התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי

התכנית מבקשת לפעול לחיזוק אמון הציבור במערכות השלטון, לביסוס מערך האיזונים והבלמים העומד בבסיס הדמוקרטיה הישראלית, לחתירה לשוויון הזדמנויות והימנעות מפגיעה בחלשים וכן לשיפור השירות לאזרח, הקטנת הנטל הבירוקרטי, ייעול הרגולציה והקטנת ההזדמנויות והתמריצים לשחיתות.

התכנית פועלת לקידום שירות ציבורי יעיל, מועיל, חכם, יוזם ומקדם אמון.

חלק מאתגרי מערכת שחוקרי התכנית מבקשים לתת להם מענה: העדר אסטרטגיה ארוכת טווח וחולשת מנגנוני תיאום ובקרה, פוליטיזציה והחלשות הדרג המקצועי, העדר גישה למערכות מידע מסונכרנות, שלטון מקומי מוחלש, לצד ליקויים בממשק עם הסקטור העסקי, בתקשורת עם האזרח וביצירת מענים תואמים.

התכנית פועלת בהלימה ליעדי הפיתוח בר קיימא (Sustainable Development Goals-  SDGs) של האו"ם הנוגעים בשורה רחבה של אתגרים מערכתיים בעיקר סביב יעד SDG16 קורא "לבנות מוסדות יעילים, מועילים, אחראים ומכילים בכל הרמות".

התוכנית מתמקדת בארבעה תחומים מרכזים:

(התמונה באדיבות המשרד להגנת הסביבה)

  • תמונת ברירת מחדל

    דפנה אבירם-ניצן

    מנהלת המרכז

    קראו עוד

    דפנה אבירם־ניצן היא מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה מאז 2016. במסגרת זו היא מובילה שלוש תוכניות: רפורמות בשוק העבודה, רפורמות בשירות הציבורי ורפורמות פוליטיות. נוסף על כך, היא מנהלת את כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ומובילה מטעם המכון ויחד עם הממשלה את פרויקט ההיערכות למשבר האקלים.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין

    ראש התוכנית

    קראו עוד

    ריטה הצטרפה למכון אחרי 15 שנים כמשרתת ציבור במגוון תפקידים בכירים בשירות הציבורי, לרבות הקמה של הנספחות הכלכלית של ישראל לארגון ה-OECD בפריז וניהול תכנית ההכשרה היוקרתית "צוערים לשירות המדינה".

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' יובל פלדמן

    עמית בכיר

    קראו עוד

    עמית בכיר בתכנית לרפורמות בשירות הציבורי, המרכז לממשל וכלכלה

    פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן וחבר באקדמיה הישראלית הצעירה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אסף שפירא

    חוקר בכיר

    קראו עוד

    דוקטור מטעם המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, ושימש כפוסט דוקטורנט במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ובמרכז ללימודים אירופאיים בפריז. הוא עוסק, בין השאר, בייצוגיות פוליטית, מפלגות פוליטיות, הקשרים שבין כסף ופוליטיקה ורפורמות בשירות המדינה בישראל.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' נתן זוסמן

    חוקר מוביל צוות מאקרו

  • תמונת ברירת מחדל

    הילה שואף־קולביץ

    חוקרת

    קראו עוד

    הילה דוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב בחוג למדיניות ציבורית. הילה עוסקת במגוון תחומי מחקר בעולם הכלכלה והמדיניות הציבורית, ביניהם כלכלת בריאות, כלכלת סביבה, מדיניות ציבורית בחינוך, כלכלה התנהגותית, ואי־שוויון בחברה הישראלית.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אריאל פינקלשטיין

    חוקר

    קראו עוד

    עבודת הדוקטורט של ד"ר אריאל פינקלשטיין עוסקת בהשפעות ההדדיות בין דת ומדינה בישראל לאור מיסוד שירותי הדת במדינה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ארז סומר

    קראו עוד

    דוא"ל: erezs@idi.org.il

    טל': 02-5300XXX

  • תמונת ברירת מחדל

    שי עמית

    עוזר מחקר

  • תמונת ברירת מחדל

    שחר ליבנה

    עוזרת מחקר

    קראו עוד

    עוזרת מחקר, התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי, המרכז לממשל וכלכלה

     

    שחר היא בעלת תואר ראשון בהיסטוריה ותואר שני בניהול מצבי חירום ואסון מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שניהם בהצטיינות יתרה. כיום לומדת לתואר שלישי בתכנית לניהול מערכות בריאות, גם כן באוניברסיטת בן גוריון, וחוקרת מוכנות והתמודדות עם משבר האקלים בסביבות מעוטות משאבים, כחלק מצוות בין-לאומי. בעלת ניסיון במחקרי מדיניות, הערכה ומדידה ותכנון אסטרטגי ממכוני מחקר שונים בישראל ומשירות במגזר הציבורי. מיומנת בעיצוב ועריכת מחקרים אינטרדיסיפלינריים ומשולבי שיטות ובהובלת תהליכי שיתוף ציבור עם קהלים מגוונים.

שיפור תהליכים, מבנה ותפקוד השירות ציבורי – בשלטון המרכזי והמקומי אפקטיביות ושיפור שירותי לאזרח, לסקטור העסקי והחברתי שיפור התאום והסנכרון הבין-משרדי בהובלת מהלכים אסטרטגיים חיזוק אמון הציבור במוסדות ובמקבלי ההחלטות במדינה
       
 

 

התחייבות הממשלה להקפיא את תעריפי הארנונה לא היתה ניתנת ברוב המדינות המערביות, שבהן יש לשלטון המקומי אוטונומיה על קביעת גובה המיסוי העירוני. הצורך להסדיר את מערכת היחסים בין הרשויות מחייבת גם את חיזוק מעמד השלטון המקומי.

למרות אימוץ יעדי ה- SDGs של האו"ם בהחלטת הממשלה, אזכור בודד אחד נמצא בתכניות הממשלה לשנת 2022. בדיקת 298 החלטות ממשלה מעלה כי יעדי הפיתוח לא הוזכרו במפורש, ובהתאם גם לא נמדדו. הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו.

יש לשנות את עילות ההתנגדות לחוקי עזר מצד שר הפנים ולמקד אותן בהגנה על עניינים מדינתיים, ובכך לבטל את הרגולציה הכלכלית והמשפטית מצד המשרד. צעד זה אינו דורש שינוי חקיקה, והולם את נוסח החוק הנוכחי הרבה יותר מהמצב הקיים. בנוסף, מוצע לערוך מיפוי שיטתי של תחומי החוקים ולבחון באילו מהם ניתן להסיר כליל את הרגולציה. כצעד משלים להורדת נטל הרגולציה מוצע לטייב את הליכי החקיקה בתוך הרשות

חוות דעת זו עוסקת בצורך ביצירת מגנוני בקרה פנימיים ברשויות המקומיות, כחלק מהליכי הביזור לרשויות המקודמים היום בממשלה. עד היום, עיקר המיקוד של הפיקוח והבקרה על הרשויות המקומיות בישראל נעשה באמצעות רגולציה הדוקה מצד הממשלה. מנגד, אנו סבורים כי עיקר תפקידו של השלטון המרכזי הוא קידום הסדרים אשר יחזקו את יכולת מנגנוני הבקרה הפנימיים על עבודת הרשות המקומית, בקרה שוטפת על קיומם של הסדרים אלו ומניעת ביזור סמכויות לרשויות שאינן פועלות כיאות בנושא

הריכוזיות במערכת השלטונית בישראל מחלישה את מעמד השלטון המקומי, עד כדי כך שישראל הוכתרה כהכי פחות מבוזרת מבין מדינות ה-OECD. לכן, החלטת הממשלה על הקמת צוות בין־משרדי שיבחן צעדים לחיזוק סמכויות השלטון המקומי והפחתת רגולציית הממשלה עליו, היא צעד חשוב ביותר. עם זאת, עד היום מעט מאוד נעשה בנושא בפועל - יש לקוות שהפעם הממשלה לא תישאר רק בשלב הדיבורים

כיצד ישפיע המיסוי על משקאות ממותקים על הצרכן הישראלי? רבע מהציבור העידו שיפחיתו את צריכת המשקאות בתגובה למס של עד חצי שקל, לעומת רוב משמעותי שיפחיתו את צריכתם אם המס יעלה על שני שקלים

4 נקודות שחייבים לקחת בחשבון לפני היציאה לדרך, כדי להפריח את הנגב בחדשנות ובמגוון אנושי

תזכיר החוק של השר גדעון סער המונע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה הוא הזדמנות לבדוק מה קורה בשאר העולם: אמנם בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות לא מוכר הסדר חקיקתי דומה, אבל מצד שני, מדובר במצב תקדימי וחריג, שמרביתן לא התמודדו איתו. אז מה אומר החוק בבריטניה, שוודיה ודנמרק?

בישראל נשמעת תדיר הטענה על נטל בירוקרטי כבד, עודף רגולציה, חוסר יעילות ואף סתירות בין דרישות רגולטוריות שנות. מאידך, בתחומים שונים נשמעות טענות בדבר היעדר רגולציה מספקת ומעודכנת. המכון הישראלי לדמוקרטיה עושה סדר ומסביר מהו חוק יסודות האסדרה (רגולציה) המתגבש, ומה יהיו סמכויותיה של רשות הרגולציה העתידה לקום במסגרת החוק

הגישה המקובלת כיום בשלטון המרכזי היא שהרשויות המקומיות הן זרוע ביצועית חסרת מעמד עצמאי ממשי, ולכן ממעטים לשתף אותן בקבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות. אלא שהדוח מלמד שהשלטון המקומי לא יכול להיות זרוע ביצועית בלבד אלא הוא חייב להיות מעורב באופן עמוק בקבלת החלטות המדיניות העקרוניות

התנהלות הרשויות המקומיות במשבר הקורונה חיזקה את ההערכה הציבורית סביב עבודת הרשויות המקומיות והדגישה את חשיבותן במערך השירותים שמקבל התושב. לכן עכשיו יותר מתמיד נדרשות מספר רפורמות ביחסי השלטון המרכזי והרשויות המקומיות, בתחומים הפיננסיים והמינהליים, בניהול מערכת החינוך ובניהול התחבורה העירונית

לנשים שביננו - חשבתן פעם כמה שנים יישאר לכן אחרי גיל הפרישה? ובכן, לא פחות מ-20 שנה! במצב הזה, שבו תוחלת החיים של כולנו עולה, אין ברירה אלא לעלות את גיל הפרישה, בוודאי לנשים. כל מדינות ה-OECD ביצעו כבר את ההתאמה הזו, אבל כאן בישראל מסיבות כלכליות ופוליטיות, שום דבר עדיין לא נעשה. האזינו לפודקאסט שלנו, האינטרס הכלכלי, בהנחיית רועי כץ והעיתונאי אדריאן פילוט.

המכון הישראלי לדמוקרטיה מברך על פרסום דוח הוועדה הבין-משרדית לרגולציה חכמה ועל הכוונה ליישר קו עם מדינות מובילות ב-OECD באמצעות הקמה ומיסוד של רשות רגולציה. זהו צעד חשוב בבניין היכולות המקצועיות של הרגולטורים השונים בממשלה. לצד זאת, יש להבטיח שהגוף שיוקם לא ינגוס בסמכויות הרגולטורים המקצועיים

פרשת פאינה קירשנבאום חשפה את התלות של ראשי הרשויות המקומיות בממשלה. לכן, חשוב לצמצם את המעורבות הממשלתית והפוליטית בתקצוב לרשויות המקומיות, ולהגדיל את היקף התקציב הממשלתי המועבר לרשויות המקומיות על בסיס מענקים מוגדרים ושקופים

רוב מוחץ של הציבור (89%) סבור שעל ממשלת ישראל לפעול לשיפור מוכנות המשק למשבר האקלים. תוצאות הסקר המיוחד על עמדות הציבור למשבר האקלים

מעבר לעבודה מהבית לפחות ליום בשבוע יתרום משמעותית לשיפור רווחת כלל אזרחי המדינה. ההיערכות לכך חייבת לכלול התאמת חקיקת העבודה, פיתוח שיטות הערכת ביצועים ותפוקות, והבטחת נגישות למחשב וחיבור לאינטרנט לכלל אוכלוסיית העובדים

ביום שאחרי משבר הקורונה, בעוד מנהיגי העולם יהיו עסוקים בגיבוש מדיניות לשיקום ההרס הכלכלי שהותיר אחריו, יהיה עליהם להתייחס ברצינות רבה גם למשבר הבא שמתקרב אלינו בצעדי ענק ומהווה איום גדול בהרבה לאנושות כולה - ההתחממות הגלובלית

משבר הקורונה הוא הזדמנות מצוינת להסיר חסמים ביורוקרטיים באמצעות מעבר להצהרות המבוססות על אמון בין בעלי העסקים לממשלה

play
play

הממשלה ה-34 ניסתה, ובחלק מהמקרים הצליחה, להגביר את ההשפעה הפוליטית על מינויים בכירים בשירות המדינה. הממשלה שתיכנס לתפקידה בקרוב תמנה לפחות 421 מינויים אישיים. בעוד מינויים כאלה עשויים לתרום להגברת המשילות ולסייע לנבחר הציבור לממש את מדיניותו, הם עלולים לעודד פוליטיזציה ולהכניס אנשים שאינם בהכרח מקצועיים דיה למשרדי הממשלה. סקירת סוגי המינויים האישיים הקיימים כיום והשלכותיהם

אין ספק שהנטל והקשיים הרגולטוריים המושתתים על המגזר העסקי יכולים וצריכים להשתנות, אך כדי שזה יקרה, על בעלי העסקים להוכיח עצמם כראויים לכך ולפעול באופן הגון ואתי כלפי הציבור

בעקבות פרשת מינוי המפכ"ל, בדקנו את תפקידה ההיסטורי של הוועדה המייעצת למינויי בכירים בשירות הציבורי, תפקידיה וסמכויותיה. בסקירה שלפניכם גם רשימת המועמדים שהוועדה בחנה לאורך השנים והמלצות לטיוב עבודתה

החלטת הממשלה לאימוץ ה- RIA היא החלטה חשובה שתגביר את האמון בין הרגולטור, בעלי עסקים והציבור, ובמקביל תצעיד את ישראל צעד נוסף בטיוב עבודת הממשל

עם שיעורי הצבעה נמוכים יחסית, קיומו של סיבוב שני בבחירות המקומיות הוא יקר ומסורבל, ולא בטוח שהוא בכלל הכרחי. מודל המאפשר לדרג את המועמדים יכול להיות פתרון אפקטיבי וחסכוני, שיעלה את המוטיבציה להצבעה ויחסוך למשלם המסים כסף רב

הכותרות החוזרות ומדווחות על ראש עיר שקיבל סכומי כסף גדולים בעבור קידום מיזמי נדל"ן, או שנטל הלוואות מגורמים בעיר שהובילו לניגוד עניינים חמור. בית המשפט העליון, כמו גם גורמים שונים בפוליטיקה ובתקשורת, מדגישים בהקשר זה את ההכרח בענישה מחמירה ומרתיעה למען "יראו ויראו". אבל ענישה לא צריכה להיות כלי ההתמודדות היחיד וספק גם אם העיקרי

בניגוד לבחירות לכנסת, בבחירות לרשויות המקומיות מצביעים בשני פתקים: האחד לראשות העיר והאחד למועצת העיר ובמקרה שאף אחד מהמועמדים לראשות העיר אינו מקבל 40% מקולות הבוחרים, נערך גם סיבוב שני. האם זוהי השיטה האופטימאלית והאם אותה השיטה רלבנטית לכל יישוב בארץ ללא קשר לזהות תושביו וגודלו? יתכן כי אימוץ מודלים המתקיימים בחו"ל יוכלו לשקף נאמנה יותר את צרכי הציבור- למשל באמצעות הכנסת רכיב של בחירה לפי אזורי מגורים בתוך העיר בערים הגדולות, מה שיבטיח ייצוג רחב יותר או באמצעות ביטול הסיבוב השני בבחירות על ידי שיטת הצבעה מדורגת.

ב-30.10 יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות ב-251 יישובים. כמו בכל מערכת בחירות מוניציפאלית, גם במקרה זה תעניק המדינה מימון ציבורי לא מבוטל לחלק מהרשימות והמועמדים. מאמר זה יפרט את עיקרי הכללים הנוגעים לכך

play

בשנים האחרונות נחשפנו לעשרות פרשיות שחיתות בהן נקשר שמם של ראשי ערים ובעקבות זאת נשמעים קולות הקוראים לקצוב את כהונתם על מנת למנוע סיאוב ושחיתות. אלא שמתוך 20 מקרים שפורסמו לאחרונה של חשדות לשחיתות של ראשי ערים אותם בדקנו, הרוב התבצעו בכלל בקדנציה הראשונה והשנייה. כמו כן עולה, כי בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות בשנת 2013, למעלה ממחצית מראשי הערים שנבחרו היו ראשי ערים חדשים וכי מספר ראשי הערים המכהנים מספר רב של קדנציות הוא מועט. להגבלת כהונה יש אמנם מספר יתרונות, אך ספק רב אם שמהלך זה יביא תוצאות במלחמה בשחיתות.

"שיטת בחירת נציב שירות המדינה חייבת להשתנות מקצה לקצה: החל מקביעת תנאי סף מינימאליים שאינם קיימים, מינוי ועדת איתור מקצועית ושקופה שתנהל את התהליך וקיבוע לוח הזמנים לבחירת הנציב"

play
play

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בוועדת חוקה על המינויים הפוליטיים ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה: "פגיעה קשה באתוס השירות הציבורי; מהווה פתח לשחיתות; ומפקיר את האינטרס הציבורי"

 מה יכולים לעשות קובעי המדיניות וחוקרי הרגולציה כדי שגידול ילדים, בוודאי ילדים עם צרכים מיוחדים, לא יהפוך למלחמה נגד המדינה?

בסוף החודש תחלוף שנה מאז כיהן בישראל נציב שירות מדינה קבוע – אחד האנשים הבכירים והמרכזיים בשירות הציבורי בישראל. מדובר במחדל שפוגע בשירות המדינה, ויותר מכך – מדגים בצורה מובהקת את הסכנה שבהמשך הפוליטיזציה שלו

play

שנה לאחר עזיבתו של נציב שירות המדינה האחרון עו"ד משה דיין, מחקר חדש במכון מציע להפקיע את הסמכות למינוי הנציב מראש הממשלה ולהעבירה לוועדת איתור

חנינות ומחיקת רישומים פליליים לרגל שנת ה-70 למדינה עלולות להפחית את האמון בחוק

הגבלת השלטון היא אחת מאבני היסוד במשטר הדמוקרטי, אולם כמעט לא קיימים בישראל מנגנונים לפיקוח על השלטון ואלו הקיימים – חלשים למדי. האם מנגנוני הפיקוח שקיימים יעילים הם? כיצד מחזקים את הפיקוח על השלטון?

האם אין מקום להגביל באופן נחרץ יותר את יכולתן של חברות הסלולר לשווק תוכנית הבנויה על חוסר תשומת לב הצרכנים לשינוי? האם די בהודעת מסרון ובעדכון/התראה חד פעמית בחשבונית הלקוח? האם אפליית מחירים, הבנויה על הרעיון שמוצדק לגבות מאנשים שונים מחיר שונה מצדיקה גביית מחיר מופקע.

המכון הישראלי לדמוקרטיה בעקבות צו בג"ץ על מינוי נציב שירות המדינה: "חייבים לשנות את שיטת המינוי של נציב שירות המדינה ולהעביר את האחריות לוועדת איתור"

על רקע חשיפת ההתכתבות בין שופטת השלום לחוקר הרשות לניירות ערך: "אירוע חמור שיש ללמוד ממנו בכדי שלא יפגע אמון האזרחים במערכות שלטון החוק; יש לבחון ברמה העקרונית את מדיניות המעצרים לצרכי חקירה בישראל"

המצב בו ראש הממשלה ימשיך לכהן תחת כתב אישום חריג בנוף העולמי אבל לא בלתי קיים. אחד המקרים הבודדים שבהם עמד ראש מדינה לדין פלילי ואף הורשע בעודו מכהן, הוא זה של סילביו ברלוסקוני. סקירה השוואתית על הסדרים החוקיים הקיימים במדינות שונות במקרה בו ראש הרשות המבצעת נחשד או מורשע בפלילים ומגלה כי למרבה הפליאה, ברוב הדמוקרטיות המצב החוקי עמום

ועדות מקצועיות, חוקרי אקדמיה ואפילו ועדה של הכנסת שערכה עבודה יסודית – כולם הגיעו למסקנה דומה: לטובת האינטרס הציבורי, יש לשמור על שירות מדינה עצמאי ומקצועי. אלא שבפועל, הממשלה מובילה מגמה הפוכה

זמן ההמתנה לקבלת רישיון עסק הופך את הרישיון עצמו ללא רלוונטי, ובמקרים רבים בעלי העסקים צריכים לקבל הכרעה האם לפתוח את העסק ללא רישיון או לא לפתוח בכלל. לאחרונה הציגו משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים רפורמה משמעותית שקובעת רישוי עסקים דיפרנציאלי. זוהי דוגמה לשימוש הולך וגובר בשנים האחרונות במגזר הציבורי והפרטי בעקרונות של כלכלה התנהגותית

בעשור האחרון ישראל התדרדרה 25 מקומות במדד עשיית העסקים (Doing-Business) של הבנק העולמי.  המדד מהווה אמת מידה עבור משקיעים בארץ ובעולם לבחינת המדינות בהן כדאי להשקיע ולעשות עסקים. ניתוח מיוחד שערכנו מציג את הפערים בין ישראל למדינות המובילות בתתי המדדים שנבחנו, ומנגיש לגורמי הממשל השונים כלי ידידותי, המאפשר זיהוי מהיר של התחומים הדורשים שיפור ואת מידת הרגישות של המדד לכל שינוי

מדינת ישראל ירדה בעשור האחרון במדד העשיית העסקים (Doing Business) של הבנק העולמי ממקום ה-29 למקום ה-54 בעולם. ח"כ רועי פולקמן (כולנו) ודפנה אבירם-ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירים מדוע חלה הידרדרות, ומה ניתן לעשות כדי לשפר את מיקומנו במדד?

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

play

תהליכי המינוי האחרונים של נציבי שירות המדינה בישראל מצביעים על קשיים באיתור המועמד המתאים ובשיטת הבחירה שלו. במדינות אחרות בעולם קיימות שיטות שונות ומנגנוני פיקוח ועצמאות אפקטיביים יותר מבישראל

גם השנה אמון הציבור באחד המוסדות הפוליטיים החשובים ביותר בדמוקרטיה הישראלית מצוי בשפל עמוק – רק 26% מאזרחי ישראל נותנים אמון בכנסת, 80% סבורים שחברי הכנסת דואגים יותר לעצמם מאשר לציבור ושני שליש סבורים שהם אינם מבצעים את תפקידם. בניגוד למה שמקובל לחשוב, המצב שבו אנו נמצאים איננו גזירה משמיים. בכדי לטפל בו נדרש לא רק שינוי תרבותי אלא גם שינוי מבני-מוסדי

התפישה שיש לעשות ככל הניתן להרחיק את השפעת השר על יועצו המשפטי לא קובעת בהכרח שמישהו מואשם באופן מיידי בהיותו מושחת, אלא שבאופן כללי צריך לשמור על למקסימום מרחק, או היעדר זיקה, בין היועצים המשפטים ושומרי סף אחרים לבין השרים שעימם הם אמורים לעבוד. זאת כדי להבטיח שההחלטות המתקבלות במערכת הממשלתית הן הכי נקיות והכי מקצועיות שאפשר להשיג.

בפני נציב שירות המדינה הבא, שזהותו טרם ידועה, עומדים אתגרים משמעותיים. בין השאר, יהיה עליו להילחם על האתוס של שירות מדינה עצמאי כנגד הפוליטיזציה שמבקשים נבחרי הציבור לעשות בו, ולקדם את הרפורמה שתשפר את איכותו.

לאחרונה התבשרנו על הידרדרות נוספת במיקומה הבינלאומי של ישראל במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי ("Doing Business"). בהשוואה למדינות המפותחות (מדינות ה-OECD ) אנו נמצאים במקום החמישי מהסוף. מה שמטריד עוד יותר הוא מגמת הירידה העקבית בעשור החולף במיקומנו היחסי. 

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ירידת ישראל בדרוג "נוחות עשיית העסקים" של הבנק העולמי: "כדי להביא לשינוי המגמה יש להגדיל את השימוש בכלים טכנולוגיים ובכלכלה התנהגותית"

play

העיסוק התקשורתי בהפחתת שליש מעונשו של אולמרט פוגע בסופו של דבר במאבק האמיתי בשחיתות. בלהט הדיון, נכרכות ביחד בטעות שתי שאלות- סוגית ההרתעה שבעונש ושאלת אמון הציבור במלחמה בשחיתות

לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שיתקיים השבוע, מוזמנים להאזין לשיחה בין איתן אבריאל, מייסד אתר דה מרקר ועורך המגזין לפרופ' יובל פלדמן על כלכלה התנהגותית ואיך היא משפיעה על החיים של כולנו כאזרחים ומה הממשלה עושה בתחום הזה?

הכיוון הכללי של יוזמת אדלשטיין-שקד-לוין הוא נכון וחיוני לדמוקרטיה שלנו. טוב שהם הרימו הכפפה וחוללו את השיח בנושא. ואולם על הכדור לעבור למגרשם של חברי הכנסת

הקלישאה המקובלת, היא שספר התקציב הוא מסמך המשקף באופן ישיר את מארג הכוחות של השלטון ואת סדרי העדיפויות במדינה. לכן חשוב לשים לב להבדל בין הצעת התקציב המקורית ובין התקציב שאושר בפועל בנוגע לשתי הצעות שמשמען פגיעה בבעלי ההכנסות גבוהות. 

לצורך בדיקת פרשת "ביבי-טורס", החליטה הוועדה לביקורת המדינה להרחיב את סמכויותיו של מבקר המדינה, כך שיהיו לו סמכויות של ועדת חקירה. האם היה זה נכון להעניק למבקר המדינה ולבא כוחו סמכויות אלה, או שהייתה זו החלטה שהתקבלה במחטף, והנושא הזה כלל לא נמצא בגבולות סמכויות החקירה של מבקר המדינה?

 

שריינו את המועד! | 31-30 במאי, 2023 | שידור חי | למוזמנים בלבד

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

  • שידור חי

כנס אלי הורביץ מתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הכנס מבוסס על תשתית מחקרית ודיונים מקצועיים, ומשלב מגוון רחב של מומחים, אנשי ממשל ואנשי עסקים

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

במהלך השנים הופנו ביקורות שונות כלפי הוועדה למינוי בכירים, על הכלים המוגבלים ועל אופן מינוי חברי הוועדה מחד, ועל עצם קיומה והצורך בהליך בדיקה חיצוני מאידך. בעקבות שאלות אלו ואחרות נקיים במכון שולחן עגול בהשתתפות מומחים: חברי הוועדה לשעבר, פוליטיקאים, משפטנים ואקדמאים

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

כנס אלי הורביץ מתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הכנס מבוסס על תשתית מחקרית ודיונים מקצועיים, ומשלב מגוון רחב של מומחים, אנשי ממשל ואנשי עסקים

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

בימים אלה נחשפות פרשיות מטרידות של שחיתות שלטונית מתוך ניצול ההליכים בוועדות התכנון והבנייה. שילוב של אינטרסים, כסף, וחוסר שקיפות פותח פתח לתופעות פסולות של שחיתות.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

מינויים פוליטיים בשירות הציבורי: שיפור המשילות או פגיעה בשומרי הסף? דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז להעצמת האזרח

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

כנס אלי הורביץ יוצא השנה בפרויקט תלת־שנתי שיתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הפרויקט ייצור רציפות של מחקר ודיון, ישלב מגוון גדול יותר של מומחים ויאפשר תקשורת יעילה יותר עם הממשלה

  • למוזמנים בלבד

כיצד מגבירים את אפקטיביות הממשלה ויכולתה להוציא לפועל את מדיניותה בלי החשש מהשחתת השירות הציבורי במינויים שאינם מתאימים ואשר העילה למינויים היא פוליטית?