החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, בעניין יישומוני הבחירות
השופט נעם סולברג, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית | Photo by Yonatan Sindel/Flash90
במשך כמה מערכות בחירות, נציגי מפלגות ששימשו כחברי ועדת קלפי או כמשקיפים נהגו לסמן ביישומון של מפלגתם את הבוחרים שהגיעו להצביע. המטרה הייתה לאפשר למפלגה לדעת בזמן אמת מי כבר הצביע, כדי למקד את מאמצי השכנוע והלחץ רק במי שטרם הגיע ("המרצת בוחרים"). השופט סולברג נדרש לבחון את חוקיותו של נוהג זה.
חשיבות דמוקרטית: הפרטיות אינה רק יחסים בין בני אדם, אלא תנאי הכרחי למשטר דמוקרטי. היא מאפשרת לכל אדם לגבש עמדה באופן חופשי.
תחושת מעקב: ערעור התחושה של הבוחר שהוא פועל במרחב פרטי, ויצירת תחושה שהמפלגות עוקבות אחריו בזמן אמת פוגעת בהליך הדמוקרטי.
זהו מידע אישי ורגיש: עצם ההצבעה היא "מידע אישי" לפי חוק הגנת הפרטיות. בחלק מהמקרים מדובר במידע רגיש במיוחד. למשל, ביישוב שרוב תושביו מצביעים למפלגה מסוימת, יציאה להצביע עשויה ללמד על העמדה הפוליטית של הבוחר. גם הצבעה בקלפי מיוחדת (בית חולים, בית כלא, מקלט לנשים מוכות) עשויה לחשוף מידע בעל רגישות מיוחדת – רפואי, עבר פלילי או מידע על צנעת חיי הבוחר.
שימוש שלא למטרה לשמה נמסר המידע: הבוחר מציג תעודה מזהה בקלפי רק לצורך זיהוי ומניעת הצבעות כפולות. העברת המידע למפלגה לצורכי קמפיין שכנוע והמרצת בוחרים הוא שימוש במידע למטרה שונה ולכן מהווה פגיעה בפרטיות.
זוהי אינה פגיעה "קלת ערך": מידע על הגעתו של בוחר לקלפי הוא מידע פרטי שמיוחסת לו חשיבות גדולה לשמירה על יכולתו של הבוחר לגבש את עמדתו הפוליטית בעצמו ובחופשיות. שימוש במידע זה שלא למטרה של מימוש זכות ההצבעה וקיומו של הליך בחירות תקין, אלא לשם מיקוד מאמצי השכנוע והלחץ של המפלגה בבוחרים שטרם הגיעו להצביע ואולי טרם גיבושו את עמדתם הפוליטית, בהיקפים נרחבים, אינו קל ערך.
אין הגנת "תום לב": חברי וועדת הקלפי והמשקיפים מודעים לכך שסימון בוחר שהגיע לקלפי באפליקציה אינו חוקי ולכן לא יוכלו לטעון שפעלו בתום לב.
אין הגנת עניין אישי כשר: אף אם המרצת מצביעים להגיע לקלפי היא עניין אישי כשר של המפלגה, הרי שסימון בוחרים שהגיעו לקלפי ביישומון הבחירות אינו הדרך היחידה או הבלעדית לשם המרצת בוחרים.
אין הגנת עניין ציבורי המצדיק את הפגיעה: אף אם הפגיעה בפרטיות נעשית לשם קידום הזכות להיבחר שהיא עניין ציבורי, הפגיעה בזכות לפרטיות חמורה יותר מאשר הפגיעה בזכות להיבחר שהיא אגבית, מעטה ומתמצה במניעת אפשרות המפלגה להפריד במדויק בין בוחרים שהצביעו לבין אלו שטרם עשו כן. עדיין ביכולתה של המפלגה ליצור קשר עם כל הבוחרים ולהמריצם להצביע עבורה, בדיוק באופן אליו התכוון המחוקק מראש, באמצעות המידע שהיא מקבלת ממרשם האוכלוסין עם תחילת תקופת הבחירות.
חוסר סמכות: חברי ועדת הקלפי והמשקיפים מוסמכים לנהל את הבחירות ולפקח עליהן, אך אינם מוסמכים בחוק להעביר מידע החוצה בזמן אמת לטובת המפלגה שלהם.
דיני הבחירות מסמיכים את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לאשר בנסיבות מסוימות את חשיפת מידע הבחירות לגורמים נוספים. לכן, רק לו יש סמכות להרשות העברת מידע אישי בנוגע לעצם ההצבעה מהקלפי למפלגות.
השופט סולברג לא מוכן לעשות שימוש בסמכות זו נוכח הפגיעה החמורה בזכות לפרטיות למול התועלת הלא ברורה לזכות להיבחר.
אם ברצון המחוקק לקבוע הסדר אחר בנושא, עליו לתקן את החוק בהתאם.
הנושא לא הוכרע רשמית, אך השופט סולברג העיר שעמידה מחוץ לקלפי וסימון בוחרים שהגיעו להצביע עשויה להיחשב בילוש או הטרדה שמוגדרת גם כן כפגיעה בפרטיות, ועשויה להיחשב גם היא להפרעה למהלך הסדיר של הבחירות – עבירה פלילית לפי חוק הבחירות.
רק אם הבוחר הסכים במפורש, מדעת ומרצון חופשי. עם זאת, פנייה של חבר ועדת קלפי או משקיף לבוחר בקלפי עצמו כדי לבקש את הסכמתו עלולה להיחשב כפגיעה בניהול התקין של הבחירות.
העובדה שסימון בוחרים שהגיעו לקלפי באפליקציות בחירות היא נוהג שהיה מקובל מזה מספר מערכות בחירות לא גוברת על הוראות חוק מפורשת בדיני הגנת הפרטיות ואינה מערערת את הקביעה שמדובר בפגיעה בפרטיות.
אסור לחברי וועדת הקלפי ולמשקיפים לסמן באפליקציות מפלגתיות מי הגיע להצביע.
אסור לחברי וועדת הקלפי ולמשקיפים לפנות לבוחרים לקבלת הסכמתם לסימון באפליקציה מפלגתית.
השלכות על המפרים: סימון כאמור הוא פגיעה בפרטיות המהווה עוולה אזרחית, עשוי להוביל להוראה להפסיק את ההפרה מטעם הרשות להגנת הפרטיות או לקנס מינהלי מטעמה, ואם נעשית במזיד אף עשויה להיחשב לעבירה פלילית.
מותר: למפלגות לסמן ביישומון בחירות בוחרים שהגיעו לקלפי במידה שהתקבלה הסכמת הבוחרים לכך מדעת ומרצון חופשי.
מותר: למפלגות להמשיך ליצור קשר עם כלל הציבור ולהמריץ אותו להצביע, בדיוק כפי שהחוק התיר להן עד כה.
בפעם הראשונה נבחן לעומק ונפסל הנוהג של סימון בוחרים שהגיעו להצביע באפליקציית בחירות. בית המשפט הבהיר שהזכות לפרטיות אינה רק עניין של הגנה על מידע בהקשרים שבין אדם לאדם או בין אדם לחברה מסחרית, אלא גם רכיב יסוד בהגנה על הליך דמוקרטי תקין וחופשי.
