סקר ספטמבר 2026: 72% מהציבור היהודי חושבים שעל הממשלה החדשה שתקום לחוקק חוק גיוס שוויוני שיחייב חרדים להתגייס

לשכת הגיוס בירושלים, יולי 2026 | Photo by Chaim Goldberg/Flash90

מתודולוגיה

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 5-8/10/2026, הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 602 מרואיינים בעברית ו-149 מרואיינים בערבית.

הנושאים שבדקנו החודש:

• מצב הרוח הלאומי
• מה על הממשלה החדשה לעשות?
• האזהרות שקיבל ראש הממשלה נתניהו לפני 7 באוקטובר
• מדיניות ממשלות ישראל כלפי ההתנחלויות
• הסנקציות באירופה על יבוא מוצרים מההתנחלויות
• מדינות בעולם – ידידות או עוינות?
  
  

מצב הרוח הלאומי

• ככל הנראה על רקע הבחירות המתקרבות והולכות נמדדו הפעם עליות בשיעורי האופטימיים לגבי כל ארבעת התחומים שאנחנו בודקים בקביעות. בכלל המדגם העלייה הגדולה ביותר בהשוואה לחודש הקודם (9.5%) הייתה בשיעור האופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי. העלייה השנייה בגודלה הייתה בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי (8%), השלישית בשיעור האופטימיים באשר ללכידות החברתית (4%) והקטנה ביותר באשר לעתיד כלכלת ישראל (3%).

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, הביטחון הלאומי, הכלכלה והלכידות החברתית (%, כלל המדגם)

• כבעבר שיעורי האופטימיים אצל היהודים עולים בכל הנושאים על אלו שבקרב הערבים.

• פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה כבעבר שהאופטימיות בימין לגבי כל התחומים גבוהה מאשר במרכז ובשמאל. עם זאת, בכל המחנות חלה עלייה בכל הנושאים בשיעור האופטימיים למעט בשמאל בנושא עתיד הביטחון של ישראל.

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, הביטחון הלאומי, הכלכלה והלכידות החברתית, לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)

 

מה על הממשלה החדשה לעשות?

הצגנו בפני המרואיינים שורה של צעדים שהממשלה החדשה יכולה לעשות ושאלנו עד כמה הם תומכים או מתנגדים לכל אחד מהם.

 

• השוואה בין תשובות המרואיינים היהודים לערבים מראה כי למעט נושא בחינת האפשרות לפתוח תהליך מדיני עם הפלסטינים, שיעור התומכים בכל אחד מהמהלכים הללו בקרב יהודים גבוה מאשר בקרב הערבים. עם זאת, חשוב לציין שבחלק מהסעיפים שיעור גבוה של משיבים ערבים השיבו שאינם יודעים.

שיעור התומכים בכך שממשלה חדשה כלשהי תבצע כל אחד מהמהלכים הבאים (%)

• כפי שאפשר ללמוד מהתרשים הבא, יש הבדלים גדולים במידת התמיכה של שלושת המחנות הפוליטיים בכל אחד מהצעדים. ברוב המקרים התמיכה בימין נמוכה יותר, למעט הפנית תקציבים לטיפוח מורשת ישראל שם התמיכה בימין היא הגבוהה ביותר. ביתר הסעיפים שיעורי התמיכה הגבוהים ביותר הם בשמאל למעט בבחינת האפשרות לשנות את שיטת הבחירות שם השיעור הגבוה ביותר נרשם במרכז.
• הפער הגדול ביותר בין השמאל לימין וכן בין השמאל למרכז הוא בעניין בחינה בחיוב של פתיחת תהליך מדיני עם הפלסטינים. (כאן המרכז מצוי בתווך אך קרוב במעט יותר לימין). ממוצע התמיכה הגבוה ביותר הוא בנושא חקיקת חוק גיוס שוויוני בהתייחס לחרדים ובעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית (אם כי בשני הסעיפים הפער בין השמאל והמרכז לימין גדול מאוד).

שיעור התומכים בכך שממשלה חדשה כלשהי תבצע כל אחד מהמהלכים הבאים, לפני מחנות פוליטיים (%,יהודים)

האזהרות שקיבל ראש הממשלה נתניהו לפני 7 באוקטובר

 

אמינות הדיווחים

• שאלנו: "עד כמה אמינים או לא אמינים בעיניך דיווחי התקשורת האחרונים שבשבועות שקדמו ל-7/10, נתניהו הוזהר על ידי כמה גורמים ערביים בכירים לגבי התקפה מתוכננת של החמאס?"
• הציבור חלוק בשאלה זו – 46% סבורים שהדיווחים אינם אמינים ואילו 43% סבורים שהם כן אמינים.
• בקרב היהודים התמונה חצויה עם יתרון קל לסבורים שהדיווחים אינם אמינים. גם בקרב הערבים התמונה שקולה: קצת יותר משליש לכל מצדדים בכל עמדה לצד שיעור גבוה מאוד – כמעט שליש - שהשיבו שאינם יודעים.
• הפער בין המחנות הפוליטיים (יהודים) ניכר: במרכז, ועוד יותר מכך בשמאל, רוב גדול סבורים שהדיווחים אמינים. בימין, לעומת זאת, כשני שלישים סבורים שהם אינם אמינים, ורק כרבע מייחסים להם אמינות. 

עד כמה אמינים או לא אמינים בעיניך דיווחי התקשורת האחרונים שבשבועות שקדמו ל-7/10, נתניהו הוזהר על ידי כמה גורמים ערביים בכירים לגבי התקפה מתוכננת של החמאס? (%)

עיתוי פרסום הדיווחים

• כמעט שני שלישים מכלל המדגם (63%) סבורים שהדיווחים פורסמו בעת האחרונה בניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות המתקרבות. 27% סבורים שהמידע על האזהרות פשוט נחשף רק עכשיו.
• גם בקרב היהודים (65% לעומת 26%) וגם בקרב הערבים (53% לעומת 34%) הרוב רואים בעיתוי הפרסומים ניסיון להשפיע על הבחירות.
• בימין (יהודים) מעל לשלושה רבעים מייחסים את עיתוי הפרסום לניסיון להשפיע על הבחירות. במרכז הדעות חלוקות כמעט שווה בשווה, ובשמאל כמעט מחצית סבורים שהמידע נחשף רק עכשיו וכשליש רואים בעיתוי ניסיון להשפיע על הבחירות. 

הסיבה העיקרית לפרסום דיווחים אלו דווקא בשבועות האחרונים (%)

• הצלבה בין שתי השאלות מעלה שבקרב אלו הסבורים שהדיווחים לא אמינים רוב גדול מאוד גורסים שפרסומם בעת הזאת מטרתו להשפיע על תוצאות הבחירות המתקרבות. מנגד, בקרב אלו שגורסים שהדיווחים אמינים הקבוצה הגדולה יותר – כמחצית מהמשיבים – סבורים שרק עכשיו נחשף המידע על כך שניתנו לנתניהו אזהרות כאלו. 

הסיבה לפרסום הדיווחים בעת הזו לפי אמינות הדיווחים (%, כלל המדגם)

 

מדיניות ממשלות ישראל כלפי ההתנחלויות

• שאלנו: "לדעתך, מנקודת המבט של היום, האם המדיניות של ממשלות ישראל השונות לאפשר ואף לעודד לאורך השנים הקמת התנחלויות ביהודה ושומרון הייתה נכונה או לא נכונה?
• רוב מכלל המדגם (55%) סבורים שמדיניות ממשלות ישראל לאפשר ואף לעודד הקמת התנחלויות ביהודה ושומרון הייתה נכונה. לעומתם 32% סבורים שהמדיניות לא הייתה נכונה.
• בקרב היהודים כשני שלישים סבורים שהמדיניות הייתה נכונה ו-28% סבורים שלא. בקרב הערבים התמונה הפוכה: מחצית סבורים שהמדיניות לא הייתה נכונה ומיעוט קטן סבורים שהייתה נכונה. יש לציין שכשליש מהערבים השיבו שאינם יודעים.
• בימין (יהודים) רוב גדול  סבורים שהמדיניות הייתה נכונה. במרכז הדעות חלוקות יותר: כמעט מחצית סבורים שהמדיניות לא הייתה נכונה ו-40% סבורים שהייתה נכונה.  השמאל מציג תמונת ראי לימין: כמעט שלושה רבעים סבורים שהמדיניות לא הייתה נכונה לעומת 19% שסבורים שהייתה נכונה.

לדעתך, מנקודת המבט של היום, האם המדיניות של ממשלות ישראל השונות לאפשר ואף לעודד לאורך השנים הקמת התנחלויות ביהודה ושומרון הייתה נכונה או לא נכונה? (%)

• בהשוואה לפעם הקודמת בה נשאלה שאלה דומה – במאי 2017 – חלה עליה של כעשרה אחוזים בשיעור הסבורים שמדיניות ממשלות ישראל לגבי ההתנחלויות הייתה נכונה. אך עליה זו מיוחסת כולה לעלייה שחלה במדגם היהודים, שעה שבמדגם הערבים חלה ירידה קלה בשיעור הסבורים כך. במילים אחרות, בקרב היהודים שיעור הסבורים שמדיניות ממשלות ישראל לאפשר ואף לעודד הקמת התנחלויות הייתה נכונה גבוה יותר כיום מאשר מלפני כמעט עשור. 

שיעור הסבורים מנקודת המבט של היום, שהמדיניות של ממשלות ישראל השונות לאפשר ואף לעודד לאורך השנים הקמת התנחלויות ביהודה ושומרון הייתה נכונה (%)^*

• פילוח הסקר הנוכחי לפי כוונות ההצבעה בבחירות הקרובות (כלל המדגם) מעלה שבקרב המתכוונים להצביע לכל המפלגות המשתייכות כיום לקואליציה, וכן בעמך ישראל ובמפלגת המילואימניקים והכלכלית, 80% ומעלה סבורים שהמדיניות הייתה נכונה. בקרב המתכוונים להצביע לביחד ולישראל ביתנו למעלה ממחצית סבורים שהמדיניות כלפי ההתנחלויות הייתה נכונה. בקרב המתכוונים להצביע ל-ישר! השיעור הפוך: 48% סבורים שהמדיניות לא הייתה נכונה, לעומת 40% שסבורים שהייתה נכונה. בקרב מצביעי המפלגות הערביות למעלה ממחצית גורסים שהמדיניות לא הייתה נכונה (בשתי המפלגות שיעור גבוה שהשיבו שאינם יודעים) כמו גם בקרב רוב מוחץ של מצביעי הדמוקרטים. 

לדעתך, מנקודת המבט של היום, האם המדיניות של ממשלות ישראל השונות לאפשר ואף לעודד לאורך השנים הקמת התנחלויות ביהודה ושומרון הייתה נכונה או לא נכונה? לפי כוונות הצבעה בבחירות 2026 (%, כלל המדגם)

 

הסנקציות באירופה על יבוא מוצרים מההתנחלויות

• כשני שלישים מכלל המדגם (63%) סבורים שעל ישראל להגיב בחומרה מול המדינות שמטילות את הסנקציות ולעמוד על כך שדין מוצרים מההתנחלויות כדין מוצרים המיוצרים במקומות אחרים בישראל. לעומתם, 21% סבורים שראוי שישראל תכיר בזכותן של מדינות אחרות להגביל את כניסת המוצרים המיוצרים בהתנחלויות במסגרת רצונן לתמוך בסיום הכיבוש.
• בין היהודים לערבים הבדל ברור: בקרב היהודים כ-70% סבורים שעל ישראל להגיב בחומרה ולדרוש דין שווה למוצרים מההתנחלויות ולמוצרים משאר הארץ, ורק 16% מכירים בזכות המדינות להגביל את הכניסה של המוצרים. בקרב הערבים כמחצית סבורים שראוי להכיר בזכותן של מדינות להגביל כניסת מוצרים כחלק מרצונן לתמוך בסיום הכיבוש לעומת מעט פחות משליש שמעדיפים תגובה חמורה מצד ישראל. כחמישית מהערבים השיבו שאינם יודעים.
•  גם בין המחנות הפוליטיים (יהודים) הפערים גדולים. בימין רוב גדול ובמרכז רוב מתון יותר תומכים בכך שישראל תעמוד על כך שדין מוצר מההתנחלויות כדין מוצר מיתר חלקי הארץ. בשמאל העמדה המכירה בזכותן של המדינות להגביל כניסת מוצרים (44%) גוברת על העמדה התומכת בדין שווה למוצרים מההתנחלויות למוצרים משאר חלקי הארץ (27%). יש לציין ששיעורים גבוהים בשמאל ובמרכז השיבו שאינם יודעים.

 על רקע סנקציות שמדינות באירופה הטילו על יבוא מוצרים מההתנחלויות ביהודה ושומרון, עם איזו טענה מסכימים יותר (%)

 

מדינות בעולם – ידידות או עוינות?

• חזרנו ובדקנו כיצד הציבור תופס את יחסן של מדינות שונות בעולם. שתי מדינות בלבד נתפסות כידידותיות לישראל – ארצות הברית, שרוב עצום סבורים שהיא ידידותית, וגרמניה שלמעלה ממחצית סוברים כך לגביה. אחריהן, כמעט מחצית תופסים את איחוד האמירויות כמדינה ידידותית, הרבה יותר מסעודיה, קטאר ומיתר המדינות האירופאיות שנבחנו. סעודיה נתפסת בעיקר כמדינה לא ידידותית, אך שיעור המגדירים אותה כעוינת (41%) נמוך משמעותית מהשיעור שהגדירו את בריטניה, הולנד וצרפת כעוינות (56%, 55%, ו-68% בהתאמה). סוגרת את הרשימה קטאר שאותה רק 10% רואים כידידותית ו-69%  רואים כעוינת (שיעור דומה לצרפת). 

לדעתך, האם כל אחת מהמדינות הבאות כיום ידידותית או עוינת לישראל? (%, כלל המדגם)

• השוואה בין המדידה הנוכחית למדידות הקודמות מגלה מספר הבדלים. ראשית, ארצות הברית היא המדינה היחידה שבה חלה עלייה בשיעור הסבורים שהיא ידידותית לישראל (מ-79% ל-87%), אך שיעור זה עדיין נמוך מזה של 2019 (95%). שני, בנוגע לבריטניה חלה צניחה חדה: שיעור הסבורים שהיא ידידותית, שעמד על יותר מ-40% הן ב-2019 והן ב-2024, ירד כעת לפחות מ-20%. שלישי, גם שיעור הסבורים שגרמניה ידידותית ירד משמעותית (מ-72% ל-55%) וחזר קרוב לרמה של 2019. שיעור הסבורים שסעודיה, צרפת וקטאר ידידותיות לישראל נותר דומה בשתי המדידות שנערכו לגביהן.

שיעור המציינים שכל אחת מהמדינות הבאות ידידותית לישראל? (%, כלל המדגם)

 

---

מדד הקול הישראלי ספטמבר 2026 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 5-8/10/2026 רואיינו 602 איש ואשה בשפה העברית ו-149 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.58% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון ShiluvI²R. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.

להורדת נתוני המדד המלאים (PDF) >>

לכל מדדי הקול הישראלי >>