עו"ד עדנה הראל פישר

התזכיר לתיקון חוק החברות הממשלתיות מבקש להחליש ולבטל את המנגנונים שנועדו להבטיח מינויים מקצועיים, אחריות ושקיפות בניהול נכסי הציבור. הוא כולל בין היתר את ביטול "נבחרת הדירקטורים", מנגנון המשמש לגיבוש מאגר של מועמדים כשירים המתאימים לשמש דירקטורים בחברות ממשלתיות. משמעות התיקון לחוק היא העצמת כוחם של השרים למנות מינויים פוליטיים ומינויי מקורבים על חשבון עצמאות ומקצועיות הניהול של החברות שבבעלות המדינה ונכסי הציבור שבאחריותן.

25 בינואר 2026

הצעת החוק לתיקון חוק המועצה להשכלה גבוהה הופכת את המל"ג ואת הוועדה לתכנון ולתקצוב מגופים מקצועיים וממלכתיים לגופים ממשלתיים-פוליטיים. המהלך עתיד לפגוע פגיעה חמורה בחופש האקדמי, במקצועיותה של מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית, יעניק לדרג הפוליטי סמכויות אכיפה וענישה חסרות תקדים כלפי המוסדות האקדמיים ויפגע באיכות ההשכלה הגבוהה בישראל ובמעמדה הבינלאומי.

17 בינואר 2026

ההגנה על הדמוקרטיה ועל הדרישה כי השלטון יפעל לטובת הציבור מחייבים שמירה על ערך המקצועיות ועל היכולת של הדרג המקצועי בשירות הציבורי לפעול בנאמנות לציבור, ביושרה וללא מורא.

9 בנובמבר 2025

התיקון לתקנון פרסי ישראל מבקש למנוע את מתן הפרס ממי שפעלו "לנקיטת הליכים משפטיים או מדיניים בינלאומיים" נגד מדינת ישראל, מוסדותיה או חיילי צה"ל במילוי תפקידם. מדובר בצעד החותר תחת ממלכתיות הפרס ועלול להביא לאובדן יוקרתו ומעמדו הייחודי. במקום פרס ממלכתי, המוענק למי שתרמו לחברה הישראלית באמצעות הישגים יוצאי דופן בתחום מומחיותם, עלול פרס ישראל להפוך לפרס פוליטי, המוענק רק למי שדעותיהם ופעולותיהם הפוליטיות נושאות חן בעיני שר החינוך. 

הצעת החוק המבקשת לנתק את היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה מהיועץ המשפטי לממשלה עתידה לפגוע פגיעה קשה וחמורה במקצועיות מערך הייעוץ המשפטי לממשלה כולו וביכולתו לשמור על שלטון החוק.

ניגוד העניינים שבו נמצא ראש הממשלה מחייב סטייה מההליך הרגיל של מינוי ראש השב"כ, כולל העברת הסמכות לשר אחר וליווי משפטי ומקצועי הדוק.

בזמנים של משבר וחירום גוברת הנטייה להגביל קולות שמציפים מחלוקת, אך אלה בדיוק הרגעים שבהם מתחדדת חשיבות חופש הביטוי, ושל חופש המחאה שהוא רכיב מרכזי בתוכו. המשטרה מחויבת להגן עליו, ואל לה לפעול כמי שמגנה פוליטית על הממשלה.

הצעות חוק הנדונות בכנסת בתקופה הנוכחית מציעות להטיל מגבלות מיוחדות על החופש האקדמי ועל חופש הביטוי של חברי סגל אקדמי וסטודנטים באמצעים מנהליים ומשמעתיים ובכלל זה איום בפיטורים. זאת, בחסות טיעונים בדבר "הסתה לטרור" ותוך סימון המרחב האקדמי כמרחב מסוכן לכאורה. יוזמות אלו הן חלק ממגמות של דה-לגיטימציה לחשיבה ביקורתית ושל התערבות פוליטית בתחומים בהם מוגשם חופש הביטוי: ההשכלה הגבוהה והחינוך, העיתונות והתקשורת ותחום התרבות, והן מאיימות על ערכי הדמוקרטיה בישראל.

ההצעה שתאפשר לשר החינוך לקצץ תקציבים ממוסדות להשכלה גבוהה בשל פעולות והתבטאויות עלולה לגרום לפוליטיזציה של האקדמיה הישראלית ולבודד אותה מעמיתיה בעולם. היא מהווה פגיעה בלתי חוקתית בחופש הביטוי.

דרישת השר כץ לנזוף בראש אמ"ן לאחר שזה התריע מפני השלכות ביטחוניות שעלולות להיות לעיסוק ב"תוכנית טראמפ" מצביעה על תהליך הרה אסון שבו אפילו הערכת המצב המודיעינית עלולה לעבור פוליטיזציה.

בכסות של פיקוח הכנסת על הממשלה, יקבלו ועדות הכנסת סמכויות להתעמר בעובדי ציבור, לחקור אותם, להטיל עליהם סנקציות כלכליות כבדות ולפגוע ביכולתם לבצע את עבודתם.

תא"ל הגרי השמיע את עמדתו המקצועית של הגורם הרלוונטי ביותר להצעת החוק המדוברת. הטענה לפיה התערב בעניינים פוליטיים, מתעלמת מעיקרון חשוב שנועד להבטיח קבלת החלטות עניינית.

ההצעה מעניקה סמכויות דרקוניות למנהלי המוסדות האקדמיים ולמועצה להשכלה גבוהה לפטר אנשי סגל ללא פיצויי פיטורין או להפחית תקציבים ממוסדות שיסרבו לעשות זאת, באמתלה של "מאבק בטרור", ללא כל האיזונים המהותיים והפרוצדורליים הקיימים ביחס לעבירות ההסתה לטרור. התוצאה תהיה אפקט מצנן קשה ופגיעה חמורה בחופש האקדמי בישראל.

למרות התנהלות השר, על חברי המועצה לממש את אחריותם הציבורית ולגבש עמדה מקצועית וציבורית עצמאית שתבטיח את עידוד תחום הקולנוע, חופש הביטוי האמנותי ומגוון היצירה.

מבחני התמיכה המוצעים מעניקים משקל כבד במיוחד לרכיב מכירת הכרטיסים ועלולים ליצור העדפה לעשייה קולנועית מסחרית ואף להעמיד בסכנת הכחדה תחומי משנה חשובים כמו היצירה התיעודית, הנפשה וסרטי סטודנטים. הם עתידים להגדיל הוצאות על ניהול וביורוקרטיה על פני התמחות המוסדות ומגוון היצירה. הליך ההיוועצות שנעשה עד כה הוא בלתי מספק, ואינו תואם את העקרונות להתנהלות בתחומי התרבות ולהבטחת חופש הביטוי והיצירה.

מדד הדמוקרטיה 2023 הראה שרמת האמון הציבורית ברשויות גבוהה בהשוואה לממשלה ואף עלתה מאז תחילת המלחמה. למען שירות מיטבי לאזרח, מנהל תקין ומניעת שחיתות, על האזרחים לפעול לחזק בהן מנגנוני שקיפות ובקרה, יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור ולא לאפשר למערכותיהן לפעול מכוח האינרציה.

מדד הדמוקרטיה 2023 הראה כי רוב הציבור תומך בסיוע תקציבי של המדינה למוסדות תרבות ולפעילות תרבות ומתנגד להתערבות בתכנים. רוב התומכים בסיוע תקציבי לפעילות תרבות ואמנות גם מתנגדים להתערבות המדינה בתכנים. לעומתם, רוב המתנגדים לסיוע התקציבי תומכים בהתערבות המדינה בתכנים. ממצאים אלה, לצד השינוי בעמדות ביחס למימון תרבות והתערבות המדינה בקרב אלה המגדירים עצמם מסורתיים, מחייבים מחשבה מעודכנת על הדרכים להבטיח תרבות ואומנות בנות-קיימא וחופש ביטוי תרבותי בישראל.

הדברים נכתבים בסוף מארס ובראשית אפריל 2023. מדינת ישראל עתידה לחגוג בקרוב 75 שנים לעצמאותה. צירוף הסמלים המאפיין את שלושת השבועות מחג הפסח ועד יום העצמאות היה כרוך במשך השנים לבלי הפרד במושג הממלכתיות, אך קיבל בשנה זאת משמעות מיוחדת לנוכח סערה ציבורית חסרת תקדים השוטפת את הציבוריות הישראלית. במסגרת סערה זו המושג ממלכתיות מקבל מעמד מרכזי ומוגדר מחדש בידי החברה האזרחית.

מתן הסמכות לשר החינוך ולמנכ"ל משרדו לפרש וליישם עצמאית הגדרה רחבה וייעודית לחינוך של ההזדהות עם טרור, בנפרד מגורמי אכיפת החוק וללא קבלת אישור היועמ"ש, הוא פסול. במקביל, קידום הליך מנהלי נפרד שירחיב את הגדרת ההזדהות שבחוק המאבק בטרור ונועד רק למורים, מייצר איום ממשי על חופש הביטוי וחופש העיסוק שלהם. בפרט בזמן המלחמה, החוק המוצע יגרום לאפקט מצנן ויאיים על מורים בכלל ובמיוחד בחברה הערבית.

העימותים בין השניים בשנה האחרונה פגעו בהתנהלות רשות החברות הממשלתיות. רוזנבוים צדקה כשטענה שאמסלם שואף בגלוי לפוליטיזציה של המינויים הבכירים ברשות החברות ובחברות הממשלתיות, לצד הקידום בפועל של מינויים שבחלקם היו בלתי ראויים.

התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות שלטונית יזמה מהלך לריכוז מידע אודות המאבק בשחיתות שלטונית בישראל, ובשלב הראשון – ליצירת מאגר מתעדכן של פרשיות שחיתות שלטונית מרכזיות בתקופה שמאז שנת 2010 ועד היום.

בבסיס המהלך של החברים שכיהנו בהתנדבות עומדת דאגה כנה ואמיתית לתחום התרבות והיצירה נוכח השינויים העצומים בדרכי ההתנהלות המשטרית בישראל והחלשת מערכת המשפט. בנסיבות הנוכחיות, יש לפעול לחיזוק היסודות ביחסי מדינה-חברה-תרבות, ובהעדר תשתית ויסודות מתאימים יש חשש לשימוש לרעה בהמלצות מקצועיות.

התנהלות אמסלם ושרים נוספים בעניין רשות החברות הממשלתיות ונבחרת הדירקטורים - להעדיף מינויי מקורבים על פני מינויים ראויים של בעלי כישורים שיבטיחו יעילות של החברות הממשלתיות - משתלבת בתפיסת הממשלה שיש להחליש את כל מי שמוסמכים לאזן, לבקר או לבלום את הדרגים הנבחרים וכן להחליש גורמים מקצועיים. היא משתלבת בחקיקה נגד עילת הסבירות ונגד מערכת המשפט, שעתידה לפגוע אנושות במקצועיות של מינויים בכירים. מהלכים דומים, שביטאו פוליטיזציה של השירות הציבורי, אירעו במדינות שחוו שחיקה דמוקרטית כפולין והונגריה.

קביעת איסורים רחבים בתחומי הביטוי, מעבר למותר בדין הכללי וללא מגבלות בקרה ואיזון, אינה מוצדקת והיא בעייתית דווקא לגבי המוסדות להשכלה גבוהה, שבהם מקום מרכזי לחופש הביטוי ולחירות המחשבה.

ללא חסכונות פנסיוניים, חרדים שיגיעו לגיל הפרישה עלולים להידרדר לעוני ומצבם צפוי להכביד על הביטוח הלאומי ומערכת הבריאות. הנטל התקציבי העצום עתיד לחייב העלאת מסים משמעותית על כלל האוכלוסייה לצורך שמירה על הרמה הקיימת של שירותי רווחה. לו האוכלוסייה החרדית היתה מודעת לתכנון לטווח הארוך, היתה מכירה בחשיבות ההשתלבות בשוק התעסוקה והחיסכון לפנסיה ולא נסמכת על קצבאות ותמיכות מתקציב המדינה.

ההצעה מתעלמת מחובת הנאמנות של השירות הציבורי כלפי הציבור, שמימושה מחייב לשקול את טובת הציבור ולהכריע בין אינטרסים, המתנגשים לעתים עם אינטרסים פרטיים של מבקשי שירות. היא מאפשרת להטיל פיצויים ללא הוכחת נזק בגין פעולות מגוונות המייחסות זדון לשירות הציבורי ומוגדרות כהתעמרות, ובכך יוצרת כלי להלך אימים על נותני שירות לציבור.

כבר כיום יש לשרים ולח"כים אפשרות לבקש אישור לקבל מתנות ולתרומות, ככל שאינן מוענקות מתוקף היותם עובדי ציבור. הצעת החוק החדשה פרסונלית, לא מגבילה את סכום התרומות ולא קובעת מנגנון לאישור מראש ולפיקוח על השימוש בהן.

מושג הקלון נוגע להתאמתו וכשירותו של אדם שהורשע בפלילים למלא תפקידים ציבוריים. אילו בעלי תפקידים נדרשים למבחן הקלון ומי מכריע בו? כל השאלות והתשובות.

אילו נזקים טמונים בהפרת נאמנות הנבחרים והפקידים כלפי הציבור? כיצד ניתן למדוד שחיתות שלטונית ולנהל את המאבק בה? ההסבר המלא.

יש ערך ציבורי רב באיוש תפקידי הניהול הבכירים בחברות הממשלתיות ובדירקטוריונים המפקחים על ההנהלה בבעלי כישורים, ניסיון והשכלה מתאימים. שלושה סעיפים בהסכמים עלולים לגרום להטיות ולקידום המועמדים שאינם הטובים ביותר.

למשקאות ממותקים ולכלים חד-פעמיים יש תחליפים נפוצים ונגישים שאינם יוצרים סיכונים בריאותיים וסביבתיים. ביטול המיסוי עליהם הוא מהלך מוטעה שיפגע הן בסביבה והן בטובת הציבור.

ביטול אפשרות ניוד המספרים הכשרים ואיסור חסימת מספרי טלפון מקוצרים למוקדי חירום הן בין ההחלטות הנכללות ברפורמה.

למעלה מעשור שנים שהמכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בתיקון נוסח העבירה של מרמה והפרת אמונים ובהחלפתו בנוסח מעודכן יותר, אך לא בביטול העבירה ולא בביטול ההוראה המהותית הגלומה בה. התיקון הוא צעד חשוב במלחמה בשחיתות השלטונית. ביטול העבירה הוא כניעה לה

החקיקה המוצעת עלולה להוות פגיעה משמעותית בחופש הביטוי בישראל. הצעת החוק לא תגביר את ההזדהות על תושבי ישראל הערבים עם המדינה, אלא עלולה להוביל להתנגשויות ולמתחים מול המיעוט הערבי, לצד פגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל.

בישראל נשמעת תדיר הטענה על נטל בירוקרטי כבד, עודף רגולציה, חוסר יעילות ואף סתירות בין דרישות רגולטוריות שנות. מאידך, בתחומים שונים נשמעות טענות בדבר היעדר רגולציה מספקת ומעודכנת. המכון הישראלי לדמוקרטיה עושה סדר ומסביר מהו חוק יסודות האסדרה (רגולציה) המתגבש, ומה יהיו סמכויותיה של רשות הרגולציה העתידה לקום במסגרת החוק

הרפורמה המוצעת מורכבת ומחייבת איזונים הקשורים לזכויות אדם ואינטרסים ציבוריים אשר הרגולציה והרגולטורים מופקדים עליהם. בין היתר יש לוודא שהרשות אשר מוצע להקים לא תפעל כ"רגולטור על" ולא תפגע בסמכויות הרגולטורים המקצועיים. מסיבות אלה ועוד - יש להחריג את הרפורמה מחוק ההסדרים ולנהל דיון מקצועי ורחב, בהליך חקיקה סדור וראוי

זה שנים שישראל ממוקמת במקום לא מחמיא בדירוגים הבינלאומיים הבוחנים את נטל הבירוקרטיה הממשלתית ואת מידת הנוחות של עשיית עסקים. נדרשת תכנית שתיושם באופן מיידי להקלת הנטל הבירוקרטי ולטיוב הרגולציה שמוטלת על המגזר העסקי

על אף ההצדקה לשמור על מעמדה של הממשלה בהליכי המינוי של הממונה על התקציבים באוצר, יש להבטיח כי הליך המינוי לתפקיד יבטיח בחירה של גורמים מקצועיים, בעלי יכולות וכישורים גבוהים במיוחד, בין היתר באמצעות ועדת איתור בלתי תלויה והקשחת תנאי הסף

הארכת החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור פותחת פתח לדפוסים חדשים של שחיתות בתחום התכנון והבנייה ופוליטיזציה של ההליך. בין היתר, קיומן של שתי מערכות תכנון מקבילות, הרגילה והעוקפת, עלול ליצור מרוץ סמכויות בין שני המסלולים באופן המאפשר לגורמים אינטרסנטיים לנצל נקודות תורפה של גורמים בעלי סמכות

הקמת הצוות להפקת לקחים מפרשת בזק על ידי יועז הנדל, היא נקודת ציון משמעותית במאבק בשחיתות השלטונית. כעת נותר לקוות שהצוות ישמע את כל הגורמים הנוגעים בדבר, שהמסקנות וההמלצות יפורסמו ושמה שיתברר כטעון שינוי ותיקון אכן יתוקן

ביסוס שיח ציבורי בתחום התרבות ומדיניות התרבות, חיזוק מעמדה של המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, הרחבת החינוך לתרבות ולאוריינות תרבותית מגיל צעיר בכלל שכבות האוכלוסייה וגיוון מקורות המימון הציבורי לתחום התרבות

במצב הקיים לא מושם הדגש הנדרש על בטיחות העובדים. המרוץ העיקרי הוא להפחתת מחירי הדיור, והקבלנים נדרשים שוב ושוב לצמצם עלויות ולהזדרז בהשלמת העבודות לעיתים זה בא על חשבון בטיחות העובדים

שמירה על אמון הציבור בכנסת מחייב בראש ובראשונה את חברי הכנסת עצמם - לקיים הליכי חקיקה באופן המבסס אמון, ולהוכיח שהם אינם פועלים לקידום אינטרסים אישיים. הענקת החסינות לח"כ חיים כץ אמש עומדת בניגוד מוחלט לכך, ומניחה את התשתית להתנהלות מושחתת של חברי כנסת נוספים

פרשת השחיתות בה מואשם ח"כ דוד ביטן משקפת בעיה מערכתית ורוחבית, בה השחיתות השלטונית מושרשרת בהווייתם של חלק מנבחרי הציבור ומערכות השלטון. רק מערכות שלטון מקצועיות, נאמנות לציבור ומחויבות כלפיו וכלפי שלטון החוק וערכיו - יבטיחו התנהלות ראויה והגונה

העשור האחרון אופיין בהתעצמות תהליכים המערערים את מעמדם של עקרונות יסוד דמוקרטיים אולם הגישה הזו, לפיה הרשויות הן חלק מהמשחק הפוליטי וכי כל מי שנאבק בשחיתות במסגרת תפקידו עושה זאת ממניעים פוליטיים, סופה להשאיר את החברה הישראלית מרוסקת וללא אפשרות להבטיח את שלטון החוק

מעולם, בהיסטוריה של מדינת ישראל, לא נחקק חוק הנוגע לבחירות, סמוך כל כך למועד קיומן. בחקיקת החוק המתיר הצבת מצלמות בקלפיות, ממשלת המעבר ביצעה מחטף והשתמשה לרעה בכוחה הפוליטי, תוך פגיעה קשה במוסד היועץ המשפטי לממשלה ובשלטון החוק

רוח צה"ל איננו מסמך בעל תוקף משפטי מחייב, אך בתי המשפט עושים בו מפעם לפעם שימוש כמקור השראה פרשני, ועשויים אף להשתמש בו גם אגב בחינת החלטות מינהליות של גורמים צבאיים. בשים לב לכך, בהחלט ייתכן שלהוספת ערך הממלכתיות לרוח צה"ל כחובה ערכית נוספת ומצטברת שתחול על כלל החיילים – יהיו בהמשך משמעויות משפטיות, כרכיב ערכי המשליך פרשנית בדיון המשפטי. הוויכוח סביב השינוי המוצע ברוח צה"ל צריך להיות רגיש גם להיבטים אלה

בשונה מהצהרותיו, החלטתו של מפעל הפיס לבטל את תמיכתו בפסטיבל דוקאביב מוכיחה כי הוא ארגון המונחה לפי עיקרון פוליטי ברור. על מנת להימנע משיקולים פוליטיים, יש להקים רשות ציבורית נפרדת ובלתי-תלויה שתופקד על חלוקת רווחי ההימורים של הגופים המקיימים הימורים חוקיים

צריך לומר את אמת, הצעת החוק "נאמנות בתרבות" נועדה לסרס יוצרים ואמנים ולייצר צנזורה עצמית שתמנע כל ביקורת שהיא על המדינה או מוסדותיה, בניגוד למדינות דמוקרטיות אחרות, המחילות חוקים שנועדו למנוע את ביזוי סמלי וערכי המדינה

חוק הקולנוע שאושר אמש בכנסת מגדיל אומנם את תקציב הקולנוע ב- 20 מיליון שקלים, אבל מביא עימו את הסכנה לחופש הביטוי. קראו את חוו"ד המלאה שנשלחה לחברי הכנסת

עבירת ה"מרמה והפרת אמונים" היא אחת העבירות הנפוצות בהן מואשמים בשנים האחרונות חברי מועצות ערים וראשי ערים. למרות זאת, נוסח העבירה הוא עמום ומורכב ממשפט אחד בלבד. מצב זה, לא רק שיוצר חוסר בהירות משפטית, אלא בעיקר פוגע ביכולת להבהיר לנבחרי הציבור בדיוק היכן עובר הגבול בין התנהגות פלילית לחוקית. כפי שנעשה בעולם, גם בישראל הגיע הזמן לכתוב מחדש באופן ברור ומפורט את נוסח העבירה, ובכך לסייע במאבק בשחיתות השלטונית.

ועדות התכנון והבנייה הפכו עם השנים לכר פורה לשחיתות. זוהי לא גזירת גורל. באמצעות שיפור השקיפות, שיתוף הציבור בתהליכי האישור של פרויקטים, חיזוק עצמאותם וכוחם של שומרי הסף והקפדה על מניעת ניגודי עניינים, ניתן לטפל בתופעה ואף לשפר את עבודת הוועדות

תזכיר חוק הקולנוע הממשלתי: התערבות פוליטית וממשלתית שעלולה ליצור חשש לתלות, צנזורה עצמית, והגבלת חופש הביטוי

חשיבותו של תחום התרבות למימוש חופש הביטוי בחברה דמוקרטית ולאפשרות הגשמה אישית וקבוצתית בחברה מחייבת כי גיבוש מדיניות תרבות תלווה בדיון ציבורי פתוח מתמיד, מעמיק ומבוסס עובדתית