השימוש בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית כדי לאסוף ולנתח מידע אישי ולתפור מסרים מותאמים אישית בקמפיינים פוליטיים מאיימת על פרטיות הבוחרים ומאתגרת את טוהר הבחירות וחשאיותן. לקראת הבחירות לכנסת ה-26 ולאור כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, על המפלגות לתת את הדעת לחובות המוטלות עליהן. גורמי הפיקוח מצדם נדרשים להיערך להתמודדות עם האיומים והאתגרים החדשים, ליישם את כלי האכיפה שהוקנו להם בתיקון 13 ולאמץ מדיניות משפטית ורגולטורית ברורה כדי להגן על זכויות הבוחרים ועל תקינות ההליך הדמוקרטי.
מערכת הבחירות עוד לא נפתחה באופן רשמי, אבל הרשת כבר מוצפת בסרטוני AI שמפיצות מפלגות ופוליטיקאים. לא כולם ערוכים באותה רמה, חלקם מגוחכים ממש ומעלים את השאלה: "מי יאמין לזה". אלא שהשאלה הזאת כבר לא רלוונטית היום, ומטרת הסרטונים האלה היא לא להתחפש לאמת אלא לעשות משהו אחרי לגמרי.
התמונות השתולות של נפתלי בנט ויאיר לפיד לצד ראשי המפלגות הערביות הן רק ההתחלה: כך תסייע הבינה המלאכותית ליצור מציאות פוליטית מדומה ולהשפיע על מערכת הבחירות. על ועדת הבחירות לקבוע כלל ברור: אסור לפרסם תמונות מפוברקות של יריבים פוליטיים מזוהים כחלק מתעמולת הבחירות.
תכנים מג'ונרטים, הצפת מידע ושימוש בצ'אטבוטים ככלי שכנוע: מערכת הבחירות הראשונה בעידן הבינה המלאכותית תתקיים במציאות שבה האמת קשה מאוד לזיהוי. בזמן שהטכנולוגיה דוהרת קדימה, חוקי הבחירות המיושנים לא מספקים הגנה מפני מניפולציות והנדסת תודעה. כדי ש"טוהר הבחירות" לא יהפוך לסיסמה ריקה, חייבים לעדכן את החוק ולהתאים אותו לאיומים הטכנולוגיים החדשים.