פורום קיסריה 2011: נאום שר האוצר

סיקור מושב הצהרים של פורום קיסריה ה 19, שנערך ב 19-20 ליוני 2011. מושב זה כלל את נאום שר האוצר הד"ר יובל שטייניץ, בנושא המדיניות הכלכלית וחברתית של ישראל בשנים האחרונות. השר שטייניץ בפורום קיסריה, בעקבות סערת הקוטג' ומחירי הגז: איננו יכולים להסכים לכך שהאינטרס של המדינה ושל אזרחיה לא יבוא לידי ביטוי או יירמס על ידי קבוצות כוח וריכוזיות.

בתחילת דבריו פנה לסטנלי פישר שנוכח במקום: "אנחנו שמחים שאתה כאן איתנו, היינו גם שמחים אם זה היה קורה אחרת, זה היה מכבד אותנו מאוד - אבל אתה יושב פה וכולנו שמחים שאתה פה איתנו ותורם לכלכלת ישראל".

קרא להוריד את האבטלה בדגש בקרב החרדים והערבים-
מה ניתן לעשות כדי לדאוג להגדלת השתתפותם בכוח העבודה וצמצום פערים? לא אגע בכל, אגע בכמה דברים שכבר נעשו. וכבר רואים השלכות אקטיביות שלהם. הדבר הכי חשוב מעבר לכל תמריץ וכל תוכנית אחרת - הדבר הכי חשוב בעת צמיחה זה למנוע שהצמיחה תביא בעקבותיה גידול משמעותי במספר העובדים הזרים. זה הדבר הכי חשוב - הוא שקול לכל השאר ביחד. כי המנגנון הבדוק ביותר להבטיח שצמיחה תביא להגדלת פערים בחברה הוא שהיא תלווה בשאיבה של כוח אדם זול של עובדים זרים ממדינות העולם השני והשלישי.

הכניסה המסיבית של עובדים זרים בשעה שיש ביקוש לעובדים יוצרת שני דברים: דוחקת ישראלים מקומות עבודה - אבל לא את הקהל שיושב כאן, לא את מנהלי הבנקים, המנכלים וצמרת האוצר, ולא את עורכי הדין, הטייסים באל-על הקציני צבא, הברוקרים - את האנשים הפשוטים, עובדי הקבלן הניקיון השמירה הטבחים. החמור מכך - היא מגדילה את הפערים. מגדילה את התחרות מול המגזרים החלשים בחברה - דווקא מולם אתה מייצר תחרות, ולכן אם בשעת צמיחה שכולם אמורים ליהנות ממנה ביחד אתה מאפשר הגירת עבודה - העשירונים התחתונים ממשיכים לרדת, והעליונות ממשיכים לעלות - והפערים גדלים. מי שמעוניין בצמיחה אמיתית - שיעמוד בפרץ ויחסום כל גידול במספר העובדים הזרים בישראל. נעשו בתחום כמה פעולות חשובות - הנחיה לרשות המסים לא להכיר כהוצאה מוכרת ממס בשכר של עובדים זרים בלתי חוקיים - וכבר אנחנו רואים בלימה של עובדים זרים בישראל בעקבות ההחלטה ההיא.

הגדר המוקמת היום במהירות בגבול ישראל מצרים כדי למנוע הגירת עבודה באפריקה - אלה צעדים שנועדו לבלום.
אבל, אני מודאג. היום מתחיל ביקוש לידיים עובדות בישראל ואני רואה התגברות של הלחצים עי קבוצות אינטרסנטים, ואנחנו צריכים לעצור את הלחצים האלה ולומר לעתים גם אם נקבל כמה פרומילים או שברי אחוז פחות של צמיחה - לא נאפשר את הדבר הזה. השוק יאזן את עצמו - השכר לעובדים חלשים יעלה - יותר ויותר ישראלים שמעדיפים לקבל קצבאות ולא להיכנס למעגל העבודה, יעדיפו לצאת לעבוד.

בסוגיית המחירים -
תחום מוצרי החלב שעלה לכותרות בעוצמה רבה לפני מספר ימים, סערת הקוטג' הם מכנים את זה, והתחום השני - תחום מחירי הגז והאנרגיה במדינת ישראל. למרות ששניהם נפרדים, העיקרון הוא אותו עיקרון - אנחנו איננו יכולים להסכים לכך שהאינטרס של המדינה ושל אזרחיה לא יבוא לידי ביטוי או יירמס על ידי קבוצות כוח וריכוזיות. בשני התחומים - בתחום הגבינות אני רוצה להתבטא בזהירות - אם אכן נכון הדבר שמחירי הגבינות קוטג' ואחרות בישראל כפולים ממחירי המוצרים הדומים באירופה ובעולם המערבי - הרי ברור שהמצב הזה הוא בלתי נסבל וחייבים לתקן אותו.

במקרה כזה, אם זה לא יסתדר מעצמו, גם מחאת צרכנים היא כלי משפיע, אנחנו נשקול (ונבחן את זה) כל הצעדים יישקלו כולל הצרה של חסמים ליבוא ויצירת תחרות אמיתית על הצרכן הישראלי והמחירים. כולל סוגיה של פיקוח - הצעדים הללו יישקלו. בשותפות עם משרד התמ"ת והחקלאות - כבר היום הייתה לי שיחה ראשונית עם ראש הממשלה בעניין, הוא כמובן בסוד העניין, והדברים הללו יישקלו.

מה שלא צריכים לשקול הוא צעד שעליו כבר החלטנו - להחיל את חוק ההגבלים העסקיים גם בנושא השיווק הסיטונאי של התוצרת החקלאית - עד כה הוא חל על כל המגזר העסקי מלבד השיווק החקלאי ותחום הספנות.

לגבי שיווק התוצרת - יש הצעת חוק של האוצר, היא עברה בקריאה ראשונה היא התעכבה ואני מקווה שעכשיו כשהצורך כל כך בהול נקדם אותה במהירות בכנסת ובוועדת הכספים.

חובתנו כממשלה ושלי כשר האוצר הוא גם לדאוג לתעשיות הישראליות ולחקלאות  -אבל אנחנו צריכים לראות את התמונה הכוללת. המחירים שהאזרח משלם עבור מוצרי המזון הבסיסיים גם הם חלק מהשיקול. כל תחום חייב תחרות, אחרת יש בו עליית מחירים... [השווה את זה לתחום הסלולר], דואופול או טריאופול לא הספיק ליצור תחרות - אותו דבר בשוק הגבינות ומוצרי החלב, לא ייתכן שלא תהיה תחרות ולא ייתכן שהמחירים יהיו כפולים ממה שבעולם - אם אכן יתברר שזה המצב.
חוק ההגבלים העסקיים.

אותו דבר לגבי תחום מחירי הגז. כפי שלא היססנו לעמוד בשנה האחרונה על האינטרס של מדינת ישראל ואזרחיה ולהגיע לכך שהמדינה ואזרחיה יקבלו את החלק המגיע להם ברווחי הנפט, כפי שנאבקנו שנה שלמה באמצעות הקמת ועדת ששינסקי, מול אינטרסים מאוד כבדים כך נדאג לתחום הזה.

אם מישהו חושב במשק האנרגיה שניתן לנצל את אי הוודאות שנוצרה לפתע פתאום לגבי אספקת הגז מצרים כדי להעלות את המחירים בישראל - כי זו התנהגות בעלת אופי קרטליסטי ומונופוליסטי - אנחנו שוקלים שתי דרכי טיפול - להפוך את הגז הטבעי למוצר שמחירו בפיקוח משום שאין בו תחרות מספק, להכריז על שותפויות הגז כמונופול, היכן שיש תחרות אמיתית, אנחנו נשאיר את התחרות ואת הורדת המחירים נותיר לשוק. היכן שאין, חובתנו להתערב ולהגן על האינטרסים של מדינת ישראל ואזרחי ישראל.

אי אפשר להשלים עם מצב שהאזרחים ישלמו מחיר לא רציונלי של מוצרי גבינות וחלב - או שהפיכה במצרים תגרום לעליית מחירי הגז והחשמל בישראל. חובתה של הממשלה לדאוג גם לאינטרס של המגזר העסקי - אבל גם לאינטרסים של המדינה ואזרחיה.