הצעת החוק שמבקשת לאפשר הפרדה מגדרית גם בלימודים לתארים מתקדמים פוגעת בזכותן הבסיסית של נשים לשוויון ומקדמת הדרת נשים מהמרחב הציבורי.
סקירה מספר 6: 27.10-27.11.2024
מאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה
מאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה
מאת: גבריאל גורדון
מבנה סבסוד מעונות היום מיטיב כבר היום במיוחד עם המגזר החרדי ומחטיא את כוונתו המקורית של החוק. הצעת החוק החדשה, לפיה הזכאות לסבסוד תהיה תלויה בעבודת האישה בלבד, תחמיר עוד את הפערים בין המגזרים ותעלה למדינה 200 מיליון ש"ח בשנה.
סקירה מספר 4: 12.08-16.09.2024
הרחבת ההפרדה המגדרית במוסדות להשכלה גבוהה גם ללימודי תואר שני מנוגדת לתנאים שהגדיר בג"ץ בפסיקתו להפרדה מגדרית מותרת. היא פוגעת פגיעה בלתי מידתית בשוויון ועלולה להוביל למדרון חלקלק בתחומים נוספים, הן בלימודי התואר השני והן בשוק העבודה.
בהתאם להסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות, מקדם שר החינוך יואב קיש את תיקון תקנות החינוך הממלכתי (מוסדות מוכרים), תיקון המסדיר את התנאים להשתתפות מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים בתוכנית "אופק חדש". תיקון זה לא ישפר את מצב המורים והתלמידים בבתי הספר החרדים, משום שהוא נמנע מלדון בבעיות היסוד שבהרחבת הרפורמה ואינו נותן להן מענה.
מאת: תהילה גאדו
קיומן של שתי הפגנות ירושלמיות במקביל וההתרחשות בכל אחת מהן - כמו גם העימות ביניהן – הוא רגע שמזקק לתוכו את ההתרחשות השוקקת בקהילה החרדית בשנים האחרונות, המבטאת את מתיחת הגבולות והעצמת הפער בין הקצוות בחברה העוברת תמורות משמעותיות.
"על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי" - איכה פרק א', פסוק ט"ז.
סקירה מספר 3: 01.06-11.08.2024
מאת: ד"ר ערן שמיר-בורר, עו"ד מירית לביא, עו"ד עדיה זיו קיסוס
מספר הגברים החרדים חייבי הגיוס יעמוד בשנת הגיוס הנוכחית על כ-91,500. בהיעדר הסדר פטור חוקי, חלים עליהם הוראות החוק ונוהלי צה"ל הן ביחס לתהליכי הגיוס והן ביחס לאכיפה במקרה של אי-התייצבות והשתמטות ● לרשות צה"ל עומדת שורת כלי אכיפה, ממעצר ואיסור יציאה מן הארץ ועד העמדה לדין משמעתי ולדין פלילי. חשוב שהצבא יפרסם את מדיניות האכיפה שתינקט כלפי המשתמטים, וראוי שתהיה שוויונית ולא תיצור הפליה בין מלש"בים חרדים לבין מלש"בים מקרב יתר האוכלוסיות החייבות בגיוס, כמו גם בתוך אוכלוסיית המלש"בים החרדים ● לאור יכולות הקליטה המוגבלות עליהן הצהיר הצבא, קיים חשש שלא יעלה בידו לקרוא לשירות סדיר דווקא ל-28,500 צעירים חרדים בטרם ייסגר חלון הזמנים החוקי. אלה עשויים ליהנות בפועל מפטור משירות צבאי: בהיעדר הסמכה בחוק, בניגוד לפסיקת בג"ץ ועל אף היותה של אוכלוסייה זו בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר לתת מענה אפקטיבי לצורכי כוח האדם של הצבא.
מאת: פרופ' סוזי נבות
השבוע שלחה היועמ"שית גלי בהרב מיארה מכתב חריף לראש הממשלה נתניהו, ובו היא מזהירה מפני קבלת החלטות ממשלה משמעותיות בתהליכי עבודה משובשים וללא עבודת מטה מקצועית. לדבריה, התוצאה היא "הפרת דין ופגיעה בציבור". חשוב לזכור: תפקיד היועמ"שית הוא לסייע לממשלה לקדם את מדיניותה במסגרת החוק. כאשר היא מרימה דגל אדום, זהו סימן אזהרה חמור לכך שהממשלה פועלת בניגוד לחוק.
מאת: עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, ד"ר ערן שמיר-בורר, עו"ד מירית לביא
צווי ההתייצבות לכ-900 בני ישיבות ב-5 וב-6 באוגוסט 2024 נועדו להשלים את המבדקים הדרושים במסגרת "צו ראשון". 48 בלבד התייצבו, לפי נתוני צה"ל, והם נקלטו על ידי חיילים גברים בלבד. נגד אלה שלא הופיעו לזימון עשויים להינקט צעדים שונים: ממעצר ועד עיכוב יציאה מהארץ.
מאת: ד"ר ליאור יוחנני
אירועי ה-7/10 והמלחמה הרב-זירתית בעקבותיהם הפכו את גיוס החרדים מסוגייה עקרונית לסוגייה קיומית, המאיימת להביא לקריסת הממשלה. חשש זה עשוי לדחוף את מקבלי ההחלטות הפוליטיים לסיום המלחמה. זאת במטרה להוריד את הלחץ העצום עליהם הנובע מהסתירה שבין הצורך האקוטי בכוח אדם לוחם, דרישת הציבור הרחב לגיוס חרדים מחד גיסא וממיאון החרדים לשרת בצבא מאידך גיסא.
מאת: עו"ד נעה גשן, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, ד"ר גלעד מלאך, פרופ' עמיחי כהן, ד"ר ערן שמיר-בורר
תכליתו העיקרית של כל חוק בנושא הגיוס צריכה להיות גיוס בני החברה החרדית לצה"ל. יש לשנות את סעיף המטרה תוך מתן משקל לשינויים שהתרחשו במציאות ובמצב המשפטי מאז 2022: אירועי השבעה באוקטובר, המצב הביטחוני וצורכי כוח האדם הנובעים מהם. יש לדאוג שהחוק יצמצם את אי השוויון ולא יפגע בעקרון השוויון וכן לקבוע סנקציות כלכליות כחלק ממטרות החוק.
בכלל הציבור 44.5% סבורים שהמתיחות בין המפלגות החרדיות ליתר מפלגות הקואליציה יכולה להוביל לסוף דרכה של הממשלה • 70% בציבור היהודי מדווחים על חזרה לשגרת חייהם • 56% מכלל הציבור תומכים בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים תמורת סיום המלחמה ונסיגה מלאה מעזה • המצב בצפון: הציבור חלוק בין המצדדים בפתרון מדיני (42%) לבין המעדיפים הכרעה צבאית (38%).
מאת: גבריאל גורדון
למרות איסור מפורש בחוק, מעל שליש מבני הישיבות בגיל 21 עבדו לפחות פעם אחת בתעסוקה מדווחת במהלך 2022 • כמעט מחצית (45%) מבני הישיבות בגיל 25 עבדו לפחות פעם אחת במהלך שנה זו • גובה שכרם של בני ישיבה בגיל 19-18 שעבדו בתעסוקה מדווחת עמד על כ-2,200 ש"ח. שכר זה עולה בהדרגה עד 4,200 ש"ח בחודש בגיל 25 • ככל שעולים בגיל, ההימצאות בשוק העבודה משמעותית יותר.
מאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף "ישראל היום"
נתונים מספריים על הגיוס, סקר דעת קהל על התמורות בציבור החרדי בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" וכן כתבות ומאמרי דעה מאת חוקרות וחוקרי המכון.
בכל הנוגע לפסיקת בג"ץ ששללה את הפטור הגורף מגיוס צעירים חרדים, ומנעה המשך מימון מדינתי למוסדות החרדיים שבהם הם לומדים, אין הבדל ברטוריקה, בטון ובחריפות בין אמצעי התקשורת: העיתונים הממסדיים, האמונים על שמירת שערי החומה החרדית, כמו התקשורת החוץ-ממסדית השואפת תמיד לפרוץ גדרות, הגיבו באופן דומה. האופן שבו יתגלגלו המאורעות יכתיב לא רק את שאלת עתיד הזרם המרכזי, אלא גם את מגמת ההשתלבות של הציבור החרדי המודרני.
מאת: מנחם בומבך
האחריות לשינוי מוטלת על כל אחד. על צה"ל ליצור מהפכה של ממש, מסגרות מותאמות ומכילות לצעירים החרדים, שיאפשרו להם לתרום את חלקם מבלי לפגוע בזהותם ובאורח חייהם. מנגד, על המנהיגות החרדית להכיר במציאות המשתנה ולהשיל את תפיסות העבר.
לאפשר למתגייסים החרדים להרגיש שייכים, לכבד אוכלוסיות אחרות ולגייס לפי צורכי הצבא. אחרי פסיקת בג"ץ – צה"ל חייב להוביל בנחישות את המהלך, בדרך לשוויון אמיתי.
מאת: תום ליבנה
השנים האחרונות של המדינה, אנשים מרקעים שונים התאחדו סביב אהבת הארץ. עלינו ליצור מודל חדש של שותפות לאומית, המשלב את ערכי הערב עם אתגרי ההווה – רק כך נוכל להבטיח את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, חזקה ומשגשגת. הבחירה בידנו.
מאת: פרופ' דני סטטמן
רצוי שהצבא יעשה מה שביכולתו להקל על המעבר של החרדים מהמסגרות החברתיות שבהן גדלו והתחנכו, אבל חשוב גם שהמתגייסים החדשים יבינו: לא ניתן לשנות את הכללים בהתאם להעדפותיו של כל חייל או קבוצה. כל צד חייב לעשות את הצעד קדימה.
על צה"ל לנהוג בשוויון כלפי כל מועמד חרדי לשירות וכן לאפשר לו תנאים לשימור אורח חייו • על משרדי הממשלה להקפיד שלא יועברו כספי תמיכה למוסדות חרדיים שאינם עומדים בקריטריונים • על הכנסת לחוקק חוק גיוס שיענה על עקרון השוויון ועל צורכי המלחמה ויקבע חובת גיוס לכל לצד סנקציות אישיות, כלכליות ומנהליות על המשתמטים ועל ישיבותיהם.
מאת: ד"ר אסף מלחי
מחקר חדש שלנו מראה כי 18% מתלמידי הישיבות לומדים במסגרות לימודיות רכות שנועדו לשמור עליהם בתוך החברה החרדית ולמנוע מהם להתגייס לצבא. 75% מהם יוצאים לעבוד בעבודות לא מסודרות, בניגוד להסדר ״תורתו אמנותו״ שלא מאפשר להם להשתלב בשוק העבודה.
מאת: עו"ד מירית לביא, ד"ר ערן שמיר-בורר, עו"ד עדיה זיו קיסוס
מתי פקעה החלטת הממשלה שהקנתה פטור לחרדים? אילו עמדות הביעו רה"מ, היועמ"שית והרמטכ"ל לאורך ההליך ואילו צווים הוציא בג"ץ עד לפסיקה? איך חזרה לשולחן הצעת חוק הגיוס מ-2022 ומהו לוח הזמנים לחקיקה? כל נקודות הציון החשובות.
מאת: פרופ' סוזי נבות
בפסיקה אמנם אין מספרים, אין היקפי גיוס, אין קביעות ביחס לגיוס ההדרגתי, אולם היא קובעת חובה ברורה: "על המדינה לפעול לגיוס החרדים, בהתאם להוראות החוק". העובדה שנכתבה בידי מ"מ הנשיא פוגלמן ושנעדרות ממנה דעות מיעוט, דעות יחיד או הערות של יתר השופטים מעידה שבשאלת שלטון החוק כל המחלוקות מתפוגגות.
אסור שבמחטף ועקב לחצים פוליטיים יידון חוק השתמטות חדש בניסיון לעקוף את הפסיקה. כל חוק חלופי יהיה חייב לכלול את עיקרון חובת השירות לכל, ויש לאכוף זאת באמצעות סנקציות כלכליות ואישיות: מי שלא יתגייס לא יהיה זכאי למימון מהמדינה.
מאת: ד"ר אסף מלחי
מיליוני שקלים מועברים מדי שנה מתקציב המדינה ל"ישיבות רכות" או "ישיבות הנושרים" – מסגרת חינוכית חרדית שנועדה לצעירים המתקשים בלימודי קודש. לפי מחקרו של ד"ר אסף מלחי, הם מהווים כ-18% מתלמידי הישיבות החרדיות שמקבלים פטור מגיוס לצה"ל על סעיף "תורתו אומנותו", למרות ש-73% מתוכם יוצאים לעבוד בניגוד להסדר ורק 17% מקפידים על לימודי קודש. המסגרות האלה נועדו לשמור את התלמידים בעולם החרדי ומונעות מהם להשתלב בשוק העבודה. ד"ר מלחי התארח בכתבתו של יוסי מזרחי בחדשות 12 על אותן ישיבות.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הרב עובדיה כתב בשעתו שאם מלכתחילה נקבע כי כהונת הרב המקומי קצובה לזמן מסוים, לא קיימת בעיה הלכתית בכך שהציבור יחליף אותו. הוא אף הוכיח ממקורות הלכתיים שונים שאפילו כשהציבור חתום עם הרב על חוזה מפורש או שכהונתו לא הוגבלה כלל, כשהציבור אינו חפץ ברב ניתן להחליפו. ש"ס, שקידמה את חוק הרבנים שעשוי היה ליצור דווקא מצב הפוך, חרגה מדרכו של מנהיגה הרוחני.
החוק המוצע מתעלם מן השינוי הדרמטי במציאות הביטחונית של ישראל מאז ה-7.10 ואינו נותן מענה לצורך בלוחמים ולהכבדת הנטל על האוכלוסיות המשרתות בסדיר ובמילואים. חוק זה היה בעייתי גם לפני ה-7.10, וכיום אין בו לא רלוונטיות ולא בשורה.
בלילה שבין 10 ל-11 ביוני 2024 הצביעה הכנסת על החלת דין רציפות על הצעת חוק הגיוס של הממשלה. מהו דין רציפות? למה נערכה ההצבעה באמצע הלילה? האם הצעת החוק תועיל לגיוס חרדים? כל מה שחשוב לדעת.
מאת: פרופ' סוזי נבות
יועמ"שית הכנסת הציבה שורת תנאים להליך חקיקת חוק הפטור מגיוס, ובהם קבלת נתונים עדכניים ממערכת הביטחון, שמיעת עמדות הציבור והתחשבות בעקרונות שקבעו שופטי העליון ביחס לגיוס תלמידי ישיבות. אי עמידה בהם יקל על בג"ץ לבטל את החוק ללא קשר לנוסחו העדכני.
מאת: פרופ' סוזי נבות
בישראל, העמדה המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הממשלה, כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת. בבג"ץ חוק הגיוס אישרה היועמ"שית ייצוג נפרד לממשלה. השופטים הבהירו שנושא הייצוג יהיה חלק מפסק הדין, ושהממשלה לא יכולה להרחיב את גבולות הייצוג שלה.
סקירה מספר 2: 10.04-30.05.2024
ניסיון דרמטי להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה; פוליטיזציה מואצת של המשטרה והמשך הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט - משלא צלחה החקיקה לשינוי המדיניות שביקשה הקואליציה לקדם בשנה שעברה, נקבעות עובדות בשטח שהשלכותיהן אינן פחות הרסניות מחקיקה.
מאת: פרופ' סוזי נבות
ניכר היה שגיוסם של 3,000 בני ישיבות לא ממש מספק את השופטים בדיון. בסיום הדיון הדגיש מ"מ הנשיא פוגלמן כי "קיומם של הליכי חקיקה הם לא עילה לדחיית גיוס". השאלה היא מה תעשה המדינה בעניין הגיוס עד לפרסום פסק הדין.
על רקע הדיון היום (2.6) בבג"ץ הגיוס, המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם דוח מיוחד על דעת הקהל בישראל בנוגע לעמדות ותפיסות בחברה החרדית על סוגיית (אי) הגיוס. הדוח נעשה בשיתוף עם מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, ומבוסס על סקר רחב בקרב מדגם מייצג של החברה החרדית (508 מרואיינים טלפונית, טווח טעות הדגימה הוא 4.35%), במקביל לסקר בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי.
ב-2 ביוני 2024 דן הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ בשורת עתירות הנוגעות לחוקיות תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות שלהם. צפו בדיון.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
המודל שהחזיק את צה"ל והחברה הישראלית מאז קום המדינה ונשחק עם השנים קיבל במלחמה הנוכחית חיזוק מחודש. הימנעות החרדים מהשתתפות בו מעמידה אותו בסכנה מחודשת.
מאת: ד"ר רבקה נריה בן-שחר
בחינה של מאמרי דעה בעיתונות החרדית מסבירה ממה באמת חוששת הנהגת המגזר בשאלת הגיוס, ואין הכוונה לחוק כזה או אחר או לכפייה כלשהי.
מאת: אליהו ברקוביץ
סיפורי הגבורה של הלוחמים, לצד רוח ההתנדבות ששטפה את העם כולו, ערערו את הדיכוטומיות שטיפחה החברה החרדית במשך שנים.
מאת: ד"ר אסף מלחי
הממסד החרדי מוכן להתפשר על החומרות התורניות המקובלות בעולם הישיבות, אך אינו מוכן לאפשר לצעירים החרדים שבשוליים ללמוד לימודי-יסוד ולרכוש מקצוע איכותי, להכין עצמם לשוק העבודה המתקדם או לשרת בצבא. התופעה פוגעת לא רק בהצדקתו המקורית של פטור 'תורתו-אומנותו', אלא גם בעתידם של הצעירים שאינם מממשים את כישוריהם ושאיפותיהם.
מאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף "מקור ראשון"
נתונים מספריים על הגיוס, סקר דעת קהל על התמורות בציבור החרדי בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", דפי לימוד לחג השבועות בנושא הפטור מגיוס וכן כתבות ומאמרי דעה מאת חוקרות וחוקרי המכון.
מאת: פרופ' בני פורת, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, ליקוט ועריכת המקורות: יאיר אורביטו
האם יש חובה משפטית/הלכתית להתגייס? מה ניתן ללמוד מדברי הרמב"ם לגבי חובת השירות בצה"ל? האם ייתכן שעיסוק במצוות תלמוד תורה ידחה את מצוות הגיוס לצבא?
מאת: יוחנן פלסנר
הממשלה מנסה לשוב ולקדם הצעת חוק גיוס שנבלמה לפני שנתיים והייתה עמוסת בעיות: יעדי גיוס נמוכים, סנקציות לא אפקטיביות ומסלולי שירות לא שוויוניים. בעיקר אחרי השבעה באוקטובר, כל בר דעת כבר מבין שבלי סנקציות ואכיפתן דבר לא יגרום לחרדים להתגייס מרצונם הטוב.
הדו"ח מציע פתרון בלתי שוויוני לגיוס בני 34-25, לא עונה על צורכי צה"ל בלוחמים, פוגע בהשתלבות החרדים בשוק העבודה ויחייב את המשק לתמוך במשפחות הגדולות של החיילים המבוגרים במקום בחיילי חובה צעירים יותר.
מאת: שלי רובינסון, פרופ' נטע ברק-קורן, פרופ' יובל פלדמן
המחקר כולל נתונים שנאספו מסוף שנת 2020 ועד סוף שנת 2021 • נמצא שרבע מהגברים הצעירים החרדים רוצים להתגייס לצה״ל וכן התגלה פער ניכר בין הרצון להתגייס לצה״ל ובין התכנון המעשי להתגייס – אשר עמד על כ-10% בלבד, בהלימה לנתוני הגיוס החרדי בפועל • צעירים חרדים המעוניינים להתגייס מונעים משלושה סוגי מוטיבציות: מוטיבציה שירותית-ערכית (רצון לתרום למדינה), אישית-אינדיבידואליסטית (רצון לרכוש מקצוע או להתקדם בחיים) ומוטיבציה אזרחית (תפיסת השירות כחובה אזרחית). חרדים שאינם מעוניינים להתגייס מונעים במידה פחותה באופן מובהק ממוטיבציות אלה • המוטיבציות השליליות המניאות צעירים חרדים מגיוס הן המוטיבציה הדתית-סמכותית (חשש מתגובת הרבנים), החברתית (חשש מנידוי חברתי) והאישית (חשש מהסתגלות לסביבה חדשה ו״התקלקלות״).
מאת: תהילה גאדו
בעקבות השתנותה של הקהילה החרדית בישראל מתהווה בה זרם של חרדיות מודרנית, השונה מהחרדיות הקלאסית. במאמר זה תוצג החרדיות המודרנית כמפוצלת לשני זרמים כפי שתוארו בארבעה כתבים של הוגים-חוקרים. זרם אחד הוא של המקיימים אורח חיים מודרני פרקטי מתוך רצון לשפר את רמת חייהם, והזרם השני הוא אידיאולוגי, העושה שימוש בכלים מודרניים למטרות אינטלקטואליות ודתיות.
בפברואר 2024 החליט משרד הביטחון להקדים את גיוסם של 1,300 מועמדים לשירות ביטחון, המשתייכים למסגרות השונות וקיבלו דחיית שירות, במהלך שספג ביקורת ציבורית רחבה. על מי הוא משפיע ומה מאפיין את המאבק המשפטי נגדו?
מאת: עו"ד מירית לביא
זה אולי קצת מפתיע, אבל גם במדינות כמו שוויץ, דנמרק, פינלנד ונורווגיה יש חוק גיוס חובה לצבא. מסקירה שערכו פרופ' יובל שני ועו"ד מירית לביא נראה כי מקבלי ההחלטות בישראל יוצאי דופן בכך שהם מבקשים לפטור אוכלוסייה דתית ספציפית משירות צבאי ואזרחי. ומה לגבי החברה הערבית? כאן דווקא מצאנו מקור להשוואה.
סקירה מס' 1
פוליטיזציה בתחומים נרחבים מהשירות הציבורי ועד האקדמיה, צמצום מתמשך של חופש הביטוי והחלשה עיקשת של מערכת המשפט. שורה הולכת ומתארכת של הצעות חוק, מהלכים מיניסטריאליים והתבטאויות שנויות במחלוקת מלמדת שבצל המלחמה ועל אף ההצהרות על זניחתם, הכוונה והביצוע של התהליכים להחלשת הדמוקרטיה שהחלו ב-2023 עדיין על סדר היום.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
אחוז ההצבעה בבחירות 2024 ירד לעומת בחירות 2018, אך היה גבוה יותר מבבחירות 2003, 2008 ו-2013 • לא חל שינוי ניכר בשיעור הנבחרות לראשות רשויות, אולם ייצוג הנשים במועצות עלה • שיעור תחלופת ראשי הרשויות הוא הגבוה ביותר בארבע מערכות הבחירות האחרונות ועומד על 53% • 61.5% מחברי המועצות שנבחרו ב-2018 לא נבחרו לכהונה נוספת.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
בעיקר לנוכח המלחמה התברר עד כמה המצב שבו בני החברה החרדית אינם משרתים פוגע משמעותית בעיקרון השוויון. משימות הצבא הורחבו ויש להרחיב את שורותיו בדחיפות, לכן יש לפעול לאלתר כדי להתחיל את השינוי.
מאת: ד"ר רבקה נריה בן-שחר
בצל המלחמה והאיום בכך שהגיוס יהפוך לגיטימי, חידדו מנהיגי החברה החרדית והעיתונות החרדית את האיסור על גיוס ומנגד הדגישו את מצוות לימוד התורה ואת עליונותה על השירות בצה"ל. הרושם הכולל הוא של התבצרות נוספת של החרדים בתוך חומות מוסדות לימוד התורה.
מאת: פרופ' סוזי נבות
השופטים מתייחסים בהחלטתם ל"טענות כבדות המשקל" הנוגעות לחוקיות החלטה 682, שמכוחה לא ננקטו הליכים לגיוס תלמידי הישיבות. אמירתם עלולה להקשות על הממשלה לקבל החלטות דומות בנוגע לדחיית שירות גורפת לתלמידים, למשל למשך שלושה חודשים נוספים עד שיוסדר מתווה גיוס ראוי.
דמוקרטיות שבהן קיימת חובת גיוס דווקא מצמצמות את האפשרות לקבל פטור מלא משירות ונוטות שלא לפטור קבוצות שלמות מחובת השירות, אלא יוצרות מסגרות לשירות חלופי כדי להתמודד עם האתגרים הנובעים מעקרון השוויון. בפינלנד הוענק פטור מלא משירות עבור קבוצה דתית קטנה יחסית, אולם הוא בוטל בעקבות החלטה שיפוטית משום שיצר פגיעה בשוויון. ההשוואה מלמדת שהדרישה לשוויון בנטל אינה ייחודית לישראל ושמגמת שילוב האוכלוסיות הפטורות בשירות צבאי או אזרחי חלופי היא כללית.
החוק ממשיך להתבסס על יעדי גיוס במקום על חובת גיוס ובכך לאפשר התחמקות. הוא קובע יעדי גיוס החלים על המערכת הצבאית ולא על המועמד לשירות ביטחון וכפועל יוצא לא יקנה אפשרות לסנקציות אישיות, כלכליות או מנהליות. מתווה אמיתי לגיוס חייב לכלול חובת גיוס לכל, תוך עיגון גיל גיוס שלא יאוחר מ-21-20.
מאת: ד"ר אסף מלחי
מחקר זה נועד לבחון את שביעות הרצון והאתגרים החברתיים והאישיים של צעירים חרדים הלומדים בישיבות גדולות ואת יחסם לחלופות אפשריות ללימודים בישיבה, דוגמת לימודי מקצוע ויציאה לעבודה.
מאת: יוחנן פלסנר
הנוסח שפורסם בתקשורת מתייחס להעלאת גיל הפטור ל-35 ואינו כולל יעדי גיוס. הצעה ראויה חייבת להוריד את גיל מימוש השירות ל-21-20, לכלול סנקציות כלכליות ומנהליות על מי שלא יתגייסו ולאפשר שירות אזרחי רק בגופים ביטחוניים.
מאת: ד"ר רבקה נריה בן-שחר
האתרים החרדיים, בדומה לעיתונות המפלגתית המסורתית, היו יכולים להוביל לשימוש שלילי של סימום, עם עוד ועוד תמונות מזעזעות והסברים על איטיות העבודה באבו-כביר. הרשתות החברתיות, לעומתם, זעקו לבדק בית פנימי הן בקרב הפוליטיקאים והעסקנים החרדיים והן בקרב בני הקהילה.
מאת: ד"ר רבקה נריה בן-שחר
המצב הנוכחי, שבו מספר לומדי התורה גדול מאי פעם בשעה שהחברה הישראלית זקוקה יותר מתמיד לחיילים ולעובדים, הוא בלתי נסבל. פתרון אפשרי הוא מנגנון שיסנן באמצעות מבחנים וראיונות את העילית שבעילית מבין לומדי התורה, ואלה יקבלו מלגה נדיבה שתאפשר להם ולהחזיק את משפחתם.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ירון קפלן
לקראת תחילת חודש הרמדאן, 45% מהיהודים ו-69% מהערבים צופים שהגבלות על עליית מוסלמים להר הבית יגבירו את הסיכוי לאירועים אלימים • ירידה בשיעור היהודים והערבים החשים שייכות למדינה ולבעיותיה, שחזר לממדיו לפני המלחמה.
התמיכה בבני הישיבות ששירותם הצבאי נדחה היא כ-550 מיליון שקלים בשנה. ביהמ"ש דורש מהמדינה להסביר מדוע לא יבוטל הסעיף הרלוונטי בהחלטת הממשלה שמורה על העדר אכיפת הגיוס כלפי תלמידי ישיבות ובכך יתחיל הצבא לגייס אותם מיידית, וכן מדוע למרות פקיעת חוק הגיוס ניתן להעביר תמיכות לתלמידי הישיבות | כל מה שחשוב לדעת.
מאת: פרופ' בני פורת
העובדה שצה"ל חדל להעניק דחיית שירות לבני הישיבות יצרה בעיה מהותית: העדר בסיס חוקי לתקצוב המוסדות התורניים שבהם לומדים בני הישיבות. התמודדות עם בעיה זו היא המפתח לדיון עומק בשאלת הגדלת שיעורי הגיוס של הצעירים החרדים ושילובם במעגל העבודה. מטרות אלה יושגו באמצעות שימוש בתמריצים כלכליים כגון הפחתה משמעותית של התקציבים שיינתנו למוסדות תורניים שבהם לא משרתים בצבא.
מאת: יאיר שרקי, יוחנן פלסנר
לקראת הדיון ההיסטורי בבג"ץ בסוגיית גיוס החרדים לצה"ל ב-26 בפברואר 2024 משוחח העיתונאי יאיר שרקי עם נשיא המכון יוחנן פלסנר שעוסק בסוגיה זה כ-15 שנה ועמד בראש ועדת פלסנר לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל.
ב-26 בפברואר 2024 דן בג"ץ בשורת עתירות הנוגעות לחוקיות תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות שלהם. צפו בדיון.
מה"רשימות המאושרות" של תש"ח דרך "חוק טל" ועד ניסיונות ההסדרה שעברו בבג"ץ: כך התגלגלה סוגיית השוויון בנטל השירות הצבאי במשך השנים עד לנקודת ההכרעה שבה היא מצויה כעת.
הצעה לסדר זו מתמקדת בערך השוויון ובהשפעתו על שאלת מודל השירות הצבאי בישראל. אנו מבקשים לברר מהם ״גבולות הגזרה״ הנורמטיביים שמציב עיקרון השוויון במסגרת הניסיון לעצב הסדר חדש באשר למודל השירות הצבאי והחלופות האפשריות לו. בשל המרכזיות של עקרון השוויון בשיח על הסדר הגיוס, הרי שהלגיטימציה והיציבות המשפטית של כל הסדר עתידי תיבחן בהכרח דרך פריזמה נורמטיבית של התאמתו לעקרון השוויון, ובמיוחד מבחינת מידת תרומתו להפחתת אי-השוויון הקיימת במציאות הנוכחית.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הציבור החרדי מגלה עניין רב בבחירות לרשויות המקומיות, וכך גם המפלגות החרדיות הארציות • מבחינת מספר מושבים והיקף הקולות, ש"ס ויהדות התורה הן המפלגות הדומיננטיות ביותר בזירה המקומית, לצד הליכוד • כמחצית מהח"כים במפלגות החרדיות לאורך השנים החלו את הקריירה הפוליטית שלהם בשלטון המקומי, שיעור גבוה בהרבה בהשוואה למפלגות אחרות.
מאת: אליהו ברקוביץ
רבנים ספרדים בכירים תקפו את השר ארבל שהביע תמיכה במאמצי עמותה לגיוס צעירים חרדים לצה"ל. המתח הנמשך כבר תקופה ארוכה בקרב בוחרי התנועה - ציבור מסורתי מחד, וציבור תורני חניכי עולם הישיבות מאידך – עולה כעת אל פני השטח ביתר שאת.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
לרשויות המקומיות החרדיות מבנה פוליטי ייחודי המושתת על חלוקת החברה החרדית לשלוש קבוצות ועל שליטת הממסד החרדי הארצי בפוליטיקה המקומית. בעשור האחרון ניתן לזהות היחלשות מסוימת באחיזת הממסד החרדי בפוליטיקה המקומית, המתבטאת בעלייה במידת התחרותיות בבחירות ובצמיחתה של אופוזיציה ברשויות החרדיות. התהליכים מבטאים מגמות של אינדיבידואליזם בחברה החרדית, הדורשות מהרשויות החרדיות להתחשב בצורכי הפרט ולא רק בצורכי הקהילות.
מהלכי קיצור שירות החובה ומתן הפטור הגורף לחרדים, שנדונו לפני "חרבות ברזל", ירדו מהפרק. צה"ל אכן זקוק מיידית לכוח אדם כדי לנצח במלחמה, אולם את ההכרעות המהותיות וארוכות הטווח בנושא יש לדחות ליום שאחרי הן בשל חוסר הוודאות בנוגע להסדר הביטחוני ברצועה והן בשל תחלופתן הצפויה של ההנהגות הפוליטית והצבאית שאיבדו לגיטימציה.
שיעור הנשים החרדיות העובדות חצה לראשונה את ה-80% • אחרי שנה שבה הואט הגידול במספר בחורי הישיבות והאברכים הוא גדל שוב ב-4.1% נוכח חזרת המפלגות החרדיות לקואליציה • 15% מהסטודנטיות החרדיות לומדות מדעי המחשב, גידול של 63% בתוך ארבע שנים.
מאת: פרופ' בני פורת
הטבח שביצעו מחבלי חמאס מעלה שלושה סוגים של התמודדויות אמוניות, הסובבות סביב התשובות "בגלל", "למען" ו"שתיקה". לכל אחת מהן בעיות משלה. המאמר מציע סוג רביעי של התמודדות אמונית, הפותחת בשאלה הנוקבת "היכן היה האדם?" ומציעה תשתית תיאולוגית להומניזם דתי, שכה נחוץ בנקודת השבר ההיסטורית שבה אנו מצויים.
מאת: צחי דוד, פרופ' קרנית פלוג
השוואת הכספים הקואליציוניים שהקצו ממשלות נתניהו בתקציבי 2016-2015 ו-2024-2023 וכן ממשלת בנט בתקציב 2022-2021 מתמקדת בהעברות סקטוריאליות, בין השאר לקצבאות ילדים וקשישים ובכספים ש"נצבעו" למטרות פוליטיות ייעודיות. הממשלה הנוכחית ויתרה על מנגנוני ההקצאה המקובלים – שמבוססים על תשתית מקצועית מדידה - והקצתה סכומים גבוהים בפער משמעותי (כ-11.2 מיליארד ש"ח) מכל גידול ריאלי אחר בתקציב, בעיקר דרך תקנות ייעודיות-מגזריות או משרדים מגזריים.
מאת: ד"ר רבקה נריה בן-שחר
על פניו נראה ש"בחרדי חרדים" ו"כיכר השבת" גויסו למלחמה בהיבטי הגרפיקה והתכנים לגולשים. אולם אם מתעמקים בסיקור ובמסגור מתגלים המרחבים השונים שבהם חי המיינסטרים החרדי, בין ההיטמעות והמעורבות לבין ההיבדלות.
מאת: ד"ר גלעד מלאך
מה הבעייתיות שבהעלאת שכר המורים החרדים? באילו סכומים מדובר ומדוע תוכנית "אופק חדש" מעוררת עניין כה רב?
מאת: ד"ר גלעד מלאך
הכנסת התוכנית לרשתות החרדיות הייתה בעייתית מלכתחילה בשל פגיעתה בעקרונות הממלכתיות והשוויון במערכת החינוך. אך בעת מלחמה ובמצב של מצוקה תקציבית קשה, הצורך בעצירתה הפך חיוני. עד עתה טרם הוטמעה התכנית במערכת החינוך החרדית ולא נקבעו לה מנגנוני פיקוח ברורים - ולפיכך יש לעצור את יישומה לאלתר.
מאת: אליהו ברקוביץ
"אנחנו מחויבים בתור חלק אינטגרלי מעם ישראל ומהמדינה ואנחנו צריכים להיות כתף אל כתף לחיילים", הדגיש הרב בתחילת המלחמה ותמך בגיוס המוני של בעלי פטור בני 40-26. עם התקדמות הלחימה אף הפך לרב הראשון הפועל במרחב החרדי שדוחה פומבית את העמדה החרדית לפיה לימוד תורה פוטר מחובת הגיוס – גם אם תורתם של הצעירים החרדים אינה אומנותם.
מאת: תהילה גאדו
המלחמה, כשעת משבר, מעצימה מבנים ותהליכים חברתיים בתוך הקהילה החרדית. בעוד המנהיגות הרבנית החרדית הקלאסית מנחה את הקהילה לפעולות דתיות כדרך להתמודד עם המצב, במלחמת "חרבות ברזל" התוודענו למודל חדש של תגובה למשבר על ידי ההנהגה הרבנית החרדית החדשה. כיצד נראה מודל זה? מה הוא משקף ביחס לזרמים החרדיים החדשים ומהם עקרונותיו?
מאת: ד"ר גלעד מלאך
בחסות ערפל הקרבות בעזה, עסקנים ופוליטיקאים חרדים מרכזים מאמץ בהעברת הכספים הקואליציוניים המגזריים לרשתות החינוך החרדיות, הפועלות ללא פיקוח, לטובת העלאת שכר המורים. קווים לדמותו של מחטף שנוצר תוך ניתוק מוחלט מהמציאות.
כמחצית סומכים יותר על ראשי הצבא • כמחצית מהציבור היהודי תומכים בגיוס מלא של צעירים חרדים לצה"ל. בקרב מצביעי המפלגות החרדיות, הרוב תומכים בפטור מלא לטובת לימודי תורה (מצביעי יהדות התורה 82%, מצביעי ש"ס 51.5%).
מאת: אליהו ברקוביץ
במלחמות קודמות שניהלה מדינת ישראל עודדו הרבנים את תלמידי הישיבות להתגייס ולתרום להצלחת המערכה, בין בעורף ובין בחזית. נוכח אלפי פניות חרדים להתגייס ולהתנדב בזמן "חרבות ברזל", ולמרות התנגדות מנהיגי הזרם החרדי המרכזי, נראה שמדובר בחיזוק משמעותי למגמת ההשתלבות.
מאת: אליהו ברקוביץ
על התומכים במהלכי הממשלה לשאול את עצמם אילו מחירים הם מוכנים להמשיך ולשלם כאזרחים בחברה ישראלית ויהודית בעבור המהלך. מנגד, זהותם הישראלית של הנאבקים על הערכים הליברליים מורכבת וממוזגת גם מיסוד יהודי-מסורתי, וויתור עליה ייחשב ככריתה נוראית של חלק מהותי מהווייתם.
מאת: המרכז לממשל וכלכלה, המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים
מאז הקמת הממשלה ה-37 עלו על הפרק הצעות חקיקה והחלטות בדרג הממשלתי, שתוצאתן החלשת השירות הציבורי באמצעות פגיעה בעצמאות ובמקצועיות שלו. חוקרות וחוקרי המכון סוקרים את המהלכים השונים ומגישים את המלצותיהם.
מאת: אליהו ברקוביץ
אם המהלכים שננקטו במשך השנים נגד עולם העיתונות החרדי החוץ-ממסדי היו צולחים, הציבור החרדי כלל לא היה שומע על כך שיהדות התורה הניחה על שולחן הכנסת את הצעת חוק יסוד: לימוד תורה.
מאת: פרופ' בני פורת
הצעת החוק שתקבע את הפטור משירות צבאי עלולה לפגוע באופן חמור בשוויון בנטל, לתמרץ צעירים חרדים להישאר עוד בבית המדרש ולפגוע בכלכלה. קיבועה כחוק יסוד, מתוך כוונה לחסן אותה מביקורת שיפוטית, עלול לרוקן את המונח מתוכן ולפגוע במבנה החוקתי בישראל.
מאת: ד"ר אסף מלחי
הדבקות הטוטאלית בלימודי תורה, השמרנות, ההסתגרות הקהילתית וההימנעות מאזרחות משתתפת אינן יכולות עוד לספק את התשתית הרעיונית והרוחנית-דתית לקיום בכבוד של הקהילה החרדית. הכרחי שתיגמל במהירות מהייסורים ומהקשיים של גיל ההתבגרות ותהפוך לחלק יצרני בציבוריות הישראלית.
מאת: אליהו ברקוביץ
בעוד שהעיתון רואה עצמו כמפיץ הקו האידאולוגי הרשמי של המפלגה, הפוליטיקאים פעילים בזירה הפוליטית שדורשת מידה מסוימת של גמישות לאור הנסיבות. היומון, מצדו, ימשיך להתוות קו אידאולוגי קשיח ובלתי מתפשר, אולם הפוליטיקאים יצעדו בזהירות על הקו הדק המתוח בין מחויבות אידאולוגית מלאה באופן פומבי לבין הגמישות הפרקטית הנדרשת מהם.
מאת: אליהו ברקוביץ
יותר ויותר חרדים מבקשים לשלוח את ילדיהם למוסדות המלמדים לימודי ליבה ונמצאים תחת פיקוח ממשלתי. במקביל, בגזרת הישיבות התיכוניות החרדיות מדברים על פתיחת ישיבות המשך שישלבו לימודי מקצוע והשכלה אקדמית. ימים יגידו אם אלה ניצני שינוי בר-קיימא.
מאת: גבריאל גורדון
בעולם החרדי היציאה מעולם הישיבות הגדולות וה"כוללים" והמעבר לעולם התעסוקה הם שלב מורכב מבחינה תרבותית וחברתית. המחקר מפנה את תשומת הלב להבדלים בין גברים שגדלו במשקי בית חרדיים העושים את המעבר הזה בשלבים שונים בחייהם, ומצביע על פערים ניכרים בהקשר של השתלבות בהשכלה גבוהה ובתעסוקה.
מאת: יוחנן פלסנר, ד"ר גלעד מלאך, ד"ר ערן שמיר-בורר, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז
חוק הגיוס החדש צריך לכלול יעדי גיוס לחרדים והשתת סנקציות על תקציב הישיבות במקרה של אי עמידה בהם. כדי לקדם שילוב חרדים בהשכלה גבוהה ובתעסוקה יש להוריד את גיל הפטור משירות ל-21, לצמצם את ההטבות הכלכליות המוענקות לבחורי ישיבות ואברכים ובמקביל לאפשר שירות אזרחי בגופים ממלכתיים בלבד.
שיעור נותני האמון בכנסת כמעט הוכפל בהשוואה לתקופת ממשלת בנט-לפיד, אולם הוא עדיין נמוך מבעבר. האמון בממשלה עלה מ-21% לפני שנה ל-29% כיום, אך הן בקרב היהודים (31%) והן בקרב הערבים (17%) רק מיעוט נותנים בה אמון. בעוד ש-93.5% מהחרדים סבורים כי המדינה צריכה לממן בתי ספר חרדים שאינם מלמדים ליבה, רק 13% מהחילונים סבורים כך.
מאת: אליהו ברקוביץ
לראשונה, זהותו של המנהיג הליטאי הבא אינה ברורה מאליה, כך שגם כשיוכר כמנהיג עמדתו תהיה חלשה יותר משל קודמיו. בעוד שגדולי הדור המסורתיים נטלו על עצמם לא רק את הכוח שבתפקיד, אלא גם את האחריות הנובעת ממנו, המבנה הנוכחי שבו מרכזי הכוח נעים במהירות מחצר לחצר גורם לכך שהכוח מתרכז בפועל בידי העסקנים שמחזיקים בסמכות ללא אחריות.
חוק שירות לאומי-אזרחי חוקק כהוראת שעה בשל הפגיעה בערך השוויון. קיבוע החוק לפני שהושלם מתווה כולל לגיוס חרדים, ללא בחינה של הנתונים שנצברו מיישום החוק, וללא בחינה של היבטי השוויון הוא בלתי ראוי. לכל היותר ניתן להאריך את החוק פעם נוספת לפרק זמן קצוב.
על אף השיח הציבורי הער ביחס למחיר שהחברה הישראלית משלמת כתוצאה מהסדר "תורתו אומנותו", טרם נידון כראוי המחיר הפנימי שעולם התורה משלם על הפיכת בתי המדרש למיועדים עבור כלל הציבור החרדי - ולא עבור קבוצה מובחרת. במקום שהישיבות והכוללים יהיו בית גידול לצמיחת גדולי תורה, הצפתם ברבבות לומדים גרמה לירידה ברמה.
המתכונת הנוכחית של עולם הישיבות וה"כוללים", ללא סננים מתבקשים של כושר לימודי גבוה ומצוינות אינטלקטואלית, נועדה למטרות חברתיות של חיזוק וביצור הזהות הדתית של הציבור החרדי. באופן פרדוקסלי, הנפגע העיקרי ממנה הוא עולם התורה עצמו.
בסוף מאי 2023 אושר תקציב המדינה לשנים 2024-2023 ובו תוספת של 3.5 מיליארד ש"ח לחינוך החרדי. כמה מהחרדים לומדים לימודי ליבה, ועד כמה המדינה מפקחת על כך? מדוע הפיקוח על רשתות החינוך העצמאיות דל, ולמה אי-אפשר להגדירן "ממלכתיות"?
מאת: ד"ר רבקה נריה בן-שחר, ד"ר אפרת דרסלר, עו"ד עדנה הראל פישר
ללא חסכונות פנסיוניים, חרדים שיגיעו לגיל הפרישה עלולים להידרדר לעוני ומצבם צפוי להכביד על הביטוח הלאומי ומערכת הבריאות. הנטל התקציבי העצום עתיד לחייב העלאת מסים משמעותית על כלל האוכלוסייה לצורך שמירה על הרמה הקיימת של שירותי רווחה. לו האוכלוסייה החרדית היתה מודעת לתכנון לטווח הארוך, היתה מכירה בחשיבות ההשתלבות בשוק התעסוקה והחיסכון לפנסיה ולא נסמכת על קצבאות ותמיכות מתקציב המדינה.
מאת: תהילה גאדו
ניתוח שנערך מיד לאחר האסון העלה תגובות מגוונות שכללו הבעת אבל וצער, חרדה או חשש וכן חיפוש סיבה דתית או רוחנית להתרחשותו. התברר שבעתות משבר התאחדה הקהילה סביב עצמה והגדרתה העצמית התחזקה, למרות גודלה ושונותה.
מהו גיל הפטור ולמה חשוב להוריד אותו? האם תכלית החוק המסתמן היא תעסוקתית ואילו תמריצים הוא מעניק? האם ניתן להגיע למצב של שוויון? המדריך למתווה שעל הפרק.
מאת: אליהו ברקוביץ
ח"כ משה גפני, שהזדהה שנים כפרגמטיסט הקרוב יותר לשמאל, משייך עצמו כיום כקרוב יותר לימין בשל קרבת הימין לדת. עם הדור הבא של נציגי הליטאים נמנה ח"כ יצחק פינדרוס, שגדל בקהילת "זילברמן" הימנית-קיצונית, בואכה משיחית. ההתנגדות להשתתפות חרדים בהפגנת התמיכה ב"רפורמה" החודש מקרבת הלכה למעשה את אובדן הפרגמטיזם החרדי.
מאת: יוחנן פלסנר
כדי למנוע קריסה ביטחונית וכלכלית ולצמצם את אי השוויון בין החרדים לציבור הכללי על הממשלה לדאוג להוקרת כלל המשרתים בצה"ל, להתעקש על לימודי ליבה כתנאי לתקצוב מוסדות חינוך ולעצור סבסוד לאלה שנשארים בישיבה עד גיל מבוגר. כל הסדר שלא יחזק את השתלבות החרדים יוביל להמשך התפוררות החברה בישראל.
מאת: אליהו ברקוביץ
השתלבות חרדים בכלכלה ובשירות הציבורי היא מבורכת, אך הצעת החוק של גפני, מקלב ופינדרוס, שנועדה להרחיב את ייצוגם ברשויות ובתאגידים ציבוריים, שואפת להשתלטות עוינת שמנוגדת לערכי העולם החרדי.
מאת: ד"ר גלעד מלאך
הצעת החוק מחייבת ייעוד משרות בפקודת העיריות והמועצות המקומיות, מגדירה את שיעור המשרות הייעודיות בגופים ומחייבת את קיומו בכל הדרגות. למרות חשיבותה, קביעת היעד הגבוה לייצוג הולם היא מעבר לקהל היעד האמיתי של מועמדים חרדים בעלי הכשרה מתאימה.
מאת: אליהו ברקוביץ
שימוש בסרטונים ובווטסאפ, לצד שדרוגו של אריה דרעי בסולם הדרגות הרוחני, מבשרים את ניצני הדמוקרטיזציה המפתיעה בהנהגה החרדית שמתפתחת לצד דגם המנהיגות המסורתית.
מאת: ד"ר תמי הופמן
ההסכם עם עוצמה יהודית כולל תיקון לחוק חינוך ממלכתי שלפיו לא תתאפשר העסקת מורה שמביע תמיכה בטרור. התיקון עלול להחריף את החשש הקיים בקרב מורים לעסוק בנושאים אקטואליים בכיתות בשל השיח הציבורי הסוער.
מאת: פרופ' דני סטטמן
רוב מוחץ של החרדים סבור שליהודים מגיעות יותר זכויות מלערבים וכן שיפריע לו לגור בשכנות קרובה אליהם ואל עובדים זרים. ההתחזקות המספרית והפוליטית של החרדים מאיימת על הדמוקרטיה ועל הסולידריות בין אזרחי המדינה.
82% מהחרדים דיווחו כי מצבם הנפשי טוב מאוד, בהשוואה ל-58% מהיהודים הלא-חרדים. 44% מהאוכלוסייה החרדית מצויים מתחת לקו העוני.
מאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה
ההסכמים הקואליציוניים בין הסיעות של ממשלת ישראל ה-37 כוללים סעיפים בעלי פוטנציאל נזק גבוה ופגיעה במערכות השלטון כפי שהכרנו אותן. אם ימומשו, מדינת ישראל לא תהיה אותה מדינה יהודית ודמוקרטית כפי שאנו מכירים אותה. חוקרות וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה ניתחו את סעיפי ההסכמים ואת ההשלכות הקשות של מימושם.
מאת: פרופ' בני פורת
גישתם של מרבית הפוסקים לסוגיית הכשירות של עבריינים היתה מחמירה בהרבה מזו המקובלת במשפט הישראלי. לכן ראוי שכל המפלגות המעוניינות לחזק את אופייה היהודי של ישראל יקפידו על בחירת מנהיגים ללא רבב.
מאת: ד"ר אסף מלחי
נוכח הגידול העצום במספר תלמידי הישיבות רבים מהם אינם רואים עתיד בעמל התורני, והסיפוק שלהם מלימודי הקודש יורד. רק מתן כלים לפיתוח אוריינטציה תעסוקתית למעוניינים בכך ישפר את סיכוייהם להשתלב בשוק העבודה.
מאת: אליהו ברקוביץ
הפוליטיקאים החרדים-ליטאים מדגל התורה עדיין מתעקשים להימנע מכהונה כשרים בממשלה, גם אחרי פסיקת בג"ץ כי פיקציית "סגן שר בתפקיד שר" אינה חוקית. מי שמשתתף בשלטון, נדרש ליטול על עצמו בפה מלא גם את האחריות המתחייבת.
מאת: מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה
יותר ממחצית מהנשאלים תומכים בשילוב נשים ביחידות עילית בצבא. כמחצית מהנשאלים מעדיפים כי ילדיהם ישרתו בתפקיד טכנולוגי בצבא. עלייה בתמיכת הציבור בהסרת המגבלות על שימוש בכוח.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
על רקע ההסכם של יהדות התורה המבטיח מימון מלא למוסדות החינוך החרדי גם מבלי לימודי ליבה, נתונים מיוחדים על היקף האכיפה והקנסות של משרד החינוך מצביעים על אכיפת חסר גם כיום, בגין אי לימוד מקצועות הליבה במוסדות החינוך היסודי החרדי. במרבית המקרים מתבצעים קיזוזים חוזרים לאותם מוסדות, המגיעים בממוצע רק ל-8% מתקציב בית הספר.
מאת: גבריאל גורדון
מחקר חדש בוחן לראשונה מבחינה מחקרית את דפוסי התעסוקה של המגזר החרדי ודפוסי הפריון והשלכותיו על הדמוגרפיה של ישראל, גיל הנישואין וגיל לידת הילדים במגזר החרדי. המחקר עומד לראשונה על ההבדלים בסוגיות אלו בין הזרמים השונים במגזר, וכן בינו לבין מגזרים אחרים בישראל
מאת: ד"ר גלעד מלאך
הגידול והגיוון של הציבור החרדי - כמו גם העובדה שגדולי הדור בשנים האחרונות נכנסים לתפקידם בסביבות גיל 90 - מביאים לכך שעוצמתם הסמלית נותרה על כנה, אך השפעתם הממשית מצטמצמת והולכת. המגמה הצפויה היא המשך ביזור העוצמה של הנהגה זו
מאת: ד"ר גלעד מלאך
ד"ר גלעד מלאך, ראש התכנית לחרדים בישראל, מסביר בראיון מיוחד מה הפך את הרב חיים קנייבסקי ז"ל לבעל השפעה רבה כל כך בציבור החרדי כולו, ומי יהיה היורש שלו עם לכתו. האזינו
שנתון החברה החרדית 2021: מחצית מהחרדים משתמשים ברשתות החברתיות; 13% בלבד מהילדים והנוער גולשים באינטרנט; בטיחות ברשת: כרבע מהחרדים מעידים כי נפגעו מתוכן פוגעני; וגם, אחוזים בודדים מחפשים עבודה ברשת, ורק כשליש מהחרדים משלמים חשבונות ורוכשים באינטרנט
זינוק נרשם גם במספר תלמידי הישיבות; נמשכים הפערים בענפי התעסוקה של גברים חרדים לעומת לא חרדים, והתקרבות של נשים חרדיות לנשים באוכלוסייה הכללית: 5% נשים חרדיות ו-3% גברים חרדים עבדו בהייטק
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הנכונות לדווח על פגיעות מיניות בחברה החרדית גוברת: לאורך שני העשורים האחרונים נרשמה עלייה משמעותית במספר תיקי רשויות הרווחה העוסקים בפגיעות מיניות או אלימות נגד ילדים ברשויות החרדיות, והוא גבוה מזה שנרשם ברשויות הלא חרדיות
ההחלטה להוריד את גיל הפטור לחרדים שאינם משרתים בצה"ל נכונה - והתועלת בה עולה על הנזק, גם אם מסכימים לכך שהיא מעמיקה את האפליה הקיימת. עדיף, אם כך, לטפל באי השוויון בנטל הכלכלי, מאשר להותיר את המצב על כנו
שני מהלכים דרמטיים התקבלו השבוע בממשלה: האחד, הורדת גיל הפטור לאברכים שהיא החלטה מקוממת אבל הכרחית. השני קשור לתוספת הרמטכ"ל למשרתי הקבע שעלולה לפגוע באמון הציבור בצה"ל, בוודאי בתקופה של משבר כלכלי חמור. האזינו לפרק החדש שלנו האינטרס הכלכלי בהנחיית רועי כ"ץ ואדריאן פילוט
מאת: יוחנן פלסנר
מתווה הגיוס שאושר בממשלה מקבע את האי שוויון בגיוס לצה"ל, אבל בנסיבות שנוצרו במהלך עשרות השנים האחרונות מדובר ב"רע הכרחי". ועדין מדובר בשינוי היסטורי, הנתונים מראים שהורדת גיל הפטור לחרדים תביא לזינוק ביציאה לעבודה
ברכות לממשלת בנט על אישור מתווה הורדת גיל פטור האברכים משירות בצה״ל ל-21. מדובר בצעד חיוני והכרחי שהוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה בשנים האחרונות. סוג של רע הכרחי שיוביל בטווח הקרוב לכניסתם של כ-5,000 חרדים לשוק התעסוקה ועוד אלפים בשנים הקרובות.
חוות דעת זו עוסקת בשאלה החוקתית: האם הורדת גיל הפטור פוגעת פגיעה בלתי מדתית בעיקרון השוויון, באופן שיכול להביא לפסילת החוק על ידי בית המשפט העליון.
מאת: ד"ר גלעד מלאך
80% מאלו ששירתו בצבא טוענים שהיו עושים זאת גם במצב של גיל פטור נמוך. בנוסף, הורדת גיל הפטור לגיל 21 צפויה להיות השפעה ניכרת על יציאה מוקדמת לעבודה של צעירים חרדים בגילאי 21-23 בהיקף שבין 20%-33% (4,200-6,900 חרדים עובדים).
קביעה זו נשענת על הפוטנציאל הגבוה ליציאת חרדים לעבודה בגיל צעיר, על הפוטנציאל המוגבל לגיוס חרדים לצבא מעבר לגיל 21 ושומר על העיקרון שבחורי ישיבה נדרשים לזמן לימוד ארוך יותר מן המשרתים בצה"ל.
מאת: ד"ר גלעד מלאך
אחת ההתנגדויות העיקריות שנשמעו בעקבות הכרזתו של שר האוצר אביגדור ליברמן על שינוי בתנאי הזכאות של הורים לסבסוד מעונות, הציפה חשש מפני בלימה בשיעור השתתפותן של הנשים החרדיות בשוק העבודה, שזינק בעשור האחרון ל-77%. האמנם?
מאת: ד"ר גלעד מלאך
החלטת שר האוצר להתנות את התמיכה במענות יום בעבודת הגבר מבורכת ואמיצה, וצפויה לעודד תעסוקת גברים חרדים. כדי למקסם את האפקטיביות של צעד זה, חשוב שתבוא יד ביד עם הורדת גיל הפטור לגברים חרדים לגיל 21 בחוק הגיוס החדש
מאת: ד"ר גלעד מלאך
עוצמתן הפוליטית של המפלגות החרדיות בשנים האחרונות התאפיינה בבלימה במגמת העלייה של שילוב גברים חרדים בתעסוקה. אולם למרות זעקות הגעוואלד העולות מן האופוזיציה המתחדשת, הממשלה החדשה לא תשתמש במלוא הכלים שעומדים לרשותה כדי להפוך את המגמה
מאת: ד"ר אסף מלחי
הצעירים החרדים שמצטרפים למהומות האחרונות בירושלים הם חלק מנוער השוליים החרדי, שנפל בין כיסאות החברה החרדית ומשרד החינוך. כדי לתת מענה למצוקתם, על המדינה להקים מינהלת נוער חרדי שתתכלל את הטיפול בנושא
מאת: ד"ר גלעד מלאך
בשנים האחרונות יותר ויותר נשים חרדיות בוחרות שלא לצעוד בדרך המסורתית ללימודי הוראה, והולכות לאקדמיה כדי ללמוד מקצועות שיעזרו להן לבנות קריירה ולהשתכר בהתאם. מתחת לפני השטח, מתנהל מאבק בין הסמינרים לאקדמיה על תודעתן של הצעירות החרדיות
מאת: ד"ר אסף מלחי
ההתפרעויות ברחוב החרדי, לצד פתיחת מוסדות הלימוד והישיבות, הוכיחו לכולנו שתופעת נוער השוליים החרדי כבר מזמן איננה עניין פנים-חרדי, אלא סוגיה מורכבת שנוגעת לכלל החברה הישראלית. כדי לטפל בבעיה מהשורש, יש להקים עבורו מסגרות חינוכיות המתאימות לצרכיו, שיפעלו לשילובו בחברה ובכלכלה הישראלית
מאת: ד"ר אסף מלחי
בעוד בתי הספר הממלכתיים נותר וסגורים, הישיבות החרדיות מיהרו להיפתח, גם אם בניגוד להנחיות. חששם של קברניטי הקהילה החרדית מפני נשירה המונית של צעירים ממוסדות החינוך החרדיים, הוא שהניע אותם לכך
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הוראת הרב קניבסקי לפתוח תלמודי תורה בניגוד לחוק, מדגימה לכל חלקי החברה הישראלית המשוסעת את האפשרות של מרי אזרחי כדרך לכיפוף שלטון החוק, והיא בעלת משמעות עמוקה לעתיד הדמוקרטיה הישראלית. על כן, יש להגיב עליה באופן מיידי ותקיף
אסטרטגיית היציאה מהסגר והיעדר עלייה מחודשת של התחלואה במגזר החרדי כוללת מתן דגש אכיפתי על מפגשים ואירועים שרמת הסיכון הבריאותית הכרוכה בהם גבוהה; שיתוף פעולה של המנהיגות והשלטון המקומי החרדי; והכרה באורח החיים של המגזר החרדי
מאת: ד"ר איתן רגב, גבריאל גורדון
מחקר זה מספק לראשונה אומדן מהימן של קצב והיקף המעברים אל ומתוך כל אחד מן הזרמים השונים בדת, בקרב האוכלוסייה היהודית (ובפרט במגזר החרדי) - בזכות מתודולוגיה חדשנית ובסיס נתונים עשיר. אלגוריתם חדש שפותח לצורך המחקר איפשר לזהות ברמת דיוק גבוהה מאוד, מיהם הפרטים אשר גדלו בילדותם במשפחה חרדית – אך אינם מגדירים עצמם חרדים בבגרותם (ולהפך)
בעיצומה של מגיפה משתוללת ובשיאו של סגר החונק את הציבור כולו, המתווה המסתמן ללימודים במגזר החרדי, לפיו הבנים יחזרו ללמוד בקבוצות קטנות תוך שימוש בכיתות הפנויות של התלמידות שתשארנה בבית, פועל נגד עקרונות יסוד דמוקרטיים וקבלת תפיסת אופל של דיכוי על בסיס מגדרי
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מדינות יוצאות למלחמה כדי להגן על אינטרסים לאומיים גם כשהן יודעות שיהיה לכך מחיר בחיי אדם. כך גם במלחמה על שימור החרדיות בצל משבר הקורונה. ההנהגה הישראלית, מצדה, נמנעת ברשלנות פושעת מטיפול מקצועי ואכיפה קפדנית של ההנחיות עקב הפוליטיזציה של הטיפול במשבר
היעדר הציות להנחיות בחלקים גדולים בחברה החרדית וכתוצאה מכך, הזינוק בתחלואה בקרב ציבור זה, מחדדים את הצורך בשינוי מן היסוד של היחסים בינם לבין המדינה, שימנע מתן כוח מוחלט לרבנים כמתווכים בין קהילתם למדינה
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
משבר הקורונה מחדד וממחיש את הבחירות הערכיות של הקהילה החרדית. הוא גם ממחיש כי כשחיי הישראלים שלובים באלו של החרדים, לא ניתן לקיים את ישראל לצד אוטונומיה חרדית שחיה מאחורי חומותיה המתגבהות. ללא נשיאה משותפת בנטל הבריאותי עכשיו, והכלכלי־ביטחוני־חברתי אחרי הקורונה, לא ייכונו כאן חיים נורמליים
משבר הקורונה מערער את אמונם של החרדים בנבחריהם - 38% מהצעירים החרדים מעריכים כי אמון החרדים בנציגיהם בכנסת נפגע בעקבות המשבר, ו-53% סבורים שהאמון בממשלה נפגע גם הוא. בהנהגה הרבנית, לעומת זאת, רוב גדול מעריך כי האמון לא נפגע כלל, או נפגע במידה מועטה בלבד
מאת: ד"ר אסף מלחי
שתי מגמות הפוכות, כביכול, שהציף משבר הקורונה. מחד, יותר ויותר חרדים מתחברים לאינטרנט. מנגד, ההתבדלות עודנה כאן- וניתן היה להבחין בה ביתר שאת עם הניסיון לקיים סגר דיפרנציאלי על הערים האדומות, חלק גדול מהן חרדיות
מאת: ד"ר איתן רגב
תכנית הדיור החדשה של שר השיכון ליצמן תפורה היטב למידותיו של הציבור החרדי, ועלולה להביא להתחרדות מהירה של ערי הפריפריה, ולדחוק את תושביהן החוצה
מאת: ד“ר לי כהנר
מה קרה שם, בלב השכונות החרדיות, בזמן שבישראל החלה להתפשט מגפת הקורונה? לחרדים, שלרוב אינם מחוברים לאמצעי התקשורת המרכזיים, קשה היה לקבל את הפגיעה העמוקה באורחות חייהם. אולם בין שלל האתגרים שהציבה המגפה, עלו גם הזדמנויות ייחודיות לבחינת המרקם העדין של יחסי חרדים-חילונים, ולאימוץ השימוש בטכנולוגיה, שעושה דרכה גם לזרמים השמרנים יותר בקהילה. העיתונאית ליאת רגב וחוקרת החרדים ד"ר לי כהנר צוללות אל מעמקי החברה החרדית בשיא התפרצות הנגיף
מאת: ד"ר איתן רגב, אמילי עמרוסי
כיצד זוגות צעירים חרדים רוכשים דירה בגיל כל כך צעיר? ד"ר איתן רגב, שחוקר את שוק הדיור החרדי במכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם העיתונאית אמילי עמרוסי יצאו למסע בתעשיית הנדל"ן החרדית- הנטל הכבד על ההורים, מערך ההלוואות והנורמות החברתיות שמרחיקות את הצעירים מהמרכז לפריפריה- בדרך להגשמת החלום על הדירה
מאת: ד"ר גלעד מלאך, רובן גורבט*
משבר הקורונה פגע בחברה החרדית באופן קשה יותר מכל חברה אחרת. עם זאת, יש בו גם פוטנציאל לשינויים בתחום התעסוקה, ההשכלה, הטכנולוגיה והיחס לרשויות המדינה, שלטווח בינוני וארוך ישפרו את מצבה הכלכלי. תמונת מצב והמלצות מדיניות
משבר הקורונה פגע כלכלית במשקי בית רבים, ולא פסח גם על החברה החרדית. בעוד מרבית החרדים מתכננים לצמצם בהוצאות השוטפות, ישנם גם לא מעט משקי בית חרדיים שמתכוונים להגדיל את היקף המשרה של אחד מבני הזוג, ובכחמישית מהם- אחד מבני הזוג שלא עבד עד היום, מתכוון לצאת לעבוד
מאת: ד"ר איתן רגב
השילוב של ירידה חדה בהכנסה מתרומות מחו"ל, הכנסה לא מדווחת לעתים קרובות של אב המשפחה שלא ניתן לקבל קצבאות בגינה, הקושי של נשים לעבוד מהבית, וחובות גדולים - מקרבים משפחות חרדיות עניות רבות אל גבול הקריסה
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
על החברה החרדית לעשות חשבון נפש ולהבין שהם אינם יכולים להמשיך בניתוקם מן המדינה ובמקביל לא לתלות את גורלם בידי הרבנים. זו העת לחוזה חדש בין החברה החרדית למנהיגיה, ובינה לבין החברה הישראלית כולה
מאת: ד"ר אסף מלחי, ד“ר לי כהנר
הנסיקה בתחלואה מחייבת חשבון נפש בהנהגה וברחוב החרדי, אך לא פחות מכך גם בציבור הכללי לאור העליהום החריף והתוקפני. משבר הקורונה מזמן לנו אפשרות לחזק גשרים חברתיים ותרבותיים עם קבוצות חרדיות מתונות, השואפות להשתלב בחברה הישראלית
מאת: יאיר שלג
מאפייניה של החברה החרדית דומים מאד לאלה של הציבור הערבי, אולם בעת המשבר הנוכחי - מתבלטים ההבדלים. בעוד החברה החרדית החליטה, עד שלב מתקדם יחסית של המגפה, להישמע להנחיות הרבנים ולהטיל ספק באלה הבאות מהמדינה, הציבור הערבי ביקש להיות שותף מלא במאבק
מאת: יאיר שלג
לאף יחיד ולאף מגזר אסור שיינתנו מעכשיו פטורים מהאחריות המשותפת של כלל החברה. שיח הזכויות חייב להיכנס למסגרת ולמגבלות של שיח האחריות, כך שהנהגת המדינה והחברה יידרשו להבטיח את הזכויות של כלל הקבוצות, באיזון נכון ומידתי ביניהן, כחלק מאחריותן המנהיגותית
מאת: חלי (רחל) זקן
נגיף הקורונה תפס את מערכת הבריאות הישראלית במצב לא טוב, כאשר מספר המיטות והאחים והאחיות בבתי החולים הוא מהנמוכים שבמדינות ה-OECD. זאת, בנוסף להיותם של בתי החולים מסוכנים לאוכלוסיית הקשישים בפני עצמם. מענה הולם לאוכלוסיית הסיכון הזו ייתכן באמצעות הגברת השירותים הביתיים להם הם נדרשים, כבר משלב הרפואה המונעת. השאלה היא האם מערכת הבריאות תצליח להתאים עצמה לנסיבות בזמן קצר
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
לא מעט דובר על התנהלותם של חלקים מהחברה החרדית בעת משבר הקורונה, וסירובם להקפיד על הנחיות משרד הבריאות. אולם כעת מתרחש תהליך קריטי לשילובם של החרדים בחברה הישראלית- דווקא בעקבות המשבר. על החברה הישראלית, מצדה, מוטלת האחריות להפסיק את שיח השנאה ולא להקים חוצץ
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
רבות דובר בתקופה האחרונה על כך שרמת הציות להנחיות משרד הבריאות נמוכה מאד בקרב החברה החרדית. כדי להעלותה, על המדינה ללמוד לשתף פעולה עם הרשויות המקומיות, במיוחד אלה החרדיות, שיכולות לתווך לתושביהן את המידע החיוני
משבר נגיף הקורונה מאלץ את האוכלוסייה כולה להסתגל למציאות חיים שונה, אך מאפייניה ואורחות חייה של החברה החרדית מקשים עליה עוד יותר את הטמעת ההנחיות החדשה ושינוי ההרגלים. הפגנת משילות נחושה לצד שיתופי פעולה עם הנהגה חרדית אזרחית ורבנית, וצעדים משלימים שיקלו על הציבור החרדי לצלוח את המשבר, יהפכו את הטיפול הכלל מדינתי לאפקטיבי יותר
מאת: ד"ר גלעד מלאך
אם זה לא היה ברור עד עכשיו, אז הדוח הקשה של הוועדה המקצועית בראשות האלוף במיל' נומה לבדיקת נתוני גיוס החרדים הכוזבים שפורסם בשבוע שעבר, מוכיח שוב עד כמה נדרשת בחינה מחודשת, ויותר מכך פעולה, הן בחוק לגיוס חרדים והן באופן שבו צה"ל מגייס אותם בפועל
מאת: ד"ר גלעד מלאך
בחשיבה מחדש על מקומם של חרדים בתעסוקה, יש להציב את איכות התעסוקה במוקד המאמץ המדינתי. השתלבות חרדים בתעסוקה איכותית, קרי ההייטק, התעשייה המתקדמת והפיננסים, תגדיל את פריון העבודה ואת תוצר המשק הישראלי כולו
מאת: ד"ר אור ענבי
האוכלוסיה החרדית נתפסת אמנם כגוף נפרד משאר החברה הישראלית, אך גם בתוכה מתרחשים שינויים בתפיסות ובעמדות לגבי נושאים שונים- גם בגישתם כלפי ערכים דמוקרטיים ותחושת השייכות למדינה
מאת: ד"ר גלעד מלאך
הירידה במספר החרדים המתגייסים לצה"ל מצביעה על המחיר של היעדר חוק גיוס הכולל יעדי גיוס לחרדים, יחד עם סנקציות כלכליות לישיבות במקרה של אי עמידה ביעדים. אלה יגבירו את המוטיבציה וההיערכות של צה"ל לגייס חרדים, כמו גם של הצעירים החרדים להתגייס לצבא
מאת: ד"ר גלעד מלאך
צעד קדימה, שניים אחורה: על אף ההישג בבחירות, ההתנהלות הפוליטית של המפלגות החרדיות וקשירת גורלן לזה של בנימין נתניהו והליכוד, תקעו לחרדים מקל בגלגלים. משקלן כבר אינו כזה של ממליכי מלכים, אלא יותר של גלגל חמישי
מאת: ד"ר גלעד מלאך
המתח שעומד במחלוקת בין הגישות "גיוס לכל" ו"פטור לכל", הוא זה שבין השאיפה לשוויון לבין ריאליזם פוליטי-חברתי. מצד אחד שוויון אזרחי ומצד שני, התנגדות החברה החרדית לגיוס מעורר קשיים מעשיים ששום חוק גיוס, גם אם יתקבל ברוב מוחץ של חברי כנסת לא יוכל לשנות
מאת: ד"ר אסף מלחי
הסולידריות החברתית בציבור החרדי מסייעת להם לשמור על הלכידות בינם לבין עצמם, אך גם עושה להם שירות דב בכך שהיא מבדלת אותם משאר החברה הישראלית, מגביהה ומשמרת את החומות סביבה
הדרך לשוויון בנטל עוברת לא רק בהגדלת מספר החרדים המתגייסים לצה"ל, אלא גם ברפורמה ביחס לכלל המשרתים. קיצור משך השירות ותקצוב נכון ויעיל יותר של המשרתים ביחידות השונות, יכולים להוביל לחוק גיוס חדש שייטיב עם כולם, גם עם הציבור החרדי
מאת: ד"ר גלעד מלאך
כיצד השיגו המפלגות החרדיות את כוחן, ומה תהיה השפעתן בעשורים הקרובים? קצב הגידול הדמוגרפי אמנם משחק תפקיד חשוב, אך עם זאת, ישנם גם שינויים בדפוסי ההצבעה בקרב החרדים, שמעלים סימני שאלה רבים אודות עתידן וכוחן של המפלגות החרדיות בישראל
הצעת משרד הביטחון לגיוס חרדים אינה נותנת מענה מספק לשימור מודל צבא העם, החותר לשוויון מלא בין כלל קבוצות החברה הישראלית. המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע מתווה שיתרום לשירות חרדים צעירים שיבטיח גם כניסה לתעסוקה איכותית לשוק העבודה
מאת: ד"ר איתן רגב
כיצד מצליח זוג חרדי עם משכורת ממוצעת של 12,000 ש"ח לרכוש דירה? החרדים מוכנים להתפשר על דירות קטנות, ישנות ומרוחקות מהמרכז, ורובם נעזרים בהלוואות עד גובה הנכס כולו. ד"ר איתן רגב מסביר מהן הדרכים בהן ניתן להיערך ולמנוע את המשבר בשוק הדיור החרדי
מאת: יוחנן פלסנר
הכוונה ללכת לבחירות נוספות היא רק פלסטר לפצע הפתוח שמלווה את המדינה כבר כמה עשורים. משבר חוק הגיוס, שהוביל להקדמת הבחירות ועלול לסחוב אותנו למערכת בחירות נוספת, הוא דוגמה לכשל הפוליטי בטיפול בבעיות היסוד של המדינה
מאת: יוחנן פלסנר
חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית הוא בלתי מספק, לא שוויוני ואף מסוכן לביטחון המדינה. אם לא יעבור שינויים דרסטיים שיעודדו את החרדים לשירות משמעותי בצבא, הוא עלול להגדיל את אי השוויון בין הצעירים בישראל ולהביא לסופו של צה"ל כצבא העם
מאת: ד"ר גלעד מלאך
הישגן של המפלגות החרדיות בבחירות יכול להיות מוסבר באמצעות הגידול הדמוגרפי הטבעי, אך גם פרישת אלי ישי מהמרוץ והמספר הגדול יחסית של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה תרמו לכך. יותר מכל, נראה כי הבוחר החרדי נשאר נאמן למפלגות החרדיות
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בעוד שרוב בוחרי המפלגות החרדיות אומרים שסוגיות דת ומדינה הן החשובות לו ביותר, מצביעי שאר המפלגות - חילונים ודתיים לאומיים כאחד - כמעט ואינם מייחסים לנושא חשיבות בבואם לקלפי. כדי להביא לשינוי במונופול החרדים בנושאי דת ומדינה, על הציבור לדרוש מנבחריו לשים את נושאי הדת והמדינה בראש מעייניהם, כבר במערכת הבחירות הנוכחית
מאת: ד"ר אסף מלחי
השירות הצבאי, שנתפס בעיני החרדים כאחד מהאיומים המרכזיים על אורח חייה, הופך בשנים האחרונות למסלול אטרקטיבי למדי, בעיקר משיקולים כלכליים ותעסוקתיים. ואולם, תוך כדי השירות הם מגלים גם את ההיבט החברתי, הזהותי, האזרחי והחשוב ביותר – הישראלי, שבו
מאת: פרופ' בנימין בראון
למרות היותם גוש עם לא מעט כוח בכנסת ובממשלה, מוצאים עצמם החרדים לא פעם בעימותים בין-מפלגתיים על בסיס זהות ושיוך לזרמים. איחוד פנים-חרדי לא נראה באופק ואף מתרחק ככל שהחברה החרדית הולכת ומשתנה, ובינתיים כל מפלגה בנפרד מנסה למשוך קולות שישאירו אותה מעל אחוז החסימה
מאת: ד"ר גלעד מלאך
הקואליציה בכנסת היוצאת לא תרמה רבות לשילוב חרדים בתעסוקה ועיקר ההישגים שאנו רואים הינם תוצאה של חקיקה ומדיניות קודמת. בלא שינוי מדיניות, נראה בעתיד הקרוב עלייה מחודשת בשיעורי העוני במגזר החרדי, פגיעה בשגשוג של כלל המשק והעמקת השסע החרדי-חילוני בחברה הישראלית. הגיע זמן בחירות
מאת: יוחנן פלסנר
המניעים האמתיים לתיקון המתווה צריכים להתבסס על שיקולים ביטחוניים, כלכליים וערכיים ולא על ניסיונות להשפעה על מועד הבחירות
שנתון החברה החרדית 2018 של המכון הישראלי לדמוקרטיה: עלייה של 21% בלומדים בישיבות בתוך 3 שנים; האטה בכניסת החרדים לתעסוקה ולאקדמיה; החרדים קונים דירות להשקעה ושוכרים דירות באזורי הביקוש החרדיים
מאת: ד"ר אסף מלחי
יותר ויותר חרדים מתגייסים לצבא ממניעים אישיים כלכליים ומקצועיים, כשהשירות הצבאי נתפס כמעין 'כרטיס כניסה' לחברה הישראלית ולשוק העבודה, אך מוצאים שם גם את הרכיב הזהותי והאזרחי המחבר אותם למדינה ולערכיה, והזדהות עם אזרחיה הלא-חרדים
מאת: יאיר שלג
החברה החרדית עוברת תהליך ישראליזציה, אך ההשפעה אינה יכולה להיות חד צדדית בלבד. על הדור שלנו מוטלת האחריות לאחד בין שני הציבורים הללו, זה הדתי וזה הישראלי, וליצור זהות אחידה – יהודית ישראלית
מאת: ד"ר אסף מלחי
בעוד חלק מהקהילות החרדיות מאפשרות פתיחות מסוימת, חלקן האחר נשאר נאמן לערכים שמרניים. כשפחות ממחצית מהחרדים חשופים לאינטרנט – וברור שהם אלו המשתייכים לחלקים הליברליים יותר בקהילה – ההסתמכות על מדגם אינטרנטי לחקר יחסם להפרדה מגדרית במסגרות אקדמיות לוקה בחסר. ד"ר אסף מלחי משיב למאמרה של ד"ר נטע ברק-קורן, שביקרה את מחקרו על חרדים באקדמיה
השד העדתי עדיין חי וקיים. אפליה עדתית במוסדות החינוך הייתה דבר שבשגרה בקרב החברה החרדית, עד שהגיעה פסיקת בג"ץ, שקבעה כי ההפרדה העדתית נוגדת לערכי כבוד האדם, הזכות השוויון והזכות לחינוך וכי אלו אינם ניתנים לערעור
מאת: ד"ר אסף מלחי
עשור להקמת השירות האזרחי לציבור החרדי, הגיע הזמן לשאול: האם שילוב החרדים בשירות האזרחי יעיל? עם פחות ממחצית מבוגרי השירות האזרחי שמשתלבים לאחר מכן בשוק העבודה, נראה כי התוכנית אינה משיגה את מטרותיה
מאת: ד“ר לי כהנר
החברה החרדית בישראל עשויה להיראות לעומד מבחוץ כגוש אחיד ומלוכד. ואולם, גם בתוך המגזר ישנו מנעד רחב הנע בין שמרנות למודרניות. ד"ר לי כהנר חושפת את עולמם של החרדים המודרניים, וממליצה למדינה לתקצב ולעודד את השתלבותן של קבוצות אלו בחברה הישראלית
מאת: ד"ר גלעד מלאך
המפלגות החרדיות הן הקבוצה שמצליחה יותר מכלל המפלגות המיוצגות ברמה הארצית בשלטון המקומי. לא רק שמספר הנציגים החרדים במועצות הערים ברשויות המקומיות הוא הגבוה ביותר, הן גם פועלות במגוון רחב של ערים ולא רק בערים החרדיות. למרות השינויים המסתמנים בבחירות הקרובות שעשויים להביא לירידת כוחן עקב פיצולים והמשבר במפלגת ש"ס, נראה שלמפלגות הארציות הגדולות בהחלט יש מה ללמוד.
המצב הנוכחי, שסביר שלא ישתנה בתקופה הקרובה, מתיימר לשמר את מודל "צבא העם" - אך עושה זאת תוך ערעור היסודות עליהם עומד מודל זה. השאלה האמתית העומדת בפני הכנסת בשעה זו, אם כן, היא מידת יכולתה של מדינת ישראל לשמר את מודל הגיוס שהווה את הערובה לביטחונה בשבעים השנים האחרונות
מאת: פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפרים יער
סקר "מדד השלום" מצביע על תמיכה רחבה בציבור הכללי בגיוס חובה לחרדים. קרוב למחצית מהישראלים תומכים במתווה שיגייס את בני הישיבות בגיל 18, ויאפשר רק למספר מצומצם מהם להישאר וללמוד. וגם: מה חשבו על טענות שרה נתניהו בפרשת המעונות וטיפול צה"ל בטרור העפיפונים?
על אף שהצעות החוק מנוסחת כהצעה שהיא "בעד" המשרתים בצבא, מבחינה תוצאתית היא תוביל לאפליה לרעה של אוכלוסיות שאינן משרתות – כגון ערבים, חרדים, בעלי מוגבלויות ועוד. באשר לאוכלוסייה הערבית קשה להתעלם מהעובדה לפיה אי-שירותם בצה"ל נובע מהחלטת המדינה שלא לקרוא להם לשירות
מאת: ד"ר אסף מלחי
מה קורה עם אוכלוסיות וקהילות אשר בכוונת מכוון אינן מעוניינות להיטמע בקבוצת הרוב? האם זו הפרדה מגדרית? האם ניתן ורצוי לכפות על אוכלוסיות וציבורים שלמים לימודים גבוהים או לימודים אחרים ללא הפרדה מגדרית המייחדת ומאפיינת ציבור מסוים?
מאת: ד"ר גלעד מלאך
מדוע הקנס על אי עמידה בגיוס צריך להיות מושת על אברך כולל בן 40 שאיננו נדרש לשירות? ולחלופין, מדוע שקנס שרובו יופעל על אברכים מבוגרים יגביר את המוטיבציה לשירות אצל הצעירים? מתי אנו רוצים שהם יצאו להכשרה מקצועית או לתעסוקה? האם התועלת המשקית והתועלת לפרט החרדי הטמונה בצעד זה איננה ברורה?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
ברור מדוע בג"ץ דן בנושא גיוס חרדים לא פחות מעשר פעמים. ממשלות נפלו, מאות אלפים הפגינו, ושני חוקים של הכנסת בוטלו בגין המחלוקת על הגיוס. והנה, השבוע, משרד הביטחון הגיש הצעה חדשה למתווה חוק גיוס שאמורה להידון בכנסת. האם ההצעה מצליחה לאזן בין האינטרסים והערכים המתנגשים?
מאת: יוחנן פלסנר
איך הגענו למצב, שמחצית מהישראלים בגיל הגיוס, אינם משרתים בצה"ל? עקב הגידול הדמוגרפי במספר החרדים, שיעור הלא משרתים עתיד לגדול ואנו לא רחוקים מהיום שבו למרות חוק גיוס חובה, רוב אזרחי ישראל לא יתגייסו לשירות צבאי
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
אינך צריך להיות אדמו"ר, גם לא תלמיד חכם, כדי לדעת בוודאות שחוק הגיוס במתכונת שדורשים החרדים לא יעבור. אם כן מדוע הם מבקשים את מה שאין סיכוי שיקבלו?
מאת: ד"ר אסף מלחי
החלטת ממשלה שהתקבלה לאחרונה תאפשר לחרדים להשתלב ביתר קלות בשירות המדינה. ההחלטה קובעת כי האוכלוסייה החרדית תהיה אחת מהאוכלוסיות המיוחדות הזכאיות להעדפה מתקנת וייצוג הולם בשירות המדינה. בעקבות כך, הושמעו טענות לגבי אי-כשירותם של חרדים לשירות המדינה, לנוכח היעדר השכלת יסוד וכן עולה שוב הצורך "להגמיש" את הקריטריונים עבורם. זו תהיה טעות קשה
מאת: ד"ר גלעד מלאך
החברה החרדית צועדת לעתיד ישראלי יותר, מודרני יותר, ובמקביל שומרת על המובלעת החרדית. תהליכי השילוב המהירים, הם תוצאה של עלייה במחירי הדיור וביוקר המחיה, חדירת האינטרנט ושינויים בשוק העבודה המחייבים התמקצעות ואקדמיזציה
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הרב שטיינמן זצ"ל, שהובא לקבורה החודש בגיל 104, הנהיג קהילה מהצעירות בעולם: מחצית החרדים נולדו במאה העשרים ואחת. היחס כלפיהם הוא סטריאוטיפי, וסטריאוטיפים – חיוביים או שליליים - הם מכשלה לפיתוח שותפות בין החרדים לבין שאר הישראלים. לפיכך יש חשיבות גדולה לחשיפת העובדות על החרדים, כפי שנעשה בשנתון החברה החרדית בישראל 2017
מאת: ד“ר לי כהנר
הנשים החרדיות מתחתנות בגיל צעיר, ומנהלות משק בית בתנאים כלכליים לא פשוטים. אך במקביל יותר ממחציתן ניגשות לבגרות ושיעורי התעסוקה שלהן זינק תוך קצת יותר מעשור. מגמת הפתיחות לצד השימור, חייבת להיתמך במדיניות עדכנית של הממשלה
מאת: ד"ר גלעד מלאך
לכתו של הרב שטיינמן מעלה תהייה לאן מועדות עתה פניה של ההנהגה החרדית בכלל והליטאית בפרט. הרב אדלשטיין צפוי להמשיך להוביל קו מתון ושמרני ממש בדומה לקודמו. התוצאה של הפיצול, היעדר הנהגה סוחפת ומותו של הרב שטיינמן הנה הנהגה ליטאית חלשה יותר, שלא מצליחה להשליט את מרותה על מאות אלפי בני הציבור הליטאי באופן אחיד
מאת: פרופ' בנימין בראון
הרב אהרן לייב שטיינמן היה מנהיג המגזר הליטאי מאז פטירת קודמו, הרב יוסף שלום אלישיב (2012-1910), כחמש שנים קודם לכן. בזמנו, ניתחתי את ההתמודדות בין הרב שטיינמן לבין הרב אלישיב. ויש בין השניים הבדל מכריע: הרב אלישיב היה האיש של "האליטות הישנות" במגזר הליטאי ואילו הרב שטיינמן היה האיש של "האליטות החדשות". מיד אבהיר מדוע זה אכן הבדל מכריע לדעתי
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
לפני כעשרים שנה פרש הרב טאו מישיבת מרכז הרב יחד והקים את ישיבת 'הר המור'. הישיבה חרטה על דגלה את המאבק הלא מתפשר בתרבות המערב וכל מופע שלה בציבוריות הציונית דתית והישראלית. הגטואיזציה הרוחנית, האינטלקטואלית והיומיומית מבית מדרשם של הרב טאו ותלמידיו, זרה לרוח היהודית בכלל ולציונות הדתית בפרט
מאת: ד"ר גלעד מלאך
הרב שטיינמן, מנהיג היהדות החרדית הליטאית, הלך לעולמו בגיל 104. בתקופת הנהגתו הקצרה, כשש שנים בלבד, עבר המגזר הליטאי תהליך מכאיב של פיצול ובו נטש הפלג המכונה "הירושלמי" את המחנה והקים עיתון ומוסדות משלו בראשות הרב אוירבך. עתה נשאלת השאלה - לאן מועדות פניו של הציבור הליטאי?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הפרדה בין המינים במרחב האקדמי עלולה לזלוג גם למרחבים אחרים כמו תחבורה ציבורית, מוסדות בריאות, מופעים ציבוריים, ובעצם כל מקום שבו כולנו מהלכים יחדיו
מאת: ד"ר אסף מלחי
מי הם אותם צעירים המתגייסים לצה"ל ומה מביא אותם להתגייס? האם גיוס החרדים לצה"ל מסייע בהכרח לחיזוק 'צבא העם'?
מאת: ד“ר לי כהנר
בעשורים הקרובים תתרחש עליה משמעותית בשיעור החרדים שיתגוררו בפריפריה הצפונית והדרומית בישראל. כיום, נשלט המרחב החרדי על ידי שתי ערי ראשה (בני ברק וירושלים) המצויות דווקא במרכז החברתי והפוליטי של מדינת ישראל. לכן, על המדינה להתחיל ולהיערך לפיזורם במרחב של מאות אלפי חרדים. בכדי שתהליך זה יקרה בהצלחה, יש ליצור תשתית מתאימה
מאת: יוחנן פלסנר
יד ימין של ממשלת ישראל עסוקה בימים אלה בניסוח וגיבוש חוק לאום שתכליתו הגדרת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, תוך הדרת המיעוט הערבי. זאת בעוד שיד שמאל עוסקת בניתוק ובקריעה של קבוצות ומגזרים נרחבים השייכים לאותו לאום מבפנים ומבחוץ
מאת: ד"ר גלעד מלאך
צעדים ריאליים של מתן גזרים יוכלו לייצב את מסלול העלייה בעבודת חרדים וליצור תשתית לצמיחתו בעתיד
מאת: ד"ר גלעד מלאך
מודל התמריצים המדודים לחיילים החרדים כבר הוכיח את עצמו, ולראיה העלייה המשמעותית בהיקפי גיוס החרדים בעשור האחרון. יש לשמור על האיזון בין המוטיבציה החברתית-ערכית והחומרית שמוצעים בהסדרי גיוס החרדים וזאת אף יכול לייצר הזדמנות להגברת השוויון לכלל המשרתים בצה"ל.
מאת: ד"ר גלעד מלאך
אנו נמצאים בחלון הזדמנויות שבו מעצבי המדיניות רואים את החשיבות העליונה בקידום תעסוקה איכותית לחרדים. מנגד, צעירים ויזמים חרדים מסתערים על האפשרות לשילוב בין חרדיות וקריירה מוצלחת, תופעה שעד לאחרונה היתה נדירה. האם נדע לנצל את שעת הכושר?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
השבוע נפל דבר בישראל: מונה השופט החרדי הראשון. לא מדובר בהצנחה סמלית מלמעלה אלא במינוי "רגיל" של חרדי מוכשר כשופט בערכאה נמוכה. לכאורה, עוד מינוי שגרתי; בפועל, הנפת דגל נוסף במהפכה הדרמטית העוברת על הציבור החרדי בישראל.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
גיוס החרדים לצה"ל הוא לא רק ראוי אלא גם בר ביצוע, ללא מאבק תרבותי ודתי, ובלבד שהמערכת הפוליטית תפעל באופן חכם, שיאפשר לחרדים לבצע את השינוי ההיסטורי בקצב ובתנאים מתאימים. לכאורה התיקון הנוכחי לחוק מאפשר זאת, כיוון שהוא מקציב נצח של תשע שנים אך עם זאת הוא גם חדשות רעות.
מאת: ד"ר גלעד מלאך
מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל אישרה את כהונתו של ח"כ הרב יעקב ליצמן כשר הבריאות לאחר 63 שנים שבהם לא כיהן בממשלה שר חרדי אשכנזי. זהו צעד סמלי המבטא שינוי שמתרחש זה מכבר בחברה החרדית ובמערכת הפוליטית שלה ובו תהליך מתקדם של שילובן בכלל החברה הישראלית, תוך שמירה על מאפייניהן הייחודיים.
מאת: ד"ר גלעד מלאך
קידום תעסוקה איכותית לחרדים מסמנת תפנית חשובה והיסטורית בתפיסת הפוליטיקאים החרדים להשתלבות החרדים בשוק העבודה. כדי לקדם מטרה זו, על הממשלה לקבוע יעדים לתעסוקת חרדים לעשור הקרוב, שיכללו התייחסות לא רק לעצם התעסוקה אלא גם לרמת ההכנסה.
מאת: ד"ר גלעד מלאך, דורון כהן
נייר מדיניות זה דן בהעדפה מתקנת ככלי אפשרי לשילוב חרדים בשירות המדינה ובדרכי הפעולה הנגזרות מן השימוש בו. מחבריו ממליצים על העדפה מתקנת אך במישור המינהלי ולא בחקיקה ומציגים תוכנית מקיפה להרחבת הנגישות של אוכלוסיה חרדית לעבודה בשירות המדינה.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
היום, ראש חודש אדר בו שרים "ונהפוך הוא", יוצאת הקהילה החרדית יוצאת היום מהגטו אל כיכר העיר הישראלית בהפגנת כוח, שכן החוק המוצע לשוויון בנטל הוא היפוכו של החוק הרצוי ומחריף את אי השוויון.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
בג"ץ הוא שחקן מרכזי בסוגיית גיוס החרדים והוא שהכריח את הכנסת לחוקק את החוק לשוויון בנטל עליו עומלת ועדת שקד בימים אלה. אך החוק המתגבש מסתמן כבעייתי ונשאלת השאלה - האם הכנסת עומדת לחוקק חוק שיכריח את בג"ץ לבטל אותו?
מאת: ד"ר חיים זיכרמן
נכון לשנת 2013, מרבית החרדים אינם משרתים בצה"ל או בשירות האזרחי, והם דוחים את שירותם כל זמן שתורתם אומנותם. עם זאת, סוגיית אי גיוסם של בני הישיבות הפכה בעשור האחרון מסוגיה השנויה במחלוקת עתיקת יומין, לאחת הבוערות בחברה הישראלית. ברשימה קצרה זו אבקש לעמוד על הטעמים העקרוניים לפיהם נמנעת החברה החרדית מלהתגייס, ועל התמורות המתרחשות בזירה זו במהלך השנים האחרונות.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
בוועדת שקד מונחות שתי הצעות: האחת, מבקשת לאיים על החרדים בסנקציות פליליות אם לא יעמדו ביעדי הגיוס. השנייה, מבקשת לעודד את הגיוס באמצעות מערך של תמריצים כלכליים (חיוביים ושליליים). מי צודק?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
על הכנסת להתעשת. אסור לה לוותר על השגת היעד של קידום השוויון בנטל, אך עליה לעשות זאת שלא באמצעות סנקציות פליליות, שנזקן גדול מתועלתן. חשוב לדרבן את מגמות השינוי בקהילה החרדית באמצעות הפעלת מנגנונים כלכליים ותוך שמירה על כבוד האדם החרדי וקהילתו. לא צריך להיות ניוטון כדי להבין זאת.
מאת: פרופ' בנימין בראון
שלוש מפלגות חרדיות-אשכנזיות רצו למועצת עיריית ירושלים. תוצאות הבחירות היו: "אגודת ישראל דגל התורה" זכתה ב-8 מנדטים במועצת העיר, "בני תורה" – במנדט אחד, "טוב" – אף לא במנדט אחד. אלה הן חדשות רעות לכל מי שעוקב אחר תהליכי ההיפתחות בתוך הציבור החרדי.
על המדינה לאמץ מדיניות ציבורית אחראית בהקצאת המשאבים הלאומיים ללימוד תורה. שימוש נבון בהם, כתמריץ שלילי וגם חיובי, יביא את ההנהגה החרדית להבנה שהדרך להבטחת קיום מכובד של חברת הלומדים תלויה בהחלטותיה.
מאת: עדיאל זימרן
שני האירועים האחד הרחצה באנדרטת המסוקים והשני השלכת אבנים על אוטובוס אגד יכולים להאיר תופעה תרבותית עמוקה, הקשורה למאפיינים הסוציולוגיים של תפיסת החוק בקרב הציבור החרדי. מהי האמת על פי תפיסה זו וכיצד יש לממשה?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
המושב הנוכחי של הכנסת מסתיים בעוד כשבועיים. מלחששים שמאחורי הקלעים מתנהל מאבק בשאלה האם יש לחוקק את חוק הגיוס לחרדים במחטף מהיר או שמא יידחה המהלך למושב הבא. לכאורה זוהי שאלה טכנית; בפועל זהו מבחן אמיתי, חשוב ביותר, למידת הכנות של המצהירים על רצונם ומחויבותם לפוליטיקה חדשה.
מאת: ד"ר חיים זיכרמן
בפן החיצוני, הציבור החילוני אינו מוכן לקבל עוד את ההתנהלות החרדית. הדרישה לשוויון בנטל איננה אלא סימפטום למחאה כנגד ההתבדלות של הציבור החרדי שאינו משחק את המשחק הישראלי. לראשונה זה שלושה דורות, ההנהגה החרדית מוצאת את עצמה לכודה בתנועת מלקחיים, פנימית וחיצונית. נדרש שינוי.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
ברחוב החרדי מתחולל מאבק שליטה בין קבוצת רוב מתונה לקבוצת מיעוט קנאית סביב שאלת ההשתלבות בחברה הישראלית. אף שמדובר במאבק פנימי, קברניטי המדינה מתנהלים בעיוורון חברתי שדוחף את הרוב החרדי המתון לזרועות הקנאים.
מאת: Benjamin Lau
הצעת החוק להפיכת הצבא למקצועי ולא לחובה – שגויה מיסודה. מושג ה-"שוויון בנטל" יתמוסס ברגע שיעמידו את הצעיר הישראלי למבחן הקריירה מול השרות הצבאי. לפי ההלכה היהודית הגיוס לצבא אינו "נטל" אלא "מצוה". אתה מתגייס לצבא כי אתה מבקש לקחת חלק באחריות הקולקטיבית של שיבת העם היהודי לארצו. נכון, לשיטתו של אייכלר הצבא יהפוך להיות פח הזבל של מעוטי יכולת ונוער שוליים.
מאת: הרב ד"ר בנימין לאו
הרב לאו מותח קו ישיר ממרד בר-כוכבא, דרך מרד גטו וורשה ועד למלחמת ששת הימים, ועומד על הפער שבין תרבות המרד הישראלית - ציונית לבין התרבות החרדית.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
"אסור לנצח את החרדים ואסור לתת להם לנצח. הגיע רגע האמת. אם נניח לשיח השנאה ולבריחה מהחלטות להכתיב את הדרך - אין לנו עתיד. אם לא נשלב זרועות עם הציבור החרדי הענקי - יתפורר הבית היהודי תוך דור. נדרש ואפשרי פתרון רגיש שמתחשב בציפור הנפש של שני הצדדים בדרך ממצעת.." מאמר דעה על אחד השברים הבולטים בחברה הישראלית: השוויון בנטל.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
"הגיעה העת לכריתת ברית היסטורית בין המתונים בשני המחנות. אסור להקשיב לשיח השנאה המתייג את החרדים כטפילים ונבערים מחד, ואת החילונים כשונאי דת ועוכרי היהדות מאידך. זה הזמן לפוליטיקה אחראית שרואה בגיוס החרדים - תוך התחשבות בציפור נפשם - שני צדדים חיוניים של אותה מטבע לאומית.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
תוצאות הבחירות לכנסת התשע-עשרה משקפות שוב את פלגנותהּ של החברה הישראלית. לנוכח זאת, תפקידן של המפלגות הוא למתן את הקיטוב ולא להחריפו. הנטייה של מפלגות מסוימות להקצין את השיח, לכפות על המיעוט את הכרעת הרוב מבלי להתחשב בזכויותיו, והפסילה מראש של אפשרות שיתוף פעולה עם מפלגות מסוימות שוברות, את הכלים במשחק הדמוקרטי.
מאת: פרופ' בני פורת
בחירות 2013 הפכו את ה"שוויון בנטל' לצו השעה, כשהכול מבינים שתביעה זו מופנית בעיקר כלפי הציבור החרדי: שוויון בנטל הצבאי, וחשוב מכך, שוויון בנטל הכלכלי, קרי השתלבות במעגל התעסוקה.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
לאחר הבחירות, ולקראת המשא ומתן הקואליציוני, חשוב להכיר בתוצאה המרכזית של המערכה: לפנינו הזדמנות ייחודית לשינוי פני המדינה כך שתהיה, בו זמנית, יהודית יותר ודמוקרטית יותר.
מאת: פרופ' בנימין בראון
מזה כמה עשורים, ייצוגה של יהדות התורה ושל קודמתה ההיסטורית, אגודת ישראל, היה חידה בעיני המומחים: כיצד ייתכן שהמגזר החרדי גדל בשיעור גבוה כל כך, ואילו המפלגה המייצגת אותו גדלה בשיעור נמוך כל כך?
מאת: דרור וולטר, חנן כהן
במהלך השנים בדקו סקרי מרכז גוטמן את עמדות הציבור הישראלי בסוגיית גיוס בני הישיבות לשירות צבאי. במסמך זה נציג את העמדות הללו, ונראה כיצד מאפיינים סוציו-דמוגרפיים מסוימים של המשיבים משפיעים על נטייתם להתנגד לגיוס בני ישיבות או לתמוך בו. לבסוף גם נסקור את עמדות הציבור לגבי הפרדה בין חיילים לחיילות בצה"ל כחלק מדרישותיהם של גורמים דתיים וחרדיים.
מאת: אייל נון
הסדר "תורתו אומנותו" עומד בפני שינוי משמעותי, אותו יש לתכנן עם המגזר החרדי כדי ליצור תהליך שימשיך את השינוי שיצר חוק טל. אם יוחלט על מגבלות מספריות להסדר, עליהן להיות כאלה שיאפשרו את המשכו הטבעי של התהליך שנוצר בעקבות החוק, באופן שימנע הגעה לנקודת שבר של תלמידי ישיבות המבקשים ללמוד ונדרשים להפסיק את לימודיהם התורניים.
מאת: ד"ר חיים זיכרמן
הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל התפוצצה בקול רעש גדול, והאכזבה הציבורית מובנת. מעמד הביניים הישראלי, הנשחק תחת נטל החובות האזרחיות, רואה בדאגה את הימנעותן של קבוצות המיעוט מלשאת את האלונקה כתף אל כתף.
מאת: פרופ’ אבי בן בסט
הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל התפוצצה בקול רעש גדול, והאכזבה הציבורית מובנת. מעמד הביניים הישראלי, הנשחק תחת נטל החובות האזרחיות, רואה בדאגה את הימנעותן של קבוצות המיעוט מלשאת את האלונקה כתף אל כתף.
מאת: פרופ' בנימין בראון
אם היה עוד מישהו זקוק להוכחות בדבר הפער התודעתי בין העולם החרדי ובין "שאר העולם", באה פרשת המהפך בעיתון הליטאי יתד נאמן וסיפקה את המבוקש. העיתון - שנחשב אחד מבסיסי הכוח של העמדה החרדית השמרנית - עבר מהפכה רבתי ונפל לידיהם של בעלי הקו המתון. כבר כמה שבועות שהדרמה סביב העיתון מסעירה ומטלטלת את העולם החרדי.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
מתברר שבית המשפט העליון הוא שק חבטות מצוין. מה שלא יעשה – יהיה מי שישגר לעברו בעיטה. מי שבוחן במבחן התוצאה את התנהלותו של בית המשפט בפרשת גיוס החרדים לצבא חייב להודות שאלמלא מהלכיו של בית המשפט, לא היה ככל הנראה שינוי חיובי בנושא זה. בית המשפט משמש בחברה הישראלית כזרז לשינויים חברתיים.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
פסיקת בג"ץ המבטלת את חוק טל, עלולה להתברר כמשגה היסטורי: היא עלולה להפוך את מגמת ההשתלבות ולקפד את ראשם של ניצני השינוי. יש להצטער על שבג"ץ, המתאפק שלושים שנה בסוגיה זו, לא היה מוכן להמתין עוד מעט עד להבשלת התהליך החברתי.
מאת: רונית עיר-שי
במאמר זה מבקשת רונית עיר שי לחרוג בדיון ממסגרת הדיון ה"תקין פוליטית", ומאתגרת את עצם המושג "זכות לרב-תרבותיות" משום שמדובר תמיד בזכות לתרבות שעוצבה בידי החזקים . החוקרת דנה במושג צניעות ובשיח אודותיו וקוראת להתייחס לשיח הפמניסטי אשר מבקש ליצור צניעות במובן עמוק, מכבד והדדי יותר.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
סדר היום הישראלי מציג תמונה מעוותת של המציאות המתמקדת בקבוצות שוליים - סיקריקים, נערי גבעות ושמאל פוסט-ציוני. ידידיה שטרן סבור כי כדי שיהיה לנו עתיד משותף עלינו להרחיק את עצמנו משיח השנאה ולהוקיע את קבוצות השוליים.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הדרת נשים היא פרקטיקה שכיחה בכל מקום: מהאקדמיה הליבראלית ועד לשוק העבודה הקפיטליסטי. ואולם, המדירים ה"רגילים" אינם גאים במעשיהם ומשתדלים להכחיש אותם. מנגד, הדרת נשים על רקע דתי גורסת הדרה לכתחילה. כביכול, נשים הן מכשול, דבר עבירה, ולכן יש לצמצם נוכחותן ברשות הרבים. טיעוני כזב אלו הפכו להיות תוקפניים במיוחד באחרונה. מדוע?
מאת: רבקי לרנר
נאומה של רבקי לרנר, סטודנטית בקמפוס החרדי בקריה האקדמית קרית אונו, על פתיחות חברתית והכרת השונה נבחר על ידי השופטים כאחד מעשרת הנאומים הטובים שיעלו לשלב חצי הגמר בתחרות הנאומים לסטודנטים 2011, שנושאה השנה: כיצד בונים סולידריות בחברה מגוונת ושסועה. מסיבות אמוניות גב' לרנר לא יכולה להשתתף בתחרות, מובאים בזאת מכתב פרישתה מן התחרות ונאומה המקורי.
מאת: ד"ר אליעזר חדד
מכתב הרבנים אוסר למכור או להשכיר דירות לנכרים בישראל ומסתמך לשם כך על שני איסורים מהתורה. אליעזר חדד מבקר את יצירת הקשר בסוגיה זו בין האיסור לבין ההלכה וטוען שנדמה כי המגמתיות שבמכתב פוגעת בהלכה, שהיא – דווקא – קשובה למורכבות של המציאות. קראו את מאמרו.
עוד על נושא זה בכנס מכתב הרבנים – ערעור החברה והדמוקרטיה?, ב-18 בינואר 2011.
מאת: ראובן גל
באחרונה קיים המכון כנס בנושא החרדים בחברה הישראלית. ד"ר ראובן גל, לשעבר ראש מִנהלת השירות האזרחי-לאומי ועמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן, הטכניון, התייחס בדיון אל השירות האזרחי ואל השירות הלאומי כמנופים להשתלבות האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה הישראלי. קראו את עיקרי דבריו.
מאת: ד"ר חיים זיכרמן
כבר שנים שנושא החרדים אינו בוער כל כך במישור הפוליטי, המשפטי והתקשורתי כאחד ולכן זו השעה לקדם הצעת חוק ממשלתית שתקדם העסקת חרדים במגזר הציבורי. קראו את מאמר הדעה.
מאת: אריאל דרעי
בתאריך 13 באוקטובר 2010 קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה כנס בנושא חרדים בחברה משתנה - כלכלה, תעסוקה וצבא. לפניכם עיקרי הרצאתו של עו"ד אריאל דרעי, מנכ"ל המכללה החרדית ירושלים, במסגרת כינוס זה.
מאת: קימי קפלן
בתאריך 13 באוקטובר 2010, קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה כנס בנושא חרדים בחברה משתנה - כלכלה, תעסוקה וצבא. לפניכם עיקרי הרצאתו של פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן במסגרת כינוס זה.
מאת: פרופ' מומי דהן
בתאריך 13 באוקטובר 2010 קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה כנס בנושא חרדים בחברה משתנה - כלכלה, תעסוקה וצבא. לפניכם עיקרי הרצאתו של ד"ר מומי דהן, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומרצה בכיר בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת כינוס זה.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
גם מי שחולק על התנהלות בית המשפט בעניין פרשת עמנואל צריך להכיר בכך שאת החלטות בית המשפט הישראלי חובה לכבד. ידידיה שטרן מבקש לבדוק כיצד סכסוך נקודתי הפך לסכסוך עקרוני על דת ומדינה.
מאת: פרופ' מומי דהן
הפסיקה של בג"ץ לפיה יש להפסיק את גמלת הבטחת הכנסה לאברכי כוללים היא לבנה חשובה בהגנה על מדינת הרווחה בישראל. פסיקה זו צריכה לשמח את כל אותם ישראלים שחפצים בהגדלת נדיבות הסיוע לחלש בישראל.
מאת: ד"ר חיים זיכרמן
לאחרונה הוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק עתירה שבה נדרש בית המשפט להורות על הפסקת תקצוב המוסדות שאינם מלמדים את לימודי הליבה. העתירה הוגשה בשל חקיקתו של חוק עוקף בג"ץ משנת 2008 שמאפשר למוסדות החרדיים לפעול ללא פיקוח של משרד החינוך על התוכן הנלמד. לדעת העותרים, חוק זה אינו חוקתי בשל פגיעתו בזכויות האדם של הציבור החרדי, ועל בית המשפט להכריז על בטלותו.
מאת: ד"ר חיים זיכרמן
כתבות ענק מבשרות כמעט בלא הרף על השבר התעסוקתי במגזר החרדי. ואולם – לפחות על פי דעתו של חיים זיכרמן – באוכלוסייה החרדית מתחוללת מהפכה של ממש. מעידים על כך, בין השאר, שיעורי הצמיחה האקדמית העצומים בציבור החרדי. ולכן, מציע זיכרמן, כל שנדרש כעת מן החברה הישראלית הוא לפתוח את הדלת לפני אוכלוסייה זו להשתלבות. השנה יקדיש פורום קיסריה מושב שיעסוק בתעסוקת חרדים. הפורום יתקיים בימים 16-17 ביוני וישודר בשידור חי באתר. הורידו את הדוח המלא של צוות ההכנה למושב עיינו בדף הראשי של פורום קיסריה 2010
מאת: אבנר הרמתי
ירושלים היא ביתן של תרבויות שונות ומגוונות. האם המפגש ביניהן יכול להיעשות "מלמטה", מן החברה האזרחית, באמצעות יצירת שיתופי פעולה בין כלל אזרחי העיר, ולא רק בדרך של מחאה? ומה הקשר בין שיתופי פעולה אלו לתהליכים המדיניים והמרחביים הממתינים לנו מעבר לפינה?
מאת: יאיר שלג
המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי בישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה ווואלה! בפרויקט מיוחד. קראו את מאמר סיכום העשור של יאיר שלג.
מאת: ד"ר אפרת דרסלר
הגדלת שיעור ההלוואות תעמיק את ה"בור" הפיננסי שנמצאות בו משפחות חרדיות רבות, באופן שעתיד לפגוע בהן ובאוכלוסייה החרדית כולה. פתרון הולם הוא הגדלת ההכנסות מעבודה בקרב גברים חרדים.
מאת: תהילה גאדו
רק 4% מסעיפי ההסכם מתייחסים לצורכי הנשים, שמשאיר בחוץ סוגיות קריטיות כהעלאת המודעות לסרטן השד, מניעת הפליה עדתית במערכת החינוך או מניעת סרבנות גט.
צמצום דרסטי בפיקוח התקציבי והתוכני של משרד החינוך, הטבות כלכליות ומסר שמתיר הדרת תלמידים הם חלק מההשלכות של סעיפי ההסכמים הנוגעים למערכות החינוך החרדיות.
ביטול אפשרות ניוד המספרים הכשרים ואיסור חסימת מספרי טלפון מקוצרים למוקדי חירום הן בין ההחלטות הנכללות ברפורמה.
מאת: פרופ' בני פורת
החוק שיקבע את הפטור משירות צבאי של בני הישיבות עשוי לפגוע באופן חמור הן בשוויון בנטל, הן בעקרון השוויון בנטל והן במבנה החוקתי בישראל.
מאת: ד"ר גלעד מלאך
לפני שש שנים נפתח החינוך הממלכתי חרדי – מוסדות חרדיים שפועלים בסטנדרט של החינוך הממלכתי הישראלי. זה עדיין בשוליים – אבל אלו ניצני שינוי
מאת: ד"ר אסף מלחי
ייתכן שיש לשקול בכובד ראש את ביטולו של השירות האזרחי לחרדים במתכונתו הנוכחית. לחלופין יש לאפשר לחרדים המעוניינים בכך, שירות אזרחי-ביטחוני בלבד במסגרת המשטרה, בכבאות, בשב"ס, במד"א ובאיחוד הצלה. אפשרות זו תוביל להגדלת 'השוויון בנטל', שכן מדובר בשירות בעל ערך סמלי וחברתי גבוה שיאפשר למשרתים (ובני קהילתם) להפיק תועלות אזרחיות, חברתיות וכלכליות-תעסוקתיות
מאת: עמרי זרחוביץ' | גלובס
פיחות במעמד הרבנים, מודל כלכלי רעוע וחדירה של הטכנולוגיה מובילים לשינויים בחברה החרדית ולצמיחתן של יוזמות אזרחיות הנוגעות לתעסוקה, השכלה וסיוע לאוכלוסיות חלשות • מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מציג את המאפיינים שלהן ושואל: איך ישפיעו על החברה החרדית והאם הן יצמיחו את המנהיגות העתידית שלה ● ישראל 2048
מאת: ד"ר איתן רגב
האם תהליכי השינוי שחווה לאחרונה החברה החרדית מגיעים מן השוליים או מן הגרעין? האם שינויים אלו מייצגים את המגמה בכלל המגזר, או שמא הם רק מנת חלקן של קבוצות שוליים אשר אינן מייצגות את הגרעין החרדי?
מאת: ד"ר אסף מלחי
אחד האתגרים המהותיים והמרכזיים לאיתנותו של מודל גיוס החובה בישראל קשור באופן הדוק וממושך לסוגיית (אי) השירות של בני המגזר החרדי בצה"ל. האתגר הוא בעיקר כי הוא מאתגר את אתוס 'צבא העם' בישראל המבוסס על גיוס אוניברסלי שוויוני. על כן לצד מגמות ניאו ליברליות חומרניות והשגיות המאתגרות את מודל זה, מהווה אי שירותם של החרדים בצה"ל סוגיה במחלוקת חריפה בין הרוב המשרת למיעוט החרדי המערער את יציבותו של מודל שירות החובה בישראל
לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות "חפרנו" במאגר המקוון החדש Data Israel, וגילינו שלמעלה ממחצית מהישראלים צפו בעבר וגם היום בטקס המשואות ולא פחות מעניין, שבניגוד לעבר בשנים האחרונות רובנו רוצים להפריד בין יום הזיכרון ליום העצמאות
לא אחת נשמעות בציבור הישראלי טענות כלפי האוכלוסייה החרדית, על שאינה לוקחת חלק במועדים לאומיים דוגמת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות. כך, שנה אחר שנה מפרסים ערוצי בתקשורת השונים ידיעות וצילומים של חרדים שאינם עומדים בצפירה או אינם מכבדים בדרכים אחרות את אירועי הזיכרון למיניהם. האם אכן זה המצב?
מאת: ד"ר גלעד מלאך
מטריד שמרבית ההצעות שעל סדר היום הציבורי להגברת השוויון בנטל מנסות לרבע את המעגל, בכל פעם מכיוון אחר, כשהכישלון ידוע מראש. הצעות שמתמקדות בהשגת שוויון ובעמידה במבחן בג"ץ באמצעות מכסות גיוס וענישה פלילית זכו להתנגדות רבתי במגזר החרדי כמו חוק הגיוס משנת 2013. הכל ידעו גם שאין בכוונת משטרת ישראל לפשוט על רחובות בני ברק, מודיעין עלית ו"מאה שערים" כדי לכלוא את כל החרדים החייבים בגיוס, ולכן החוק היה לא ריאלי ליישום בטווח הרחוק.
הרוב המכריע של אזרחי ישראל, ובתוכם רבים מאד מלומדי התורה ואוהביה, מתקוממים נגד הקביעה כי התמסרות ללימוד תורה היא שוות ערך לשירות צבאי, הכולל סיכון הגוף והנפש ושלילת חירותו של אדם למשך תקופה ניכרת. היומרה להכתיב בכנסת, באמצעות הורדת ידיים פוליטית, חוק יסוד שעומד בסתירה ברורה להעדפות של הרוב המכריע הינה לא פחות ממקוממת
מאת: ד"ר אסף מלחי
העיסוק התקשורתי ההולך וגובר בחברה החרדית על גווניה מייצג מגמת שינוי שהולכת ומתחזקת במגזר זה בשנים האחרונות. עליה דרמטית במספר הסטודנטים החרדים, השתלבות הולכת וגדלה בשוק התעסוקה וגידול מהיר בגיוס לצה"ל הן כמה דוגמות לכך. אם פעם רק תושבי ירושלים ובני ברק נפגשו עם חרדים, היום יותר ויותר אנשים באים באינטראקציה עימם. צריך רק להיזהר מהאפקט הפופוליסטי של התקשורת
כמה חרדים חיים בישראל? כמה מהם יצפו בסרטון הזה דרך האינטרנט? כמה מהם עובדים? כמה מהם לומדים באקדמיה ובאיזה גיל הם שוברים את הכוס מתחת לחופה?
מאת: ד"ר אסף מלחי
השירות הצבאי של האוכלוסיה החרדית בישראל לא רק זירה המחברת בין החרדים לחברה הישראלית הוא גם משמש כמקפצה להשתלבות בשוק העבודה. אסף מלחי, חוקר בתכנית לחרדים בישראל, מספר על היחסים בין הצבא לבין האוכלוסיה החרדית
מאת: אברהם בורג
בנימין בראון ממפה את שדה הרעיונות והערכים של הציבור החרדי בישראל אך אי אפשר למצוא בספרו ניסוח שלם של האידיאולוגיה החרדית — פשוט מפני שאין אחת כזאת. התוצאה מקיפה ומעמיקה, גם אם היא סובלת מעודף מידע ופירוט יתר
המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק ההפרדה בקמפוסים: "הצעה דרמטית שעשויה להשליך לא רק על האקדמיה אלא על כלל המרחב הציבורי בישראל"
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
כל עוד המחנה המרכזי לא יתעשת, והיה מוכן 'להתאבד' פוליטית גם על סוגיות דת ומדינה נעמוד מול וטו חרדי שיסדיר אותן לפי אמונותיו
מאת: פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפרים יער
מדד השלום מוצא, כי האמון בצה"ל ובצבא העם עדיין גבוה בקרב החברה היהודית. עם זאת, בנושאים שאינם קשורים לתפקודו של צה"ל בשדה הקרב, ניכר כי הציבור הישראלי אינו מעניק לצבא אשראי בלתי מוגבל
פסילתו של ההסדר החוקי התבססה על פגיעתו בשוויון, המגיעה עד כדי פגיעה בכבוד האדם כזכות חוקתית, ועל אי עמידתו של ההסדר במבחן הראשון של המידתיות, שהוא קשר רציונלי בין תכלית התיקון, שעיקרה קידום השוויון, ובין האמצעים שהוא נוקט. קביעה זו התבססה על מספר נדבכים, שנבחנו בראייה כוללת
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הדרמה סביב אי גיוס בני הישיבות שוברת כל שיא אפשרי. רוב החרדים אינם מתנגדים למדינה או לצבא. הנושא הפך לפצצת זמן מתקתקת על השולחן הלאומי שהמשפט לא יכול לפרק אותה. יש לאמץ מתווה גיוס המכיר בחשש החרדי מפני פגיעה בזהות, איננו כופה גיוס על הפרט, אך מעודד גיוס רחב היקף מתוך שימוש בתמריצים כלכליים – חיוביים ושליליים
יוחנן פלסנר: "במקום לתקוף את בג"ץ, הגיע הזמן שהפוליטיקאים יפשילו שרוולים, ויחוקקו חוק ראוי ואפקטיבי שיגביר את השוויון ויענה על צרכי הצבא. חוק שיתבסס על תמריצים כלכליים ויכלול רפורמה עמוקה במסגרות השירות האזרחי, אשר בניגוד לצה"ל, אינן קרובות לעמוד ביעדי האיוש שלהן"
מאת: ד"ר אסף מלחי
ללא הון אנושי והשכלה רלוונטית, מתקשים גברים חרדים רבים להשתלב בשוק העבודה האיכותי. גם אלו שמשלימים את פערי הידע שנוצרו במהלך תקופת לימודיהם התורנית בישיבה, משלמים מחיר אישי, חברתי וכלכלי. לחלק משמעותי מהגברים החרדים ישנן יכולות ומיומנויות גבוהות וייחודיות, וחובה להתחיל בחיזוקן כבר במסגרת הישיבות עצמן, כאשר לצעירים אלו יש משאבי זמן ואנרגיות לכך
מאת: ד"ר אסף מלחי
למרות העליה הקבועה באחוזי המתגייסים לצה"ל מהמגזר החרדי, צה"ל לא מצליח לעמוד ביעדי הגיוס. מחקר חדש מסביר את הקשר שבין המניעים הכלכליים שמעודדים חרדים להתגייס לבין קירוב הלבבות בין חרדים לחילוניים בזכות המגמה הזו
מאת: יוחנן פלסנר, ד"ר אסף מלחי
איך גורמים לשילוב רחב יותר של צעירים חרדים בצבא? באיזו מידה השירות הצבאי מגדיל את הסיכוי להשתלב בשוק העבודה הכללי? ומה על המדינה לעשות כדי לעודד את החרדים להתגייס לצבא?
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
הרבנות הראשית לישראל הופכת להיות הרבנות הראשית העולמית. למהלך הזה שהולך ומתגבש לנגד עיננו יכולות להיות השלכות הרות גורל לשלמותו של העם היהודי. גם בתוך מדינת ישראל, הגישה ההלכתית המחמירה של הרבנות מפלגת ומדירה. להחלתה על כלל יהודי העולם תהינה השלכות קשות
מצד אחד חרדים וחרדים לאומיים פועלים לעיצוב הסדרי דת ומדינה על בסיס מדיניות הלכתית מחמירה. מהצד השני, דום שתיקה. הרוב היהודי, מנהיגיו הציבוריים ונציגיו בכנסת מגלים אדישות לא מובנת, חוסר עניין וחוסר נכונות להשקיע תשומות פוליטיות בנושאי דת ומדינה
לא ניתן להקל ראש בטיעונים הערכיים של הדרת מרצות. אך חשוב לציין שהפגיעה הינה תיאורטית כיוון שכשני שליש מן הסטודנטים החרדים הן נשים
מאת: ד"ר גלעד מלאך
התכנית עשויה להגביר את הכדאיות של האוכלוסייה החרדית לפנות ללימודים אקדמאיים ולהגביר את כניסתם למעגל התעסוקה
מאת: ד“ר לי כהנר
אין פתרון אחד למצוקת הדיור החרדית בדמות עיר או שכונה מעורבת. בכדי לספק את צרכי החברה החרדית והחברה הישראלית כולה, יש להציג מגוון פתרונות משולבים- במרכז ובפריפריה, בערים מעורבות ובערים נפרדות.
מאת: ד"ר גלעד מלאך
לפי נתוני מדד הדמוקרטיה לשנת 2016, החרדים הם ישראלים הגאים במדינה ומרגישים חלק ממנה. עם זאת, בקרב רוב החרדים קיימות בעיות בהפנמת הערכים הדמוקרטים וקבלת המיעוט הערבי.