התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע
העשורים האחרונים מתאפיינים בהתקדמות חסרת תקדים של הטכנולוגיה, ששינתה כל היבט בחיי היומיום: משוק העבודה ועד חיי המשפחה, מקשרים חברתיים ועד הפוליטיקה ושיטת המשטר שלנו. אכן, לסגולותיו של העולם הדיגיטלי פוטנציאל עצום לחזק את הדמוקרטיה. עם זאת, בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21 אנו מבינים שהטכנולוגיה מביאה גם מחירים וסיכונים בנוגע ליכולתם של מוסדות דמוקרטיים לתפקד, בהיבטים הבאים:
- איום על מימוש שיח ציבורי רב צדדי המבוסס על עובדות ועל חשיבה רציונלית, קיטוב והקצנה.
- מעקב והנדסת התנהגות מבוססת דאטה מצד חברות מסחריות ומצד המדינה.
- שימוש במערכות לומדות ללא סטנדרטים ואמות מידה להבטחת שקיפות ולמניעת שרירותיות והטיות.
- פגיעה בריבונות המדינה לטובת כוחם של שחקנים גלובליים ושירותים שאינם מבוססי טריטוריה.
מדינת ישראל אמנם מכונה "סטארטאפ ניישן", אבל מפגרת בכל היבט של אסדרת טכנולוגיה. האוריינות הדיגיטלית של מקבלי החלטות היא ברמה נמוכה, וחלקם אינם מוכנים לוותר על שימוש בכלים פוגעניים. השפה הייחודית (עברית) יוצרת פגיעות בשל ערעור שוק התקשורת המסורתי וכן בשל היעדר ניטור תוכן מבוסס למידת מכונה בעברית. משקל יתר לשיקולים הביטחוניים מעוות את היכולת לאסדר טכנולוגיה באופן מותאם לסטנדרטים בעולם המערבי.
התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע היא ראש החץ בגישור בין הגנה על הדמוקרטיה לבין מימוש ההבטחה הטמונה בטכנולוגיה. התוכנית פועלת בארבעה תחומים מרכזיים: מהפכת המידע, מהפכת המעקב, מהפכת הסייבר ומהפכת הבינה המלאכותית.
אנו שואפים ליצור את ארגז הכלים התפיסתי, הרגולטורי, החקיקתי והשיפוטי שנדרש לשם כך ומהווים את "האב" הידע המוביל בישראל בנושאי משפט, מדיניות, אתיקה וטכנולוגיה. אנו מקדמים אוריינות דיגיטלית בקרב מקבלי החלטות כדי לסייע להם להבין את הסביבה הדיגיטלית ולתפקד בתוכה; מייעצים למקבלי החלטות ולחברות טכנולוגיה; ומשתתפים בוועדות ציבוריות ובפורומים ממשלתיים והרצאות בכנסים מקצועיים.
