סקר אוגוסט 2026: 59% מהציבור מעריכים שקיים סיכוי גבוה לניסיונות פסולים של גורמים פוליטיים ישראליים להטות את תוצאות הבחירות
56% סבורים כי גורמים בצד המפסיד עלולים לסרב לקבל את תוצאות הבחירות ולהגיב בכוח כדי לשנותן, 34% חושבים כי הסיכויים לכך נמוכים ● השיקולים המרכזיים בהחלטה עבור איזו מפלגה להצביע: אצל היהודים - נושאי חוץ וביטחון ובמקום השני כלכלה ויוקר המחיה, אצל הערבים – הפשיעה בחברה הערבית ויוקר המחיה ● 68% מהיהודים אומרים שאירועי ה-7.10 יהיו מרכיב מרכזי בהחלטה למי להצביע בבחירות, בקרב הערבים – 32% בלבד
בחירות 2026: המפסידים יקבלו את התוצאות? | Photo by Yonatan Sindel/Flash90
מתודולוגיה
הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 31/8-3/9/2026, הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 605 מרואיינים בעברית ו-150 מרואיינים בערבית.
הנושאים שבדקנו החודש:
- מצב הרוח הלאומי
- שיקולים מרכזיים בבחירת המפלגה
- חששות סביב טוהר הבחירות הבאות
- היחסים עם טורקיה
- לקראת השנה החדשה
- החודש נרשמו ירידות בכל ארבעת מדדי האופטימיות. רמת האופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי ירדה מ‑40% ל‑36% ורמת האופטימיות לגבי עתיד הביטחון הלאומי ירדה מ‑37% ל‑34%. ירידות קלות של 2% נרשמו גם ברמות האופטימיות לגבי עתיד הכלכלה והלכידות החברתית. בתחומי הביטחון הלאומי ועתיד הכלכלה נרשמו חזרות לנתוני יוני 2026 וספטמבר 2025 בהתאמה ואילו בתחומי עתיד השלטון הדמוקרטי והלכידות החברתית מדובר במדידות הנמוכות ביותר ב-2026.
אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, הביטחון הלאומי, הכלכלה והלכידות החברתית (%, כלל המדגם)
- כבעבר שיעורי האופטימיים אצל היהודים עולים בכל הנושאים על אלו שבקרב הערבים. הפער הגדול ביותר נצפה בעתיד הביטחון הלאומי (39% מול 8%), ואילו הפער הקטן ביותר נרשם בנושא הלכידות החברתית (19.5% מול 16%). אצל היהודים שיעור האופטימיים הנמוך ביותר נוגע ללכידות החברתית ואילו אצל הערבים - עתיד הביטחון הלאומי.
| %, האופטימיים | עתיד הביטחון הלאומי של ישראל | עתיד השלטון הדמוקרטי | עתיד הכלכלה | עתיד הלכידות בחברה |
| יהודים | 39 | 40 | 30 | 19.5 |
| ערבים | 8 | 18 | 9.5 | 16 |
- בשתי שאלות נפרדות ביקשנו מהמרואיינים לציין איזה גורם משפיע עליהם ביותר עבור איזו מפלגה להצביע ומהו הגורם השני בחשיבותו (סכמנו את שיעורי המצביעים על כל גורם, כך שהסכימה גבוהה מ-100%).
- עמדות המפלגה בנושאי חוץ וביטחון ועמדות המפלגה בנושא כלכלה ויוקר המחיה הם שני הגורמים המשפיעים ביותר בקרב היהודים: 39% דרגו את העמדות בתחום החוץ והביטחון כגורם הראשון או השני בחשיבותו ו-38% אמרו כך בנוגע לעמדות המפלגה בנושא כלכלה ויוקר המחיה. עמדות המפלגה בנושא הגיוס ועמדותיה בנושא דת ומדינה דורגו כגורמים העיקריים על ידי כרבע מהמרואיינים (27%, 26% בהתאמה), קצת מעל החשיבות המוענקת לחשיבות העומד בראש המפלגה (23%), כאשר עמדות המפלגה בנושא הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית דורגו כגורם חשוב על ידי 18% בלבד מהמשיבים.
מה ישפיע ביותר על החלטתך לאיזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות? (%, יהודים)*
- במדגם הערבים החלפנו את סעיף עמדות המפלגה בנושא הגיוס בסעיף "עמדות המפלגה בנושא הפשיעה בחברה הערבית" ומצאנו שזה הנושא החשוב ביותר בציבור זה בהחלטה עבור איזו מפלגה להצביע – 53.5% ציינו אותו בסך הכול כגורם הראשון או השני בחשיבותו. עמדות המפלגה בנושא כלכלה ויוקר המחיה דורגו במקום השני עם 46%, גם כן הרבה מעבר לשאר הגורמים.
מה ישפיע על החלטתך לאיזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות (%, ערבים)*
- פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה שרק בימין עמדות המפלגה בנושא חוץ וביטחון ממוקמות ראשונות במדרג הגורמים (סך הכול 47% כגורם הראשון או שני בחשיבותו ובפער ניכר מהגורמים הבאים). במרכז עמדות המפלגה בנושא הכלכלה ויוקר המחייה נמצאות בראש (40.5%), ואילו נושאי חוץ וביטחון מדורגים רק במקום הרביעי (25%), אחרי עמדות המפלגה בנושא הגיוס והעומד בראש המפלגה (34% ו-26% בהתאמה). בשמאל הגורם המוביל הן עמדות המפלגה בנושא דת ומדינה (39%) ונושא הכלכלה ויוקר המחיה (34%). עמדות המפלגה בנושא חוץ וביטחון מוקמו כאן רק במקום השלישי (30%) כשמתחתן – מנהיג המפלגה (22.5%).
הגורמים המובילים בהשפעתם על ההחלטה לאיזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות לפי מחנות פוליטיים (% המציינים בסך הכול כגורם ראשון או כגורם שני בחשיבותו, יהודים)
| שמאל | מרכז | ימין |
| עמדות המפלגה בנושא דת ומדינה: 39% | עמדות המפלגה בנושא כלכלה ויוקר המחייה: 40.5% | עמדות המפלגה בנושאי חוץ וביטחון: 47% |
| עמדות המפלגה בנושא כלכלה ויוקר המחייה: 34% | עמדות המפלגה בנושא הגיוס: 34% | עמדות המפלגה בנושא כלכלה ויוקר המחייה: 39% |
| עמדות המפלגה בנושאי חוץ וביטחון: 30% | ראש המפלגה: 26% | עמדות המפלגה בנושא הגיוס: 25% |
| עמדות המפלגה בנושא הרפורמה במערכת המשפט: 22.5% | עמדות המפלגה בנושא חוץ וביטחון: 25% | עמדות המפלגה בנושא דת ומדינה: 24% |
- שאלנו: "עד כמה אירועי ה-7/10 הם מרכיב מרכזי בהחלטה שלך עבור איזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות?". למעלה משני שלישים מהיהודים השיבו שאירועים אלו הם מרכיב מרכזי מאוד או די מרכזי בהחלטתם למי להצביע, לעומת רק כשליש בלבד מהערבים.
עד כמה אירועי ה-7/10 הם מרכיב מרכזי בהחלטה שלך עבור איזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות? (%)
- פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה שבכל המחנות רוב משמעותי רואים באירועי ה-7/10 מרכיב מרכזי בהחלטתם עבור איזו מפלגה להצביע, אם כי בשמאל ובמרכז מעניקים חשיבות רבה יותר לאירועים בהשוואה לימין.
- בקרב החילונים והמסורתיים הלא-דתיים כשלושה רבעים ויותר רואים באירועי ה-7/10 מרכיב מרכזי בהחלטתם, כמו גם בקרב כשני שלישים מהמסורתיים הדתיים ולמעלה ממחצית מהדתיים. לעומת זאת בקרב החרדים רק כרבע רואים באירועים אלו מרכיב מרכזי בהחלטתם למי להצביע לעומת רוב של כשני שלישים (64%) הרואים אותם כמרכיב לא מרכזי (43% הגדירו אותם ככמעט או בכלל לא מרכזיים).
דיווחו שאירועי ה-7/10 הם מרכיב מרכזי בהחלטתם עבור איזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות (%, יהודים)
- שאלנו: "עד כמה נושא היחסים בין ישראל לארה"ב חשוב לך בעת ההחלטה עבור איזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות?". הציבור חצוי בשאלה זו: מחצית מכלל המדגם רואים ביחסים עם ארה"ב נושא חשוב בעת גיבוש ההחלטה עבור איזו מפלגה להצביע כאשר 45% רואים בו נושא לא חשוב.
- שיעור היהודים המעניקים ליחסים בין המדינות חשיבות בהחלטתם למי להצביע יותר מכפול משיעור הערבים (55% לעומת 26.5%). בעיני רוב הערבים (68%) הנושא אינו מרכזי בהחלטה עבור מי להצביע.
- פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה שבכל המחנות הרוב מעניקים חשיבות לנושא היחסים בין שתי המדינות בעת ההחלטה עבור איזו מפלגה להצביע, אם כי במרכז השיעור גבוה יותר מאשר בימין ובשמאל.
מדווחים שנושא היחסים בין ישראל לארה"ב חשוב להם בעת ההחלטה עבור איזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות (%)
- פילוח לפי כוונות הצבעה בבחירות הקרובות (כלל המדגם) מעלה שבקרב המתכוונים להצביע למפלגות האופוזיציה הציוניות כיום נרשמים שיעורים גבוהים – בין 60% ל-73% - הרואים בנושא היחסים עם ארה"ב גורם מרכזי בהחלטת ההצבעה. בקרב המתכוונים להצביע למפלגות הקואליציה כיום התמונה מורכבת יותר – כשני שלישים מהמתכוונים להצביע לליכוד רואים ביחסים בין המדינות מרכיב חשוב, לעומת רק כמחצית מהמתכוונים להצביע לעוצמה יהודית, הציונות הדתית ועמך ישראל – מפלגת הימין החדשה בראשות עופר וינטר. בקרב מצביעי המפלגות החרדיות חשיבות היחסים נמוכה הרבה יותר. החשיבות הנמוכה ביותר ליחסים בין שתי המדינות נרשמה בקרב המתכוונים להצביע למפלגות הערביות.
סבורים במידה די או מאוד רבה שנושא היחסים בין ישראל לארה"ב חשוב להם בעת ההחלטה עבור איזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות, לפי כוונות הצבעה בבחירות 2026 (%, כלל המדגם)*
- ביררנו האם הציבור חושש מהתערבות פסולה של גורמים פוליטיים מישראל או מחוצה לה (למשל מדינות זרות) בניסיון להטות את תוצאות הבחירות בדרכים לא כשרות. בכלל המדגם נרשמו שיעורים גבוהים של חשש מהתערבות פסולה הן של גורמים ישראליים הן של גורמים זרים: 59% סבורים שיש סיכויים גבוהים להתערבות של גורמים פוליטיים מישראל ו-51% סבורים כך לגבי התערבות זרה.
- יהודים חוששים יותר מערבים הן מהתערבות פנימית הן מהתערבות חיצונית – רק מיעוט מהערבים חוששים מהתערבות פנימית (43%) וחיצונית (38%) לעומת רוב בקרב היהודים (פנימית 63%, חיצונית 54%). בשני המדגמים החשש מהתערבות פנימית גבוה יותר מהחשש מהתערבות חיצונית.
- אצל הערבים מדובר בירידה בשיעור החוששים בהשוואה למדידה במאי 2025, אז סברו 51% שקיים סיכוי גבוה להתערבות מצד גורמים ישראלים (לעומת 43% היום) ו-47% חשבו כך לגבי התערבות גורמים זרים (לעומת 38% היום). בקרב היהודים המגמה הפוכה – יותר חוששים כיום מבמדידה הקודמת (התערבות גורמים ישראלים: 2025 – 58%, 2026 – 63%; התערבות גורמים זרים: 2025 – 50%, 2026 – 54%).
- פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה שבשלושת המחנות הרוב חוששים מהתערבות פסולה משני הסוגים, ובשלושתם שיעור דומה של מעריכים שקיימים סיכויים גבוהים להתערבות זרה (בין 53% ל-57%). בשמאל ובמרכז החשש מהתערבות של גורמים ישראלים גבוה מאוד – כשלושה רבעים – וגבוה משמעותית מהחשש מהתערבות זרה, ואילו בימין שיעור החוששים מהתערבות פנימית דומה לשיעור החוששים מהתערבות זרה.
מעריכים שיש סיכויים די גבוהים או גבוהים מאוד שגורמים ישראליים או חיצוניים ינסו להטות את תוצאות הבחירות (%)
- שאלנו: "מהם הסיכויים שיהיו גורמים ב"צד המפסיד" שיסרבו לקבל את תוצאות הבחירות כפי שיתפרסמו ויגיבו בכוח בניסיון לשנות את התוצאות?" מעל מחצית מכלל הציבור (56%) סבורים שיש סיכויים גבוהים שיהיו גורמים בצד המפסיד שיסרבו לקבל את תוצאות הבחירות ויגיבו בכוח בניסיון לשנותן. מדובר בשיעורים דומים בקרב יהודים וערבים.
- פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה שבמרכז, ועוד יותר מכך בשמאל, רוב ברור סבורים שתרחיש כזה אפשרי ואילו בימין שיעור הסבורים כך נמוך יותר, אם כי עדיין מדובר במעט למעלה ממחצית.
סבורים שיש סיכויים די גבוהים או גבוהים מאוד שיהיו גורמים "בצד המפסיד" שיסרבו לקבל את תוצאות הבחירות כפי שיתפרסמו ויגיבו בכוח בניסיון לשנות את התוצאות (%)
- לפני מספר שבועות תקף חיל האויר בשטח סוריה בסמוך לגבולה עם טורקיה. שאלנו: "לדעתך, מה היו השיקולים העיקריים מאחורי התקיפה של ישראל בסוריה בסמוך לגבול עם טורקיה?". 46% מכלל המדגם סבורים שהתקיפה נבעה בעיקר משיקולים ביטחוניים אובייקטיביים ואילו 34% חושבים ששיקולים פוליטיים של הממשלה היו המניע העיקרי.
- רוב המרואיינים הערבים (57%) סבורים שהתקיפה נבעה בעיקר משיקולים פוליטיים, שעה שפחות משליש סבורים שהיא נבעה משיקולים ביטחוניים אובייקטיביים. בקרב היהודים התמונה הפוכה – כמחצית סבורים שהתקיפה נבעה משיקולים ביטחוניים אובייקטיביים ופחות משליש חושבים ששיקולים פוליטיים הובילו לכך. אצל היהודים שיעור מי שבחרו בתשובה לא יודעים גבוה מאשר אצל הערבים, תופעה שלא נתקלנו בה עד היום.
- פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מגלה שהרוב בשמאל סבורים שהמניע המרכזי היה פוליטי. גם במרכז השיעור הגבוה ביותר, אם כי לא הרוב, סבורים כך. בימין המצב הפוך – כשני שלישים סבורים שהשיקולים היו בעיקר ביטחוניים אובייקטיביים.
מה היו השיקולים העיקריים מאחורי התקיפה של ישראל בסוריה בסמוך לגבול עם טורקיה? (%)
- הרוב בכלל הציבור (61%) מעריכים את מצב הרוח הלאומי לקראת השנה הבאה (תשפ"ז) כירוד. כבעבר, שיעור המעריכים זאת כך בקרב היהודים גבוה במידה ניכרת מאשר בקרב הערבים (65.5% לעומת 40%). עם זאת, מדובר בשיפור בהשוואה לשנה שעברה, אז 73% מהיהודים ו-58% מהערבים הגדירו את מצב הרוח הלאומי כירוד.
- פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה רוב בכל המחנות של מי שמעריכים את מצב הרוח הלאומי כירוד, אם כי רוב זה גבוה מאוד בשמאל ובמרכז ונמוך יותר בימין.
מגדירים את "מצב הרוח הלאומי" לקראת השנה החדשה (תשפ"ז) כ-די או מאוד ירוד (%)
- גם השנה מצאנו כי מצב הרוח האישי לקראת השנה החדשה (תשפ"ז) פחות גרוע מהערכת מצב הרוח הלאומי - רק 40% הגדירו כך את מצב הרוח האישי.
- בקרב הערבים והיהודים שיעור דומה (59%) הגדירו את מצב הרוח האישי כדי טוב או טוב מאוד. בקרב שני המדגמים ובעיקר בקרב הערבים מדובר בשיפור ביחס לשנה שעברה, אז 52% מהיהודים ורק 39% מהערבים הגדירו את מצב רוחם כדי טוב או טוב מאוד. עדיין, בסקר הנוכחי 40% מהיהודים ו-37% מהערבים הגדירו את מצב רוחם כדי או מאוד ירוד.
- שיעור המשיבים (יהודים) מהימין שהגדירו את מצב הרוח האישי שלהם כדי או מאוד ירוד הוא כמחצית משיעור מי שהגדירו אותו כך בשמאל שהוא המחנה הפסימי ביותר (30.5% לעומת 63%). המרכז נמצא בתווך אך קרוב יותר לשמאל – 52% הגדירו את מצב רוחם האישי כדי או מאוד ירוד.
מגדירים את מצב הרוח האישי שלהם לקראת השנה החדשה (תשפ"ז) כדי ירוד או מאוד ירוד (%)
- כמו בבדיקות קודמות רוב הציבור היהודי (81%) אוהב ארוחות חגים משפחתיות, אבל לא כולם אוהבים זאת באותה מידה: בקבוצות היותר דתיות אוהבים אירועים כאלה יותר מאשר בקרב הקבוצות הלא-דתיות.
מאוד ודי אוהבים ארוחות חג משפחתיות לפי דתיות (%, יהודים)
מדד הקול הישראלי אוגוסט 2026 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 31/8-3/9/2026 רואיינו 605 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.57% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון ShiluvI²R. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.
