הציבור רוצה שירות מדינה ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי
השירות הציבורי משפיע על חיי היום-יום של כולנו במגוון דרכים, מאיכות הכבישים שבהם אנחנו נוהגים ועד לזמן ההמתנה לרופאים מומחים. למרות המתקפות על הדרג המקצועי, הניסיונות להעדיף מינויים פוליטיים והטענות על "דיפ סטייט", רוב הציבור מכיר בחשיבותו של שירות ציבורי מקצועי ועצמאי
תור מול משרד הפנים בת"א: רוב הציבור מכיר בחשיבותו של שירות ציבורי מקצועי | Photo by Avshalom Sassoni/FLASH90
הימים האלה הם רגע משמעותי לעתידו של השירות הציבורי בישראל. מצד אחד, אחרי תקופה ארוכה של ממלאי מקום, ישנו נציב קבוע שמשלים את חודשו הראשון בתפקיד וזו הזדמנות לבסס ולחזק סוף סוף את מעמדו של השירות הציבורי ולטייב את תפקודו. שירות ציבורי ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי מתפקד משפיע על האזרח במגוון דרכים – מאיכות העבודה על תקציב המדינה דרך סלילת כבישים ותכנון התחבורה הציבורית ועד זמן ההמתנה לרופאים מומחים או לתור לקביעת דרכון. מן הצד השני, דומה שבמרחב הפוליטי מקודמת גישה מנוגדת באופן קיצוני, המבכרת פוליטיזציה על פני מקצועיות ועלולה להחריב את השירות הציבורי במובניו האמורים. כך למשל, מקודמת בימים אלה הצעת חוק שתעניק לממשלה סמכות כמעט מלאה למנות ולפטר בכירים בשירות המדינה בכל עת, ושתקבע כי כהונתם תסתיים אוטומטית 100 ימים מהקמת ממשלה חדשה. ההגדרה המוצעת לבכירים היא רחבה ביותר וכוללת את ראשי הגופים הביטחוניים וגופי האכיפה -משטרה ושב"ס, הצמרת המשפטית – יועמ"ש ומשנים לו ומנהל מחלקת הבג"צים, נציב שירות המדינה, מנכ"לי משרדי ממשלה וכן משנים למנכ"ל, בכירים ומנהלי יחידות מקצועיות רבים נוספים. ההצעה מוסיפה עוד רובד פוליטי, בדמות הליך שימוע שתקיים הכנסת לבכירים אלה ערב מינויים. גם הבחירה האחרונה במבקר המדינה ממחישה את אותה הגישה: הלחץ למנות לתפקיד מועמד בעל זיקה פוליטית ברורה ולא מועמד עצמאי בעל ניסיון מקצועי ומוסדי מובהק יותר לתפקיד. גישה זו צועדת בעקבות טענות על "דיפ סטייט" אשר נשמעו חדשות לבקרים בשיח הציבורי בשנים האחרונות, ושהציגו לא אחת את הדרג המקצועי כמי שמונעים מנבחרי הציבור לבצע את מדיניותם.
אך מה הציבור עצמו חושב? סקר שערכנו לאחרונה במכון הישראלי לדמוקרטיה מצייר תמונה שונה מאוד מזו שמציגים פוליטיקאים. הממצא הבולט ביותר הוא ההסכמה הרחבה: כשנשאלו עד כמה שירות ציבורי ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי חיוני לכלכלה, להתמודדות עם חירום, לרווחת הציבור ולדמוקרטיה – כ-90% מהציבור השיבו שהוא חיוני "במידה רבה" או "רבה מאוד", בכל אחד מן התחומים. הסכמה זו חוצה מחנות: גם בקרב מי שמזדהים כימין כ-88% סוברים כך. נראה כי הציבור לא קונה את הסיפור שלפיו שירות המדינה הוא הבעיה ופוליטיזציה שלו היא הפתרון.
הסקר בירר גם כיצד הציבור מבין את המונח "חובת נאמנות לציבור" – אחד מעקרונות היסוד של השירות הציבורי. כשהוצגו בפני המשיבים חמש אפשרויות, הם דירגו בראש את החובה לפעול לטובת כלל הציבור (28%), לפעול בשקיפות (24%) ובחוקיות (21%). בתחתית הדירוג, פחות מעשירית מהמשיבים דירגו את החובה לקיים את החלטות הדרג המדיני באופן מיטבי. פילוח לפי מחנות פוליטיים מגלה שגם בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה – רק מיעוט (14%) חושב שקיום החלטות הדרג המדיני הוא החובה הראשונית של שירות ציבורי הנאמן לציבור. במלים אחרות: הציבור מבין נאמנות לציבור כמו שהיא – נאמנות לציבור, לא לפוליטיקאים.
ממצא נוסף שראוי לתשומת לב נוגע לאופן שבו האמון בדרג המקצועי בשירות המדינה מתפלג בין המחנות הפוליטיים. בניגוד לאמון בממשלה, בכנסת ובבית המשפט שמפולג באופן חריף ותואם לחלוקה לפי שיוך פוליטי, רמת האמון בדרג המקצועי בשירות המדינה כמעט זהה בקרב המחנות הפוליטיים השונים. במובן זה, הדרג המקצועי הוא, בתודעה הציבורית, מוסד שאינו שייך למחנה פוליטי אחד. זהו נכס ציבורי נדיר בחברה מקוטבת כשלנו.
אלא שהנכס הזה שברירי. רק 36% מהציבור מביעים אמון בדרג המקצועי בשירות המדינה, שיעור גבוה יותר משיעור האמון בכנסת (19%) ובממשלה (26%), ונמוך יותר משיעור האמון בבית המשפט העליון (46%). ממצא זה מצטרף לממצאים נוספים שמעלים תמונה ביקורתית: ההערכה את תפקודו של הדרג המקצועי היא בינונית מינוס (2.8 בסולם 1-5); שבעה מכל עשרה ישראלים חושבים שהדרג המקצועי אינו נקי משיקולים פוליטיים; ורק שלושה מכל עשרה ישראלים סבורים שהוא פועל לטובת כלל הציבור. הציבור נאמן לאידיאל של שירות ציבורי ממלכתי, אבל ביקורתי מאוד כלפי הדרך שבה הוא מתממש בפועל.
וזו בדיוק המשימה הגדולה של נציב שירות המדינה החדש. על הנציב להיות מחויב למעמדו של השירות הציבורי כמוסד ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי, ועליו להיות בעל כישורים להבטיח את פעולתו בהתאם: להגן על עובדי המדינה הפועלים בנאמנות למען הציבור, ולהבטיח את תפקודו של השירות הציבורי באופן שיענה לציפיות הציבור: לשפר את רמת השירות, את המקצועיות ואת היעילות. אסור לנציב "ליישר" את שירות המדינה לפי קווים פוליטיים, צעד שיהיה הרסני לתפקודו. הציבור, כפי שאנחנו רואים, מבין זאת ואינו מעוניין בכך. נדרשת פעולה בוטחת שתצמצם את הפער בין הציפייה הציבורית לבין המציאות, ותשקם את אמון הציבור בכך שהשירות הציבורי פועל למענו.
הציבור מאותת בבהירות: הוא רוצה מדינה מתפקדת שמסוגלת לספק שירותים, להתמודד עם משברים ולשמור על הדמוקרטיה. כל אלה נשענים על שירות ציבורי ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי, שנאמן לציבור ומחויב לטובת הכלל – לא לפוליטיקאים. על הנציב החדש להתייצב כעת גם מול החקיקה המוצעת, שמשמעותה ביטול מוחלט של מקצועיות שדרת הניהול הבכירה של השירות הציבורי. חקיקה כזו תהפוך את שירות המדינה לזרוע פוליטית של הממשלה, ותפגע ביכולת לנהל את התשתיות הציבוריות והשירותים לאזרח באופן מקצועי ומבוסס ידע וניסיון.