מחזור חיים בישיבות ובכוללים: כמה שנים נשארים גברים חרדים בישיבות וכוללים?

להורדת המחקר המלא (PDF)

ישיבת קמניץ בירושלים, ארכיון | Photo by Chaim Goldberg/Flash90

א. רקע ושאלת המחקר

כוללים וישיבות חרדיות ממלאים תפקיד מרכזי בחייהם של גברים חרדים, כאשר לימוד התורה נתפס כערך עליון. בציבור הליטאי, בפרט, מקובל להמשיך בלימודים לשנים רבות.גורדון, ג. (2023). "בין תורה לפרנסה". המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים. רובם המוחלט של הגברים החרדים עוברים מ"ישיבות קטנות" (המקבילות לגילי התיכון) אל הישיבות הגדולות,זוסמן, נ. וזופניק, א. (2023). "מעברים של גברים חרדים במערכת החינוך ואחריה". בנק ישראל, ירושלים. מחקר זה אינו עושה הבחנה בין קבוצות המשנה בחברה החרדית וההתמקדות בו היא בכלל הגברים החרדים. ושם ממשיכים את לימודיהם לאורך שנים, כחלק מהאתוס החרדי של התמדה בלימוד תורה במסגרת הישיבות והכוללים.

מטרת עבודה זו להציג את מחזור החיים של גברים חרדים בכוללים. כלומר, נבקש להשיב על השאלה מהי תוחלת ההישארות בכוללים של גבר חרדי ממוצע מגיל 20‎‏המחקר מבקש לאפיין את הגברים החרדים הלומדים בישיבות, שהם רוב הגברים בחברה החרדית. הוא אינו עוסק באלו שגדלו בחברה החרדית ולא המשיכו ללימודים בישיבה, קבוצה המהווה כ־11% מכלל הגברים החרדים (על קבוצה זו ראו המחקר "בין תורה לפרנסה", שם). ועד 67 תוך הסתמכות על נתוני אמת של רישום לישיבות גבוהות ולכוללים.כאמור, הנתונים מתבססים על רישום לישיבות כאשר אין אפשרות לקבוע האם כל מי שהיה רשום נכח פיזית בישיבות. נציין כי ניתוח המאפיין את תוחלת הישארות החרדים בישיבות לכל אורך מחזור-חייהם לא הופק עד כה. במקביל, נבדוק האם היה שינוי לאורך השנים הן במגמות ההישארות בכוללים והן במגמות ההשתלבות בתעסוקה תוך כדי לימוד בכוללים.

זופניק וזוסמןשם. מצביעים על שיעור הולך וגדל של גברים חרדים אשר עובדים תוך כדי הלימוד בכוללים לצד התמדה הולכת ופוחתת בישיבות בקרב שנתונים צעירים. באשר לתעסוקת גברים שבגילי גיוס, גברים הבוחרים ללמוד בישיבות נדרשים לחתום על "תצהיר בדבר לימודים תורניים", שבו הם מתחייבים שלא לעבוד עד גיל 22. החל מגיל זה מתאפשר להם לעבוד, אך רק אם הם נשואים, ורק בשעות שאינן חופפות לשעות הלימוד בישיבה. לפי ההצהרה, הלומד מתחייב ללמוד בהיקף של 45 שעות שבועיות, או 40 שעות אם הוא תלמיד "כולל". במילים אחרות, כל עוד בן הישיבה אינו נשוי – נאסר עליו לצאת לעבודה גם לאחר גיל 22 (ועד גיל הפטור שעמד עד לאחרונה על גיל 26. נדגיש כי כיום (החל מיולי 2023) אין למעשה "גיל פטור", וישנה חובת גיוס לכולם בגיל 18.‎‏להרחבה על היקף התופעה ולהבחנה בין קבוצות משנה בחברה החרדית, ראו גורדון, ג. (2024). "תורתו או אומנותו? השתתפות בני ישיבות חרדים בגילי גיוס בשוק העבודה". המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים.

ב. מתודולוגיה

המחקר בוצע בחדר המחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומבוסס על מאגר נתונים הכולל, לכל שנה בין 1997 ל-2024, את רשימת הרשומים לישיבות חרדיות (מתוך קובץ ישיבות).ראו נספח 1 המתאר את מספר התצפיות עבור כל גיל בכל תקופה נסקרת. מאחר שהנתונים מכסים פרק זמן מוגבל, לא ניתן לעקוב אחר לומד יחיד לאורך כל מסלול לימודיו, מכניסתו לישיבה ועד גיל מבוגר.

שיטת האמידה: שיעורי המשך לפי גיל

במקום לעקוב אחר אותם אנשים לאורך עשורים, חישבנו לכל גיל בנפרד "שיעור המשך". שיעור זה הוא החלק מבין הרשומים לישיבה בגיל מסוים שנשארו רשומים גם בשנה שלאחר מכן. כך, למשל, מבין הרשומים לישיבה בגיל 20, בדקנו כמה רשומים גם בגיל 21. חישוב זה נערך לכל גיל, מגיל 20 ועד גיל 67. לאחר מכן שרשרנו את שיעורי ההמשך זה לזה. התוצאה היא מסלול של קבוצת לומדים היפותטית, שעוברת את כל הגילים לפי שיעורי ההמשך שנמדדו כיום (נתונים מהשנים 2024-2021). שיטה זו מניחה שבכל גיל, הקבוצה ההיפותטית תעזוב את הישיבה בשיעור שנמדד בפועל בגיל זה בתקופה הנבחנת.

לדוגמה, נניח 100 לומדים בגיל 20. מתוכם 93 (93%) ממשיכים ללמוד בגיל 21. מתוכם 87 (94%) ממשיכים בגיל 22, ומתוכם 82 (94%) ממשיכים בגיל 23, וכן הלאה.

השוואה בין תקופות

כדי לבחון שינויים לאורך זמן, חזרנו על אותו חישוב בארבע תקופות מוקדמות יותר: 2004-2001, 2009-2006, 2014-2011 ו-2019-2016. את התוצאות השווינו לתקופה העדכנית (2024-2021). השיטה זהה, למעט שני הבדלים:

1. טיפול בהפסקות זמניות: בתקופות המוקדמות ידוע לנו גם מה קרה בשנים שאחריהן. לכן לומד שלא היה רשום בשנה העוקבת, אך חזר להירשם בתוך שנתיים עד ארבע שנים, לא נחשב כמי שעזב. בתקופה העדכנית לא ניתן לבדוק זאת, משום שהנתונים מסתיימים ב־2024.
2. טווח הגילאים: המאגר כולל את ילידי 2003-1954. בתקופה המוקדמת ביותר (2004-2001), הגיל המבוגר ביותר שניתן לבחון הוא 49 (ילידי 1953 בשנת 2002). לכן ההשוואה בין התקופות מוגבלת לגילים 49-20.
   
   

השתלבות בתעסוקה

במקביל בחנו את מגמות התעסוקה באותן קבוצות, ואת השאלה אם דפוסי ההשתלבות בשוק העבודה השתנו לאורך זמן (נתוני תעסוקה ושכר התקבלו מקובץ ההכנסות של רשות המסים). שיעור התעסוקה חושב עבור כלל הלומדים בישיבות בכל גיל, כאשר השתמשנו בשתי הגדרות של "מועסק":

1. הגדרה רחבה: כל מי שהשתכר שכר חיובי כלשהו במהלך השנה.הגדרה זו קרובה להגדרת התעסוקה הרשמית בסקר כוח אדם של הלמ"ס.
2. הגדרה מחמירה: רק מי ששכרו השנתי עלה על חמישית משכר המינימום השנתי. הגדרה זו מסננת עבודה שולית או מזדמנת.