ממשלה

39.5% מהיהודים מעריכים שהחברה הישראלית תישא בנטל הלחימה בעזה ובעימות בצפון כמה זמן שיידרש, לעומת 7% בלבד מהערבים • מעט יותר ממחצית מהיהודים בטוחים או חושבים שההנהגה עושה את המאמצים המרביים לשחרור החטופים מעזה, עם רוב ברור לכך בימין לעומת מיעוט במרכז ובשמאל • הסכמה רחבה וחוצת מחנות פוליטיים בקרב היהודים על כך שמדיניות הממשלות האחרונות הקלה על חמאס לבצע את מתקפת ה-7 באוקטובר.

החוק ממשיך להתבסס על יעדי גיוס במקום על חובת גיוס ובכך לאפשר התחמקות. הוא קובע יעדי גיוס החלים על המערכת הצבאית ולא על המועמד לשירות ביטחון וכפועל יוצא לא יקנה אפשרות לסנקציות אישיות, כלכליות או מנהליות. מתווה אמיתי לגיוס חייב לכלול חובת גיוס לכל, תוך עיגון גיל גיוס שלא יאוחר מ-21-20.

האם יש מנגנון בחוק המסדיר את ההחלטה על עסקאות להחזרת שבויים וחטופים? מי הגוף המוסמך להחליט על שחרור אסירים מטעמי חוץ וביטחון – ראש הממשלה? הממשלה במליאתה? הקבינט? ואולי קבינט המלחמה שהוקם לאחרונה? כל השאלות והתשובות.

האם הקבינט המדיני-ביטחוני המורחב יכול לקבל את ההחלטה במקום הממשלה? כיצד התנהלו עסקאות דומות בעבר?

למרות מתקפת ה-7 באוקטובר, שיעור היהודים האופטימיים לגבי עתידה של ישראל עלה משמעותית, מ-52% ל-65.5%. בציבור הערבי לא חל שינוי.

האמון בממשלה הוא הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות ב-2003 ועומד על 18% בלבד. עיקר הירידה באמון היא במחנה הימין: מ-42% ביוני האחרון ל-31% כיום.

לאחר התפטרות שרת ההסברה, החליטה הממשלה לסגור את המשרד – וטוב שכך. לצד בזבוז הכספים שבהקמת משרד חדש, פעילויות ההסברה בזירה הבין-לאומית פוזרו בין משרדי רה"מ (מערך ההסברה), החוץ, התפוצות וההסברה. כך, משרדים שונים קידמו במקביל וללא תיאום תכניות שונות ואף סותרות. על הפוליטיקאים והציבור לקחת אחריות ולהמשיך ולצמצם את משרד הממשלה.

בשעה שבחמישה משרדי ממשלה אין מנכ"ל מכהן ושלמרות שלוש שנות קורונה אין תרגולת עבודה בחירום וניהול דיגיטלי שוטף, אין זה פלא שהשירות הציבורי במלחמת "חרבות ברזל" נפגע אנושות וכך גם היכולת שלו לספק מענים רלוונטיים. נוכח המהלכים האחרונים שפגעו במגזר הציבורי, חייבים לפעול לשינוי המצב בהקדם למען שיקום החוסן החברתי.

גנץ, איזנקוט, סער, טרופר ושאשא-ביטון מצטרפים לממשלה ה-37, שבכך תשבור שיא בגודלה: 39 שרים. כל החמישה יכהנו ללא תיק, בדגם דומה לממשלת החירום שהוקמה ב-1967.

עם הצטרפות בני גנץ לקבינט המלחמה המצומצם וגדי איזנקוט כמשקיף בו הם עשויים להשיב את האמון הציבורי בממשלה, שירד נוכח ראשית המלחמה, ולקדם ניהול יעיל של המערכה, ברוח המלצות דו"ח עמידרור.

אילו סמכויות מוקנות לגופי הביטחון ולגורמים נוספים מתוקף ההכרזות על מצב מיוחד בעורף ועל אירוע חירום אזרחי? מי מוסמך לקבל את ההחלטות בנוגע לשני המצבים ולהאריך את תוקפם? כל השאלות והתשובות.

מי הם חברי הקבינט המדיני-ביטחוני ומה עליהם לעשות לאחר הכרזת מלחמה ובמהלך המערכה? מה מקומם של הכנסת ושל הייעוץ המשפטי לממשלה בקבלת ההחלטה? כל השאלות והתשובות.

מחצית ממצביעי הקואליציה סבורים כי יש לקדם את השינויים במערכת המשפט כפי שהם מנוסחים היום, לעומת 56% ממצביעי האופוזיציה שתומכים בעצירת החקיקה מיד. כשליש משני המחנות תומכים בהמשך התהליך בהסכמה רחבה. רוב גדול מהשמאל (81%) ומהמרכז (62%) סבורים שיחס המדינה לדרוזים אינו הוגן, ומהימין - רק מיעוט (35%).

מאז שנות ה-90 חלה ירידה קיצונית ביציבות הפוליטית, כך ששרים מכהנים תקופות קצרות למדי במשרדי מפתח כחוץ, פנים, אוצר וחינוך. לממשלה החדשה יש פוטנציאל לשנות זאת ולקדם מדיניות לטווח ארוך.

במדינות רבות בעולם, מייד עם היוודע תוצאות הבחירות, ידוע מיהו המנצח ואיזו ממשלה עומדת לקום. אך בישראל המצב יותר מורכב.

ההכרזה על בחירות נוספות הביאה אותנו למצב בו ממשלת המעבר מכהנת כבר חצי שנה, וצפויה לה כהונה של לפחות שלושה חודשים נוספים. מה המנדט של ממשלה כזו, ומה המשמעויות הנגזרות מכך?