שירות בצה"ל

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא שירות בצה"ל

מאמרים

חוות דעת

מתווה המכון הישראלי לדמוקרטיה לגיוס חרדים

הצעת משרד הביטחון לגיוס חרדים אינה נותנת מענה מספק לשימור מודל צבא העם, החותר לשוויון מלא בין כלל קבוצות החברה הישראלית. המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע מתווה שיתרום לשירות חרדים צעירים שיבטיח גם כניסה לתעסוקה איכותית לשוק העבודה

מאמר דעה

מגדר ודעה קדומה

האם קיים קשר בין ההחלטה להוריד בדרגה את יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, להחלטה שהתקבלה לפני מספר חודשים שלא לשבץ נשים כלוחמות שריון, למרות הפיילוט המוצלח? אין זה מקרי ששתי ההחלטות התקבלו בסיפוק בקרב חוגים דתיים, שמנהלים בשנים האחרונות מאבק נגד הרחבת שירות הנשים בצה"ל

מאמר דעה

הגיע הזמן לומר לנציגי הציונות הדתית: עד כאן

דרישת מפלגת איחוד מפלגות הימין לקיים מסלול ייחודי עבור חיילים בני הציונות הדתית, שיהיה נפרד לחלוטין מנשים, היא דרישה אחת יותר מדי. הגיע הזמן שבצה״ל יאזרו אומץ ויגידו לנציגי הציונות הדתית: עד כאן

מאמר דעה

האנטומיה של הוויכוח על חוק הגיוס

הכוונה ללכת לבחירות נוספות היא רק פלסטר לפצע הפתוח שמלווה את המדינה כבר כמה עשורים. משבר חוק הגיוס, שהוביל להקדמת הבחירות ועלול לסחוב אותנו למערכת בחירות נוספת, הוא דוגמה לכשל הפוליטי בטיפול בבעיות היסוד של המדינה

נגן
סדרת "מחקר בדקה"

חוק הגיוס מסכן את ביטחון המדינה

חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית הוא בלתי מספק, לא שוויוני ואף מסוכן לביטחון המדינה. אם לא יעבור שינויים דרסטיים שיעודדו את החרדים לשירות משמעותי בצבא, הוא עלול להגדיל את אי השוויון בין הצעירים בישראל ולהביא לסופו של צה"ל כצבא העם

מאמר דעה

בצה"ל, רק הנשים נאלצות להתכופף

בשום תסריט שנוכל לדמיין צה"ל, שנתפס ככור ההיתוך של החברה הישראלית, ידיר אוכלוסייה או מיעוט מסוים משיקולי תקציב. בשום תסריט, חוץ מזה הכולל נשים. החלטת צה"ל שלא לשבץ נשים בשריון משיקולים כלכליים מקוממת ומכעיסה, ובעיקר פוגעת בשוויון של כמחצית מהאוכלוסייה

מאמר דעה

ההלכה על פי בג"ץ

פסיקת בית המשפט העליון בעניין מוריה שלי נגד צה"ל, לפיה אין סתירה בין ההלכה לשירות צבאי לבנות, בעייתית ומסוכנת. אם יש מספיק רבנים הסבורים ששירות צבאי אסור על פי ההלכה, דרישתה של החיילת לפטור לגיטימית. שום שופט עליון ככל שיהיה, אינו יכול להגיד לה כי "אין סתירה אינהרנטית" בין רצונה לשמור את ההלכה לבין השירות הצבאי

מאמר דעה

כרטיס הכניסה לישראליות

השירות הצבאי, שנתפס בעיני החרדים כאחד מהאיומים המרכזיים על אורח חייה, הופך בשנים האחרונות למסלול אטרקטיבי למדי, בעיקר משיקולים כלכליים ותעסוקתיים. ואולם, תוך כדי השירות הם מגלים גם את ההיבט החברתי, הזהותי, האזרחי והחשוב ביותר – הישראלי, שבו

מאמר דעה

פקודת השירות המשותף - אינטרס חיוני לנשים ולדתיים

בעוד שצה"ל עשה כברת דרך לטובת שילוב נרחב של נשים ביחידות השונות, הוא עוד לא מצא את הדרך ליישם את פקודת השירות המשותף בדרך שתאפשר לחיילים הדתיים לשרת מבלי לפגוע בערכיהם ובאמונתם, ובה בעת לשמור על עיקרון השוויון ועל כבודן של הנשים המשרתות

הודעה לעיתונות

בלימת מתווה הגיוס הנוכחי הוא צעד נכון

המניעים האמתיים לתיקון המתווה צריכים להתבסס על שיקולים ביטחוניים, כלכליים וערכיים ולא על ניסיונות להשפעה על מועד הבחירות

מאמר דעה

לאומיות נגד ממלכתיות

לא לחינם פחד דוד בן-גוריון, מייסד המדינה ומייסדו של צה"ל, מיחידות בעלות אופי הומוגני. יחידות כאלה מעוררות מיידית את שאלת הנאמנות הכפולה. ההתנגשות השבוע בין חיילי הנח"ל החרדי לחיילי מג"ב צריך לחדד שתי מסקנות: חידוד הזהירות מיחידות הומוגניות, וחידוד ההתנגדות הרעיונית ללאומיות שאיננה ממלכתית

בלוג סיווג ביטחוני

מבחן באזרחות

יותר ויותר חרדים מתגייסים לצבא ממניעים אישיים כלכליים ומקצועיים, כשהשירות הצבאי נתפס כמעין 'כרטיס כניסה' לחברה הישראלית ולשוק העבודה, אך מוצאים שם גם את הרכיב הזהותי והאזרחי המחבר אותם למדינה ולערכיה, והזדהות עם אזרחיה הלא-חרדים

נגן
קמפיין

שילוב נשים בצבא - מדוע חשוב לשמור על מעמד בית המשפט העליון?

פסק דין בעניין אליס מילר, סלל את הדרך לשינוי חברתי והגברת השוויון בין המגדרים. ברוב דעות פסק בית המשפט העליון שאי מתן אפשרות לנשים להתקבל לקורס טיס, אך ורק בגין היותן נשים, הינו אסור ומהווה יחס מפלה ופסול. בג"ץ אליס מילר הוא אחד מפסקי הדין המכוננים שהשפיעו על השיח הנוגע לשוויון מגדרי ומהדהד עד ימינו בכל תחומי החיים. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

נגן
סדרת "מחקר בדקה"

חרדים לשירות האזרחי?

עשור להקמת השירות האזרחי לציבור החרדי, הגיע הזמן לשאול: האם שילוב החרדים בשירות האזרחי יעיל? עם פחות ממחצית מבוגרי השירות האזרחי שמשתלבים לאחר מכן בשוק העבודה, נראה כי התוכנית אינה משיגה את מטרותיה

חוות דעת

הצעה לתיקון מתווה הגיוס לחרדים

המצב הנוכחי, שסביר שלא ישתנה בתקופה הקרובה, מתיימר לשמר את מודל "צבא העם" - אך עושה זאת תוך ערעור היסודות עליהם עומד מודל זה. השאלה האמתית העומדת בפני הכנסת בשעה זו, אם כן, היא מידת יכולתה של מדינת ישראל לשמר את מודל הגיוס שהווה את הערובה לביטחונה בשבעים השנים האחרונות

נגן
מדד השלום

63% מהציבור: לגייס בני ישיבות‎

סקר "מדד השלום" מצביע על תמיכה רחבה בציבור הכללי בגיוס חובה לחרדים. קרוב למחצית מהישראלים תומכים במתווה שיגייס את בני הישיבות בגיל 18, ויאפשר רק למספר מצומצם מהם להישאר וללמוד. וגם: מה חשבו על טענות שרה נתניהו בפרשת המעונות וטיפול צה"ל בטרור העפיפונים?

מאמר דעה

מתווה הגיוס- הולכים בדרך הקלה אל האי שוויון

מדוע הקנס על אי עמידה בגיוס צריך להיות מושת על אברך כולל בן 40 שאיננו נדרש לשירות? ולחלופין, מדוע שקנס שרובו יופעל על אברכים מבוגרים יגביר את המוטיבציה לשירות אצל הצעירים? מתי אנו רוצים שהם יצאו להכשרה מקצועית או לתעסוקה? האם התועלת המשקית והתועלת לפרט החרדי הטמונה בצעד זה איננה ברורה?

מאמר דעה

התפר הרגיש ואיחויו

ברור מדוע בג"ץ דן בנושא גיוס חרדים לא פחות מעשר פעמים. ממשלות נפלו, מאות אלפים הפגינו, ושני חוקים של הכנסת בוטלו בגין המחלוקת על הגיוס. והנה, השבוע, משרד הביטחון הגיש הצעה חדשה למתווה חוק גיוס שאמורה להידון בכנסת. האם ההצעה מצליחה לאזן בין האינטרסים והערכים המתנגשים?

מאמר דעה

האם צבא העם במסלול התרסקות?

איך הגענו למצב, שמחצית מהישראלים בגיל הגיוס, אינם משרתים בצה"ל? עקב הגידול הדמוגרפי במספר החרדים, שיעור הלא משרתים עתיד לגדול ואנו לא רחוקים מהיום שבו למרות חוק גיוס חובה, רוב אזרחי ישראל לא יתגייסו לשירות צבאי

מאמר דעה

אותה היד שפותחת היא היד שסוגרת

כדאי להקדיש מחשבה להשפעה של התבטאויות "נגד גיוס נשים", דווקא על הנשים העומדות לפני גיוס. אלו שאת המוטיבציה שלהן לוקחים בצה״ל כמובנת מאליה ולא חוששים מהיום בו תאמרנה ״עד כאן. לא בכל מחיר״.

מאמר דעה

משבר אמיתי או תירוץ?

אינך צריך להיות אדמו"ר, גם לא תלמיד חכם, כדי לדעת בוודאות שחוק הגיוס במתכונת שדורשים החרדים לא יעבור. אם כן מדוע הם מבקשים את מה שאין סיכוי שיקבלו?

מאמר דעה

נשים - חזרה למטבח!

בשבועות האחרונים הגיע לשיא מאבק של שורת רבנים מהמיעוט החרד"לי נגד שירות נשים בצבא. במאבק הזה הרבנים 'לא לוקחים שבויים'. השפה חריפה והמתלהמת, וקריאות נחרצות ולא מותירות מקום לספק באזני המאזינים כי מדובר בסוגיה חמורה מאין כמוה.  עיון בדברי הרבנים מגלה שהצעקות נגד גיוס נשים לצבא הן רק מתלה לקידום אג'נדה עקרונית וכללית יותר, לפיה תפקידה של האישה בבית

מאמר דעה

קול העם למען צבא העם

במסגרת הקמפיין נגד פקודת השירות המשותף ירו רבנים ידועים בציונות הדתית כמעט לכל כיוון. מה לא שמענו? שמתרחשת פגיעה במבצעיות הצבא, שנשים לא יוכלו ללדת, שחיילים דתיים נאלצים לפעול בניגוד לאמונתם ונפשם נפגעת. הגיע הזמן שהרוב הדתי השפוי ישמיע את קולו, הגיע הזמן שנשמע גם מהרבנים המתונים ומאנשי הרוח הרבים בחברה הדתית ובחברה הישראלית. אחרי הכל, זה צבא העם ולא צבא הקיצונים 

מאמר דעה

את מי מעניינים הרבנים

הרב אבינר קרא לא לשרת ביחידות שמשרתות בהן נשים, והרב אליהו הרהיב לקרוא לראש הממשלה לפטר את הרמטכ"ל בשל הרחבת השירות המשותף, והארץ רעדה. אבל ההתבטאות הזו, כמו עוד התבטאויות קשות, קיצוניות ולפעמים הזויות של רבנים ציוניים מדי פעם, מחדדת את השאלה - את מי מעניינים הרבנים? 

מאמר דעה

חופש לפרט ולא הדרת נשים

הצבא מוכן להתחשב באמונות הפרטיות של החיילים הדתיים, אבל הוא הולך ומצמצם את סובלנותו כלפי ניסיונות להשליט על כלל המערכת הצבאית את אמונותיהם. דומה שזה המפתח שצריך להנחות את הצבא גם בעתיד, לעימותים שמן הסתם עוד יבואו: התחשבות מקסימלית באמונות ותפישות החייל הדתי, כל עוד אלה אינן פוגעות בשאר חבריו וחברותיו ליחידה – לצד התנגדות מוחלטת לכך שאותן אמונות יכתיבו את הנורמה הכלל-צה"לית

מאמר דעה

מה בין פקודת השירות המשותף ושילוב נשים בתפקידים מקצועיים?

כ-70 קצינים במילואים פנו לשר הביטחון וביקשו "לעצור שילוב בנות בתפקידי לחימה" ולבטל את פקודת השירות המשותף. הם מסבירים כי פתיחת תפקידי לחימה בפני נשים תפגע בתפקוד צה"ל. מאחורי המכתב לא עומדים אלו שדואגים לנשים או לצה"ל: ארגון אחים לנשק שארגן את המכתב שם לו למטרה להילחם בפקודת השירות המשותף ולעודד הפרדה בין נשים לגברים בצה"ל  

מאמר דעה

צבא העם מתחזק?

מי הם אותם צעירים המתגייסים לצה"ל ומה מביא אותם להתגייס? האם גיוס החרדים לצה"ל מסייע בהכרח לחיזוק 'צבא העם'?

מאמר דעה

צבא א', צבא ב'

מודל התמריצים המדודים לחיילים החרדים כבר הוכיח את עצמו, ולראיה העלייה המשמעותית בהיקפי גיוס החרדים בעשור האחרון. יש לשמור על האיזון בין המוטיבציה החברתית-ערכית והחומרית שמוצעים בהסדרי גיוס החרדים וזאת אף יכול לייצר הזדמנות להגברת השוויון לכלל המשרתים בצה"ל.

מאמר דעה

כנסת בורחת מאחריות

גיוס החרדים לצה"ל הוא לא רק ראוי אלא גם בר ביצוע, ללא מאבק תרבותי ודתי, ובלבד שהמערכת הפוליטית תפעל באופן חכם, שיאפשר לחרדים לבצע את השינוי ההיסטורי בקצב ובתנאים מתאימים. לכאורה התיקון הנוכחי לחוק מאפשר זאת, כיוון שהוא מקציב נצח של תשע שנים אך עם זאת הוא גם חדשות רעות.

מאמר דעה

אפס מע"מ, אפס הגיון

הצעת חוק מע"מ אפס לא תועיל להפחתת מחירי הדירות ויש בה פגיעה בשוויון, והדרת אוכלוסיות לא משרתות.

חוות דעת

חוו"ד - הצעת חוק מע"מ אפס

הצעת החוק מקפלת בתוכה פגיעה חמורה בשוויון כלפי אוכלוסיות שאינן משרתות בצבא – בעיקר במגזר החרדי והערבי. ההצעה אינה מקיימת את תנאי המידתיות הבסיסי, שהוא קשר רציונלי בין האמצעי ובין התכלית שהחוק מנסה להשיג – הורדת מחירי הדירות.

חוות דעת

הצעת חוק מע"מ אפס

הצעת החוק שתעלה מחר בוועדת כספים, מקפלת בתוכה פגיעה חמורה בשוויון כלפי אוכלוסיות שאינן משרתות בצבא – בעיקר במגזר החרדי והערבי. ההצעה אינה מקיימת את תנאי המידתיות הבסיסי, שהוא קשר רציונלי בין האמצעי ובין התכלית שהחוק מנסה להשיג – הורדת מחירי הדירות.

מאמר דעה

נשף מסכות

היום, ראש חודש אדר בו שרים "ונהפוך הוא", יוצאת הקהילה החרדית יוצאת היום מהגטו אל כיכר העיר הישראלית בהפגנת כוח, שכן החוק המוצע לשוויון בנטל הוא היפוכו של החוק הרצוי ומחריף את אי השוויון.

מאמר דעה

מעשה בלעם בכנסת

בג"ץ הוא שחקן מרכזי בסוגיית גיוס החרדים והוא שהכריח את הכנסת לחוקק את החוק לשוויון בנטל עליו עומלת ועדת שקד בימים אלה. אך החוק המתגבש מסתמן כבעייתי ונשאלת השאלה - האם הכנסת עומדת לחוקק חוק שיכריח את בג"ץ לבטל אותו?

מאמר דעה

גיוס בנות דתיות לצבא

סוגיית גיוס הבנות הדתיות נמצאת בקידמת הבמה של הציבוריות הדתית, ואפילו הישראלית. הרב בן-דוד טוען כי הציונות הדתית בשלה לפעול בתוך המרחב הישראלי המגוון, ולא רק בתוך מסגרות מגזריות צרות.

סקירה

צה"ל והחרדים - תמונת מצב

נכון לשנת 2013, מרבית החרדים אינם משרתים בצה"ל או בשירות האזרחי, והם דוחים את שירותם כל זמן שתורתם אומנותם. עם זאת, סוגיית אי גיוסם של בני הישיבות הפכה בעשור האחרון מסוגיה השנויה במחלוקת עתיקת יומין, לאחת הבוערות בחברה הישראלית. ברשימה קצרה זו אבקש לעמוד על הטעמים העקרוניים לפיהם נמנעת החברה החרדית מלהתגייס, ועל התמורות המתרחשות בזירה זו במהלך השנים האחרונות.

מאמר דעה

שוויון עכשיו?!

בוועדת שקד מונחות שתי הצעות: האחת, מבקשת לאיים על החרדים בסנקציות פליליות אם לא יעמדו ביעדי הגיוס. השנייה, מבקשת לעודד את הגיוס באמצעות מערך של תמריצים כלכליים (חיוביים ושליליים). מי צודק? 

מאמר דעה

אייזק ניוטון והחרדים

על הכנסת להתעשת. אסור לה לוותר על השגת היעד של קידום השוויון בנטל, אך עליה לעשות זאת שלא באמצעות סנקציות פליליות, שנזקן גדול מתועלתן. חשוב לדרבן את מגמות השינוי בקהילה החרדית באמצעות הפעלת מנגנונים כלכליים ותוך שמירה על כבוד האדם החרדי וקהילתו. לא צריך להיות ניוטון כדי להבין זאת. 

מאמר דעה

חוק התורמים - תרומה פופוליסטית לשסע היהודי-ערבי

מחר תדון וועדת העבודה הרווחה והבריאות בהצעת חוק ''זכויות התורמים למדינה" אותה מקדם חבר הכנסת יריב לוין. יותר משההצעה מיטיבה הטבה של ממש עם חיילים משוחררים, היא ממשיכה מגמה שאפיינה את הכנסת הקודמת, של הטלת דופי קולקטיבית וגורפת בציבור הערבי בישראל ותיוגו הגורף כבלתי נאמן למדינה. קראו את המאמר שנכתב לקראת דיון בוועדת השרים לענייני חקיקיה וחוות הדעת המעודכנת.

מאמר דעה

השתלבות או התבדלות?

על המדינה לאמץ מדיניות ציבורית אחראית בהקצאת המשאבים הלאומיים ללימוד תורה. שימוש נבון בהם, כתמריץ שלילי וגם חיובי, יביא את ההנהגה החרדית להבנה שהדרך להבטחת קיום מכובד של חברת הלומדים תלויה בהחלטותיה. 

מאמר דעה

פוליטיקה חדשה במבחן

המושב הנוכחי של הכנסת מסתיים בעוד כשבועיים. מלחששים שמאחורי הקלעים מתנהל מאבק בשאלה האם יש לחוקק את חוק הגיוס לחרדים במחטף מהיר או שמא יידחה המהלך למושב הבא. לכאורה זוהי שאלה טכנית; בפועל זהו מבחן אמיתי, חשוב ביותר, למידת הכנות של המצהירים על רצונם ומחויבותם לפוליטיקה חדשה. 

מאמר דעה

הפליה ממוסדת

במהלך הזוי אישרה ועדת השרים לעניני חקיקה את "הצעת חוק התורמים למדינה" של יו"ר הקואליציה יריב לוין. הצעת חוק זו, אם תאושר כחוק חלילה, תציב באופן רשמי סימן שאלה גדול ביחס להיותה של ישראל מדינה דמוקרטית.

מאמר דעה

רישיון חוקי להפלות לרעה

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את "הצעת חוק זכויות התורמים למדינה". מאחורי הכותרת הפופוליסטית הזו מסתתרת אחת מהצעות החוק המפלות ביותר שידעה הכנסת.

חוות דעת

הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשע"ג–2013

ביום ראשון הקרוב אמורה לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ההצעה שבנדון. מחברי מסמך זה מתנגדים להצעה וטוענים שמלבד היותה של ההצעה לא חוקתית, היא מבזה את הכנסת ותכפיש את שמה של ישראל בקהילה הבינלאומית.  

חוות דעת

הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשע"ג–2013

ביום ראשון הקרוב אמורה לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ההצעה שבנדון. מחברי מסמך זה מתנגדים להצעה וטוענים שמלבד היותה של ההצעה לא חוקתית, היא מבזה את הכנסת ותכפיש את שמה של ישראל בקהילה הבינלאומית.  

מאמר דעה

"שותפות באחריות" ולא "שוויון בנטל"

הצעת החוק להפיכת הצבא למקצועי ולא לחובה – שגויה מיסודה. מושג ה-"שוויון בנטל" יתמוסס ברגע שיעמידו את הצעיר הישראלי למבחן הקריירה מול השרות הצבאי. לפי ההלכה היהודית הגיוס לצבא אינו "נטל" אלא "מצוה". אתה מתגייס לצבא כי אתה מבקש לקחת חלק באחריות הקולקטיבית של שיבת העם היהודי לארצו. נכון, לשיטתו של אייכלר הצבא יהפוך להיות פח הזבל של מעוטי יכולת ונוער שוליים.

מאמר דעה

החרדים והישראלים

"אסור לנצח את החרדים ואסור לתת להם לנצח. הגיע רגע האמת. אם נניח לשיח השנאה ולבריחה מהחלטות להכתיב את הדרך - אין לנו עתיד. אם לא נשלב זרועות עם הציבור החרדי הענקי - יתפורר הבית היהודי תוך דור. נדרש ואפשרי פתרון רגיש שמתחשב בציפור הנפש של שני הצדדים בדרך ממצעת.." מאמר דעה על אחד השברים הבולטים בחברה הישראלית: השוויון בנטל.

מאמר דעה

ברית מתונים / טור הנדסי קטסטרופלי

"הגיעה העת לכריתת ברית היסטורית בין המתונים בשני המחנות. אסור להקשיב לשיח השנאה המתייג את החרדים כטפילים ונבערים מחד, ואת החילונים כשונאי דת ועוכרי היהדות מאידך. זה הזמן לפוליטיקה אחראית שרואה בגיוס החרדים - תוך התחשבות בציפור נפשם - שני צדדים חיוניים של אותה מטבע לאומית.

מאמר דעה

שוויון בנטל וחיזוק לומדי התורה

בחירות 2013 הפכו את ה"שוויון בנטל' לצו השעה, כשהכול מבינים שתביעה זו מופנית בעיקר כלפי הציבור החרדי: שוויון בנטל הצבאי, וחשוב מכך, שוויון בנטל הכלכלי, קרי השתלבות במעגל התעסוקה.

מאמר דעה

קואליציה של תקווה

לאחר הבחירות, ולקראת המשא ומתן הקואליציוני, חשוב להכיר בתוצאה המרכזית של המערכה: לפנינו הזדמנות ייחודית לשינוי פני המדינה כך שתהיה, בו זמנית, יהודית יותר ודמוקרטית יותר. 

מאמר דעה

שובו של הקיטוב

מזה כמה עשורים, ייצוגה של יהדות התורה ושל קודמתה ההיסטורית, אגודת ישראל, היה חידה בעיני המומחים: כיצד ייתכן שהמגזר החרדי גדל בשיעור גבוה כל כך, ואילו המפלגה המייצגת אותו גדלה בשיעור נמוך כל כך?

סדרת סקר "בקטנה"

עמדות הציבור בסוגיית גיוס בני הישיבות

במהלך השנים בדקו סקרי מרכז גוטמן את עמדות הציבור הישראלי בסוגיית גיוס בני הישיבות לשירות צבאי. במסמך זה נציג את העמדות הללו, ונראה כיצד מאפיינים סוציו-דמוגרפיים מסוימים של המשיבים משפיעים על נטייתם להתנגד לגיוס בני ישיבות או לתמוך בו. לבסוף גם נסקור את עמדות הציבור לגבי הפרדה בין חיילים לחיילות בצה"ל כחלק מדרישותיהם של גורמים דתיים וחרדיים.

מאמר דעה

דחיית גיוס לתלמידי ישיבות "שתורתם אומנותם" - מתווה לפתרון

הסדר "תורתו אומנותו" עומד בפני שינוי משמעותי, אותו יש לתכנן עם המגזר החרדי כדי ליצור תהליך שימשיך את השינוי שיצר חוק טל. אם יוחלט על מגבלות מספריות להסדר, עליהן להיות כאלה שיאפשרו את המשכו הטבעי של התהליך שנוצר בעקבות החוק, באופן שימנע הגעה לנקודת שבר של תלמידי ישיבות המבקשים ללמוד ונדרשים להפסיק את לימודיהם התורניים.

מאמר דעה

אל תפסיקו את גיוס החרדים

הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל התפוצצה בקול רעש גדול, והאכזבה הציבורית מובנת. מעמד הביניים הישראלי, הנשחק תחת נטל החובות האזרחיות, רואה בדאגה את הימנעותן של קבוצות המיעוט מלשאת את האלונקה כתף אל כתף.

מאמר דעה

לגייס את החרדים ולקצר את שירות החובה

הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל התפוצצה בקול רעש גדול, והאכזבה הציבורית מובנת. מעמד הביניים הישראלי, הנשחק תחת נטל החובות האזרחיות, רואה בדאגה את הימנעותן של קבוצות המיעוט מלשאת את האלונקה כתף אל כתף. 

מאמר דעה

אחריות שיפוטית במיטבה

מתברר שבית המשפט העליון הוא שק חבטות מצוין. מה שלא יעשה – יהיה מי שישגר לעברו בעיטה. מי שבוחן במבחן התוצאה את התנהלותו של בית המשפט בפרשת גיוס החרדים לצבא חייב להודות שאלמלא מהלכיו של בית המשפט, לא היה ככל הנראה שינוי חיובי בנושא זה. בית המשפט משמש בחברה הישראלית כזרז לשינויים חברתיים.

מאמר דעה

הטלטלה שלאחר טל

פסיקת בג"ץ המבטלת את חוק טל, עלולה להתברר כמשגה היסטורי: היא עלולה להפוך את מגמת ההשתלבות ולקפד את ראשם של ניצני השינוי. יש להצטער על שבג"ץ, המתאפק שלושים שנה בסוגיה זו, לא היה מוכן להמתין עוד מעט עד להבשלת התהליך החברתי.

מאמר דעה

למי נועדה אפליה מתקנת?

אפליה מתקנת היא אקט של יצירת אי שוויון מכוון ונקודתי כדי ליצור שוויון אזרחי רחב. העדפת יוצאי שירות צבאי בשירות המדינה מעוותת היגיון זה ומחזקת את החזקים ממילא בציבור הישראלי.

שירות אזרחי לאומי לחרדים

באחרונה קיים המכון כנס בנושא החרדים בחברה הישראלית. ד"ר ראובן גל, לשעבר ראש מִנהלת השירות האזרחי-לאומי ועמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן, הטכניון, התייחס בדיון אל השירות האזרחי ואל השירות הלאומי כמנופים להשתלבות האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה הישראלי. קראו את עיקרי דבריו.

מאמר דעה

חזית חדשה בין דת למדינה?

לאחרונה ניכרת התחממות מסוימת בגזרת המאבקים בין דת למדינה. הפסיקות האחרונות של רבנים בעניין ציות חיילים לפקודות הצבא מהוות סכנה מוחשית לתפקוד הצבא. במבט רחב יותר הן מסכנות את קיומו של צה"ל ואת קיומה של מדינת ישראל בכלל.

מאמר דעה

סרבנות ציונית דתית - אתגר אמתי או מדומה?

בשנה האחרונה שוב נשמעים קולות של חיילים וקצינים שהמוכנות לסרב פקודה עולה מהם. לקראת יום העיון בנושא סרבנות, מחאה וחברה שנערך ב-7 באפריל 2010, משה הלינגר מבקש לשרטט את המגמות הפוליטיות-חברתיות של הסרבנות מימין וטוען כי לראשונה בתולדותיה ניצבת החברה הישראלית בפני אתגר אמתי בכל הנוגע לבני הציונות הדתית.

בלוג סיווג ביטחוני

השינויים במודל השירות מחייבים דיון ציבורי

במדינה דמוקרטית בכלל, ובמדינת ישראל בפרט, אין תחליף להכרעות של הדרג המדיני בשאלות העומדות בבסיס מדיניות הביטחון. כך לגבי היעדים האסטרטגיים, וכך לגבי מודל השירות הצבאי. הדרג המדיני צריך לקבל הכרעות אלו בהתבסס על דיון הכולל מגוון בעלי עניין ציבוריים, היכולים לתרום לדיון. צה"ל חייב, כמובן, להיות חלק מדיון כזה, אך בשום מקרה הוא אינו אמור להיות המכריע הבלעדי בנושאים אלו.

בלוג סיווג ביטחוני

מודל צבא העם במציאות המשתנה

בתהליך הבחינה עלינו להבין הן את השינויים החברתיים והתרבותיים, המקבלים תוקף משפטי בעידן הנוכחי – והן את השינויים במציאות הטכנולוגית שהובילו את הצבא החל מתחילת שנות ה-90 לוותר על משימותיו האזרחיות ולהתמקד ביכולתו לנצח בשדה הקרב. גורם נוסף שחייב להילקח בחשבון הוא הדיון הציבורי והמרחב הפוליטי בו הוא מתקיים. האווירה הציבורית רווית המתחים בין השבטים בחברה, בה מתקיים הדיון היום חושפת ובמידה רבה אף מעצימה פערים אידאולוגיים עמוקים הקיימים בין "השבטים" בחברה הישראלית

בלוג סיווג ביטחוני

השירות המשותף וצבא העם

בעת האחרונה שב ועלה לדיון הציבורי נושא שירות הנשים בצה"ל. בצל קבלת פקודת השירות המשותף שנועדה להסדיר את שירותן של נשים לצד שירות גברים, וכך קמו להם קולות מתנגדים משני צדי המתרס. גורמים מהציונות הדתית תפסו את הפקודה כפוגענית כלפי חיילים דתיים המבטאת בעיקר "אג'נדות פמיניסטיות קיצוניות", ובארגוני הנשים טוענים כי הפקודה ממשיכה להפלות ולהיות פוגעניות כלפי נשים

מאמר דעה

יש לשקול לבטל השירות האזרחי לחרדים

ייתכן שיש לשקול בכובד ראש את ביטולו של השירות האזרחי לחרדים במתכונתו הנוכחית. לחלופין יש לאפשר לחרדים המעוניינים בכך, שירות אזרחי-ביטחוני בלבד במסגרת המשטרה, בכבאות, בשב"ס, במד"א ובאיחוד הצלה. אפשרות זו תוביל להגדלת 'השוויון בנטל', שכן מדובר בשירות בעל ערך סמלי וחברתי גבוה שיאפשר למשרתים (ובני קהילתם) להפיק תועלות אזרחיות, חברתיות וכלכליות-תעסוקתיות

פרלמנט

אתגרי "צבא העם": גיוס החרדים לצה"ל בראי הזמן

אחד האתגרים המהותיים והמרכזיים לאיתנותו של מודל גיוס החובה בישראל קשור באופן הדוק וממושך לסוגיית (אי) השירות של בני המגזר החרדי בצה"ל. האתגר הוא בעיקר כי הוא מאתגר את אתוס 'צבא העם' בישראל המבוסס על גיוס אוניברסלי שוויוני. על כן לצד מגמות ניאו ליברליות חומרניות והשגיות המאתגרות את מודל זה, מהווה אי שירותם של החרדים בצה"ל סוגיה במחלוקת חריפה בין הרוב המשרת למיעוט החרדי המערער את יציבותו של מודל שירות החובה בישראל

פרלמנט

שירות נשים בצה"ל: בין צבא העם לשוויון מגדרי

עם הקמת צה"ל ופירוק המחתרות בשנת 1948, הוחלט לגייס גם נשים מכוח חוק גיוס חובה, צעד חריג שנבע מהיעדר כוח אדם מספק ולאור התפיסה שניסה להנחיל בן גוריון של "צבא העם". עם הזמן, ובעיקר בעשורים האחרונים, נכנס גם המושג שוויון למשוואה ויותר תפקידים נפתחו לשירות נשים. בעוד ששני השיקולים הראשונים יכולים להשתנות בהתאם לנקודות מבט שונות וצרכים של הצבא, אין ספק כי השיקול המגדרי וערך השוויון, הם הנושא שיש לשים לפתחנו בדיון על סוגיית גיוס הנשים בעת הזו

נגן
מאמר דעה

מדינה בורחת מבשורה

מטריד שמרבית ההצעות שעל סדר היום הציבורי להגברת השוויון בנטל מנסות לרבע את המעגל, בכל פעם מכיוון אחר, כשהכישלון ידוע מראש. הצעות שמתמקדות בהשגת שוויון ובעמידה במבחן בג"ץ באמצעות מכסות גיוס וענישה פלילית זכו להתנגדות רבתי במגזר החרדי כמו חוק הגיוס משנת 2013. הכל ידעו גם שאין בכוונת משטרת ישראל לפשוט על רחובות בני ברק, מודיעין עלית ו"מאה שערים" כדי לכלוא את כל החרדים החייבים בגיוס, ולכן החוק היה לא ריאלי ליישום בטווח הרחוק.

נייר עמדה

חוק-יסוד: ההשתמטות

הרוב המכריע של אזרחי ישראל, ובתוכם רבים מאד מלומדי התורה ואוהביה, מתקוממים נגד הקביעה כי התמסרות ללימוד תורה היא שוות ערך לשירות צבאי, הכולל סיכון הגוף והנפש ושלילת חירותו של אדם למשך תקופה ניכרת. היומרה להכתיב בכנסת, באמצעות הורדת ידיים פוליטית, חוק יסוד שעומד בסתירה ברורה להעדפות של הרוב המכריע הינה לא פחות ממקוממת

מאמר דעה

שינויים דרמטיים

העיסוק התקשורתי ההולך וגובר בחברה החרדית על גווניה מייצג מגמת שינוי שהולכת ומתחזקת במגזר זה בשנים האחרונות. עליה דרמטית במספר הסטודנטים החרדים, השתלבות הולכת וגדלה בשוק התעסוקה וגידול מהיר בגיוס לצה"ל הן כמה דוגמות לכך. אם פעם רק תושבי ירושלים ובני ברק נפגשו עם חרדים, היום יותר ויותר אנשים באים באינטראקציה עימם. צריך רק להיזהר מהאפקט הפופוליסטי של התקשורת 

מאמר דעה

לא צה"ל מדאיג את הרבנים. זה הפחד מפמיניזם

פקודת השירות המשותף, שנועדה להסדיר שירות חיילות לצד חיילים ובמיוחד חיילים דתיים, אמנם עודכנה סופית לא מזמן, אך התבטאויות של נציגי המגזר הדתי-לאומי מלמדות כי גם אם הסערה שככה מעט, השקט שלאחריה עוד רחוק מלהגיע. אסור להתבלבל: זוהי לא מלחמה פנים-מגזרית אלא מאבק לאומי

בלוג סיווג ביטחוני

פקודת השירות המשותף

בשנים האחרונות אנו עדים לסערות חוזרות ונשנות סביב 'פקודת השירות המשותף' בצה"ל. מדובר בפקודה שבמקור נועדה להסדיר את כלל שירותם המשותף של גברים ונשים בצבא, לאו דווקא בהקשרים דתיים והלכתיים. העימות נוצר בשל שילוב בו-זמני של שני תהליכים חברתיים, שיצרו התנגשות הדדית: מצד אחד, עליית משקלם של החיילים הדתיים בצה"ל, וביניהם גם כאלה המקפידים על הפרדה מגדרית מוחלטת. מנגד, בשני העשורים האחרונים גם עלה בהדרגה ובהתמדה משקלן של הנשים ביחידות הקרביות – אם כמדריכות (ירי, הפעלת כלים וכד'), ואף כלוחמות של ממש

 

 

מדד השלום

הישראלים: מאמינים בצבא ומעוניינים בגיוס חרדים

מדד השלום מוצא, כי האמון בצה"ל ובצבא העם עדיין גבוה בקרב החברה היהודית. עם זאת, בנושאים שאינם קשורים לתפקודו של צה"ל בשדה הקרב, ניכר כי הציבור הישראלי אינו מעניק לצבא אשראי בלתי מוגבל

בלוג סיווג ביטחוני

מחשבות על המודל הקולקטיבי אגב פסיקת בג"ץ בעניין גיוס חרדים

פסילתו של ההסדר החוקי התבססה על פגיעתו בשוויון, המגיעה עד כדי פגיעה בכבוד האדם כזכות חוקתית, ועל אי עמידתו של ההסדר במבחן הראשון של המידתיות, שהוא קשר רציונלי בין תכלית התיקון, שעיקרה קידום השוויון, ובין האמצעים שהוא נוקט. קביעה זו התבססה על מספר נדבכים, שנבחנו בראייה כוללת

מאמר דעה

פצצת הזמן מתקתקת

הדרמה סביב אי גיוס בני הישיבות שוברת כל שיא אפשרי. רוב החרדים אינם מתנגדים למדינה או לצבא. הנושא הפך לפצצת זמן מתקתקת על השולחן הלאומי שהמשפט לא יכול לפרק אותה. יש לאמץ מתווה גיוס המכיר בחשש החרדי מפני פגיעה בזהות, איננו כופה גיוס על הפרט, אך מעודד גיוס רחב היקף מתוך שימוש בתמריצים כלכליים – חיוביים ושליליים

הודעה לעיתונות

חוק גיוס חרדים - פסק דין מתבקש

יוחנן פלסנר: "במקום לתקוף את בג"ץ, הגיע הזמן שהפוליטיקאים יפשילו שרוולים, ויחוקקו חוק ראוי ואפקטיבי שיגביר את השוויון ויענה על צרכי הצבא. חוק שיתבסס על תמריצים כלכליים ויכלול רפורמה עמוקה במסגרות השירות האזרחי, אשר בניגוד לצה"ל, אינן קרובות לעמוד ביעדי האיוש שלהן"

מאמר דעה

גיוס חרדים לצה"ל: תמונת מצב

למרות העליה הקבועה באחוזי המתגייסים לצה"ל מהמגזר החרדי, צה"ל לא מצליח לעמוד ביעדי הגיוס. מחקר חדש מסביר את הקשר שבין המניעים הכלכליים שמעודדים חרדים להתגייס לבין קירוב הלבבות בין חרדים לחילוניים בזכות המגמה הזו

פודקאסט

צבא התעסוקה לחרדים

איך גורמים לשילוב רחב יותר של צעירים חרדים בצבא? באיזו מידה השירות הצבאי מגדיל את הסיכוי להשתלב בשוק העבודה הכללי? ומה על המדינה לעשות כדי לעודד את החרדים להתגייס לצבא?