חינוך והשכלה גבוהה

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא חינוך והשכלה גבוהה

מאמרים

נגן
מאמר דעה

המשרד לאי שוויון חברתי

למרות השאיפה לצמצום פערים חברתיים, המיזם לקורס הכנה חינמי לבחינה הפסיכומטרית של המשרד לשוויון חברתי מתעלם מ-20% מהאוכלוסייה בישראל, ואינו כולל גרסה בשפה הערבית. הדבר רק מעמיק את הפערים, שממילא קיימים, ומרחיק את השוויון החברתי המיוחל

מאמר דעה

חינוך לשקיפות

שיטת מבחני המיצ"ב אינה חפה מפגמים, ופרסומה לעיני כל יוצר לא פעם העדפה וקטלוג של בתי ספר שתלמידיהם מצליחים יותר במבחנים ואף מחליש את הפיקוח על מוסדות החינוך. ואולם, היעדר שקיפות יגרור היעדר פיקוח ויעכב פיתוח כלים שנועדו לשפר את מערכת החינוך

סקירה

מערכת החינוך הערבי בישראל: תמונת מצב ואתגרי העתיד

לצד ההתפתחויות והמגמות החיוביות שעברה מערכת החינוך הערבי בישראל, ישנם עדיין מספר אתגרים העומדים לפתחה, כמו גם פערים שיש לצמצם - הן ביחס למערכת החינוך היהודי, והן ביחס לצורכי האוכלוסייה הצומחת - כדי להביא לשילוב מיטבי של האוכלוסייה הערבית בחברה ובכלכלה בישראל

מאמר דעה

טובין ציבורי שיש לשמור עליו

האוניברסיטה העברית בירושלים, בבחירתה לשנות את שפת הלימוד מעברית לאנגלית, פותחת פתח מסוכן למוסדות אחרים להשכלה גבוהה ומדירה את השפה העברית ממרכזיותה בתרבות הלאומית, כשהיא זונחת את אחריותה כלפי החברה הישראלית

מאמר דעה

ההכרעה הערכית בשילוב חרדים באקדמיה

בעוד חלק מהקהילות החרדיות מאפשרות פתיחות מסוימת, חלקן האחר נשאר נאמן לערכים שמרניים. כשפחות ממחצית מהחרדים חשופים לאינטרנט – וברור שהם אלו המשתייכים לחלקים הליברליים יותר בקהילה – ההסתמכות על מדגם אינטרנטי לחקר יחסם להפרדה מגדרית במסגרות אקדמיות לוקה בחסר. ד"ר אסף מלחי משיב למאמרה של ד"ר נטע ברק-קורן, שביקרה את מחקרו על חרדים באקדמיה

נגן
קמפיין

הזכות לחינוך ושוויון - מדוע חשוב לשמור על מעמד בית המשפט העליון?

לתלמידי החינוך המיוחד מגיעות הזכויות לחינוך ולשוויון, כך פסק בג"ץ, ובעקבות הפסיקה שולבו ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך משלב. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

מאמר דעה

לא רק מורים ורוקחים

שיעור התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה של אזרחי ישראל הערבים נמוך בהרבה מהשיעור בקרב שאר האוכלוסייה ועומד על 56.6% וכמחצית מהם חיים מתחת לקו העוני. אם נוסיף למציאות הזו את השינויים בשוק העבודה שמתקדמים בקצב מסחרר ואת עשרות המקצועות שנעלמים וימשיכו להיעלם, יש פתרון אחד מרכזי שיגדיל את השוויון- רכישת השכלה אקדמית

מאמר דעה

כשפוליטיקה בוחשת בקמפוס

הפרדה בין המינים במרחב האקדמי עלולה לזלוג גם למרחבים אחרים כמו תחבורה ציבורית, מוסדות בריאות, מופעים ציבוריים, ובעצם כל מקום שבו כולנו מהלכים יחדיו

מאמר דעה

חינוך תחילה

מחצית ממשקי הבית הערבים מכניסים פחות מ-8,000 שקל בחודש לעומת רבע מהיהודים; למעלה ממחצית מהערבים מרוויחים כ-2,000 שקל לעומת 12% מהיהודים; אם רוצים לחתור לשוויון ולשפר גם את הכלכלה הישראלית וגם את יחסי היהודים והערבים בישראל, חייבים להתחיל מהבסיס ולאפשר לערבים "לנהור לשוק העבודה"

נגן
מאמר דעה

המקצוע החשוב ביותר בבית הספר של המאה ה-21

מערכת החינוך שלנו לא נותנת לילדינו את הכלים הבסיסיים שאמורים להפוך אותם לבעלי מה שקרוי בשפה המחקרית "אוריינות דיגיטלית". כי מה שבאמת חשוב הוא להרחיב את הידע, להעמיק את החשיבה, להבין את הדינמיקה של ההתפתחות הטכנולוגית ולהפנים שצריך להתמודד איתה ושאפשר גם להשפיע עליה

מאמר דעה

חוק חינוך ממלכתי וספר האזרחות

החינוך הממלכתי אמור לפי החוק להעניק שוויון הזדמנויות לכול ילד וילדה אולם הספר לאזרחות הוא דוגמה מביכה כיצד נמנעים מביקורת על השלטון ואף מטייחים את מעשיו הראויים לביקורת, במיוחד בכול הנוגע לאפלייתם לרעה של האזרחים הערבים או באשר לאופן קליטתם של היהודים המזרחיים בראשית שנותיה של המדינה.

עצמאות המל"ג חיונית לקידום ההשכלה הגבוהה

על רקע התפטרותם של ששת חברי המועצה להשכלה גבוהה, שלחו חוקרי המכון לשר בנט מסמך המציע לשנות את דרכי המינוי למועצה להשכלה הגבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב. במסמך הצעה שמטרתה לקדם באופן קונסטרוקטיבי, שינוי שיעגן את עצמאות מערכת ההשכלה הגבוהה וימנע משברים וזעזועים בעתיד.

מאמר דעה

מעורבות היתר בהשכלה הגבוהה

פרופ' חנוך דגן פונה לשר החינוך בנט ומזהיר אותו ממעורבות יתר במערכת ההשכלה הגבוהה, מעורבות שעלולה לדכא את התפתחותה של החשיבה הביקורתית בלימודים האקדמיים.

מאמר דעה

חינוך במדינת כל מיעוטיה

האינטרס לשמר את הממלכתיות מעבר לצורך של המדינה עצמה, הוא גם האינטרס העצמי של כל אחד מהמיעוטים בישראל, על מנת שיוכלו להבטיח כי חינוך הדור הבא לא יהיה מסור בידי מיעוט אחר. אז מה צריך לעשות?

תגובה להמלצות הוועדה להסדרת המשילות של ההשכלה הגבוהה

לפני מספר חודשים, הוקמה הוועדה להסדרת המשילות של ההשכלה הגבוהה. בימים אלה הוגשו המלצות הוועדה לשר החינוך. היום הוצגו עיקרי ההמלצות לציבור. לצערנו אנו סבורים שההמלצות, בנוסחן הנוכחי, בעייתיות.

האי-שוויון שבשעתוק

המחקר מבקש לבחון האם נשים יהודיות ונשים ערביות בישראל נבדלות ביניהן בעוצמת ההשפעה של הרקע החברתי-כלכלי של הוריהן על הישגיהן ההשכלתיים. כלומר האם קבוצות מיעוט נחשלות סובלות מאפשרות ניעות פחותה שגורמת להן, כבמעגל קסמים, להישאר בתחתית ההיררכיה המעמדית. 

מאמר דעה

התכנית ללימודי שואה בגיל הרך: החמצה חינוכית נוספת?

בראשית שנות השבעים סיימתי את עבודת הדוקטור שלי באוניברסיטה אמריקנית, בנושא שהייתה בו פריצת דרך מחקרית – החינוך הגבוה בגרמניה הנאצית. עם שובי לישראל פיתחתי בסיועו של דוד פור, יו"ר המזכירות הפדגוגית באותה עת במשרד החינוך, שני ספרי לימוד ניסיוניים להוראת השואה לתלמידי בתי הספר.

אין מ(י)צ"ב: אסור להשלים עם הפערים בין בתי הספר הערביים ליהודיים

לצערנו לא היו הפתעות בתוצאות המיצ"ב שהתפרסמו ביום שלישי האחרון (3.12.2013) בעיתונות. הפערים בין התלמידים בבתי הספר הערביים לבין עמיתיהם בבתי הספר היהודיים ידועים, והם מאפיינים את כל תחומי החיים. 

מאמר דעה

אייזק ניוטון והחרדים

על הכנסת להתעשת. אסור לה לוותר על השגת היעד של קידום השוויון בנטל, אך עליה לעשות זאת שלא באמצעות סנקציות פליליות, שנזקן גדול מתועלתן. חשוב לדרבן את מגמות השינוי בקהילה החרדית באמצעות הפעלת מנגנונים כלכליים ותוך שמירה על כבוד האדם החרדי וקהילתו. לא צריך להיות ניוטון כדי להבין זאת. 

מאמר דעה

כן להשתלבות, לא לחינוך מחדש

בפן החיצוני, הציבור החילוני אינו מוכן לקבל עוד את ההתנהלות החרדית. הדרישה לשוויון בנטל איננה אלא סימפטום למחאה כנגד ההתבדלות של הציבור החרדי שאינו משחק את המשחק הישראלי. לראשונה זה שלושה דורות, ההנהגה החרדית מוצאת את עצמה לכודה בתנועת מלקחיים, פנימית וחיצונית. נדרש שינוי. 

סדרת סקר "בקטנה"

מיזוג בין החינוך הממלכתי לבין החינוך הממלכתי-דתי:

רוב הציבור היהודי הלא-חרדי תומך בחלוקה הקיימת כיום לשני זרמים בחינוך, הממלכתי והממלכתי-דתי. אך כשמוצגת בפניו האפשרות של מהלך שלטוני למזג בין שני הזרמים, השיעור הגבוה ביותר מדווח שיבחר בוודאות לשלוח את ילדיו לבית-ספר משולב ממלכתי וממלכתי-דתי. בבית ספר כזה ילמדו יחדיו דתיים וחילונים. בכיתות יוכלו ללמד הן מורים דתיים והן מורים חילונים ותהיה בו תכנית לימודים חדשה, הממזגת בין זו שבממלכתי לבין זו שבממלכתי-דתי.

אי הלימה תעסוקתית בקרב המשכילים הערבים

מאמר זה בוחן את מידת האי הלימה התעסוקתית בקרב משכילים ערבים בהשוואה למשכילים יהודים. המאמר מסתמך על נתונים של סקרי כוח אדם לשנים 2010-2000. 

מאמר דעה

"רק כ-11% מהסטודנטים לתואר ראשון הם ערבים"! את מי זה מפתיע?

מחבר המאמר מתייחס לשתי סוגיות: האחת קשורה לתפקידו של המורה הערבי והשפעתו הבלתי-פורמלית; והאחרת קשורה לאופני ההתמודדות של הורים מסוימים לנוכח הקרטוע של מערכת החינוך הערבית.

האם הפערים בהשכלתם של עובדי ההוראה בבתי הספר היסודיים משפיעים על הפערים הלימודיים בין בתי הספר היהודיים והערביים?

במאמר זה בוחן נביל חטאב אם ישנם פערים בהשכלה הפורמלית הנדרשת מעובדי הוראה בבתי הספר היסודיים הערבים והיהודיים לעומת השכלתם הלכה למעשה ואם תוצאות בחינה זו מסייעות להבין את הפערים בהישגים הלימודיים בין התלמידים הערבים לתלמידים היהודים בישראל.

מאמר דעה

שיעור באזרחות

מי שעוקב אחר התנהלותו של משרד החינוך יכול היה לחזות שמפקח מקצוע בעל תפיסה ממלכתית, פלורליסטית וביקורתית כאדר כהן לא יאריך ימים במשרד. פיטוריו מבטאים גישת "תפוס ככל יכולתך" הפושה כיום בקרב העומדות בראש מוסדות השלטון.

פערים בהישגים הלימודיים בין התלמידים הערבים לתלמידים יהודים בישראל

מבחן פיז"ה הוא מבחן בינלאומי הבוחן את ידיעות התלמידים בשלושה תחומים: שפת אם, מתמטיקה ומדעים. מניתוח הנתונים עולה כי בישראל יש פערים גדולים בהישגים הלימודיים בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים. ד"ר נביל חטאב וצוותו מצאו כי השכלת ההורים, תעסוקתם וההשתתפות במסגרות חוץ-בית ספריות הן הגורמים המסבירים את הפערים הללו. קראו את תקציר הדוח והורידו את הקובץ המלא.

סקירה

חינוך ציבורי - שיעורים מארצות הברית

פתיחת שנת הלימודים תשע"ב והמאבק החברתי המתחולל בשבועות האחרונים העלו את נושא החינוך הציבורי לראש סדר היום. ישראל אינה המדינה היחידה שמושמעות בה טענות נגד מגמות של הפרטה וסטנדרטיזציה בתחום זה. מהן התמורות המתרחשות במערכת החינוך האמריקנית, והאם הן רלוונטיות למערכת החינוך הישראלית? קראו את מאמרו של אביב כהן.

מאמר דעה

הפריצה הלימודית של הנערות הערביות

לפי נתוני הלמ"ס, בשלושת העשורים האחרונים חלה התפתחות מרשימה בדפוסי הלימודים והעבודה של נערות במגזר הערבי, וכיום קרוב ל-90% מהן נמצאות במסגרות לימודיות. אם שוק העבודה הישראלי יתפקד כראוי, התפתחות זו היא חדשות טובות אפילו יותר מגילוי הגז בחופי הים התיכון. 

מהפכת ההשכלה האקדמית בחברה החרדית

בתאריך 13 באוקטובר 2010 קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה כנס בנושא חרדים בחברה משתנה - כלכלה, תעסוקה וצבא. לפניכם עיקרי הרצאתו של עו"ד אריאל דרעי, מנכ"ל המכללה החרדית ירושלים, במסגרת כינוס זה.

הרצאה

האם יש מפנה כלכלי ותעסוקתי בחברה החרדית?

בתאריך 13 באוקטובר 2010 קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה כנס בנושא חרדים בחברה משתנה - כלכלה, תעסוקה וצבא. לפניכם עיקרי הרצאתו של ד"ר מומי דהן, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומרצה בכיר בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת כינוס זה.

מאמר דעה

כפייה תרבותית בלימודי הליבה

הרב יצחק לוי קורא לחדול מכפיית התרבות המערבית על לימודי הליבה ולחייב רק את לימוד השפה העברית ולימודי האזרחות. עוד הוא קורא להימנע מלערב את בג"ץ בנושא, משום שמעורבותו עלולה להביא לסערה ציבורית. קראו את מאמרו בעניין זה.

מאמר דעה

הליבה של לימודי הליבה

כיצד ראוי ללמד אזרחות בישראל? יש המצדדים בשיטת לימוד ניטרלית לחלוטין, ויש הגורסים כי צריך לעסוק בכוונה תחילה בקונפליקטים הקיימים. ידידיה שטרן מציע פשרה רב-שלבית ומדגיש את חשיבות לימודי האזרחות בהיותם הזירה שבה אמור להתנהל השיח על הזהות הישראלית בפתיחות, באחריות ומתוך ביקורת.

מאמר דעה

שנת הלימודים בפתח - בואו ננסה להפוך את ההיסטריה להיסטוריה

אחד בספטמבר, מועד פתיחת שנת הלימודים במוסדות החינוך, הוא תאריך שמשמעותו הלכה והשתנתה עם השנים מחיוב לשלילה. מערכת החינוך ותלמידיה סובלים כיום מתדמית בעייתית ולא תמיד בצדק. אורי מלכין, מצוערי הדמוקרטיה, מזכיר לנו כי התלמידים ובני הנוער הם העתיד של המדינה ומבקש כי למעננו ולמענם ננסה להחזיר את אחד בספטמבר ללוח השנה של החגים החיוביים.

מאמר דעה

בחינות הבגרות ותרבות השקר

 שנת הלימודים מסתיימת ועמה השערורייה התורנית סביב בחינות הבגרות. לטענתו של  אייל נווה, השערורייה הזאת היא רק קצה הקרחון של תופעה רחבה ועמוקה הרבה יותר – תופעת תרבות השקר והעמדת הפנים, שלדעתו הן חלק בלתי נפרד מבחינות הבגרות. לשיטתו של נווה, הדרך היחידה להתמודד עם התופעה היא באמצעות רפורמה מרחיקת לכת בתהליך הערכת הלמידה. 

מאמר דעה

טרגדיה של טעויות

גם מי שחולק על התנהלות בית המשפט בעניין פרשת עמנואל צריך להכיר בכך שאת החלטות בית המשפט הישראלי חובה לכבד. ידידיה שטרן מבקש לבדוק כיצד סכסוך נקודתי הפך לסכסוך עקרוני על דת ומדינה.

מאמר דעה

בין הלב והליבה

לאחרונה הוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק עתירה שבה נדרש בית המשפט להורות על הפסקת תקצוב המוסדות שאינם מלמדים את לימודי הליבה. העתירה הוגשה בשל חקיקתו של חוק עוקף בג"ץ משנת 2008 שמאפשר למוסדות החרדיים לפעול ללא פיקוח של משרד החינוך על התוכן הנלמד. לדעת העותרים, חוק זה אינו חוקתי בשל פגיעתו בזכויות האדם של הציבור החרדי, ועל בית המשפט להכריז על בטלותו. 

מאמר דעה

חרדים לחרדים

כתבות ענק מבשרות כמעט בלא הרף על השבר התעסוקתי במגזר החרדי. ואולם – לפחות על פי דעתו של חיים זיכרמן – באוכלוסייה החרדית מתחוללת מהפכה של ממש. מעידים על כך, בין השאר, שיעורי הצמיחה האקדמית העצומים בציבור החרדי. ולכן, מציע זיכרמן, כל שנדרש כעת מן החברה הישראלית הוא לפתוח את הדלת לפני אוכלוסייה זו להשתלבות. השנה יקדיש פורום קיסריה מושב שיעסוק בתעסוקת חרדים. הפורום יתקיים בימים 16-17 ביוני וישודר בשידור חי באתר. הורידו את הדוח המלא של צוות ההכנה למושב עיינו בדף הראשי של פורום קיסריה 2010

פרלמנט

הפרטה והתחזקות המגזר השלישי בישראל

בעשורים האחרונים התרחשו במקביל שני תהליכים בעלי חשיבות רבה: תהליכי ההפרטה ועלייתם של ארגוני המגזר השלישי. את הקשר בין שני התהליכים אפשר להסביר בשני הסברים סותרים שחלוקים ביניהם בתשובה לשאלה - מה קדם למה, מהי הביצה ומה התרנגולת? יש הגורסים כי ארגוני המגזר השלישי התחזקו בתגובה לתהליכי ההפרטה של שירותי המדינה: המדינה הפסיקה לספק שירותים מסוג מסוים, וארגוני המגזר השלישי מילאו את החלל שנוצר. לעומת זאת יש הגורסים כי התהליך היה הפוך, ותהליכי ההפרטה התאפשרו בין היתר בשל פעילותם של ארגוני המגזר השלישי; ראשית משום שבעצם קיומם הם העניקו לגיטימציה לקיומה של חלופה למדינה, ושנית משום שהם דרבנו את המגזר הממשלתי להפריט לידיהם יותר שירותים. כך או כך, אין ספק כי קריסתה של מדינת הרווחה, התעצמותם של תהליכי ההפרטה ועליית כוחם של ארגוני המגזר השלישי קשורים זה עם זה קשר בל ניתק.

מאמר דעה

דעיכת החינוך הממלכתי

תופעת בתי הספר הפרטיים רווחת בישראל יותר ויותר, וכך יכולים הורים מבוססים להשיג לילדיהם חינוך איכותי ויקר. הפתרון שמצא לכך משרד החינוך הוא להתיר לבתי הספר הממלכתיים להפעיל תכנית לימודים נוספת, במימון הרשות המקומית וההורים. 

השינוי מתחיל מבפנים: הסדר הקיים בחברה החרדית מתערער

פיחות במעמד הרבנים, מודל כלכלי רעוע וחדירה של הטכנולוגיה מובילים לשינויים בחברה החרדית ולצמיחתן של יוזמות אזרחיות הנוגעות לתעסוקה, השכלה וסיוע לאוכלוסיות חלשות • מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מציג את המאפיינים שלהן ושואל: איך ישפיעו על החברה החרדית והאם הן יצמיחו את המנהיגות העתידית שלה ● ישראל 2048

מאמר דעה

ללכת עם הזרם

האם תהליכי השינוי שחווה לאחרונה החברה החרדית מגיעים מן השוליים או מן הגרעין? האם שינויים אלו מייצגים את המגמה בכלל המגזר, או שמא הם רק מנת חלקן של קבוצות שוליים אשר אינן מייצגות את הגרעין החרדי?

חוות דעת

חוק ההפרדה בקמפוסים

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק ההפרדה בקמפוסים: "הצעה דרמטית שעשויה להשליך לא רק על האקדמיה אלא על כלל המרחב הציבורי בישראל"

מאמר דעה

החרדים שנותרים מאחור

ללא הון אנושי והשכלה רלוונטית, מתקשים גברים חרדים רבים להשתלב בשוק העבודה האיכותי. גם אלו שמשלימים את פערי הידע שנוצרו במהלך תקופת לימודיהם התורנית בישיבה, משלמים מחיר אישי, חברתי וכלכלי. לחלק משמעותי מהגברים החרדים ישנן יכולות ומיומנויות גבוהות וייחודיות, וחובה להתחיל בחיזוקן כבר במסגרת הישיבות עצמן, כאשר לצעירים אלו יש משאבי זמן ואנרגיות לכך

מדד השלום

סקר עמדות לקראת תחילת שנת הלימודים תשע"ח

לכבוד תחילת שנת הלימודים בדקנו על קצה המזלג את עמדות הציבור באשר להבטים שונים של החינוך בישראל. מי מרוצה משר החינוך ומי חושב שהוא לא ממלא את תפקידו כראוי? למי דחוף ליישם את החוק המורה על קיצור החופשות ומדוע? ומה דעת הציבור על האופן בו מערכת החינוך מכינה את תלמידיה להתמודדות עם אתגרי החיים? אנחנו שאלנו, התשובות לפניכם

מאמר דעה

מורים: אל תחששו לדבר על פוליטיקה

לקראת החזרה ללימודים, מורים רבים חוששים לשוחח עם תלמידיהם בנושאים שנויים במחלוקת כמו הסכסוך הישראלי־פלסטיני, גזענות, קהילת הלהט"ב ויחסי דת ומדינה. עם זאת, המורים פחות חוששים לשוחח עם התלמידים על תכניות ריאליטי, שימוש בסמים וחינוך מיני - כך עולה ממחקר מקיף שבחן את ההתמודדות של המורים עם הנושאים הטעונים

הודעה לעיתונות

שר החינוך בנט: "הקוד האתי באקדמיה הוא לא עשרת הדיברות"

הבוקר, בפתיחת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר שר החינוך נפתלי בנט, כי "הקו המנחה בשנתיים הקרובות במערכת החינוך יהיה חינוך ליזמות. קיים חוסר מתאם עמוק בין מה שאנחנו בונים בדמות הבוגר במערכת החינוך הישראלית לבין מה שבפועל צריך. זה לא סוד שילדה שנכנסת לכיתה א' היום - כשהיא תצא לשוק עבודה – רוב מקומות העבודה שקיימים היום כבר לא יהיו, ומקצועות חדשים ייוולדו

מאמר דעה

הדרך לשילוב עוברת (גם) בהפרדה

לא ניתן להקל ראש בטיעונים הערכיים של הדרת מרצות. אך חשוב לציין שהפגיעה הינה תיאורטית כיוון שכשני שליש מן הסטודנטים החרדים הן נשים

נייר עמדה

הקוד האתי לפגיעה והשתקת האקדמיה

הקוד האתי שפירסם פרופ' אסא כשר להתנהלות המרצים במל"ג יפגע בעצמאות המוסדות האקדמים ובאיכותם והוא מנוגד לחוק המל"ג

הודעה לעיתונות

הקוד האתי לאקדמיה: פגיעה בעצמאות ההשכלה הגבוהה

"המהלך הוא דוגמא שלילית לאיך יוצרים קוד אתי- הוא נכתב על ידי אדם אחד ולא כשיח של חברי הסגל במוסדות השונים. כמו כן, מציינים במכון, כי המהלך מרוקן מתוכן את האוטונומיה של מוסדות ההשכלה הגבוהה, דבר המנוגד לחוק המל"ג"

מאמר דעה

שר החינוך או קומיסר החינוך?

"חוק שוברים שתיקה" יאפשר לכל שר חינוך בהווה ובעתיד לפסול ארגונים שונים מסיבות שונות מלהופיע בפני תלמידים. יש לאפשר ולעמוד על חופש הביטוי גם במערכת החינוך.

חוות דעת

חוק שוברים שתיקה

על רקע "חוק שוברים שתיקה", שעבר אתמול בקריאה ראשונה בכנסת, נשלחה חוות דעת הקוראת לשרים להצביע נגד החוק. ההצעה, מבקשת להרחיב את סמכותו של שר החינוך לפסול ארגונים שפעילותם מנוגדת לשיטתו למטרות החינוך הממלכתי, ואוסרת על ארגונים שבשל פעילותם תיתכן העמדה לדין של חיילי צה"ל בחו"ל או פגיעה "במעמדו וכבודו של צה"ל בחברה הישראלית״ להיכנס לשערי בתי הספר

ספרים