הניסיון להציג הגברה של אכיפת הריסות הבתים במגזר הערבי באותה הנשימה יחד עם הריסת עמונה מבטאת כשל במדיניות ובהקשר ואינה במקומה. במקום להתמקד בהרס- יש להשקיע בבנייה ובקידום החברה הערבית.
האם יש בישראל שני סוגי אזרחים- על כריכת הריסת הבתים בעמונה בהגברת האכיפה נגד בניה ללא היתר במגזר הערבי.
מאת: פרופ' יובל שני
החלטת מועצת הביטחון של האו"ם נגד ההתנחלויות תעניק ״רוח גבית״ ליוזמות אחרות המיועדות להעניש את ישראל
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
במדינת השבטים המפוצלת, ממצאי מדד הדמוקרטיה מעודדים ומעוררים אופטימיות.
מדד הדמוקרטיה השנתי הוגש לנשיא המדינה ראובן ריבלין. קראו את המדד המלא, תייגו את עצמכם ביחס לתוצאות המדד וצפו בסרטון ראשון מתוך שלושה, העוסק בממצאים.
לקראת פינויו הצפוי של מאחז עמונה והדיווחים האחרונים על קריאה להתבצרות ביישוב, קוראים ראשי המכון הישראלי לדמוקרטיה: יוחנן פלסנר, נשיא המכון, פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא במכון ופרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא במכון למנהיגי המדינה: "יש לשמור על זכות המחאה וחופש הביטוי גם של מתיישבי עמונה המצויים בשעה לא פשוטה במישור האישי. מחאה וחופש הביטוי הינן זכויות יסוד בדמוקרטיה ועלינו לכבד אותן, בדיוק כפי שעלינו לכבד החלטות בית המשפט". במכון מבהירים כי "מחאה הינה חוקית, כל עוד יש בה כדי להשפיע ולשכנע. היא פסולה כאשר היא כופה את רצונם של המוחים ומסכלת ביצוע של החלטה חוקית. על מנהיגי המחאה לשמור על גבולותיה ולוודא שאינה נגררת למחוזות אלימות או מנסה לסכל את החלטת בית המשפט".
עם ניסוח חוק ההסדרה הביע המכון הישראלי לדמוקרטיה התנגדות נחרצת להצעת החוק וקבע כי מדובר במהלך פסול שאף עלול לפורר את התשתית המשפטית של מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, כפי שנקבעה על ידי בית המשפט העליון לאורך השנים. במכתב שנשלח לראש הממשלה ושרי הקואליציה, ציינו במכון כי חוק ההסדרה מהווה "מהלך העומד בסתירה בוטה לחוק הבינלאומי ולהתחייבויות של מדינת ישראל. הצעת החוק תנציח אפליה ותביא לפגיעה חמורה ובלתי חוקתית בזכות הקניין של התושבים הפלסטינים, ובמקביל תקבע בקהילה הבינ"ל את מעמדה של ישראל כמספחת את השטחים".
לחוות הדעת המלאה של המכון בנושא עמונה אותה חיבר פרופ' עמיחי כהן: לחצו כאן
לקראת פינויו הצפוי של מאחז עמונה והדיווחים האחרונים על קריאה להתבצרות ביישוב, קוראים ראשי המכון הישראלי לדמוקרטיה: יוחנן פלסנר, נשיא המכון, פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא במכון ופרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא במכון למנהיגי המדינה: "יש לשמור על זכות המחאה וחופש הביטוי גם של מתיישבי עמונה המצויים בשעה לא פשוטה במישור האישי. מחאה וחופש הביטוי הינן זכויות יסוד בדמוקרטיה ועלינו לכבד אותן, בדיוק כפי שעלינו לכבד החלטות בית המשפט". במכון מבהירים כי "מחאה הינה חוקית, כל עוד יש בה כדי להשפיע ולשכנע. היא פסולה כאשר היא כופה את רצונם של המוחים ומסכלת ביצוע של החלטה חוקית. על מנהיגי המחאה לשמור על גבולותיה ולוודא שאינה נגררת למחוזות אלימות או מנסה לסכל את החלטת בית המשפט".
עם ניסוח חוק ההסדרה הביע המכון הישראלי לדמוקרטיה התנגדות נחרצת להצעת החוק וקבע כי מדובר במהלך פסול שאף עלול לפורר את התשתית המשפטית של מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, כפי שנקבעה על ידי בית המשפט העליון לאורך השנים. במכתב שנשלח לראש הממשלה ושרי הקואליציה, ציינו במכון כי חוק ההסדרה מהווה "מהלך העומד בסתירה בוטה לחוק הבינלאומי ולהתחייבויות של מדינת ישראל. הצעת החוק תנציח אפליה ותביא לפגיעה חמורה ובלתי חוקתית בזכות הקניין של התושבים הפלסטינים, ובמקביל תקבע בקהילה הבינ"ל את מעמדה של ישראל כמספחת את השטחים".
לחוות הדעת המלאה של המכון בנושא עמונה אותה חיבר פרופ' עמיחי כהן: לחצו כאן.
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
הצבא הוא מיקרוקוסמוס של החברה והרכבו האנושי משתנה. השינויים הללו יוצרים אתגרים אבל הדרך להתמודד עם זה אינו מאבק על 'דמותו של הצבא'.
מאת: דפנה אבירם-ניצן
הגיע הזמן להקים גורם על-מתכלל, אשר יהיה אמון על גיבוש מדיניות והובלת שיפור בפריון העבודה.
מאת: פרץ סגל
האם יש מוצא למנוע את הפילוג המתרחב בחברה הישראלית כתוצאה מההתנגשות בין עקרון ההכרעה הדמוקרטית ברוב לבין כיבוד ערכי המוסר של המיעוט?
מאת: פרופ' עמיחי כהן
הקרב שמנהלת שקד על המינויים הבאים לבית המשפט העליון והמחיר שכולנו משלמים עבור הקרב הוא אמיתי וכואב וילווה את הדמוקרטיה הישראלית הרבה אחרי ששאלות מינויים אישיות כבר ישכחו.
מאת: אלעזר בן לולו,
השארת הסכין וכתובות הנאצה ללא זיהוי בבית הכנסת הרפורמי ברעננה הן בעלות אפקט הדומה לתאונת "פגע וברח". הניסיון לברוח מאחריות ולא להזדהות, דומה לרצון להעלים את הרפורמים עצמם מהמרחב הציבורי.
החלטת שר הפנים אריה דרעי לחייב את כלל תושבי ישראל בהנפקת תעודת זהות בעלות זיהוי ביומטרי, בעייתית וחושפת מידע פרטי ורגיש של אזרחי ישראל לסכנה.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
ההתעלמות מהסכנה להעמדה לדין של קציני צה"ל ובכירים ישראלים בהאג- טמינת ראש בחול; המודל הקפריסאי יחייב מתן זכויות פוליטיות לפלסטינים, ביניהן זכות ההצבעה
מאת: פרופ' עופר קניג
תהליך הבחירה יערך, לראשונה בימין הצרפתי, בפורמט של פריימריז פתוחים שבהם יוכל להשתתף כל אזרח, לאחר ששילם 2 אירו והצהיר על הזדהותו עם ערכי הגוש. למועמד שינצח סיכוי טוב לזכות בבחירות באביב ולהיבחר לנשיא החדש של צרפת.
מאת: פרופ' גדעון רהט
אם הפוליטיקה של המאה ה-20 התאפיינה במרכזיותה של המפלגה נראה כי בפוליטיקה של המאה 21 אנו נעים לכיוון של תהליך "פרסונליזציה של הפוליטיקה".
מאת: פרופ' עמיחי כהן
את חוק ההסדרה ראוי לבחון לא רק לאור ההשלכות במקרה הפרטי של עמונה. לכולנו צר על משפחות שאולי יצטרכו לפנות את ביתן. אבל יש להבין כי הצעת חוק ההסדרה במתכונתה הנוכחית היא מתכון לצרות. יש להפנות כל מאמץ לנסות למצוא פיתרון אחר.
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בין בחירת טראמפ, הברקזיט, ההפתעה בבחירת נתניהו וההתחזקות של הימין הקיצוני באירופה, עובר קו ישר אחד. קוראים לו השיבה ללאומיות.
על רקע תחילת הדיונים בוועדה המיוחדת בנושא חוק ההסדרה, מפרסם הבוקר (ג') "פורום השרים לשעבר" המתכנס במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה הודעה התוקפת את הצעת החוק. חברי הפורום כותבים, כי: "ההצעה שמה לאל באופן רטרואקטיבי פסיקה קונקרטית וסופית של בית המשפט העליון. הצעה זו מאפשרת גזל של קרקע מבעליה, מנוגדת לכללי המשפט הישראלי, לדיני המשפט הבינלאומי המנהגי ולצדק".
רשימת חברי הפורום החתומים על ההצהרה הכוללת ארבעה שרים לשעבר מהליכוד: יורם ארידור, יוסי ביילין, דן מרידור, אברהם פורז, אילן שלגי, ראלב מג'אדלה, רן כהן, רוני מילוא, אופיר פינס ומיכאל איתן.
פורום שרים לשעבר מתכנס במכון הישראלי לדמוקרטיה ודן בנושאים שעל סדר היום הלאומי, במטרה להמליץ בפני מערכות השלטון והחקיקה על דרכי פעולה. הפורום עוסק בסוגיות בעלות משמעות מיוחדת בזירה השלטונית והציבורית, תוך שימוש בניסיון שצברו חברי הפורום - במערכת קבלת ההחלטות החשובה ביותר בישראל. זאת מתוך כוונה ללמוד מניסיון העבר ולגבש המלצות מדיניוּת. הפורום נעזר בשירותיו של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הן בניהולו השוטף והן בחומר מחקרי שמוצג לשרים לשעבר לקראת דיוניהם. חברי הפורום מעלים הצעות לסדר היום, אותם יאשרו יושבי הראש המשותפים: יורם ארידור, יוסי ביילין ודן מרידור. פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה מלווה את תהליך העבודה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה.
מאת: פרופ' עופר קניג
מבלי להתייחס לנתניהו כאל מקרה פרטי, כהונה ממושכת של ראש ממשלה היא לכשעצמה אינה פסולה ואין להסיק ממנה על צורך בשינויים מבניים.
מאת: ערן מזרחי
מוטב יהיה אם ראשי הוועדות ימלאו את תפקידם בצורה עניינית ותכליתית תוך הימנעות משיקולים מגזריים ופוליטיים, ויעסקו בסוגיות חשובות שנופלות בגדר תפקידי הוועדה שהם עומדים בראשה.
מאת: ד"ר חן פרידברג
מן הראוי לבטל כליל את חוק ההסדרים משום שהנסיבות שהביאו לחקיקתו לפני שלושה עשורים אינן תקפות מזה שנים, ונזקו עולה על תועלתו.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
עצם היכולת של הרוב הפוליטי, ולו הזעום ביותר בישראל, לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, היא האקדח האמיתי המונח על שולחנה של כל קואליציה בישראל.
פרופ' קרמניצר וד"ר לוריא משיבים למאמר של פרופ' מני מאוטנר, אשר טען לאחרונה כי יש להגביר את כוחם של הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים, שוללים מתן כוח מכריע לפוליטיקאים בהליך מינוי השופטים, ומסבירים מדוע מוצדק להותיר כפי שהוא את משקל קולם של השופטים בהליך.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן, מייקל לויטס
לקראת יום ההולדת השבעים של המדינה יש לפעול לעיצוב יום אזרחי מאחד ובו סדר היום הישראלי הסוער, רווי המחלוקות, יוחלף באותו יום בשיחה על המכנה המשותף. נחגוג בו את הצלחתנו לקיים דמוקרטיה חיונית, היחידה במזרח התיכון, תוך הדגשת המאמצים לתת תוכן מהותי לסולידאריות הכלל-ישראלית.
מגישי הצעת "חוק המסגדים" לא באמת רוצים לשפר את איכות החיים או להוסיף חוק שנדרש לשם כך. הם רוצים לעשות סיבוב על גבה של החברה הערבית תוך קריצה לבוחריהם על חשבונה של החברה הישראלית המקוטבת כולה.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
חלקם של יוצאי הציונות הדתית בעילית המשפטית של ישראל גדול ממשקלם באוכלוסיה, אף שגדולי רבניה בזים לה בלבם ובפיהם.
לקראת הדיון ביום ראשון (13.11.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור על נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי הכנסת, שרי הממשלה ושגרירים להשתתף באירוע פומבי שבו לא יוצב דגל המדינה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.
מאת: יאיר שלג
השאלה "מיהו יהודי" – מי יוגדר "בפנים", כחבר במשפחה היהודית המורחבת, ומי יישאר בחוץ – לא יורדת מסדר היום הישראלי, במיוחד מאז החל גל העלייה מברה"מ לשעבר, במהלכו עלו לישראל כ-350 אלף איש. רובם המכריע מזדהה ותופס את עצמו כיהודים, אך הם אינם מוכרים ככאלה על-ידי ההלכה, ולפיכך גם לא על-ידי המדינה.
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
העימות בין מדינת ישראל לזרמים הלא אורתודוכסיים הגיע לשיא חדש באירועים האחרונים שראינו בכותל. פיצוץ העימות, שנראה קרוב מתמיד, יגרום לנזק חמור ואף אולי לא הפיך, ליחסיה של מדינת ישראל עם יהדות ארצות הברית הלא אורתודוכסית והאחריות לפתרון המשבר החריף מונחת על כתפי הממשלה.