נושאי תוכן

אזרחי בריטניה הלכו ביום חמישי לבחירות שהיו צפויות להפיק, בפעם השנייה ברציפות, תוצאות לא החלטיות. אולם בניגוד לתחזיות, הצליחו השמרנים וראש הממשלה דיוויד קמרון להפתיע ולזכות ברוב מוחלט.

הבחירות הישירות הראשונות לנשיאוּת טורקיה משנות את משטרהּ, ומהוות צעד נוסף בהתבססותו של ארדואן כמנהיג כמעט כל יכול. האם אנו עדים ל"פּוּטיניזציה" של טורקיה?

על סִפּה של מהפכה במצרים, על הגבול שבין רודנות לבין החשש משלטון אסלאמי, ג'סי פרס מזכיר שלמאורעות במצרים יכול להיות גם סוף אחר. הוא מציע שישראל תחשוב מעבר לאינטרסים קצרי הטווח שלה ותתמוך בדמוקרטיה במדינות ערב. קראו את מאמרו.

לאחר משבר פוליטי חוקתי שנמשך למעלה משלושה חודשים, הלכו ב-22 ביולי אזרחי טורקיה לקלפיות כדי לבחור פרלמנט חדש. הבחירות הוקדמו ממועדן המקורי ביוזמת ראש הממשלה, בתגובה לקשיים שהתגלו בבחירת נשיא חדש לרפובליקה. הבחירות נתפסו כמבחן חשוב לחברה ולדמוקרטיה בטורקיה וכמאבק איתנים בין המצדדים בשימור אופייה החילוני של הרפובליקה לבין הכוחות השמרניים האִסלאמיסטים, בראשותו של ראש הממשלה רֶצֶ'פּ טַייפ אֶרדואן, שמפלגתו זכתה בניצחון סוחף בבחירות.

ב-22 בספטמבר הלכו אזרחי גרמניה לבחירות. התחזיות ולפיהן אנגלה מרקל תשמור על תפקידה כקנצלרית, ובכך תבצר את מעמדה כאחת המנהיגות הגדולות באירופה מאז ומעולם, התאמתו.

מערכת הבחירות לנשיאות צרפת נמצאת כרגע בשיאה: בין הסיבוב הראשון לשני. ההנחה היא שבדו-קרב שייערך ביום ראשון ינצח מועמד הסוציאליסטים פרנסואה הולנד את הנשיא המכהן ניקולא סרקוזי. במאמר זה נסקור את המועמדים שהתמודדו בסיבוב הראשון, נביט בנושאים שעמדו במוקד הבחירות ונעריך את סיכוייו של הולנד להחזיר את השמאל לארמון האליזה לראשונה זה שבע עשרה שנים.

בין בחירת טראמפ, הברקזיט, ההפתעה בבחירת נתניהו וההתחזקות של הימין הקיצוני באירופה, עובר קו ישר אחד. קוראים לו השיבה ללאומיות.

ביום שישי נערך באירלנד משאל עם על ההצעה לבטל את בית הנבחרים העליון. ההצעה, שקודמה בידי הממשלה, נדחתה ברוב קטן על ידי האזרחים ואירלנד תישאר גם בעתיד הקרוב דמוקרטיה בעלת מבנה ביקמרלי.

ב-5 במאי נערך בבריטניה משאל עם בנושא שינוי שיטת הבחירות. האזרחים נקראו להכריע האם להישאר עם שיטת הבחירות המסורתית או לאמץ שיטה חדשה. רוב מוחץ של כ-68% החליט נגד השינוי. קראו את מאמרם של עופר קניג ודנה בלאנדר על השינוי שעמד על הפרק, השלכותיו ומשמעותו.

הבחירות שנערכו אתמול בקנדה שוב שינו מן היסוד את קווי המתאר של מערכת המפלגות. השמרנים זכו ברוב מוחלט, ה-NDP השיגו הישג שיא, ואילו הליברלים והבדלנים נחלו מפלות קשות.

תהליך הבחירה יערך, לראשונה בימין הצרפתי, בפורמט של פריימריז פתוחים שבהם יוכל להשתתף כל אזרח, לאחר ששילם 2 אירו והצהיר על הזדהותו עם ערכי הגוש. למועמד שינצח סיכוי טוב לזכות בבחירות באביב ולהיבחר לנשיא החדש של צרפת.

מסתבר שהליברליות המערבית היא ציפוי דק שממהר לקרוס בעתות מצוקה. האם אנחנו, הישראלים, שונים?

הפעם הסקרים לא פספסו: שני "אאוטסיידרים" העפילו לסיבוב השני, והותירו, לראשונה בהיסטוריה, את שני מועמדי המפלגות הגדולות בחוץ

שנתיים וחצי מאז פרוץ האביב הערבי אפשר כבר לנסות ולבחון בזהירות המתבקשת אם האירועים הללו מסמנים דמוקרטיזציה אמיתית או שמא הם בסך הכול החליפו סוג אחד של שלטון אוטוריטרי בסוג אחר של שלטון אסלאמיסטי לא ליברלי.

אם הפוליטיקה של המאה ה-20 התאפיינה במרכזיותה של המפלגה נראה כי בפוליטיקה של המאה 21 אנו נעים לכיוון של תהליך "פרסונליזציה של הפוליטיקה".

הכּנסת, בית המחוקקים הישראלי, מציינת השבוע את יום ההולדת שלה, הזדמנות טובה בשבילנו להפנות את תשומת הלב לשני היבטים הקשורים בה: ההרכב החברתי של חבריה, וגודלה היחסי.