התכנית לדמוקרטיה בעידן המידע

מדיניות הממשל הפתוח מבקשת לרתום טכנולוגיות חדשות ליצירת דרכי תקשורת בין הממשל לאזרחים, תוך ניצול היתרונות החברתיים והכלכליים הגלומים במידע השלטוני. ממשל פתוח, כעיקרון הקובע שהאזרחים זכאים לגישה למסמכים ולהליכים שלטוניים, הנובע מהתפתחות העידן הדיגיטלי; ואולם, גישה למידע אינה מספיקה- יש מקום להנגישם ולתת להם פרשנות. במסגרת התכנית מעורב המכון גם בקידום יוזמה בינלאומית שבמסגרתה התחייבו שמונה ממשלות לקדם את מחויבותן לעקרונות הממשל הפתוח (Open Government Partnership).

אתר ממשל פתוח:
/http://webness.co.il/opengov 

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר

    ראשת התכנית

    קראו עוד

    בעלת תואר דוקטור במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את הפוסט דוקטורט עשתה בבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד.

  • תמונת ברירת מחדל

    שירה פטרק

    עוזרת מחקר

ועדת שרים לענייני חקיקה אינה דנה בסודות מדינה. בדמוקרטיה במאה ה-21, חובה לאפשר לציבור לדעת כיצד הצביעו נבחריו.

מדוע במקום יחידות חדשנות, יש להגדיל את השקיפות ואת ההבנה הדיגיטלית של אנשי המגזר הציבורי.

ההחלטה להשהות את נוהל השקיפות מהווה פתח לשחיתות ומערערת את מעמד כנסת בכסות יעילות כלכלית

מדינת ישראל נמצאת בחזית הפיתוח הטכנולוגי בתחומי הבינה המלאכותית, למידה עמוקה על ידי מכונה וניתוח אלגוריתמי של ביג דאטא. עבור תעשיית ההיי טק, פתיחת מאגרי מידע היא צינור חמצן כלכלי. אולם, אי אפשר לחשוב על המהפכה הדיגיטלית רק במשקפי כלכלה, תעשיה וחדשנות.

לקראת הדיון היום (ג') בהצעת החוק להסדרת מעמד החטיבה להתיישבות שלח המכון הישראלי לדמוקרטיה חוות דעת דחופה בה הוא מתריע, כי הצעת החוק הופכת דה-פקטו את החטיבה להתיישבות לרשות ממשלתית תוך האצלת סמכויות מהממשלה לחטיבה, מבלי לחייב אותה בכללי המשפט הציבורי.

גזר הדין של ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני מעורר שוב את השאלה מדוע ראשי רשויות בישראל נמצאים תדיר בחדרי חקירות בעיקר בעבירות של שחיתות?. מאז תחילת שנות האלפיים לא יורד המשבר הכלכלי והייצוגי ברשויות המקומיות מסדר היום הציבורי.