חקיקה וכנסת

לאור המשבר המתמשך ביחסים בין הקואליציה והאופוזיציה, המכון הישראלי לדמוקרטיה שיגר לראשי האופוזיציה והקואליציה חוו"ד המתווה מסלול להסדרת היחסים ביניהן. לדברי החוקרים, ד"ר אסף שפירא, ד"ר עמיר פוקס וד"ר חן פרידברג, השיבוש המסוכן ביחסים פוגע בתפקוד הכנסת, ומצב דברים זה מעמיד את הדמוקרטיה הישראלית בפני משבר מסוכן

מאז הקמת הממשלה הנוכחית חל שיבוש מסוכן ביחסי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת, אשר אינם מתנהלים באופן תקין. תפקודה של הכנסת, המוסד החשוב ביותר בדמוקרטיה, נפגע, ונפגעים גם תדמיתה והאמון הציבור בה. מצב דברים זה מעמיד את הדמוקרטיה הישראלית בפני משבר מסוכן

אנו שבים וקוראים לנציגי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת לשוב להידברות, ולהסכים על חלוקת המושבים ותפקידי היו"ר בוועדות הכנסת, בהתבסס על יחסי הכוחות (הצמודים) בכנסת הנוכחית

עברו מעל 73 שנים מאז הקמת המדינה, ועדיין אין חוק יסוד הקובע את המובן מאליו בדמוקרטיה: הכל שווים בפני החוק. אין מפלים בין אדם לאדם. מילים אלמנטריות שמופיעות בכל חוקה בעולם. יש לברך את ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת שהחלה השבוע בסדרת דיונים שיעסקו בשאלת עיגון ערך השוויון בחוקי היסוד של מדינת ישראל

הפעילות הפרלמנטרית בשנתיים האחרונות הייתה מצומצמת ביותר, וזאת לאחר בחינת הכלים והמנגנונים העומדים לרשותם של חברי הכנסת. השוואה לכנסות ה-24-21 מגלה כמה הצעות חוק, שאילתות, הצעות לסדר הוגשו וכמה ישיבות מליאה התקיימו

חלוקת החברים בוועדות הכנסת אינה הוגנת וחריגה ביחס לכנסות ב-15 השנים האחרונות. הוגנות כלפי האופוזיציה איננה רק בגדר "נדיבות של מנצחים", אלא מתחייבת מאופייה הדמוקרטי של המדינה

בהשוואה לכנסות שכיהנו במהלך שלושת העשורים האחרונים, משך הזמן שעבר בין מועד הבחירות למועד השבעת הממשלה הנוכחית, גבוה למדי. גם בהשוואת מספר הימים בין מועד הבחירות לתחילת עבודת ועדת הכנסת, הכנסת הנוכחית חריגה ביחס לקודמותיה

אין בעולם תקדים לשינויים חוקתיים תכופים ומהירים כל כך כמו במערכת החוקתית הישראלית. לכן, המאמצים לקידום עבודת הוועדה לניסוח חוק יסוד: חקיקה חשובים, ומאותתים שהדרך לייצוב המערכת הפוליטית עוברת דרך אשרור כללי המשחק הפוליטי

ממשלות נתניהו רמסו את המיעוט הפוליטי בכנסת, ודוגמה לכך אפשר למצוא בהתעלמות השיטתית מהמנהג החוקתי למנות חבר אופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים. כעת, על הממשלה החדשה להגביל את כוחו של הרוב בכנסת כדי למנוע את איבוד הרסן

ממשלת השינוי נראית כמתיימרת להוביל לשינוי גם של מערכת הממשל והמסגרת החוקתית בישראל. בתקופה בה המערכת משוועת ליציבות, חשוב שהשינויים יהיו כאלה המקדמים חזרה למסגרת דמוקרטית בריאה של איזונים ובלמים וינסו לבצע עיגון לטווח ארוך של כללי משחק מוסכמים ויציבים

המסר של בית המשפט לכנסת בביטול פשרת האוזר הנו כי עליה לכבד את הכללים החוקתיים או לשנותם. האופציה השלישית - לבלף ולקרוא לחוקים המפרים את הכללים החוקתיים בשם "תיקוני חוק יסוד בהוראות שעה" אינה אופציה שדמוקרטיה המחויבת לרעיון של איזונים ובלמים צריכה לאפשר

האסון בהר מירון מצריך הקמתה של ועדה ממלכתית שתקבע נורמות ראויות של אחריות במישור האזרחי. זו תצטרך להיכנס בעובי הקורה ולהצביע על הכשלים המערכתיים העמוקים ביחסי דרג אזרחי מבצע ודרג פוליטי

המגמה המסתמנת בישראל היא שוועדת חקירה מוקמת כדי לפצות על היעדר התרבות של אחריות מיניסטריאלית, היעדר מנגנוני פיקוח ובקרה בעלי עוצמה בידי הכנסת, וכן היעדרה של מחאה ציבורית אפקטיבית. יחד עם זאת, עליה להתמקד לא רק במציאת אשמים אלא גם בניתוח דרכי קבלת ההחלטות ובכשלים המערכתיים

על אף הסנטימנט הציבורי המוצדק והרצון במציאת האחראים לאסון בהר מירון, את מקומם ימלאו אחרים שיעמדו מול אותם לחצים של קבוצות אינטרס ופוליטיקאים. ההתמקדות בבעיות המבניות והתהליכיות חשובות בהרבה מעריפת הראשים

המצב בו כל הסדר חוקי או נורמה ציבורית יכולים להשתנות בכל רגע נתון מנוגד באופן בסיסי לרעיון של שלטון החוק בדמוקרטיה

ראשי הסיעות ממשיכים להתכתש על הרכב הוועדה המסדרת של הכנסת. התוצאה: שיתוק מוחלט של עבודת החקיקה ופיקוח הכנסת על פעולות הממשלה. מהי הוועדה המסדרת של הכנסת, מה תפקידה ומה צפוי לקרות אם ראשי הסיעות לא יגיעו להסכמה?

19 ח"כים חדשים, 30 נשים ו-14 ח"כים שאינם יהודים: ניתוח מיוחד של מאפייני הכנסת החדשה

החלטת הפרקליטות לסגור את התיק כנגד ח"כ מיקי זוהר בגין הצהרתו שיפרסם מידע מביך על היועמ"ש אם לא יבטל את כתבי האישום נגד ראש הממשלה, פותחת פתח למתקפות נוספות של חברי הכנסת על מערכת המשפט

דווקא בימים אלה ולאור משבר הקורונה, שהוביל בשנה האחרונה לפגיעה בזכויות ובחופש האישי של כולנו, שווה להבין עד כמה מעמדם של חוקי היסוד שלנו רעוע.

בקלות בלתי נסבלת, יכולה הכנסת לתקן את חוקי היסוד, לבטלם, או לחוקק חוקי יסוד חדשים. לכן יש צורך בחקיקת חוק יסוד חקיקה שישריין את חוקי היסוד הקיימים ברוב גדול

הכנסות האחרונות שוברות שיאים של תיקון חוקי יסוד שוב ושוב לפי גחמות פוליטיות. התיקון הקיצוני ביותר היה "ממשל החליפים" ששינה ממש את שיטת המשטר בישראל, וזאת תוך מספר ימים של דיונים וללא מתן אפשרות אמיתית לחשיבה על משמעויתיו. אבל זו שיאה של מגמה שנמשכת שנים, של תיקונים בלתי פוסקים, שקשורים לסמכויות הממשלה, לעניני התקציב, חוק יסוד הכנסת, הבחירות ועוד. כל זה נובע משום שבישראל כדי לתקן חוק יסוד מספיק רוב רגיל (או רוב של 61 ח"כים) וניתן לתקנו ב-3 קריאות ביום אחד. זה מצב שאין לו תקדים והוא מעמיד, כל הזמן, בסיכון את כל השיטה ואת כל זכויות היסוד שלנו, תחת איום שכל רוב רגעי של 61 ח"כים יחליט להפוך את השיטה על פיה

ההצעה למנות ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת הצוללות, מעידה בעיקר על חוסר הבקיאות של הח"כים והציבור באשר להליכי הקמתה וסמכויותיה. אם היו מכירים את הסמכויות שבידיה, וגם את אלה שאינן - לא היו תולים בה את יהבם

המשמעת הסיעתית והקואליציונית בישראל נוטה להיות גבוהה. חברי כנסת אינם נוטים להפר משמעת סיעתית או קואליציונית, אלא מסיבות חריגות

בשנים האחרונות מתחזק תהליך של התבטלות הכנסת בפני הממשלה. בעוד שהממשלה אמורה להיות "אחראית בפני הכנסת", היוצרות מתהפכות והכנסת הופכת לסוכנות החקיקה של הממשלה. האם במצב של שגרת חירום בחסות נגיף הקורונה, ניתן לכנסת להעביר לממשלה את הסמכות להסדיר סמכויות שיש בהן פגיעה בזכויות האזרח?

ההצעה אינה מגשימה את מטרתה, משאירה שיקול דעת רחב מדי בידי הממשלה וגורמי האכיפה, ומעט מדי הסדרה ראשונית ופיקוח בידי הכנסת. הפגם העיקרי הוא הסמכת הממשלה להתקין תקנות באופן רחב, ללא דרישה לאישור מצב החירום המיוחד על-ידי הכנסת, וללא אישור התקנות מראש, אלא רק בדיעבד

בשעת חירום נודעת חשיבות עליונה לתפקוד תקין ושוטף של פרלמנטים, ובפרט לפיקוח הדוק ואפקטיבי שלהם על הממשלה. לנוכח הנחה זו בוחן המאמר את ההיבטים הטכניים של תפקוד הכנסת במשבר הקורונה, ומציג את האופן בו פעלו פרלמנטים אחרים בעת הזו

הסתמכותו של בית המשפט על חוקי היסוד, כפי שקרה בפסילת חוק ההסדרה, היא בעלת חשיבות רבה במיוחד- היא מבהירה למדינה שכאשר היא באה להסדיר עוולה, היא מפנה עורף לזהותה כפי שהיא עצמה חרתה על דגלה

פסק הדין של בית המשפט העליון, המדגיש את פערי הכוחות בין המתיישבים הישראלים ביהודה ושומרון לבין הפלסטינים, הוא תמרור אזהרה לקראת תוכניות החלת הריבונות הישראלית

ביטול חוקים במסגרת בג"ץ נעשה בהתאם לחוקי היסוד, והוא ממש לא חריג בעולם הדמוקרטי. מאז הקמתו בשנות החמישים ועד היום בג"ץ ביטל רק 20 חוקים, בעיקר משיקולים של פגיעה קשה בכבוד האדם וחירותו, בחופש העיסוק ובשוויון

אחת מתוצאות הלוואי של הקורונה היא, למרבה ההפתעה, התחזקות הפרלמנטים כזירות דיון והכרעה מרכזיות. שלושה גורמים עיקריים תרמו לשינוי היחס בין ממשלות לפרלמנטים, שאיבדו מכוחם בעשורים האחרונים

על שולחנה של הכנסת ה-20 הונחו 6,018 הצעות חוק פרטיות- רק 4% מהן הפכו לחוקים. ריבוי הצעות החוק הפרטיות פוגע באיכות החקיקה וביישומה, מבזבז משאבי כוח אדם ומטיל עומס חריג ומיותר על ועדות הכנסת. הסדרת סמכויות החקיקה וטיוב התהליך יסייעו לחקיקה איכותית ויעילה יותר

עם פרוץ משבר הקורונה, הממשלה החלה להתקין תקנות על סמך ההכרזה הביטחונית הכללית על מצב חירום, הנמצאת בתוקף מאז קום המדינה - מבלי לבקש את הסמכתה של הכנסת. מדינת ישראל איננה המדינה היחידה בעולם אשר נדרשה לנקוט אמצעים מיוחדים להתמודדות עם משבר הקורונה, והיא גם לא המדינה היחידה אשר מצאה עצמה חסרה התשתית הנורמטיבית הדרושה להתמודד עם מצב חירום אפידמי מסוג זה. סקירה משווה

ח"כ יולי אדלשטיין איבד את הלגיטימציה הציבורית שהייתה לו לכהן בתפקיד יו"ר הכנסת פעם נוספת, אחרי שסירב לפעול על פי החלטת בג"ץ. לא ראוי שאדם שפעל כך יכהן בתפקיד ציבורי ממלכתי

עם כניסת יו"ר כחול לבן בני גנץ לממשלה בראשות נתניהו- יהיה עליו לשמור על שלטון החוק ועצמאותם של מערכת המשפט ושומרי הסף, מפני אלה המבקשים להכפיפם לכוחם של הפוליטיקאים

לקראת הקמת ממשלת האחדות, קורא המכון הישראלי לדמוקרטיה לצוותי המשא ומתן לפעול לגיבוש קווי יסוד אשר יחזקו את שלטון החוק וישמרו על האיזון בין רשויות השלטון, כמו גם להתנגד למתן התחייבות להסכמה גורפת מראש בכל נושא

בין הטענה כי החוק מתיר ליו"ר הכנסת לעכב או למנוע את כינוס מליאת הכנסת וההצבעה על יו"ר קבוע, והטענה לפיה החוק אינו אוסר על כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום – עובר חוט מקשר ברור: בשתיהן ישנה פרשנות צרה לשלטון החוק תוך התעלמות מעקרונות המשפט המנהלי, האוסר על ניגוד עניינים והפעלת שיקולים זרים

בסירובו לכנס את מליאת הכנסת ולאפשר הצבעה על יו"ר כנסת קבוע, מונע יו"ר הכנסת את מימוש רצון הרוב. זוהי שעתו של בית המשפט העליון להגן על הרוב מפני עריצות המיעוט, ועל הרשות המחוקקת עצמה מפני דורסנות הרשות המבצעת. עליו לשמש כמבוגר האחראי ולהגן על הכנסת כדי לשמור על הדמוקרטיה הישראלית

יו"ר הכנסת הזמני, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין, חותר תחת הסדר החוקתי והמשטרי בישראל. אלו הם תפקידו וחובתו של בית המשפט העליון להורות ליו"ר הכנסת לאפשר בחירת יו"ר קבוע באופן מיידי

קיימת חשיבות עליונה בתפקודה התקין והשוטף של הכנסת במצב החירום שנגרם בשל נגיף הקורונה. פיקוחה ההדוק של הכנסת על הממשלה נחוץ במיוחד בעת הנוכחית, בה מכהנת ממשלת מעבר, שלא זכתה לאמון הציבור או הכנסת, ונוקטת בצעדים דרקוניים שמובילים לריכוז סמכויות בידיה ולפגיעה בזכויות הפרט

המכון הישראלי לדמוקרטיה בפנייה ליו"ר הכנסת: כנס את מליאת הכנסת ללא כל דיחוי. משמעות ההחלטה שלא לאפשר הקמת הוועדה המסדרת של הכנסת, היא המשך שיתוקה של הכנסת - שתפקידה לפקח על פעילות הממשלה, שבימים אלו, בצל ההתמודדות עם משבר נגיף הקורונה, מפעילה סמכויות חירום מיוחדות ודרקוניות

הבחירות מאחורינו, ולפי מפת המנדטים הנוכחית, כדי להשיג רוב של 61 ח"כים, גוש הימין ייאלץ לגייס לשורותיו ח"כים בודדים נוספים. האם וכיצד חברי כנסת יכולים לערוק מסיעתם, ואילו סנקציות יחולו עליהם במקרים כאלה?

הנימוקים המובאים בבקשתו של ראש הממשלה לחסינות מפני העמדה לדין אינם מתיישבים עם עקרונות הבסיס של חסינות חברי כנסת, שמוענקת לחברי כנסת על מנת שיוכלו לבצע את תפקידם ללא חשש מפני התעמרות מצד הממשלה

העבירה העולה לכאורה מכתב האישום של ח"כ כץ היא של מעשה שחיתות. עצם העובדה שהיא נוגעת לפעילות פרלמנטרית, אינה נותנת "רישיון" לפעול בשחיתות

צפי למספר הנמוך ביותר של רשימות שייכנסו לכנסת הבאה; גוש המרכז שמאל התכווץ מ- 8 רשימות בבחירות 2013, ל-3 רשימות בלבד; הייצוג הנשי ימשיך כנראה לדשדש. בפעם השלישית בתוך פחות משנה, הסתיים אמש בכנסת הליך הגשת רשימות המועמדים לכנסת ה-23. ד"ר עופר קניג עם תמונת המצב

רבים ראו באמירתו של ראש הממשלה, לפיה "חסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה", מעין קוריוז או פליטת פה, אלא שיש להתייחס לאמירתו בכובד ראש ולהבין מה עומד מאחוריה

מהם השיקולים להקמת ועדת הכנסת לעניין החסינות; האם אפשר להתקדם עם דיוני החסינות ללא הקמת ועדת הכנסת וכיצד צפוי להתנהל הדיון מבחינת עדים וראיות?

מהי חסינות פרלמנטרית, מדוע היא איננה ניתנת לחברי כנסת באופן אוטומטי ומהן העילות להענקתה? עם שובה של החסינות לסדר היום, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה עושים סדר ומסבירים כל מה שצריך לדעת

העשור האחרון בישראל אופיין על ידי גל של חקיקה הפוגעת קשות בערכי הדמוקרטיה, שלטון החוק והפרדת הרשויות. יש לקוות כי בעשור הבא נזכה לצמצום ואף בלימת הצעת אלה ושחברי הכנסת ישכילו למצוא את הדרך להסדיר את יחסי הרשויות ואת זכויות האדם בחקיקת יסוד יציבה ומשוריינת ברוב גדול

העשור האחרון הביאו עמו לא מעט יוזמות שמטרתן להחליש את כוחה של הכנסת אל מול הממשלה. אם לא נשנה את הכשלים המבניים הללו, שמביאים להחלשת כוחה של הכנסת, נמשיך להיות עדים לפגיעה מהותית בעבודתה כגוף האמון על ייצוג האינטרס הציבורי בישראל, וסביר שסיכום העשור הבא יהיה אף גרוע יותר

הענקת החסינות נועדה לאפשר לכנסת להגן על חבריה מפני רדיפה של הרשות המבצעת. אם הכנסת מסרבת לפעול לשם כך, יש שיקול דעת ליועץ המשפטי האם להגיש את כתב האישום. אחרת, הכנסת עלולה להפוך ל"עיר מקלט" שחבריה חסינים מפני הדחה עד ההכרזה על בחירות חדשות

המכון הישראלי לדמוקרטיה ליועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת: אל תהפכו את הכנסת לעיר מקלט- הקימו ועדת כנסת כדי לאפשר דיון ענייני בעניין החסינות

סמכות היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום, במצב בו לא קיימת ועדת כנסת, איננה בהירה ועל כן ניתנת לפרשנות. המצב מחייב הקמת ועדת כנסת, על אף המצב הפוליטי הרגיש שישראל נתונה בו, ועיגון סמכות היועמ"ש לעשות זאת בחוק, באופן שאינו משתמע לשני פנים

ההשלכות של סבב בחירות נוסף עלולות לעלות לנו ביוקר, ולא רק בפן הכלכלי: פעילות החקיקה והפיקוח של הכנסת נמצאת בהשבתה, וכתוצאה מכך - חוקים רבים אינם מקודמים, ורפורמות נחוצות אינן מקודמות

זה מנגנון שנועד לחשוף כשלים בנבכי הרשות המבצעת, ולברר לעומק נושא בעל עניין ציבורי רחב. הבעיה היא שועדות חקירה כאלה בדרך כלל מוקמות בקול תרועה תקשורתית רמה אבל מסיימות בקול ענות חלושה

הפיצול לשתי סיעות קטנות מזיק לתפקוד הכנסת והממשלה, והסתרת המכתב מהציבור הרחב פוגעת קשות באמון הציבור

הדרך ליציבות ומשילות שלטונית עוברת בחיזוק האופוזיציה, מוסד השאילתות ותפקידי הפיקוח של הכנסת על פעולת הממשלה. במקביל נדרשת גם התערבות הציבור באישור תוכן חוקי היסוד. כך נחזק גם את הלגיטימציה של בית המשפט כשומר הסף של החוקה

חוק אחד הספיקה לחוקק הכנסת ה-21 טרם התפזרה - החוק לפיזור הכנסת. בינתיים, הכנסת בתרדמת והוועדות שאמורים לאייש חברי הכנסת והשרים, גם הן משותקות. הבעיה היא שגם בעתות שגרה, הכנסת לא מבצעת את תפקידה ביעילות. כמה צעדים שיסייעו לטייב את עבודת הכנסת

היוזמה לביטול התפזרות הכנסת פסולה ויש להתנגד לה נחרצות. מדובר ביוזמה המקדמת אינטרסים אישיים ופוליטיים, הפוגעת באמון הציבור ובחובת נבחריו לפעול בטוהר וביושר. ובמקביל שולחת מסר סמוי לאזרח שלפיו קומבינות ומהלכים נכלוליים אשר משרתים את טובתם האישית של חלק מנבחרי הציבור הם דפוס התנהגות נורמטיבי

נדירים מאד המקרים שהחסינות משמשת בפועל עיר מקלט מפני הגשת כתב אישום. גם במקומות בהם חסינות ניתנת כמו בצרפת, היא מוגבלת בהיקפה (לראש המדינה בלבד), והינה חלק מהסדר הכולל הגבלת קדנציות והשעיית תקופת ההתיישנות

רוב הציבור הישראלי סבור שהדמוקרטיה הישראלית תיפגע מביטול הפיקוח של הרשות השופטת, ורובו אף בעד הגבלת סמכויות הפוליטיקאים על ידי בג"ץ. כמו כן, 58% מסכימים כי חוק החסינות הוא חוק פרסונלי שיפגע בליכוד

סקר דעת קהל מיוחד על מהלך ההתגברות והחסינות: 18% בלבד מהציבור הישראלי תומכים בחוק החסינות, רק 30% סבורים שהחוק צריך לחול גם על תיקי ראש הממשלה, ו-41% מסכימים שהרשות השופטת חזקה מדי

האם במדינות אחרות בעולם עומדת לחברי הפרלמנט הזכות לחסינות? באילו מדינות היא אוטומטית, ומהי הפרוצדורה באלו שלא?

במכתב שנשלח ליועמ"ש הוסיפו חוקרי המכון כי גם חקיקת פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ לפסול את התיקון לחוק החסינות היא חלק מעסקת שוחד

חוקי היסוד במדינת ישראל, שנועדו להגן על זכויותיהם הבסיסיות של אזרחיה, עושים זאת באופן חלקי בלבד, וכעת גם הם עלולים להירמס כתוצאה מחקיקת פסקת ההתגברות. חקיקה שכזו תחמיר את האיזון שבין שלוש הרשויות וחמור מכך – את יחסי הכוחות שבין השלטון לתושבי המדינה, ותהפוך את ישראל לחריגה בקרב שאר המדינות הדמוקרטיות

בחדר סגור נרקמת עסקה: חסינות לראש הממשלה מכתב אישום, תמורת ריסוק מערכת המשפט. כל מי שרואים עצמם מנהיגים בעתיד - הוכיחו שיש לכם אומץ פוליטי! ההיסטוריה מביטה לכם בעיניים, אל תתנו יד לעסקה המופקרת הזו! שינוי באיזון בין רשויות השלטון אפשרי רק לאחר דיון ציבורי וגיבוש הסכמות רחבות. אסור לקדם אותו בחדרים אפלים, מאחורי גבינו וממניעים אישיים

בימים אלה שגרעין הליבה של הדמוקרטיה הישראלית ושלטון החוק עומדים בסכנה של ממש, נעים להיזכר בזמנים בהם עסקה הכנסת בקידום ערכים אלה ובזכויות האדם, ולא בניסיונות לחבל בהם

הדרישה לקיצוץ סמכויותיו של בית המשפט העליון ושינוי אופן בחירת השופטים כחלק מהמשא ומתן הקואליציוני אינם למטרת השמירה על האיזון בין שלוש הרשויות, אלא ליצירת שלטון חסר מעצורים ומערכת משפט חלשה וחסרת שיניים

חוק החסינות לחברי הכנסת שהונח פעם נוספת על שולחן הכנסת עלול לפגוע באופן בוטה בשלטון החוק ובאמון הציבור במוסדות המדינה ובנבחריה. מה בדיוק אומר החוק, על מי הוא חל ומה המשמעויות וההשלכות העולות ממנו? התשובות בסקירה שלפניכם

ההצעה לשינוי חוק חסינות לחברי הכנסת היא הצעה פרסונלית שנועדה להיטיב באופן ספציפי עם ראש הממשלה ונבחרי ציבור נוספים החשודים בפלילים. ההצעה היא ניסיון לחזור למצב שבו החתול שומר על השמנת; משדרת מסר חריף של זלזול בשלטון החוק ומנוגדת למגמה המקובלת במדינות דמוקרטיות

הבחירות והשבעת הכנסת מאחורינו. למה נדרשים כעת חברי הכנסת, ותיקים וחדשים לאחד, על מנת להחזיר את אמון הציבור למוסד הכנסת, שעומד כרגע על 30% בלבד? האזינו לשיחה עם ד"ר חן פרידברג, חוקרת בתכנית לרפורמות פוליטיות במכון עם סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של עיתון דה-מרקר, על הצעדים שיש לנקוט על מנת לשפר ולייעל את עבודת הכנסת וחבריה

'אחרי הבחירות' כבר כאן, הכנסת ה-20 סיימה את כהונתה וכעת מתעצבת הכנסת החדשה. קיימים מספר כלים בהם ניתן להעריך את עבודתם הפרלמנטרית של חברי הכנסת והסיעות שפעלו בכנסת היוצאת

לתשומת לב חברי הכנסת החדשים (והוותיקים) - מלאכת החקיקה לא מסתכמת בכוונות טובות וביחסי ציבור, אלא משלבת ייעוץ, בחינת חלופות וניתוח עלויות והשלכות תקציביות. חשוב גם לבדוק שהחוק איננו סותר חוקי יסוד, לא נובע ממניעים פרסונליים ואינו בא לתת מענה על דבר מה שהתרחש בעבר. שיעור מזורז בחקיקה

קרוב לשליש מחברי הכנסת הבאה צפויים להיות דתיים, אך הדבר אינו בהכרח מעיד על הדתה בשורות הכנסת. אם יירתמו הפוליטיקאים הדתיים הדוגלים בהשתלבות הציבור הדתי-ציוני בחברה להסדרת נושאי דת ומדינה בכנסת הקרובה – תהיה זו הצלחה

בזמן כהונת הכנסת היוצאת חוקקו שני חוקים שפגעו פגיעה כמעט אנושה בארגוני החברה האזרחית - חוק העמותות וחוק שוברים שתיקה, שנועדו לדכא אותם ואת פעילותם. עלינו לוודא שהכנסת הבאה תנהג באופן מידתי ושוויוני יותר כלפי ארגונים אלה, ואולי אף תראה בהם גורם מסייע ולא עוין

במציאות שבה חוקי היסוד אינם מבטאים הסכמה רחבה על העקרונות שלאורם פועלת מדינת ישראל ושבה הליך חקיקת חוקי יסוד אינו שונה למעשה מהליך חקיקת חוק רגיל, קיים חשש ממשי לשימוש לרעה בכלי של חקיקת חוק יסוד באופן שמהווה ביטוי של עריצות הרוב או אשר נועד לביצוע מניפולציה בכללי המשחק הדמוקרטי

מאישור מתווה הגז, דרך פרשת אלאור אזריה, ביקור הנשיא טראמפ בישראל, ועד סוגיות דת ומדינה שגרמו לא פעם למשברים והביאו חלק מהפוליטיקאים לשבור את הכלים- הכנסת היוצאת ידעה עליות וירידות רבות, עד ההכרזה על הקדמת הבחירות לאפריל 2019. חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה בסקירה על האירועים הבולטים במהלך כהונת הכנסת ה-20, שהחזיקה מעמד כמעט קדנציה שלמה

מנואל טרכטנברג, בוגי יעלון, דני דנון, ינון מגל, יצחק הרצוג, זהבה גלאון, יגאל גואטה, שי פירון, שרון גל.... מה המשותף להם? כולם אנשים שנבחרו לכנסת בבחירות האחרונות, אך עזבו אותה מאז מסיבות שונות ומגוונות. וזוהי רק רשימה חלקית. האם הכּנסת הנוכחית מתאפיינת ברמות שיא של נטישה? האם רבים מנבחרי הציבור מאסו בה? 

כללי משחק אינם ניתנים לשינוי לעיתים קרובות, בטח לא לשם הטבה עם שחקן אחד בלבד, אז איך זה שאת חוקי היסוד בישראל, עליהם מושתתים העקרונות הדמוקרטיים והיהודיים של המדינה, ניתן לשנות בקלות רבה כל כך?

מי הסיעה המצטיינת בעבודה פרלמנטרית? חברי איזו סיעה נואמים יותר במליאה ומגישים יותר שאילתות והצעות לסדר היום? מי הסיעה שחבריה נוכחים יותר בוועדות ובמשכן? ומי מעבירים יותר חוקים?

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק שוברים שתיקה: "יאפשר שיקול דעת כמעט בלתי מוגבל לכל שר חינוך, מימין ומשמאל, מי יוכל להיכנס לבתי הספר"

די ברור שהפרקטיקה של שימוש בפסקאות ספציפיות תיכלל מראש בהסכמים קואליציוניים לנושאים שהם חשובים מספיק למפלגות השונות. משום מה מהלך זה משווק ככזה שלא יפגע, או שיפגע משמעותית פחות, בערכי הדמוקרטיה ובמעמדו וכוחו של בית המשפט העליון, לעומת פגיעתה של פסקת ההתגברות הכללית שהוצעה לאחרונה

חוק ההדחה, המתיר לחברי הכנסת להדיח את עמיתיהם, הינו ביטוי חמור נוסף להיחלשותה של הדמוקרטיה הישראלית. החוק, אשר כונה בגלגוליו הקודמים "חוק חנין זועבי", קובע כי 90 מחברי הכנסת, על בסיס בקשתם של 70 חברי כנסת מכהנים, מתוכם 10 מהאופוזיציה, יוכלו להדיח חבר כנסת אחר, אם מצאו כי הסית לגזענות או הביע תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל

כדי לאפשר לעצמה להעביר כל חוק שבא לה, הקואליציה המציאה אגדה שהעליון לקח לעצמו בגניבה את הסמכות לבטל חוקים. רק שהמציאות אחרת

בדיון על פסקת ההתגברות, כדאי להרחיק את המבט ולשאול: כיצד נהגה הכנסת כאשר ביקשה לבצר ערכים חשובים בעיניה מפני רוב מקרי של חברי כנסת? האם מוצדק הפער לפיו אפשר לשלול את זכותו של חבר כנסת ברוב של תשעים חברי כנסת, בעוד שאת זכויותיו של האזרח הפשוט די לשלול ברוב של ששים ואחד חברי כנסת?

הגבלת השלטון היא אחת מאבני היסוד במשטר הדמוקרטי, אולם כמעט לא קיימים בישראל מנגנונים לפיקוח על השלטון ואלו הקיימים – חלשים למדי. האם מנגנוני הפיקוח שקיימים יעילים הם? כיצד מחזקים את הפיקוח על השלטון?

אם תתקבל הצעה לשלילת סמכותו של בית המשפט העליון תהפוך כנסת ישראל, הנשלטת בפועל על ידי ממשלת ישראל, לאחד המוסדות המחוקקים החזקים ביותר בעולם. בכנסת ישראל לא קיימת אף מגבלה פוליטית על סמכות החקיקה. פגיעה בסמכותו של בית המשפט העליון לבטל חוקים משמעותה שכוחה של הכנסת יתחזק כל כך, עד שהיא תהפוך למוסד בעל כוח מעל ומעבר למקובל בכל דמוקרטיה מערבית

נראה שהממשלה נחושה לשנות את האיזון הקיים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת. הכנסת היא הגוף הנבחר המייצג את הרצון הקולקטיבי של האזרחים. אל לו לבית המשפט להעיז פנים, להתנשא, ולפסול מה ש"העם" מעוניין בו באמצעות נציגיו הנבחרים

אפילו אמירה שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח ערכי מגילת העצמאות, נחשבת ליברלית מדי לחלק מהקואליציה

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הנורווגי: "מהלך ראוי שישפר את עבודת הכנסת שהיא מהפרלמנטים הקטנים בעולם"

חבר הכנסת עודד פורר פנה לוועדת הכנסת בקריאה להעניש בחומרה חברי כנסת מהרשימה המשותפת, לאחר שהאחרונים הניפו שלטי תעמולה לפיהם ירושלים היא "בירת פלסטין" בעת נאומו של סגן נשיא ארה"ב בכנסת. התנהגותם פסולה ואין לעבור עליה בשתיקה, אולם אין צורך בהחמרת הענישה. במקום זאת, עדיף שחברי הכנסת יפנו למשימת שיפור עבודתם, תדמיתם והתנהגותם 

כמעט ללא סיקור ותשומת לב ציבורית תיקנה בשבוע שעבר הכנסת את חוק יסוד: הממשלה. נסו לספר לאזרח שגר בדמוקרטיה חוקתית על תיקון חוקתי, שכלל קריאה ראשונה ביום שני בבוקר, דיון זריז ב-8:00 בבוקר בוועדת החוקה חוק ומשפט (שנקבע בבהילות יום קודם לכן), וקריאה שניה ושלישית ביום שלישי אחר הצהריים, ותקבלו הלם ותדהמה

התעקשותה של חברת הכנסת שרן השכל לא לתמוך ב"חוק המרכולים" בניגוד להחלטת סיעת הליכוד הביאה את יושב ראש הקואליציה, חה"כ דוד אמסלם, לדרוש להדיח את השכל מתנועת הליכוד. בית הדין דחה בשלב זה את העתירה. המקרה הזה העלה לרף חדש את הקיצוניות שבה מפעילים שני יושבי ראש הקואליציה האחרונים, חה"כ דוד ביטן וחה"כ אמסלם, את המשמעת הקואליציונית באמצעות גזרים ומקלות

עם פרסום הצעת "חוק יסוד החקיקה" של השרים בנט ושקד, הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראת לחברי הכנסת ולשרים להסיר מסדר היום אחת ולתמיד את הרעיון של פסקת ההתגברות המאפשרת לכנסת לשוב ולחוקק מחדש חוקים שבית המשפט העליון פסל מטעמים של היעדר חוקתיות.

גם השנה אמון הציבור באחד המוסדות הפוליטיים החשובים ביותר בדמוקרטיה הישראלית מצוי בשפל עמוק – רק 26% מאזרחי ישראל נותנים אמון בכנסת, 80% סבורים שחברי הכנסת דואגים יותר לעצמם מאשר לציבור ושני שליש סבורים שהם אינם מבצעים את תפקידם. בניגוד למה שמקובל לחשוב, המצב שבו אנו נמצאים איננו גזירה משמיים. בכדי לטפל בו נדרש לא רק שינוי תרבותי אלא גם שינוי מבני-מוסדי

אמרו מעתה - המבקש לסלול את הדרך להפיכת ישראל למדינה אתנוקרטית-דתית, והמאמין כי לעולם חוסן פוליטי להשקפת עולם זו, יש לו סיבה טובה לתמוך בהוראת ההתגברות. מי שמבחינתו מדינה כזו היא חלום בלהות - צריך להתנגד לכך

הצעת חוק שתפגע בשלטון החוק, באמון הציבור במוסדות השלטון ושאינה לה כמעט אח ורע בעולם הדמוקרטי.

לאחר הגשת כתבי האישום החמורים בפרשת השחיתות במפלגת ישראל ביתנו, מסתמן כי אחד הכשלים הבולטים הוא הפיקוח המצומצם על עבודתם של שדלנים (לוביסטים). יש להדגיש כי העיסוק בשדלנות בישראל הוא חוקי, ורובם המכריע של השדלנים מבצעים את עבודתם במסגרת החוק. ובכל זאת, קשה לחלוק על כך שבעבודה זו טמונה סכנה פוטנציאלית גבוהה לשחיתות.

לראשונה, הרשות השופטת ביטלה חוק שהועבר לכאורה באופן תקין לחלוטין. חוק מס ריבוי דירות בוטל משום שמהלך הדיון בוועדת הכספים של הכנסת היה נגוע בפגמים היורדים עד השורש. פסק הדין חושף דרמה גדולה. אפשר, שכדברי שופט המיעוט מזוז, ההכרעה החדשה פותחת תיבת פנדורה, שלא יהיה קל לסגרה מחדש. איפה הגבול בין התערבות גסה לבין שמירה על הליך תקין?

לקראת הדיון בוועדת הכנסת בהצעה לשנות את חוק יסוד הכנסת, כך שמוזמנים לוועדות הכנסת שלא יתייצבו או לא ימסרו מידע למרות שנתבקשו לעשות כן, יקנסו. חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לאמץ את התיקון לחוק אך רק עבור עובדי ציבור.

האם כל תקציב שמוציא משרד ממשלתי, כמוהו כקופה הקטנה והמשפחתית של אותו שר, ורשאי הוא לחלקו לפי שיקול דעתו הבלעדי, במסגרת אותו "חופש מימון"?

שלוש שנים לאחר שהכנסת חוקקה את חוק ההסדרה בנוגע למעמדם של כ-2000 בתים שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית, בג״ץ הכריע לבטל את החוק בשל פגיעה חמורה ולא מידתית בזכויות

לקראת ההצבעה על הצעת החוק המבקשת לשנות את נוסח הצהרת האמונים של חברי הכנסת, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת להתנגד לחוק.

הכיוון הכללי של יוזמת אדלשטיין-שקד-לוין הוא נכון וחיוני לדמוקרטיה שלנו. טוב שהם הרימו הכפפה וחוללו את השיח בנושא. ואולם על הכדור לעבור למגרשם של חברי הכנסת

על רקע מהפכת החקיקה של יו"ר הכנסת, שרת המשפטים ושר התיירות- צפו מחקר בדקה על הכלים לשיפור לפיקוח עבודת הממשלה ושיפור עבודת הכנסת.

יש להפריד בין הגוף התובע לגוף החוקר ולהעביר את סמכויות התביעה המשטרתית לפרקליטות המדינה; לתביעה המשטרתית אין יכולת לייצג את האינטרס הציבורי

החלטת שר הפנים אריה דרעי לחייב את כלל תושבי ישראל בהנפקת תעודת זהות בעלות זיהוי ביומטרי, בעייתית וחושפת מידע פרטי ורגיש של אזרחי ישראל לסכנה.

ההתעלמות מהסכנה להעמדה לדין של קציני צה"ל ובכירים ישראלים בהאג- טמינת ראש בחול; המודל הקפריסאי יחייב מתן זכויות פוליטיות לפלסטינים, ביניהן זכות ההצבעה

מבלי להתייחס לנתניהו כאל מקרה פרטי, כהונה ממושכת של ראש ממשלה היא לכשעצמה אינה פסולה ואין להסיק ממנה על צורך בשינויים מבניים.

מוטב יהיה אם ראשי הוועדות ימלאו את תפקידם בצורה עניינית ותכליתית תוך הימנעות משיקולים מגזריים ופוליטיים, ויעסקו בסוגיות חשובות שנופלות בגדר תפקידי הוועדה שהם עומדים בראשה.

הצעת החוק תוביל לביטול סיטוני של החלטות קודמות של בית המשפט ולפגיעה משמעותית במעמדו; עומדת בסתירה בוטה לחוק הבינלאומי ולהתחייבויות של מדינת ישראל; תנציח אפליה ותביא לפגיעה חמורה ובלתי חוקתית בזכות הקניין של התושבים הפלסטינים; תספק רוח גבית לפעילי ה BDS ברחבי העולם ותקבע בקהילה הבינ"ל את מעמדה של ישראל כמספחת את השטחים.

מן הראוי לבטל כליל את חוק ההסדרים משום שהנסיבות שהביאו לחקיקתו לפני שלושה עשורים אינן תקפות מזה שנים, ונזקו עולה על תועלתו.

לקראת הדיון ביום ראשון (13.11.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור על נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי הכנסת, שרי הממשלה ושגרירים להשתתף באירוע פומבי שבו לא יוצב דגל המדינה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

מגישי הצעת "חוק המסגדים" לא באמת רוצים לשפר את איכות החיים או להוסיף חוק שנדרש לשם כך. הם רוצים לעשות סיבוב על גבה של החברה הערבית תוך קריצה לבוחריהם על חשבונה של החברה הישראלית המקוטבת כולה.

דו"ח המבקר מחייב רפורמה בחוקי מימון המפלגות בישראל. מן הראוי להסדיר את פעילות הארגונים החוץ־מפלגתיים שקשורים לבחירות. עם זאת, כדי לא לפגוע בחופש הביטוי, אסור שיוטלו מגבלות חריפות מדי על פעילות הבחירות שלהם. בהקשר זה, אסור שהחשש מפני כסף שיזרום למערכות הבחירות ישמש אמתלה לאכיפת יתר ולדיכוי יוזמה אזרחית וביטוי מגוון וחופשי בבחירות.

לקראת דיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט בסעיפי חוק הטרור העוסקים במעצרים מנהליים וצווי הגבלה, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המבקשת לערוך שינויים מהותיים בנוסח החוק הנוכחי.

במערכת הבחירות לכנסת ה-20 עלתה על סדר היום סוגיית פעילותם של ארגונים חוץ-מפלגתיים הפועלים כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, כדוגמת ארגון V15. אף שהצעת החוק של ח"כ קיש כוללת רעיונות ראויים, אנו סבורים שיש לערוך בה תיקונים. 

בסוף אוקטובר ייפתח המושב השלישי של הכנסת ה-20, וסביר שנהיה שוב עדים לסחרור הח"כים בענין החקיקה הפרטית.
חקיקת היתר לא מעידה על כוח עודף של הח"כים. להפך: הם מרבים להשתמש בה משום שחסרים להם כלים אפקטיביים להשפעה ופיקוח על מדיניות הממשלה.

הצעה פופוליסטית, הפוגעת בעיקרון השוויון ובאוכלוסיות שהמדינה מנסה לשלב בשוק התעסוקה; תגמול למשרתים נדרש להיעשות באופן מערכתי ולא על ידי "מירוץ" חקיקה פרטית בלתי מנומקת לשם עשיית הון פוליטי.

לקראת הדיון הצפוי בוועדת הכנסת בהצעת החוק המבקשת למנוע מחברי כנסת לעתור לבג"ץ בנושאים ציבוריים, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי הוועדה המבקשת מהם לדחות את הרעיון על הסף.

בשבועות הקרובים יתנהלו בכנסת שני הליכי חקיקה שבהם חברי הכנסת נמצאים בניגוד עניינים ממשי בין העניינים הפרטיים שלהם לבין טובת הציבור - ובמה הם בחרו?

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לערוך מספר תיקונים מהותיים בנוסח החוק ולבטל את סעיף "הביזוי", המבקש להגביל את תכני הערוץ המבקרים את הכנסת.

מאמצי המיתוג של "חוק העמותות" והשימוש לרעה במושג "שקיפות" לא יצלחו. אם החוק יעבור, תהיה לו תוצאה אחת: תיוג ו"שיימינג" של ארגוני זכויות אדם, דבר שיפגע קשות בפועלם.

המכון הישראלי לדמוקרטיה בעד הצעת החוק שתעלה היום (א') לועדת שרים לענייני חקיקה להגדיל את התקציב למפלגות המקיימות פריימריז. החוק הקיים נוהג בסטנדרט כפול ומפלה דווקא את המפלגות המקיימות מנגנונים דמוקרטיים ומאפשרות לציבור הרחב לקחת חלק פעיל בפוליטיקה.

לקראת הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בנוגע לחוק נציבות הביקורת על הפרקליטות, נשלחה חוות דעת לחברי הוועדה המבקשת לשנות את נוסח החוק, כך שגם מוסד הביקורת המערכתית ישאר בידי הנציבות ולא כחלק מביקורת פנים.

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לחברי הכנסת להתנגד לחוק ההשעיה: "המקום להתמודד עם תמיכה במאבק מזוין או הסתה הוא בבית המשפט ולא בכנסת"

על רקע הדיון נוסף שהתקיים בוועדת חוק, חוקה ומשפט בנוגע לחוק העמותות, מציינים חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי ההצבעה הצפויה על נוסח החוק מקוממת, בין השאר, על רקע העובדה שאפילו חלק מחברי הקואליציה שהופיעו לדיונים, הביעו התנגדות נחרצת על קידומו במתכונת הנוכחית המבחינה בין תרומות פרטיות לתרומות ממדינות.

ממשלת נתניהו הרביעית מציינת בימים אלו שנה לכהונתה ונדמה שבפרק הזמן הזה היא שברה שיאים של חוסר יציבות פנימי. זאת בשל אחריות ציבורית לקויה והדומיננטיות של "כיבודים" אישיים ואגו על חשבון יעילות שלטונית וטובת המדינה.

שוב עולה הרעיון לאמץ בחקיקה את הכלל המכונה בארצנו "החוק הנורווגי", לפיו שר לא יכהן במקביל כחבר כנסת. הבעיה עם זה היא שזה עולה תמיד כשיש צורך לפתור בעיות פוליטיות נקודתיות ולספק "פרסי ניחומים" למי שלא נכנסו לכנסת.

אין להתפלא על מגמות ההקצנה ורידוד הערכים הדמוקרטיים בציבור. חקיקה גזענית ושיח גזעני בכנסת ובציבוריות הישראלית מעודדים ומלבים גזענות, והשיח הטוקבקיסטי על חיסול מחבלים ועונש מוות, מעניק לגיטימציה להרג לא מוצדק ואף מאדיר אותו. כל אדם שערכים דמוקרטיים וליברליים הם נר לרגליו, צריך לחוש סכנה ברורה ומיידית.

לקראת סיום מושב החורף, שדולה חדשה תנסה לשפר את מעמד הכנסת אחרי שהגיע לשפל חדש. נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "מטרתה של השדולה לשפר את כלי העבודה של חברי הכנסת בכדי לשנות את תדמיתה"

לפני ימים אחדים הניח ח"כ ניסן סלומינסקי על שולחן הכנסת הצעה לתיקון חוק יסודות המשפט. הצעה זו עלולה להיות, שלא בכוונת מכוון, מעשה בלעם במהופך: המציעים, אשר באים לברך, עלולים לצאת מקללים.. כיצד?

תומכי הצעת "חוק ההשעייה", המציע להשעות ח"כ ללא הגבלת זמן ברוב של 90 חברי כנסת, מתבססים בתמיכתם על מדינות אחרות בהן קיים הסדר של הדחה בידי חברי פרלמנט, אך שיטת המשטר בהן היא שונה. אסור לנו לאמץ אל שיטתנו ממציאות פוליטית אחרת לחלוטין הסדר שעלול להביא לתוצאות הרסניות. 

יוזמת החקיקה המסתמנת, שנועדה לאפשר לחברי כנסת להדיח את עמיתיהם, היא שגויה מן היסוד. מדובר ביוזמה שמגובשת בחיפזון וכמענה לאירוע נקודתי. לא כך מתקנים חוקי יסוד. 

יוזמת חברי הכנסת לשיפור מעמד הכנסת על ידי שיתוף הציבור נובעת ממקום טוב ומבורך, אבל הכיוון שצריך להילקח הוא אחר.

קראו את מאמר התגובה של ח"כ חיליק בר, סגן יושב ראש הכנסת ומזכ"ל מפלגת העבודה למאמרו של פרופ' גדעון רהט: לשתף אחרת! המתייחס להצעת החוק המבקשת לאפשר לאזרחים שיחתימו 50,000 תומכים להגיש הצעת חוק.

לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה על חוק העמותות והנוסח המתוקן שפורסם לחוק, שלחו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס חוות דעת המבקשת לבלום את אישור החוק המדובר.

המאמר מבקר את תזכיר החוק למניעת הסתננות שפרסם משרד המשפטים ושעתיד להידון על-ידי הכנסת. ד"ר ציגלר טוען כי ההסדר המוצע פוגעני מקודמו בכל הנוגע לזכויותיהם החוקתיות לחירות ולכבוד של מבקשי המקלט בשלושה היבטים מרכזיים.

הקלישאה המקובלת, היא שספר התקציב הוא מסמך המשקף באופן ישיר את מארג הכוחות של השלטון ואת סדרי העדיפויות במדינה. לכן חשוב לשים לב להבדל בין הצעת התקציב המקורית ובין התקציב שאושר בפועל בנוגע לשתי הצעות שמשמען פגיעה בבעלי ההכנסות גבוהות. 

על רקע העלייה בשנים האחרונות בשימוש בהעברות תקציביות המתבצעות לאורך שנת התקציב וכחלק מהצורך בהגברת השקיפות, גובש מסמך המלצות המשותף למספר ארגוני חברה אזרחית העוסקים בנושא ממשל פתוח ושקיפות. חלק מההמלצות שגובשו במסמך, אומצו לאחרונה על ידי ועדת הכספים של הכנסת.

דוח מבקר המדינה בעניין ההיבטים הכספיים של הבחירות המקדימות חשף מספר ממצאים מדאיגים שיש לתת עליהם על הדעת. אבל יש להביט גם על חצי הכוס המלאה: שיעור המתמודדים שהוטלו עליהם קנסות או שהוזהרו נמצא במגמת ירידה.

לקראת הדיון היום (ג') בהצעת החוק להסדרת מעמד החטיבה להתיישבות שלח המכון הישראלי לדמוקרטיה חוות דעת דחופה בה הוא מתריע, כי הצעת החוק הופכת דה-פקטו את החטיבה להתיישבות לרשות ממשלתית תוך האצלת סמכויות מהממשלה לחטיבה, מבלי לחייב אותה בכללי המשפט הציבורי.

על רקע העברת הצעת התיקון לחוק יסוד: הכנסת בנושא שלילת סמכותו של בית המשפט העליון מלהתערב בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית בעניין פסילת מועמד או רשימה מלהשתתף בבחירות, מוועדת השרים לחקיקה להחלטת הנהלת הקואליציה, נשלחה חוות דעת חריפה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, הקוראת להתנגד ולבלום הצעה זו.

תהליך אישור התקציב בישראל לקוי מיסודו והכנסת, שהיא השחקנית המרכזית בתהליך, מפגינה בו חולשה גדולה. בין הרעות החולות של תהליך אישור התקציב ניתן למצוא מחסור כרוני של סגל מקצוע, ואופוזיציה שהופכת את התהליך להזדמנות להביך ולהפיל את הממשלה. אז מה כן ניתן לעשות?

חוות דעת חריפה של המכון הישראלי לדמוקרטיה נשלחה לחברי ועדת השרים לחקיקה נגד התיקון המוצע לחוק מימון מפלגות המבקש לשלול מימון ממפלגה הקוראת להטלת חרם על מדינת ישראל. "נוסח ההצעה נועד להשתיק חברי כנסת ולמנוע ביקורת על מדיניות הממשלה; תמיכה בהצעה היא בגדר ציוד אויבי המדינה בתחמושת נגדה".

חוות דעת שנשלחה לשרים החברים בוועדת השרים לענייני חקיקה לקראת דיון בנושא.

חוות דעת שנשלחה לראש הממשלה ושר התקשורת מר בנימין נתניהו, שרת המשפטים, הגב' איילת שקד וחברי וועדת השרים לחקיקה

מבוסס על המחקר "פיקוח הכנסת על הממשלה: תמונת מצב והצעה לרפורמה - המלצות עיקריות" מאת חן פרידברג וניר אטמור

אישור החוק, יביא לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות לחופש מידע ולחופש ביטוי למול הזכות לפרטיות באופן שישנה מהותית את המצב החוקתי הקיים. כך, החקיקה מרחיבה את הזכות להסיר קישורים למידע רחב יותר, דבר שיביא לא לעיגון הזכות לשיכחה אלא לעיגונה של זכות להסרת מידע שהוא חוקי על פי דין.

מאז התקציב לשנת 2004, משק המדינה לא נוהל בהתאם לתקציב חד שנתי מאושר במשך יותר משנה אחת ברציפות. סאגת אישור התקציב היא סימפטום של מצב לא בריא ואפילו מסוכן לכלכלת ישראל, לחברה וגם לדמוקרטיה הישראלית ההופכת את אזרחי ישראל לקורבנות של משבר המשילות.

חוות דעת של ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר שנשלחה לוועדת המשנה לדיון בהצעת חוק תאגיד השידור הציבורי התשע"ד 2014, בראשות ח"כ צחי הנגבי ולחברי הוועדה על הכשלים המהותיים בנוסח החדש של חוק רשות השידור: לוח הזמנים המוצג ברפורמה לא ריאלי, לא מנתק את המעורבות הפוליטית ואינו נותן מענה לרשות השידור הזמנית ועובדיה.

ביום 11 באוגוסט 2015 ניתן פסק-דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 8665/15 דסטה ואח' נ' שר הפנים ואח'.

מכתבם של ארבעה פרופסורים למשפטים ליועץ המשפטי לממשלה ויינשטיין, הממליץ למנוע את העברת רפורמת החשמל בחוק ההסדרים.

מאז ראשית השנה האזרחית פעלה הכנסת שלושה חודשים בלבד, והנה היא כבר יוצאת לפגרה ארוכה של יותר מחודשיים. מדוע זה קורה ומה ניתן לעשות?

לקראת ההצבעה במליאת הכנסת לבחירת שני נציגיה בוועדה לבחירת שופטים, שלחו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר גיא לוריא מכתב חריף לשרים כחלון ושקד ולכלל חברי סיעת כולנו, בו הם מוחים על "הדיל" שבמסגרתו מבקשת הקואליציה להביא לבחירת נציג של מפלגת ישראל ביתנו מטעם האופוזיציה, באופן שיפר את האיזון החוקתי הנהוג. 

הדרך הנכונה לחזק את עבודת הכנסת היא באמצעות שינוי שיטת הממשל ואגב כך, ניתן לשקול העברת חוק נורווגי רחב, מקיף ומאוזן אשר יעמיד לרשות ועדות הכנסת 120 חברי כנסת שמרצם יוקדש לקידום העבודה הפרלמנטרית והם יוכלו להתמקצע בנושאים הציבוריים השונים. מן הצד השני של המתרס, השרים יוכלו להשקיע את כל זמנם ומרצם בתפקידם המיניסטריאלי.

ביום 23.6.2015, עלתה לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט ההצעה שבנדון. מהטעמים שיפורטו להלן, אנו מתנגדים להצעת החוק. קראו את חוות הדעת שנשלחה ליו"ר הועדה.

הוועדה הציבורית לבחינת רפורמה מקיפה בחוק תעמולת הבחירות, אשר בראשה תעמוד נשיאת בימ"ש העליון בדימוס, השופטת דורית בייניש חייבת לעצב מחדש את סדרי תעמולת הבחירות בישראל, באופן שישמר את חופש הביטוי הפוליטי אבל גם ובעיקר יתמודד עם המציאות התקשורתית העדכנית.

מוכשרים וחרוצים ככל שיהיו חברי הכנסת החדשים בכנסת הנוכחית, נראה שסיכוייהם לתפקד בצורה מיטבית איננו גבוה. חברי הכנסת, נאלצים לכהן בו זמנית בשתיים עד שלוש ועדות, מצב המוביל לכך שהם נאלצים להיעדר ממרבית הדיונים. איך אפשר לבקר כך את פעילות הממשלה? כיצד הם – המשמשים כנציגינו – ישמרו על האינטרסים שלנו? 

חברי הכנסת ה-20 הושבעו לתפקידם. שליש מתוכם הם חברי כנסת חדשים, כמעט רבע הם נשים. כמה חברי כנסת הגיעו מפעילות בשלטון המקומי? כמה עיתונאים? ומהי הסיעה הכי "צעירה"?

המפלגות הערביות התאחדו לרשימה המשותפת, שיעור ההצבעה בקרב הציבור הערבי עלה והרשימה המשותפת הייתה למפלגה השלישית בגודלה בכנסת. האם יתורגם הייצוג לעוצמה פוליטית?

מאמר זה עוסק בשאלה האם ייצוג מספרי של נשים בפרלמנט מוביל גם לייצוג מהותי? האם נשים, בשבתן כמחוקקות בפרלמנט, אכן מייצגות נשים בחברה? האם נשים מחוקקות נוטות לקדם אינטרסים של נשים בחברה יותר מגברים מחוקקים? והאם נשים מחוקקות שמות את משימת קידום האינטרסים של נשים בחברה בראש סדר העדיפויות שלהן? מחקר שבחן את עבודת הנשים המחוקקות בכנסת מגלה תמונה מורכבת ומעניינת.

אם סקרי דעת הקהל חוזים נכונה את תוצאות הבחירות, אזי ייצוג הנשים בכנסת יישאר סביב רמת השיא שהוא נמצא בה מאז בחירות 2013. אולם, העלייה בנוכחות הנשית בכנסת אינה מדביקה את הקצב של שיפור הייצוג הנשי בפרלמנטים אחרים.

חוק הבחירות (דרכי תעמולה) הוא נטע זר במציאות התקשורתית והפוליטית של היום. המחברים מציעים שורה של המלצות לשינוי החוק לקראת הסדר חוצה מדיה.

כדי לממן את מערכת הבחירות, המפלגות בישראל מסתמכות בראש ובראשונה על מימון שמעניקה להן המדינה. בבחירות 2013 עמד מימון הבחירות על כ-195 מיליון ש"ח. לכן יש חשיבות רבה לשאלות איזו מפלגה זכאית למימון ומהו גובה המימון של כל מפלגה. אופן חלוקת המימון יכול להשפיע על עיצוב המפה הפוליטית בישראל. מאמר זה דן בסוגיות העיקריות הנוגעות למימון הבחירות בישראל.

מה המשותף למלכת הטלוויזיה אופרה ווינפרי, לבנקאי ג'ורג' סורוס, למעצב ראלף לורן ואפילו לאיש העסקים הישראלי יצחק תשובה? 

החסרונות הנובעים מהמצב הקיים בו מונחות אלפי הצעות חוק פרטיות על שולחן הכנסת הם רבים. שימור המצב עלול לקבע את דימויה השלילי של הכנסת בעיני הציבור ואף להחמירו, וכך לפגוע עוד יותר בלגיטימציה של המערכת הפוליטית הישראלית. 

תופעת פיזור הכנסת לפני המועד החוקי מיוחסת, בצדק, לחולשת המערכת הפוליטית. אזרחי ישראל מעדיפים, כך על פי הסקרים, להימנע מבחירות, אולם הפוליטיקאים שמרגישים קושי אמיתי ליישם את מדיניותם – בוחרים לחזור אל העם.

כאשר גינוי הפסקת עבודת הערבים באשקלון מגיע ממי שמקדמים במרץ שורה ארוכה של חוקים אנטי דמוקרטיים בכנסת, יש בו גם מידה מסוימת של צביעות.

גוף פוליטי מובהק כמו הכנסת לא אמור לקבל החלטות קיצוניות על הדחה של חבר פרלמנט מכהונתו, תוך פגיעה קשה בזכותו להיבחר ובזכות בוחריו לבחור. ההחלטה מפרה את האיזון בין השמירה על בטחון המדינה ובין חופש הביטוי.

פסק הדין בו פסל בג"צ את התיקון לחוק הטיפול במסתננים, עורר מחדש את  ההצעות השונות להצר את צעדיו של בית המשפט. הצעה עיקרית מתמקדת בחקיקת חוק "עוקף בג"צ", המתגבר על חוק היסוד. תוספת זו עלולה להיות מכת מוות למגן העיקרי שיש לזכויות אדם ולמיעוטים בישראל.

פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין חוק ועדות הקבלה הוא פסק דין מאכזב משום שבית המשפט פספס הזדמנות להשמיע מסר חד וברור כנגד גל החקיקה האנטי-דמוקרטית שאפיינה את הכנסת השמונה-עשרה. בית המשפט לא עשה את שהיה עליו לעשות, אבל גם לא "הכשיר חוקתית" את החוק. הוא השאיר פתח ברור לפסול את החוק בעתיד.

הצעת חוק מע"מ אפס לא תועיל להפחתת מחירי הדירות ויש בה פגיעה בשוויון, והדרת אוכלוסיות לא משרתות.

הצעת החוק שתעלה מחר בוועדת כספים, מקפלת בתוכה פגיעה חמורה בשוויון כלפי אוכלוסיות שאינן משרתות בצבא – בעיקר במגזר החרדי והערבי. ההצעה אינה מקיימת את תנאי המידתיות הבסיסי, שהוא קשר רציונלי בין האמצעי ובין התכלית שהחוק מנסה להשיג – הורדת מחירי הדירות.

חוות דעת שנשלחה לחברי ועדת השרים לעניני חקיקה לקראת דיון בהצעת חוק העמותות, ובה הם מתנגדים להצעה.

אישור הצעת החוק יהווה פגיעה קשה בחופש למתן ביטוי לעמדות הנמצאות בשוליים ופרושו טבעת חנק על חופש הביטוי וחופש ההתאגדות. אישור ההצעה סותר את אופייה הדמוקרטי של ישראל ואינו מתיישב עם ערכיה היהודיים במיטבם. אישורה יגרום נזק לדמותה של המדינה, לתדמיתה ולמעמדה בעולם ויסייע בידיהם של מי שפועלים לדה-לגיטימציה של ישראל. 

השבוע יימשך בכנסת הדיון החפוז בחוק יסוד: משאל עם. "דיון חפוז" ו"משאל עם" הם שני מושגים שתהום פעורה ביניהם, והחיבור ביניהם משקף את התשתית החוקתית העקומה, הלא-נורמלית, משענת הקנה הרצוץ של הדמוקרטיה שלנו.

מחר תדון וועדת העבודה הרווחה והבריאות בהצעת חוק ''זכויות התורמים למדינה" אותה מקדם חבר הכנסת יריב לוין. יותר משההצעה מיטיבה הטבה של ממש עם חיילים משוחררים, היא ממשיכה מגמה שאפיינה את הכנסת הקודמת, של הטלת דופי קולקטיבית וגורפת בציבור הערבי בישראל ותיוגו הגורף כבלתי נאמן למדינה. קראו את המאמר שנכתב לקראת דיון בוועדת השרים לענייני חקיקיה וחוות הדעת המעודכנת.

מדוע תרומות שמקורן במדינות החשודות בהתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל פסולות, בעוד שתרומות מארגונים דתיים מחו"ל, או מאילי הון, הן לגיטימיות? על הצעת חוק העמותות.

במהלך הזוי אישרה ועדת השרים לעניני חקיקה את "הצעת חוק התורמים למדינה" של יו"ר הקואליציה יריב לוין. הצעת חוק זו, אם תאושר כחוק חלילה, תציב באופן רשמי סימן שאלה גדול ביחס להיותה של ישראל מדינה דמוקרטית.

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את "הצעת חוק זכויות התורמים למדינה". מאחורי הכותרת הפופוליסטית הזו מסתתרת אחת מהצעות החוק המפלות ביותר שידעה הכנסת.

ביום ראשון הקרוב אמורה לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ההצעה שבנדון. מחברי מסמך זה מתנגדים להצעה וטוענים שמלבד היותה של ההצעה לא חוקתית, היא מבזה את הכנסת ותכפיש את שמה של ישראל בקהילה הבינלאומית.  

אם סקרי דעת הקהל מדייקים בתחזית תוצאות הבחירות שלהם, הכנסת הקרובה תכלול מספר שיא של נשים. ועדיין, שיעור הנשים בכנסת נמוך בהשוואה למרבית המדינות המתוקנות.

תזכיר חוק יסוד החקיקה כולל בחובו מהפכה של ממש: בכוחם של 65 ח"כים יהיה לגבור על פסיקה של בג"צ כי חוק הוא בלתי-חוקתי. קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס המתנגדים נחרצות לחוק, שעלול להביא לפגיעה קשה בזכויות מיעוטים.

מתברר שלמרות הביקורת הרבה והמוצדקת על היחלשות ערכי הדמוקרטיה בישראל, הציבור מסרב להפנים את הטענה שדמוקרטיה היא רק שלטון הרוב. בסקר שנערך לאחרונה עולה כי לציבור הבנה טובה יותר בדמוקרטיה משיש לכמה מן המחוקקים.

במאמר זה טוען ד"ר שאול שנהב שהבעיה העיקרית בשיבוץ דברי השבח לראש הממשלה בטקס הזיכרון לנספי אסון הכרמל נעוצה בכך שנוסח הדברים חרג מהמקובל בטקסי זיכרון ושנעשה שימוש לא מקובל ולא ראוי במרחב הציבורי לצורכי שכנוע. זהו מקרה של פוליטיזציה בעייתית של טקס זיכרון ממלכתי ושל דמות הקריין, העשויה להזכיר משטרים לא דמוקרטיים.

הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי מסמנת את תהליך התפוררותה של הדמוקרטיה הישראלית ואת הפיכתה מדמוקרטיה מהותית לכלי ריק. לאור התמיכה לה זכתה ההצעה, נדמה כי שליש מחברי הכנסת סוברים שמשמעות המושג "דמוקרטיה" היא טכנית בלבד, כלומר צורת משטר נטולת ערכים מהותיים ונטולת מחויבות לחירויות הפרט, לזכויות האדם ולפלורליזם מחשבתי, תרבותי ודתי.

ועדת השרים דנה בהצעת חוק העמותות. מטרתה של הצעה זו ״לאסור על עמותות בישראל לקבל תרומות מממשלות וגופים בינלאומיים", זאת, "לאור פעילותם המתסיסה של ארגונים רבים הפועלים תחת מסווה של "ארגוני זכויות אדם". מדובר בהצעת חוק המפלה בין ארגונים התומכים בשלטון לבין ארגונים ביקורתיים ותכליתה לסכל את עיקרון שלטון החוק ולמנוע בירור של עובדות שנויות במחלוקת. קראו את מאמרה של שירי קרבס.

הדמוקרטיה הישראלית ניצבה בפני לא מעט אתגרים במהלך השנה החולפת. נדמה כי לא תמיד הצליחה הכנסת להתמודד עם אתגרים אלו בצורה הטובה ביותר, וכי לעיתים קיים היה פער בין סדר יומה לבין הקולות שעלו מן הציבור. קראו את רשמיו של ידידיה שטרן מן השנה החולפת.

בניסיון להימנע משיקולים פוליטיים מבקשת הצעת חוק חדשה למנות מבקר לפרקליטות שימונה על ידי הכנסת. מדובר בהצעה מסוכנת לשלטון החוק ולשוויון לפניו, שכן משמעותה עירוב שיקולים פוליטיים בניהול הליכים פליליים ופגיעה בעצמאותה המקצועית של הפרקליטות.

ציון יום העצמאות כיום אבל על ידי אזרחי המדינה הוא ללא ספק ביטוי מקומם, לא נעים ומתריס - אך דווקא במתן אפשרות לביטויים כאלה נבחנת מדינה דמוקרטית. קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס.

לנוכח היוזמה להקים ועדות חקירה פרלמנטריות לחקר הארגונים לזכויות אדם, מנסה לעמוד דנה בלאנדר על הרכבן, מעמדן וסמכויותיהן של ועדות חקירה פרלמנטריות

מחר, 15.2.2011, תעלה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת הצעת החוק למניעת חרם. ההצעה קובעת כי מי שיוזם או מעודד הטלת חרם על ישראל (ובכלל זה ההתנחלויות) או מעודד חרם כזה צפוי לתביעות אזרחיות ופליליות. מרדכי קרמניצר ושירי קרבס טוענים כי הצעת החוק פוגעת קשות בחופש הביטוי ומיועדת להשתיק ביקורת נגד הממשלה. קראו את מאמרם.

הצגת תלוש המשכורת של נתניהו העלתה את שאלת השכר של נבחרי הציבור בישראל. האם שכר חברי הכנסת גבוה מדי? או שאנו משלמים כסף רב יותר בשל איטיות המערכת הפרלמנטרית, ועובדת היותה מצומצת ומסורבלת?

עדכון, 18.9.2014: חוק ועדות הקבלה שהגישו ארגוני זכויות אדם נדחה בהרכב מורחב של בג"ץ (ברוב של 4 נגד 5). קִראו את חוות הדעת שכתבו מומחי המכון בעת הגשת העתירות שעיקרה הסתייגות חד-משמעית מקיומן של ועדות הקבלה.

החודש מלאו יובל שנים לשיאה של הפרשה שהסעירה את המערכת הפוליטית בישראל בשנותיה הצעירות - "פרשת לבון". עופר קניג מחזיר אותנו לשרשרת האירועים המורכבת וטוען שגם חמישים שנה אחרי פרשת לבון היא אחד הצמתים הפוליטיים החשובים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.

חוק היובש – האוסר על מכירת משקאות אלכוהוליים לאחר השעה אחת עשרה בלילה – עבר בכנסת ובוועדותיה בקלות. אך האם הפגיעה בחופש האזרחי לשם השגת התכלית הראויה של מניעת אלימות היא אכן הפגיעה המופחתת והמידתית ביותר האפשרית? קראו את המאמר.

ראשי המכון הישראלי לדמוקרטיה מתריעים מפני התקפה על הדמוקרטיה הישראלית – בהצעות חוק, במכתבי רבנים ובהקצנת השיח נגד כל מי שנתפס כאחר. הדמוקרטיה אינה רק שיטת ממשל ומוסדות שלטון, אלא מהותה בקיום ערכים דמוקרטיים של שוויון, חופש וזכויות אדם. מאמרם של אריק כרמון, מרדכי קרמניצר וידידיה שטרן.

ההחלטה להקים ועדת חקירה חדשה שמטרתה "לחשוף" את האמת מאחורי ארגוני זכויות האדם בישראל נועדה למעשה להסתיר את האמת. ההחלטה תמריץ את המאמצים הבינלאומיים לנקיטת הליכים משפטיים מחוץ לישראל נגד מנהיגים ומפקדי צבא ישראלים ותגרום לדה-לגיטימציה של ישראל בעולם.

מנגנון ההתגברות כדגם להסדרת היחסים בין בית המשפט העליון לכנסת, בימים אלו מגבש משרד המשפטים הצעת חוק ממשלתית המבקשת להגביל את סמכותו של בית המשפט העליון מלקיים ביקורת על חקיקה של הכנסת.

מכתב מאת ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, עם תום שנתה הראשונה של הכנסת ה-17.

מספר שיא של חברות הכנסת וייצוג כלל האוכלוסייה גבר. וגם, על גודלה הקטן ביחס לעולם של הכנסת וכיצד החוק הנורווגי מפצה על כך

האם היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה מקדמים חקיקה שנתקעת בכנסת?

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון על ההצעה המבקשת להגדיר כל מעשה שפוגע באינטרסים של ישראל כעבירה פלילית: "הצעה מבישה ומבזה שאינה מתאימה למשטר דמוקרטי"

על רקע סאגת חוק הלאום נדמה שחוקי היסוד לא נועדו לקבוע ערכים וכללי משחק מוסכמים, אלא לענות על צרכים פוליטיים צרים של רוב זעום. דרוש "חוק יסוד: חקיקה" שיסדיר את ההליך ויאזן בין הטיעונים (הצודקים) של הצדדים

בישיבת הפתיחה החגיגית של הוועדה המיוחדת שדנה בחוק הלאום הצהירו יו"ר הוועדה ושרת המשפטים, כי מדובר בחוק יסוד שנועד להגדיר את זהותנו כמדינה. אם כך- מדוע לאחר שהחוק עבר, הם טוענים שאין בו מקום גם לעיגון הזהות הדמוקרטית?

 למה חברי הכנסת המחשיבים עצמם לשמרנים בכל זאת מנסים לחוקק את "פסקת ההתגברות"? האם חברי הכנסת השמרנים חושבים שהרוב השמרני יישמר לנצח? והאם השמרנים אינם מבינים שבחקיקת "פסקת ההתגברות" הם פועלים נגד האינטרס האידיאולוגי שלהם עצמם? 

בשלוש שנות כהונת הכנסת הנוכחית הונחו עד כה על שולחנה 5,426 הצעות חוק פרטיות. 80% מהן לא עלו כלל להצבעה ורק 175 הצעות הפכו לחוקים. התוצאה: עומס קיצוני על המערכת המשפטית של הכנסת והצפת המליאה בשעות של דיוני סרק

רוב הציבור סבור שהפסקה תוביל לעלייה בשחיתות פוליטיקאים וחושש ממתן כוח בלתי מוגבל לפוליטיקאים. לסקר המיוחד שנערך על ידי מרכז גוטמן לדעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה

ישנן הצעות חוק, שמועלות על ידי חבר או חברת כנסת ונזנחות רק כדי למצוא רגע מתאים יותר להעלותן שוב. אחרות עוברות שינויים והתאמות לאורך הדרך, כך שאין כמעט קשר בין הצעת החוק לבין החוק שעבר בסוף בפועל

עלינו, אזרחי ישראל, לשאול את עצמנו- על מי נשליך יהבנו כשמדובר בזכויותינו הבסיסיות? קשה להאמין שלבו של הציבור הישראלי גס בזכויותיו היסודיות, ושטחו עיניו מלראות את הרעה המתרגשת עלינו

הידעת כי 58% מהישראלים מתנגדים ללקיחת הסמכות מבג"ץ? למה לא לאמץ את המודל הקנדי? והאם בג"ץ עבר את הגבול והפך לאקטיביסטי מידי? כל מה שחשוב לדעת על פסקת ההתגברות

בדיון הציבורי הנערך בישראל בתקופה האחרונה, נשמעת לעתים הטענה שלפיה בית המשפט העליון בישראל הוא חריג יחסית לבתי משפט בעולם בהיקף המופרז של הביקורת השיפוטית שהוא עורך על חקיקה. אין זה פשוט למדוד אקטיביזם שיפוטי, דבר הכרוך בסוגיות מורכבות של הגדרה, ולא כאן המקום לעשות זאת

החל משנות התשעים, חל שינוי משמעותי בייצוג קבוצות באוכלוסייה בכנסת ישראל. בקרב חברי הקיבוצים שלהם היה ייצוג כפול מגודלם באוכלוסייה, חלה ירידה עד שבכנסת ה-19 לא היה אף חבר כנסת מכהן קיבוצניק. זאת בעוד שבקרב קבוצת המתנחלים, השתנה היחס באופן הפוך וכעת הייצוג שלה הוא כפול מגודלה באוכלוסייה. מה נשתנה בייצוג של חברי קבוצות שונות בכנסת?

על רקע השיח בנושא הכוונה לשנות את חוק יסוד: השפיטה ולקחת מבית המשפט העליון את הסמכות לפסול חוקים, נתונים מתוך מדד הדמוקרטיה לשנת 2017 חושפים כי הציבור הישראלי אינו תומך ביוזמה זו

המכון הישראלי לדמוקרטיה לשרי הממשלה: "לקיחת הסמכות מבג"ץ לפסול חוקים- סכנה ברורה ומידית לדמוקרטיה הישראלית ופגיעה ישירה בחלשים בחברה"; "המודל הבריטי" כולל מערכת איזונים ובלמים שאינה קיימת בישראל"

בעקבות ההתפתחויות בימים האחרונים בסוגיית מבקשי המקלט וקריאתו של ראש הממשלה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת פועלה של הקרן החדשה לישראל, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה לראש הממשלה לחזור בו מהצהרותיו

אילו הוליך אותנו ראש הממשלה נתניהו לבחירות כדי לשמור על "ישראל היום" והסתיר זאת מאיתנו בכחש ואילו השפיע על תוצאות הבחירות על ידי הפצת מידע כוזב והגברת העוינות של הציבור כלפי הערבים וארגוני השמאל - דיינו

מושב הכנסת האחרון שהחל בחודש אוקטובר 2017 והסתיים בחודש מרץ 2018, התאפיין בהמשך קידום יוזמות הפוגעות בערכים דמוקרטים. עם זאת, יש לציין, כי רוב היוזמות הללו רוככו בסופו של דבר לפני שהובאו לסיום הליך החקיקה, או נתקעו, לפחות בשלב זה. להלן רשימת הצעות החוק האנטי דמוקרטיות המלאה:

הציבור אינו מרוצה מהאופן בו חברי הכנסת ממלאים את תפקידם. מאמר זה בוחן הלכה למעשה את האופן בו מילאו חברי הכנסת את תפקידם הפרלמנטרי. ניתוח של הפעילות בשנים האחרונות (2011-2017) מצביע על דפוסי הפעילות של חברי אופוזיציה וקואליציה ושל חברות כנסת בהשוואה לעמיתיהם

חברות בכנסת אינה מקצוע ככל המקצועות: אין בו קביעות, אין לו כמעט דרישות סף ולא נדרש בו ניסיון קודם. ובכל זאת מדובר במשרה קבועה עבורה מקבלים שכר וזכויות. לכן מפתיע לגלות שלא קיימת הגדרת תפקיד. מאמר זה, המבוסס על מחקרה של ד"ר שילה הטיס רולף, בוחן מה נחשב חלק ממילוי התפקיד ומתייחס לתנאי ההעסקה הייחודיים

האם חברוּת בכנסת היא קריירה לכל החיים? מה עשו חברי הכנסת לפני היבחרם ומה הם עושים אחרי כהונתם? המאמר מתחקה אחר נתיבי הקריירה של חברי הכנסת ומגלה כי חברי הכנסת מגיעים ממגוון רקעים תעסוקתיים, וכי הנתיב העיקרי לחברות בכנסת הנוכחית הוא פעילות במסגרת השלטון המקומי. בתום כהונתם רבים מחברי הכנסת נותרים בזירה הציבורית-פוליטית

לקראת דיון בוועדת השרים לחקיקה על שינוי נוסח הצהרת האמונים של חבר כנסת, כך שתביע מחויבות למדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות מתריעים במכון הישראלי לדמוקרטיה שמדובר בהצעה שתפגע בזכות לבחור ולהיבחר ומיועדת לפגוע בחברי הכנסת הערבים

האופוזיציה בישראל סובלת מחולשה מבנית ומוסדית. לחברי הכנסת אין כלי פיקוח חזקים דיו בכדי להתמודד עם הממשלה ובשל ליקויים
בשיטת הממשל שלנו, האופוזיציה מורכבת ממפלגות שאינן משתפות פעולה ומתחרות זו בזו

נראה שבכנסת ישראל, ובפרט בכנסת הנוכחית, הפכה האופוזיציה למילת גנאי. אין  להקל ראש בסכנה של אופוזיציה חלשה. מצב זה פוגע בעיקר בציבורים שאינם מיוצגים בממשלה, ואף בתפקוד הממשלה, שאינה נתונה לביקורת אמתית. 

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון על הקמת ועדת חקירה לארגוני זכויות אדם: "תפקיד חברי הכנסת הוא לפקח על הממשלה ולא על ארגונים פרטיים"

3 דקות ברוטו. זה הזמן שחברי ועדת השרים לענייני חקיקה עוסקים בכל הצעת חוק שעולה בישיבה השבועית מדי יום ראשון, כל זאת ללא שקיפות לגבי החלטותיה ותוך שהיא הופכת לשסתום הכרחי עבור הקואליציה לאלפי הצעות חוק פרטיות שמועלות בישיבותיה. אז איך אפשר לשנות את עבודת הוועדה כך שתהיה חלק ממערך האיזונים והבלמים החיוניים לדמוקרטיה?

השרים בנט ושקד מפירים את האיזונים בין הרשויות ועלולים להוביל למציאות חוקתית אפלה וחסרת תקדים שבמסגרתה כל שלטון שייבחר בעתיד יהיה נטול רסנים ומגבלות ובעל מאפיינים אוטוריטריים

מושב הקיץ של הכנסת העשרים שהסתיים השבוע היה רווי ביוזמות חקיקה הפוגעות בערכים דמוקרטים כמו שוויון, חופש הביטוי והמחאה, חופש אקדמי ובבית המשפט העליון.

המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד הצעת החוק המבקשת לשריין ברוב מיוחד את גבולותיה של ירושלים: "פגיעה בעיקרון הדמוקרטי הבסיסי של שלטון הרוב ללא הצדקה מיוחדת ובאופן חסר תקדים"

הצעה שנתפרה למידותיהם של הטייקונים וחורגת ממטרות הבסיס של הכנסת- לפקח על הממשלה; מעלה חשש לסגירת חשבונות פוליטיים

בית המשפט העליון, השירות המשפטי הציבורי, התקשורת, ארגוני החברה האזרחית ואפילו צה"ל - כולם על המוקד. שלטון של הרוב שאינו מוגבל בצורה משמעותית, יוצר מערכת מעוותת ובלתי צודקת. הוא מאפשר לרוב לשלול את זכויות המיעוט, ומקטין את שוק הרעיונות, שהוא לב-לבו של הרעיון הדמוקרטי

לקראת הדיון בוועדת הכספים בהצעת החוק המבקשת להפלות עמותות "הפועלות נגד מדינת ישראל" או שאינן עוסקות באזרחי ישראל בהטבות מס, נשלחה חוות דעת לחברי הכנסת הקוראת שלא לקדם את ההצעה

הצעת החוק המבקשת להגביל את העתירות הציבוריות בישראל מסוכנת לשלטון החוק.

במסגרת מאמצי המכון לשיפור עבודת הכנסת ותמיכה ביוזמות השונות בנושא, ערכנו סקר בקרב היועצים הפרלמנטריים בכנסת, כדי לבחון מה הם חושבים על עבודת הכנסת ועל אפקטיביות הכלים העומדים לרשותם.

מושב החורף של הכנסת, שהסתיים לאחרונה, המשיך את המתקפה על הדמוקרטיה וערכיה. מכאן הדרך לעריצות הרוב והידרדרות למשטר לאומני אנטי-דמוקרטי היא קצרה

הצעת החוק המבקשת לאפשר לשר החינוך לשלול תקציבים ממוסדות שמרצים שלהם קוראים לחרם על ההתנחלויות או אפילו על מוצר ספציפי היא הצעה שמשמעותה סתימת פיות הבורחת מהבעיה האמתית.

את השאלה של הקריטריונים להקצאת תקני השירות הלאומי לעמותות ניתן לנהל, אך יש לעשות זאת לפי נושא הפעילות ומטרות העמותה ולא לפי הקריטריון של מימון ממדינה זרה.

הצעת חוק המבקשת להגדיר איזה צד בוויכוח הפוליטי פועל למען המדינה ואיזה כנגדה ולהדיר את ישראל ממשפחת המדינות הרואה בפעילות למען זכויות האדם באשר הוא אדם כמו סיוע לילדים סורים, ערך חשוב.

על רקע "חוק שוברים שתיקה", שעבר אתמול בקריאה ראשונה בכנסת, נשלחה חוות דעת הקוראת לשרים להצביע נגד החוק. ההצעה, מבקשת להרחיב את סמכותו של שר החינוך לפסול ארגונים שפעילותם מנוגדת לשיטתו למטרות החינוך הממלכתי, ואוסרת על ארגונים שבשל פעילותם תיתכן העמדה לדין של חיילי צה"ל בחו"ל או פגיעה "במעמדו וכבודו של צה"ל בחברה הישראלית״ להיכנס לשערי בתי הספר

הירידה באמון בפוליטיקאים מחייבת אותם לעשות שינויים מבנים שישפרו את יעילות הממשלה והכנסת וישדרגו את המפלגות. זוהי המשימה של הח"כים לשנה החדשה.

לקראת ההצבעה בוועדה המשותפת הדנה בחוק V-15, מכתב של חוקרי המכון המצביע על הכשלים בנוסח הנוכחי של ההצעה ומציע דרכים לתקנה. מצורפת גם טיוטה של מחקר נרחב בנושא מימון גופים לא מפלגתיים בתקופת בחירות.

ההחלטה להשהות את נוהל השקיפות מהווה פתח לשחיתות ומערערת את מעמד כנסת בכסות יעילות כלכלית