מסלולי החיים בחברה החרדית: מהלימודים לשוק העבודה

דמוגרפיה

בנים

● רוב הבנים ממשיכים מהתיכון לישיבה גדולה

מכל 100 בנים חרדים, 89 ממשיכים אחרי הישיבה הקטנה, השלב המקביל לתיכון, לישיבה גדולה. 11 אינם ממשיכים. הישיבה הגדולה, שאליה נכנסים בגיל 17–18, היא שלב מרכזי בחייו של הגבר החרדי.

● רבים לומדים שנים ארוכות

מתוך 89 שממשיכים לישיבה גדולה: 45 עדיין לומדים בישיבה או בכולל בגיל 30, ו-27 בגיל 40. גם בגיל 67 יש 9 מכל 100 שעדיין לומדים.

● השכר שיקבלו בגיל 40 תלוי בגיל שבו עזבו את הישיבה

ככל שהיציאה מהישיבה מאוחרת יותר, כך השכר נמוך יותר. על כל 1,000 ₪ שמרוויח יהודי שאינו חרדי: גבר חרדי עובד שלא המשיך לישיבה גדולה מרוויח כ-710 ₪, מי שעזב לפני גיל 30 מרוויח כ-630 ₪, מי שעזב בין גיל 30 ל-40 – כ-490 ₪, ומי שבגיל 40 עדיין לומד – כ-290 ₪.

● שירות בצה"ל

בסקר שבו נשאלו גברים בני 20–29 אם שירתו אי-פעם בצה״ל: 4 מכל 100 גברים חרדים השיבו ששירתו, לעומת 89 מכל 100 יהודים שאינם חרדים. הנתון מתייחס למי שרמת הדתיות שלהם לא השתנתה מאז הילדות.

● איפה הם עובדים?

30.2% מהגברים החרדים המועסקים עובדים בחינוך, יותר מפי 5 מהשיעור בקרב יהודים שאינם חרדים (5.5%). ענף מרכזי נוסף הוא מסחר סיטונאי, קמעונאי ותיקונים (11%), ושירותים אחרים הכוללים שירותי דת (7.2%). בהייטק עובדים 4.8% מהגברים החרדים, לעומת 19.1% מהיהודים שאינם חרדים.

בנות

● מי ניגשת ולאילו מבחנים

בנות חרדיות כן לומדות לימודי ליבה בסמינר (המקביל לתיכון). מכל 100 בנות חרדיות 81 – ניגשות לבחינות: 53 למבחני סאלד (שאינם מאפשרים קבלה להשכלה גבוהה), 28 לבגרות מלאה, 12 אינן עוברות את הבחינות, 7 אינן ניגשות לבחינות כלל.

● יותר ויותר בנות ניגשות לסאלד+

בעשור האחרון חל שינוי משמעותי: יותר בנות ניגשות למסלול סאלד+ המשלב מבחני סאלד ומבחני בגרות. לבנות זה טוב כי משפר את הנגישות לאקדמיה, למוסדות זה טוב כי מבחני הבגרות מזכים בתקצוב ציבורי. ב-2011 כשני שלישים ניגשו לסאלד ו-30% לבגרות מלאה. ב-2022 42% ניגשו לסאלד+, 23% לסאלד בלבד ו-35% לבגרות מלאה.

● מה הן לומדות אחרי הסמינר?

בנות חרדיות אינן מתגייסות לצבא או לשירות לאומי. רוב הבנות ממשיכות להכשרה מקצועית ולפעמים ליותר מאחת. אצל 39% ההכשרה המתקדמת ביותר היא סמינר להוראה, אצל 33% סמינר של משרד העבודה (רבות מהן לומדות בשניהם). 12% לומדות לתואר אקדמי בחינוך, 11% לתארים אקדמיים אחרים, 5% לא ממשיכות להכשרה נוספת.

● איפה הן עובדות?

42.5% מהנשים החרדיות המועסקות עובדות בחינוך, יותר מפי שניים מהשיעור בקרב יהודיות שאינן חרדיות (19.5%). ענף מרכזי נוסף הוא בריאות, רווחה וסעד (20%). בהייטק עובדות 4.9% מהנשים החרדיות, לעומת 9.4% מהיהודיות שאינן חרדיות.

משקי הבית

● כמה ילדים, ובאילו עשירונים?

משקי הבית החרדיים גדולים יותר ומרוכזים בעשירוני ההכנסה הנמוכים: למשפחה חרדית בין 6 ל-7 ילדים בממוצע. 45 מכל 100 משקי בית חרדיים הם עם 4 ילדים ומעלה ובעשירונים 1–4. אצל יהודים שאינם חרדים, הקבוצה הגדולה ביותר (33 מכל 100) היא משקי בית עם 1–3 ילדים בעשירונים 5–8.

● כמה משלמים מס הכנסה?

משק בית חרדי משלם כ-270 ₪ מס הכנסה בחודש (2024), כמעט כמו ב-2009 (240 ₪). משק בית של יהודים שאינם חרדים משלם כ-2,840 ₪, כמעט פי שניים מ-2009 (1,480 ₪). הסכומים במונחים ריאליים.

● כמה משלמים לביטוח הלאומי?

אדם חרדי משלם לביטוח הלאומי כ-540 ₪ בחודש (2024), לעומת כ-375 ₪ לפני כעשור. אצל יהודים שאינם חרדים התשלום עלה מכ-930 ₪ לכ-1,300 ₪.

● כמה חוסכים לפנסיה?

הפנסיה החודשית הממוצעת של גבר חרדי היא כ-3,700 ₪ (כ-5,500 ₪ בקרב העובדים והחוסכים בפועל), לעומת כ-8,700 ₪ אצל גבר יהודי שאינו חרדי. אצל נשים הפער קטן יותר: כ-3,200 ₪ לחרדיות לעומת כ-5,200 ₪ ליהודיות שאינן חרדיות.