בריף רווחה

flash90

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שעובדו על ידי חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה תמונת מצב עגומה ביחס לתושבים הערבים בערים המעורבות (תל אביב-יפו, חיפה, לוד, רמלה, עכו, מעלות תרשיחא ונוף הגליל), בכל הנוגע לפרנסתם והכנסותיהם ותחולת העוני, בעיקר בקרב הילדים.

מספר נפשות ומפרנסים במשקי הבית

מספר הנפשות הממוצע במשקי בית ערבים בערים מעורבות גבוה מזה של משקי הבית היהודים בערים אלה. עם זאת, ירידה גדולה חלה בקרב משקי הבית הערבים בערים המעורבות תוך שנים ספורות, לעומת ירידה מזערית במשקי הבית היהודים. ניתן להסביר זאת באמצעות השינוי המתרחש בקרב משפחות ערביות המגיעות לערים המעורבות לאחרונה כשלהן תפיסות לא מסורתיות בנוגע לתא המשפחתי. אפשרות נוספת בצמצום במספר הילדים היא בשל שיקולים כלכליים של רמת מחיה ומצוקת דיור, שכפי שנראה להלן – רק הולכת ומחריפה בשנים האחרונות. בהשוואה כללית בעניין זה ניתן לראות שהירידה לא התחוללה באותו היקף באוכלוסייה הערבית בישראל שם מספר הנפשות למשק בית נותר על 4.6 לעומת 3.6 בערים המעורבות.

מספר נפשות במשקי הבית

מספר מפרנסים במשקי הבית

מספר המפרנסים הגבוה יותר של משקי הבית הערבים בערים המעורבות איננו מתרגם להרכב הכנסה כספית גבוהה יותר לעומת משקי הבית היהודים בערים המעורבות. הפער, נכון לשנת 2018 עומד על קרוב ל-5,000 ש"ח לטובת משקי הבית היהודים. ביחס לממוצע משקי הבית הערבים בישראל, הכנסת משקי הבית הערבים בערים המעורבות גבוהה בכ-900 ש"ח. ניתן להבין זאת על רקע הפער (הקטן, אך הקיים) בהכנסה הכספית ברוטו הממוצעת לפרטים שכירים בין המשקי הבית השונים. זה המקום לציין כי בדומה למצב השורר בכלל המדינה, במהלך השנים 2008 – 2018 חלה עלייה גדולה בהכנסה הכספית למשקי בית יהודים וערבים בערים המעורבות. יחד עם זאת, בעוד במשקי הבית היהודים בערים המעורבות העלייה על פני העשור נאמדת בכ-9,000 ש"ח, במשקי הבית הערבים בערים אלו היא הסתכמה במעט מעל 5,000 ש"ח – בדומה לעלייה שנרשמה בקרב האוכלוסייה הערבית. במילים אחרות, הפערים רק הולכים ומתרחבים.  

העלייה הבלתי מבוטלת בהכנסה הכספית למשקי הבית הערבים בערים המעורבות הגיעה על רקע הנסיקה בהכנסה הכספית ברוטו הממוצעת לפרטים שכירים בערים המעורבות של יהודים וערבים. בחינה על פני עשור מגלה שעבור הערבים בערים מעורבות זו עומדת על 7,572 ש"ח – פער של 200 ש"ח לטובתם לעומת הממוצע של הציבור הערבי בישראל, בעוד שבשנים 2008 ו-2013, הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים, ההכנסה הממוצעת של שכירים ערבים מערים מעורבות הייתה נמוכה יותר לעומת שכירים בכלל הציבור הערבי. העובדה שההכנסה הכספית למשקי בית ערבים בערים מעורבות הייתה גבוהה יותר גם בשנים אלו (2008 ו-2013) מקורה במספר מפרנסים גבוה יותר למשק בית ובהכנסה גבוהה יותר ממקורות שאינם עבודה. עוד יצויין כי ההכנסה הכספית של היהודים בערים המעורבות מצויה מעל לממוצע הארצי.

הכנסה כספית ברוטו ממוצעת לפרטים שכירים (ש"ח)

פילוח מגדרי של ההכנסה הכספית הממוצעת בערים המעורבות מגלה יתרון מובהק לגברים יהודים, המשתכרים פי שניים וחצי מנשים ערביות וכמעט פי שניים מהגברים הערבים. נכון לשנת 2018 נשים יהודיות מערים מעורבות השתכרו ב-61% יותר מנשים ערביות מערים מעורבות. זה המקום לציין כי גם בכל הנוגע להכנסה לפרטים, ניתן לראות שעל אף העלייה של יהודים וערבים, הפערים בהכנסות התרחבו עם השנים.

הכנסה כספית ברוטו ממוצעת לפרטים שכירים בערים מעורבות (ש"ח)

במקביל לאמור לעיל, התחוללה עלייה גם בהרכב ההוצאה לתצרוכת במשקי בית בערים המעורבות בכלל ובפרט בהוצאות הכבדות ביותר המושתות על משק הבית – הדיור – בו חלה עליה של 50% על פני העשור שנבחן. הסבר אפשרי לכך הינו העלייה בשיעור משקי הבית הערבים בערים אלו הגרים בדירה שכורה. גם בהוצאות על תחבורה ותקשורת ניתן לראות זינוק חד של מאות אחוזים המעמיד את משקי הבית הערבים בערים המעורבות בראש "טבלת ההוצאות" בקטגוריה זו. זה המקום לציין כי זהו המצב גם בקטגוריות נוספות של הוצאות - מזון וביגוד.

הרכב ההוצאה לתצרוכת, במשקי בית יהודים ובמשקי בית ערבים (ש"ח)

מקור: עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לסקר הוצאות.

יש לתת את הדעת להוצאות הדומות של משקי הבית הערבים והיהודים בערים המעורבות לעומת גובה הכנסות שונה בתכלית – הן למשק הבית והן לפרטים. דהיינו, בכל חודש נוצר גירעון נוסף בקרב הערבים בערים המעורבות, בשונה ממשקי הבית היהודים שבממוצע מצליחים לחסוך מידי חודש. למעשה, נראה כי העלייה בהכנסות של משקי בית ערבים מערים מעורבות אינה מדביקה את העלייה החדה יותר בהוצאות, מה שעלול להביא משקי בית רבים למצוקה כלכלית מתמשכת, אם כי פחותה מזו של האוכלוסיה הערבית בכלל. כלומר, מצבם הכלכלי רע, אבל של הציבור הערבי רע אפילו יותר.

הפרש בין הכנסות נטו והוצאות למשק בית (ש"ח)

תחולת עוני

בחינת תחולת העוני מסקר הוצאות הלמ"ס,לפי המל"ל {המוסד לביטוח לאומי לא? איך המל"ל קשור?} "שיעור האוכלוסייה הנמצאת מתחת לקו העוני. קו העוני הוא 50% מההכנסה החציונית נטו לנפש סטנדרטית". המדידה לנפשות ולילדים, מעלה שבמהלך השנים 2008 – 2013 חלה ירידה בקרב הערבים והיהודים בערים המעורבות (יותר בקרב הערבים). יתכן וניתן להסביר זאת בהגירה החיובית של משפחות ערביות מבוססות לערים המעורבות, או בעזיבתן של משפחות ערביות עניות לרשויות מקומיות ערביות. אלא שבחמש השנים לאחר מכן נרשמה סטגנציה ואפילו עלייה בתחולת העוני של ילדים ערבים בערים המעורבות. לכן, למרות הירידה שנרשמה על פני העשור, אין להתעלם מהעוני הכבד השורר בקרב ערבים בערים המעורבות – מעל לשליש בתחולת העוני לנפשות – פי שניים וחצי ביחס לציבור היהודי, וקרוב למחצית מהילדים – פי ארבע וחצי(!) מהילדים היהודים בערים המעורבות. השיעור הגבוה של אוכלוסייה צעירה (בני פחות מעשרים) של ערבים בערים מעורבות לעומת יהודים (38% ו-24% בהתאמה),ערבים בערים המעורבות – מבט על 5. מלמד שמשפחות ערביות עם מספר ילדים גבוה בערים מעורבות נמצאות בסיכון גבוה יותר לחיים בעוני. בנוסף, נתונים אלו מראים כי למרות העלייה בהכנסה הפרטית של משקי הבית בקרב הערבים בערים המעורבות, פלח אוכלוסייה משמעותי מקרבם בערים אלו נותר מתחת לקו העוני. כלומר, לפחות באופן יחסי, במהלך השנים פלח זה לא הצליח לשפר את מצבו הכלכלי. כלומר יש גידול בפערים בתוך קבוצת האוכלוסייה של ערבים בערים מעורבות. ולכן הגידול  "הממוצע" בהכנסות – אינו משקף תמונה מדויקת. 

תחולת העוני של נפשות (%)

תחולת העוני של ילדים (%)

הרווחה והשירותים החברתיים בערים המעורבות

לאור האמור לעיל, ניתן היה לצפות שעיריות הערים המעורבות יבנו מערך רווחה ראוי לשמו שיספק מענה הולם לתושבים הערבים, אלא שלא כך הדבר. לפי מחקר שפרסם סלים בריק, שיעור המקרים הסוציאליים של ערבים המתגוררים בערים המעורבות עומד על כמחצית מכלל התושבים גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסייה בערים אלה  – בעוד מספר העובדים הסוציאליים הערבים קטן מהצורך מהנדרש.סלים בריק הערבים בערים המעורבות היבטים פוליטיים השוואתיים 147 (2016). אמנם, עובדים סוציאלים יהודים יכולים לטפל בערבים, ולעיתים ישנו יתרון בקבלת טיפול מבן קבוצה אתנית שונה, אך בה בעת, כפי שקבע לאחרונה מחקר בנושא "נראה שההתאמה בין המוצא של העובד הסוציאלי לבין המוצא של לקוחות שירותי הרווחה מגבירה את הנגישות לשירותי הרווחה של הזקוקים להם".רוני סטריאר, השאם אבו-ריא, תמר שורץ-זיו, עובור טאהא-ריזק ומנאר סגיר-חליליה "שירותי רווחה ציבוריים בערים מעורבות: תפיסות העובדים" חברה ורווחה, מ', 2-3 401, 419 (2020). לפי נתוני הלמ"ס שעובדו במכון הישראלי לדמוקרטיה, ישנו פער גדול בין הפער בין יהודים וערבים בערים מעורבות לבין יהודים וערבים בכלל ארצי ללא ערים מעורבות במספר בעלי הנזקקות המוגדרת ל-1,000 נפש מתוך קבוצת האוכלוסייה.כל המספרים מתייחסים למספר פונים ל-1,000 נפש מתוך קבוצת האוכלוסייה, ורק לבעלי נזקקות מוגדרת. נזקקות, לפי הלמ"ס היא "הסיבה שבגללה פנה או הופנה הפרט למחלקה לשירותים חברתיים". בערים מעורבות 103.4 מול 81.4; בכלל ארצי ללא ערים מעורבות 123.1 לעומת 69. המשמעות היא שהאוכלוסייה הערבית ביישובים ערביים כן מגיעה למחלקות הרווחה הרשותיות הנחשבות חלשות בעצמן, ולעומת זאת האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות, שברוב הערים מצבן אינו טוב יותר ממוצע היישובים הערביים, פונה ומופנית פחות למחלקות הרווחה בעירן.

מספר נזקקים במחלקות הרווחה בערים המעורבות ל-1,000 נפש (2020)

התרשימים שלהלן כוללות את הסיבות לפנייה למחלקות רווחה ומהן עולה כי בערים המעורבות שיעור נמוך יותר של ערבים פונים מ"עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה" בהשוואה לערבים שאינם מערים מעורבות, שיעור נמוך יותר פונים בשל תפקוד לקוי של הורים או ילדים, שיעור גבוה יותר פונים בשל אלימות (6.2 לעומת 4) ויותר משיעור כפול בשל התמכרות ועבריינות (5 לעומת 2.3). את ההשוואה בין ערבים מערים שונות לפי סוג הנזקקות, נערוך בנפרד בשל מאפייניה הייחודיים של כל עיר ומצב מחלקת הרווחה בה.  

סיבת הנזקקות בהשוואה בין הערים המעורבות לממוצע הכללי (שיעור ל-1,000 נפש)

השוואה בין ערבים ויהודים בערים מעורבות, לפי עיר וסיבת הנזקקות (שיעור ל-1,000 נפש)

באופן מפתיע, במעלות-תרשיחא יש מספר מטופלים גבוה לנפש (161.8), השני הכי גבוה אחרי יפו, וזאת למרות שבמעלות-תרשיחא המצב הסוציואקונומי של האוכלוסייה הערבית טוב. עם זאת, נראה כי באופן כללי יש מספר מטופלים גבוה במעלות-תרשיחא, גם של האוכלוסייה היהודית (138.1), שפונה יותר מהממוצע בשאר הערים המעורבות (81.4) ויותר מהממוצע הכלל אצרי ללא ערים מעורבות (69). ועדיין, מפילוח סיבות הנזקקות עולה שיש הבדל מהותי בין האוכלוסייה הערבית והיהודית – האוכלוסייה הערבית פונה בשיעור גבוה בשל עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה, בעוד שהאוכלוסייה היהודית פונה בשיעור גבוה בשל זיקנה.

בנוף הגליל באוכלוסייה הערבית יש מספר יחסית נמוך של מטופלים במחלקת הרווחה (90.1) הן בהשוואה לממוצע האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות ובאופן בולט ביחס לאוכלוסייה היהודית בעיר. עם זאת, פילוח סיבות הפנייה מעלה שכמעט כל הפער מקורו בשיעור הגבוה מאוד של יהודים שפונים בשל זיקנה, לעומת שיעור נמוך מאוד (גם ביחס לשאר האוכלוסייה הערבית) מהאוכלוסייה הערבית. מצב עניינים זה מיוחס לכך שרוב הערבים שגרים בנוף הגליל הם משפחות יחסית צעירות מהמעמד הבינוני, בעוד שבאוכלוסייה היהודית יש שיעור גבוה של מהגרים מבוגרים מארצות בריה"מ לשעבר. למעשה, יש לשים לב שבכל הערים, שיעור היהודים במחלקת הרווחה על רקע זקנה גבוה בהרבה, כנראה בשל העובדה שכלל, האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות צעירה יותר, ויתכן גם שבשל נגישות נמוכה של קשישים לרווחה.  

ברמלה יש מספר נמוך של פונים מהאוכלוסייה הערבית חרף המצב הסוציואקונומי הירוד המאפיין אותה. למרות שנראה שיש בעיה רוחבית של מחלקת הרווחה ברמלה, שכן גם שיעור הפונים מהאוכלוסייה היהודית נמוך למרות שגם מצבה בינוני ומטה, הבעיה חזקה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית (52.3 לעומת 70.2). פילוח לפי סיבות נזקקות מעלה שהאוכלוסייה הערבית פונה למחלקת הרווחה משלוש סיבות עיקריות: תפקוד לקוי של הורים או ילדים, סיבות רפואיות ומוגבלות ועוני, קשיי הכנסה ותעסוקה. מעניין לראות ששיעור נמוך יחסית מהאוכלוסייה הערבית פונים למחלקות הרווחה בשל אלימות. הסבר אפשרי לכך, מידת הנגישות התרבותית מצוי בדוח מבקר המדינה שפורסם ביולי 2020 בו צוין כי במסגרת הביקורת על "המרכז לשלום המשפחה" בעיר רמלה נכון לפברואר 2019 נמסר לצוות המבקר כי לא מצויים בו עובדים סוציאליים מהחברה הערבית. זאת חרף העובדה שקרוב ל-20% מהפניות למרכז מגיעות מהחברה הערבית כאשר על פי רוב, לפי הדוח, מצב האלימות בבית בעת הפנייה חמור ואקוטי יותר מהמצב בו פונות נשים יהודיות מה שמצריך טיפול מהיר ויעיל כפיקוח נפש ממש. עם סיום הביקורת, בנובמבר 2019, העובדת הערבייה שגויסה יצאה לחופשת לידה ומשרתה נותרה מיותמת. לא בכדי הדגיש המבקר "את חשיבותה של התייחסות מודעת-הקשר למגזרים הייחודיים בעיר" וקבע כי "על גורמי הרווחה העירוניים ללמוד להכיר את המגזרים השונים ולהקצות לטיפול בהם כוח אדם בעל רגישות ויכולת תרבותית".מבקר המדינה עיריית רמלה - מניעת אלימות בין בני זוג וטיפול בנפגעיה 770 (2020). יצויין כי לא רק תחום זה לא זכה למענה סוציאלי הולם, אלא במשך שנים – גם הגיל הרך. ראו אירה טולצ'ין "החברה הערבית זקוקה יותר מכל לשירותי רווחה – אבל אין מי שיספק אותם" זמן ישראל 23.6.2021.

בעכו מספר הפונים למחלקת הרווחה גבוה מהממוצע בקרב ערבים מערים מעורבות (131.7), ונמוך במעט מהממוצע הכלל ארצי ללא ערים מעורבות. המיקום היחסי תואם את המיקום היחסי של המצב הסוציואקונומי של תושבי עכו הערבים – מעט נמוך מן הממוצע. כמו כן, נראה כי שיעור הפונים למחלקת הרווחה מן האוכלוסייה הערבית גבוה מן האוכלוסייה היהודית (98.6), למרות שגם הוא גבוה ביחס לממוצע האוכלוסייה היהודית בערים מעורבות. בדומה לערים אחרות, גם בעכו הסיבות לפנייה למחלקת הרווחה שונות בין האוכלוסייה היהודית והערבית. שתי הסיבות המרכזיות לפנייה לרווחה בקרב האוכלוסייה הערבית הן: עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה (42.6) ותפקוד לקוי של הורים או של ילדים (46.7). באוכלוסייה היהודית יש שיעור גבוה יחסית של פונים על רקע זקנה (26.6), סיבות רפואיות ומוגבלות (24.2) ותפקוד לקוי של הורים וילדים (23.8). זה המקום לציין כי בדוח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2014 ועסק בין היתר בשירותים החברתיים בעיריית עכו, נמתחה ביקורת על המספר הנמוך של העובדים הסוציאלים לחברה הערבית בעיר. "צוות משפחות המגזר הערבי, המונה שבעה עובדי סוציאליים המועסקים ב-5.75 משרות, טיפל בשנת 2012 ב-884 תיקי משפחה פעילים, לרבות טיפול במקרים חמורים ודחופים על פי חוק נוער, טיפול בפגיעות מיניות, הכנת תסקירים לפי סדרי דין לבית המשפט וטיפול סעד בקשישים"מבקר המדינה עיריית עכו והחברה הכלכלית לעכו בע"מ 455, 475 (2014).

בלוד, בדומה לרמלה, יש מספר נמוך מאוד של פונים למחלקת הרווחה מהאוכלוסייה הערבית בעיר. למעשה, למרות שמצבה הסוציואקונומי של האוכלוסייה הערבית בלוד הוא הירוד ביותר מן הערים המעורבות, שיעור הפונים למחלקת הרווחה הוא הנמוך ביותר. גם כאן, בדומה לרמלה, נראה שמחלקת הרווחה אינה נגישה בפני כלל התושבים שכן גם האוכלוסייה היהודית פונה במספרים נמוכים יחסית. באופן כמעט אבסורדי, תושבי לוד הערבים, ששילובם בתעסוקה ושכרם נמוכים ביותר, כמעט ואינם פונים למחלקת הרווחה על רקע עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה – רק 9.3 (כלומר, פחות מ-1% מהאוכלוסייה הערבית!). גם שיעור הפונים על רקע תפקוד לקוי של הורים או ילדים נמוך במיוחד ועומד על 12.2, לעומת ממוצע של 33.9 בקרב האוכלוסייה הערבית בכלל הערים המעורבות. גם כאן, מתבקש להסבר את האנומליה הזו על רקע המצב השורר במחלקת הרווחה. עוד בשנת 2013 קבע מבקר המדינה כי "מחלקת הרווחה בעיר אינה מספקת שירותים "רגישי תרבות" - שירותים שנותנים מטפלים המכירים את תרבותו ואת שפתו של המטופל - ומספר העובדים הערבים במחלקה לשירותים חברתיים אינו משקף את שיעור הערבים בקרב אוכלוסיית העיר".מבקר המדינה מצב העיר לוד 541, 547 (2012). דא עקא, הערות המבקר לא זכו לאוזן קשבת במבחן התוצאה במרוצת השנים. מנתונים עדכניים על מספר העובדים הסוציאליים בשנת 2021 שנמסרו לנו מעיריית לוד עולה שרק 2 עובדות סוציאליות ערביות, ב-1.6 משרות, מועסקות בעירייה, מתוך אגף המונה 86 עובדים סוציאליים (2.3%).

בחיפה יש שיעור גבוה יחסית של פונים למחלקת הרווחה מהאוכלוסייה הערבית (109.5), הן בהשוואה לממוצע בכלל הערים המעורבות (103.4) והן בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בעיר (87.1). עם זאת, ראוי לציין שמצבה של האוכלוסייה היהודית טוב יותר מבחינה חברתית-כלכלית. הסיבה העיקרית, ופער די גדול, לפנייה למחלקת הרווחה בקרב האוכלוסייה הערבית היא תפקוד לקוי של הורים או ילדים. כמו כן יש שיעור לא מבוטל של פונים על רקע עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה (24.4). בנוסף, בקרב האוכלוסייה הערבית יש שיעור גבוה יחסית של פונים על רקע אלימות (8.3) והתמכרות ועבריינות (6), שניהם גבוהים מן הממוצע של כלל הערים המעורבות. ממצא זה מדגיש שלמרות שבחיפה חלק מהאוכלוסייה הערבית נמצאת במצב סוציואקונומי טוב, יש חלק לא מבוטל שחי בשכונות רוויות אלימות ועבריינות (מתכתב גם עם רמת המורשעים הערבים הגבוהה בעיר).

בתל אביב-יפו מספר הפונים ל-1000 איש בקרב האוכלוסייה הערבית הוא הגבוה ביותר (174.2) – גבוה בהרבה מן הממוצע בכלל הערים המעורבות (103.4) ואף מן הממוצע הארצי בקרב הערבים שאינם מתגוררים בערים המעורבות. הפערים בין האוכלוסייה הערבית והיהודית בעיר משתקפים גם משיעור הפונים למחלקת הרווחה. שיעור הפונים למחלקת רווחה בקרב היהודים הוא נמוך מאוד (72.1) בהשוואה לאוכלוסייה הערבית, וגם ביחס ליהודים בכלל הערים המעורבות. בקרב האוכלוסייה הערבית, יש שיעור גבוה מאוד של פונים על רקע עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה (67) – הגבוה ביותר ביחס לשאר הערים. נתון זה ממחיש מחד את מצוקתה של האוכלוסייה הערבית בהשתלבות בתעסוקתה ובשיעורי העוני הגבוהים, אך מאידך מצביע גם על מערכת רווחה עירונית שנגישה לתושבים. בעיריית תל אביב-יפו מועסקים 9 עובדים סוציאליים ערבים מתוך סך הכול 422 (2.1%), אך ככל הנראה ביחס ליפו, זה מספק. כמו כן, בתל אביב-יפו, בדומה למעלות-תרשיחא,ובמעלות-תרשיחא 5 עובדים סוציאליים מתוך סך הכל 24 (21%). יש שיעור גבוה של פונים על רקע סיבות רפואיות ומוגבלות, הן בקרב האוכלוסייה הערבית (44.9) והן בקרב האוכלוסייה היהודית (31.5). העובדה שדווקא בערים חזקות יחסית, כגון תל אביב-יפו, מעלות-תרשיחא ונוף הגליל יש שיעור גבוה של פונים על רקע סיבות רפואיות ומגבלות ככל הנראה מצביעה דווקא על הצלחת הרשות לתת מענים לאוכלוסייה עם נכות, לקויות ומוגבלות.

בבחינת הנתונים על פני עשור נמצא כי העיר המעורבת שבה חלה הירידה הגדולה ביותר בשיעור בעלי הנזקקות המוגדרת בקרב האוכלוסייה הערבית היא תל אביב-יפו, מ-374.3 ב-2010 ל-174.2 ב-2020 (ירידה של 20 נקודות האחוז). אמנם בתל אביב-יפו חלה ירידה חדה, אך צריך לקחת בחשבון ששיעורי הנזקקות בקרב האוכלוסייה הערבית בה היו גבוהים מאוד, כאשר כשליש מן האוכלוסייה היו בעלי נזקקות מוגדרת. ברוב הערים האחרות הירידות היו מתונות בהרבה ומסתכמות באחוזים בודדים. בשתי ערים חלה עלייה – נוף הגליל וחיפה. יחד עם זאת, ראוי לציין שבכל הערים, כולל נוף הגליל וחיפה, חלה ירידה בשנים 2020 -2015. עיר נוספת שראויה לציון היא לוד, בה שיעור הרשומים בשנים 2020-2010 השתנה בתנודתיות חזקה – מ-71.2 ב-2010 עלה שיעור הרשומים ל-105 ב-2015 ואז ירד בחדות ל-47.6.

בעלי נזקקות מוגדרת ל-1,000 נפש בקרב האוכלוסייה הערבית, לפי עיר

לפי החוקרים ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא, בן פרג'ון ועו"ד עודד רון "בשונה מהתהליכים הארציים, דווקא בערים המעורבות, שברובן מוקדי תעסוקה והשכלה גבוהה הפערים בין יהודים לערבים הולכים וגדלים, ומצב תחולת העוני, בעיקר בקרב ילדים, מדאיג במיוחד ומראה כי הגידול  "הממוצע" בהכנסות משקי הבית הערבים בערים אלו – אינו משקף תמונה מדויקת. בכדי להתמודד עם המצב, לטובת מיצוי הזכויות יש להעמיד את מספר העובדים הסוציאליים מהחברה הערבית בהלימה לצרכיה של התושבים הערבים בעיר כפי שציין שוב ושוב מבקר המדינה. נדרש מערך רווחה מתוגבר ומתפקד שמודע לבעיותיה הייחודיות של האוכלוסייה הערבית בכל עיר, ובעיקר ליצור הזדמנויות תעסוקתיות ולעודד השכלה גבוהה שאולי תחלץ את הילדים של היום מעתיד של עוני".