פרלמנט: תחת ערפילי בחירות 2009 (גיליון 61)

תמונת ברירת מחדל
תמונת ברירת מחדל

מי יֵשב ליד מי? על קואליציות תאורטיות ומעשיות

בתום בחירות 2009 לא הוכרע בבירור על איזה מועמד תוטל מלאכת הרכבת הממשלה הקואליציונית – ציפי לבני, שמפלגתה קדימה זכתה במספר המנדטים הגדול ביותר (28), או בנימין נתניהו, שמפלגתו הליכוד היא השנייה בגודלה (27 מנדטים) אך זכה לתמיכתם של גוש הימין והדתיים. 

תמונת ברירת מחדל

שובה של הבחירה הישירה?

בתקופה האחרונה שָבה ועלתה קריאה לערוך רפורמה במבנה הממשל בישראל, והיו שהבטיחו לפעול להחזרת הבחירה הישירה שנהגה בישראל על פי חוק יסוד: הממשלה (בחירה ישירה) שהתקבל ב-1992 והוחלף ב-2003. הדעות על יעילות הבחירה הישירה היו חלוקות עוד טרם יישומה, ואזהרות שנשמעו בעניין הבעיות הגלומות בה נמצאו נכונות לאחר כינונה. נקודת המבט שלאחר מעשה מאפשרת להשמיע ביקורת המבוססת לא רק על תאוריה אלא על ניסיון של שלוש מערכות בחירות על פי חוק הבחירה הישירה. 

תמונת ברירת מחדל

ביחד או לחוד: שיתופי פעולה בין מפלגות

לקראת הבחירות הנוכחיות, כמו במערכות בחירות קודמות, היינו עדים לבריתות שכרתו ביניהן מפלגות: מימד עם הירוקים, תנועת השמאל החדשה עם מרצ, אח"י (שפרשה מהאיחוד הלאומי) עם הליכוד, והניסיון להקים מפלגה חדשה בשם 'הבית היהודי' על יסודות המפד"ל והאיחוד הלאומי.
ואולם איחודים בין מפלגות אינם ייחודיים למערכת בחירות זו ואינם בלעדיים למערכת הפוליטית הישראלית. מאמר זה יסקור אופני איחוד קיימים ויעמוד על אחדים מהמניעים המובילים לאיחוד בין מפלגתי.