מדיניות חוץ

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא מדיניות חוץ

מאמרים

מסבירון

צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט בבית-הדין הפלילי הבינלאומי בהאג | שאלות ותשובות

האם בקשת התובע כרים קאן לצווי מעצר מבוססת עובדתית ומשפטית? כיצד מתנהל ונאכף הליך הוצאת הצווים? מהן השלכותיו ומה ישראל יכולה לעשות ביחס לבקשה ולעבירות שקאן טרם הכריע לגביהן? כל מה שחשוב לדעת.

מאמר דעה

צווי המעצר לנתניהו וגלנט בהאג הם רעידת אדמה של ממש

החלטת התובע כרים קאן מעוררת תמיהה מבחינה מקצועית ושנויה במחלוקת מבחינה משפטית ומדינית. היא נשענת על בסיס עובדתי רעוע ביותר, לאור מאמצי ישראל להבטיח סיוע הומניטרי לתושבי עזה, ויוצרת סימטריה פגומה וחמורה בין ישראל, דמוקרטיה המחויבת לשלטון החוק, לבין חמאס, ארגון טרור רצחני שמבצע ג'נוסייד. עם זאת, על ישראל להתנהל בתבונה מול בית הדין כדי שתמשיך ליהנות מגיבוי בינלאומי נרחב.

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

מה משמעות צווי המעצר שביקש התובע בביה"ד הפלילי בהאג?

התובע כרים קאן מתמקד במצב ההומניטרי בעזה ובטענה שלישראל מדיניות של שימוש בהרעבה מכוונת של האוכלוסייה האזרחית כשיטת לחימה. קיים חשש כי אחרי נתניהו וגלנט יבקש להוציא צווי מעצר גם נגד בכירים בדרג המדיני והצבאי. אם בקשותיו יאושרו תהפוך ישראל לדמוקרטיה הראשונה שנגד בכיריה מוצאים צווי מעצר.

נגן
סדרת "מלחמת 'חרבות ברזל' בסרטונים"

איך ישראל נכנסה לרשימה השחורה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג?

באופן מסורתי, ישראל בלמה את ההתערבות המשפטית הבינלאומית בטיעון שהיא חוקרת בעצמה – אך הוא נחלש בשנה האחרונה. לצד זאת, פוליטיקאים חסרי אחריות השתמשו בביטויים שנתפסו בעולם כניסיונות להפר את הדין הבינלאומי. מערכות החקירה של צה"ל צריכות לפעול וכך יינתן לו הזמן להילחם בארגוני הטרור.

מאמר דעה

המפתח לשימור יחסי ישראל-ארה"ב נמצא בין מוסקבה לבייג'ינג

שורשי המשבר ביחסים עם ארה"ב נמצאים לכאורה ברפיח. אולם המפתח לפתרונו מצוי הרחק מעזה, בין מוסקבה לבייג'ינג. סדר עולמי חדש הולך ומתעצב לנגד עינינו והוא שיכתיב את התנהגותם של מנהיגי ארה"ב בעתיד. המלחמה הקרה החדשה בין ארה"ב לסין מעמידה את ישראל, הזקוקה לבעלות ברית בחזית מול איראן, בפני צומת של הזדמנויות וסיכונים.

מדד הקול הישראלי

סקר אפריל 2024: 62% מהציבור מעדיפים עסקה לשחרור החטופים על פני פעולה צבאית ברפיח

58% סבורים כי התנהלות ישראל בזירה הצבאית והבינ"ל האיצה את ההכרה במדינה פלסטינית • 43% מהיהודים סבורים שטראמפ יהיה נשיא טוב יותר לישראל, לעומת 32% שסבורים שביידן עדיף • רק 30% מהיהודים חושבים שהסנקציות הבינלאומיות על פעילי וארגוני ימין מוצדקות, ורק 12% סבורים שהן יעילות • הציבור היהודי חצוי שווה בשווה בשאלה האם שרי הממשלה צריכים להגיע השנה לטקסי יום הזיכרון בבתי העלמין.

מסבירון

צווי מעצר נגד בכירים ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי | שאלות ותשובות

באילו נסיבות יוצאים צווי המעצר וכיצד הם נאכפים? כיצד ישפיעו על הבכירים הישראלים שנגדם יוצאו ועל התנהלות ישראל בזירה הצבאית והמשפטית ובזירות נוספות? אילו צעדים תוכל ישראל לנקוט כדי לצמצם את הסיכון להתערבות בית הדין? כל מה שחשוב לדעת.

סדרת "מלחמת 'חרבות ברזל' בתקשורת"

פרופ' יובל שני בריאיון ל-N12 על משמעות הוצאת צווי מעצר לבכירים ישראלים בהאג

"לעיתים בית הדין משתמש בפרקטיקה של צווי מעצר סודיים, כלומר כאלו שהוצאתם אינה מתפרסמת. בין אם הצווים אכן יפורסמו ובין אם לא, המשמעות היא שברגע שהוצא צו והחשוד שנגדו הוגש מגיע למדינה שחברה בבית הדין - אותה מדינה לשיטת בית הדין מחויבת לעצור אותו ולהעבירו למשפט".

סקרי "חרבות ברזל"

סקר בזק "חרבות ברזל": 43% מהיהודים סבורים שישראל יצאה במצב טוב יותר מהמלחמה מאשר החמאס

חמישית מהערבים סבורים שהחמאס יצא מהמלחמה כשידו על העליונה • הסכמה רחבה בקרב היהודים והערבים על כך שהגיעה העת להתפטרות האחראים למחדל השבעה באוקטובר • 80% מהיהודים סבורים שחיסול בכיר משמרות המהפכה בדמשק היה מהלך נכון למרות התגובה האיראנית • 43% מהיהודים הביעו תחושת ביטחון אישי די גבוהה או גבוהה מאוד לאחר המתקפה האיראנית לעומת 16% מהערבים שהביעו תחושה זו.

 

מאמר דעה

התקיפה האיראנית – תקדים מסוכן

ב-7 באוקטובר קיבלנו קדימון אפוקליפטי לקץ המדינה היהודית על הקרקע. ב-13 באפריל קיבלנו קדימון לקץ המדינה היהודית מן האוויר. מספיק טיל גרעיני אחד שחודר את מעטפת ההגנה הישראלית כדי לשנות את מציאות חיינו מן הקצה אל הקצה. לכן אסור שההצלחה הפנומנלית של חיל האוויר הישראלי ובעלות בריתו תעוור את עינינו לסכנה.

מאמר דעה

155 סיבות להקטין את התלות בארה"ב

קצב צריכת התחמושת במערכה בעזה מבליט את תלותה של ישראל בארה"ב. אף שאין לישראל תחליף לברית עם ארה"ב, היא לא תוכל לממן לבדה הקמת מערך ייצור תחמושת עצמאי, ודאי לא כזה שיענה על כל צורכי צה"ל במערכה עתידית. נוכח המחלוקת הגוברת בקרב הדמוקרטים ביחס לתמיכה בישראל ומנגד התבססות אגף בדלני בקרב הרפובליקאים, על ישראל לשקול חבירה לבעלות ברית אחרות של ארה"ב כדי לצמצם את התלות המשותפת בה.

מאמר דעה

חזרתה של הזירה הבינלאומית

על מנת לפצות על ההזנחה של הזירה הבינלאומית על ידי ישראל בשנים האחרונות, נדרשת השקעה רבה וחידוש של בריתות וקשרים שנחלשו. לשם כך, נחוץ לנו משרד חוץ חזק ומתפקד, וטוב שממשלת ישראל הנוכחית זיהתה את חולשתו של המשרד - שבוזר וקוצץ - ופועלת לחזקו. השאלה עד כמה יצליח מאמץ זה תתברר בשנה הקרובה, ולשם כך חשובה גם הצלחת ביקורו של ראש הממשלה אצל ידידתנו הטובה ביותר, ארה"ב

מדד הקול הישראלי

כיצד תשפיע בחירתו של ג'ו ביידן על יחסי ישראל-ארה"ב?

בתום מערכת בחירות ארוכה ולקראת הכרעה, 42% מהיהודים חוששים כי בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב תחליש את מערכת היחסים בין המדינות. כשליש סבורים כי הדבר יחזק את יחסיה של וושינגטון עם הפלסטינים. בתוך כך, 1 מכל 5 ישראלים היה מעדיף להגר למדינה אחרת במערב, פי 3 בשמאל מאשר בימין​

מאמר דעה

ברית הגנה הדדית עם ארצות הברית – טוב או רע לישראל?

קשה לזכור, אבל רק לפני כשבועיים צייץ הנשיא טראמפ, כי סיכם עם ראש הממשלה נתניהו לדון בברית הגנה הדדית בין ארה"ב לישראל לאחר הבחירות. מדובר ברעיון שעלה וירד במהלך השנים, בעיקר כחלק מהתמורה להסכם שלום שבו תיקח ישראל על עצמה סיכונים ביטחוניים. זו סוגייה חשובה, שצריך להתקיים בה דיון ציבורי ענייני, בנפרד ממערכת הבחירות

בלוג סיווג ביטחוני

בניית התשתית המשפטית לשיתוף פעולה צבאי

לפני כשבועיים פורסמו ברשומות החוקים ליישום ההסכמים בין ישראל לבין יוון וקפריסין בנוגע למעמד כוחותיהם. הסכמים כאלה נועדו להסדיר שורה של סוגיות משפטיות המתעוררות כאשר כוחות צבא של מדינה אחת מצויים בשטחה של מדינה אחרת לצורכי הכשרה, אימונים או שיתוף פעולה מבצעי. מי ישפוט חייל זר שחרג מן השורה? האם מותר לו לשאת נשק? לנהוג ברכב צבאי? מה קורה כאשר נגרם נזק בפעילות של הכוח הזר? כיצד תיחקרנה תאונות קטלניות ואחרות? מה הכללים שיחולו באשר לאבטחת מידע? אלה ושאלות רבות אחרות מיושבות בהסכמים מסוג זה.

מאמר דעה

תם ואולי לא נשלם

לאחר התקדים הפולני, מדינות רבות עלולות לעמוד בתור על מנת לקבל "הפחתה" באחריות הרובצת עליהן בנושא השואה. הסרת האחריות הזו בוודאי שווה להן, תמורה קטנה כמו הסכמים כלכליים או העברת שגרירות לירושלים. ומה איתנו בישראל? ואולי בעצם שכתוב ההיסטוריה תמורת הסכם זה או אחר אינה כה נוראית בעידן של פייק ניוז?

בלוג סיווג ביטחוני

לא להזניח את החזית הבינלאומית

החלטת כ"ט בנובמבר שהכירה בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, מהווה גם אבן יסוד בביסוס המדינה כחברה לגיטימית בקהילייה הבין לאומית. גם אם יש קולות המבקשים לערער על חיוניותה של עובדה זו, קשה להטיל ספק מרכזיותה להמשך קיומה של מדינה ישראל וביטחונה, במיוחד במציאות שבה האיום העיקרי על ביטחונה של המדינה הוא מצד ארגוני טרור בעידן של שקיפות וגלובליזציה.

בלוג סיווג ביטחוני

כוחה של לגיטימציה בינלאומית

החלטת החלוקה מלמדת כי השאיפה ללגיטימציה בינלאומית אינה מנוגדת לאינטרס הלאומי של מדינת ישראל, אלא היא מהווה חלק מרכזי ממנו. היא אף מלמדת כי לטענות בדבר צדק והגינות יכולה להיות השפעה מכרעת על מתן לגיטימציה בינלאומית.