המשטרה וביטחון פנים בראי החברה הישראלית לשנת 2025
סקר המשטרה השנתי ל-2025 בחן מגוון תחומים הנמצאים בליבת היחסים בין הציבור למשטרה: רמות האמון, תפיסות הוגנות וניטרליות, פחד מפשיעה, נכונות לדווח על עבירות, שביעות רצון מתפקוד המשטרה, עמדות כלפי מדיניות נשק והתנהלות המשטרה בהפגנות. הנתונים משקפים תהליכים רחבים העוברים על החברה הישראלית בשנים האחרונות ובמיוחד מאז אירועי השבעה באוקטובר, ומדגישים את האתגרים העומדים בפני מערכת אכיפת החוק.
הסקר מציג תמונה מדאיגה של עמדות הציבור כלפי משטרת ישראל. הממצאים מצביעים על ירידה מתמשכת באמון הציבור במשטרה, העמקת הפערים בין מחנות פוליטיים בעמדות כלפי מדיניות ביטחון הפנים, עלייה בפחד מפשיעה – במיוחד בחברה הערבית – וביקורת רחבה על תפיסת העצמאות והניטרליות של המשטרה. השילוב בין מגמות אלה יוצר אתגר משמעותי עבור יכולתה של המשטרה לחזק את אמון הציבור ולשמר את הלגיטימיות הציבורית הדרושה לתפקודה. עם זאת, אחוז גבוה של כלל הנסקרים מעידים כי ידווחו למשטרה אם היו קורבן לעברה, וישנה נכונות גבוהה להתנדב במשטרה ובמסגרות אחרות העוסקות בשמירה על ביטחון קהילתי בקרב יהודים וערבים.
47% מהציבור מדווחים כי יש להם "מעט אמון" במשטרה, ו־20% נוספים מצהירים כי אין להם אמון כלל. רק שליש מהציבור נותן אמון גבוה במשטרה. בקרב הציבור הערבי רמות האמון נמוכות במיוחד: 19% בלבד נותנים אמון גבוה, לעומת 35% מהציבור היהודי. ל-40% מהמשיבים הערבים אין כלל אמון. נתונים אלו משחזרים כמעט במדויק את נקודת השפל שנמדדה ערב השבעה באוקטובר.
גם הפערים בין המחנות הפוליטיים בולטים מאוד. רק 6% מהמשיבים המזדהים עם מחנה השמאל נותנים אמון במשטרה, לעומת 27% מהמשיבים במרכז ו-43.5% מהמשיבים המזדהים עם מחנה הימין. מגמת הפוליטיזציה של האמון במשטרה, אשר החלה ב־2018, ממשיכה ומעמיקה.
רק 36% אחוזים מהציבור סבורים כי המשטרה ניטרלית מבחינה פוליטית. מדובר בנתון נמוך משמעותית ביחס לגופי ביטחון אחרים - אם כי עבור כלל הגופים אין רוב משמעותי שתופס אותם כניטרליים: 57% תופסים את צה"ל כניטרלי, 56% את המוסד, 49% – את השב"כ.
הפיצול הפוליטי בתפיסת הניטרליות בולט: רק אחד מכל ארבעה נשאלים המזוהים עם השמאל רואה במשטרה גוף ניטרלי (28%), ובקרב הציבור במרכז הנתון עומד על כשליש (30%). בקרב הציבור המזוהה עם הימין שיעור האומרים כי המשטרה ניטרלית גבוה יותר, אך עדיין נמוך יחסית (39%). למרות שמדובר באחוזים נמוכים, למעשה חלה השנה עלייה בתפיסת הניטרליות של המשטרה: מ-29% בשנה שעברה בקרב כלל הציבור ל-36% השנה. עליה זו נצפתה בקרב שלושת המחנות הפוליטיים. גם לגבי צה"ל חלה עליה בתפיסת הניטרליות, אך מתונה יותר.
רבים בציבור הישראלי מאמינים כי פוליטיקאים משפיעים על תהליכי קבלת ההחלטות של הפיקוד הבכיר במשטרה. 74% מהמשיבים סבורים כי החלטות של פיקוד המשטרה ושל שוטרים בשטח מושפעות מלחצים פוליטיים, ולא נשענות רק על שיקולים מקצועיים. נתון זה משותף למרבית המחנות הפוליטיים.
גם בנוגע למעורבות השר לביטחון לאומי – הן במינויים והן בהחלטות אופרטיביות – קיימת הסתייגות ניכרת: מחצית ממצביעי הליכוד שהשתתפו בסקר סבורים שמעורבות השר במינויים או בהחלטות מבצעיות פוגעת בניטרליות המשטרה. בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה ההתנגדות למעורבות פוליטית כמעט גורפת.
37% בלבד מהציבור סבורים שמשטרת ישראל מתנהגת בצורה הוגנת כלפי כלל האזרחים – ירידה של שבעה אחוזים ביחס לשנה שעברה. רוב גדול מהמשיבים (69%) סבורים שהחלטות של שוטרים מושפעות מעמדותיהם האישיות והפוליטיות כלפי קבוצות שונות בציבור. אין הבדל מהותי בין יהודים לערבים בשאלה זו.
הנתונים מצביעים על עומק המשבר בביטחון האישי בישראל. 80% מהנשאלים הערבים חוששים כי הם או בני משפחתם ייפגעו מאלימות חמורה או ירי במסגרת סכסוך פלילי. בקרב הציבור היהודי, שליש מהמשיבים מביעים חשש דומה. רמות הפחד הגבוהות בחברה הערבית משקפות את השפעת גל האלימות הקשה בשנים האחרונות.
למרות הירידה באמון, הנכונות להתלונן במשטרה כאשר אדם נפגע בעצמו מפשע עלתה ביחס לשנה שעברה. 91% מהיהודים ו־ 83% מהערבים יפנו למשטרה במקרה של פשע אלים. שיעורי הדיווח על עבירות רכוש דומים. עם זאת, הנכונות לדווח כאשר מדובר בעדות לעבירה – נמוכה משמעותית. הפער בין נכונות לדווח במקרה שבו האדם קורבן לפשע לבין מקרה שבו הוא עד לפשע, שבלט גם בנתוני השנה הקודמת, גדל השנה. כלומר: פחות נשאלים יהיו מוכנים לדווח כאשר הם עדים לפשע. ערבים מוכנים לדווח פחות מיהודים, אך לא בצורה משמעותית.
הערכת הציבור את ביצועי המשטרה נמוכה ברוב תחומי הפעילות. שביעות הרצון מהתמודדות עם פשיעה חמורה עומדת על 32% בקרב היהודים ו־17% בקרב הערבים. גם בתחומים כגון שירות שוויוני, ניקיון כפיים והתמודדות עם פשיעה באזור המגורים – רמות שביעות הרצון נמוכות מאוד. הפער בין יהודים לערבים עקבי ומשמעותי.
הציבור הישראלי מחולק בעמדותיו לגבי מדיניות הנשק והשלכותיה. 41% מהציבור סבורים שהמדיניות הנוכחית מתאימה לנדרש. שליש מהציבור (27.5%) חושב שהיא מרחיבה מדי, ואחד מכל חמישה (17%) חושב שהיא מגבילה מדי. העמדות בנוגע למדיניות רישוי נשק הפכו פוליטיות מאוד. בקרב השמאל – רוב משמעותי סבור שהמדיניות מרחיבה מדי, בעוד שבימין רוב ברור תומך בה.
ישנם הבדלים חדים בין קבוצות שונות גם בנוגע לנשיאת נשק על ידי אזרחים במרחב הציבורי: 81% מהערבים מדווחים כי מצב זה אינו גורם להם ביטחון. הציבור היהודי, לעומת זאת, חלוק, אך רוב קטן מדווח שהוא דווקא חש ביטחון כתוצאה מכך. בחינת העמדות לפי מחנות פוליטיים מעלה גם היא הבדלים עמוקים בתפיסות: בשמאל רק 11.4% השיבו שהם חשים ביטחון במצב זה – פחות מאשר בקרב הערבים. במרכז 38.5% השיבו שהם חשים ביטחון, ואילו בימין השיבו כך 69% – כמעט פי 7 מאשר בשמאל.
שאלה נוספת מפנה את המבט למרחב הפרטי, ובוחנת עד כמה הימצאות כלי נשק ברישיון בבית מעוררת תחושת ביטחון. כחצי מכלל המשיבים (49.7%) השיבו כי הם חשים ביטחון במידה רבה או רבה מאוד, לעומת 43.6% שהשיבו שבמצב זה יחושו ביטחון במידה די מועטה או כלל לא. גם כאן לא מדובר בפער גדול, כלומר אין הסכמה רחבה או חוויה משותפת בקרב כלל הציבור הישראלי בנושא זה, אך ישנם הבדלים משמעותיים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית . בקרב הערבים נשק גורם לתחושת ביטחון רק עבור 26% מהמשיבים, לעומת 55% מהמשיבים היהודים – יותר מפי 2. קיימים פערים משמעותיים גם בין המחנות הפוליטיים: 66% מהמשיבים המזוהים עם הימין אמרו שהימצאות נשק ברישיון בבית מעלה אצלם את תחושת הביטחון, לעומת 43% מהמשיבים המזוהים עם המרכז ורק 14% בשמאל. 81% מהמשיבים המזוהים עם השמאל אמרו שהימצאות נשק בביתם ברישיון לא יגרום להם לתחושת ביטחון. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים בשאלה זו.
58% מהציבור בישראל מסכימים שהפגנות הן כלי חשוב במדינה דמוקרטית, גם כאשר הן משבשות את הסדר הציבורי. לעומת זאת, רק שליש (38%) מהציבור סבור שהמשטרה שומרת על איזון נכון בין חופש המחאה לבין שיקולי סדר ציבורי. הפערים בין המחנות הפוליטיים ברורים ומובהקים: בשמאל רק מיעוט תומך בעמדה לפיה המשטרה שומרת על איזון נכון (19%) מול 79% שחושבים שהמשטרה אינה שומרת על איזון נכון, ואילו בימין שיעור התמיכה בעבודת המשטרה בהקשר הזה גבוה בהרבה ועומד על 40%. תמונה מורכבת יותר עולה כאשר בוחנים את התמיכה לפי המפלגה לה הצביע הנסקר בבחירות האחרונות: מצביעי הליכוד וישראל ביתנו נוטים יותר לתמוך בעמדה לפיה המשטרה שומרת על איזון (מעל 50% בשתי הקבוצות) ואילו מצביעי יהדות התורה תומכים בעמדה זו הכי פחות (רק 19%).
הסקר נערך בין החודשים אוקטובר-נובמבר 2025.
בסקר השתתפו 750 משיבים, מתוכם 150 מהמגזר הערבי (20% מהמדגם).
בקרב המשתתפים מהמגזר היהודי, 10% הגדירו את עצמם כמשתייכים למחנה השמאל, 23.5% כמשתייכים למחנה המרכז ו-63% כמשתייכים למחנה הימין.
בקרב משתתפי הסקר, 30% פנו למשטרה לקבלת עזרה במהלך שלוש השנים האחרונות ו-10% מהמשיבים דיווחו כי היו קורבן לאלימות או לפשע במהלך שלוש השנים האחרונות. כמו כן, 23% מהמשיבים השתתפו בהפגנה אחת לכל הפחות במהלך שלוש השנים האחרונות.
