הפקת לקחים ומבט לעתיד על חוקי הבחירות
המכון הישראלי לדמוקרטיה | פינסקר 4, ירושלים
כידוע לכולנו, חוקי תעמולת הבחירות דורשים עדכון דחוף. דו"ח ועדת ביניש שהונח על שולחן הכנסת בשנת 2017 לא הוביל לתיקונים המקווים, ובינתיים נכנסה מערכת הבחירות שזה עתה הסתיימה וחידדה את הצורך בתיקונים המוצעים, אך לא רק בהם, אלא בחשיבה על הצעות נוספות שאינן נמצאות בדו"ח.
לכן, החלטנו לקיים שולחן עבודה שיעסוק בסיכום הלקחים הנובעים ממערכת הבחירות שחלפה ובהתבוננות בנושאים ובהסדרים שיש מקום להציע שינוי ושיפור שלהם. יו"ר ועדת הבחירות, כבוד השופט חנן מלצר, יפתח את הדיון, ובשולחן ישתתפו נציגי ועדת הבחירות, וכן מוזמנים מומחים מן האקדמיה, יושבי ראש ועדת בחירות לשעבר, אנשי החברה האזרחית ועותרים ציבוריים וכן נציגי משרד המשפטים והייעוץ המשפטי של הכנסת.
המכון הישראלי לדמוקרטיה קיים שולחן עגול רב משתתפים שמטרתו הפקת לקחים ממערכת הבחירות החולפת ובהיערכות הנדרשת, כבר עכשיו, לקראת מערכת הבחירות הבאה.
להלן עיקרי הדברים:
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון השופט חנן מלצר: "במסגרת סיכום מערכת הבחירות והפקת הלקחים שתעשה הועדה שבראשה עמדתי, אמליץ מספר המלצות.
נושא שדרוש טיפול מקיף הוא עניין הסקרים: תופעת סקרי הכזב, שמשפיעים על דעת הקהל באופן מדהים ומקבעים תפיסות, סקרים שנערכים שלא ע"פ שיטות סטטיסטיות מקובלות, וסקרים הפונים באופן אנונימי לעשרות אלפי אנשים מבלי להצהיר מטעם מי נערך הסקר. במערכת הבחירות הזו ראינו סקרים אנונימיים שלא כללו רשימות מסוימות באפשרויות הבחירה. הרעיון הוא לקבע בדעת הקהל, שמטורגט במחשבה תחילה כמתלבט, שאין למפלגות הללו סיכוי. מנעתי זאת בהחלטות שיפוטיות אבל עד שזה קרה, נגרם נזק.
בנוסף, לוועדת הבחירות המרכזית אין סמכויות אכיפה. אמליץ להקמת יחידת אכיפה קטנה שתהיה כפופה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית".
עוד אמר מלצר: "האנונימיות היא רעה חולה בתקופת בחירות. בכל העולם הגיעו למסקנה שאמנם, אנונימיות היא חלק מחופש הביטוי הפוליטי, אך בתקופת בחירות ניתן להגביל את חופש הביטוי הפוליטי באופן קצר טווח. זה חשוב גם לצורכי מניעת התערבות זרה מכל סוג שהוא. ככל שנושא האנונימיות יצומצם במהלך תקופת הבחירות, כך ייטב לניקיון ולהגינות מערכת הבחירות, ויש להעמיק זאת ככל שיידרש".
בהתייחסו לסוגיית הפייק ניוז ברשתות, אמר המשנה מלצר כי "ביום הבחירות הפיצו בכל כלי התקשורת ידיעה לפיה הרשימה של אורלי לוי הסירה מועמדותה. ברגע שזה נודע לי, הוריתי לעשות מסיבת עיתונאים כדי להודיע שזה לא נכון, שזו שמועה לא נכונה. זו דוגמה למקרה שבו יכולתי לפעול באופן אקטיבי". להבדיל, תאר יו"ר ועדת הבחירות המרכזית מקרה בו לא הייתה לו סמכות פעולה: "היה פרסום שטימא את אמנון אברמוביץ'. חיכיתי שתהיה עתירה, ולא הייתה. לו הייתה עתירה ,יכולתי לפעול. בגלל הלחץ של כלי התקשורת זה ירד, אבל אני חושב שצריכה להיות אפשרות להוריד אותו".
ח"כ קארין אלהרר, כחול-לבן: "הרשתות החברתיות הפכו לזירה פרוצה וחסרת גבולות, עם יכולת השפעה ענקית על התודעה הציבורית ושינוי המציאות. הדרך העיקרית למנוע גניבת דעת קהל היא בשקיפות, וזה בדיוק הנושא שנאבקנו לקדם בחקיקה בוועדת החוקה, כדי להבטיח שכל אדם ידע מי בדיוק עומד מאחורי הפוסט הפוליטי שהוא קורא".
ח"כ אוסאמה סעדי, חד"ש-תע"ל: "אנחנו כמפלגה היינו מטרה לסיכול ממוקד של הפרסום האנונימי. גם כשסגרנו דף אחד, הוקם דף אחר למחרת. זה גורם נזק אדיר בזמן אמת. יש לתקן את זה בחקיקה ולחייב את פייסבוק לחשוף את האנשים שעומדים מאחורי דפים כאלה, כדי שניתן יהיה לתבוע אותם. אינני יכול לנקוט בשום צעד נגד האנשים האלה כרגע, בפועל הם מקבלים מעין חסינות".
ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו: "ראינו במהלך הבחירות המוניציפליות איך הרשתות נהיו מקור מרכזי לדיסאינפורמציה, כשהפלטפורמה הבעייתית ביותר היא הווטסאפ. הרשתות החברתיות יצרו לכאורה הזדמנות למידע פתוח ולשחקנים נוספים בזירה, אך גם יצרו פוטנציאל אדיר לפגיעה באמון הציבור. צריך לייצר מעין "תו תקן" , הסדרה של כללי המשחק, שתסייע לזהות מהו מקור אמין".
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה: "ועדת הבחירות המרכזית קיבלה החלטות חשובות והיסטוריות במערכת הבחירות האחרונה, אך המצב רחוק מלהיות מספק.
החוק היום לא נותן מענה מספק להגנה על פרטיות כערך ציבורי, ולאיסור על שימוש במידע אישי רגיש בתקופת בחירות. חסרים בו עקרונות של שקיפות וסימון של תעמולה פוליטית, ואיסור על הטעיה והצגת פרסום פוליטי כתוכן. לוועדת הבחירות המרכזית, הגוף המרכזי המפקח על הבחירות, אין די סמכויות וכלי אכיפה. התרגום של עקרונות אלו להסדר חקיקתי הוא האתגר שלנו דווקא היום, כשלא ברור מתי תהיה מערכת הבחירות הבאה".
עו"ד אבי הלוי, היועץ המשפטי של הליכוד: "ישנם כמה עקרונות שחייבים לחול במדיה הדיגיטלית. חייבת להיות שקיפות ואין לאפשר לגופים שונים להטעות או לעשות תרמית בחירות. מנגד, לא צריך לבוא לסוגיה הזו עם אובר-אקטיביזם ולחשוב שיש כאן צורך ברפורמות גדולות מדי".
עו"ד איתן הברמן, יועץ משפטי: "הרמה של הבחירות המוניציפליות איננה מספקת. בכל פעם זה נהיה יותר גרוע. לפי מיטב הכרתי, משרד הפנים לא עומד בסטנדרט שמתאים למדינה. זה רחוק לגמרי מהסטנדרט של הבחירות הכלליות. לא יכול להיות שבמדינה אחת יהיו שני סטנדרטים לבחירות כלליות. לכן, יש להקים ראשות בחירות ממלכתית שתטפל בכל הבחירות הממלכתיות בישראל ברמה מספקת".
עו"ד עמרי שגב, היועץ המשפטי של מפלגת העבודה: "לצד הניסיונות לעקוף את כללי השקיפות השונים, היו מצד ועדת הבחירות המרכזית והרשתות החברתיות ניסיונות לחזור לתלם. היו ניסיונות לרגולציה עצמית, זה היה ניכר בעיקר בפייסבוק ובגוגל, וזה חשוב בגלל שהכללים לא חלו עד היום על הפרסום הדיגיטלי. כיום הם כבר כן חלים".
עו"ד אינה זילברגרץ, מנכ"לית ישראל ביתנו: "על ועדת הבחירות המרכזית לקבל כלים משמעותיים יותר לביצוע החלטותיה. כמעט מיד אחרי הבחירות, יו"ר המפלגה שלנו העביר לכבוד השופט נייר עמדה, ואני שמחה שבחלק גדול מהדברים אנחנו רואים עין בעין. לאור הניסיון של הבחירות המוניציפליות, ביקשנו שוועדת הבחירות המרכזית תיקח יותר אחריות על התחום הזה".
עו"ד שחר בן מאיר, מתמחה בעתירות ציבוריות: "אין בחיוב של גילוי נאות פגיעה בחופש הביטוי. חופש הביטוי איננו זכות בלתי מוגבלת, וגם עיתון לא יכול לפרסם מאמר בעילום שם כדי שלא יוכלו לתבוע את כותבו".
עו"ד אייל זנדברג, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים: "הטרנספורמציה הדיגיטלית עדיין מתרחשת ואנחנו בגל מאוחר שלה, שכולל בוטים ודברים נוספים שמתרחשים בכל העולם, לא רק בישראל ולא רק בתחום הבחירות. השינויים כל כך מהירים שהניסיון שלנו לשים אוכף על סוס דוהר הוא מוגבל. זה לא חסר סיכוי, אבל עלינו להיות מתונים בהצעה לשינויים".
ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי של ועדת חוקה, חוק ומשפט: "יש לזכור את האיזון העדין בין הרצון למנוע את הבעיות של פייק ניוז, בוטים ויוזרים אנונימיים, מול נושא חופש הביטוי של אזרחים פרטיים. זו אחריות המדינה והמחוקק לתת מענה לדברים האלה ולא להותיר את הנושא בידי חברות פרטיות".
גב' חנה רותם, משרד מבקר המדינה: "אין ספק שחופש הביטוי קיים, אך נעשה בו שימוש ציני בהפצת המסרים. כשיש יד מכוונת וכסף – זה כבר לא חופש ביטוי אותנטי".
פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי: "סל הכלים שעומד בפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית מצומצם מאוד, ויכולת הסנקציות שלו בעייתית. יש לתת בידי ועדת הבחירות המרכזית כלים משמעותיים יותר כדי שתוכל להיות פרו אקטיבית ולא רק פסיבית".
ד"ר דנה בלאנדר, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "מצעד הפסילות שמתקיים לפני כל מערכת בחירות רע לכל המשתתפים – למועמדים, לרשימות, לוועדה ולעומד בראשונה, וגם לבית המשפט העליון. בסקירה השוואתית שערכנו, לא מצאנו מודל שדומה לישראל מבחינת שילוב ההרכב הפוליטי עם סמכות פסילה. אנחנו מציעים שינוי מהיסוד של הרכב ועדת הבחירות המרכזית לגוף א-פוליטי, מקצועי ובלתי תלוי".
מר אייל צור, פורום קהלת: "אין כיום מגבלה חוקית לצורך הגשת רשימת מועמדים, וזה מצב בעייתי. יש לפעול לכך שיהיה רף הדרוש לשם רישום מפלגה לצורך התמודדות בבחירות, ויש לדרוש מאנשים שרוצים להתמודד להוכיח שיש להם מספר מסוים של תומכים".
עו"ד דין לבנה, היועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית: "בכל סוגיה שנוגעת לדיני התעמולה, אנחנו לא רוצים להפוך את יו"ר ועדת הבחירות לצנזור או ל"עורך על". למפלגות ולאנשים הפרטיים צריך להיות חופש להביע את עמדתם בגבולות מה שקבע המחוקק ובאופן שוויוני".