חרדים

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא חרדים

מאמרים

מאמר דעה

ניצחון או כישלון? תלוי בעיני המתבונן

צעד קדימה, שניים אחורה: על אף ההישג בבחירות, ההתנהלות הפוליטית של המפלגות החרדיות וקשירת גורלן לזה של בנימין נתניהו והליכוד, תקעו לחרדים מקל בגלגלים. משקלן כבר אינו כזה של ממליכי מלכים, אלא יותר של גלגל חמישי

בלוג סיווג ביטחוני

שירות חרדים בצה"ל - המערכה הבלתי גמורה

המתח שעומד במחלוקת בין הגישות "גיוס לכל" ו"פטור לכל", הוא זה שבין השאיפה לשוויון לבין ריאליזם פוליטי-חברתי. מצד אחד שוויון אזרחי ומצד שני, התנגדות החברה החרדית לגיוס מעורר קשיים מעשיים ששום חוק גיוס, גם אם יתקבל ברוב מוחץ של חברי כנסת לא יוכל לשנות

מאמר דעה

צרת רבים, חצי נחמה?

הסולידריות החברתית בציבור החרדי מסייעת להם לשמור על הלכידות בינם לבין עצמם, אך גם עושה להם שירות דב בכך שהיא מבדלת אותם משאר החברה הישראלית, מגביהה ומשמרת את החומות סביבה

מאמר דעה

שוויון אמיתי בנטל

הדרך לשוויון בנטל עוברת לא רק בהגדלת מספר החרדים המתגייסים לצה"ל, אלא גם ברפורמה ביחס לכלל המשרתים. קיצור משך השירות ותקצוב נכון ויעיל יותר של המשרתים ביחידות השונות, יכולים להוביל לחוק גיוס חדש שייטיב עם כולם, גם עם הציבור החרדי

סקירה

המפלגות החרדיות בישראל- מה צופן העתיד?

כיצד השיגו המפלגות החרדיות את כוחן, ומה תהיה השפעתן בעשורים הקרובים? קצב הגידול הדמוגרפי אמנם משחק תפקיד חשוב, אך עם זאת, ישנם גם שינויים בדפוסי ההצבעה בקרב החרדים, שמעלים סימני שאלה רבים אודות עתידן וכוחן של המפלגות החרדיות בישראל

חוות דעת

מתווה המכון הישראלי לדמוקרטיה לגיוס חרדים

הצעת משרד הביטחון לגיוס חרדים אינה נותנת מענה מספק לשימור מודל צבא העם, החותר לשוויון מלא בין כלל קבוצות החברה הישראלית. המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע מתווה שיתרום לשירות חרדים צעירים שיבטיח גם כניסה לתעסוקה איכותית לשוק העבודה

נגן
סדרת "מחקר בדקה"

משבר הדיור מגיע גם לחרדים

כיצד מצליח זוג חרדי עם משכורת ממוצעת של 12,000 ש"ח לרכוש דירה? החרדים מוכנים להתפשר על דירות קטנות, ישנות ומרוחקות מהמרכז, ורובם נעזרים בהלוואות עד גובה הנכס כולו. ד"ר איתן רגב מסביר מהן הדרכים בהן ניתן להיערך ולמנוע את המשבר בשוק הדיור החרדי

מאמר דעה

האנטומיה של הוויכוח על חוק הגיוס

הכוונה ללכת לבחירות נוספות היא רק פלסטר לפצע הפתוח שמלווה את המדינה כבר כמה עשורים. משבר חוק הגיוס, שהוביל להקדמת הבחירות ועלול לסחוב אותנו למערכת בחירות נוספת, הוא דוגמה לכשל הפוליטי בטיפול בבעיות היסוד של המדינה

נגן
סדרת "מחקר בדקה"

חוק הגיוס מסכן את ביטחון המדינה

חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית הוא בלתי מספק, לא שוויוני ואף מסוכן לביטחון המדינה. אם לא יעבור שינויים דרסטיים שיעודדו את החרדים לשירות משמעותי בצבא, הוא עלול להגדיל את אי השוויון בין הצעירים בישראל ולהביא לסופו של צה"ל כצבא העם

מאמר דעה

קולות החרדים

הישגן של המפלגות החרדיות בבחירות יכול להיות מוסבר באמצעות הגידול הדמוגרפי הטבעי, אך גם פרישת אלי ישי מהמרוץ והמספר הגדול יחסית של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה תרמו לכך. יותר מכל, נראה כי הבוחר החרדי נשאר נאמן למפלגות החרדיות

מאמר דעה

התחזית לבחירות הקרובות: מונופול החרדים בדת ומדינה ינצח גם הפעם

בעוד שרוב בוחרי המפלגות החרדיות אומרים שסוגיות דת ומדינה הן החשובות לו ביותר, מצביעי שאר המפלגות - חילונים ודתיים לאומיים כאחד - כמעט ואינם מייחסים לנושא חשיבות בבואם לקלפי. כדי להביא לשינוי במונופול החרדים בנושאי דת ומדינה, על הציבור לדרוש מנבחריו לשים את נושאי הדת והמדינה בראש מעייניהם, כבר במערכת הבחירות הנוכחית

מאמר דעה

כרטיס הכניסה לישראליות

השירות הצבאי, שנתפס בעיני החרדים כאחד מהאיומים המרכזיים על אורח חייה, הופך בשנים האחרונות למסלול אטרקטיבי למדי, בעיקר משיקולים כלכליים ותעסוקתיים. ואולם, תוך כדי השירות הם מגלים גם את ההיבט החברתי, הזהותי, האזרחי והחשוב ביותר – הישראלי, שבו

סקירה

הפוליטיקה החרדית - קווים לדמותה

למרות היותם גוש עם לא מעט כוח בכנסת ובממשלה, מוצאים עצמם החרדים לא פעם בעימותים בין-מפלגתיים על בסיס זהות ושיוך לזרמים. איחוד פנים-חרדי לא נראה באופק ואף מתרחק ככל שהחברה החרדית הולכת ומשתנה, ובינתיים כל מפלגה בנפרד מנסה למשוך קולות שישאירו אותה מעל אחוז החסימה

מאמר דעה

האטה בשילוב חרדים בחברה

הקואליציה בכנסת היוצאת לא תרמה רבות לשילוב חרדים בתעסוקה ועיקר ההישגים שאנו רואים הינם תוצאה של חקיקה ומדיניות קודמת. בלא שינוי מדיניות, נראה בעתיד הקרוב עלייה מחודשת בשיעורי העוני במגזר החרדי, פגיעה בשגשוג של כלל המשק והעמקת השסע החרדי-חילוני בחברה הישראלית. הגיע זמן בחירות

הודעה לעיתונות

בלימת מתווה הגיוס הנוכחי הוא צעד נכון

המניעים האמתיים לתיקון המתווה צריכים להתבסס על שיקולים ביטחוניים, כלכליים וערכיים ולא על ניסיונות להשפעה על מועד הבחירות

נגן
הודעה לעיתונות

כל מה שצריך לדעת על החברה החרדית בישראל

שנתון החברה החרדית 2018 של המכון הישראלי לדמוקרטיה: עלייה של 21% בלומדים בישיבות בתוך 3 שנים; האטה בכניסת החרדים לתעסוקה ולאקדמיה; החרדים קונים דירות להשקעה ושוכרים דירות באזורי הביקוש החרדיים

אוכלוסייה

פרק ראשון מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

חינוך

פרק שני מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

רווחה ורמת חיים

פרק שלישי מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

תעסוקה

פרק רביעי מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

בלוג סיווג ביטחוני

מבחן באזרחות

יותר ויותר חרדים מתגייסים לצבא ממניעים אישיים כלכליים ומקצועיים, כשהשירות הצבאי נתפס כמעין 'כרטיס כניסה' לחברה הישראלית ולשוק העבודה, אך מוצאים שם גם את הרכיב הזהותי והאזרחי המחבר אותם למדינה ולערכיה, והזדהות עם אזרחיה הלא-חרדים

מאמר דעה

האתגר: יהדות ישראלית

החברה החרדית עוברת תהליך ישראליזציה, אך ההשפעה אינה יכולה להיות חד צדדית בלבד. על הדור שלנו מוטלת האחריות לאחד בין שני הציבורים הללו, זה הדתי וזה הישראלי, וליצור זהות אחידה – יהודית ישראלית

מאמר דעה

ההכרעה הערכית בשילוב חרדים באקדמיה

בעוד חלק מהקהילות החרדיות מאפשרות פתיחות מסוימת, חלקן האחר נשאר נאמן לערכים שמרניים. כשפחות ממחצית מהחרדים חשופים לאינטרנט – וברור שהם אלו המשתייכים לחלקים הליברליים יותר בקהילה – ההסתמכות על מדגם אינטרנטי לחקר יחסם להפרדה מגדרית במסגרות אקדמיות לוקה בחסר. ד"ר אסף מלחי משיב למאמרה של ד"ר נטע ברק-קורן, שביקרה את מחקרו על חרדים באקדמיה

נגן
קמפיין

הפרדה עדתית בחברה החרדית - מדוע חשוב לשמור על מעמד בית המשפט העליון?

השד העדתי עדיין חי וקיים. אפליה עדתית במוסדות החינוך הייתה דבר שבשגרה בקרב החברה החרדית, עד שהגיעה פסיקת בג"ץ, שקבעה כי ההפרדה העדתית נוגדת לערכי כבוד האדם, הזכות השוויון והזכות לחינוך וכי אלו אינם ניתנים לערעור

נגן
סדרת "מחקר בדקה"

חרדים לשירות האזרחי?

עשור להקמת השירות האזרחי לציבור החרדי, הגיע הזמן לשאול: האם שילוב החרדים בשירות האזרחי יעיל? עם פחות ממחצית מבוגרי השירות האזרחי שמשתלבים לאחר מכן בשוק העבודה, נראה כי התוכנית אינה משיגה את מטרותיה

נגן
סדרת "מחקר בדקה"

ארבעה גוונים של שחור

החברה החרדית בישראל עשויה להיראות לעומד מבחוץ כגוש אחיד ומלוכד. ואולם, גם בתוך המגזר ישנו מנעד רחב הנע בין שמרנות למודרניות. ד"ר לי כהנר חושפת את עולמם של החרדים המודרניים, וממליצה למדינה לתקצב ולעודד את השתלבותן של קבוצות אלו בחברה הישראלית

נגן
פרלמנט

כוחן של המפלגות החרדיות

המפלגות החרדיות הן הקבוצה שמצליחה יותר מכלל המפלגות המיוצגות ברמה הארצית בשלטון המקומי. לא רק שמספר הנציגים החרדים במועצות הערים ברשויות המקומיות הוא הגבוה ביותר, הן גם פועלות במגוון רחב של ערים ולא רק בערים החרדיות. למרות השינויים המסתמנים בבחירות הקרובות שעשויים להביא לירידת כוחן עקב פיצולים והמשבר במפלגת ש"ס, נראה שלמפלגות הארציות הגדולות בהחלט יש מה ללמוד.

חוות דעת

הצעה לתיקון מתווה הגיוס לחרדים

המצב הנוכחי, שסביר שלא ישתנה בתקופה הקרובה, מתיימר לשמר את מודל "צבא העם" - אך עושה זאת תוך ערעור היסודות עליהם עומד מודל זה. השאלה האמתית העומדת בפני הכנסת בשעה זו, אם כן, היא מידת יכולתה של מדינת ישראל לשמר את מודל הגיוס שהווה את הערובה לביטחונה בשבעים השנים האחרונות

נגן
מדד השלום

63% מהציבור: לגייס בני ישיבות‎

סקר "מדד השלום" מצביע על תמיכה רחבה בציבור הכללי בגיוס חובה לחרדים. קרוב למחצית מהישראלים תומכים במתווה שיגייס את בני הישיבות בגיל 18, ויאפשר רק למספר מצומצם מהם להישאר וללמוד. וגם: מה חשבו על טענות שרה נתניהו בפרשת המעונות וטיפול צה"ל בטרור העפיפונים?

מאמר דעה

על ההפרדה

 מה קורה עם אוכלוסיות וקהילות אשר בכוונת מכוון אינן מעוניינות להיטמע בקבוצת הרוב? האם זו הפרדה מגדרית? האם ניתן ורצוי לכפות על אוכלוסיות וציבורים שלמים לימודים גבוהים או לימודים אחרים ללא הפרדה מגדרית המייחדת ומאפיינת ציבור מסוים? 

מאמר דעה

מתווה הגיוס- הולכים בדרך הקלה אל האי שוויון

מדוע הקנס על אי עמידה בגיוס צריך להיות מושת על אברך כולל בן 40 שאיננו נדרש לשירות? ולחלופין, מדוע שקנס שרובו יופעל על אברכים מבוגרים יגביר את המוטיבציה לשירות אצל הצעירים? מתי אנו רוצים שהם יצאו להכשרה מקצועית או לתעסוקה? האם התועלת המשקית והתועלת לפרט החרדי הטמונה בצעד זה איננה ברורה?

מאמר דעה

התפר הרגיש ואיחויו

ברור מדוע בג"ץ דן בנושא גיוס חרדים לא פחות מעשר פעמים. ממשלות נפלו, מאות אלפים הפגינו, ושני חוקים של הכנסת בוטלו בגין המחלוקת על הגיוס. והנה, השבוע, משרד הביטחון הגיש הצעה חדשה למתווה חוק גיוס שאמורה להידון בכנסת. האם ההצעה מצליחה לאזן בין האינטרסים והערכים המתנגשים?

מאמר דעה

האם צבא העם במסלול התרסקות?

איך הגענו למצב, שמחצית מהישראלים בגיל הגיוס, אינם משרתים בצה"ל? עקב הגידול הדמוגרפי במספר החרדים, שיעור הלא משרתים עתיד לגדול ואנו לא רחוקים מהיום שבו למרות חוק גיוס חובה, רוב אזרחי ישראל לא יתגייסו לשירות צבאי

מאמר דעה

משבר אמיתי או תירוץ?

אינך צריך להיות אדמו"ר, גם לא תלמיד חכם, כדי לדעת בוודאות שחוק הגיוס במתכונת שדורשים החרדים לא יעבור. אם כן מדוע הם מבקשים את מה שאין סיכוי שיקבלו?

נגן
מאמר דעה

העדפה מתקנת לחרדים - צדק ולא צדקה

החלטת ממשלה שהתקבלה לאחרונה תאפשר לחרדים להשתלב ביתר קלות בשירות המדינה. ההחלטה קובעת כי האוכלוסייה החרדית תהיה אחת מהאוכלוסיות המיוחדות הזכאיות להעדפה מתקנת וייצוג הולם בשירות המדינה. בעקבות כך, הושמעו טענות לגבי אי-כשירותם של חרדים לשירות המדינה, לנוכח היעדר השכלת יסוד וכן עולה שוב הצורך "להגמיש" את הקריטריונים עבורם. זו תהיה טעות קשה

מאמר דעה

מה עובר על החברה החרדית?

החברה החרדית צועדת לעתיד ישראלי יותר, מודרני יותר, ובמקביל שומרת על המובלעת החרדית. תהליכי השילוב המהירים, הם תוצאה של עלייה במחירי הדיור וביוקר המחיה, חדירת האינטרנט ושינויים בשוק העבודה המחייבים התמקצעות ואקדמיזציה

מאמר דעה

הקופסה השחורה: מיהם החרדים?

הרב שטיינמן זצ"ל, שהובא לקבורה החודש בגיל 104, הנהיג קהילה מהצעירות בעולם: מחצית החרדים נולדו במאה העשרים ואחת. היחס כלפיהם הוא סטריאוטיפי, וסטריאוטיפים – חיוביים או שליליים - הם מכשלה לפיתוח שותפות בין החרדים לבין שאר הישראלים. לפיכך יש חשיבות גדולה לחשיפת העובדות על החרדים, כפי שנעשה בשנתון החברה החרדית בישראל 2017

נגן
מאמר דעה

הנשים החרדיות מובילות שינוי

הנשים החרדיות מתחתנות בגיל צעיר, ומנהלות משק בית בתנאים כלכליים לא פשוטים. אך במקביל יותר ממחציתן ניגשות לבגרות ושיעורי התעסוקה שלהן זינק תוך קצת יותר מעשור. מגמת הפתיחות לצד השימור, חייבת להיתמך במדיניות עדכנית של הממשלה

תעסוקה

פרק רביעי מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

אוכלוסייה

פרק ראשון מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

חינוך

פרק שני מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

רווחה ורמת חיים

פרק שלישי מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

מאמר דעה

גוונים של שתיקה

הרב אהרן לייב שטיינמן היה מנהיג המגזר הליטאי מאז פטירת קודמו, הרב יוסף שלום אלישיב (2012-1910), כחמש שנים קודם לכן. בזמנו, ניתחתי את ההתמודדות בין הרב שטיינמן לבין הרב אלישיב. ויש בין השניים הבדל מכריע: הרב אלישיב היה האיש של "האליטות הישנות" במגזר הליטאי ואילו הרב שטיינמן היה האיש של "האליטות החדשות". מיד אבהיר מדוע זה אכן הבדל מכריע לדעתי

מאמר דעה

רוח גדולה ולא גטו רוחני

לפני כעשרים שנה פרש הרב טאו מישיבת מרכז הרב יחד והקים את ישיבת 'הר המור'. הישיבה חרטה על דגלה את המאבק הלא מתפשר בתרבות המערב וכל מופע שלה בציבוריות הציונית דתית והישראלית. הגטואיזציה הרוחנית, האינטלקטואלית והיומיומית מבית מדרשם של הרב טאו ותלמידיו, זרה לרוח היהודית בכלל ולציונות הדתית בפרט

מאמר דעה

חילופי בהנהגה החרדית – שינויים בפתח?

הרב שטיינמן, מנהיג היהדות החרדית הליטאית, הלך לעולמו בגיל 104. בתקופת הנהגתו הקצרה, כשש שנים בלבד, עבר המגזר הליטאי תהליך מכאיב של פיצול ובו נטש הפלג המכונה "הירושלמי" את המחנה והקים עיתון ומוסדות משלו בראשות הרב אוירבך. עתה נשאלת השאלה - לאן מועדות פניו של הציבור הליטאי? 

מאמר דעה

כשפוליטיקה בוחשת בקמפוס

הפרדה בין המינים במרחב האקדמי עלולה לזלוג גם למרחבים אחרים כמו תחבורה ציבורית, מוסדות בריאות, מופעים ציבוריים, ובעצם כל מקום שבו כולנו מהלכים יחדיו

מאמר דעה

צבא העם מתחזק?

מי הם אותם צעירים המתגייסים לצה"ל ומה מביא אותם להתגייס? האם גיוס החרדים לצה"ל מסייע בהכרח לחיזוק 'צבא העם'?

נגן
מאמר דעה

ביחד ולחוד - כך יגורו החרדים ב-2040?

בעשורים הקרובים תתרחש עליה משמעותית בשיעור החרדים שיתגוררו בפריפריה הצפונית והדרומית בישראל. כיום, נשלט המרחב החרדי על ידי שתי ערי ראשה (בני ברק וירושלים) המצויות דווקא במרכז החברתי והפוליטי של מדינת ישראל. לכן, על המדינה להתחיל ולהיערך לפיזורם במרחב של מאות אלפי חרדים. בכדי שתהליך זה יקרה בהצלחה, יש ליצור תשתית מתאימה

מאמר דעה

מדינת הלאום של היהודים או מדינת החרדים?

יד ימין של ממשלת ישראל עסוקה בימים אלה בניסוח וגיבוש חוק לאום שתכליתו הגדרת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, תוך הדרת המיעוט הערבי. זאת בעוד שיד שמאל עוסקת בניתוק ובקריעה של קבוצות ומגזרים נרחבים השייכים לאותו לאום מבפנים ומבחוץ

מאמר דעה

איך גורמים לחרדים לצאת לעבוד?

צעדים ריאליים של מתן גזרים יוכלו לייצב את מסלול העלייה בעבודת חרדים וליצור תשתית לצמיחתו בעתיד

רווחה ורמת חיים

פרק שלישי מתוך חמישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

אוכלוסייה

פרק ראשון מתוך חמישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

מאמר דעה

צבא א', צבא ב'

מודל התמריצים המדודים לחיילים החרדים כבר הוכיח את עצמו, ולראיה העלייה המשמעותית בהיקפי גיוס החרדים בעשור האחרון. יש לשמור על האיזון בין המוטיבציה החברתית-ערכית והחומרית שמוצעים בהסדרי גיוס החרדים וזאת אף יכול לייצר הזדמנות להגברת השוויון לכלל המשרתים בצה"ל.

מאמר דעה

החרדים זקוקים למקומות עבודה איכותיים

אנו נמצאים בחלון הזדמנויות שבו מעצבי המדיניות רואים את החשיבות העליונה בקידום תעסוקה איכותית לחרדים. מנגד, צעירים ויזמים חרדים מסתערים על האפשרות לשילוב בין חרדיות וקריירה מוצלחת, תופעה שעד לאחרונה היתה נדירה. האם נדע לנצל את שעת הכושר?

מאמר דעה

החרדים והמשפט

השבוע נפל דבר בישראל: מונה השופט החרדי הראשון. לא מדובר בהצנחה סמלית מלמעלה אלא במינוי "רגיל" של חרדי מוכשר כשופט בערכאה נמוכה. לכאורה, עוד מינוי שגרתי; בפועל, הנפת דגל נוסף במהפכה הדרמטית העוברת על הציבור החרדי בישראל.

מאמר דעה

כנסת בורחת מאחריות

גיוס החרדים לצה"ל הוא לא רק ראוי אלא גם בר ביצוע, ללא מאבק תרבותי ודתי, ובלבד שהמערכת הפוליטית תפעל באופן חכם, שיאפשר לחרדים לבצע את השינוי ההיסטורי בקצב ובתנאים מתאימים. לכאורה התיקון הנוכחי לחוק מאפשר זאת, כיוון שהוא מקציב נצח של תשע שנים אך עם זאת הוא גם חדשות רעות.

מאמר דעה

הקטר החרדי עזב את התחנה

מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל אישרה את כהונתו של ח"כ הרב יעקב ליצמן כשר הבריאות לאחר 63 שנים שבהם לא כיהן בממשלה שר חרדי אשכנזי. זהו צעד סמלי המבטא שינוי שמתרחש זה מכבר בחברה החרדית ובמערכת הפוליטית שלה ובו תהליך מתקדם של שילובן בכלל החברה הישראלית, תוך שמירה על מאפייניהן הייחודיים.

מאמר דעה

מה ניתן לעשות לקידום תעסוקת חרדים?

קידום תעסוקה איכותית לחרדים מסמנת תפנית חשובה והיסטורית בתפיסת הפוליטיקאים החרדים להשתלבות החרדים בשוק העבודה. כדי לקדם מטרה זו, על הממשלה לקבוע יעדים לתעסוקת חרדים לעשור הקרוב, שיכללו התייחסות לא רק לעצם התעסוקה אלא גם לרמת ההכנסה.

חוות דעת

חרדים לשירות המדינה

נייר מדיניות זה דן בהעדפה מתקנת ככלי אפשרי לשילוב חרדים בשירות המדינה ובדרכי הפעולה הנגזרות מן השימוש בו. מחבריו ממליצים על העדפה מתקנת אך במישור המינהלי ולא בחקיקה ומציגים תוכנית מקיפה להרחבת הנגישות של אוכלוסיה חרדית לעבודה בשירות המדינה. 

מאמר דעה

נשף מסכות

היום, ראש חודש אדר בו שרים "ונהפוך הוא", יוצאת הקהילה החרדית יוצאת היום מהגטו אל כיכר העיר הישראלית בהפגנת כוח, שכן החוק המוצע לשוויון בנטל הוא היפוכו של החוק הרצוי ומחריף את אי השוויון.

מאמר דעה

מעשה בלעם בכנסת

בג"ץ הוא שחקן מרכזי בסוגיית גיוס החרדים והוא שהכריח את הכנסת לחוקק את החוק לשוויון בנטל עליו עומלת ועדת שקד בימים אלה. אך החוק המתגבש מסתמן כבעייתי ונשאלת השאלה - האם הכנסת עומדת לחוקק חוק שיכריח את בג"ץ לבטל אותו?

סקירה

צה"ל והחרדים - תמונת מצב

נכון לשנת 2013, מרבית החרדים אינם משרתים בצה"ל או בשירות האזרחי, והם דוחים את שירותם כל זמן שתורתם אומנותם. עם זאת, סוגיית אי גיוסם של בני הישיבות הפכה בעשור האחרון מסוגיה השנויה במחלוקת עתיקת יומין, לאחת הבוערות בחברה הישראלית. ברשימה קצרה זו אבקש לעמוד על הטעמים העקרוניים לפיהם נמנעת החברה החרדית מלהתגייס, ועל התמורות המתרחשות בזירה זו במהלך השנים האחרונות.

מאמר דעה

שוויון עכשיו?!

בוועדת שקד מונחות שתי הצעות: האחת, מבקשת לאיים על החרדים בסנקציות פליליות אם לא יעמדו ביעדי הגיוס. השנייה, מבקשת לעודד את הגיוס באמצעות מערך של תמריצים כלכליים (חיוביים ושליליים). מי צודק? 

מאמר דעה

אייזק ניוטון והחרדים

על הכנסת להתעשת. אסור לה לוותר על השגת היעד של קידום השוויון בנטל, אך עליה לעשות זאת שלא באמצעות סנקציות פליליות, שנזקן גדול מתועלתן. חשוב לדרבן את מגמות השינוי בקהילה החרדית באמצעות הפעלת מנגנונים כלכליים ותוך שמירה על כבוד האדם החרדי וקהילתו. לא צריך להיות ניוטון כדי להבין זאת. 

מאמר דעה

אמרנו לכם!

שלוש מפלגות חרדיות-אשכנזיות רצו למועצת עיריית ירושלים. תוצאות הבחירות היו: "אגודת ישראל דגל התורה" זכתה ב-8 מנדטים במועצת העיר, "בני תורה" – במנדט אחד, "טוב" – אף לא במנדט אחד. אלה הן חדשות רעות לכל מי שעוקב אחר תהליכי ההיפתחות בתוך הציבור החרדי. 

מאמר דעה

השתלבות או התבדלות?

על המדינה לאמץ מדיניות ציבורית אחראית בהקצאת המשאבים הלאומיים ללימוד תורה. שימוש נבון בהם, כתמריץ שלילי וגם חיובי, יביא את ההנהגה החרדית להבנה שהדרך להבטחת קיום מכובד של חברת הלומדים תלויה בהחלטותיה. 

מאמר דעה

תפיסת החוק בקרב הציבור החרדי: שני אירועים המלמדים זה על זה

שני האירועים האחד הרחצה באנדרטת המסוקים והשני השלכת אבנים על אוטובוס אגד יכולים להאיר תופעה תרבותית עמוקה, הקשורה למאפיינים הסוציולוגיים של תפיסת החוק בקרב הציבור החרדי. מהי האמת על פי תפיסה זו וכיצד יש לממשה?

מאמר דעה

פוליטיקה חדשה במבחן

המושב הנוכחי של הכנסת מסתיים בעוד כשבועיים. מלחששים שמאחורי הקלעים מתנהל מאבק בשאלה האם יש לחוקק את חוק הגיוס לחרדים במחטף מהיר או שמא יידחה המהלך למושב הבא. לכאורה זוהי שאלה טכנית; בפועל זהו מבחן אמיתי, חשוב ביותר, למידת הכנות של המצהירים על רצונם ומחויבותם לפוליטיקה חדשה. 

מאמר דעה

כן להשתלבות, לא לחינוך מחדש

בפן החיצוני, הציבור החילוני אינו מוכן לקבל עוד את ההתנהלות החרדית. הדרישה לשוויון בנטל איננה אלא סימפטום למחאה כנגד ההתבדלות של הציבור החרדי שאינו משחק את המשחק הישראלי. לראשונה זה שלושה דורות, ההנהגה החרדית מוצאת את עצמה לכודה בתנועת מלקחיים, פנימית וחיצונית. נדרש שינוי. 

מאמר דעה

על הנפת הגרזן

ברחוב החרדי מתחולל מאבק שליטה בין קבוצת רוב מתונה לקבוצת מיעוט קנאית סביב שאלת ההשתלבות בחברה הישראלית. אף שמדובר במאבק פנימי, קברניטי המדינה מתנהלים בעיוורון חברתי שדוחף את הרוב החרדי המתון לזרועות הקנאים.

מאמר דעה

היהדות כתנועת מרי?

הרב לאו מותח קו ישיר ממרד בר-כוכבא, דרך מרד גטו וורשה ועד למלחמת ששת הימים, ועומד על הפער שבין תרבות המרד הישראלית - ציונית לבין התרבות החרדית.

מאמר דעה

החרדים והישראלים

"אסור לנצח את החרדים ואסור לתת להם לנצח. הגיע רגע האמת. אם נניח לשיח השנאה ולבריחה מהחלטות להכתיב את הדרך - אין לנו עתיד. אם לא נשלב זרועות עם הציבור החרדי הענקי - יתפורר הבית היהודי תוך דור. נדרש ואפשרי פתרון רגיש שמתחשב בציפור הנפש של שני הצדדים בדרך ממצעת.." מאמר דעה על אחד השברים הבולטים בחברה הישראלית: השוויון בנטל.

מאמר דעה

ברית מתונים / טור הנדסי קטסטרופלי

"הגיעה העת לכריתת ברית היסטורית בין המתונים בשני המחנות. אסור להקשיב לשיח השנאה המתייג את החרדים כטפילים ונבערים מחד, ואת החילונים כשונאי דת ועוכרי היהדות מאידך. זה הזמן לפוליטיקה אחראית שרואה בגיוס החרדים - תוך התחשבות בציפור נפשם - שני צדדים חיוניים של אותה מטבע לאומית.

מאמר דעה

למה יאיר לפיד צריך לדאוג לזכויות החרדים?

תוצאות הבחירות לכנסת התשע-עשרה משקפות שוב את פלגנותהּ של החברה הישראלית. לנוכח זאת, תפקידן של המפלגות הוא למתן את הקיטוב ולא להחריפו. הנטייה של מפלגות מסוימות להקצין את השיח, לכפות על המיעוט את הכרעת הרוב מבלי להתחשב בזכויותיו, והפסילה מראש של אפשרות שיתוף פעולה עם מפלגות מסוימות שוברות, את הכלים במשחק הדמוקרטי.

מאמר דעה

שוויון בנטל וחיזוק לומדי התורה

בחירות 2013 הפכו את ה"שוויון בנטל' לצו השעה, כשהכול מבינים שתביעה זו מופנית בעיקר כלפי הציבור החרדי: שוויון בנטל הצבאי, וחשוב מכך, שוויון בנטל הכלכלי, קרי השתלבות במעגל התעסוקה.

מאמר דעה

קואליציה של תקווה

לאחר הבחירות, ולקראת המשא ומתן הקואליציוני, חשוב להכיר בתוצאה המרכזית של המערכה: לפנינו הזדמנות ייחודית לשינוי פני המדינה כך שתהיה, בו זמנית, יהודית יותר ודמוקרטית יותר. 

מאמר דעה

שובו של הקיטוב

מזה כמה עשורים, ייצוגה של יהדות התורה ושל קודמתה ההיסטורית, אגודת ישראל, היה חידה בעיני המומחים: כיצד ייתכן שהמגזר החרדי גדל בשיעור גבוה כל כך, ואילו המפלגה המייצגת אותו גדלה בשיעור נמוך כל כך?

סדרת סקר "בקטנה"

עמדות הציבור בסוגיית גיוס בני הישיבות

במהלך השנים בדקו סקרי מרכז גוטמן את עמדות הציבור הישראלי בסוגיית גיוס בני הישיבות לשירות צבאי. במסמך זה נציג את העמדות הללו, ונראה כיצד מאפיינים סוציו-דמוגרפיים מסוימים של המשיבים משפיעים על נטייתם להתנגד לגיוס בני ישיבות או לתמוך בו. לבסוף גם נסקור את עמדות הציבור לגבי הפרדה בין חיילים לחיילות בצה"ל כחלק מדרישותיהם של גורמים דתיים וחרדיים.

מאמר דעה

דחיית גיוס לתלמידי ישיבות "שתורתם אומנותם" - מתווה לפתרון

הסדר "תורתו אומנותו" עומד בפני שינוי משמעותי, אותו יש לתכנן עם המגזר החרדי כדי ליצור תהליך שימשיך את השינוי שיצר חוק טל. אם יוחלט על מגבלות מספריות להסדר, עליהן להיות כאלה שיאפשרו את המשכו הטבעי של התהליך שנוצר בעקבות החוק, באופן שימנע הגעה לנקודת שבר של תלמידי ישיבות המבקשים ללמוד ונדרשים להפסיק את לימודיהם התורניים.

מאמר דעה

אל תפסיקו את גיוס החרדים

הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל התפוצצה בקול רעש גדול, והאכזבה הציבורית מובנת. מעמד הביניים הישראלי, הנשחק תחת נטל החובות האזרחיות, רואה בדאגה את הימנעותן של קבוצות המיעוט מלשאת את האלונקה כתף אל כתף.

מאמר דעה

לגייס את החרדים ולקצר את שירות החובה

הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל התפוצצה בקול רעש גדול, והאכזבה הציבורית מובנת. מעמד הביניים הישראלי, הנשחק תחת נטל החובות האזרחיות, רואה בדאגה את הימנעותן של קבוצות המיעוט מלשאת את האלונקה כתף אל כתף. 

האביב הליטאי

אם היה עוד מישהו זקוק להוכחות בדבר הפער התודעתי בין העולם החרדי ובין "שאר העולם", באה פרשת המהפך בעיתון הליטאי יתד נאמן וסיפקה את המבוקש. העיתון - שנחשב אחד מבסיסי הכוח של העמדה החרדית השמרנית - עבר מהפכה רבתי ונפל לידיהם של בעלי הקו המתון. כבר כמה שבועות שהדרמה סביב העיתון מסעירה ומטלטלת את העולם החרדי. 

מאמר דעה

אחריות שיפוטית במיטבה

מתברר שבית המשפט העליון הוא שק חבטות מצוין. מה שלא יעשה – יהיה מי שישגר לעברו בעיטה. מי שבוחן במבחן התוצאה את התנהלותו של בית המשפט בפרשת גיוס החרדים לצבא חייב להודות שאלמלא מהלכיו של בית המשפט, לא היה ככל הנראה שינוי חיובי בנושא זה. בית המשפט משמש בחברה הישראלית כזרז לשינויים חברתיים.

מאמר דעה

הטלטלה שלאחר טל

פסיקת בג"ץ המבטלת את חוק טל, עלולה להתברר כמשגה היסטורי: היא עלולה להפוך את מגמת ההשתלבות ולקפד את ראשם של ניצני השינוי. יש להצטער על שבג"ץ, המתאפק שלושים שנה בסוגיה זו, לא היה מוכן להמתין עוד מעט עד להבשלת התהליך החברתי.

מאמר דעה

"הדרת נשים" – הפמיניזם כמנצח העצוב

במאמר זה מבקשת רונית עיר שי לחרוג בדיון ממסגרת הדיון ה"תקין פוליטית", ומאתגרת את עצם המושג "זכות לרב-תרבותיות" משום שמדובר תמיד בזכות לתרבות שעוצבה בידי החזקים . החוקרת דנה במושג צניעות ובשיח אודותיו וקוראת להתייחס לשיח הפמניסטי אשר מבקש ליצור צניעות במובן עמוק, מכבד והדדי יותר.

מאמר דעה

שנאה וחוסן לאומי

סדר היום הישראלי מציג תמונה מעוותת של המציאות המתמקדת בקבוצות שוליים - סיקריקים, נערי גבעות ושמאל פוסט-ציוני. ידידיה שטרן סבור כי כדי שיהיה לנו עתיד משותף עלינו להרחיק את עצמנו משיח השנאה ולהוקיע את קבוצות השוליים.

מאמר דעה

הדרת נשים והריבונות

הדרת נשים היא פרקטיקה שכיחה בכל מקום: מהאקדמיה הליבראלית ועד לשוק העבודה הקפיטליסטי. ואולם, המדירים ה"רגילים" אינם גאים במעשיהם ומשתדלים להכחיש אותם. מנגד, הדרת נשים על רקע דתי גורסת הדרה לכתחילה. כביכול, נשים הן מכשול, דבר עבירה, ולכן יש לצמצם נוכחותן ברשות הרבים. טיעוני כזב אלו הפכו להיות תוקפניים במיוחד באחרונה. מדוע?

מאמר דעה

הכר את תרבות השונה ממך

נאומה של רבקי לרנר, סטודנטית בקמפוס החרדי בקריה האקדמית קרית אונו, על פתיחות חברתית והכרת השונה נבחר על ידי השופטים כאחד מעשרת הנאומים הטובים שיעלו לשלב חצי הגמר בתחרות הנאומים לסטודנטים 2011, שנושאה השנה: כיצד בונים סולידריות בחברה מגוונת ושסועה. מסיבות אמוניות גב' לרנר לא יכולה להשתתף בתחרות, מובאים בזאת מכתב פרישתה מן התחרות ונאומה המקורי.

סקירה

מה בין מכתב הרבנים ובין ההלכה

מכתב הרבנים אוסר למכור או להשכיר דירות לנכרים בישראל ומסתמך לשם כך על שני איסורים מהתורה. אליעזר חדד מבקר את יצירת הקשר בסוגיה זו בין האיסור לבין ההלכה וטוען שנדמה כי המגמתיות שבמכתב פוגעת בהלכה, שהיא – דווקא – קשובה למורכבות של המציאות. קראו את מאמרו.
עוד על נושא זה בכנס מכתב הרבנים – ערעור החברה והדמוקרטיה?, ב-18 בינואר 2011.

שירות אזרחי לאומי לחרדים

באחרונה קיים המכון כנס בנושא החרדים בחברה הישראלית. ד"ר ראובן גל, לשעבר ראש מִנהלת השירות האזרחי-לאומי ועמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן, הטכניון, התייחס בדיון אל השירות האזרחי ואל השירות הלאומי כמנופים להשתלבות האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה הישראלי. קראו את עיקרי דבריו.

מאמר דעה

זה הזמן להעדפה מתקנת

כבר שנים שנושא החרדים אינו בוער כל כך במישור הפוליטי, המשפטי והתקשורתי כאחד ולכן זו השעה לקדם הצעת חוק ממשלתית שתקדם העסקת חרדים במגזר הציבורי. קראו את מאמר הדעה.

מהפכת ההשכלה האקדמית בחברה החרדית

בתאריך 13 באוקטובר 2010 קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה כנס בנושא חרדים בחברה משתנה - כלכלה, תעסוקה וצבא. לפניכם עיקרי הרצאתו של עו"ד אריאל דרעי, מנכ"ל המכללה החרדית ירושלים, במסגרת כינוס זה.

הרצאה

האומנם העבר אין?

בתאריך 13 באוקטובר 2010, קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה כנס בנושא חרדים בחברה משתנה - כלכלה, תעסוקה וצבא. לפניכם עיקרי הרצאתו של פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן במסגרת כינוס זה.

הרצאה

האם יש מפנה כלכלי ותעסוקתי בחברה החרדית?

בתאריך 13 באוקטובר 2010 קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה כנס בנושא חרדים בחברה משתנה - כלכלה, תעסוקה וצבא. לפניכם עיקרי הרצאתו של ד"ר מומי דהן, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומרצה בכיר בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת כינוס זה.

מאמר דעה

טרגדיה של טעויות

גם מי שחולק על התנהלות בית המשפט בעניין פרשת עמנואל צריך להכיר בכך שאת החלטות בית המשפט הישראלי חובה לכבד. ידידיה שטרן מבקש לבדוק כיצד סכסוך נקודתי הפך לסכסוך עקרוני על דת ומדינה.

מאמר דעה

גבולות מדינת הרווחה

הפסיקה של בג"ץ לפיה יש להפסיק את גמלת הבטחת הכנסה לאברכי כוללים היא לבנה חשובה בהגנה על מדינת הרווחה בישראל. פסיקה זו צריכה לשמח את כל אותם ישראלים שחפצים בהגדלת נדיבות הסיוע לחלש בישראל. 

מאמר דעה

בין הלב והליבה

לאחרונה הוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק עתירה שבה נדרש בית המשפט להורות על הפסקת תקצוב המוסדות שאינם מלמדים את לימודי הליבה. העתירה הוגשה בשל חקיקתו של חוק עוקף בג"ץ משנת 2008 שמאפשר למוסדות החרדיים לפעול ללא פיקוח של משרד החינוך על התוכן הנלמד. לדעת העותרים, חוק זה אינו חוקתי בשל פגיעתו בזכויות האדם של הציבור החרדי, ועל בית המשפט להכריז על בטלותו. 

מאמר דעה

חרדים לחרדים

כתבות ענק מבשרות כמעט בלא הרף על השבר התעסוקתי במגזר החרדי. ואולם – לפחות על פי דעתו של חיים זיכרמן – באוכלוסייה החרדית מתחוללת מהפכה של ממש. מעידים על כך, בין השאר, שיעורי הצמיחה האקדמית העצומים בציבור החרדי. ולכן, מציע זיכרמן, כל שנדרש כעת מן החברה הישראלית הוא לפתוח את הדלת לפני אוכלוסייה זו להשתלבות. השנה יקדיש פורום קיסריה מושב שיעסוק בתעסוקת חרדים. הפורום יתקיים בימים 16-17 ביוני וישודר בשידור חי באתר. הורידו את הדוח המלא של צוות ההכנה למושב עיינו בדף הראשי של פורום קיסריה 2010

מאמר דעה

ירושלים - העיר שחוברה לה יחדיו?

ירושלים היא ביתן של תרבויות שונות ומגוונות. האם המפגש ביניהן יכול להיעשות "מלמטה", מן החברה האזרחית, באמצעות יצירת שיתופי פעולה בין כלל אזרחי העיר, ולא רק בדרך של מחאה? ומה הקשר בין שיתופי פעולה אלו לתהליכים המדיניים והמרחביים הממתינים לנו מעבר לפינה?

דת ומדינה בעשור האחרון

המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי בישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה ווואלה! בפרויקט מיוחד. קראו את מאמר סיכום העשור של יאיר שלג. 

מאמר דעה

יש לשקול לבטל השירות האזרחי לחרדים

ייתכן שיש לשקול בכובד ראש את ביטולו של השירות האזרחי לחרדים במתכונתו הנוכחית. לחלופין יש לאפשר לחרדים המעוניינים בכך, שירות אזרחי-ביטחוני בלבד במסגרת המשטרה, בכבאות, בשב"ס, במד"א ובאיחוד הצלה. אפשרות זו תוביל להגדלת 'השוויון בנטל', שכן מדובר בשירות בעל ערך סמלי וחברתי גבוה שיאפשר למשרתים (ובני קהילתם) להפיק תועלות אזרחיות, חברתיות וכלכליות-תעסוקתיות

השינוי מתחיל מבפנים: הסדר הקיים בחברה החרדית מתערער

פיחות במעמד הרבנים, מודל כלכלי רעוע וחדירה של הטכנולוגיה מובילים לשינויים בחברה החרדית ולצמיחתן של יוזמות אזרחיות הנוגעות לתעסוקה, השכלה וסיוע לאוכלוסיות חלשות • מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מציג את המאפיינים שלהן ושואל: איך ישפיעו על החברה החרדית והאם הן יצמיחו את המנהיגות העתידית שלה ● ישראל 2048

חוות דעת

אפליה מתקנת בשירות המדינה - הדרך הנכונה

על אף שהצעות החוק מנוסחת כהצעה שהיא "בעד" המשרתים בצבא, מבחינה תוצאתית היא תוביל לאפליה לרעה של אוכלוסיות שאינן משרתות – כגון ערבים, חרדים, בעלי מוגבלויות ועוד. באשר לאוכלוסייה הערבית קשה להתעלם מהעובדה לפיה אי-שירותם בצה"ל נובע מהחלטת המדינה שלא לקרוא להם לשירות

מאמר דעה

ללכת עם הזרם

האם תהליכי השינוי שחווה לאחרונה החברה החרדית מגיעים מן השוליים או מן הגרעין? האם שינויים אלו מייצגים את המגמה בכלל המגזר, או שמא הם רק מנת חלקן של קבוצות שוליים אשר אינן מייצגות את הגרעין החרדי?

פרלמנט

אתגרי "צבא העם": גיוס החרדים לצה"ל בראי הזמן

אחד האתגרים המהותיים והמרכזיים לאיתנותו של מודל גיוס החובה בישראל קשור באופן הדוק וממושך לסוגיית (אי) השירות של בני המגזר החרדי בצה"ל. האתגר הוא בעיקר כי הוא מאתגר את אתוס 'צבא העם' בישראל המבוסס על גיוס אוניברסלי שוויוני. על כן לצד מגמות ניאו ליברליות חומרניות והשגיות המאתגרות את מודל זה, מהווה אי שירותם של החרדים בצה"ל סוגיה במחלוקת חריפה בין הרוב המשרת למיעוט החרדי המערער את יציבותו של מודל שירות החובה בישראל

סדרת סקר "בקטנה"

83% מהחרדים: יום העצמאות אינו יום חג

לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות "חפרנו" במאגר המקוון החדש Data Israel, וגילינו שלמעלה ממחצית מהישראלים צפו בעבר וגם היום בטקס המשואות ולא פחות מעניין, שבניגוד לעבר בשנים האחרונות רובנו רוצים להפריד בין יום הזיכרון ליום העצמאות

סדרת סקר "בקטנה"

רק 36% מהחרדים: "יום השואה הוא יום אבל"

לא אחת נשמעות בציבור הישראלי טענות כלפי האוכלוסייה החרדית, על שאינה לוקחת חלק במועדים לאומיים דוגמת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות. כך, שנה אחר שנה מפרסים ערוצי בתקשורת השונים ידיעות וצילומים של חרדים שאינם עומדים בצפירה או אינם מכבדים בדרכים אחרות את אירועי הזיכרון למיניהם. האם אכן זה המצב?

נגן
מאמר דעה

מדינה בורחת מבשורה

מטריד שמרבית ההצעות שעל סדר היום הציבורי להגברת השוויון בנטל מנסות לרבע את המעגל, בכל פעם מכיוון אחר, כשהכישלון ידוע מראש. הצעות שמתמקדות בהשגת שוויון ובעמידה במבחן בג"ץ באמצעות מכסות גיוס וענישה פלילית זכו להתנגדות רבתי במגזר החרדי כמו חוק הגיוס משנת 2013. הכל ידעו גם שאין בכוונת משטרת ישראל לפשוט על רחובות בני ברק, מודיעין עלית ו"מאה שערים" כדי לכלוא את כל החרדים החייבים בגיוס, ולכן החוק היה לא ריאלי ליישום בטווח הרחוק.

נייר עמדה

חוק-יסוד: ההשתמטות

הרוב המכריע של אזרחי ישראל, ובתוכם רבים מאד מלומדי התורה ואוהביה, מתקוממים נגד הקביעה כי התמסרות ללימוד תורה היא שוות ערך לשירות צבאי, הכולל סיכון הגוף והנפש ושלילת חירותו של אדם למשך תקופה ניכרת. היומרה להכתיב בכנסת, באמצעות הורדת ידיים פוליטית, חוק יסוד שעומד בסתירה ברורה להעדפות של הרוב המכריע הינה לא פחות ממקוממת

מאמר דעה

שינויים דרמטיים

העיסוק התקשורתי ההולך וגובר בחברה החרדית על גווניה מייצג מגמת שינוי שהולכת ומתחזקת במגזר זה בשנים האחרונות. עליה דרמטית במספר הסטודנטים החרדים, השתלבות הולכת וגדלה בשוק התעסוקה וגידול מהיר בגיוס לצה"ל הן כמה דוגמות לכך. אם פעם רק תושבי ירושלים ובני ברק נפגשו עם חרדים, היום יותר ויותר אנשים באים באינטראקציה עימם. צריך רק להיזהר מהאפקט הפופוליסטי של התקשורת 

נגן
קמפיין

5 דברים שאתם חייבים לדעת על החברה החרדית בישראל

כמה חרדים חיים בישראל? כמה מהם יצפו בסרטון הזה דרך האינטרנט? כמה מהם עובדים? כמה מהם לומדים באקדמיה ובאיזה גיל הם שוברים את הכוס מתחת לחופה?

נגן
סדרת "מחקר בדקה"

צבא התעסוקה לחרדים

השירות הצבאי של האוכלוסיה החרדית בישראל לא רק זירה המחברת בין החרדים לחברה הישראלית הוא גם משמש כמקפצה להשתלבות בשוק העבודה. אסף מלחי, חוקר בתכנית לחרדים בישראל, מספר על היחסים בין הצבא לבין האוכלוסיה החרדית

סקירה

"מדריך לחברה החרדית": מפה להבנת הציבור הכי משפיע בישראל

בנימין בראון ממפה את שדה הרעיונות והערכים של הציבור החרדי בישראל אך אי אפשר למצוא בספרו ניסוח שלם של האידיאולוגיה החרדית — פשוט מפני שאין אחת כזאת. התוצאה מקיפה ומעמיקה, גם אם היא סובלת מעודף מידע ופירוט יתר

 

חוות דעת

חוק ההפרדה בקמפוסים

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק ההפרדה בקמפוסים: "הצעה דרמטית שעשויה להשליך לא רק על האקדמיה אלא על כלל המרחב הציבורי בישראל"

מאמר דעה

'להתאבד' על סוגיות דת ומדינה

כל עוד המחנה המרכזי לא יתעשת, והיה מוכן 'להתאבד' פוליטית גם על סוגיות דת ומדינה נעמוד מול וטו חרדי שיסדיר אותן לפי אמונותיו

מדד השלום

הישראלים: מאמינים בצבא ומעוניינים בגיוס חרדים

מדד השלום מוצא, כי האמון בצה"ל ובצבא העם עדיין גבוה בקרב החברה היהודית. עם זאת, בנושאים שאינם קשורים לתפקודו של צה"ל בשדה הקרב, ניכר כי הציבור הישראלי אינו מעניק לצבא אשראי בלתי מוגבל

בלוג סיווג ביטחוני

מחשבות על המודל הקולקטיבי אגב פסיקת בג"ץ בעניין גיוס חרדים

פסילתו של ההסדר החוקי התבססה על פגיעתו בשוויון, המגיעה עד כדי פגיעה בכבוד האדם כזכות חוקתית, ועל אי עמידתו של ההסדר במבחן הראשון של המידתיות, שהוא קשר רציונלי בין תכלית התיקון, שעיקרה קידום השוויון, ובין האמצעים שהוא נוקט. קביעה זו התבססה על מספר נדבכים, שנבחנו בראייה כוללת

מאמר דעה

פצצת הזמן מתקתקת

הדרמה סביב אי גיוס בני הישיבות שוברת כל שיא אפשרי. רוב החרדים אינם מתנגדים למדינה או לצבא. הנושא הפך לפצצת זמן מתקתקת על השולחן הלאומי שהמשפט לא יכול לפרק אותה. יש לאמץ מתווה גיוס המכיר בחשש החרדי מפני פגיעה בזהות, איננו כופה גיוס על הפרט, אך מעודד גיוס רחב היקף מתוך שימוש בתמריצים כלכליים – חיוביים ושליליים

הודעה לעיתונות

חוק גיוס חרדים - פסק דין מתבקש

יוחנן פלסנר: "במקום לתקוף את בג"ץ, הגיע הזמן שהפוליטיקאים יפשילו שרוולים, ויחוקקו חוק ראוי ואפקטיבי שיגביר את השוויון ויענה על צרכי הצבא. חוק שיתבסס על תמריצים כלכליים ויכלול רפורמה עמוקה במסגרות השירות האזרחי, אשר בניגוד לצה"ל, אינן קרובות לעמוד ביעדי האיוש שלהן"

מאמר דעה

החרדים שנותרים מאחור

ללא הון אנושי והשכלה רלוונטית, מתקשים גברים חרדים רבים להשתלב בשוק העבודה האיכותי. גם אלו שמשלימים את פערי הידע שנוצרו במהלך תקופת לימודיהם התורנית בישיבה, משלמים מחיר אישי, חברתי וכלכלי. לחלק משמעותי מהגברים החרדים ישנן יכולות ומיומנויות גבוהות וייחודיות, וחובה להתחיל בחיזוקן כבר במסגרת הישיבות עצמן, כאשר לצעירים אלו יש משאבי זמן ואנרגיות לכך

מאמר דעה

גיוס חרדים לצה"ל: תמונת מצב

למרות העליה הקבועה באחוזי המתגייסים לצה"ל מהמגזר החרדי, צה"ל לא מצליח לעמוד ביעדי הגיוס. מחקר חדש מסביר את הקשר שבין המניעים הכלכליים שמעודדים חרדים להתגייס לבין קירוב הלבבות בין חרדים לחילוניים בזכות המגמה הזו

פודקאסט

צבא התעסוקה לחרדים

איך גורמים לשילוב רחב יותר של צעירים חרדים בצבא? באיזו מידה השירות הצבאי מגדיל את הסיכוי להשתלב בשוק העבודה הכללי? ומה על המדינה לעשות כדי לעודד את החרדים להתגייס לצבא?

מאמר דעה

התכנית: הרבנות הראשית העולמית

הרבנות הראשית לישראל הופכת להיות הרבנות הראשית העולמית. למהלך הזה שהולך ומתגבש לנגד עיננו יכולות להיות השלכות הרות גורל לשלמותו של העם היהודי. גם בתוך מדינת ישראל, הגישה ההלכתית המחמירה של הרבנות מפלגת ומדירה. להחלתה על כלל יהודי העולם תהינה השלכות קשות

מאמר דעה

מיהודית ודמוקרטית לחרדית ודמוקרטית

מצד אחד חרדים וחרדים לאומיים פועלים לעיצוב הסדרי דת ומדינה על בסיס מדיניות הלכתית מחמירה. מהצד השני, דום שתיקה. הרוב היהודי, מנהיגיו הציבוריים ונציגיו בכנסת מגלים אדישות לא מובנת, חוסר עניין וחוסר נכונות להשקיע תשומות פוליטיות בנושאי דת ומדינה

מאמר דעה

הדרך לשילוב עוברת (גם) בהפרדה

לא ניתן להקל ראש בטיעונים הערכיים של הדרת מרצות. אך חשוב לציין שהפגיעה הינה תיאורטית כיוון שכשני שליש מן הסטודנטים החרדים הן נשים

הודעה לעיתונות

האם תוכנית "נטו משפחה" תועיל גם לחרדים?

התכנית עשויה להגביר את הכדאיות של האוכלוסייה החרדית לפנות ללימודים אקדמאיים ולהגביר את כניסתם למעגל התעסוקה

מאמר דעה

עיר חרדית חדשה- טוב או רע?

אין פתרון אחד למצוקת הדיור החרדית בדמות עיר או שכונה מעורבת. בכדי לספק את צרכי החברה החרדית והחברה הישראלית כולה, יש להציג מגוון פתרונות משולבים- במרכז ובפריפריה, בערים מעורבות ובערים נפרדות.

מאמר דעה

השקופים החדשים

לפי נתוני מדד הדמוקרטיה לשנת 2016, החרדים הם ישראלים הגאים במדינה ומרגישים חלק ממנה. עם זאת, בקרב רוב החרדים קיימות בעיות בהפנמת הערכים הדמוקרטים וקבלת המיעוט הערבי.

 

חינוך

פרק שני מתוך חמישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

ספרים