תיפקוד מח"ש במהלך האירועים ולאחריהם היה לקוי, ולא ניתן להסביר את הגיבוי שניתן לה; החלטת הפרקליטות להימנע מחקירה פלילית במקביל לעבודת ועדת החקירה הממלכתית אינה סבירה; והחלטת היועמ"ש להפקיד את הבדיקה המחודשת בידי צוות פרקליטים-תמוהה ביותר.