מחקר זה בוחן את התשואה, במונחי שכר, למיומנויות ולהשכלה בשוק העבודה הישראלי; וכן, את הקשר בין השכלת העובד לרמת המיומנות שלו. זאת, תוך התייחסות להשפעה על קשרים אלו של משתני תעסוקה יחד עם גורמי רקע כמגדר, השתייכות לאוכלוסייה חרדית או ערבית, מקום המגורים, וקבוצת הגיל.
פריון העבודה בישראל נמוך יחסית למדינות ה-OECD, ואף שחל שיפור מתון לאורך שני העשורים האחרונים, קצב הצמיחה לא הדביק את זה של המדינות המפותחות. פער זה מיוחס בין היתר להבדלים בהון פיסי ובהון אנושי. במקביל, בעשורים האחרונים חלה בישראל התרחבות ניכרת של ההשכלה הגבוהה שבאה לידי ביטוי בהקמת עשרות מכללות אקדמיות בפריפריה, הגדלת מספר הסטודנטים להשכלה גבוהה בכל המוסדות האקדמיים ועלייה חדה בשיעור בעלי התארים האקדמיים, לצד השקעה ציבורית משמעותית במערכת ההשכלה הגבוהה. עם זאת, העלייה בהשכלה הפורמלית לא לוותה באופן עקבי בעלייה מקבילה בפריון העבודה, תופעה הנצפית גם במדינות מפותחות אחרות. ממצאים אלה מעלים ספק באשר ליכולתם של מדדי השכלה מסורתיים — שנות לימוד ותעודות — לשקף נאמנה את ההון האנושי הרלוונטי לשוק העבודה, ומדגישים את הצורך במדידה ישירה של מיומנויות. בהקשר זה, נתוני סקר המיומנויות הבינלאומי PIAAC מצביעים על כך שרמת המיומנויות הקוגניטיביות בישראל נמוכה מממוצע ה-OECD, במיוחד בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות, ואף חלה הידרדרות יחסית בעשור האחרון. ממצאים אלו מתיישבים עם פערי הפריון מול המדינות המפותחות.
הספרות הכלכלית מזהה שני מנגנונים מרכזיים דרכם השכלה משפיעה על תוצאות בשוק העבודה: שיפור הון אנושי, הכולל מיומנויות קוגניטיביות ולא-קוגניטיביות; ומנגנון הסיגנל ("איתות"), באמצעותו תעודות מנגישות מידע למעסיק לגבי יכולות העובד ללא קשר למידת השיפור במיומנויות כתוצאה מההשכלה. מחקרים קודמים בישראל בחנו בעיקר תשואה להשכלה הכוללת תשואה לשנות לימוד או לסוג מוסד אקדמי, ומיעוטם כללו מדידה ישירה של מיומנויות והתשואה שלהן, ולא הבחינו בין תרומת הכישורים בפועל לבין ההשפעות העודפות של השכלה. המחקר הנוכחי עושה שימוש בנתוני PIAAC העדכניים, המשולבים עם נתונים מינהליים, כדי לבחון שלושה קשרים מרכזיים: בין מסלולי השכלה למיומנויות קוגניטיביות; בין מיומנויות והשכלה לשכר; ובין מאפיינים דמוגרפיים לבין קשרים אלה. בכך מבקש המחקר להעריך באיזו מידה העלייה בשיעור האקדמאים וההשקעה האדירה בכך בישראל מתורגמת לרכישת מיומנויות רלוונטיות ולשיפור בתוצאות הכלכליות של הפרטים.
מסקנות המחקר
ממצאי המחקר מצביעים כי להשכלה בישראל יש השפעה חיובית על מיומנויות קוגניטיביות ועל השכר, אך השפעה זו נמוכה בהשוואה בינלאומית. בנוסף, הקשר אינו אחיד ותלוי במסלול ההשכלה ובסוג המוסד, וכן מושפע מנתונים דמוגרפיים כגון מגדר וקבוצת אוכלוסייה. חלק מהתשואה להשכלה אינו מוסבר על ידי מיומנויות נמדדות, ומרמז על תפקיד מנגנוני איתות בשוק העבודה, וכן על השפעה של כישורים רכים לא-קוגניטיביים על השכר, וכן כי קיימים מבנים מוסדיים-חברתיים (כגון אפליה תעסוקתית) המשפיעים גם הם. לפיכך, הרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה בכל האוכלוסייה אמנם תרמה לשיפור ההון האנושי, אך לא תמיד בצורה יעילה או שוויונית, ומחייבת בחינה מחודשת של התאמת מסלולי ההשכלה לצורכי שוק העבודה.
עולה כי הכשרות מקצועיות פורמליות, הניתנות על ידי גופי הכשרה מפוקחים ומזכות בתעודת מקצוע (בדרך כלל לפני כניסה לשוק העבודה בפעם הראשונה) כמעט ואינן תורמות למיומנויות, ממצא הבולט במיוחד בקרב צעירים — בעוד הכשרות בלתי פורמליות לאורך החיים (כגון קורסים או הכשרות אצל המעסיק OJT וכו') מקנות יתרון מובהק. לפיכך ישנה חשיבות בהעמקת ההבנה של מצב ההכשרות הפורמליות הקיים כיום, ובבחינה של דרכים לקידום הכשרות בלתי פורמליות ביוזמת המדינה ובשילוב המעסיקים, כחלק ממדיניות פיתוח ההון האנושי בישראל.
ממצאים נוספים חושפים פערים מבניים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסייה: נראה כי קיים חוסר מיצוי של המיומנויות של נשים, ערבים וחרדים ותושבי פריפריה גאוגרפית בשוק העבודה, והן לא באות לידי ביטוי באופן מלא בשכר, באופן שייתכן ומשקף אפליה או חוסר מידע על הכישורים בפועל. במקביל, נמצא כי השכלה גבוהה יכולה לשמש לעיתים כגורם נגד לאפקט זה, בהיותה סיגנל חיוני לכישורים עבור מעסיקים, במיוחד בקרב ערבים. אינדיקציה נוספת לכך היא שהתשואה להשכלה (בכלל האוכלוסייה) גבוהה יותר באופן משמעותי בגילאי כניסה לשוק העבודה — כלומר כאשר העובד חדש ואין מידע לגבי המיומנויות האמיתיות שלו, מעסיקים רואים בהשכלה גבוהה קודם כל כסיגנל להון אנושי שלו.
לאור תוצאות המחקר מומלץ לחשוב על צעדי המדיניות הבאים: תיעדוף מחדש של תקציבים למכללות תוך קישור חלק מהתקצוב למדדי תוצאה (שכר, מיומנויות והשתלבות בתעסוקה איכותית); תמרוץ מסלולים עם תשואה גבוהה לשכר ולמיומנויות, וחיזוק שיתופי פעולה עם מעסיקים לשיפור הרלוונטיות של תארים לשוק העבודה, בעיקר בתחומי לימוד המוכוונים ללימוד מקצוע;1 פיתוח מנגנוני הכוונה לסטודנטים המתבססים על נתוני תשואה ותעסוקה בפועל; עדכון תכנים ושיטות בהכשרות הפורמליות תוך שילוב מעסיקים, הרחבת תמריצים להכשרות תוך כדי עבודה (OJT) וללמידה לאורך החיים (LLL), והשקעה במדידה עקבית של תשואות הכשרות מקצועיות הן במונחי שכר והן במונחי העלאת מיומנויות; והרחבת נגישות להשכלה אוניברסיטאית איכותית ומותאמת בקרב חרדים וערבים, השקעה בתשתיות חינוך מוקדם וכן בתוכניות הכנה אקדמיות לשיפור מיומנויות בסיס אצל ערבים, תמרוץ מעסיקים לקליטה ושילוב ערבים וחרדים, ופיתוח מנגנוני צמצום אפליה (בעיקר כלפי ערבים).
ממצאים אמפיריים
התשואה להון אנושי, והשפעת השכלה על מיומנויות
- נמצא קשר בין מיומנויות הפרט לשכרו (כאשר אלו נבדקות ללא בקרה על השכלה), כך שעלייה בסטיית תקן של ציון מיומנות2 במבחן PIAAC מעלה את השכר של הפרט בכ-12%-17%. עם זאת כאשר בודקים תשואה משולבת של מיומנויות והשכלה, השפעה זו נעלמת — הכנסת בדיקה מפורטת של תחומי ההשכלה ומוסדות הלימוד כפי שנעשה במחקר זה תופסת מספיק טוב את התשואה להון אנושי.
- נמצא כי בישראל ההשכלה מעלה הן את המיומנויות והן את השכר: תארים גבוהים מעלים את המיומנויות הנמדדות ב-PIAAC בכ-0.5–0.7 סטיות תקן, ואת השכר בכ-40% (כ-60% במקצועות ה-STEM). ממצא זה תקף גם כאשר בודקים עובדים עם מיומנויות זהות, דבר המעיד על יתרונות משמעותיים להשכלה גבוהה בשוק העבודה עוד מעבר לתרומתה הישירה למיומנויות קוגניטיביות. עם זאת, עלייה זו במיומנויות הודות לרכישת השכלה גבוהה נמוכה יחסית לממוצע ה-OECD, כ-0.8 סטיות תקן עלייה במיומנות כתוצאה מתואר אקדמי. מצב זה מעיד על יעילות נמוכה במקצת של ההשכלה הגבוהה בישראל, יחסית ל-OECD, בתרומה למיומנויות הפרטים הרוכשים אותה, אפילו בתארים הדורשים יכולות גבוהות.
עם זאת נמצא כי הכשרה מקצועית פורמלית (VET) לא מגדילה מיומנויות באופן מובהק, אך הכשרה לא פורמלית (מקורסים פרטיים ועד הכשרה אצל המעסיק) מגבירה במעט מיומנויות — עלייה של 0.17 סטיות תקן. תוצאה זו מדגישה את חשיבות קידום הכשרות בלתי פורמליות על ידי המדינה, ושל חשיבה מחודשת על מערך ההכשרות המקצועיות.
פערים מגדריים
- לנשים מיומנויות מתמטיות נמוכות יותר יחסית לגברים עם ציון ממוצע נמוך באופן מובהק בכ-0.15 סטיות תקן פחות מגברים, גם כאשר משווים אותן לגברים ה"זהים" להן לפי הגיל, ההשכלה, משלח היד ומאפיינים נוספים. הנשים בישראל לא ממצות את הפוטנציאל שלהן, כאשר המתאם בין מיומנויותיהן לשכרן נמוך יחסית לגברים, ובדומה למיומנויותיהן גם רמת השכר שלהן נמוכה יחסית לגברים הזהים אליהן מבחינת השכלה ומיומנויות קריאה (זאת בניגוד לעולם, שם כאשר משווים בין נשים לגברים זהים במאפייניהם אין הבדל בשכר). פער זה מצביע על חוסר התאמה (מיסמאץ') ומיצוי נמוך של יכולותיהן בשוק העבודה.
- כאשר בוחנים את קבוצת הנשים בנפרד מהגברים, התשואה לשכר ממיומנויות בקרבן גבוהה יותר מאשר בקרב גברים — עלייה של 19% בשכר על כל סטיית תקן בציוני הקריאה והמתמטיקה (לעומת כ-15% אצל גברים). כלומר, מיומנות גבוהה משתלמת בשוק העבודה עבורן נשים, ביחס לנשים אחרות עם מיומנויות נמוכות, יותר מאשר היא משתלמת אצל הגברים. או במילים אחרות, השכר ה"עודף" שמקנות מיומנויות גבוהות גדול יותר אצל נשים לעומת גברים, גם אם באופן כללי שכרן נמוך יותר משל גברים הדומים להן.
פערים בין ערבים ליהודים
- מיומנויות הבסיס של סקר PIAAC שנמדדו בקרב ערבים נמוכות בכל סוגי המיומנויות עם פערים של 30–40 נקודות ציון יחסית ליהודים לא-חרדים.
- בקרב ערבים קיים מתאם גבוה יחסית בין ההשכלה האוניברסיטאית לבין השכר (0.22) לעומת מתאם נמוך מאוד בין המיומנויות לרמת השכר (כ-0.1). כלומר, ההשכלה האוניברסיטאית משמשת כסיגנל עבור מעסיקים ליכולות הפרט הערבי באופן מכריע הרבה מעבר למיומנויותיו בפועל. מכאן עולה שהשקעה בהשכלה גבוהה, במיוחד אוניברסיטאית, יכולה לשפר את השכר של הערבים ולצמצם אפליה סטטיסטית.
הן בתשואה למיומנויות והן בתשואה להשכלה קיימת "פרמיה שלילית" לערבים על השכר: בהינתן מאפיינים זהים כולל רמת מיומנויות והשכלה זהות, ערבים מרוויחים פחות מעמיתיהם היהודים בשוק העבודה, בכל הבדיקות שנעשו.
אוכלוסייה חרדית
- נמצא מתאם נמוך מאוד אצל חרדים בין השכלה ומיומנויות לשכר (מתאם פירסון בסיסי של בין 0 ל-0.1), במיוחד אצל נשים. כלומר ישנו חוסר מיצוי גדול של כישורי החרדים בשוק העבודה עם פוטנציאל גדול לשכר גבוה הרבה יותר המתאים ליכולותיהם.
- אצל הגברים החרדים מתאם גבוה, יחסית, בין תואר אוניברסיטאי לשכר (0.17) כלומר רכישת השכלה גבוהה אצלם עשויה להגדיל שכר.
- חרדים מרוויחים שכר שעתי נמוך יותר יחסית ללא-חרדים זהים וכן בעלי רמת מיומנויות זהה, מה שמעיד על חוסר מיצוי יכולות בשוק. לעומת זאת בהשוואה בין חרדים ללא-חרדים זהים שהם בעלי השכלה זהה לא נמצאו פערי שכר מובהקים — מה שמעיד כי הפערים בשכר למרות מיומנויות זהות נובעים מכך שהחרדים פחות הולכים להשכלה גבוהה, כך שהגדלת השכלה בקרב החרדים צפויה להיות אפקטיבית מאוד בהעלאת שכרם.
השפעת גיל
- כפי שניתן לצפות, מהמחקר עולה כי מעסיקים בתחילת הקריירה נותנים ערך גבוה עודף להשכלת העובד מעבר ליכולותיו בפועל. כך שההשכלה מהווה עבורם איתות ליכולותיו, בתקופה שעוד לא ידוע עליו מספיק בשוק העבודה, איתות שהולך ופוחת ככל שהעובד ותיק יותר ויש מידע על יכולותיו בפועל. מכאן עולה כי קיימת בישראל "תופעת סיגנל" התלויה בגיל.
- בדומה נמצא כי תעודת השכלה גבוהה תורמת לעליית שכר עודפת בגילאי הכניסה לעבודה (25–34) של כ-16%-38% יותר מאשר תרומת אותה רמת השכלה לשכר בגילאי העבודה העיקריים (35–54) — התשואה להשכלה יורדת עם הגיל.
- בהמשך לכך, בתשואה למיומנויות ישנה תמונת מראה: התשואה למיומנויות עולה עם הגיל, ובגיל העבודה העיקרי (35–54) תשואת המיומנויות מגדילה את השכר בכ-6% יותר מהתשואה בגיל הכניסה לעבודה (25–34). ממצא זה מצביע גם הוא על למידת מעסיקים את יכולות הפרט, ועל גידול בהתאמה בין יכולותיו לשכרו ככל שעובר הזמן בשוק העבודה.
⋆⋆⋆⋆⋆
1 לאור חשיבותם החברתית–תרבותית של לימודים אקדמיים וקידום הידע האנושי גם ללא קשר לשוק העבודה, יש לקחת בזהירות המלצות אלו ולבחון בעזרתן בעיקר את אותם תחומי ידע שחלק משמעותי ממטרתם הוא הכנת עובדים למקצועות שונים בשוק העבודה (למשל — חינוך, משפטים וכו'), ופחות מכך תחומי ידע שאין זו מטרתם העיקרית (למשל היסטוריה, פילוסופיה, ספרות וכו').
2 עלייה של כ–61 נקודות בציון במבחן.