התכנית לחרדים בישראל

לחברה החרדית בישראל המהווה כיום כ- 11% מכלל האוכלוסייה, רכיבי זהות ודרכי התנהגות הנבדלים מהחברה הישראלית הכללית. כתוצאה מדחיית גיוס הגברים לצבא נאסר עליהם לצאת לשוק התעסוקה ולפיכך שיעור התעסוקה של גברים חרדים וההכנסה הממוצעת של משפחה חרדית עומדים על כמחצית מאלו של כלל האוכלוסייה. המשך מגמה זו עלול להביא לקריסת הכלכלה הישראלית ופגיעה בביטחון הלאומי הנשען עליה.

עם זאת, בעת האחרונה ניתן להצביע על ניצני שינוי. הביקוש של חרדים להשכלה אקדמאית גדל, הולך ומתבסס מעמד ביניים חרדי, וגם החשיפה של הציבור החרדי למידע ברשת עושה את שלה. במקביל, מתפתחת מדיניות ציבורית לשילוב האוכלוסייה החרדית במשק הכוללת מסלולים לחרדים בצה"ל, באקדמיה בהכוון ובהכשרה מקצועית. השינוי בולט לעין בנתונים עדכניים אודות עלייה עקבית בשיעורי תעסוקת חרדים. 

שתי מטרות עיקריות לתוכנית: האחת, גיבוש מדיניות וקידום יוזמות קונקרטיות לשילוב האוכלוסייה החרדית בחברה ובכלכלה. השנייה, יצירת שיח ציבורי מכבד כלפי האוכלוסייה החרדית המבוסס על היכרות מעמיקה עם חברה זו וניתוח תהליכים שהיא עוברת.

גיבוש המדיניות והיוזמות נעשים באמצעות תכניות אב לטווח ארוך ומחקרי מדיניות בנושאים שעומדים על סדר היום. אלו נעשים בשיתוף האוכלוסייה החרדית, משרדי ממשלה, ארגוני מגזר שלישי ומעסיקים. קידום השיח הציבורי המבוסס על היכרות עם המגזר החרדי נעשה באמצעות מערך מידע מקיף, איכותני וכמותי אודות החברה החרדית בת זמננו. מערך מידע זה כולל סקרים ושנתון אודות החברה החרדית לצד מחקרי עומק על קבוצות ומגמות בחברה החרדית שנערכים על ידי טובי המומחים בישראל בתחום זה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד“ר גלעד מלאך

    ראש התכנית

    קראו עוד

    ד“ר מלאך הוא מחבר תכנית האב לתעסוקת חרדים (בשיתוף עם רו“ח דורון כהן וד“ר חיים זיכרמן).
    היה מנהל המטה ליישום אמנת גביזון־מדן ומנהל התוכן בוועדה לקידום השילוב והשוויון בנטל בכנסת ה־ 18.
    עבודת הדוקטור שלו בנושא מדיניות ציבורית לפי החרדים זכתה בפרס הדוקטורט המצטיין של האגודה הישראלית למדע המדינה לשנת 2014.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' בנימין בראון

    עמית מחקר

    קראו עוד

    פרופ‘ בראון הוא מומחה ליהדות החרדית וליצירתה התורנית.
    מחבר הספר “החזון איש“.

    את הפוסט־דוקטורט שלו עשה באוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד“ר לי כהנר

    חוקרת

    קראו עוד

    ד“ר כהנר היא גאוגרפית חברתית, ראש החוג ללימודים רב־תחומיים ומרצה בכירה במחלקה לגאוגרפיה ולימודי סביבה במכללה האקדמית אורנים וחברה בצוותי חשיבה ותכנון של משרדי הממשלה העוסקים במרחב החרדי.

    ספרה “חרדיות מודרנית: מעמד ביניים חרדי בישראל“ (בשיתוף עם ד“ר חיים זיכרמן) ראה אור ב־ 2012 בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • תמונת ברירת מחדל

    יאיר אטינגר

    חוקר

  • תמונת ברירת מחדל

    אסף מלחי

    חוקר

    קראו עוד

    אסף הוא בוגר תואר ראשון ותואר שני במדע המדינה וסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובנוסף התמחה בתכנון ערים. כיום הוא בשלבי סיום לימודי הדוקטורט במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון וחוקר במסגרת זו את התועלות משירות צבאי של אוכלוסיות פריפריה חברתיות. כמו כן, לימד מינהל ומדיניות ציבורית במסגרת תוכנית צוערים לשירות המדינה באוניברסיטה זו.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר נחומי (נחמה) מרים יפה

    חוקרת

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר איתן רגב

    עמית מחקר

    קראו עוד

    תחומי מומחיות: כלכלת עבודה, כלכלת המגזר החרדי, כלכלת בריאות, יוקר המחיה, מיסוי אופטימלי.

  • תמונת ברירת מחדל

    יעל כהן

    עוזרת מחקר

  • תמונת ברירת מחדל

    שי קציר

    עוזר מחקר

העיסוק התקשורתי ההולך וגובר בחברה החרדית על גווניה מייצג מגמת שינוי שהולכת ומתחזקת במגזר זה בשנים האחרונות. עליה דרמטית במספר הסטודנטים החרדים, השתלבות הולכת וגדלה בשוק התעסוקה וגידול מהיר בגיוס לצה"ל הן כמה דוגמות לכך. אם פעם רק תושבי ירושלים ובני ברק נפגשו עם חרדים, היום יותר ויותר אנשים באים באינטראקציה עימם. צריך רק להיזהר מהאפקט הפופוליסטי של התקשורת 

play

החלטת ממשלה שהתקבלה לאחרונה תאפשר לחרדים להשתלב ביתר קלות בשירות המדינה. ההחלטה קובעת כי האוכלוסייה החרדית תהיה אחת מהאוכלוסיות המיוחדות הזכאיות להעדפה מתקנת וייצוג הולם בשירות המדינה. בעקבות כך, הושמעו טענות לגבי אי-כשירותם של חרדים לשירות המדינה, לנוכח היעדר השכלת יסוד וכן עולה שוב הצורך "להגמיש" את הקריטריונים עבורם. זו תהיה טעות קשה

play

הנשים החרדיות מתחתנות בגיל צעיר, ומנהלות משק בית בתנאים כלכליים לא פשוטים. אך במקביל יותר ממחציתן ניגשות לבגרות ושיעורי התעסוקה שלהן זינק תוך קצת יותר מעשור. מגמת הפתיחות לצד השימור, חייבת להיתמך במדיניות עדכנית של הממשלה

הרב שטיינמן זצ"ל, שהובא לקבורה החודש בגיל 104, הנהיג קהילה מהצעירות בעולם: מחצית החרדים נולדו במאה העשרים ואחת. היחס כלפיהם הוא סטריאוטיפי, וסטריאוטיפים – חיוביים או שליליים - הם מכשלה לפיתוח שותפות בין החרדים לבין שאר הישראלים. לפיכך יש חשיבות גדולה לחשיפת העובדות על החרדים, כפי שנעשה בשנתון החברה החרדית בישראל 2017

החברה החרדית צועדת לעתיד ישראלי יותר, מודרני יותר, ובמקביל שומרת על המובלעת החרדית. תהליכי השילוב המהירים, הם תוצאה של עלייה במחירי הדיור וביוקר המחיה, חדירת האינטרנט ושינויים בשוק העבודה המחייבים התמקצעות ואקדמיזציה

play

השירות הצבאי של האוכלוסיה החרדית בישראל לא רק זירה המחברת בין החרדים לחברה הישראלית הוא גם משמש כמקפצה להשתלבות בשוק העבודה. אסף מלחי, חוקר בתכנית לחרדים בישראל, מספר על היחסים בין הצבא לבין האוכלוסיה החרדית

לכתו של הרב שטיינמן מעלה תהייה לאן מועדות עתה פניה של ההנהגה החרדית בכלל והליטאית בפרט. הרב אדלשטיין צפוי להמשיך להוביל קו מתון ושמרני ממש בדומה לקודמו. התוצאה של הפיצול, היעדר הנהגה סוחפת ומותו של הרב שטיינמן הנה הנהגה ליטאית חלשה יותר, שלא מצליחה להשליט את מרותה על מאות אלפי בני הציבור הליטאי באופן אחיד

החברה החרדית עוברת זה כ-20 שנה תהליכי מודרניזציה וישראליזציה מהירים. התעצמות החברה החרדית מגבירה את ביטחונה העצמי ביכולתה לשמור על ייחודיותה למרות תהליך ההתקרבות לכלל החברה הישראלית. הגברת הזיקה לחברה הכללית תוך שמירה על הייחודיות החרדית ניכרות היטב במגוון מסגרות חרדיות שהוקמו בשנים האחרונות לשילוב החרדים בצבא ובשירות האזרחי, בהכשרה אקדמית ומקצועית ובעולם התעסוקה

פרק ראשון מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

פרק שני מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

פרק שלישי מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

פרק רביעי מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

פרק חמישי מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

פרק שישי מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

חרדים וערבים, שתי האוכלוסיות המובדלות ביותר בישראל, ימנו ע"פ התחזיות, בעוד 40 שנה, מחצית מאזרחי ישראל. במהלך המחאה החברתית של קיץ 2011 אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי, "בניכוי ערבים וחרדים, מצבנו הכלכלי מצוין". האמנם? ד"ר גלעד מלאך, ראש התכנית חרדים בישראל ונסרין חדאד חאג'-יחיא, ראש התכנית ליחסי יהודים- ערבים- שניהם חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה, על מצבם הכלכלי- חברתי של שני המגזרים.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן כלכלי של דה מרקר

הרב אהרן לייב שטיינמן היה מנהיג המגזר הליטאי מאז פטירת קודמו, הרב יוסף שלום אלישיב (2012-1910), כחמש שנים קודם לכן. בזמנו, ניתחתי את ההתמודדות בין הרב שטיינמן לבין הרב אלישיב. ויש בין השניים הבדל מכריע: הרב אלישיב היה האיש של "האליטות הישנות" במגזר הליטאי ואילו הרב שטיינמן היה האיש של "האליטות החדשות". מיד אבהיר מדוע זה אכן הבדל מכריע לדעתי

הרב שטיינמן, מנהיג היהדות החרדית הליטאית, הלך לעולמו בגיל 104. בתקופת הנהגתו הקצרה, כשש שנים בלבד, עבר המגזר הליטאי תהליך מכאיב של פיצול ובו נטש הפלג המכונה "הירושלמי" את המחנה והקים עיתון ומוסדות משלו בראשות הרב אוירבך. עתה נשאלת השאלה - לאן מועדות פניו של הציבור הליטאי? 

הפרדה בין המינים במרחב האקדמי עלולה לזלוג גם למרחבים אחרים כמו תחבורה ציבורית, מוסדות בריאות, מופעים ציבוריים, ובעצם כל מקום שבו כולנו מהלכים יחדיו

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק ההפרדה בקמפוסים: "הצעה דרמטית שעשויה להשליך לא רק על האקדמיה אלא על כלל המרחב הציבורי בישראל"

הדרמה סביב אי גיוס בני הישיבות שוברת כל שיא אפשרי. רוב החרדים אינם מתנגדים למדינה או לצבא. הנושא הפך לפצצת זמן מתקתקת על השולחן הלאומי שהמשפט לא יכול לפרק אותה. יש לאמץ מתווה גיוס המכיר בחשש החרדי מפני פגיעה בזהות, איננו כופה גיוס על הפרט, אך מעודד גיוס רחב היקף מתוך שימוש בתמריצים כלכליים – חיוביים ושליליים

יוחנן פלסנר: "במקום לתקוף את בג"ץ, הגיע הזמן שהפוליטיקאים יפשילו שרוולים, ויחוקקו חוק ראוי ואפקטיבי שיגביר את השוויון ויענה על צרכי הצבא. חוק שיתבסס על תמריצים כלכליים ויכלול רפורמה עמוקה במסגרות השירות האזרחי, אשר בניגוד לצה"ל, אינן קרובות לעמוד ביעדי האיוש שלהן"

play

בעשורים הקרובים תתרחש עליה משמעותית בשיעור החרדים שיתגוררו בפריפריה הצפונית והדרומית בישראל. כיום, נשלט המרחב החרדי על ידי שתי ערי ראשה (בני ברק וירושלים) המצויות דווקא במרכז החברתי והפוליטי של מדינת ישראל. לכן, על המדינה להתחיל ולהיערך לפיזורם במרחב של מאות אלפי חרדים. בכדי שתהליך זה יקרה בהצלחה, יש ליצור תשתית מתאימה

ללא הון אנושי והשכלה רלוונטית, מתקשים גברים חרדים רבים להשתלב בשוק העבודה האיכותי. גם אלו שמשלימים את פערי הידע שנוצרו במהלך תקופת לימודיהם התורנית בישיבה, משלמים מחיר אישי, חברתי וכלכלי. לחלק משמעותי מהגברים החרדים ישנן יכולות ומיומנויות גבוהות וייחודיות, וחובה להתחיל בחיזוקן כבר במסגרת הישיבות עצמן, כאשר לצעירים אלו יש משאבי זמן ואנרגיות לכך

למרות העליה הקבועה באחוזי המתגייסים לצה"ל מהמגזר החרדי, צה"ל לא מצליח לעמוד ביעדי הגיוס. מחקר חדש מסביר את הקשר שבין המניעים הכלכליים שמעודדים חרדים להתגייס לבין קירוב הלבבות בין חרדים לחילוניים בזכות המגמה הזו

איך גורמים לשילוב רחב יותר של צעירים חרדים בצבא? באיזו מידה השירות הצבאי מגדיל את הסיכוי להשתלב בשוק העבודה הכללי? ומה על המדינה לעשות כדי לעודד את החרדים להתגייס לצבא?

לא ניתן להקל ראש בטיעונים הערכיים של הדרת מרצות. אך חשוב לציין שהפגיעה הינה תיאורטית כיוון שכשני שליש מן הסטודנטים החרדים הן נשים

צעדים ריאליים של מתן גזרים יוכלו לייצב את מסלול העלייה בעבודת חרדים וליצור תשתית לצמיחתו בעתיד

התכנית עשויה להגביר את הכדאיות של האוכלוסייה החרדית לפנות ללימודים אקדמאיים ולהגביר את כניסתם למעגל התעסוקה

אין פתרון אחד למצוקת הדיור החרדית בדמות עיר או שכונה מעורבת. בכדי לספק את צרכי החברה החרדית והחברה הישראלית כולה, יש להציג מגוון פתרונות משולבים- במרכז ובפריפריה, בערים מעורבות ובערים נפרדות.

לפי נתוני מדד הדמוקרטיה לשנת 2016, החרדים הם ישראלים הגאים במדינה ומרגישים חלק ממנה. עם זאת, בקרב רוב החרדים קיימות בעיות בהפנמת הערכים הדמוקרטים וקבלת המיעוט הערבי.

 

פרק חמישי מתוך חמישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

פרק ראשון מתוך חמישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

פרק שלישי מתוך חמישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

פרק שני מתוך חמישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

על היוזמות והמרחבים בהם פועלים המנהיגים האזרחים החרדיים, בין ביקורת על פניה של החברה החרדית לבין רקימת חזון עתידי לקהילה וניסיונות להגשמתו

  • שידור חי

אירוע השקת תכנית אב להעסקת חרדים, שנכתבה ע"י צוות מומחים והוגשה למשרדי הממשלה העוסקים בכך.

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
default

הכנס יעסוק במעמדה של האישה החרדית בתוך המכלול החברתי שמייצרות שלוש זירות אלו, כיצד תופסות הנשים החרדיות את תפקידן בשלוש הזירות הנתונות, כיצד בא לידי ביטוי מערך הדילמות, הקשיים והאתגרים בכל אחת מהזירות וכיצד משתנה בהן מעמדן.

שולחן עגול שעסק במגמה של היחלשות המנהיגות הרבנית הריכוזית ובקושי של ציבור רחב להכתיר "גדול דור" אחד שלפיו יישק דבר. הדיון התקיים לאחר לכתו של מר"ן.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל

שולחן עגול שעסק בפעילות המפלגות הדתיות והחרדיות לצד הגידול במספר חברי הכנסת הדתיים הנבחרים מטעם המפלגות הלא מגזריות. הדיון בחן את התחרות קשה על הקול הדתי ועל הקול החרדי בין שני סוגי המפלגות.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל
default

שולחן עגול שנערך בתקופת פעילותה של הועדה לקידום השוויון בנטל ובחן את החלופות השונות לגיוס חרדים מתוך התחשבות בשיקולי חברה, כלכלה, ביטחון ומשפט.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל

 

ראשי הסדנה: ד"ר לי כהנר, ד"ר חיים זיכרמן וד"ר ניסים ליאון

קבוצת מחקר שפעלה במסגרת תוכנית ובחנה את התפתחותו של מעמד ביניים חרדי כיום ואת התנאים לשגשוגו. הקבוצה העמיקה את הדיון אודות מעמד הביניים החרדי, מתוך תפיסה רב-תחומית ובינתחומית, במטרה לקדם את פיתוחו ושגשוגו כמנוף שעשוי להשפיע על החברה החרדית כולה. תוצרים מתוך עבודת הקבוצה ראה אור בכרך של כתב העת "תרבות דמוקרטית" שהוקדש לסוגיה זו.

עורכת ומנחת הסדרה: ד"ר לי כהנר

סדרת תכניות העוסקת בנשים בחברה החרדית ומציגה תהליכים היסטוריים שעומדים מאחורי בניית מעמדה של האישה החרדית במשפחה ובחברה, מתחקה על תהליכי הקמתו, ולעתים פירוקו, של התא המשפחתי החרדי; עורכת היכרות עם מערכת החינוך החרדית לבנות; מציגה את כניסתן של נשים חרדיות להשכלה הגבוהה ולשוק העבודה; ומאפיינת את תרבות הפנאי והטיפוח הנשי החרדי. הסדרה גם עוסקת בתמורות ובשינויים שעוברים על החברה החרדית ועל נשות החברה החרדית בתוכה.

לעמוד הסדרה