יום שבתון בבחירות: מה התועלת, מה העלות, ומה קורה במדינות אחרות?
מרכז ירושלים, 2019. נהנים מיום השבתון בבחירות הכלליות | Photo by Hadas Parush/Flash90
לקראת כמעט כל מערכת בחירות עולה על סדר היום הציבורי סוגיית יום השבתון. יש הקוראים לבטל אותו, בטענה כי הוא גורם לבזבוז כספים מיותר ואובדן הכנסות למשק. אחרים מעוניינים להתנות את יום שבתון בהוכחת הצבעה – כדי למנוע מצב שבו גם אזרחים אשר כלל לא טרחו להצביע קיבלו תשלום עבור יום חופש. מנגד, יש הרואים בקיומו של יום שבתון דבר מוצדק וראוי: הוא מעניק ליום הבחירות נופך של חג אזרחי ומגביר את הסיכוי שהאזרחים ינצלו את זכותם הדמוקרטית ויבואו להצביע. סקירה זו מבקשת להציג מה בדיוק אומר החוק, מהם היתרונות והחסרונות בקיומו של יום שבתון והאם ההסדר הזה ייחודי לישראל.
יום השבתון הוא הסדר שהחל כבר בבחירות לאסיפה המכוננת ב-1949, ועוגן בס' 10 לחוק יסוד: הכנסת ובס' 136 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969. הזכאות לשבתון חלה על כלל העובדים במשק שהם אזרחי ישראל, כולל בני נוער, ובלבד שהשלימו 14 ימי עבודה רצופים אצל אותו מעסיק לפני יום הבחירות. ביום השבתון אין חובה לעבוד, ועל המעסיק חל איסור לנכות יום חופשה ממכסת ימי החופשה של העובד. עם זאת, המשק אינו עוצר לחלוטין: שירותים ציבוריים שהוגדרו כחיוניים, כמו תחבורה ציבורית, שירותי ביטחון ורפואה דחופה ממשיכים לפעול כסדרם. עד 1993 יום הבחירות לרשויות המקומיות היה אף הוא יום שבתון, אך הוא בוטל אז, הוחזר ב-2014 בחקיקה, ויושם בפועל בבחירות המקומיות הבאות ב-2018 במתכונת דומה לזו של הבחירות לכנסת.
לקיומו של יום השבתון יש יתרונות וחסרונות שחלקם נובעים מהסברים המבוססים על נתונים, ואחרים מקורם בהנחות ותפיסות עולם בדבר השתתפות פוליטית ומעורבות אזרחית.
טיעוני ה"בעד":
- "יום חג לדמוקרטיה הישראלית". יום הבחירות יכול לשמש כמעין חג אזרחי המעמיד במרכזו את הדמוקרטיה הישראלית. דרך ההליך הפרוצדורלי של שלשול הפתק בקלפי, יום זה יכול לספק הזדמנות לאזרחים "לחשוב דמוקרטיה" באופן מהותי, לדבר עליה ולשים אותה במרכז, בנוסף למימושה בפועל בעת ההצבעה בקלפי.
- אף כי ספרות המחקר במדע המדינה מראה שיום שבתון אינו מבטיח שיעורי הצבעה גבוהים, לכל הפחות הוא אינו פוגע בהם, ויתכן שאף מעודד את הציבור להצביע. על דרך השלילה ניתן לומר שללא שבתון ביום הבחירות, שיעורי ההצבעה היו עלולים להיפגע. עדות לכך אפשר למצוא בעלייה בשיעורי ההשתתפות בבחירות המקומיות שנערכו ב-2018, כאשר הוחזר יום השבתון.
- בישראל במיוחד, יום השבתון חשוב כדי לתת את המקום המתאים להליך הדמוקרטי ולוודא שהאזרחים והאזרחיות אכן מממשים את זכותם הדמוקרטית. זאת משום שהיכולת של האזרחים לממש את זכותם להצביע מוגבלת מראש, בהיעדר אפשרות להצבעה מוקדמת, בדואר או בידי מיופה כוח. בנוסף לכך, זכות ההצבעה לכשעצמה מצומצמת למדי בישראל: פרט לבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות, אין זירות הצבעה נוספות, כמו בחירות לנשיא המדינה, לבית עליון, לדרג אזורי או במשאל עם.
- שיקול מעשי: חלק בלתי מבוטל של הקלפיות בבחירות מוצבות בבתי ספר. בהיעדר יום שבתון, מערכת החינוך תמשיך לפעול כסדרה, ויכול להתעורר קושי בפיזור נרחב ונגיש של קלפיות כדי להנגיש את ההצבעה ולעודד אותה. במקרים בהם יוצבו קלפיות במוסדות החינוך, הורים לילדים צעירים ממילא יצטרכו להיעדר מהעבודה, מה שיוביל להפסד מסוים לפעילות במשק. שיקול זה, אגב, ניתן כאחד מהטעמים להחזרת יום השבתון בבחירות המקומיות בדברי ההסבר להצעת החוק הממשלתית בעניין.
טיעוני ה"נגד":
- יום השבתון גורם לנזק כלכלי בכך שהוא מצמצם את פעילות המשק: האומדן להפסד של תוצר למשק בבחירות 2022 עמד על 1.69 מיליארד ₪, בבחירות 2026 הוא מוערך ב-2.54 מיליארדי ₪ (ראו לוח 1 לפירוט ההפסדים המוערכים לכל מגזר כלכלי).מבחינה כלכלית, אובדן התוצר מבטא את ערך הפעילות הכלכלית שלא נוצרה בפועל ביום השבתון, לאחר שמביאים בחשבון פעילות שנמשכת כרגיל או שניתנת להשלמה במועדים אחרים. לצורך אומדן העלות המשקית של יום השבתון בבחירות 2026 יושמה המתודולוגיה שבה השתמש אגף הכלכלנית הראשית בחישוב משנת 2022, תוך עדכון נתוני הבסיס: התוצר הנומינלי הצפוי לשנת 2026 והחלוקה מתוכו למגזרים כלכליים. תחזית התוצר הנומינלי לשנת 2026 עומדת על 2.253 טריליון ₪, ובהתאם להנחת האגף חושב התוצר היומי על בסיס 261 ימי עבודה בשנה. חלוקת התוצר בין הסקטורים עודכנה לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2025: 73.1% לסקטור העסקי, 16.7% לשירותים הציבוריים ולמלכ"רים ו-10.2% לשירותי דיור. מנגד, הנחות הפעילות ביום הבחירות נשמרו כפי שנקבעו בחישוב 2022: בסקטור הציבורי הונח אובדן של 60% מהתוצר היומי. בתוך הסקטור העסקי נבחרה הנחה מחמירה כי ענפי המסחר, הבידור והאמנות, הממשיכים לפעול ביום השבתון, מהווים 12.3% מהתוצר העסקי בלבד. זוהי הנחה מקובלת של הכלכלנית הראשית, שכן נתוני הלמ״ס אינם מאפשרים הפרדה מדויקת של רכיבי הפעילות הרלוונטיים. הנחות פחות מחמירות מקובלות יכולות להיות שהמסחר ושירותי הבידור והאמנות מהווים עד 18% מהתוצר העסקי (תחת הנחה כזאת, הפסד התוצר ליום השבתון היה צפוי להיות 2.34 מיליארד ₪, וההפסד במגזר העסקי היה צפוי לרדת ל-1.48 מיליארד ₪ ביום השבתון). בהתאם למסמך הכלכלנית, הונח כי סקטורים אלה יפעלו בהיקף הגבוה ב־20% מיום רגיל, ביתר ענפי הסקטור העסקי צפוי להירשם אובדן של 33%, ולשירותי הדיור לא יוחס אובדן תוצר. לקריאה נוספת, ראו: אגף הכלכלית הראשית. יוני 2022. ניתוח השפעות יום שבתון על המשק הישראלי. משרד האוצר; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 16 בפברואר 2026. לוח 16: תוצר מקומי גולמי ותוצר עסקי גולמי, לפי ענף כלכלי. תקציב המדינה: הצעה לשנת הכספים 2026: עיקרי התקציב ותכנית התקציב הרב-שנתית. (ינואר 2026). כנסת ישראל. עמ' 30. אנו מודים לירדן קידר על הסיוע בחישוב המתואר לעיל. בהתחשב בזמן המועט יחסית שנדרש כדי להצביע, אין הצדקה של ממש להשבית את המשק למשך יום שלם ולספוג את המחיר על כך.
- שעות ההצבעה בישראל הן ארוכות מאוד: רוב הקלפיות פתוחות בין 7 בבוקר ל-10 בערב, מה שמחליש את הטיעון לפיו ביטול יום שבתון יקשה על עובדים לממש את זכותם הדמוקרטית.
לוח 1. אומדן אובדן התוצר ביום השבתון בבחירות: חישוב אגף הכלכלנית הראשית ל־2022 ועדכון הכותבים ל־2026, במיליארדי ש"ח
| 2022 (תחזית במיליארדי ₪) | 2026 (תחזית במיליארדי ₪) | |||||||
| מגזר כלכלי | חלק בתוצר | תוצר יומי | תוצר ביום הבחירות | הפסד | חלק בתוצר | תוצר יומי | תוצר ביום הבחירות | הפסד |
| עסקי | 75% | 4.47 | 3.29 | 1.18 | 73.10% | 6.31 | 4.639 | 1.671 |
| ציבורי | 14.20% | 0.85 | 0.34 | 0.51 | 16.70% | 1.442 | 0.577 | 0.865 |
| שירותי דיור | 10.80% | 0.64 | 0.64 | 0 | 10.20% | 0.88 | 0.88 | 0 |
| סה"כ | 100% | 5.96 | 4.27 | 1.69 | 100% | 8.632 | 6.096 | 2.54 |
רוב המדינות המפותחות כלל לא ניצבות בפני הדילמה האם להנהיג שבתון במהלך יום הבחירות, משום שהן עורכות את הבחירות במהלך סוף השבוע. כפי שאפשר לראות בלוח 2, ב-29 מתוך 38 מדינות ה-OECD הבחירות מתקיימות בשבת או ביום ראשון. רק 9 מדינות מקיימות את הבחירות באחד מימי העבודה, ומתוכן – רק בשתיים יש יום שבתון: בקוריאה הדרומית ובישראל.
לוח 2. מתי נערכות הבחירות ב-38 מדינות ה-OECD?
| במהלך יום מנוחה (שבת או ראשון) | במהלך ימי שבוע העבודה ללא יום שבתון | במהלך ימי שבוע העבודה עם יום שבתון | |
| אוסטריה | ניו זילנד | אירלנד (בדרך כלל שישי)** | דרום קוריאה (רביעי) |
| אוסטרליה | סלובניה | ארצות הברית (שלישי) | ישראל (שלישי) |
| איטליה | סלובקיה | בריטניה (חמישי) | |
| איסלנד | ספרד | דנמרק (שלישי או רביעי) | |
| אסטוניה | פולין | הולנד (רביעי) | |
| בלגיה | פורטוגל | נורווגיה (שני)*** | |
| גרמניה | פינלנד | קנדה (שני) | |
| הונגריה | צ'ילה | ||
| טורקיה | צ'כיה* | ||
| יוון | צרפת | ||
| יפן | קולומביה | ||
| לוקסמבורג | קוסטה ריקה | ||
| לטביה | שוודיה | ||
| ליטא | שווייץ | ||
| מקסיקו | |||
* הבחירות לפרלמנט בצ'כיה משתרעות על פני יומיים: שישי (יום עבודה) ושבת (יום מנוחה).
** הבחירות של 2020 נערכו באופן יוצא דופן בשבת. אלה היו הבחירות הראשונות שנערכו במהלך סוף השבוע מאז 1918.
*** בנורווגיה הבחירות נערכות בימי שני, אך רשויות מקומיות רשאיות להחליט לפתוח את הקלפיות כבר ביום ראשון. עובדה זו, יחד עם היכולת של אזרחים להצביע הצבעה מוקדמת (early vote) מאפשרת לרבים לממש את זכותם הדמוקרטית במהלך ימי מנוחה ולא בהכרח ביום שני שהוא יום עבודה.
סקירה של הצעות חוק מעשרים השנים האחרונות (מהכנסת ה-16 עד ה-25) מראה שמאז הכנסת ה-19 (שכיהנה בין 2015-2013) חלה עלייה במספר הצעות החוק שביקשו לצמצמם את יום השבתון. תכליתן היא מצד אחד להקל על המחיר הכלכלי, ומצד שני לעודד את ההצבעה בבחירות או לכל הפחות לא לפגוע בה. חשוב לציין, שכל ההצעות לא עברו אפילו בקריאה טרומית.
המודל השכיח בהצעות האלה הוא התניית יום השבתון של העובד או שכרו בהצבעה בפועל. הרעיון כאן הוא "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה": מצד אחד לחסוך כסף למשק בצמצום יום השבתון, ומצד שני ליצור מנגנון שיעודד הצבעה. בין הכנסות ה-20 עד ה-25, הסיעה שהגישה את המספר הגדול ביותר של הצעות חוק בעניין השבתון היא ישראל ביתנו: נציגיה הציעו 9 מתוך 13 הצעות להתניית יום השבתון בהצבעה, כשהאחרונה הוגשה ב-2024.
אחריה ניצבת סיעת יהדות התורה, אשר בין הכנסות ה-22 עד ה-25 הציעו נציגיה 4 מתוך 5 הצעות לצמצום יום השבתון לחצי יום (במתכונת של "ערב חג", שבו הקלפיות ייפתחו בשעה 13:00. ההצעה הראשונה לכך הוגשה ב-2008 בידי האיחוד הלאומי).
כאן המקום לציין, שהתניית יום השבתון בהצבעה בפועל או צמצמו היא למעשה החלת חובת הצבעה על הבוחרים בישראל. על אף שיש מדינות שונות המחייבות חובת הצבעה כמו בבלגיה ובאוסטרליה, התניית יום השבתון בהצבעה בבחירות עלולה לעורר קשיים משפטיים על רקע פגיעה בזכות לפרטיות, בעיקרון החשאיות ובשוויון. כדי שבעלי זכות בחירה יקבלו או לא יקבלו יום שבתון, המדינה צריכה לשמור בידיה את המידע לגבי הצבעתם או אי-הצבעתם, ואף להעביר אותו למעסיק. העברת מידע זה יכולה לייצר לחץ על עובדים מסוימים במקומות תעסוקה מסוימים להימנע מהצבעה. בנוסף, למרות שתכליתו המקורית של הסדר כזה היא חיסכון, הוא לא בהכרח יביא לחיסכון ולהתייעלות: הוא ידרוש הקמת מנגנון מיוחד עבור יום עבודה אחד בלבד. חשוב לקחת בחשבון קשיים אלו, אף על פי שבסקר שערך המכון בשנת 2020 נמצא שרוב מכריע (69%) בציבור סבורים כי יום הבחירות צריך להיחשב יום שבתון רק עבור מי שהוכיח שמילא את חובתו האזרחית והצביע.
השבתון ביום הבחירות לכנסת הוא הסדר ותיק, שקיים אצלנו מאז הבחירות לאספה המכוננת. מטרתו המרכזית היא לאפשר לאזרחים לממש את זכות הבחירה ללא קשיים ומכשולים הנובעים מעצם עבודתם באותו יום. אולם כפי שראינו, לקיומו של יום שבתון יש גם מחיר: הוא כרוך באובדן תוצר משמעותי, אף שחלק מהפעילות הכלכלית נמשכת או ניתנת להשלמה במועד אחר.
הדיון הציבורי והפרלמנטרי בשינוי ההסדר משקף את המתח בין שיקולים אלה. בשנים האחרונות הועלו הצעות לצמצום יום השבתון או להתניית הזכאות לו בהצבעה בפועל בבחירות. עם זאת, אף אחת מהצעות אלה לא הבשילה עד כה לשינוי של ההסדר הקיים. החלופה של התניית השבתון בהצבעה אף מעוררת קשיים משמעותיים, ובהם פגיעה אפשרית בפרטיות, בסודיות ההצבעה ובשוויון, ואף חשש ליצירת לחץ על עובדים לחשוף אם הצביעו.
בסופו של דבר, אין בנתונים שהוצגו כדי להכריע שהעלות הכלכלית של יום השבתון מצדיקה פגיעה בתועלת הדמוקרטית והאזרחית שהוא מייצר. כל עוד לא מוצעת חלופה שתבטיח באותה מידה את נגישות ההצבעה לעובדים ותצמצם את הפגיעה האפשרית בהשתתפות בבחירות, אפשר לראות ביום השבתון ביטוי לבחירה להעמיד את מימוש זכות ההצבעה ואת אופיו האזרחי של יום הבחירות בראש סדר העדיפויות. מהזווית הזאת, על אף עלותו הגבוהה ולמרות היותו הסדר חריג מבחינה השוואתית, יש לברך על קיומו ועל היותו מאפיין בלתי נפרד מיום הבחירות בישראל.
