הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית לאומית לאירועי טבח 7 באוקטובר
הצעת החוק מבקשת לעקוף את המנגנון הקבוע בחוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ולהחליפו בוועדה פוליטית שהרכבה ואופן פעולתה נקבעים בזירה הפוליטית. בפועל, מדובר בגוף שאינו עצמאי ואינו מקצועי, שאינו מסוגל לברר את האמת, ועלול להעמיק את הקיטוב הציבורי ולפגוע באמון במוסדות המדינה
Photo by Yonatan Sindel/Flash90
תקציר
מה כוללת הצעת החוק?
- הקמת ועדת חקירה “ממלכתית–לאומית” לחקירת אירועי 7 באוקטובר, שתכלול 6 חברים ושהרכבה יקבע על ידי הכנסת, בהסכמה פוליטית או במתכונת פריטטית של קואליציה ואופוזיציה. במקרה של חוסר שיתוף פעולה מצד האופוזיציה, תוכל הוועדה לפעול גם אם ישבו בה שלושת נציגי הקואליציה בלבד.
- הענקת סמכויות חקירה מעין-שיפוטיות לחברי ועדה שאינם בהכרח שופטים.
- בוועדה יכהנו גם 4 נציגי משפחות שכולות כמשקיפים, 2 מטעם הקואליציה ו-2 מטעם האופוזיציה. המשקיפים יוכלו להשתתף בכל דיוני הוועדה, והוועדה תקבע את אופן השתתפותם בחקירה ובדיונים סודיים.
- יו"ר הוועדה יקבע על ידי יו"ר הכנסת במקרה שיש הסכמה של לפחות 80 חברי כנסת בנוגע להרכב הוועדה. במקרה של היעדר הסכמה ימונו שני יו"רים, אחד מטעם הקואליציה ואחד מטעם האופוזיציה.
הקשיים בהצעה והשלכותיה השליליות
- קביעת הרכב הוועדה באופן פוליטי פסול מעיקרו, שכן נדרשת חקירה מקצועית עצמאית לבירור האמת. העובדה שהרכב הוועדה יקבע על ידי הקואליציה, שהיא שלוחתה של הממשלה, משמעותה שהרכב הוועדה נקבע בעקיפין על ידי הדרג הפוליטי, שהוא מושא החקירה.
- ההצעה פוסלת מראש שורה ארוכה של בעלי תפקידים – שופטים, אלופים, שרים, יועצים משפטיים – שכיהנו מאז 6 ביוני 2004, התאריך שבו אושרה תוכנית ההתנתקות. היא יוצרת מנגנון פסלות חריג שאינו מבוסס על ניגוד עניינים אישי אלא על שיוך מוסדי וקטגוריאלי, באופן שמשקף מראש תפיסה שלפיה מוסדות מסוימים חשודים במעורבות או בהטיה, ולכן אינם ראויים להשתתף בבירור העובדות.
- הרכב הוועדה יוצר פוליטיזציה של חקר האמת, חותר תחת האפשרות לחקור חקירה מקצועית ובלתי תלויה, ומעורר חשש ממשי לטיוח אחריות הדרג המדיני.
- מינוי שני יו"רים עלול לשתק את עבודת הוועדה ולהוביל ליצירת שתי גרסאות של "אמת", שיגבירו קיטוב וחוסר אמון.
- אופן שיתוף נציגי המשפחות השכולות יוביל לפוליטיזציה של השכול וליצירת היררכיה בתוך משפחות השכול.
- הצעת החוק הנוכחית מתמקדת בקביעת זהות הגורמים שימנו את חברי הוועדה, אך אינה מציינת מה יהיה מנדט החקירה שלה. בהצעת החוק המקורית נאמר כי הממשלה תקבע את המנדט, ואילו בהצעת החוק הנוכחית הושמטה הזכות לקבוע את מנדט החקירה על ידי הממשלה, משום שמדובר במנגנון שמקימה הכנסת. אלא שהאמירה בסעיף המטרה היא כללית ולפיה הוועדה נועדה לחקור את "אירועי טבח שמיני עצרת (טבח 7 באוקטובר) ומלחמת התקומה והנסיבות שהובילו אליהם", ומהגדרה זו נגזר כי הוועדה תתמקד בחקירת פשעיהם של המרצחים, ולאו דווקא באחריות למחדל ובהפקת לקחים.
- הצעת החוק היא ניסיון לעקוף ביקורת שיפוטית באמצעות חקיקה פרטית, תוך שימוש לרעה בסמכות הכנסת.
הצעת החוק היא מהלך חקיקה חפוז, רשלני ומסוכן, המבקש להחליף מנגנון חקירה מקצועי ומבוסס בגוף פוליטי חסר היתכנות חוקית ונעדר לגיטימציה ציבורית. במקום לאפשר בירור אמת, הפקת לקחים ואיחוי חברתי לאחר טראומה לאומית, ההצעה צפויה להעמיק את הקרע, לפגוע באמון הציבור ולסכל את המטרה המרכזית של ועדת חקירה: גילוי האמת ומניעת מחדלים דומים בעתיד. הגוף המתאים והראוי לחקירת אירועי 7 באוקטובר הוא ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית ובלתי תלויה, בהתאם לחוק ועדות חקירה.