תוכנית החברה החרדית בישראל

לחברה החרדית בישראל המהווה כיום כ- 13% מכלל האוכלוסייה, רכיבי זהות ודרכי התנהגות הנבדלים מהחברה הישראלית הכללית. כמחצית מן הגברים החרדים הבוגרים לומדים תורה ואינם עובדים לפרנסתם לפיכך שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על כ-50% בלבד. כמו כן, ההכנסה הממוצעת של משפחה חרדית עומדת על כשני שליש מזו של משפחות לא חרדיות. המשך מגמה זו עלול להביא לקריסת הכלכלה הישראלית ופגיעה בביטחון הלאומי הנשען עליה.

עם זאת, בשנים האחרונות ניתן להצביע על מגמות של שינוי. הביקוש של חרדים להשכלה אקדמאית גדל, הולך ומתבסס מעמד ביניים חרדי, וגם החשיפה של הציבור החרדי למידע ברשת עושה את שלה. במקביל, מתפתחת מדיניות ציבורית לשילוב האוכלוסייה החרדית במשק הכוללת מסלולים לחרדים בצה"ל, באקדמיה בהכוון ובהכשרה מקצועית. השינוי בולט לעין בנתונים עדכניים אודות עלייה עקבית בשיעורי תעסוקת חרדים.

שתי מטרות עיקריות לתוכנית: האחת, גיבוש מדיניות וקידום יוזמות קונקרטיות לשילוב האוכלוסייה החרדית בחברה ובכלכלה. השנייה, יצירת שיח ציבורי מכבד כלפי האוכלוסייה החרדית המבוסס על היכרות מעמיקה עם חברה זו וניתוח תהליכים שהיא עוברת.

גיבוש המדיניות והיוזמות נעשים באמצעות תכניות אב לטווח ארוך ומחקרי מדיניות במגוון נושאים שעומדים על סדר היום: חינוך והשכלה גבוהה, צבא ושירות אזרחי, הכשרה מקצועית ותעסוקה, תפיסות דמוקרטיות, אמון ברשויות וקיימות. תוכניות ומחקרים אלו נעשים בשיתוף משרדי ממשלה, ארגוני מגזר שלישי, מעסיקים והאוכלוסייה החרדית עצמה. קידום השיח הציבורי המבוסס על היכרות עם המגזר החרדי נעשה באמצעות מערך מידע מקיף, איכותני וכמותי אודות החברה החרדית בת זמננו. מערך מידע זה כולל סקרים ושנתון אודות החברה החרדית לצד מחקרי עומק על קבוצות ומגמות בחברה החרדית שנערכים על ידי טובי המומחים בישראל בתחום זה.

  • תמונת ברירת מחדל

    רוני ברבוי

    ראשת התוכנית

    קראו עוד

    [email protected]

    ראשת תוכנית החברה החרדית בישראל, בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית קהילתית ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית. עוסקת בתחומי מחקר, ניתוח ויישום מדיניות. בעברה ריכזה תוכניות הכשרה לסגל הבכיר בשירות המדינה במכון מנדל. כיהנה כמנכ"לית ושותפה בחברת אגורא מדיניות, וכחוקרת בכירה במכון החרדי למחקרי מדיניות וכן שמשה יועצת למשרדי ממשלה, קרנות וארגוני מגזר שלישי עם התמחות בליווי תהליכי עיצוב ויישום מדיניות בהקשר החברה החרדית.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' בני פורת

    עמית בכיר

    קראו עוד

    פרופ' בני פורת הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וראש המכון לחקר המשפט העברי. את עבודת הדוקטור שלו עשה באוניברסיטה העברית ולאחר קבלת התואר שימש חוקר באוניברסיטת טורונטו.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר גלעד מלאך

    עמית מחקר

    קראו עוד

    [email protected]

    מומחה למדיניות ציבורית לחברה החרדית – תחומי העיסוק שלו הם חינוך, השכלה גבוהה, גיוס ותעסוקת חרדים. 

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אסף מלחי

    חוקר בכיר

    קראו עוד

    [email protected]

    סוציולוגי פוליטי ומומחה לחקר מדיניות לשילוב החברה החרדית בכלכלה, בחברה, באקדמיה, בצבא ובשירות האזרחי.

     

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר שלומית שהינו קסלר

    חוקרת בכירה

    קראו עוד

    [email protected]

    מובילה את תחום החינוך בתוכנית "החברה החרדית בישראל" של המכון. בעלת ניסיון של 20 שנה במחקר ובמדיניות, ובעשור האחרון התמחתה בחקר החברה החרדית.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אריאל פינקלשטיין

    חוקר

    קראו עוד

    [email protected]

    עבודת הדוקטורט של ד"ר אריאל פינקלשטיין עוסקת בהשפעות ההדדיות בין דת ומדינה בישראל לאור מיסוד שירותי הדת במדינה.

  • תמונת ברירת מחדל

    גבריאל גורדון

    חוקר

    קראו עוד

    [email protected]

    תחומי התמחותו כוללים היכרות עם החברה החרדית דרך נתונים הייחודיים לעולם החרדי, בצד עיסוק בסוגיות הקשורות לשוק העבודה בישראל.

  • תמונת ברירת מחדל

    עדי וינר

    עוזרת מחקר

    קראו עוד

    [email protected]

    עדי חוקרת את תופעת עזיבת המגזר החרדי במסגרת התוכנית לחרדים בישראל במרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת, ועתידה להשתתף במחקרים נוספים.

    דוקטורנטית בבית הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב, בעלת תואר שני בתלמוד מאוניברסיטת תל אביב, ותואר ראשון במדע המדינה והיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית.

    עדי לקחה חלק בפרויקטים מחקריים מגוונים, ביניהם פרויקט ניטור שיח על מדינת ישראל בזירה הבינלאומית באוניברסיטה העברית, פרויקט סיקור מחאת קיץ 2011 במכללה האקדמית הדסה, ופרויקט חקר הגניזה הקהירית באוניברסיטת תל אביב.

  • תמונת ברירת מחדל

    אליהו ברקוביץ

    חוקר

    קראו עוד

    [email protected]

    דוקטורנט למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. בוגר ישיבות 'עטרת ישראל' ו'מיר'. בעל תואר שני במחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר ראשון במדעי הרוח מהאוניברסיטה הפתוחה.

  • תמונת ברירת מחדל

    תהילה גאדו

    חוקרת

    קראו עוד

    עוסקת במכון במחקר של החרדיות המודרנית, מנהיגות רבנית חרדית חדשה, בעלי תשובה והשתלבותם בקהילה החרדית. 

  • תמונת ברירת מחדל

    גלעד כהן קובץ'

    חוקר

    קראו עוד

    [email protected]

    גלעד הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה בתוכנית החברה החרדית בישראל. גלעד הוא כלכלן וסוציולוג בהכשרתו, בוגר תכנית פכ"מ (פילוסופיה, כלכלה, מדע המדינה) לתואר ראשון והתכנית בכלכלה לתואר שני (מסלול מחקרי), שניהם מהאוניברסיטה העברית, וכיום תלמיד דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. גלעד שימש בעבר כחוקר בחטיבת המחקר של בנק ישראל (2017-2015) וכמנהל המחקר הכלכלי של קבוצת פארטו (2022-2018). מחקריו בשנים האחרונות עסקו במדיניות לשילוב קבוצות מיעוט בתעסוקה, ובכלל זאת החברה החרדית. עבודת הדוקטורט של גלעד עוסקת בתהליכי קיטוב בחברה הדתית-הלאומית בישראל ובמגמות של שמרנות וליברליזציה בשדות דתיים.

  • תמונת ברירת מחדל

    אסתר הרשקוביץ

    עוזרת מחקר

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    יערי פדן

    עוזרת מחקר

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    הודיה בן ארי

    עוזרת מחקר

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    דניאל בן יהודה

    עוזרת מחקר

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    נעמי אברהם

    חוקרת

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    ליבי קמחי

    עוזרת מחקר

    קראו עוד

42% מהמבקרים הישראלים בקבר ר' נחמן מברסלב באומן הם מסורתיים, 26% – חרדים. 59% מהמבקרים הישראלים במקום דווקא לא הגיעו בראש השנה. כל הנתונים על המבקרים בקבר ר' נחמן מברסלב באומן בקרב הציבור היהודי בישראל.

08 בספטמבר 2026

כשהשיח הציבורי מלא בביקורת ובזעם מוצדקים כלפי האחים הגדולים של אבריימי שאינם מתגייסים, אבריימי עצמו נשאר במערכת חינוך חרדית שהמדינה שכחה לדאוג לה. אם המדינה תקיים את ההנחיות החדשות של הייעוץ המשפטי לממשלה, יהיה זה צעד בכיוון הנכון למען אבריימי וחבריו.

01 בספטמבר 2026

החברה החרדית מאופיינת בקשר הדוק וחריג בעוצמתו בין השתייכות קהילתית לבין דפוסי הצבעה. לאורך השנים, נוצרו מוטיבציות ומנגנונים יעילים המבטיחים את הגעתו לקלפי של הבוחר החרדי ואת אופן הצבעתו. האם משבר הגיוס ואירועי השנים האחרונות יסדקו אותן?

02 באוגוסט 2026

הדרך לגיוס חרדים לא עוברת דרך מעצרים המוניים, אבל גם אי אפשר להחליט שמגזר אחד, ורק הוא, פטור מעונש על אי-ציות לחוק. בינתיים, העלייה במספר המתגייסים החרדים בשנה האחרונה מלמדת שצעדי האכיפה והסנקציות הם הכלים היחידים שמייצרים היום שינוי.

30 ביולי 2026

ישראל של 2026 משולה ללוח מונופול מעוות: כביכול כולם יוצאים מאותה נקודה ובתנאים שווים, אלא שבדרך יש מי שמקבלים כרטיסי הפתעה על חשבון ארנקם ושירותם של אחרים.

16 ביולי 2026

play

מיכאל שמש, כתב ופרשן פוליטי בחדשות 13, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על המערכת הפוליטית לקראת בחירות 2026. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, שמש מנתח את שליטתו המוחלטת של נתניהו בליכוד, את הפער בין הביקורת החריפה שנשמעת בחדרים סגורים לבין הנאמנות המוחלטת בפומבי, ואת ההפתעה המוחלטת בממשלה מהעובדה שהיא שרדה אחרי השבעה באוקטובר ומילאה את ימיה.

הפרק עוסק גם במשבר הגיוס וביחסי המדינה והחברה החרדית, באחריותן של המפלגות החרדיות לניהול המלחמה, ובעימות המחריף סביב מעצרי בני הישיבות. לקראת סיום, שמש מסביר מדוע מערכת המשפט, המפלגות הערביות והיכולת של הגושים להתארגן נכון הן שיכריעו את תוצאות מערכת הבחירות הקרובה.

13 ביולי 2026

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי לימוד תורה הוא ערך יסוד. אמנם בנוסח המתוקן שלה נמחק הסעיף המחייב השוואת זכויותיהם של לומדי התורה לאלו של המשרתים בצה"ל, אך גם כעת עלולות להיות לה השלכות מעשיות שיתנו גיבוי לתלמידי ישיבות המשתמטים מחובתם החוקית להתגייס לצבא. ההצעה מעלה חשש לפגיעה בעקרון השוויון, במבנה החוקתי, בחירות הדתית-תרבותית של הישראלים, בעצם קיומה ושגשוגה של המדינה, ובאופן אירוני, אפילו בעולם התורה עצמו

13 ביולי 2026

מה אומר חוק הקפאת המעצרים שמקודם לקריאה שנייה ושלישית? למה הוא מחוקק דווקא עכשיו? האם הוא חוקתי? ואיך ישפיע על גיוס החרדים? - כל מה שרצית לדעת.

01 ביולי 2026

המאבק על גיוס החרדים מעצב מחדש גם את היחסים בין החברה החרדית למשטרה ולחוק. העימותים בין שוטרים למפגינים נגד הגיוס ונגד מעצר עריקים מחדדים את הפערים בין הזרמים השונים בחברה החרדית, מעמיקים את משבר האמון של הציבור החרדי במשטרה ואת הלגיטימציה לאי-ציות למדינה ולחוקיה, ועלולים להוביל לשינוי לרעה גם במכלול יחסי הציבור החרדי והמדינה.

30 ביוני 2026

התורה מטילה על לומדיה משא כבד של חובות, כפיפות והקרבה. היא אינה אמורה להיות מקור למשאבים וגם לא ערובה לעליונות מוסרית. החוקים שמקדמת הכנסת בימים אלה פוגעים פגיעה קשה בין השאר גם בדמותה של התורה, כאשר מי שמייצגים אותה מחליפים חובות בזכויות והקרבה בהטבה, ומטילים על אחרים לשלם את המחיר על הבחירה שבחרו הם עצמם.

30 ביוני 2026

בציבור היהודי בישראל קיים מתאם בין הגדרה דתית לבין דפוסי הצבעה בבחירות. כיצד התבטא המתאם הזה בבחירות 2022, ומה היו ההבדלים בין ההצבעה במערכת הבחירות הזאת לבין אלו שקדמו לה?

23 ביוני 2026

בכסות של עידוד תעסוקת נשים מסתתרת הצעת חוק שפוגעת בעקרון השוויון ומנסה לעקוף את פסיקת בג"ץ על גיוס החרדים, מעודדת אבטלה ומזיקה לכלכלה.

09 ביוני 2026

המודעות הקוראות להתעמת עם המשטרה במירון מנצלות כמיהה דתית עמוקה ואמתית ומנסות להפוך אותה למאבק אלים. ההנהגה החרדית חייבת להשמיע קול ברור נגד ההסתה ובעד שמירת חיים.

05 במאי 2026

צמצום ההילולה במירון משנה את מרכז הכובד של ל״ג בעומר, ופותח הזדמנות להפנות מבט גם ליום ההוקרה למערך המילואים – מועד שנקבע לאותו תאריך אך נותר בשולי התודעה הציבורית.

05 במאי 2026

החלטת בג"ץ הקובעת שורת סנקציות על חרדים חייבי גיוס חושפת פעם נוספת את אוזלת ידה של הממשלה באכיפת החוק ומעבירה את כובד המשקל לסנקציות אישיות ישירות. בניגוד לעבר, הפסיקה אינה מסתפקת בקיצוץ תקציב הישיבות הכללי, אלא פוגעת ישירות בכיסם של המשתמטים דרך שלילת הנחות בארנונה, בצהרונים ובדיור. יש לקוות כי רשויות המדינה יפנימו את הפסיקה ויאכפו אותה ללא דיחוי, וכתוצאה מכך יתחיל הפרט החרדי לשלם מחיר על אי-ההתגייסות שלו.

27 באפריל 2026

ניתוח מנגנוני התקצוב, השקיפות וחולשות הבקרה הפרלמנטרית על התקצוב הקואלציוני לחינוך החרדי לשנת 2026

26 באפריל 2026

במסגרת פרויקט "מחיר מטרה", שנועד לאפשר למשפחות צעירות לרכוש דירה, הוגרלו כ-60 אלף דירות בעשרה סבבים. המטרה הייתה לתת עדיפות לאוכלוסיות מסוימות בשל תרומתן למדינה או בשל צרכים מיוחדים, אך הממצאים מראים שזמן קצר לאחר הקמת הקואליציה הנוכחית חל שינוי חד: שיעור הדירות שהוגרלו באזורים חרדיים או שיועדו לציבור החרדי זינק, ובשיאו עמד על מחצית מכלל הדירות שהוגרלו.

21 באפריל 2026

פסח, חג החירות, מזכיר לנו שעם החירות באה גם אחריות משותפת. רק הבן הרשע הוא זה שדואג לעצמו ולא שותף עם הכלל. התקציב שאושר השבוע בכנסת מפצה משתמטים ומעדיף שיקולים מגזריים על חשבון הנושאים בנטל. לתמימי הדרך לא נותר אלא לחרוק שיניים וכששוב יגיע צו 8, לקום וללכת, בלי לדעת לשאול.

31 במרץ 2026

בחברה החרדית, התשובה לשאלה האם להישמע להנחיות פיקוד העורף עלולה להיות לעתים מורכבת. במציאות הזאת, נדרשת ההנהגה החרדית להשמיע קול ברור, אחיד ומחייב שיקרא לציית באופן מלא להנחיות.

26 במרץ 2026

האם הודעתם של ראש הממשלה ושר האוצר על "הקפאת" חוק הפטור מגיוס מסמנת את סוף דרכו של החוק, לפחות בגרסתו הנוכחית? מה יקרה אם ירצו לשוב ולקדם אותו? מה המשמעות המשפטית של היעדר חוק פטור, אילו סנקציות חלות בפועל, והאם הכספים הקואליציוניים לחרדים הם למעשה מסלול עוקף-סנקציות?

12 במרץ 2026

הקפאת החוק היא צעד חיוני, גם אם נבע משיקולים פוליטיים של הישרדות הקואליציה ולא מהכרה בנזק הביטחוני והכלכלי שהחוק יחולל. כעת המבחן הוא כפול: לוודא שהממשלה לא עוקפת את הסנקציות דרך תקציבים קואליציוניים "מפצים", ולמנוע מהחוק לחזור לשולחן בעיתוי נוח יותר.

12 במרץ 2026

עד שנת 2050 תהיה החברה החרדית 24.4% מאוכלוסיית המדינה. ללא שינוי דרסטי במגמות ההשתלבות של החרדים בחינוך, בכלכלה, בהשכלה ובצבא, יהיה לגידול זה השלכות קשות על התוצר הלאומי, על היקף הנטל הביטחוני ועל יכולתה של המדינה לספק שירותים אזרחיים לכלל התושבים.

1 בפברואר 2026

בזמן שבקואליציה מקדמים את התפיסה לפיה יש לנסח חוק גיוס שיהיה מוסכם גם על החרדים, הקלטות הרבנים מאשרות את מה שכבר ידענו: חוק כזה לא רק שיאפשר בפועל את המשך הפטור, אלא גם יוריד בסופו של דבר לחלוטין את נושא גיוס החרדים מסדר היום.

22 בינואר 2026

סירוב הממשלה לגבש תוכנית אכיפה לגיוס חרדים בניגוד לפסיקת בג"ץ מציבה את מדינת ישראל בפני משבר חוקתי חסר תקדים. בפני בית המשפט עומדות רק אפשרויות גרועות, אך יתכן שלא תהיה לו ברירה אלא להיכנס לנעלי הרשות המבצעת ולעבור לאכיפה אקטיבית.

18 בינואר 2026

בפני בית המשפט העליון מתנהל בימים אלו דיון שעשוי לסמן משבר חוקתי של ממש – בקשה לביזיון בית משפט שהוגשה במסגרת תיק התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר הביטחון (5819/24) בטענה שהממשלה לא קיימה את פסק דינו של בית המשפט העליון מה-19 בנובמבר 2025 לגבש תוכנית אכיפה אפקטיבית לגיוס חרדים.

מסבירון זה סוקר את הרקע לפסיקת בית המשפט, ובוחן האם אכן מדובר בסכנה למשבר חוקתי, או שמא בהתממשותו.

14 בינואר 2026

בדיון בבג"ץ בעתירות נגד העברות כספים למוסדות חינוך חרדיים שלא עומדים בחובת לימודי הליבה, התברר כי כמיליארד שקלים הועברו לרשתות ללא אישור וועדת הכספים, ובית המשפט הוציא צו ביניים האוסר על העברת כספים נוספים. מיהן הרשתות שאליהן הועבר הכסף? מה קובע החוק לגבי תקצוב ולימודי ליבה? ומה אמור לקרות עכשיו? התשובות לכל השאלות.

8 בינואר 2026

play

במשך עשורים, המדינה ניסתה לשלב את החרדים בעזרת "גזרים" ואמפתיה, תוך הימנעות מוחלטת מכפייה. אבל האם "קונספציית השילוב" קרסה אל מול המציאות?

לרגל עשור ל"שנתון החברה החרדית", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומעורכי השנתון, לשיחה מבוססת נתונים על מה שבאמת קורה בשטח: מהתעסוקה והצבא ועד ליחסים המתוחים עם המדינה. מה השתנה, מה נתקע, ואיך ייראו יחסי חרדים-חילונים בשנת 2048?

01 בינואר 2026

31 בדצמבר 2025 | זהו מסמך מתעדכן שכתיבתו החלה באפריל 2024 ועודכן בפעם האחרונה בדצמבר 2025

תעסוקה: עצירה בתעסוקת גברים חרדים וירידה ברמת ההכנסה בהשוואה לציבור הלא חרדי ● גיוס: 55% מהמתגייסים החרדים פנו למסלולים כלליים שאינם ייעודיים לחרדים. רוב הנספרים כחרדים אינם חרדים או שהם חרדים לשעבר ● פריחת הישיבות: מספר בחורי הישיבות והאברכים עלה בעשור האחרון מ־92,500 ל־169,500 - עלייה של 83% וקצב גידול שנתי של יותר מ־6%. בשנת 2024 סופר משרד החינוך רק את המתוקצבים ללא כ-70,000 חייבי הגיוס ● עוני מול נכסים: למרות ש־33% מהמשפחות החרדיות חיות מתחת לקו העוני ל־75% מהן יש דירה בבעלותן - שיעור גבוה יותר מהציבור הלא חרדי ● העולם שייך לצעירים: החברה החרדית מהצעירות בעולם עם 57% מתחת לגיל 19.

14 בדצמבר 2025

 

טיוטת תיקון חדשה מעלה את ערך הנקודה לתלמידי חו״ל במוסדות תורניים, באופן שיוסיף כ־27 מיליון ש"ח לתקציב התמיכה במוסדות, יבטל כמעט לגמרי את ההבחנה בין תלמידים ישראלים לתלמידי חו״ל, ויצור מסלול מימון עקיף למוסדות שבהם לומדים גם חייבי גיוס – בניגוד לפסיקת בג"ץ.

01 בדצמבר 2025

 

חוק ההשתמטות החדש: המדינה בתפקיד ה"משגיח" של הישיבות - גיוס תלמידים לישיבות, לא לצבא. אין הקלה למשרתי המילואים, אין שוויון, אין ציות לבג"ץ הגיוס, אין סנקציות כלכליות אפקטיביות על הפרט. לאחר שנתיים של מלחמה קשה נדרשת חובת גיוס שוויונית לכולם עם מכסת פטור לקבוצה מצומצמת של עילויים. רק כך נתמודד עם אתגרי הביטחון, הכלכלה והלכידות החברתית.

27 בנובמבר 2025

"שניים אוחזים" בגבעת הישיבה: מה אפשר ללמוד מפסק הבוררות בעניין הסכסוך המתמשך שמשפיע על החברה החרדית כולה?

23 בנובמבר 2025

מאחורי הקריאה נגד "רדיפת לומדי התורה" מסתתר מאבק אחר: ניסיון של החברה החרדית ללכד את שורותיה ולחזק זהות קהילתית שנשחקה נוכח הלחצים הגוברים להשתלבות בחברה הישראלית בפרט אחרי שנתיים של מלחמה.

29 באוקטובר 2025

המתווה של חבר הכנסת ביסמוט הוא לא חוק גיוס, אלא מתווה של כניעה פוליטית שמנציח את הפערים במקום לצמצם אותם. הסנקציות המשמעותיות שכבר היו בתוקף מבוטלות ובמקומן בעתיד יחולו סנקציות חלשות במיוחד.

29 באוקטובר 2025

מתווה ביסמוט שהודלף באוקטובר 2025 אינו קובע חובת גיוס שוויונית. הוא מציע סנקציות חלשות ולא מיידיות ויעדים נמוכים, שיש מהם דרכי מילוט חוקיות, ומאפשר לכל חרדי שמעוניין בכך להמשיך ולקבל דחיית שירות שהופכת לפטור קבוע בגיל 26. ההצעה גם קובעת שוב גיל פטור גבוה ומונעת הכשרות מקצועיות בזמן הלימודים ובכך פוגעת לא רק בצבא העם, בביטחון ובשוויון, אלא גם בכלכלת ישראל.

29 באוקטובר 2025

שוק ארבעת המינים נראה כמו אירוע מסחרי בלבד, אבל מאחורי הקלעים מתקיימת בו זירה בה נקבעים מעמדות, סטטוס והכרה חברתית. לעתים קרובות, האדם הפרטי משתתף במערכה הזאת מבלי שיהיה מודע לכך.

05 באוקטובר 2025

בין בקשות המחילה ביום הזה, גם ההנהגה החרדית הרוחנית והפוליטית-עסקנית נדרשת לבקש סליחה ולהביע חרטה על חטאים שנעשו בזדון ובשגגה, בגלוי ובסתר, ולהתעשת לטובת הכרעות כואבות אך הכרחיות, חדשניות ואמיצות לשיקום האמון בין כלל השבטים והמגזרים הישראליים.

30 בספטמבר 2025

61% מן הציבור היהודי משתתפים בתפילות ובטקסים בבתי כנסת אורתודוקסי לפחות פעם-פעמיים בשנה: יותר מ-95% מהחרדים והדתיים, 76% מהמסורתיים ו-31% מהחילונים. 14% עושים כך בבתי כנסת רפורמים או קונסרבטיבים.

29 בספטמבר 2025

8% מהיהודים בישראל ביקרו לפחות פעם אחת בקבר ר' נחמן מברסלב, מתוכם 43% מסורתיים ו-23.5% חרדים. 40% מהמבקרים חוזרים למקום אחת לכמה שנים. לקראת ראש השנה: כל הנתונים מאחורי העלייה לרגל לאומן.

15 בספטמבר 2025

play

החברה החרדית נמצאת שוב בכותרות בעקבות חוק ההשתמטות והמתח סביב הגיוס לצה"ל. אבל מאחורי המחלוקת הפוליטית מסתתרות שאלות עמוקות יותר: מה באמת מניע את החברה החרדית? איך היא מבינה את תפקידה במדינת ישראל? ומהי בעיניה "אזרחות טובה"? האם יש כזו?

בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ' נסים ליאון, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, על השורשים ההיסטוריים והתרבותיים של החרדיוּת, על ההבדלים בין הזרמים השונים, על עליית ש"ס ככוח פוליטי, וגם על כיסי השינוי שצומחים מבפנים.

האם אפשר להיות גם חרדים וגם ישראלים? האם החרדיוּת סותרת ישראליוּת? מהי דרך האמצע לחברה ישראלית משגשגת? ואיך יכולה המדינה להניע ולטפח תהליכים שיבטיחו ישראל שוויונית ובטוחה בעשורים הבאים כשהחברה החרדית מהווה חלק משמעותי ופורה בה?

01 בספטמבר 2025

48% מתלמידי הישיבות בגיל גיוס יוצאים מהארץ לפחות פעם אחת, בקרב הנושרים מישיבות – מדובר ב-71%. לכן הטלת סנקציה שתגביל את יכולתם של צעירים חרדים חייבי גיוס לטוס לחו"ל, עשויה להשפיע על המוטיבציה שלהם להתגייס.

26 באוגוסט 2025

ההשוואות בין חוק גיוס לתאי הגזים, האיומים במלחמת אחים, בהשבתת המדינה ובמיטוט  הבנקים מוכיחים דבר אחד: ההנהגה החרדית נמצאת בפאניקה ובאובדן עשתונות מוחלט מול מה שנראה כמו קריסת ההסדר הישן בינה לבין המדינה, במקום שתתעלה לגודל השעה.

19 באוגוסט 2025

הצעת החוק שהשאיר אחריו היו"ר המודח של ועדת החוץ והביטחון למחליפו, כפי שפורסמה השבוע עושה הרבה לצמצום אי השוויון. לו הייתה מתקבלת, הייתה בה התקדמות משמעותית במאמץ לגייס חרדים. יחד עם זאת, ההצעה לא מתקרבת ליצירת מצב שוויוני בנשיאת הנטל במציאות הישראלית ובמענה על צורכי הביטחון.

07 באוגוסט 2025

שני כנסים נפרדים שנערכו בשבוע שעבר מבטאים שתי גישות שונות בהנהגה החרדית: בעוד הפלג הליטאי מסמן כי תמורת פטור מלא לתלמידי ישיבות יהיה מוכן לגיוס צעירים חרדים שאינם לומדים, הפלג החסידי מתעקש על פטור מלא לכולם. האם מפלגת יהדות התורה תבחר בפשרה, או תיתן לקו הקיצוני להוביל אותה גם במחיר פיזור הכנסת?

05 באוגוסט 2025

סקר מיוחד מגלה כי בציבור הלא-חרדי קיימת תמיכה רחבה וחוצת מחנות פוליטיים בהטלת סנקציות על חייבי גיוס חרדיים ושלילת הטבות מהם. 7 מכל 10 יהודים לא-חרדים תומכים בסנקציות מיידיות, 61%, כולל רוב במחנה הימין, תומכים בשלילת זכות ההצבעה.

30 ביולי 2025

בהתאם להחלטת בג"ץ, הורתה היועצת המשפטית לממשלה על הפסקת התקצוב גם לישיבות "הנושרים". אם יוביל הצעד הזה לגיוס צעירים חרדים שאינם לומדי תורה – יתכן שגם הם וגם ועולם התורה ירוויחו מכך.

play

מה קורה עם חוק הגיוס, ולמה הוא שוב מתפוצץ לנו בפרצוף? בפרק הזה יוחנן ושירה נכנסים לסוגיית גיוס החרדים – אחת המחלוקות הכי טעונות בישראל – ובודקים איך אפשר אם בכלל לצאת מהפלונטר. בפרק מוזכרת סקירה השוואתית על חובת גיוס במדינות דמוקרטיות של פרופ' יובל שני ועו"ד מירית לביא.

15 ביולי 2025

למרות החובה החוקית, המדינה כמעט שאינה אוכפת הוראת לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדי לבנים. משרד החינוך ממעט לקזז תקציבים ואינו משתמש בסמכותו לשלול הכרה ממוסדות המפרים את החוק.

בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בפברואר 2024 ניכרה התחזקות משמעותית של הרשימות החרדיות, לצד פיצולים פנימיים ותחרות בין מועמדים ממסדיים. ניתוח עומק מגלה גם התחזקות של רשימות עצמאיות שפועלות מחוץ לממסד החרדי – תופעה שעשויה לשנות את כללי המשחק המקומיים.

הוראת מנהיג הציבור הליטאי, הרב לנדו, להמשיך את הלימודים בחברה החרדית כסדרם בניגוד להנחיות פיקוד העורף, עוררה באופן מובן זעם רב בציבור הישראלי. אלא שבלהט הוויכוח הפך נושא החינוך עצמו לעניין שולי, וכך גם השאלה האמיתית שיש לשאול את מנהיגי הציבור החרדי.

בניגוד למקובל לחשוב, פסיקת בג"ץ בעניין גיוס החרדים לא הייתה מהפכנית. בית המשפט עשה את מה שחייב היה לעשות אחרי שנמנע מכך זמן רב, אלא שבשנה שחלפה מאז לא הרבה השתנה.

25 ביוני 2025

שנה ושמונה חודשים אל תוך המלחמה, מתווה הגיוס החדש מצפצף על חיילי צה"ל, מעניק מתנות לרבנים ולמשתמטים ומבטיח שדבר לא ישתנה. אם יחוקק חוק כזה, המחיר החברתי, הביטחוני והכלכלי שתשלם ישראל עלול להיות יקר מדי ובלתי הפיך.

12 ביוני 2025

מתווה הגיוס שגובש עם הסיעות החרדיות למעשה ממסד את ההשתמטות החרדית: הוא כולל סנקציות חסרות משמעות, ללא תמריצים שליליים אפקטיביים וללא חובת גיוס. כך יישארו רוב החרדים מחוץ לצה"ל גם בעשור הקרוב.

11 ביוני 2025

בזמן ש'אגודת ישראל' ו'דגל התורה' פועלות לפיזור הכנסת בשל הקיפאון בחוק הגיוס, ש"ס נמצאת בעמדה מורכבת יותר: אם תלך עם המפלגות החרדיות ותפיל את הממשלה – תסתכן באובדן תומכיה הימניים; אם תישאר עם הממשלה – תיתפס כמי שמפקירה את ערך לימוד התורה.

בשקט בשקט הולכת ונרקמת גישה חדשה בקרב החברה החרדית, המבקשת לאפשר גיוס סלקטיבי של צעירים שאינם לומדים בישיבה. מול התנגדות רבנים ספרדים, ספקות בציבור המשרת וחששות עמוקים של הצעירים עצמם – יש כאן גם פתח להזדמנות כלכלית, חברתית וצבאית.

09 ביוני 2025

האם הדרך להביא את החרדים לגיוס עוברת במשא ומתן ובהסכמות או בכפיה ובסנקציות? אולי אפשר ללמוד משהו מהדרך שבה שכנע הקב"ה את עם ישראל לקבל על עצמו את התורה. הצעה מקורית לחג השבועות.

01 ביוני 2025

העובד הממוצע משלם "מס שקט" בגובה 3,500 שקלים בשנה על היעדרות חרדים משוק העבודה, ובעוד כ-20 שנה יגיע גובה המס הזה ליותר מ-11,000 שקלים. מנגד, שילוב מלא של חרדים בעבודה היה יכול להגדיל את הכנסות המדינה ב–9.5 מיליארד שקל כבר השנה.

בדיון בוועדת החוץ והביטחון הודיע נתניהו שהממשלה תעביר חוק גיוס שיביא ל-10,500 מתגייסים חרדים תוך שנתיים ויכלול סנקציות אישיות כבדות. אלא שבפועל מדובר בדחיית היעדים שכבר הבטיח שר הביטחון, ולמילה 'סנקציות' אין ערך ללא התחייבות למנגנון אכיפה מיידי ומקיף.

13 במאי 2025

גברים חרדים בגילאי העבודה עובדים פחות ומשתכרים הרבה פחות, והתוצאה היא אובדן תוצר של 54 מיליארד שקלים בשנה. הפתרון חייב לכלול לא רק עידוד יציאה לעבודה אלא גם לימודי ליבה ורכישת השכלה מתאימה לשוק העבודה.

מותו של הרב מאיר ניסים מאזוז מסמן את לכתה של דמות ייחודית: רב ספרדי חרדי שנודע באמירותיו החריפות מחד, ובמעמדו האינטלקטואלי האוטודידקטי מאידך. לצד אמירות מקוממות נגד נשים, ערבים ולהטב"ים ועמדות פוליטיות ניציות – הציג תפיסה שהאמינה ב"דרך האמצע" וחזון לאיחוי בין דת למדינה.

כמעט 2 מיליארד ש"ח של כספים קואליציוניים מועברים במסגרת תקציב 2025 למוסדות חינוך חרדיים, ללא פיקוח, בניגוד למנהל התקין ותוך פגיעה בשוויון מול זרמים אחרים בחינוך.

כשאסתר מתחננת למלך אחשוורוש שיבטל את רצח יהודי הממלכה, יוצאת ממנה הזעקה הבסיסית ביותר: איך אוכל לשבת מהצד ולראות את ההשמדה ההמונית של בני עמי? בפורים תשפ"ה מופנית קריאתה של אסתר למנהיגים המתמקדים בעת הזאת בקידום החוק לעיגון ההשתמטות מצה"ל, במקום לעסוק בחיזוק תחושת שותפות הגורל והנשיאה של כולם בנטל.

13 במרץ 2025

איך יתכן שמפלגה בכנסת מרשה לעצמה לרמוס בגלוי את חוקי המערכת שבתוכה היא פועלת? התשובה לכך היא שהמפלגות החרדיות לא רואות את עצמן כחלק מהמערכת הממסדית הישראלית. הן משחקות במגרש הפוליטי ונכנסות לממשלה, ובה בעת יכולות להתעלם מהחוק ומהפסיקה.

שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024 היוצא לאור זו השנה התשיעית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם החינוך, התעסוקה ואורח החיים. פרק מיוחד השנה מוקדש לבריאות.

08 בינואר 2025

 

שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024 היוצא לאור זו השנה התשיעית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם החינוך, התעסוקה ואורח החיים. פרק מיוחד השנה עוסק בבריאות ואורח חיים בחברה החרדית, ומתבסס על סקר הלמ"ס בשנת 2023.

08 בינואר 2025

 

האם השתנתה החברה החרדית בעקבות אירועי 7 באוקטובר, שמחת תורה תשפ"ד? המלחמה אתגרה את חלום החברה המשותפת בישראל במלוא העוצמה. קול דמי האחים והאחיות הזועקים מן האדמה חייב את החברה החרדית לברר מחדש את מקומה ביחס לשבטי ישראל האחרים, וגם החברה הלא־חרדית בישראל עסקה רבות במפת הזכויות והחובות של האזרחים ובחוזה החברתי הנדרש בין הקבוצות. ההתנדבות הספונטנית שהתעוררה בראשית המלחמה בקרב החרדים עוררה תחושת שותפות ותקווה, אולם משהתעוררות זו לא היתרגמה לשירות צבאי משמעותי התרחבה הביקורת הציבורית והתפוררו עוד החוטים הדקים המחזיקים את החברה הישראלית יחד. האם חלו שינויי עומק בתפיסת העולם החרדית נוכח המלחמה? האם נוצרה הזדמנות לעיצוב תפיסת אזרחות חדשה ולידיעת ספרא וסייפא יחדיו, או שעולם כמנהגו נוהג - אלו מסכנים את חייהם במלחמת מגן, ואלו חובשים את ספסלי הישיבות?

31 בדצמבר 2024

84.5% מכלל הציבור היהודי הלא-חרדי תומכים בגיוס חרדים – (50% בגיוס כולל ו-34.5% במכסות). עלייה מ-67% בינואר 2024 ● תמורות בציבור הדתי: 72.5% מהדתיים מצדדים בפתרון כלשהו שיכלול גיוס חרדים – פי 2 מ-36.5% בינואר האחרון ● 61% מהחרדים תומכים בשימור המצב הנוכחי ● מבין מצביעי הליכוד, כשלושה רבעים תמכו בפתרון שיכלול גיוס חרדים.

31 בדצמבר 2024

בזמן שההנהגה החרדית נאבקת בגיוס תלמידי הישיבות, בשולי החברה החרדית אפשר להבחין בשינויים של ממש וברצון גובר של צעירים להיות חלק מהחברה המשרתת. עכשיו רק נותר שהפוליטיקאים, ההנהגה הרוחנית והממשלה יתאימו את עצמם לתמורות בשטח.

15 בדצמבר 2024

מבנה סבסוד מעונות היום מיטיב כבר היום במיוחד עם המגזר החרדי ומחטיא את כוונתו המקורית של החוק. הצעת החוק החדשה, לפיה הזכאות לסבסוד תהיה תלויה בעבודת האישה בלבד, תחמיר עוד את הפערים בין המגזרים ותעלה למדינה 200 מיליון ש"ח בשנה.

31 באוקטובר 2024

בהתאם להסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות, מקדם שר החינוך יואב קיש את תיקון תקנות החינוך הממלכתי (מוסדות מוכרים), תיקון המסדיר את התנאים להשתתפות מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים בתוכנית "אופק חדש". תיקון זה לא ישפר את מצב המורים והתלמידים בבתי הספר החרדים, משום שהוא נמנע מלדון בבעיות היסוד שבהרחבת הרפורמה ואינו נותן להן מענה.

קיומן של שתי הפגנות ירושלמיות במקביל וההתרחשות בכל אחת מהן - כמו גם העימות ביניהן – הוא רגע שמזקק לתוכו את ההתרחשות השוקקת בקהילה החרדית בשנים האחרונות, המבטאת את מתיחת הגבולות והעצמת הפער בין הקצוות בחברה העוברת תמורות משמעותיות.

01 בספטמבר 2024

הכנס עסק בתמורות שחלו בחברה החרדית ובחברה הערבית, ביחסים בין כל אחת מהן לבין המדינה, ובעתיד החברה המשותפת בישראל. ניתן דגש מיוחד לקיטוב בחברה הישראלית, ובדרכים להתמודד איתו ולמתן אותו ● השתתפו: נשיאה העשירי של מדינת ישראל, ראובן ריבלין, נשיא המכון יוחנן פלסנר, העיתונאי עמית סגל, ח"כ אביגדור ליברמן, פרופ' נסים ליאון, ראש המחוז החרדי שי קלדרון, מנכ"לית משרד החינוך לשעבר דלית שטאובר, פרופ' הרב יהודה ברנדס, ח"כ מנסור עבאס, פרופ' סוזי נבות, זהבה גלאון, אלקס ריף, העיתונאים שחר אילן, אביעד גליקמן ויהודה שלזינגר, הרב בצלאל כהן, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, חסאן טואפרה, ד"ר ספא אבו רביעה, חוקרי וחוקרות המכון, ועוד ● הכנס התקיים בימים א'-ב', 29-28 בדצמבר 2025, ח'-ט' בטבת תשפ"ו במכון הישראלי לדמוקרטיה, רח' פינסקר 4 בירושלים ● ההשתתפות בכנס הותנתה בהרשמה מראש ● הכנס שודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

יום ב' | 29 בספטמבר 2025 | 14:30-09:30 | המכון הישראלי לדמוקרטיה, פינסקר 4, ירושלים | ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש | הכנס הועבר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

  • שידור חי
  • ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש

הכנס יתקיים בחנוכה, ימים ב'-ג', 31-30 בדצמבר 2024, כ"ט-ל' בכסליו תשפ"ה במכון הישראלי לדמוקרטיה, רח' פינסקר 4 בירושלים

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

פוליטיקה ומינהל ברשויות המקומיות החרדיות | כנס לכבוד ספרו של אריאל פינקלשטיין

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה שיעסוק בחברה החרדית בהיבטים של חינוך, תעסוקה, קצבאות וגיוס, כמו גם בסוגיות של דת ומדינה בהן נישואים אזרחיים, הסדרת השבת ברשויות המקומיות

מדיניות ויזמות בחינוך החרדי; צרכים מתגוונים בבריאות ובתרבות הפנאי; המרחב החרדי - ייחודיות ואתגר

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

התוכנית "חרדים בישראל" משיקה ספרים חדשים: באין רועה: ש"ס וההנהגה החרדית-מזרחית אחרי עידן הרב עובדיה יוסף; שנתון החברה החרדית בישראל 2017; מדריך לחברה החרדית: אמונות וזרמים.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

על היוזמות והמרחבים בהם פועלים המנהיגים האזרחים החרדיים, בין ביקורת על פניה של החברה החרדית לבין רקימת חזון עתידי לקהילה וניסיונות להגשמתו

  • שידור חי

אירוע השקת תכנית אב להעסקת חרדים, שנכתבה ע"י צוות מומחים והוגשה למשרדי הממשלה העוסקים בכך.

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
default

הכנס יעסוק במעמדה של האישה החרדית בתוך המכלול החברתי שמייצרות שלוש זירות אלו, כיצד תופסות הנשים החרדיות את תפקידן בשלוש הזירות הנתונות, כיצד בא לידי ביטוי מערך הדילמות, הקשיים והאתגרים בכל אחת מהזירות וכיצד משתנה בהן מעמדן.

שולחן עגול שעסק במגמה של היחלשות המנהיגות הרבנית הריכוזית ובקושי של ציבור רחב להכתיר "גדול דור" אחד שלפיו יישק דבר. הדיון התקיים לאחר לכתו של מר"ן.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

שולחן עגול שעסק בפעילות המפלגות הדתיות והחרדיות לצד הגידול במספר חברי הכנסת הדתיים הנבחרים מטעם המפלגות הלא מגזריות. הדיון בחן את התחרות קשה על הקול הדתי ועל הקול החרדי בין שני סוגי המפלגות.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

שולחן עגול שנערך בתקופת פעילותה של הועדה לקידום השוויון בנטל ובחן את החלופות השונות לגיוס חרדים מתוך התחשבות בשיקולי חברה, כלכלה, ביטחון ומשפט.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

 

חקר החברה החרדית בישראל: מצאי ביבליוגרפי >

ביבליוגרפיה מחקרית רב-תחומית זו (לצפייה בה לחצו על הכותרת) מאגדת בתוכה הפניות לכ-1,800 מחקרים אקדמיים אודות החברה החרדית בארץ ישראל ובמדינת ישראל. הרשימה מסודרת לפי נושאים ותת-נושאים, ותחת כל קטגוריה מופיעים המחקרים הרלוונטיים לה אשר מסודרים בסדר כרונולוגי מהמאוחר למוקדם. חלק מהמחקרים מתאימים למספר נושאים ולכן יש בצדם הפניות לנושאים נוספים, ואלה מסומנות בצהוב. הרשימה מתעדכנת מעת לעת.