הקלפי החרדית
קלפי בבני ברק, ארכיון | Photo by Chaim Goldberg/Flash90
גבריאל גורדון הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ודוקטורנט בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. אריאל קרלינסקי הוא דוקטורנט במחלקה לכלכלה ובמרכז לרציונליות באוניברסיטה העברית. המחקר בוצע בחדר המחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המאפשר גישה לנתונים מנהליים תוך שמירה על סודיות הפרט באמצעות אנונימיזציה של הנתונים. אנו מבקשים להודות לצוות חדר המחקר- ג'וליה וידר, סיגלית מזא"ה, ענת כץ-אברם, יפעת קלופשטוק ועדן בוגנים. כמו-כן נבקש להודות לעו"ד שלומית רביצקי טור-פז ולרוני ברבוי על הערותיהן המועילות, וכן לצוות ההוצאה לאור של המכון.
תקציר
לאילו מפלגות מצביעים החרדים? האם בבחירות האחרונות הייתה זליגה של מצביעים חרדים למפלגות לא-חרדיות? כיצד "התחרדות" של שכונות ויישובים משפיעה על דפוסי הצבעה? שאלות מפתח אלה בפוליטיקה החרדית בישראל הן פשוטות לכאורה, אך למעשה המחקר עד היום לא יכול היה לענות עליהן בצורה מהימנה. במחקר זה מפותחת שיטה חדשה לזיהוי שיעור האוכלוסייה החרדית ברזולוציה גבוהה מאוד של אזור-סטטיסטי (א"ס), המקביל לשכונה בערים גדולות או ליישוב קטן. בניגוד לשיטות קיימות, השיטה שלנו אינה נסמכת בעצמה על דפוסי הצבעה, באופן היוצר מעגליות ופוגע באמינות הנתונים. שילוב השיטה שלנו עם נתוני קולות לאורך מערכות הבחירות (התכופות) שהתקיימו בישראל מאז 2013 מאפשר לראשונה לענות על השאלות לעיל באופן מהימן וברזולוציה גבוהה מאוד.
הניתוח מראה קשר הדוק מאוד בין שיעור החרדים באזור הסטטיסטי לבין שיעור ההצבעה בה למפלגות החרדיות - יהדות התורה וש"ס. ממצא זה יציב בצורה יוצאת-דופן בין מערכות הבחירות השונות, כך שגם לא ניתן לזהות זליגה משמעותית של חרדים לעבר הצבעה למפלגות אחרות.
השיטה החדשה מאפשרת גם לעקוב אחר אזורים או שכונות שעוברות "התחרדות", כלומר שכונות לא חרדיות שבהן שיעור החרדים הולך וגדל. גם כשעוקבים אחר אותה שכונה לאורך זמן, ככל ששיעור החרדים בה עולה, ההצבעה למפלגות החרדיות עולה כמעט באותה מידה. תמונה זהה עולה מהשוואה בין שכונות: בשכונות שבהן יש יותר חרדים, ההצבעה למפלגות החרדיות גבוהה יותר. המשמעות היא שחרדים בשכונות מעורבות מצביעים כמו חרדים בשכונות חרדיות ותיקות. לכן הפערים בהצבעה למפלגות החרדיות אינם רק הפער המוכר בין בני ברק לתל אביב, אלא נוצרים גם בתוך שכונות שמשנות את אופיין, למשל בירושלים.
במחקר תוצאות רבות נוספות, כולל ניתוח שיעורי ההצבעה במערכות הבחירות השונות, אפיון אזורים החורגים מהמתאם הכמעט מושלם, איפיון האלקטורט של ש"ס לעומת יהדות התורה וכן ניתוח של מקרה הבוחן של מפלגת "יחד" (אלי ישי) אשר אתגרה את ש"ס ואת יהדות התורה בבחירות 2015.
במסגרת המחקר יצרנו שני כלים אינטראקטיביים לעיון מפורט בנתונים והתוצאות, הזמינים באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה:
מפת בחירות אינטראקטיבית
המפה מאפשרת לעקוב אחר דפוסי ההצבעה לכל "גושי ההצבעה" (שמאל, מרכז, וכו') בערים ובשכונות בישראל לפי שיעור האוכלוסייה החרדית במקום, במערכות בחירות שונות.
תרשימי מתאם אינטראקטיביים
התרשימים מאפשרים לעקוב אחר המתאם בין שיעור החרדים באזור מסוים להצבעות עבור מפלגות חרדיות, במערכות בחירות שונות.
