"חוק החרם" וחוקים אחרים שמחוקקת הכנסת הנוכחית אינם פוגעים רק בזכויותיהם של יחידים למחאה חברתית או פוליטית . במהלך כולו יש משום ניסיון לקעקע את עצם קיומה של אופוזיציה פוליטית ואת החירות לחשוב ולהביע דעה ביקורתית במרחב הציבורי.
מאת: שירי קרבס, ד"ר עמיר פוקס
את מאמרו "בשבח הריסון השיפוטי" מסיים חיים זיכרמן באמירה ש"לא הורגים זבוב בתותח" ומסכם כי "על בית המשפט להרעים בתותחיו רק במקרים החמורים באמת". לטענתו, העובדה שבשנה האחרונה פסל בית המשפט העליון שלוש הוראות חוק מעידה על היעדר ריסון שיפוטי מצדו ועל התנהלות "בלתי חכמה" העלולה לפגוע בתדמיתו. עוד נטען במאמר כי "שימוש בכלי מחץ לפתרון נושאים הנמצאים באזור הדמדומים יחזק את הניסיונות הפוליטיים לכרסם בכוחו של בית המשפט העליון".
מאת: נטע האילן
נטע האילן בוחנת את התפתחות הכדורגל במרוצת השנים ומוכיחה שאי-אפשר להפריד את הספורט מהֶקשרים פוליטיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים.
מאת: ד"ר חיים זיכרמן
בשני מקרים נקט לאחרונה בית המשפט צעד קיצוני – כאשר הכריז על בטלות סעיף חוק המעניק תקצוב מיוחד לאברכים, בשל היותו לא שוויוני, וכאשר שלח את הורי התלמידות בעמנואל לבית הסוהר. חיים זיכרמן סבור כי על בית המשפט להרעים בתותחיו רק במקרים החמורים באמת, כדי שלא ייפגע כוחו.
מאת: אייל נווה
שנת הלימודים מסתיימת ועמה השערורייה התורנית סביב בחינות הבגרות. לטענתו של אייל נווה, השערורייה הזאת היא רק קצה הקרחון של תופעה רחבה ועמוקה הרבה יותר – תופעת תרבות השקר והעמדת הפנים, שלדעתו הן חלק בלתי נפרד מבחינות הבגרות. לשיטתו של נווה, הדרך היחידה להתמודד עם התופעה היא באמצעות רפורמה מרחיקת לכת בתהליך הערכת הלמידה.
מאת: פרופ' תמר הרמן
השוואה בין בני האמיש לחרדים היהודים מאפשרת ללמוד משהו מן האופן שבו התמודדה הדמוקרטיה האמריקנית עם ה"חרדים" שלה. בדומה למחוקק האמריקני, גם על המחוקק הישראלי להבהיר לקבוצת קוראי התיגר כי ל"פטור" שהיא מבקשת יש מחיר גבוה - הדרה מהטובין הנלווים לציות לחוק ומילוי חובות אזרח.
מאת: יאיר שלג
לא שפר גורלה של ועדת החקירה לעניין הטיפול במפוני תוכנית ההינתקות: אירועי המשט לעזה, שקדמו לפרסום הדוח הסופי שלה והעימות עם החרדים בפרשת עמנואל יומיים לאחר הפרסום, השכיחו במהירות רבה מדי את הדוח.
מאת: פרופ' עופר קניג
בשנת 2010, נערכו בשש מדינות אירופאיות בחירות כלליות, שבעקבותיהן התחזקו מפלגות הימין ונחלשו מפלגות השמאל. היו אף מקרים בהם זכו מפלגות ימין קיצוני בהישגים גדולים. מאמר זה מציג את המושג "ימין קיצוני" ומבהיר באיזו תנועה אידאולוגית ובאילו מפלגות מדובר ומנסה למפות את מפלגות הימין הקיצוני באירופה.
מאת: יאיר שלג
תקציר העלילה (למען הקוראים שהחמיצו, ובתקווה שאני הצלחתי להבין אותה לאשורה לנוכח שלל הגרסאות בסוגיה): בבית הספר החרדי לבנות "בית יעקב" שביישוב עמנואל קמה קבוצת הורים המזוהה עם חסידות סלונים והחלה לתבוע יתר החמרה בנורמות החברתיות וההלכתיות המקובלות בבית הספר. כך למשל הם לא היו מרוצים מן העובדה שבבתיהן של אחדות מהבנות יש טלוויזיה, או שבנות באות לבית הספר בלבוש "לא מספיק צנוע" בכל הנוגע למספר הכפתורים הרכוסים בחולצה או אורך השרוולים. לפיכך הם הקימו במקום מגמה מחמירה, המכונה "המגמה החסידית", ואף חומה הקימו בינה ובין אותו חלק במתחם בית הספר שבו לומדות שאר הבנות, ב"מגמה הכללית", כדי שבנותיהם לא יושפעו חלילה מ"הנורמות הקלוקלות" של האחרות. ההורים לא הסתפקו בחומה הפיזית, אלא קבעו לשני סוגי הבנות תלבושות נפרדות (עניין מזעזע כשהוא לעצמו, בהתחשב ברגישות האמורה להיות ליהודים לאכיפת "לבוש מיוחד"), שעות הפסקה נפרדות וכדומה. גם אם נימוק ההפרדה המקורי היה עניינים של הקפדה דתית, ברור שלאפליה היו גם מאפיינים עדתיים. כך למשל בנות מזרחיות אמנם התקבלו ל"מגמה החסידית" (מתוך שמירת ה"מכסה" המרבית של 30%, הנהוגה בכלל החינוך החרדי האשכנזי), אבל רק לאחר שהתחייבו בין היתר לקבל על עצמן תפילה בהברה אשכנזית, לא רק בבית הספר, אלא גם בבתיהן, וכן שלא יתארחו אצל קרובי משפחה שאינם דתיים (עניין הרלוונטי בעיקר לחרדים מזרחים).
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
גם מי שחולק על התנהלות בית המשפט בעניין פרשת עמנואל צריך להכיר בכך שאת החלטות בית המשפט הישראלי חובה לכבד. ידידיה שטרן מבקש לבדוק כיצד סכסוך נקודתי הפך לסכסוך עקרוני על דת ומדינה.
מאת: פרופ' מומי דהן
הפסיקה של בג"ץ לפיה יש להפסיק את גמלת הבטחת הכנסה לאברכי כוללים היא לבנה חשובה בהגנה על מדינת הרווחה בישראל. פסיקה זו צריכה לשמח את כל אותם ישראלים שחפצים בהגדלת נדיבות הסיוע לחלש בישראל.
מאת: ד"ר חיים זיכרמן
לאחרונה הוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק עתירה שבה נדרש בית המשפט להורות על הפסקת תקצוב המוסדות שאינם מלמדים את לימודי הליבה. העתירה הוגשה בשל חקיקתו של חוק עוקף בג"ץ משנת 2008 שמאפשר למוסדות החרדיים לפעול ללא פיקוח של משרד החינוך על התוכן הנלמד. לדעת העותרים, חוק זה אינו חוקתי בשל פגיעתו בזכויות האדם של הציבור החרדי, ועל בית המשפט להכריז על בטלותו.
מאת: עדו רוזנצוייג
לאחרונה פורסם בתקשורת כי טורקיה שוקלת להגיש תביעות משפטיות נגד ישראל בעקבות אירועי המשט בשבוע שעבר.** המשפט הבין-לאומי בהקשר זה מאפשר כמה מסלולים משפטיים, ובעיקר פנייה לבית הדין הבין-לאומי לצדק, פנייה לבית הדין הבין-לאומי הפלילי ותביעות על בסיס סמכות אוניברסלית. ברשימה זו אבקש לבדוק את ממשיותם ואת ישימותם של כלים משפטים אלה נגד פעולתה של ישראל.
מאת: פרופ' עופר קניג
בראשית יוני התפטר מתפקידו יוקיו האטוימה, ראש ממשלת יפן. ראש הממשלה החדש הוא הרביעי במספר בתוך פחות מארבע שנים. גם בישראל נשמעות טענות שראשי הממשלה מתחלפים לעתים תכופות מדי. האם הן מבוססות?
מאת: דנה בלאנדר
לנוכח התמונות הקשות מאירועי המשט לעזה וגל הגינויים מצד מדינות העולם, נשמעים בישראל קולות הקוראים להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. דנה בלאנדר מבקשת לבדוק מה הסבירות שבנסיבות אלה אכן תחליט הממשלה על הקמתה של ועדה כזאת.
מאת: אפרת רחף
אחת לכמה זמן מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה-ישנה בעניין שלילת אזרחות בגין גילויים של חוסר נאמנות למדינה. היוזמה האחרונה בעניין היא הצעת החוק הטרומית של שני חברי כנסת מסיעת ישראל ביתנו. מאמר זה מבקר הצעה זו מבלי להתייחס לחלקה ב"מבול" הצעות החקיקה לטיפול בסוגיית הנאמנות למדינה.
מאת: ד"ר חיים זיכרמן
כתבות ענק מבשרות כמעט בלא הרף על השבר התעסוקתי במגזר החרדי. ואולם – לפחות על פי דעתו של חיים זיכרמן – באוכלוסייה החרדית מתחוללת מהפכה של ממש. מעידים על כך, בין השאר, שיעורי הצמיחה האקדמית העצומים בציבור החרדי. ולכן, מציע זיכרמן, כל שנדרש כעת מן החברה הישראלית הוא לפתוח את הדלת לפני אוכלוסייה זו להשתלבות. השנה יקדיש פורום קיסריה מושב שיעסוק בתעסוקת חרדים. הפורום יתקיים בימים 16-17 ביוני וישודר בשידור חי באתר. הורידו את הדוח המלא של צוות ההכנה למושב עיינו בדף הראשי של פורום קיסריה 2010
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הגישות היהודיות בנוגע לגיור התפתחו במהלך הדורות ושיקפו נסיבות וצרכים משתנים של הקולקטיב היהודי. ואולם כיום חילוקי הדעות על הגדרתו של מוסד הגיור קריטיים לעתידו של העם היהודי יותר מאי-פעם, ולראשונה הם נוגעים גם למדיניות הראויה למדינת הלאום היהודית.
מאת: שירי קרבס, פרופ' מרדכי קרמניצר
התיקון להצעת חוק העמותות מציע לאסור רישום עמותה או פירוק עמותה קיימת "אם יש יסוד סביר למסקנה כי העמותה מוסרת מידע לגורמים זרים או מעורבת בתביעות משפטיות בחו"ל, כנגד בכירים בממשל בישראל ו/או קצינים בצה"ל, בגין פשעי מלחמה". מרדכי קרמניצר ושירי קרבס טוענים כי מדובר בהצעת חוק מסוכנת, המנוגדת לעקרונות ולערכים הבסיסיים של כל משטר דמוקרטי.
מאת: פרופ' עופר קניג
הבחירות בבריטניה יצרו מצב נדיר: פרלמנט שבו לשום מפלגה אין רוב. התוצאה הבלתי נמנעת היא ממשלה קואליציונית – לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה. על תוצאות הבחירות והרכבת הממשלה קראו במאמר שלפניכם.
חוק חופש המידע התקבל לפני 12 שנים, וכיום אנו נדרשים לאתגר של התאמת החוק לעידן הדיגיטלי. קראו את נייר העמדה מאת תהילה שוורץ אלטשולר, שהוגש לשר מיכאל איתן, ובו דיון בזכות למידע בעידן דיגיטלי ורעיונות מעשיים לעיצוב מדיניות של "השתתפות מקוונת".
מאת: קרין תמר שפרמן
יותר ויותר מחאות פוליטיות מתנהלות דרך הרשתות החברתיות - פייסבוק, טוויטר ויו-טיוב. מאמר זה סוקר לכבוד יום האינטרנט הבין-לאומי את תופעת המחאה המקוונת ובוחן אם תופעה המתקיימת במרחב ממוחשב יכולה להשפיע על מציאות פוליטית ממשית.
מאת: פרופ' מומי דהן
מאת: אבנר הרמתי
ירושלים היא ביתן של תרבויות שונות ומגוונות. האם המפגש ביניהן יכול להיעשות "מלמטה", מן החברה האזרחית, באמצעות יצירת שיתופי פעולה בין כלל אזרחי העיר, ולא רק בדרך של מחאה? ומה הקשר בין שיתופי פעולה אלו לתהליכים המדיניים והמרחביים הממתינים לנו מעבר לפינה?
מאת: יעקב חבה
"פורום תקנה" הוקם לפני שנים אחדות במטרה לטפל בהטרדות ובמעשים מיניים של בעלי מרות בציבור הדתי-לאומי. פעילותו של הפורום מעוררת כל מיני ספקות, הן במישור המשפטי ובהתנגשות כביכול עם רשויות האכיפה של המדינה, והן במישור הציבורי, בשאלות דוגמת "מי שמכם?"
מאת: פרופ' עופר קניג
מערכת הבחירות בבריטניה של שנת 2010 התבלטה בשל מצבה הכלכלי העגום של בריטניה, והיא אחת המעניינות ביותר, שכן הפעם היה כמעט בלתי אפשרי לחזות מה יהיו התוצאות. רוב הסקרים חזו כי מפלגת הלייבור תאבד מושבים רבים והשמרנים יקבלו את מרב הקולות. התוצאות אימתו בחלקן את התחזיות.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
האם סמכויותיו של מבקר המדינה מאפשרות לאכוף את המלצותיו וליישם את מדיניותו, או שמא דרושים לשם כך מנגנוני מעקב אחר ההמלצות ואמצעי אכיפה?
מאת: פרופ' עופר קניג
הבחירות הכלליות בבריטניה התקיימו במאי 2010. התחזית לפיה תתעורר בריטניה למצב נדיר שבו לאף מפלגה אין רוב בפרלמנט התממשה, ובריטים רבים חשים אי-נוחות רבה לנוכח האפשרות שבבריטניה תכהן ממשלת מיעוט או ממשלה קואליציונית.
מאת: שירי קרבס, רונן שובל
תגובתו של רונן שובל, יו"ר תנועת 'אם תרצו', למאמרה של שירי קרבס מערכת האתר נאמנה לעקרון חופש הביטוי ולכן היא מפרסמת מאמר זה אף שהיא מסתייגת מסגנונו.