הכנסות הביטוח הלאומי בפרספקטיבה של קבוצות אוכלוסייה
המוסד לביטוח לאומי. איך יראו ההכנסות ב-2049? | Photo by Tal Gal/Flash90
תקציר
מחקר זה עוסק בהכנסות המוסד לביטוח לאומי בין השנים 2014 -2024 מקבוצות אוכלוסייה שונות, על רקע הגירעון האקטוארי וההערכה המעודכנת המקדימה את מועד התרוקנות הקרן לשנת 2035. הערכה מעודכנת זו נובעת, בין השאר, מגידול בהוצאות הביטוח הלאומי על רקע עלייה בהוצאות הסיעוד ובמספר הזכאים לקצבת נכות כללית. המחקר מראה כי איתנותה הפיננסית של מערכת הביטוח הלאומי קשורה קשר הדוק בדפוסי ההשתלבות של כלל קבוצות האוכלוסייה – יהודים לא חרדים, חרדים וערבים. איתנות זו קשורה בשיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה, אולם עיקר המשקל ניתן לאיכות ולרמת ההשתכרות. ממצאים אלה מדגישים את החשיבות והצורך במדיניות המקדמת השתלבות רחבה ומתגמלת, שראשיתה כבר בשלב החינוך.
המחקר מראה כי התשלום הממוצע בקרב היהודים שאינם חרדים, המשולבים היטב בשוק העבודה ומצויים בקבוצות השכר הגבוהות, גבוה פי 2.4 מן התשלום הממוצע בקרב החרדים והערבים. לו היו החרדים והערבים מדביקים את הפער בשיעור התעסוקה ובגובה השכר, פוטנציאל הגבייה הגובר היה מביא לתוספת של כ-12.5 מיליארד שקלים לביטוח הלאומי בשנת 2024 (3.8 מיליארד ש״ח מהאוכלוסייה החרדית ו- 8.7 מיליארד ש״ח מהאוכלוסייה הערבית). המחקר מוצא כי חלקו הארי של הפער נובע מפערים ברמת ההשתכרות שבין האוכלוסיות ולא מהפער בשיעורי התעסוקה: לו היו שיעורי התעסוקה של החרדים והערבים מתכנסים לשיעורי האוכלוסייה היהודית הלא חרדית, הייתה תוספת התשלום עומדת על 420 מיליון שקלים בלבד בקרב החרדים ועל כמיליארד ש״ח בקרב הערבים.
המגמה הדמוגרפית מאתגרת גם היא את הכנסות הביטוח הלאומי- ככל שיגדל משקלן של הקבוצות באוכלוסייה שבהן שיעורי התעסוקה ורמות השכר נמוכים יותר, כך צפויות לקטון ההכנסות. אם נניח את ההרכב הדמוגרפי הצפוי לשנת 2049 על דפוסי התעסוקה וההשתכרות הנוכחיים, התשלום הממוצע לנפש לביטוח הלאומי היה יורד בכאלף שקלים לשנה, וההפסד המצטבר למערכת נאמד בכ-65 מיליארד ש״ח. גם בתרחיש שבו מתכנס שיעור המועסקים הכללי לשיעור התעסוקה של יהודים לא חרדים, הנזק הכלכלי נותר משמעותי ועומד על הפסד 58 מיליארד ש״ח לאורך התקופה. גם כאן רמת ההשתכרות ולא שיעור המועסקים היא הפקטור המשפיע המרכזי.
