63% מהציבור נגד הפרדה מגדרית במרחב הציבורי באקדמיה
סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה: 55% מהציבור מתנגדים להצעת החוק שתאפשר הפרדה בין נשים לגברים במוסדות להשכלה גבוהה ללא כל מגבלה, רק כשליש מהציבור תומכים בה, ורק רבע תומכים בהפרדה מגדרית גם במרחב הציבורי במוסדות אקדמיים
Photo by Olivier Fitoussi/FLASh90
רוב הציבור (55%) מתנגדים להצעת החוק המבקשת לאפשר הפרדה בין נשים לגברים במוסדות להשכלה גבוהה ללא כל מגבלה. רק מיעוט תומכים בכך (36%) ● רוב הציבור (63%) מתנגדים להפרדה במרחב הציבורי במוסדות האקדמיים. ורק כרבע תומכים בכך (26%) ● רוב הציבור (57%) מתנגדים להצעה לפיה כל מוסד אקדמי, לא רק כאלה שקיימות בהם כבר היום מסגרות נפרדות לחרדים, יוכל להחליט האם תהיה או לא תהיה בו הפרדה בין גברים לנשים. רק מיעוט (36%) תומכים בהצעה.
הסקר נערך בין התאריכים 30/1-6/2/2025 והתבסס על מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 594 מרואיינות ומרואיינים יהודים ו-172 מרואיינות ומרואיינים ערבים.
בסקר זה נבחנו עמדות הציבור ביחס להפרדה מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה. כיום על פי החוק, הפרדה בין נשים לגברים מהווה אפליה. על פי פסיקת בג"ץ משנת 2021 לימודים בהפרדה בין גברים לנשים אפשריים רק בתנאים מסוימים. התנאים המרכזיים שקבע בג"ץ לקיום לימודים בהפרדה הם שגברים ונשים ילמדו בנפרד רק לתואר הראשון, שההפרדה תתקיים רק בכיתות הלימוד ולא במרחב הציבורי ורק במסלולים הייעודים לחברה החרדית אשר אושרו על ידי המועצה להשכלה גבוהה. תנאים אלו גובשו על ידי בג"ץ על מנת לאזן בין הרצון להגן על הזכות לשוויון, חופש העיסוק והאיכות האקדמית, לבין הצורך להגביר את השתלבות החברה החרדית באקדמיה.
הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – מסלולי לימוד נפרדים) המקודמת בימים אלו בוועדת החינוך בכנסת, מבקשת לבטל את התנאים שנקבעו בבג"ץ ולאפשר למוסדות האקדמיים לקיים הפרדה על פי שיקול דעתם, ללא כל מגבלות או תנאים. השאלות בסקר עסקו בעמדות הציבור ביחס לעקרונות שהצעת החוק מבקשת לשנות.
להלן הממצאים ביתר הרחבה:
דפוס זהה מצאנו בקרב יהודים וערבים: בציבור היהודי רק 37% תומכים בהפרדה מגדרית לא מוגבלת שעה ש-55% מתנגדים לכך. בציבור הערבי 34% תומכים בהסרת המגבלות על ההפרדה, לעומת 56% המתנגדים לכך. השוואה בין גברים לנשים במדגם היהודים מעלה כי ההתנגדות בקרב נשים חזקה יותר (60%) מאשר בקרב גברים (50%). בהתאמה התמיכה בהפרדה לא מוגבלת בקרב נשים נמוכה יותר מזו של הגברים (32% ו-41%). במדגם הערבים לא מצאנו פער מגדרי ברור, אם כי אצל הגברים ההתנגדות להפרדה כזו גבוהה במעט מאשר אצל הנשים (58% לעומת 54%).
תרשים 1: הפרדה בין נשים לגברים מוגדרת בחוק כאפליה אסורה ולכן אפשרית רק במגבלות מסוימות. כיום, מקודמת בכנסת הצעה לשינוי החוק כך שהפרדה בין נשים לגברים במוסדות להשכלה גבוהה תהיה מותרת ללא כל מגבלה. מה דעתך על הצעת חוק זו? (מדגם יהודים ומדגם ערבים, %)
הצעת החוק החדשה איננה כוללת מגבלה או איסור על הפרדה במרחבים הציבוריים במוסדות האקדמיים. (ספרייה, קפיטריה, מעליות, מרחבי התכנסות וכד'). 63% מהציבור מתנגדים להפרדה במרחבים הציבוריים ורק 26% תומכים בכך. פילוח על פי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי יש רוב המתנגדים להפרדה גם במרחבים הציבוריים במחנות השמאל והמרכז (בהתאמה 80% ו-78%) שעה שבמחנה הימין מדובר בכמחצית (51%).
פילוח במדגם היהודים על פי דרגת דתיות מעלה כי רק בקרב החרדים יש רוב (67%) התומכים בהפרדה גם במרחבים הציבוריים. בשאר הקבוצות רק מיעוט תומכים בכך: דתיים (38%) מסורתיים דתיים (42%), מסורתיים הלא דתיים (22%), חילוניים (13%).
תרשים 2: מסכימים או מתנגדים לקביעה בהצעת החוק שבקמפוסים ובתכניות הייעודיות לחרדים, הפרדה תהיה לא רק בכיתות אלא גם במרחבים הציבוריים (%)
תרשים 3: קמפוסים ובתכניות הייעודיות לחרדים, הפרדה תהיה לא רק בכיתות אלא גם במרחבים הציבוריים (ספרייה, קפיטריה, מעליות, מרחבי התכנסות וכו') (יהודים, %)
הצעת החוק מבקשת להקנות את הסמכות להקמת מסגרות לימודיות בהפרדה לכל מוסד אקדמי, על פי שיקול דעתו. רוב הציבור היהודי מתנגד לכך (56%) ובציבור הערבי ההתנגדות אף גדולה יותר (64%).
פילוח על פי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי מרבית הציבור במחנות השמאל והמרכז מתנגדים להפרדה גם במרחבים הציבוריים (בהתאמה 80% ו-71%) ובמחנה הימין 44% מתנגדים להפרדה.
פילוח לפי הצבעה בבחירות 2022 מראה כי רוב מצביעי הליכוד מתנגדים (49%) לעומת מיעוט התומכים בכך (41%). במפלגות המחנה הממלכתי, חד"ש-תע"ל, יש עתיד, העבודה ורע"ם יש התנגדות נרחבת אשר נעה בין 68% ל-81% ואילו מידת התמיכה נעה בין 17% ל-31% בלבד.
תרשים 4: כל מוסד אקדמי, לא רק כאלה שקיימות בהם מסגרות נפרדות לחרדים, יוכל להחליט האם תהיה או לא תהיה בו הפרדה בין גברים לנשים (כלל המדגם, %)
הסקר נערך על-ידי המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים בשיתוף מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 30/1-6/2/2025 רואיינו 594 איש ואשה בשפה העברית ו-172 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.54% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון רפי סמית.