תפיסת הציבור הישראלי את חובת הנאמנות לציבור של השירות הציבורי
השירות הציבורי נמצא בשנים האחרונות תחת מתקפות המבקשות לפגוע בעצמאותו ובמקצועיותו. אלא שרוב מוחלט של הישראלים מכירים בחשיבותו של שירות ציבורי ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי, ומזהה את חובת הנאמנות לציבור של השירות הציבורי עם טובת הכלל, שקיפות וחוקיות
משרד הפנים בבני ברק. רוב מוחלט של הישראלים מכירים בחשיבותו של שירות ציבורי ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי | Photo by Yaakov Cohen/Flash90
כבר יותר מעשור השירות הציבורי בישראל מצוי תחת ביקורת הולכת וגוברת מצד אנשי ציבור ופוליטיקאים המערערת על מקצועיותו, על עצמאותו ועל הממלכתיות שלו. מאז הקמת הממשלה ה-37 בראשית 2023, תהליכים אלה עלו מדרגה: ערך המקצועיות של הדרג המקצועי נשחק, מושגים כמו "משילות" ו"מימוש רצון העם" הוצבו כחלופה ל"נאמנות לציבור", ובפרשות כמו הניסיון לפטר את ראש השב"כ ומינוי נציב שירות המדינה בא לידי ביטוי חריף המתח בין תביעת הדרג הפוליטי לנאמנות אישית לבין חובת הנאמנות של בעלי תפקיד בכירים לציבור כולו. למרות זאת, מעט מאוד ידוע על מה שהציבור עצמו חושב על השירות הציבורי ותפקידו הראוי, ועל משמעותה של חובת הנאמנות לציבור.
הסקר נערך בינואר 2026 בניסיון לברר ארבעה היבטים: עד כמה הציבור רואה בשירות ציבורי ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי דבר חיוני; מה משמעות המושג "חובת נאמנות לציבור" בעיניו; כיצד הוא מעריך את תפקוד הדרג המקצועי בפועל ביחס לתפיסותיו את עיקרון הנאמנות לציבור והחובה לפעול על פיו; ומה רמת האמון בדרג המקצועי בשירות המדינה בהתייחס לאמון כלפי מוסדות השלטון האחרים.
תקציר הממצאים העיקריים
1. הסכמה רחבה על חיוניות השירות הציבורי כגוף ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי – קיימת הסכמה ציבורית גורפת (כ-90%) ששירות ציבורי ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי הוא חיוני ליציבות הכלכלית, להתמודדות עם מצבי חירום, לרווחת הכלל ולחוסנה של הדמוקרטיה. הסכמה זו חוצה מחנות פוליטיים, רמות דתיות והשכלה, אם כי עוצמת ההסכמה בקרב המזוהים עם הימין נמוכה במעט מזו של השמאל והמרכז.
2. משמעות "חובת הנאמנות לציבור" - הציבור מפרש את חובת הנאמנות לציבור בראש ובראשונה כחובה לדאוג לטובת הכלל, שקיפות וציות לחוק. באופן מובהק, מבין כלל משיבי המדגם ציות להחלטות הדרג המדיני דורג במקום האחרון כמרכיב בנאמנות זו (פחות מחמישית מהציבור רואה בכך את המשמעות המרכזית). גם בקרב מצביעי הקואליציה, רק 14% רואים בקיום החלטות הדרג המדיני את המשמעות המרכזית של "חובת הנאמנות לציבור".
3. פער בין האידיאל למציאות ביחס לשירות המדינה - לצד התמיכה באידאל של שירות ציבורי ממלכתי ומקצועי, הציבור ביקורתי מאוד כלפי תפקוד הדרג המקצועי בפועל:
- הערכת התפקוד הכללית היא בינונית-מינוס (ממוצע 2.82 מתוך 5).
- כ-70% מהציבור סבורים שהדרג המקצועי אינו נקי משיקולים פוליטיים.
- רק כ-30% מהמשיבים סבורים שהדרג המקצועי פועל לטובת כלל הציבור.
4. אמון בדרג המקצועי הרבה פחות מושפע מהקיטוב הפוליטי - במפה הפוליטית רמת האמון בדרג המקצועי היא בינונית-נמוכה (כ-35%), אך היא גבוהה יותר מהאמון בממשלה ובכנסת. בפרט יש לציין שהאמון בדרג המקצועי אינו תלוי בזהות פוליטית: הפער באמון בין מצביעי קואליציה (39%) לאופוזיציה (35%) הוא קטן בהשוואה לפערים הגדולים הקיימים ביחס למוסדות כמו בית המשפט העליון או הממשלה. המרכז הפוליטי הוא הביקורתי ביותר ובעל רמת האמון הנמוכה ביותר בדרג המקצועי.
מסקנות מרכזיות
- הוויכוח אינו על העיקרון: המחלוקת הציבורית אינה על האידיאל של שירות ציבורי מקצועי וא-פוליטי, אלא על השאלה האם השירות הקיים מצליח ליישם אידיאל זה.
- מוגבלות "שיח המשילות": התפיסה שעל עובדי הציבור לציית קודם כל לדרג הנבחר לא חלחלה לתודעה הציבורית הרחבה כאידיאל, אפילו לא בקרב תומכי הקואליציה.
- נכס מוסדי: הדרג המקצועי נתפס בציבור כמוסד שאינו שייך למחנה פוליטי מסוים, עובדה המהווה משאב חיוני בעידן של קיטוב פוליטי.