יו"ר ועדת הבחירות המרכזית קבע שאסור לחברי ועדת קלפי ולמשקיפים לדווח בזמן אמת באפליקציות של מפלגות (כדוגמת "אלקטור" או "Victory") על בוחרים שהגיעו להצביע, ושדיווח כזה הוא פגיעה בלתי חוקית בזכות לפרטיות. מה הקשר בין פרטיות להצבעה בקלפי, האם העובדה שבמשך שנים הועבר מידע כזה ללא הפרעה משנה משהו, ומדוע מדובר בהחלטה דרמטית?
החלטת יו"ר ועדת הבחירות לאסור העברת מידע בזמן אמת לגבי זהות בוחרים שהגיעו להצביע היא לא גניבת בחירות ולא מוטה פוליטית. כאשר הבינה המלאכותית מסוגלת להפוך גם מידע תמים למבצע השפעה מתוחכם, כללי המשחק חייבים להיות מנוסחים בהתאם
הודעות התחזות, דיפ־פייקים, קמפיינים מתואמים ברשתות ומבצעי השפעה זרים: כך מאיימת הטכנולוגיה לשבש את הבחירות בישראל. תסריט דמיוני שעלול להפוך למציאות.
הדיון בישראל על התערבות זרה בבחירות מחמיץ את השאלות החשובות באמת, ומבלי לשים לב אנחנו עלולים לשתף פעולה עם מי שמפעילים עלינו מניפולציות מסוכנות. אז איך בכל זאת מפתחים אסטרטגיה יעילה נגד איום מוחשי ומורכב?
הכנסת דנה השבוע בתיקון לחוק הבחירות שיחייב סימון תעמולה שנוצרה או שונתה באופן מהותי באמצעות בינה מלאכותית. לא מדובר במלחמה נגד הטכנולוגיה וגם לא נגד חופש הביטוי. בישראל, שמובילה באימוץ כלי בינה מלאכותית אבל רמת האוריינות הדיגיטלית של אזרחיה נמוכה יחסית, זהו צעד חשוב שנועד להגן על יכולתו של הציבור להבחין בין אמת לשקר.
מאת: ד"ר גיא לוריא, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ד"ר אסף שפירא, עו"ד נעה גשן
הצעת חוק הבחירות לכנסת ה־26 כוללת שורת הסדרים שנועדו להרחיב את הנגישות להצבעה, ובהם אפשרות לקבוע כתובת לצורכי בחירות, הסדרי הצבעה למפונים והצבת קלפיות בבתי אבות. בנוסף, היא מסדירה את הליכי בחינת כשירותם של מועמדים, מרחיבה את חובת השקיפות בתעמולת בחירות וקובעת חובת סימון לתכנים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. כדי שההסדרים המוצעים אכן יחזקו את מימוש הזכות לבחור ואת תקינות הליך הבחירות, צריך לדייק עוד את ההוראות הנוגעות לחובת השקיפות בתעמולה ולסימון התכנים.
השימוש בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית כדי לאסוף ולנתח מידע אישי ולתפור מסרים מותאמים אישית בקמפיינים פוליטיים מאיימת על פרטיות הבוחרים ומאתגרת את טוהר הבחירות וחשאיותן. לקראת הבחירות לכנסת ה-26 ולאור כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, על המפלגות לתת את הדעת לחובות המוטלות עליהן. גורמי הפיקוח מצדם נדרשים להיערך להתמודדות עם האיומים והאתגרים החדשים, ליישם את כלי האכיפה שהוקנו להם בתיקון 13 ולאמץ מדיניות משפטית ורגולטורית ברורה כדי להגן על זכויות הבוחרים ועל תקינות ההליך הדמוקרטי.
מערכת הבחירות עוד לא נפתחה באופן רשמי, אבל הרשת כבר מוצפת בסרטוני AI שמפיצות מפלגות ופוליטיקאים. לא כולם ערוכים באותה רמה, חלקם מגוחכים ממש ומעלים את השאלה: "מי יאמין לזה". אלא שהשאלה הזאת כבר לא רלוונטית היום, ומטרת הסרטונים האלה היא לא להתחפש לאמת אלא לעשות משהו אחרי לגמרי.
התמונות השתולות של נפתלי בנט ויאיר לפיד לצד ראשי המפלגות הערביות הן רק ההתחלה: כך תסייע הבינה המלאכותית ליצור מציאות פוליטית מדומה ולהשפיע על מערכת הבחירות. על ועדת הבחירות לקבוע כלל ברור: אסור לפרסם תמונות מפוברקות של יריבים פוליטיים מזוהים כחלק מתעמולת הבחירות.
תכנים מג'ונרטים, הצפת מידע ושימוש בצ'אטבוטים ככלי שכנוע: מערכת הבחירות הראשונה בעידן הבינה המלאכותית תתקיים במציאות שבה האמת קשה מאוד לזיהוי. בזמן שהטכנולוגיה דוהרת קדימה, חוקי הבחירות המיושנים לא מספקים הגנה מפני מניפולציות והנדסת תודעה. כדי ש"טוהר הבחירות" לא יהפוך לסיסמה ריקה, חייבים לעדכן את החוק ולהתאים אותו לאיומים הטכנולוגיים החדשים.