פרלמנט | גליון 44

בחירות בעולם- הודו

הבחירות שנערכו בהודו במהלך החודשים אפריל ומאי סיפקו דרמות פוליטיות מלוות בסיפורים אישיים. בשבועות שקדמו לבחירות היה חוסר ודאות באשר לתוצאותיהן; אך רוב ההערכות היו כי מפלגת העם (BJP) בעלת הגוון ההינדי הלאומני - המפלגה השלטת מאז 1998 - תצליח לשמור את כוחה. תוצאות הבחירות הפתיעו רבים, כאשר התברר כי BJP נחלה תבוסה, ומפלגת האופוזיציה - מפלגת הקונגרס - הפכה למפלגה הגדולה בבית התחתון.

מפלגת הקונגרס (המזוהה עם מהטמה גנדי ושושלת נהרו) העמידה במרכז מסע הבחירות של את סוניה גנדי, אלמנתו של ראש הממשלה לשעבר ראג'יב שנרצח ב-1991. גנדי, איטלקיה במקור, הצליחה להוביל את המפלגה להישג אלקטורלי מפתיע לאחר שקרוב ל-35 אחוז מהקולות ניתנו לה ולמפלגות הקרובות לה. הישג זה זיכה אותן ב-220 מתוך 545 מושבי הפרלמנט. קואליציית המפלגות בראשות BJP זכתה ב-185 מושבים בלבד.

ימים ספורים לאחר שהתבררו תוצאות הבחירות הסופיות, התכנסה מפלגת הקונגרס ובחרה בסוניה גנדי לתפקיד ראש הממשלה; אולם זמן קצר לאחר בחירתה הסירה גנדי את מועמדותה מראשות הממשלה. הסיבות להסרת המועמדות לא ברורות לחלוטין. ייתכן כי הן נעוצות בחשש שמינוי דמות שאינה הודית אתנית מקורית יגרום לביקורת חריפה ולתסיסה. סיבה אפשרית אחרת היא חששה של גנדי כי מינויה (כמי שנתפסת בקרב האליטות הכלכליות בהודו כסוציאליסטית) יזעזע את השווקים הפיננסיים - חשש שקיבל חיזוק עם נפילות חדות בבורסה של בומביי בהיוודע תוצאות הבחירות. ההחלטה של גנדי להסיר את מועמדותה הפתיעה רבים. ראשי מפלגתה הפצירו בה שלא תיסוג מהחלטתה המקורית לעמוד בראשות הממשלה, אך מסע הלחצים הכבד לא הועיל.

לאור התרחשות מפתיעה זו התכנסה שנית מפלגת הקונגרס, ובחרה כמועמד לראשות הממשלה את מנמוהאן סינג, פוליטיקאי בעל שם שזוכה להערכה רבה במערכת הפוליטית ההודית ובזירה הבין-לאומית. סינג, שר אוצר לשעבר שניצח על רפורמות כלכליות מוצלחות בראשית שנות התשעים, הוא ראש הממשלה הסיקי הראשון בהיסטוריה הפוליטית של הודו. מינוי של סינג כראש הממשלה ה-14 של הודו הוא צעד בעל משמעות סמלית רבה למערכת היחסים הטעונה בין הרוב ההינדי לבין המיעוט הסיקי, המונה ה-2 אחוזים מאוכלוסיית המדינה. עד לפני עשור קשה היה להעלות על הדעת כי בן לדת הסיקית יעמוד בראש הדמוקרטיה הגדולה בעולם. ב-1984 הורתה ראש הממשלה דאז אינדירה גנדי על פעולה צבאית כנגד קבוצה סיקית מיליטנטית שהתבצרה במקדש המוזהב, המקום המקודש של הדת הסיקית. הפעולה נמשכה שלושה ימים והביאה למאות אבדות בנפש ולנזק רב למקדש. חמישה חודשים לאחר מכן נרצחה גנדי על-ידי שניים משומרי ראשה הסיקים. האירועים של אותה שנה הטילה צל כבד על היחסים בין ההינדים לבין הסיקים. לאחר הרצח נרדפו הסיקים בחרמה על-ידי הרוב ההינדי, ויותר מ-3,000 מהם נטבחו בדלהי הבירה. המתיחות עמדה בעינה כמעט עשור שנים; אך היחסים השתקמו בהדרגה, ובתעתוע של הגורל הייתה זו לא אחרת מאשר סוניה, כלתה של אידירה גנדי, שבוויתורה על התפקיד הביאה למינויו של סינג הסיקי. קשה לדמיין כי פיוס מהיר כגון זה בין קהילות עוינות היה מתאפשר בתנאי משטר שאינם דמוקרטיים. רבים הצביעו על תכונת הריפוי (healing touch) המרשימה של הדמוקרטיה שהופגנה בהודו.

כפי שהוזכר, מפלגת הקונגרס ובעלות בריתה הקרובות אינן מחזיקות ברוב פרלמנטרי, והיו צריכות לגשש למציאת שותפות קואליציוניות. למרות ששיטת הבחירות בהודו היא רובית, מערכת המפלגות מפוצלת ביותר ומקשה על הרכבת קואליציה יציבה. זהו מקרה שבו השיטה הרובית אינה מייצרת מערכת דו-מפלגתית; זאת בעיקר בשל הגיוון האתני, הלשוני והאזורי במדינה. ריבוי המפלגות יקשה על הממשלה החדשה להיות יציבה - הן בשל דרישותיהן של בעלות בריתה הקרובות והן בשל האילוץ להסתמך על תמיכה חיצונית של ארבע מפלגות שמאל שמחזיקות יחדיו ב-59 מושבי פרלמנט, המעניקים רוב לממשלה.

לוח: תוצאות הבחירות לבית התחתון ההודי, אפריל-מאי 2004

מפלגה אחוזי תמיכה מספר מושבים בפרלמנט החדש
מפלגת הקונגרס + בעלות ברית 34.6% 220
מפלגת העם (BJP) + בעלות ברית 35.3% 185
המפלגה המרקסיסטית 5.5% 43
המפלגה הקומוניסטית (CPI) 1.4% 10
מפלגות שמאל נוספות 0.7% 6
מפלגת רוב חברתי (BSP) 5.1% 19
סוציאליסטים 4.3% 36
מפלגות אחרות --- 26