התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי

התוכנית מבקשת לפעול לחיזוק אמון הציבור במערכות השלטון, לביסוס מערך האיזונים והבלמים העומד בבסיס הדמוקרטיה הישראלית, לחתירה לשוויון הזדמנויות והימנעות מפגיעה בחלשים וכן לשיפור השירות לאזרח, הקטנת הנטל הבירוקרטי, ייעול הרגולציה והקטנת ההזדמנויות והתמריצים לשחיתות.

התוכנית פועלת לקידום שירות ציבורי יעיל, מועיל, חכם, יוזם ומקדם אמון.

חלק מאתגרי מערכת שחוקרי התוכנית מבקשים לתת להם מענה: העדר אסטרטגיה ארוכת טווח וחולשת מנגנוני תיאום ובקרה, פוליטיזציה והחלשות הדרג המקצועי, העדר גישה למערכות מידע מסונכרנות, שלטון מקומי מוחלש, לצד ליקויים בממשק עם הסקטור העסקי, בתקשורת עם האזרח וביצירת מענים תואמים.

התוכנית פועלת בהלימה ליעדי הפיתוח בר קיימא (Sustainable Development Goals-  SDGs) של האו"ם הנוגעים בשורה רחבה של אתגרים מערכתיים בעיקר סביב יעד SDG16 קורא "לבנות מוסדות יעילים, מועילים, אחראים ומכילים בכל הרמות".

התוכנית מתמקדת בארבעה תחומים מרכזים:

  1. שיפור תהליכים, מבנה ותפקוד השירות ציבורי – בשלטון המרכזי והמקומי
  2. אפקטיביות ושיפור שירותי לאזרח, לסקטור העסקי והחברתי
  3. שיפור התאום והסנכרון הבין-משרדי בהובלת מהלכים אסטרטגיים
  4. חיזוק אמון הציבור במוסדות ובמקבלי ההחלטות במדינה

(התמונה באדיבות המשרד להגנת הסביבה)

‎‏

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין

    ראשת התוכנית

    קראו עוד

    [email protected]

    התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי שמובילה ריטה מפתחת תשתית ידע מעמיקה לקידום שירות ציבורי יעיל, מועיל, תגובתי וחכם והגברת אפקטיביות השירותים הציבוריים לרווחת האזרח.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אסף שפירא

    עמית מחקר

    קראו עוד

    [email protected]

    דוקטור מטעם המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, ושימש כפוסט דוקטורנט במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ובמרכז ללימודים אירופאיים בפריז. הוא עוסק, בין השאר, בייצוגיות פוליטית, מפלגות פוליטיות, הקשרים שבין כסף ופוליטיקה ורפורמות בשירות המדינה בישראל.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אריאל פינקלשטיין

    ראש פרויקט שלטון מקומי בתוכנית (חוקר)

    קראו עוד

    [email protected]

    עבודת הדוקטורט של ד"ר אריאל פינקלשטיין עוסקת בהשפעות ההדדיות בין דת ומדינה בישראל לאור מיסוד שירותי הדת במדינה.

  • תמונת ברירת מחדל

    אילה גולדברג

    עוזרת מחקר בפרויקט שלטון מקומי

    קראו עוד

    [email protected]

    עוזרת מחקר בתוכנית לדת ומדינה במרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת ובפרויקט שלטון מקומי בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי. בוגרת תואר ראשון בתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית בירושלים. סטודנטית לתואר שני בממשל ומדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה.

  • תמונת ברירת מחדל

    לירון לישינסקי-פישר

    עוזרת מחקר

    קראו עוד

    [email protected]

    חוקרת אי-שוויון וחלוקה מחדש, קיטוב פוליטי, דעת קהל ואליטות פוליטיות. בעבודתה במכון היא עוסקת בפיתוח מפת מדדים לממשל מיטיב, בהנגשת מידע לציבור על השירות הציבורי בישראל, וחוקרת את טיב המחקר הממשלתי בישראל

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר ליבי ממן

    חוקרת אורחת

    קראו עוד

    ‎‎ 

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד נועה שקד

    חוקרת

    קראו עוד

    [email protected]

    בעלת ניסיון מחקרי בתחומי המשפט החוקתי והמינהלי, מוסדות ממשל ושירות ציבורי.

  • תמונת ברירת מחדל

    ניר לוי

    רכז פרויקט חדשנות במגזר הציבורי

    קראו עוד

    [email protected]

    מרכז את פורום מנכ"לים וראשי מערכות לשעבר ואת פורום החדשנות במגזר הציבורי שהקים המכון; חוקר כלים של חדשנות ציבורית ואת עתיד המגזר הציבורי בישראל אל מול האתגרים הנוכחיים והמתהווים.

     

     

     

  • תמונת ברירת מחדל

    גל קליין

    עוזר מחקר בפרויקט שלטון מקומי

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    מרב שטיינפלד

    עוזרת מחקר בפרויקט שלטון מקומי

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

 

שיפור תהליכים, מבנה ותפקוד השירות ציבורי – בשלטון המרכזי והמקומי אפקטיביות ושיפור שירותי לאזרח, לסקטור העסקי והחברתי שיפור התאום והסנכרון הבין-משרדי בהובלת מהלכים אסטרטגיים חיזוק אמון הציבור במוסדות ובמקבלי ההחלטות במדינה
- מבנה ואיכות תפקודן של הרשויות המקומיות
- מינויי בכירים בשירות הציבורי
רגולציה וצמצום הבירוקרטיה - היערכות למשבר האקלים - ישראל 2050
- הרחבת תפיסת החדשנות
 

 

 

 

ב-7 שנות כהונתו השלים מבקר המדינה 3 דוחות בנושא ההיערכות למשבר האקלים. באחרון, שפורסם השבוע, הוא מניף "כרטיס צהוב" לממשלה רגע לפני שיהיה מאוחר מדי. אבל מדאיג ככל שיהיה, משבר האקלים הוא רק דוגמה אחת לקוצר הראייה של מקבלי החלטות, לקושי לתכנן לטווח ארוך ולהגיע מוכנים לרגע האמת.

09 ביולי 2026

השירות הציבורי משפיע על חיי היום-יום של כולנו במגוון דרכים, מאיכות הכבישים שבהם אנחנו נוהגים ועד לזמן ההמתנה לרופאים מומחים. למרות המתקפות על הדרג המקצועי, הניסיונות להעדיף מינויים פוליטיים והטענות על "דיפ סטייט", רוב הציבור מכיר בחשיבותו של שירות ציבורי מקצועי ועצמאי.

29 ביוני 2026

השירות הציבורי נמצא בשנים האחרונות תחת מתקפות המבקשות לפגוע בעצמאותו ובמקצועיותו. אלא שרוב מוחלט של הישראלים מכירים בחשיבותו של שירות ציבורי ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי, ומזהה את חובת הנאמנות לציבור של השירות הציבורי עם טובת הכלל, שקיפות וחוקיות.

25 ביוני 2026

מה משותף לדוחות המבקר על העדר היערכות לשינויי אקלים, כישלון ישראל לעמוד ביישום יעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם, והסכנה לקריסת הביטוח הלאומי? התשובה הקצרה, אך המדאיגה: דפוס הפעולה. בכל אחד מהמקרים האלה הוגדרו יעדים, התקבלו החלטות ממשלה – אבל כמעט דבר לא השתנה.

22 ביוני 2026

בפני הנציב החדש עומד אתגר כבד משקל של חיזוק שירות המדינה כגוף מקצועי, עצמאי ויעיל שפועל לטובת האזרח. אלה הפעולות המרכזיות שעליו לקדם כדי להצליח לעשות זאת.

28 באפריל 2026

מסקירת מדדBlavatnik למנהל ציבורי (של אוניברסיטת אוקספורד) עולה, שלמרות רמת תמ"ג לנפש גבוהה – איכות השירות הציבורי בישראל נמוכה משמעותית ביחס למדינות אחרות ב-OECD. ישראל מקבלת ציונים נמוכים במיוחד על מינויים מחוץ למערכת של משרות בדרגות בכירות, במקום קידום עובדים בעלי ניסיון והישגים. כך נפגעת גם היכולת לתכנן לטווח ארוך.

31 במרץ 2026

נציב שירות המדינה הקודם סיים את תפקידו בדצמבר 2024, ומאז מכהנים בתפקיד ממלאי מקום. לאחרונה פסק בג"ץ כי לא מוטלת על הממשלה חובה למנות נציב בהליך תחרותי. הנציב עצמו אמור לשמש שומר סף ששומר מפני מינויים פוליטיים לא ראויים – אך איך אפשר לצפות ממנו למלא תפקיד זה אם הוא עצמו ימונה בהליך לא שקוף, ללא אמות מידה מקצועיות ולא תחרותי?

במצב המורכב בו נתונה ישראל אחרי שנתיים של מלחמה ואתגרים רבים במערכות הציבוריות, חיזוק השירות הציבורי המקצועי הוא צורך לאומי דחוף של כולנו, ומינוי נציב מקצועי ואיכותי, בהקדם האפשרי, הוא צעד ראשון חשוב בכיוון זה. תפקיד זה מוטל כעת על הממשלה והעומד בראשה.

08 בפברואר 2026

באקלים שבו כל עמדה של אנשי מקצוע נתפסת כפוליטית וחדשנות מקצועית מתקבלת בעוינות, כדי לקדם רעיונות חדשים נדרשים מנהלים בשירות הציבורי למצוא דרכים מתוחכמות של מעקפים וקשרים לא פורמליים. האסטרטגיות האלה אמנם עוזרות להשיג תוצאות, אבל יש להן מחיר.

01 בינואר 2026

צוות החדשנות הפתוחה (Open Innovation Team - OIT) הוא יחידה בין-משרדית ייחודית בממשלת בריטניה, הפועלת מאז שנת 2016 כגוף ייעוץ פנימי תחת משרד הקבינט. הצוות, המונה כ-40 אנשי מקצוע, משמש גשר בין האקדמיה לממשל, מספק שירותי ניתוח וייעוץ מדיניות ומקדם חדשנות במגזר הציבורי.

16 בדצמבר 2025

הצעת ההחלטה על האצת דיגיטציה, דאטה ובינה מלאכותית מציעה סוף-סוף מפת דרכים מדידה וברורה לשיפור השירות הממשלתי. אם תיושם במלואה, היא תצמצם בירוקרטיה, תשפר יעילות ותתקן כשלים חמורים בשירות הציבורי, אבל בלי תקציב ממשי והירתמות של כלל הגופים - גם ההחלטה הזאת תישאר על הנייר.

2 בדצמבר 2025

ההגנה על הדמוקרטיה ועל הדרישה כי השלטון יפעל לטובת הציבור מחייבים שמירה על ערך המקצועיות ועל היכולת של הדרג המקצועי בשירות הציבורי לפעול בנאמנות לציבור, ביושרה וללא מורא.

9 בנובמבר 2025

סקר של ה-OECD חושף אתגר מהותי במימוש החזון הטכנולוגי של מדינת ישראל: הישראלים רוצים שימוש ממשלתי בבינה מלאכותית, אבל לא סומכים על הממשלה שתנהג בזהירות במידע שהיא אוספת עליהם. הפרדוקס הזה, יחד עם השקעה מוגבלת של המדינה במשאבים, עלולים להוביל לכך שבסופו של דבר התוכניות המתקדמות יישארו על הנייר.

21 באוקטובר 2025

רוב הציבור סבור כי הרשויות המקומיות תפקדו טוב ויעיל יותר מהממשלה במהלך מבצע "עם כלביא", כאשר העורף הישראלי התמודד עם נזקי מתקפת הטילים מאיראן.

כ-15% מכלל המינויים למנכ"לים מאז ראשית כהונת הממשלה ה-30 בשנת 2003 ועד תחילת יולי 2025 – היו נשים (38 מתוך 246) • מצב הייצוג של נשים בממשלה ה-37 נמצא בשפל של לפחות 20 שנה: 2 נשים בלבד מונו למנכ"ליות (4% מכל המינויים) • גם מאז פסיקת בג"ץ בחודש פברואר, שחייבה את הממשלה לקבוע כללים בעניין - מונו רק גברים למנכ"לים.

בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בפברואר 2024 ניכרה התחזקות משמעותית של הרשימות החרדיות, לצד פיצולים פנימיים ותחרות בין מועמדים ממסדיים. ניתוח עומק מגלה גם התחזקות של רשימות עצמאיות שפועלות מחוץ לממסד החרדי – תופעה שעשויה לשנות את כללי המשחק המקומיים.

דו"ח מבקר המדינה, שקבע כי המדינה כשלה בהטמעת יעדי פיתוח בר-קיימא (SDG's) בשל היעדר תכנון אסטרטגי לאומי, מצביע על בעיה עמוקה בהרבה: בניגוד למדינות אחרות, ישראל לא משקיעה במנגנונים לחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח ואינה מוכנה להתמודדות עם משברים עתידיים – צפויים ולא צפויים.

העובדה שכבר שבוע אין בישראל נציב שירות מדינה אינה מקרית: היא חלק ממתקפה כוללת על השירות הציבורי, שקשורים אליה גם תיאוריות הדיפסטייט והניסיונות להדיח שומרי סף כמו היועצת המשפטית לראש השב"כ. בסופו של דבר, מדובר בפגיעה בחוסן הלאומי של ישראל.

המכון הישראלי לדמוקרטיה הקים פורום מנכ"לים וראשי מערכות לשעבר. הפורום מסייע למיפוי אתגרים מערכתיים הפוגעים ביעילות ומועילות של המערכת הציבורית, תיקוף המלצות מדיניות ושינויים מבניים לחיזוק העצמאות, מקצועיות ואובייקטיביות השירות הציבורי.
עם פרוץ המלחמה, זימנו את הפורום ל"צו 8 חברתי-לאומי" כדי לחשוב על מענים בשעת חירום, ולגבש סדרה של המלצות עבור מקבלי ההחלטות בממשלה.

היוזמה וההובלה של הפורום מטעם המכון היא בידי עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין וד"ר אסף שפירא, מנהלי תוכניות רפורמות בשירות הציבורי ורפורמות פוליטיות, בהתאמה.

בעמוד זה נרכז את סיכומי המפגשים, התובנות וההמלצות שעולות בפורום.

בארה"ב מבטיח אילון מאסק התייעלות כלכלית דרך קיצוץ הוצאות מיותרות ובזבזניות. בישראל הוצאות כאלה גלויות לעין כל, אבל כדי לבנות כאן שירות ציבורי יעיל צריך להתמקד לא רק בכספים הקואליציוניים אלא גם במרכיבים הבסיסיים שהופכים אותו למסורבל ולא אפקטיבי.

מי שרוצה לשפר באמת את השירות הציבורי בישראל צריך ללמוד מארה"ב איך לא לעשות זאת: המחלקה החדשה שבראשה עומד אילון מאסק מדגימה איך מוותרים על מקצועיות לטובת פופוליזם, אינטרסים פרטיים והחלשת המוסדות הדמוקרטיים.

בשנת 2021, השיקה אסטוניה את Bürokratt, פלטפורמת צ'טבוט לאומית המשמשת כערוץ תקשורת מתקדם בין אזרחים למוסדות ממשלתיים. הטכנולוגיה, המבוססת על קוד פתוח ובינה מלאכותית, מאפשרת אינטראקציה חלקה ויעילה, תוך יצירת חוויית משתמש ידידותית. חשיבות הפלטפורמה זכתה להכרה בינלאומית, כאשר מרכז המחקר של אונסק"ו לבינה מלאכותית בחר בה כאחד מ-100 פתרונות המובילים בעולם.

ההחלטה לא להאריך את כהונתו של דניאל הרשקוביץ ולא למנות לו מחליף מותירה את שירות המדינה ללא שומר סף שימנע שחיתות ופגיעה בעובדים. הממשלה וראש הממשלה צריכים למנות בהקדם נציב חדש, מקצועי ועצמאי.

לפי סקר ה-OECD, לישראלים יש אמון נמוך במיוחד ביכולתם לממש זכויות חברתיות-כלכליות והם מרוצים פחות מהשירותים הציבוריים הניתנים להם, ביחס לשאר מדינות הארגון. אבל ישנן גם נקודות אור.

על הממשלה לבטל את הנוהל הפגום שגיבשה להליך המינוי, שכן לשירות המדינה דרוש נציב מקצועי ועצמאי שיתמודד עם האתגרים העצומים.

play

נציב שירות המדינה אחראי על כ-80,000 עובדי מדינה, כולל בכירים בשירות המדינה. בספטמבר 2024 תסתיים כהונתו של נציב שירות המדינה הנוכחי וראש הממשלה מבקש לייצר הליך מינוי של "קיצורי דרך" במקום ועדת איתור מקצועית.

play

יעל ארד נבחרה להוביל את המשלחת הישראלית לאולימפיאדה על בסיס כישוריה המקצועיים והביאה אותה להישגים מרשימים. בדיוק כפי שהיא נבחרה לתפקיד, חשוב שגם מינויו של נציב שירות המדינה - תפקיד מפתח של האחראי על מינוי כל נותני השירות מטעם המדינה - יהיה מקצועי, אחרת יושפע ישירות איכות השירות שנקבל ממשרדי הממשלה השונים.

הוועדה המייעצת, במיוחד לאחר השינוי בהרכבה לצורך המינוי, תהיה עצמאית-פחות ולא תוכל לבדוק באופן אפקטיבי את התאמת המועמד לתפקיד. בנקודה הנוכחית, עדיף אפילו להאריך את כהונת הנציב המכהן ובינתיים לגבש נוהל שיבטיח נציב מקצועי ועצמאי.

play

לא ממנים נשיא קבוע ושופטים לעליון, משטרה פוליטית נוקטת אלימות נגד משפחות חטופים, חקיקה שנועדה לפגוע ולהפחיד מורים ואנשי אקדמיה – השלטון לא רוצה מגבלות, אלא רק כוח בלתי מוגבל.

מאז 7 באוקטובר נשמעות בשיח הציבורי והתקשורתי השוואות רבות בין מלחמת חרבות ברזל למלחמת יום הכיפורים, ש-50 שנה בדיוק מפרידות ביניהן. ההשוואות הללו מתבססות על כך ששתי המלחמות החלו במתקפת פתע של כוחות אויב, בשתיהן היו התרעות מודיעיניות טרם פרוץ הקרבות שלא זכו לתשומת הלב הנדרשת מצד הצמרת המדינית והצבאית, ובשתיהן קרסו הקונספציות שרווחו בתקופה שלפני המלחמות באשר למידת המוכנות ללחימה והמוטיבציה של האויב להיכנס לעימות חזיתי עם ישראל.

כדי להעשיר את ההשוואות הללו, ועל בסיס הנתונים שבידינו, בחרנו להציג את עמדות הציבור הישראלי בסוגיות הרלוונטיות לגבי שתי המלחמות ולהצביע על הדומה ועל השונה בדעת הקהל הישראלי ב-1973 וב-2023.

המעבר ממינוי שקובע רה"מ למינוי בוועדת איתור, כפי שכתבה היועמ"שית, מוצדק גם בשל מאפייניו הייחודיים של תפקידי הנציב, חובתו לפעול בממלכתיות והשפעתו העמוקה על דמותו של שירות המדינה. מהלך מינוי שכזה הוא קריטי לבחירת נציב מקצועי ועצמאי, שיוכל לעמוד באתגרים שניצבים בפני הנציבות, בעיקר בתקופה זו של ניסיונות להגביר פוליטיזציה בשירות הציבורי.

הרב עובדיה כתב בשעתו שאם מלכתחילה נקבע כי כהונת הרב המקומי קצובה לזמן מסוים, לא קיימת בעיה הלכתית בכך שהציבור יחליף אותו. הוא אף הוכיח ממקורות הלכתיים שונים שאפילו כשהציבור חתום עם הרב על חוזה מפורש או שכהונתו לא הוגבלה כלל, כשהציבור אינו חפץ ברב ניתן להחליפו. ש"ס, שקידמה את חוק הרבנים שעשוי היה ליצור דווקא מצב הפוך, חרגה מדרכו של מנהיגה הרוחני.

הצעת חוק הרבנים מאפשרת לגופי השלטון המרכזי להשתלט על הליכי מינוי הרבנים המקומיים על חשבון השלטון המקומי. ההצעה מבקשת גם להחזיר את מוסד רבני השכונות, שמבקר המדינה הצביע בעבר על שורת ליקויים בהתנהלותם.

בסקירה מוצגים נתונים על אודות ייצוג נשים בשלטון המקומי לאחר הבחירות האחרונות. לאור המציאות העגומה, מוצעות דרכים להענקת תמרוץ כספי לנשים להתמודד על ראשות רשויות מקומיות וכן תמרוץ נוסף לרשימות המציגות שוויון מגדרי במקומות הראשונים.

"מדינה בתוך הסמארטפון": דייה (Diia) היא פלטפורמה דיגיטלית ציבורית למתן יותר מ-130 שירותים מקוונים לאזרחים אוקראינים. היא נועדה להנגיש שירותים לציבור ולעודד שקיפות ואמון בממשלה דרך ייעול התקשורת בין גורמים ממשלתיים ואזרחים במתן מענה לרווחת הציבור.

play

גם בזמן המלחמה, סיפקה ממשלת אוקראינה שירותים דיגיטליים לאזרחיה, הגבירה את שיתוף הפעולה עם המגזר העסקי ואף פיתחה מערכת מבוססת-טוויטר לזיהוי צורכי האזרחים.

העימותים בין השניים בשנה האחרונה פגעו בהתנהלות רשות החברות הממשלתיות. רוזנבוים צדקה כשטענה שאמסלם שואף בגלוי לפוליטיזציה של המינויים הבכירים ברשות החברות ובחברות הממשלתיות, לצד הקידום בפועל של מינויים שבחלקם היו בלתי ראויים.

"קיום בחירות בינואר 2024 הוא פגיעה בדמוקרטיה כי אין קשב ציבורי לבחירות כרגע. המצב הזה מנוגד לבחירות דמוקרטיות, והוא יחזק את ראשי הרשויות המכהנים".

דחייה מסוף ינואר לסוף פברואר היא מהלך נכון יותר, שיאפשר בחירות תחרותיות. דחייה נוספת תהיה מוצדקת רק במקרה קיצוני ויש לעשות כל מאמץ שלא לדחות את הבחירות לאחר פברואר, דבר שיחייב עריכת בחירות חדשות לגמרי. אם מועד הבחירות יישאר ב-30 בינואר יש להיערך מראש: לשחרר מועמדים וגורמים נוספים ממילואים, לקבוע מיידית את גובה מימון הבחירות ולהתארגן אדמיניסטרטיבית.

המכון הישראלי לדמוקרטיה והנהלת הגוף להשקעות חברתיות SFI מציעים להקים באופן מיידי קרן שיקום לאומית שתסייע בשיקום תשתיות המשק ויכולותיו.

הקרן תאגם משאבים ממשלתיים עם כספי משקיעים, באופן שייעל את ההוצאה הציבורית על שירותים חברתיים. היא תעסוק בין השאר בשיקום וחוסן נפשי של אוכלוסיות שונות ובחוסן כלכלי.

אין סיכוי שמנהיג פופוליסט ייקח אחריות על כישלון. זה לא רק מנוגד לאינטרס הפוליטי שלו, אלא גם סותר את ההיגיון הפנימי של הפופוליזם: אם המדינה מנוהלת בפועל על ידי האליטות, הן האחראיות העיקריות לכישלון. במקרה של "חרבות ברזל", נוצרה תיאוריית קונספירציה של ממש על כך שבכירי הצבא והשב"כ, שמייצגים את האליטות הישנות, הרשו למחבלי חמאס לבצע את המתקפה הרצחנית.

play

כתובת אחת ברורה לאזרחים, שקיפות והנגשת נתונים וחיזוק השלטון המקומי הם כמה מהמהלכים שעל המרכז החדש לנקוט כדי לתת מענה מיטבי בזמן המלחמה.

play

כשהמבנה הארגוני של משרדי הממשלה נקבע לפי שיקולים פוליטיים ולא לפי צורכי הציבור, נוצר מצב שבו המשרדים לא באמת מתפקדים בזמן שהציבור הכי זקוק להם. יש להפסיק את שיטת הפירוק וההרכבה של המשרדים בהתאם לצורכי הרכבת הקואליציה.

אחריות מיניסטריאלית מבטאת את החוזה הלא-כתוב בין הציבור לבין השלטון, ולפיה משגה אישי חמור של חבר ממשלה או מחדל הקשור למשרד עליו הוא ממונה צריכים להוביל להתפטרות. נוכח השיח סביב מחדלי אוקטובר 2023, כיצד נותקה בישראל הזיקה בין אחריות פוליטית ציבורית לבין התפטרויות שרים וראש הממשלה?

הקלת תהליכים ביורוקרטיים, דיגיטציה מואצת, האצלת סמכויות לשלטון המקומי ומעבר להוראה מקוונת הם כמה מהמהלכים שננקטו בשניים מהמשברים הבולטים של השנים האחרונות. הם ורבים נוספים עשויים להיות רלוונטיים ביותר עבור השירות הציבורי בישראל בזמן "חרבות ברזל".

אזרחיות ואזרחים שזקוקים לשירות כלשהו ממשרדי הממשלה לא רואים לנגד עיניהם רשויות, יחידות וגופי סמך אלא מענה ציבורי כולל – או את העדרו. ממשלת ישראל חייבת לאמץ שורת פתרונות שבבסיסם תפיסת - One stop shopבדומה לשורת מדינות שבהן פועלים מנגנוני תיאום, דיווח ובקרה שונים המספקים מענה אחיד, רציף ומתוכלל של הממשלה.

סדר העדיפויות התקציבי של הממשלה חייב להשתנות נוכח "חרבות ברזל": את הכספים הקואליציוניים יש להסיט לכיוונים חיוניים ואת משרדי הממשלה המיותרים יש לפרק. כך ישתחררו סכומי עתק והמדינה תוכל לספק מענה הולם ונדיב למגזר העסקי, לפיצוי וטיפול בנפגעים ולתמיכה במנועי הצמיחה שיסייעו למשק להתאושש.

בשלוש השנים האחרונות הגיע מספר משרדי הממשלה בישראל לשיא מאז קום המדינה: יותר מ-30 משרדים שונים. ריבוי המשרדים פוגע קשות ביעילות הממשלה.

play

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נשמעת ביקורת חריפה על העדר תפקודם של משרדי הממשלה. את הוואקום שנוצר מילאו ארגוני החברה האזרחית ומאות אלפי מתנדבים ומתנדבות ברחבי הארץ.


מה הגורמים שהביאו אותנו למצב הזה? מה צריך לעשות עכשיו לתיקון המצב, ומה הלקחים שניתן להסיק ליום שאחרי המלחמה?


נשיא המכון יוחנן פלסנר משוחח עם תומר לוטן, יועץ מדיניות במכון ולשעבר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, בפרק הראשון בסדרת "דמוקרטיה בזמן מלחמה".


יום שני | 30 באוקטובר 2023 | 19:00

מתן מענה הוליסטי לאזרחים, נגישות למידע ושיתופי פעולה רב-מגזריים הם כמה מהמהלכים שעל המשל"ט החדש לאמץ לצורך פעילותו ב"חרבות ברזל".

היקפה ומשכה של מלחמת "חרבות ברזל" טרם התבררו, אולם משרד הפנים כבר פרסם תזכיר חוק שמבקש לדחות את הבחירות המקומיות, שתוכננו ל-31 באוקטובר 2023, ל-30 בינואר 2024. אילו אתגרים ודילמות מעלה דחיית הבחירות ומהן ההצדקות למהלך?

בשעה שבחמישה משרדי ממשלה אין מנכ"ל מכהן ושלמרות שלוש שנות קורונה אין תרגולת עבודה בחירום וניהול דיגיטלי שוטף, אין זה פלא שהשירות הציבורי במלחמת "חרבות ברזל" נפגע אנושות וכך גם היכולת שלו לספק מענים רלוונטיים. נוכח המהלכים האחרונים שפגעו במגזר הציבורי, חייבים לפעול לשינוי המצב בהקדם למען שיקום החוסן החברתי.

המהלכים האחרונים שתוצאתם החלשת השירות הציבורי בישראל פוגעים הן באפקטיביות התפקוד של הממשלה והן באמון הציבור במוסדות. הפגיעה הכפולה תגבה לבסוף מחיר ממשקי הבית.

התנהלות אמסלם ושרים נוספים בעניין רשות החברות הממשלתיות ונבחרת הדירקטורים - להעדיף מינויי מקורבים על פני מינויים ראויים של בעלי כישורים שיבטיחו יעילות של החברות הממשלתיות - משתלבת בתפיסת הממשלה שיש להחליש את כל מי שמוסמכים לאזן, לבקר או לבלום את הדרגים הנבחרים וכן להחליש גורמים מקצועיים. היא משתלבת בחקיקה נגד עילת הסבירות ונגד מערכת המשפט, שעתידה לפגוע אנושות במקצועיות של מינויים בכירים. מהלכים דומים, שביטאו פוליטיזציה של השירות הציבורי, אירעו במדינות שחוו שחיקה דמוקרטית כפולין והונגריה.

23 ביולי 2023

אם יוכלו חברי הוועדה הממונה להתמודד מיידית על חברות במועצה או לרוץ לראשותה הם עלולים להפוך לשחקנים פוליטיים באופן שיפגע בהבראת הרשות. ההתנגדות מקיר לקיר לתיקון החקיקה העידה עד כמה היא מסוכנת ליחסי השלטון המרכזי והמקומי בישראל.

ישראל מובילה בעולם החדשנות הטכנולוגית אבל מדשדשת בחדשנות במגזר הציבורי. מתי היא תשכיל להבין את מה שב-OECD הבינו מזמן?

הגדלת ההחזר הכספי הניתן לרשימות שעומדות בתנאי ייצוג הנשים בסיעות, תמרוץ הצבת נשים במקומות הראשונים וכן עידוד נשים לרוץ לראשות הרשויות הם אמצעים מוכחים להגברת הייצוג. על מדינת ישראל לאמץ אותם כבר לקראת הבחירות המקומיות הקרובות, כדי להגביר את ייצוג הנשים ברשויות.

התיקון שמבקש לאפשר לחבר או ליו"ר ועדה ממונה להתמודד כבר בבחירות הראשונות שלאחר מינויו יסיר לכאורה חסם שפוגע בזכות להיבחר. בפועל, הוא יפגע במעמדה המקצועי של הוועדה, יפתח צוהר למינוי מועמדים מטעם השר ויעלה חשש להיותו פרסונלי.

ארגון המדינות המפותחות ממליץ להעניק לרשויות המקומיות אוטונומיה גבוהה יותר בהחלטה על גובה המס, תוך קביעת יחס קבוע והגיוני בין ארנונה לעסקים לארנונה למגורים כך שישקף את עלויות התושבים והעסקים לרשות המקומית. המהלך שמקדמת הממשלה בחוק ההסדרים מעלה חשש להשתלטות ממשלתית על כספי קרן הארנונה, כפי שקרה בעבר.

התחייבות הממשלה להקפיא את תעריפי הארנונה לא היתה ניתנת ברוב המדינות המערביות, שבהן יש לשלטון המקומי אוטונומיה על קביעת גובה המיסוי העירוני. הצורך להסדיר את מערכת היחסים בין הרשויות מחייבת גם את חיזוק מעמד השלטון המקומי.

למרות אימוץ יעדי ה- SDGs של האו"ם בהחלטת הממשלה, אזכור בודד אחד נמצא בתכניות הממשלה לשנת 2022. בדיקת 298 החלטות ממשלה מעלה כי יעדי הפיתוח לא הוזכרו במפורש, ובהתאם גם לא נמדדו. הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו.

דוח המבקר האחרון מצא כי הממשלה לא עסקה כלל בנושא הקלת הנטל הבירוקרטי המוטל על הרשויות המקומיות. את העלויות הכבדות בטופסולוגיה משלם לא אחר מהציבור.

הציון הסמלי של יום החדשנות הבינלאומית ויום כדור הארץ הם עוד תזכורת לחשיבה מחדש על אתגרי מערכת סבוכים, ועל הנחיצות בהתעלות המגזר הציבורי מתפיסה של רגולטור שבוי וכיבוי שריפות, אל עבר אסטרטגיה קוהרנטית כלל-ממשלתית של הטמעת חדשנות בפתרון אתגרים חברתיים וסביבתיים של הדור שלנו.

יש לשנות את עילות ההתנגדות לחוקי עזר מצד שר הפנים ולמקד אותן בהגנה על עניינים מדינתיים, ובכך לבטל את הרגולציה הכלכלית והמשפטית מצד המשרד. צעד זה אינו דורש שינוי חקיקה, והולם את נוסח החוק הנוכחי הרבה יותר מהמצב הקיים. בנוסף, מוצע לערוך מיפוי שיטתי של תחומי החוקים ולבחון באילו מהם ניתן להסיר כליל את הרגולציה. כצעד משלים להורדת נטל הרגולציה מוצע לטייב את הליכי החקיקה בתוך הרשות

חוות דעת זו עוסקת בצורך ביצירת מגנוני בקרה פנימיים ברשויות המקומיות, כחלק מהליכי הביזור לרשויות המקודמים היום בממשלה. עד היום, עיקר המיקוד של הפיקוח והבקרה על הרשויות המקומיות בישראל נעשה באמצעות רגולציה הדוקה מצד הממשלה. מנגד, אנו סבורים כי עיקר תפקידו של השלטון המרכזי הוא קידום הסדרים אשר יחזקו את יכולת מנגנוני הבקרה הפנימיים על עבודת הרשות המקומית, בקרה שוטפת על קיומם של הסדרים אלו ומניעת ביזור סמכויות לרשויות שאינן פועלות כיאות בנושא

הריכוזיות במערכת השלטונית בישראל מחלישה את מעמד השלטון המקומי, עד כדי כך שישראל הוכתרה כהכי פחות מבוזרת מבין מדינות ה-OECD. לכן, החלטת הממשלה על הקמת צוות בין־משרדי שיבחן צעדים לחיזוק סמכויות השלטון המקומי והפחתת רגולציית הממשלה עליו, היא צעד חשוב ביותר. עם זאת, עד היום מעט מאוד נעשה בנושא בפועל - יש לקוות שהפעם הממשלה לא תישאר רק בשלב הדיבורים

כיצד ישפיע המיסוי על משקאות ממותקים על הצרכן הישראלי? רבע מהציבור העידו שיפחיתו את צריכת המשקאות בתגובה למס של עד חצי שקל, לעומת רוב משמעותי שיפחיתו את צריכתם אם המס יעלה על שני שקלים

4 נקודות שחייבים לקחת בחשבון לפני היציאה לדרך, כדי להפריח את הנגב בחדשנות ובמגוון אנושי.

תזכיר החוק של השר גדעון סער המונע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה הוא הזדמנות לבדוק מה קורה בשאר העולם: אמנם בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות לא מוכר הסדר חקיקתי דומה, אבל מצד שני, מדובר במצב תקדימי וחריג, שמרביתן לא התמודדו איתו. אז מה אומר החוק בבריטניה, שוודיה ודנמרק?

בישראל נשמעת תדיר הטענה על נטל בירוקרטי כבד, עודף רגולציה, חוסר יעילות ואף סתירות בין דרישות רגולטוריות שנות. מאידך, בתחומים שונים נשמעות טענות בדבר היעדר רגולציה מספקת ומעודכנת. המכון הישראלי לדמוקרטיה עושה סדר ומסביר מהו חוק יסודות האסדרה (רגולציה) המתגבש, ומה יהיו סמכויותיה של רשות הרגולציה העתידה לקום במסגרת החוק

הגישה המקובלת כיום בשלטון המרכזי היא שהרשויות המקומיות הן זרוע ביצועית חסרת מעמד עצמאי ממשי, ולכן ממעטים לשתף אותן בקבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות. אלא שהדוח מלמד שהשלטון המקומי לא יכול להיות זרוע ביצועית בלבד אלא הוא חייב להיות מעורב באופן עמוק בקבלת החלטות המדיניות העקרוניות

התנהלות הרשויות המקומיות במשבר הקורונה חיזקה את ההערכה הציבורית סביב עבודת הרשויות המקומיות והדגישה את חשיבותן במערך השירותים שמקבל התושב. לכן עכשיו יותר מתמיד נדרשות מספר רפורמות ביחסי השלטון המרכזי והרשויות המקומיות, בתחומים הפיננסיים והמינהליים, בניהול מערכת החינוך ובניהול התחבורה העירונית

לנשים שביננו - חשבתן פעם כמה שנים יישאר לכן אחרי גיל הפרישה? ובכן, לא פחות מ-20 שנה! במצב הזה, שבו תוחלת החיים של כולנו עולה, אין ברירה אלא לעלות את גיל הפרישה, בוודאי לנשים. כל מדינות ה-OECD ביצעו כבר את ההתאמה הזו, אבל כאן בישראל מסיבות כלכליות ופוליטיות, שום דבר עדיין לא נעשה. האזינו לפודקאסט שלנו, האינטרס הכלכלי, בהנחיית רועי כץ והעיתונאי אדריאן פילוט.

מדינת ישראל מתאפיינת בשלטון ריכוזי שאינו מעניק לרשויות המקומיות מרחב פעולה עצמאי. פרופ' דניאל אלעזר המחיש כי מדובר בגישה המנוגדת למסורת ולהיסטוריה היהודית, וזיהה את הבסיס למבנה שלטוני התואם את המסורת הפוליטית היהודית בחיזוק השלטון המקומי המייצג את הקהילות השונות

המכון הישראלי לדמוקרטיה מברך על פרסום דוח הוועדה הבין-משרדית לרגולציה חכמה ועל הכוונה ליישר קו עם מדינות מובילות ב-OECD באמצעות הקמה ומיסוד של רשות רגולציה. זהו צעד חשוב בבניין היכולות המקצועיות של הרגולטורים השונים בממשלה. לצד זאת, יש להבטיח שהגוף שיוקם לא ינגוס בסמכויות הרגולטורים המקצועיים

 

יום ג' | 16 בספטמבר 2025 | 14:30-09:00 | המכון הישראלי לדמוקרטיה, פינסקר 4, ירושלים | למוזמנים בלבד | ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש

  • למוזמנים בלבד
  • ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש

יום עיון מקצועי בהשתתפות נציגים ונציגות מהממשל, אקדמיה, חברה אזרחית ומכוני מחקר | למוזמנים בלבד | ישודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

במהלך השנים הופנו ביקורות שונות כלפי הוועדה למינוי בכירים, על הכלים המוגבלים ועל אופן מינוי חברי הוועדה מחד, ועל עצם קיומה והצורך בהליך בדיקה חיצוני מאידך. בעקבות שאלות אלו ואחרות נקיים במכון שולחן עגול בהשתתפות מומחים: חברי הוועדה לשעבר, פוליטיקאים, משפטנים ואקדמאים

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

בימים אלה נחשפות פרשיות מטרידות של שחיתות שלטונית מתוך ניצול ההליכים בוועדות התכנון והבנייה. שילוב של אינטרסים, כסף, וחוסר שקיפות פותח פתח לתופעות פסולות של שחיתות.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

מינויים פוליטיים בשירות הציבורי: שיפור המשילות או פגיעה בשומרי הסף? דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז להעצמת האזרח

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

כיצד מגבירים את אפקטיביות הממשלה ויכולתה להוציא לפועל את מדיניותה בלי החשש מהשחתת השירות הציבורי במינויים שאינם מתאימים ואשר העילה למינויים היא פוליטית?

 

שלטון מקומי חזק המתפקד באופן מיטבי הוא אחד מיסודות המשטר הדמוקרטי. הדבר תורם לאוטונומיה המקומית, ליעילות ומועילות (אפקטיביות) של המערכת ומאפשר חיזוק איזונים ובלמים בין רבדי שלטון שונים.

בשנים האחרונות גובר השיח ביחס למעמדו של השלטון המקומי בישראל. דומה כי על רקע התנהלות הרשויות המקומיות במשבר הקורונה וחוסר היציבות המתמשך בשלטון המרכזי גוברים בציבור הקולות בדבר הצורך בהעצמת השלטון המקומי בישראל ובביזור סמכויות לרובד המקומי.

פרויקט השלטון המקומי, כחלק מתכנית רפורמות בשירות הציבורי במכון הישראלי לדמוקרטיה, עוסק במגוון נושאי הרוחב הנוגעים לשלטון המקומי בישראל. הפרויקט יוצר תשתית מחקרית על אופיו, מעמדו, סמכויותיו וחיזוק האפקטיביות של השלטון המקומי. מדדים ומחקרים מלמדים כי ישראל היא אחת המדיניות הריכוזיות ביותר בעולם המערבי, אם לא הריכוזית שבהן – ולכן הפרויקט מתמקד בקידום סוגיות של ביזור סמכויות לשלטון המקומי. בנוסף, הפרויקט עוסק גם בחיזוק מנגנוני הבקרה הפנימיים ברשויות המקומיות ובהם מעמד חברי המועצה ושומרי הסף.

לעמוד הפרויקט >>