פסק הדין בעניין סרן ר' נגד אילנה דיין וזכיינית הערוץ השני "טלעד" זכה להד תקשורתי גדול. המאמר שלפנינו מבקש לנתח את פסק הדין מתוך נקודת המוצא שלפיה דיני לשון הרע עשויים ליצור מתחים ערכיים בשני מעגלים שונים שקשורים זה בזה.
מאת: יעל כהן-רימר
חוק העזר של עיריית נס ציונה המאפשר מתן קנס להורים שילדיהם ייתפסו משוטטים בלילות ברחובות העיר, מתעלם מחלופות מעמיקות שמטרתן לחנך ולמנוע מעשים פליליים.
מאת: יאיר שלג
המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי בישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה ווואלה! בפרויקט מיוחד. קראו את מאמר סיכום העשור של יאיר שלג.
מאת: פרופ' יובל שני
המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי בישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.
מאת: ד"ר אריק כרמון
המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי בישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.
מאת: אנה קנפלמן
הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא סף החסימה החוקי: ישראל במבט השוואתי הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.
מאת: פרופ' תמר הרמן
המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי של ישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
.המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי של ישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי של ישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.
מאת: ג'ראלד מ. שטיינברג
לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי התפרסם באתר המכון מאמרו של פרופ' אייל גרוס. המאמר שלפניכם הינו מאמר תגובה של פרופ' פרופ' ג'ראלד מ. שטיינברג, נשיא, NGO Monitor למאמר זה.
מאת: יצחק ברנד
דבריו של השר נאמן באשר למעמדו של המשפט העברי במסגרת משפט המדינה יצרו סופת הוריקן, והספינה חישבה להישבר. שוב איבדנו את הפרופורציות, חרגנו מגבולות הטעם הטוב, שמטנו הזדמנות לדון באופן רציני ומעמיק בשאלה חשובה על סדר היום הציבורי: שאלת זהותו של המשפט הישראלי.
מאת: אייל גרוס
יום זכויות האדם הבין-לאומי מסמן רגע היסטורי שהתרחש לפני 61 שנים בו קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות אדם. הייתה זו מהפכה מחשבתית ולפיה זכויות אדם אינן "עניינה הפרטי" של המדינה ויש להציב סטנדרט בין-לאומי לזכויותיו הבסיסיות של אדם.
הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.
מאת: מתן שרקנסקי | שלומית ברנע | שוריק דריישפיץ
הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.
מאת: אנה קנפלמן
הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.
הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון. לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.
מאת: שוריק דריישפיץ | שלומית ברנע | מתן שרקנסקי
הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון. לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.
הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.
הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.
מאת: דנה בלאנדר, פרופ' עופר קניג
ב-29 לנובמבר נערך בשוויץ משאל עם. הסוגייה שהאזרחים נקראו להכריע בה הייתה היוזמה לתקן את החוקה באופן שתאסור על בניית צריחים על גבי בתי תפילה מוסלמים ברחבי המדינה. עצם העובדה שבמדינה דמוקרטית וסובלנית כגון שווייץ אושרה יוזמה המגבילה במהותה את חופש הפולחן היא אולי בגדר הפתעה.
מאת: יעל כהן-רימר
הצעות חוק פרטיות של חוקי יסוד בנושאי זכויות אדם וחברה שנועדו לעגן את ערכיה של מדינת ישראל בכתובים במקום בהחלטות בית המשפט, מבהירות את הצורך בכינונה של חוקה ברורה אשר תקבע את סדרי העדיפויות והערכים של מדינת ישראל.
מאת: ניצן ליבוביץ, אבנר פינצ'וק
בימים אלה מתנהל בכנסת ובציבור מאבק על הצעת חוק שמסמיכה את הממשלה להקים מאגר ביומטרי. בינתיים נדחתה ההצבעה על החוק לתקופה של שנתיים, והקמה מעשית של מאגר הנתונים הומרה בתקופת ניסיון. לצורך כך יינטלו מאתנו טביעות אצבע ותצלום פנים, ואלה ישולבו במסמכי הזיהוי וייאגרו במאגר מידע.
מאת: פרופ' מומי דהן
הממשלה, בהובלתו של משרד האוצר, החליטה לצמצם באופן דרמטי את תקציב השירותים הציבוריים, ובכלל זה את התמיכה ברשויות מקומיות חלשות. זוהי החלטה אסטרטגית שגויה מבחינה כלכלית, חברתית וערכית.
מאת: מיכאל פיליפוב
הדיון הציבורי סביב רצח משפחת אושרנקו לא מתמקד עוד במעשה עצמו, אלא עוסק בהשפעת העלייה ה"רוסית" על עולם הפשיעה בישראל. נכון לעכשיו נע הדיון בין בורות לפופוליזם בלי לנסות להכיר את המציאות, ללמוד את העובדות ולשאול את השאלות הנכונות.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מאת: קרין תמר שפרמן
לפני עשרים שנה, ב-9 בנובמבר 1989, נפלה חומת ברלין, אירוע ששיקף יותר מכול את השינויים שחלו בזירה הבין-לאומית במחצית השנייה של שנות השמונים – התפרקות ברית המועצות, קריסתו של מסך הברזל וחלוקה מחדש של העוצמה הבין-לאומית.
מאת: שתי''ל, ד"ר חן פרידברג, שלומית אשרי, ראובן חזן
מחקר מדיניות זה ראה אור בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה ונכתב על-ידי ד"ר ראובן חזן וד"ר חן פרידברג.