התכנית לחרדים בישראל

לחברה החרדית בישראל המהווה כיום כ- 11% מכלל האוכלוסייה, רכיבי זהות ודרכי התנהגות הנבדלים מהחברה הישראלית הכללית. כתוצאה מדחיית גיוס הגברים לצבא נאסר עליהם לצאת לשוק התעסוקה ולפיכך שיעור התעסוקה של גברים חרדים וההכנסה הממוצעת של משפחה חרדית עומדים על כמחצית מאלו של כלל האוכלוסייה. המשך מגמה זו עלול להביא לקריסת הכלכלה הישראלית ופגיעה בביטחון הלאומי הנשען עליה.

עם זאת, בעת האחרונה ניתן להצביע על ניצני שינוי. הביקוש של חרדים להשכלה אקדמאית גדל, הולך ומתבסס מעמד ביניים חרדי, וגם החשיפה של הציבור החרדי למידע ברשת עושה את שלה. במקביל, מתפתחת מדיניות ציבורית לשילוב האוכלוסייה החרדית במשק הכוללת מסלולים לחרדים בצה"ל, באקדמיה בהכוון ובהכשרה מקצועית. השינוי בולט לעין בנתונים עדכניים אודות עלייה עקבית בשיעורי תעסוקת חרדים. 

שתי מטרות עיקריות לתוכנית: האחת, גיבוש מדיניות וקידום יוזמות קונקרטיות לשילוב האוכלוסייה החרדית בחברה ובכלכלה. השנייה, יצירת שיח ציבורי מכבד כלפי האוכלוסייה החרדית המבוסס על היכרות מעמיקה עם חברה זו וניתוח תהליכים שהיא עוברת.

גיבוש המדיניות והיוזמות נעשים באמצעות תכניות אב לטווח ארוך ומחקרי מדיניות בנושאים שעומדים על סדר היום. אלו נעשים בשיתוף האוכלוסייה החרדית, משרדי ממשלה, ארגוני מגזר שלישי ומעסיקים. קידום השיח הציבורי המבוסס על היכרות עם המגזר החרדי נעשה באמצעות מערך מידע מקיף, איכותני וכמותי אודות החברה החרדית בת זמננו. מערך מידע זה כולל סקרים ושנתון אודות החברה החרדית לצד מחקרי עומק על קבוצות ומגמות בחברה החרדית שנערכים על ידי טובי המומחים בישראל בתחום זה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד“ר גלעד מלאך

    ראש התכנית

    קראו עוד

    ד“ר מלאך הוא מחבר תכנית האב לתעסוקת חרדים (בשיתוף עם רו“ח דורון כהן וד“ר חיים זיכרמן).
    היה מנהל המטה ליישום אמנת גביזון־מדן ומנהל התוכן בוועדה לקידום השילוב והשוויון בנטל בכנסת ה־ 18.
    עבודת הדוקטור שלו בנושא מדיניות ציבורית לפי החרדים זכתה בפרס הדוקטורט המצטיין של האגודה הישראלית למדע המדינה לשנת 2014.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' בנימין בראון

    עמית מחקר

    קראו עוד

    פרופ‘ בראון הוא מומחה ליהדות החרדית וליצירתה התורנית.
    מחבר הספר “החזון איש“.

    את הפוסט־דוקטורט שלו עשה באוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד“ר לי כהנר

    חוקרת

    קראו עוד

    ד“ר כהנר היא גאוגרפית חברתית, ראש החוג ללימודים רב־תחומיים ומרצה בכירה במחלקה לגאוגרפיה ולימודי סביבה במכללה האקדמית אורנים וחברה בצוותי חשיבה ותכנון של משרדי הממשלה העוסקים במרחב החרדי.

    ספרה “חרדיות מודרנית: מעמד ביניים חרדי בישראל“ (בשיתוף עם ד“ר חיים זיכרמן) ראה אור ב־ 2012 בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • תמונת ברירת מחדל

    יאיר אטינגר

    חוקר

  • תמונת ברירת מחדל

    אסף מלחי

    חוקר

    קראו עוד

    אסף הוא בוגר תואר ראשון ותואר שני במדע המדינה וסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובנוסף התמחה בתכנון ערים. כיום הוא בשלבי סיום לימודי הדוקטורט במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון וחוקר במסגרת זו את התועלות משירות צבאי של אוכלוסיות פריפריה חברתיות. כמו כן, לימד מינהל ומדיניות ציבורית במסגרת תוכנית צוערים לשירות המדינה באוניברסיטה זו.

  • תמונת ברירת מחדל

    נחומי (נחמה) מרים יפה

    עוזרת מחקר

  • תמונת ברירת מחדל

    שי קציר

    עוזר מחקר

  • תמונת ברירת מחדל

    יעל כהן

    עוזרת מחקר

  • תמונת ברירת מחדל

    אלומה פלורסהיים

    עוזרת מחקר

הפרדה בין המינים במרחב האקדמי עלולה לזלוג גם למרחבים אחרים כמו תחבורה ציבורית, מוסדות בריאות, מופעים ציבוריים, ובעצם כל מקום שבו כולנו מהלכים יחדיו

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק ההפרדה בקמפוסים: "הצעה דרמטית שעשויה להשליך לא רק על האקדמיה אלא על כלל המרחב הציבורי בישראל"

הדרמה סביב אי גיוס בני הישיבות שוברת כל שיא אפשרי. רוב החרדים אינם מתנגדים למדינה או לצבא. הנושא הפך לפצצת זמן מתקתקת על השולחן הלאומי שהמשפט לא יכול לפרק אותה. יש לאמץ מתווה גיוס המכיר בחשש החרדי מפני פגיעה בזהות, איננו כופה גיוס על הפרט, אך מעודד גיוס רחב היקף מתוך שימוש בתמריצים כלכליים – חיוביים ושליליים

יוחנן פלסנר: "במקום לתקוף את בג"ץ, הגיע הזמן שהפוליטיקאים יפשילו שרוולים, ויחוקקו חוק ראוי ואפקטיבי שיגביר את השוויון ויענה על צרכי הצבא. חוק שיתבסס על תמריצים כלכליים ויכלול רפורמה עמוקה במסגרות השירות האזרחי, אשר בניגוד לצה"ל, אינן קרובות לעמוד ביעדי האיוש שלהן"

play

בעשורים הקרובים תתרחש עליה משמעותית בשיעור החרדים שיתגוררו בפריפריה הצפונית והדרומית בישראל. כיום, נשלט המרחב החרדי על ידי שתי ערי ראשה (בני ברק וירושלים) המצויות דווקא במרכז החברתי והפוליטי של מדינת ישראל. לכן, על המדינה להתחיל ולהיערך לפיזורם במרחב של מאות אלפי חרדים. בכדי שתהליך זה יקרה בהצלחה, יש ליצור תשתית מתאימה

ללא הון אנושי והשכלה רלוונטית, מתקשים גברים חרדים רבים להשתלב בשוק העבודה האיכותי. גם אלו שמשלימים את פערי הידע שנוצרו במהלך תקופת לימודיהם התורנית בישיבה, משלמים מחיר אישי, חברתי וכלכלי. לחלק משמעותי מהגברים החרדים ישנן יכולות ומיומנויות גבוהות וייחודיות, וחובה להתחיל בחיזוקן כבר במסגרת הישיבות עצמן, כאשר לצעירים אלו יש משאבי זמן ואנרגיות לכך

למרות העליה הקבועה באחוזי המתגייסים לצה"ל מהמגזר החרדי, צה"ל לא מצליח לעמוד ביעדי הגיוס. מחקר חדש מסביר את הקשר שבין המניעים הכלכליים שמעודדים חרדים להתגייס לבין קירוב הלבבות בין חרדים לחילוניים בזכות המגמה הזו

איך גורמים לשילוב רחב יותר של צעירים חרדים בצבא? באיזו מידה השירות הצבאי מגדיל את הסיכוי להשתלב בשוק העבודה הכללי? ומה על המדינה לעשות כדי לעודד את החרדים להתגייס לצבא?

לא ניתן להקל ראש בטיעונים הערכיים של הדרת מרצות. אך חשוב לציין שהפגיעה הינה תיאורטית כיוון שכשני שליש מן הסטודנטים החרדים הן נשים

צעדים ריאליים של מתן גזרים יוכלו לייצב את מסלול העלייה בעבודת חרדים וליצור תשתית לצמיחתו בעתיד

התכנית עשויה להגביר את הכדאיות של האוכלוסייה החרדית לפנות ללימודים אקדמאיים ולהגביר את כניסתם למעגל התעסוקה

אין פתרון אחד למצוקת הדיור החרדית בדמות עיר או שכונה מעורבת. בכדי לספק את צרכי החברה החרדית והחברה הישראלית כולה, יש להציג מגוון פתרונות משולבים- במרכז ובפריפריה, בערים מעורבות ובערים נפרדות.

לפי נתוני מדד הדמוקרטיה לשנת 2016, החרדים הם ישראלים הגאים במדינה ומרגישים חלק ממנה. עם זאת, בקרב רוב החרדים קיימות בעיות בהפנמת הערכים הדמוקרטים וקבלת המיעוט הערבי.

 

play

בשנים האחרונות, בין השאר על רקע מאמצים של משרדי הממשלה ושינויים חברתיים, יותר ויותר חרדים יוצאים לעבוד. ולמרות זאת, שיעור המועסקים החרדים עדיין נמוך ביחס לאוכלוסיה ושיעורי העוני בקרב חברה זו נשארים גבוהים. ד"ר גלעד מלאך מציג את תכנית המכון הישראלי לדמוקרטיה לקידום תעסוקת החרדים והמעבר ממאמץ להכנסתם לשוק העבודה למאמץ לשלבם בתעסוקה איכותית.

אנו נמצאים בחלון הזדמנויות שבו מעצבי המדיניות רואים את החשיבות העליונה בקידום תעסוקה איכותית לחרדים. מנגד, צעירים ויזמים חרדים מסתערים על האפשרות לשילוב בין חרדיות וקריירה מוצלחת, תופעה שעד לאחרונה היתה נדירה. האם נדע לנצל את שעת הכושר?

מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל אישרה את כהונתו של ח"כ הרב יעקב ליצמן כשר הבריאות לאחר 63 שנים שבהם לא כיהן בממשלה שר חרדי אשכנזי. זהו צעד סמלי המבטא שינוי שמתרחש זה מכבר בחברה החרדית ובמערכת הפוליטית שלה ובו תהליך מתקדם של שילובן בכלל החברה הישראלית, תוך שמירה על מאפייניהן הייחודיים.

קידום תעסוקה איכותית לחרדים מסמנת תפנית חשובה והיסטורית בתפיסת הפוליטיקאים החרדים להשתלבות החרדים בשוק העבודה. כדי לקדם מטרה זו, על הממשלה לקבוע יעדים לתעסוקת חרדים לעשור הקרוב, שיכללו התייחסות לא רק לעצם התעסוקה אלא גם לרמת ההכנסה.

נייר מדיניות זה דן בהעדפה מתקנת ככלי אפשרי לשילוב חרדים בשירות המדינה ובדרכי הפעולה הנגזרות מן השימוש בו. מחבריו ממליצים על העדפה מתקנת אך במישור המינהלי ולא בחקיקה ומציגים תוכנית מקיפה להרחבת הנגישות של אוכלוסיה חרדית לעבודה בשירות המדינה. 

ראשי הסדנה: ד"ר לי כהנר וד"ר חיים זיכרמן

קבוצת מחקר שפעלה במסגרת תוכנית ובחנה את התפתחותו של מעמד ביניים חרדי כיום ואת התנאים לשגשוגו. הקבוצה העמיקה את הדיון אודות מעמד הביניים החרדי, מתוך תפיסה רב-תחומית ובינתחומית, במטרה לקדם את פיתוחו ושגשוגו כמנוף שעשוי להשפיע על החברה החרדית כולה. תוצרים מתוך עבודת הקבוצה יראו אור בכרך של כתב העת "תרבות דמוקרטית" שיוקדש לסוגיה זו.

עורכת ומנחת הסדרה: ד"ר לי כהנר

סדרת תכניות העוסקת בנשים בחברה החרדית ומציגה תהליכים היסטוריים שעומדים מאחורי בניית מעמדה של האישה החרדית במשפחה ובחברה, מתחקה על תהליכי הקמתו, ולעתים פירוקו, של התא המשפחתי החרדי; עורכת היכרות עם מערכת החינוך החרדית לבנות; מציגה את כניסתן של נשים חרדיות להשכלה הגבוהה ולשוק העבודה; ומאפיינת את תרבות הפנאי והטיפוח הנשי החרדי. הסדרה גם עוסקת בתמורות ובשינויים שעוברים על החברה החרדית ועל נשות החברה החרדית בתוכה.

לעמוד הסדרה