הפטור מגיוס

מאז אפריל 2023 מגבשת הממשלה חוק חדש (תיקון לחוק שירות ביטחון) אשר יְקבֵּע רשמית את מדיניות הגיוס לצה"ל, שלפיה החרדים אינם נדרשים לשרת בצבא כמעט לגמרי. על פי החוק המוצע, "גיל הפטור", הגיל שבו יוכלו גברים חרדים לעזוב את הישיבה ולצאת לעבודה, ירד מ-26 (כפי שהוא כיום) לגיל 23-21 (עניין שבמחלוקת). במהלך משלים ונפרד, הממשלה מתעתדת לערוך שינויים כלליים במודל שירות החובה בצה"ל ולקבוע לראשונה מודל שירות חובה דיפרנציאלי: שירותם של חיילים עורפיים וחיילים שתפקידם חיוני פחות יקוצר בפועל לשנתיים (במקום 32 חודשים היום), ומי שישרתו בתפקידי לוחמים או בתפקידים טכנולוגיים – תקופת שירותם תהיה ממושכת יותר, עד שנתיים ושמונה חודשים, והם יקבלו תגמול נוסף, עד סכום של כ-6,000 ש"ח, בדומה לשכר המינימום במשק. כמו כן, מתנהלים דיונים לגבי מתן עוד הטבות למי ששירתו, לרבות הטבות לאחר תום השירות בתחומי הדיור, ההשכלה ועוד. 

חוות דעת: מתווה הממשלה להסדרת הפטור מגיוס לחרדים מוותר על השוויון בנטל, לא ישיג את השילוב בתעסוקה ופסול ערכית וחוקתית
חוק יסוד: לימוד תורה הוא חץ נוסף בלב הנושאים בנטל, שיפגע גם בערך לימוד התורה
חוות דעת: אין לקבע את חוק השירות האזרחי לתלמידי ישיבות לפני שיגובש מתווה כולל לגיוס חרדים
פטור מגיוס לחרדים: כל מה שצריך לדעת על הצעת הממשלה
כחלופה לחוק הפטור המסתמן יש להציב יעדי גיוס, להוריד את גיל הפטור ולייצר תמריצים לשילוב חרדים בתעסוקה

 

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא הפטור מגיוס

מאמרים

מאמר דעה

הרב לייבל הוא הראשון לקבוע שלימוד תורה אינו פוטר מגיוס

"אנחנו מחויבים בתור חלק אינטגרלי מעם ישראל ומהמדינה ואנחנו צריכים להיות כתף אל כתף לחיילים", הדגיש הרב בתחילת המלחמה ותמך בגיוס המוני של בעלי פטור בני 40-26. עם התקדמות הלחימה אף הפך לרב הראשון הפועל במרחב החרדי שדוחה פומבית את העמדה החרדית לפיה לימוד תורה פוטר מחובת הגיוס – גם אם תורתם של הצעירים החרדים אינה אומנותם.

סקירה

מודל המנהיגות הרבנית החרדית החדשה בזמן משבר: שיקוף שינויי עומק

המלחמה, כשעת משבר, מעצימה מבנים ותהליכים חברתיים בתוך הקהילה החרדית. בעוד המנהיגות הרבנית החרדית הקלאסית מנחה את הקהילה לפעולות דתיות כדרך להתמודד עם המצב, במלחמת "חרבות ברזל" התוודענו למודל חדש של תגובה למשבר על ידי ההנהגה הרבנית החרדית החדשה. כיצד נראה מודל זה? מה הוא משקף ביחס לזרמים החרדיים החדשים ומהם עקרונותיו?

מדד הקול הישראלי

סקר אוקטובר 2023: מיעוט זעיר בציבור (7%) סומך על רה"מ יותר מעל ראשי הצבא בניהול המלחמה

כמחצית סומכים יותר על ראשי הצבא • כמחצית מהציבור היהודי תומכים בגיוס מלא של צעירים חרדים לצה"ל. בקרב מצביעי המפלגות החרדיות, הרוב תומכים בפטור מלא לטובת לימודי תורה (מצביעי יהדות התורה 82%, מצביעי ש"ס 51.5%).

מדד הקול הישראלי

סקר אוגוסט 2023: רוב גדול ויציב בציבור תומך בהידברות ובפשרה ביחס לשינויים במערכת המשפט; 40% תומכים בהימנעות מגיוס חובה אם יינתן פטור לתלמידי ישיבות חרדים

רק חמישית יתמכו בעמדה שגם אם בג"ץ יפסוק שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יסרב לעשות כן. 61% סבורים שביטחון הפנים בהיבטי הפשיעה והטרור גרוע יותר מבתקופת הממשלה הקודמת. בקרב מצביעי הליכוד רק 16% חושבים שהמצב השתפר.

מאמר דעה

הפרסומים סביב חוק יסוד: לימוד תורה חשפו את מלחמת הספינים בתקשורת החרדית

אם המהלכים שננקטו במשך השנים נגד עולם העיתונות החרדי החוץ-ממסדי היו צולחים, הציבור החרדי כלל לא היה שומע על כך שיהדות התורה הניחה על שולחן הכנסת את הצעת חוק יסוד: לימוד תורה.

מאמר דעה

חוק יסוד: לימוד תורה הוא חץ נוסף בלב הנושאים בנטל, שיפגע גם בערך לימוד התורה

הצעת החוק שתקבע את הפטור משירות צבאי עלולה לפגוע באופן חמור בשוויון בנטל, לתמרץ צעירים חרדים להישאר עוד בבית המדרש ולפגוע בכלכלה. קיבועה כחוק יסוד, מתוך כוונה לחסן אותה מביקורת שיפוטית, עלול לרוקן את המונח מתוכן ולפגוע במבנה החוקתי בישראל.

חוות דעת

מתווה הממשלה להסדרת הפטור מגיוס לחרדים מוותר על השוויון בנטל, לא ישיג את השילוב בתעסוקה ופסול ערכית וחוקתית

חוק הגיוס החדש צריך לכלול יעדי גיוס לחרדים והשתת סנקציות על תקציב הישיבות במקרה של אי עמידה בהם. כדי לקדם שילוב חרדים בהשכלה גבוהה ובתעסוקה יש להוריד את גיל הפטור משירות ל-21, לצמצם את ההטבות הכלכליות המוענקות לבחורי ישיבות ואברכים ובמקביל לאפשר שירות אזרחי בגופים ממלכתיים בלבד.

חוות דעת

אין לקבע את חוק השירות האזרחי לתלמידי ישיבות לפני שיגובש מתווה כולל לגיוס חרדים

חוק שירות לאומי-אזרחי חוקק כהוראת שעה בשל הפגיעה בערך השוויון. קיבוע החוק לפני שהושלם מתווה כולל לגיוס חרדים, ללא בחינה של הנתונים שנצברו מיישום החוק, וללא בחינה של היבטי השוויון הוא בלתי ראוי. לכל היותר ניתן להאריך את החוק פעם נוספת לפרק זמן קצוב.

מסבירון

פטור מגיוס לחרדים: כל מה שצריך לדעת על הצעת הממשלה

מהו גיל הפטור ולמה חשוב להוריד אותו? האם תכלית החוק המסתמן היא תעסוקתית ואילו תמריצים הוא מעניק? האם ניתן להגיע למצב של שוויון? המדריך למתווה שעל הפרק.

מאמר דעה

כחלופה לחוק הפטור המסתמן יש להציב יעדי גיוס, להוריד את גיל הפטור ולייצר תמריצים לשילוב חרדים בתעסוקה

כדי למנוע קריסה ביטחונית וכלכלית ולצמצם את אי השוויון בין החרדים לציבור הכללי על הממשלה לדאוג להוקרת כלל המשרתים בצה"ל, להתעקש על לימודי ליבה כתנאי לתקצוב מוסדות חינוך ולעצור סבסוד לאלה שנשארים בישיבה עד גיל מבוגר. כל הסדר שלא יחזק את השתלבות החרדים יוביל להמשך התפוררות החברה בישראל.

סקר מיוחד

דעת הציבור היהודי בישראל בשאלות ביטחון וצבא

יותר ממחצית מהנשאלים תומכים בשילוב נשים ביחידות עילית בצבא. כמחצית מהנשאלים מעדיפים כי ילדיהם ישרתו בתפקיד טכנולוגי בצבא. עלייה בתמיכת הציבור בהסרת המגבלות על שימוש בכוח.

מאמר דעה

הורדת גיל הפטור: מקוממת, אך הכרחית

מתווה הגיוס שאושר בממשלה מקבע את האי שוויון בגיוס לצה"ל, אבל בנסיבות שנוצרו במהלך עשרות השנים האחרונות מדובר ב"רע הכרחי". ועדין מדובר בשינוי היסטורי, הנתונים מראים שהורדת גיל הפטור לחרדים תביא לזינוק ביציאה לעבודה

הודעה לעיתונות

הורדת גיל הפטור ל-21 תוביל לשילוב אלפי חרדים בשוק התעסוקה

ברכות לממשלת בנט על אישור מתווה הורדת גיל פטור האברכים משירות בצה״ל ל-21. מדובר בצעד חיוני והכרחי שהוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה בשנים האחרונות. סוג של רע הכרחי שיוביל בטווח הקרוב לכניסתם של כ-5,000 חרדים לשוק התעסוקה ועוד אלפים בשנים הקרובות.

חוות דעת

הורדת גיל הפטור לגיל 21 - סוגיית הפגיעה החוקתית בשוויון

חוות דעת זו עוסקת בשאלה החוקתית: האם הורדת גיל הפטור פוגעת פגיעה בלתי מדתית בעיקרון השוויון, באופן שיכול להביא לפסילת החוק על ידי בית המשפט העליון.

חוות דעת

גיל הפטור לגיוס חרדים חייב לרדת ל-21

קביעה זו נשענת על הפוטנציאל הגבוה ליציאת חרדים לעבודה בגיל צעיר, על הפוטנציאל המוגבל לגיוס חרדים לצבא מעבר לגיל 21 ושומר על העיקרון שבחורי ישיבה נדרשים לזמן לימוד ארוך יותר מן המשרתים בצה"ל.

מאמר דעה

ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | חוק יסוד: לימוד תורה

החוק שיקבע את הפטור משירות צבאי של בני הישיבות עשוי לפגוע באופן חמור הן בשוויון בנטל, הן בעקרון השוויון בנטל והן במבנה החוקתי בישראל.